WEBVTT 00:00:00.000 --> 00:00:02.000 כשהייתי נער צעיר, 00:00:02.000 --> 00:00:05.000 הייתי מביט מבעד למיקרוסקופ עם אבי 00:00:05.000 --> 00:00:08.000 בחרקים לכודים בענבר (שרף שהתקשה), שהחזקנו בבית. 00:00:08.000 --> 00:00:11.000 והם נשתמרו בצורה מדהימה, 00:00:11.000 --> 00:00:13.000 בצורה יוצאת מן הכלל מבחינה מורפולוגית. 00:00:13.000 --> 00:00:15.000 ונהגנו לדמיין, שיום אחד, 00:00:15.000 --> 00:00:17.000 הם ממש יתעוררו לחיים 00:00:17.000 --> 00:00:19.000 ויזחלו אל מחוץ לשרף 00:00:19.000 --> 00:00:21.000 ואם יוכלו, הם יפרשו כנפיים ויעופו. 00:00:21.000 --> 00:00:24.000 לו הייתם שואלים אותי לפני 10 שנים, האם 00:00:24.000 --> 00:00:27.000 נוכל אי פעם למפות את הגנום של חיות שנכחדו, או לא, 00:00:27.000 --> 00:00:30.000 הייתי אומר לכם שזה לא סביר. 00:00:30.000 --> 00:00:31.000 האם הייתי שואל אתכם, האם נוכל 00:00:31.000 --> 00:00:34.000 ממש להשיב לחיים מין שנכחד, או לא, 00:00:34.000 --> 00:00:35.000 הייתי אומר, חלומות באספמיה. 00:00:35.000 --> 00:00:38.000 אבל למעשה, אני עומד כאן היום, באופן מדהים, 00:00:38.000 --> 00:00:40.000 כדי לומר לכם, שלא רק שאפשרות שחזור הגנום 00:00:40.000 --> 00:00:44.000 של מינים נכחדים היא אפשרית וכבר קיימת היום, 00:00:44.000 --> 00:00:48.000 אלא שההשבה לחיים של מינים נכחדים היא ממש בהישג יד, 00:00:48.000 --> 00:00:50.000 אולי לא מתוך החרקים שלכודים בענבר - 00:00:50.000 --> 00:00:52.000 למעשה, היתוש הזה שימש 00:00:52.000 --> 00:00:54.000 השראה לסרט "פארק היורה" - 00:00:54.000 --> 00:00:57.000 אלא מממותות צמריריות, מהשיירים שנשתמרו היטב 00:00:57.000 --> 00:00:59.000 של ממותות צמריריות בשכבות הקרקע הקפואות-תמיד. 00:00:59.000 --> 00:01:01.000 הממותות הצמריריות הן דוגמה מעניינת 00:01:01.000 --> 00:01:04.000 ומייצגת במיוחד של עידן הקרח. 00:01:04.000 --> 00:01:06.000 הן היו גדולות. הן היו שעירות. 00:01:06.000 --> 00:01:08.000 היו להן חטים ענקיים, ונראה שיש לנו אליהן 00:01:08.000 --> 00:01:10.000 קשר עמוק, כמו שיש לנו עם פילים. 00:01:10.000 --> 00:01:13.000 אולי זה מפני שפילים חולקים 00:01:13.000 --> 00:01:15.000 איתנו הרבה דברים משותפים. 00:01:15.000 --> 00:01:18.000 הם קוברים את מתיהם. הם מחנכים את הצאצאים שלהם. 00:01:18.000 --> 00:01:21.000 הם טווים קשרים חברתיים קרובים. 00:01:21.000 --> 00:01:23.000 או אולי זה בגלל שאנחנו קשורים בקשר עתיק יומין, 00:01:23.000 --> 00:01:27.000 כי הפילים, כמונו, מקורם באפריקה 00:01:27.000 --> 00:01:29.000 לפני כשבעה מיליון שנים, 00:01:29.000 --> 00:01:32.000 וכשבתי הגידול והסביבה השתנו, 00:01:32.000 --> 00:01:35.000 אנחנו, ממש כמו הפילים, התחלנו לנדוד החוצה, 00:01:35.000 --> 00:01:38.000 אל אירופה ואל אסיה. 00:01:38.000 --> 00:01:40.000 אז הממותה הגדולה הראשונה שהופיעה בשטח 00:01:40.000 --> 00:01:44.000 היא המרידיאונאליס, שבעמידה הגיעה לגובה של 4 מטרים 00:01:44.000 --> 00:01:47.000 שקלה כ 10 טונות והייתה מותאמת לחיים ביערות 00:01:47.000 --> 00:01:50.000 והתפשטה ממערב יבשת אירופה ועד למרכז אסיה, 00:01:50.000 --> 00:01:53.000 מעבר לגשר היבשתי של ברינג 00:01:53.000 --> 00:01:55.000 ואל תוך חלק מצפון אמריקה. 00:01:55.000 --> 00:01:58.000 ואז, שוב, כשהאקלים השתנה, כפי שהוא משתנה תמיד, 00:01:58.000 --> 00:01:59.000 ובתי גידול חדשים נפתחו, 00:01:59.000 --> 00:02:02.000 הגיעו המינים המותאמים לחיים בערבה 00:02:02.000 --> 00:02:04.000 הנקראים trogontherii, במרכז אסיה, 00:02:04.000 --> 00:02:07.000 דוחקים את המרידיאונאליס אל מערב אירופה. 00:02:07.000 --> 00:02:09.000 והסוואנות הפתוחות והמדושאות בצפון אמריקה 00:02:09.000 --> 00:02:11.000 נפתחו, מה שהוביל להופעתה של הממותה הקולומביאנית, 00:02:11.000 --> 00:02:14.000 מין גדול וחסר שיער בצפון אמריקה. 00:02:14.000 --> 00:02:17.000 ובאמת רק אחרי כ 500,000 שנה מאוחר יותר, 00:02:17.000 --> 00:02:19.000 הופיעה הממותה הצמרירית, 00:02:19.000 --> 00:02:21.000 זו שכולנו מכירים ואוהבים כל כך, 00:02:21.000 --> 00:02:25.000 והתפשטה מנקודה מזרחית באזור ברינג 00:02:25.000 --> 00:02:28.000 לכל רחבי מרכז אסיה, דוחקת שוב את ה trogontherii 00:02:28.000 --> 00:02:29.000 החוצה למרכז אירופה, 00:02:29.000 --> 00:02:31.000 ובמשך מאות אלפי שנים 00:02:31.000 --> 00:02:34.000 נודדת הלוך ושוב דרך הגשר היבשתי של ברינג 00:02:34.000 --> 00:02:36.000 בתקופות שיא של הקרחונים 00:02:36.000 --> 00:02:38.000 ומגיעה לקשר ישיר 00:02:38.000 --> 00:02:41.000 עם קרובי המשפחה הקולומביאנים שגרו בדרום, 00:02:41.000 --> 00:02:44.000 ושם הם שורדים במשך מאות אלפי שנים 00:02:44.000 --> 00:02:46.000 תוך כדי שינויים טראומטיים באקלים. 00:02:46.000 --> 00:02:51.000 אז הנה לנו חיה סתגלנית ביותר שמצליחה להתמודד עם שינויים אדירים 00:02:51.000 --> 00:02:54.000 בטמפרטורה ובסביבה, ועושה זאת בהצלחה רבה מאוד. 00:02:54.000 --> 00:02:58.000 והיא שורדת על היבשת עד לפני כ 10,000 שנה, 00:02:58.000 --> 00:03:01.000 ובעצם, באופן מפתיע, גם על איים קטנים באזור סיביר 00:03:01.000 --> 00:03:03.000 ואלסקה, עד לפני כ 3,000 שנים. 00:03:03.000 --> 00:03:05.000 כך שכשהמצרים בונים פירמידות 00:03:05.000 --> 00:03:08.000 הממותות הצמריריות עדיין חיות על איים. 00:03:08.000 --> 00:03:09.000 ואז הן נעלמות. 00:03:09.000 --> 00:03:11.000 כמו 99% מהחיות שהתקיימו פעם, 00:03:11.000 --> 00:03:15.000 הן נכחדו כנראה בשל ההתחממות הגלובלית 00:03:15.000 --> 00:03:17.000 והצטמקות מהירה של היערות הצפופים 00:03:17.000 --> 00:03:18.000 שמתפשטים צפונה, 00:03:18.000 --> 00:03:21.000 וגם, כפי שאמר זאת פעם פול מרטין המנוח, 00:03:21.000 --> 00:03:23.000 כנראה ההרג המופרז של תקופת הפלייסטוקן 00:03:23.000 --> 00:03:26.000 כלומר הציידים שחיסלו אותם. 00:03:26.000 --> 00:03:28.000 למרבה המזל, אנחנו מוצאים שרידים של מיליונים מהם 00:03:28.000 --> 00:03:31.000 מפוזרים לכל רוחב מעבה הקרקע הקפואה 00:03:31.000 --> 00:03:34.000 בסיביר ובאלסקה, ואנחנו יכולים ממש להגיע לשם 00:03:34.000 --> 00:03:36.000 ולהוציא אותם משם. 00:03:36.000 --> 00:03:37.000 ורמת השימור, שוב, 00:03:37.000 --> 00:03:40.000 כמו אותם חרקים בשרף, היא יוצאת מגדר הרגיל. 00:03:40.000 --> 00:03:43.000 אז יש לנו שיניים, עצמות עם דם 00:03:43.000 --> 00:03:45.000 שנראות כמו דם, יש לנו שיער, 00:03:45.000 --> 00:03:47.000 ויש לנו פגרים שנשתמרו בשלמותם או ראשים 00:03:47.000 --> 00:03:50.000 שעדיין מכילים מוחות בתוכם. 00:03:50.000 --> 00:03:52.000 רמת ההשתמרות וההישרדות של הDNA 00:03:52.000 --> 00:03:54.000 תלויה בגורמים רבים, ואני חייב להודות, 00:03:54.000 --> 00:03:56.000 שרבים מהם אנחנו עדיין לא מבינים, 00:03:56.000 --> 00:03:59.000 אבל בתלות בזמן שבו היצור מת, 00:03:59.000 --> 00:04:03.000 וכמה מהר הוא נקבר, עומק הקבורה, 00:04:03.000 --> 00:04:06.000 הרמה הקבועה של הטמפרטורה של הסביבה שבה הוא נקבר, 00:04:06.000 --> 00:04:09.000 יקבעו בסופו של דבר כמה זמן ישרוד הDNA 00:04:09.000 --> 00:04:12.000 לאורך תקופות גיאולוגיות משמעותיות. 00:04:12.000 --> 00:04:13.000 וזה בוודאי יפתיע רבים מכם 00:04:13.000 --> 00:04:17.000 שיושבים כאן בחדר שזה לא הזמן שמשנה, 00:04:17.000 --> 00:04:18.000 זה לא משך תקופת השימור, 00:04:18.000 --> 00:04:22.000 אלא הרמה הקבועה של הטמפרטורה, היא הגורם המכריע בתהליך השימור. 00:04:22.000 --> 00:04:25.000 כך שאם היינו מעמיקים עכשיו לתוך העצמות 00:04:25.000 --> 00:04:28.000 והשיניים ששרדו את תהליך ההתאבנות, 00:04:28.000 --> 00:04:31.000 הDNA שהיה פעם שלם, ארוז היטב 00:04:31.000 --> 00:04:34.000 מסביב לחלבוני היסטון, הוא כעת תחת מתקפה 00:04:34.000 --> 00:04:37.000 של הבקטריה שחיה פעם בסימביוזה עם הממותה 00:04:37.000 --> 00:04:38.000 במשך שנים, כאשר היא עוד הייתה בחיים. 00:04:38.000 --> 00:04:42.000 אז החיידקים האלה, ביחד עם החיידקים מהסביבה 00:04:42.000 --> 00:04:45.000 משחררים מים וחמצן שלמעשה שוברים חלקים מה-DNA 00:04:45.000 --> 00:04:48.000 לחלקים יותר ויותר קטנים של DNA 00:04:48.000 --> 00:04:50.000 עד שכל מה שנשאר הם מקטעים באורך שנע בין 00:04:50.000 --> 00:04:53.000 10 זוגות בסיס, במקרה הטוב, 00:04:53.000 --> 00:04:55.000 עד לכמה מאות זוגות בסיס. 00:04:55.000 --> 00:04:58.000 כך שרוב המאובנים שנמצאים שם בחוץ 00:04:58.000 --> 00:05:00.000 הם למעשה משוללי כל חתימה אורגנית. 00:05:00.000 --> 00:05:03.000 אבל בחלק מהם יש ממש מקטעי DNA 00:05:03.000 --> 00:05:05.000 ששרדו במשך אלפי, 00:05:05.000 --> 00:05:08.000 אולי אפילו מיליוני שנים. 00:05:08.000 --> 00:05:11.000 ובשימוש בטכנולוגיה העדכנית ביותר של חדרים נקיים, 00:05:11.000 --> 00:05:13.000 פיתחנו דרכים שבהן ניתן לברור את הDNA הזה 00:05:13.000 --> 00:05:16.000 מתוך כל שאר הבררה שם, 00:05:16.000 --> 00:05:18.000 וזה לא יפתיע אף אחד מכם כאן בחדר, 00:05:18.000 --> 00:05:20.000 שאם אקח עצם או שן של ממותה 00:05:20.000 --> 00:05:23.000 ואמצה מתוכן את הDNA, אקבל DNA של ממותה, 00:05:23.000 --> 00:05:27.000 אבל אני גם אקבל את כל הבקטריות שחיו פעם עם הממותה, 00:05:27.000 --> 00:05:29.000 ועוד יותר מורכב, אני אקבל את כל הDNA 00:05:29.000 --> 00:05:31.000 ששרד בסביבה יחד איתה, 00:05:31.000 --> 00:05:34.000 את הבקטריות, את הפטריות, ועוד ועוד. 00:05:34.000 --> 00:05:37.000 ושוב לא מפתיע, שלממותה 00:05:37.000 --> 00:05:39.000 שנשתמרה באדמת הקרח הקפואה תמיד, יהיו 00:05:39.000 --> 00:05:41.000 בסביבות 50 אחוזים DNA של ממותה, 00:05:41.000 --> 00:05:43.000 בעוד שלחיה כמו הממותה הקולומביאנית, 00:05:43.000 --> 00:05:46.000 שחיה בטמפרטורה גבוהה יותר ונקברה בסביבה חמה יותר, 00:05:46.000 --> 00:05:50.000 יהיו משהו כמו 3 עד 10 אחוזים. 00:05:50.000 --> 00:05:52.000 אבל פיתחנו דרכים מחוכמות מאוד 00:05:52.000 --> 00:05:55.000 שבהן אנחנו יכולים ממש להבחין, לקלוט ולהבחין, 00:05:55.000 --> 00:05:57.000 בין DNA של הממותה לבין הDNA שאינו של הממותה, 00:05:57.000 --> 00:06:00.000 ועם התקדמות הטכנולוגיה בבניית רצף בהספקים גבוהים, 00:06:00.000 --> 00:06:03.000 אנחנו יכולים למצות ובאופן ביואינפורמטי 00:06:03.000 --> 00:06:06.000 להתאים מחדש את מקטעי הממותה הקטנים האלה 00:06:06.000 --> 00:06:08.000 ולהלביש אותם על בסיס 00:06:08.000 --> 00:06:11.000 של כרומוזום ששייך לפיל אסיאתי או אפריקני. 00:06:11.000 --> 00:06:13.000 ובדרך זו, אנחנו יכולים להבין את כל הנקודות הקטנות 00:06:13.000 --> 00:06:16.000 שמבחינות בין ממותה לבין פיל אסיאתי, 00:06:16.000 --> 00:06:19.000 ומה אנחנו יודעים, באמת, על ממותה? 00:06:19.000 --> 00:06:22.000 טוב, הגנום של ממותה כמעט הושלם, 00:06:22.000 --> 00:06:26.000 ואנחנו יודעים שהיא ממש גדולה. טוב, זו ממותה. 00:06:26.000 --> 00:06:29.000 אז אם גנום של דמוי אדם מורכב בערך מ3 מיליארד זוגות בסיס, 00:06:29.000 --> 00:06:30.000 גנום של פיל ושל ממותה 00:06:30.000 --> 00:06:33.000 גדול בערך בשני מיליארד זוגות בסיס, שרובם 00:06:33.000 --> 00:06:36.000 מורכב ממקטעי DNA קטנים שחוזרים על עצמם 00:06:36.000 --> 00:06:40.000 מה שמקשה מאוד על ההרכבה מחדש של מבנה הגנום השלם. 00:06:40.000 --> 00:06:43.000 כשבידינו האינפורמציה הזו, אנחנו יכולים לענות 00:06:43.000 --> 00:06:45.000 על אחת מהשאלות המעניינות ביותר לגבי היחסים 00:06:45.000 --> 00:06:47.000 בין הממותות לבין קרוביהן החיים, 00:06:47.000 --> 00:06:49.000 הפיל האפריקני והפיל האסיאתי, 00:06:49.000 --> 00:06:52.000 כולם חלקו אב קדמון משותף בערך לפני כשבעה מיליון שנים 00:06:52.000 --> 00:06:54.000 אבל הגנום של הממותה מראה שהיא חלקה 00:06:54.000 --> 00:06:57.000 את האב הקדמון המשותף המאוחר יותר עם הפיל האסיאתי, 00:06:57.000 --> 00:06:59.000 לפני כשישה מיליון שנים, 00:06:59.000 --> 00:07:01.000 כך שהיא קרובה יותר לפיל האסיאתי. 00:07:01.000 --> 00:07:04.000 עם ההתקדמות בטכנולוגיית הDNA העתיק, 00:07:04.000 --> 00:07:06.000 אנחנו יכולים כעת להתחיל ולמפות 00:07:06.000 --> 00:07:09.000 את הגנום של ממותות אחרות שהזכרתי, 00:07:09.000 --> 00:07:11.000 ורציתי לדבר על שתיים מהן, 00:07:11.000 --> 00:07:13.000 הממותה הצמרירית והממותה הקולומביאנית, 00:07:13.000 --> 00:07:15.000 שתיהן חיו בתקופות קרובות מאוד זו לזו 00:07:15.000 --> 00:07:18.000 בזמני שיא של עידן הקרח, 00:07:18.000 --> 00:07:20.000 כך שכשהקרחונים היו מאסיביים בצפון אמריקה, 00:07:20.000 --> 00:07:23.000 הממותות הצמריריות נדחקו לאזורי המחיה התת-קרחוניים, 00:07:23.000 --> 00:07:26.000 ובאו במגע עם קרוביהם שחיו בדרום, 00:07:26.000 --> 00:07:28.000 וחלקו איתם איזורי מקלט, 00:07:28.000 --> 00:07:30.000 וגם קצת יותר מאיזורי מקלט, כך מסתבר. 00:07:30.000 --> 00:07:33.000 נראה ששני המינים התרבו זה עם זה. 00:07:33.000 --> 00:07:35.000 וזו לא התנהגות חריגה 00:07:35.000 --> 00:07:36.000 בבעלי חדק, כי מסתבר 00:07:36.000 --> 00:07:39.000 שזכרי פילים גדולים מהסוואנה דוחקים ומתחרים עם 00:07:39.000 --> 00:07:42.000 הפילים הקטנים יותר, שוכני היערות, על מנת לזכות בנקבותיהם. 00:07:42.000 --> 00:07:45.000 כך שהקולומביאנים הגדולים וחסרי השיער 00:07:45.000 --> 00:07:47.000 מתחרים עם הזכרים הקטנים יותר והצמריריים. 00:07:47.000 --> 00:07:49.000 מזכיר לי קצת את ימי התיכון, לצערי. 00:07:49.000 --> 00:07:52.000 (צחוק) 00:07:52.000 --> 00:07:54.000 זה לא טרויוויאלי, לאור העובדה שאנחנו רוצים 00:07:54.000 --> 00:07:56.000 להחיות מינים נכחדים, כי מסתבר 00:07:56.000 --> 00:07:58.000 שהפיל האפריקני והפיל האסיאתני 00:07:58.000 --> 00:08:00.000 יכולים להתרבות זה עם זה ולהוליד צאצאים, 00:08:00.000 --> 00:08:02.000 וזה אכן קרה בטעות בגן חיות אחד 00:08:02.000 --> 00:08:06.000 בצ'סטר, בריטניה, ב1978. 00:08:06.000 --> 00:08:09.000 מה שאומר, שאנחנו יכולים לקחת כרומוזומים של פיל אסיאתי, 00:08:09.000 --> 00:08:11.000 לשנות אותם לפי מה שאנחנו יודעים 00:08:11.000 --> 00:08:13.000 על הגנום של הממותה 00:08:13.000 --> 00:08:16.000 כך שאפשר לשים אותם על תא שהגלעין הוצא ממנו, 00:08:16.000 --> 00:08:18.000 להפיק ממנו תא גזע, 00:08:18.000 --> 00:08:21.000 ובסופו של דבר להפיק מהתא זרע, 00:08:21.000 --> 00:08:23.000 להפרות באופן מלאכותי תא ביצה של פילה אסיאתית, 00:08:23.000 --> 00:08:26.000 ובתהליך ארוך ומייגע 00:08:26.000 --> 00:08:30.000 להביא חזרה משהו שנראה כמו זה. 00:08:30.000 --> 00:08:31.000 זה אולי לא יהיה העתק מדויק, 00:08:31.000 --> 00:08:34.000 כי מקטעי הDNA הקצרים מאוד שעליהם סיפרתי לכם, 00:08:34.000 --> 00:08:36.000 ימנעו מאיתנו לשחזר את המבנה המדויק, 00:08:36.000 --> 00:08:38.000 אבל זה ייתן לנו משהו שנראה ומרגיש 00:08:38.000 --> 00:08:41.000 קרוב לממותה הצמרירית. 00:08:41.000 --> 00:08:44.000 כשאני מעלה את הנושא עם חבריי, 00:08:44.000 --> 00:08:46.000 אנחנו אומרים לעתים קרובות, טוב, אבל איפה נשים אותה? 00:08:46.000 --> 00:08:48.000 איפה אתם עומדים לאכסן ממותה? 00:08:48.000 --> 00:08:50.000 הרי אין אקלים או בית גידול מתאים. 00:08:50.000 --> 00:08:52.000 ובכן, זה לא המקרה. 00:08:52.000 --> 00:08:54.000 מסתבר שישנן רצועות של בתי גידול 00:08:54.000 --> 00:08:57.000 בצפון סיביר וביוקון 00:08:57.000 --> 00:08:58.000 שיכולות להיות מאוכלסות על ידי ממותות. 00:08:58.000 --> 00:09:00.000 זכרו, שהיא הייתה חיה סתגלנית ביותר 00:09:00.000 --> 00:09:03.000 שחיה בשינויי אקלים קיצוניים. 00:09:03.000 --> 00:09:06.000 כך שהאזור הזה יכול בקלות להיות מקום המחייה שלה, 00:09:06.000 --> 00:09:09.000 ואני חייב להודות שיש בי חלק, 00:09:09.000 --> 00:09:11.000 הילד שבי, שהיה מת לראות 00:09:11.000 --> 00:09:14.000 את החיות המלכותיות האלה מהלכות לאורך האדמה הקפואה 00:09:14.000 --> 00:09:16.000 של הצפון שוב, אבל אני חייב גם להודות, 00:09:16.000 --> 00:09:18.000 שהחלק של המבוגר שבי תוהה לפעמים 00:09:18.000 --> 00:09:21.000 אם אנחנו צריכים לעשות זאת, או שמא לא. 00:09:21.000 --> 00:09:22.000 תודה רבה לכם. 00:09:22.000 --> 00:09:27.000 (מחיאות כפיים) 00:09:27.000 --> 00:09:29.000 ריאן פלאן: אל תלך. 00:09:29.000 --> 00:09:31.000 השארת אותנו עם שאלה. 00:09:31.000 --> 00:09:34.000 אני בטוחה שכולם שואלים את אותה השאלה. כשאתה אומר, "האם אנחנו צריכים לעשות את זה?" 00:09:34.000 --> 00:09:37.000 זה מרגיש כאילו אתה מרסן את עצמך, 00:09:37.000 --> 00:09:40.000 ובכל זאת נתת לנו חזון שהוא כל כך אפשרי היום. 00:09:40.000 --> 00:09:41.000 מה ההיסוס? 00:09:41.000 --> 00:09:42.000 הנדריק פוינאר: אני לא חושב שזה היסוס. 00:09:42.000 --> 00:09:46.000 אני רק חושב שאנחנו צריכים לחשוב מאוד ברצינות 00:09:46.000 --> 00:09:49.000 על ההשלכות ועל התוצאות של המעשים שלנו, 00:09:49.000 --> 00:09:51.000 כל עוד יהיה לנו דיון טוב ומעמיק 00:09:51.000 --> 00:09:53.000 כמו זה שיש לנו עכשיו, אני חושב 00:09:53.000 --> 00:09:56.000 שאנחנו יכולים להגיע למסקנה טובה מדוע כן לעשות את זה. 00:09:56.000 --> 00:09:57.000 אבל אני רק רוצה להיות בטוח שאנחנו משקיעים זמן 00:09:57.000 --> 00:09:59.000 במחשבה על מדוע אנחנו עושים את זה. 00:09:59.000 --> 00:10:02.000 ר"פ: מצוין. תשובה מצוינת. תודה רבה לך, הנדריק. 00:10:02.000 --> 00:10:04.000 ה"פ תודה לך. (מחיאות כפיים)