-
מהי "עבודת צללים"?
-
כמעט כל שבוע אני מקבלת אימייל ממי שהוא
-
ששואל:
מהי "עבודת צללים"?
-
אז היום אני הולכת לספר לכם
בדיוק מהי "עבודת צללים".
-
בגלל המושג "עבודת צללים",
-
זה קל לראות איך זה יכול לזמן
-
כל מיני תמונות של דברים אפלים ומרושעים.
-
אולי "עבודת צללים" היא תרגול רוחני אפל.
-
אולי היא תהליך שמערב יותר שלילי
-
או הביטים מרושעים באישיות שלנו
-
האמת היא, שאף אחד מהם זה לא המקרה.
-
אז מה בדיוק היא "עבודת צללים"?
-
אנחנו נולדים שלמים.
-
אבל השלמות הזאת היא מועד קצר
-
בגלל שאנחנו תלויים במערכות יחסים כילדים.
-
להיוולד תלויים חברתית
-
לתוך משפחות שמלמדות אותנו על החברה
-
לתוך חברה שלא לגמרי מפותחת,
-
מסמל צרה, בגלל שזה גורם לנו ללמוד
-
שחלק מההיבטים בנו מקובלים,
-
ואחרים לא.
-
מה שמקובל לעומת לא מקובל,
-
תלוי בפרספקטיבה שיש למשפחה בה נולדת.
-
ההיבטים שבנו שנראים כלא מקובלים,
-
שניהם חיובים ושליליים,
-
הם נדחים ע"י המשפחה.
-
וההביטים שנראים כמקובלים, לא נדחים.
-
אז להיות תלויים חברתית,
-
בשם ההישרדות, אנחנו עושים כל מה שביכולתנו
-
כדי לשלול להתכחש ולהדחיק
-
את ההיבטים האלה בעצמנו שלא מאושרים,
-
בזמן שמגזימים עם ההיבטים שכן מאושרים.
-
אנחנו מתנתקים ממה שאנחנו לא מאשרים.
-
זה יוצר פיצול בתוך בנאדם,
-
שאנחנו קוראים לו המודע והתת מודע.
-
האינסטינקט ההישרדותי הזה
-
של הפירוד של עצמנו למודע ולתת מודע,
-
הוא למעשה, המעשה הראשון של דחייה העצמית.
-
שנים קודם, הפסיכולוג המהפכני
-
קארל יאנג למד עם פרויד,
-
ושניהם ביחד,
-
שמו לב שלאנשים יש את המודע ואת התת מודע.
-
מה שזה אומר זה,
-
אם אתה לוקח בנאדם,
-
יש להם היבטים בעצמם שהם מודעים להם,
-
והיבטים בעצמם שהם לגמרי לא מודעים אליהם.
-
מודעות זה זמן רב מכונה אור.
-
כדי להיות מודע למה שהוא
אתה חייב להיות מסוגל לראות אותו.
-
בדרך
שאתה יכול לראות מה שהוא
-
שפתאום מואר באור.
-
כשמה שהוא לא מודע,
-
אנחנו לא רואים אותו.
-
אנחנו לא ערים אליו.
-
באותה הדרך שאנחנו
לא ערים אליו
-
שיכול להיות בחדר חשוך.
-
בגלל שהחושך שם,
אנחנו לא יכולים לראות אותו.
-
אז, מה שקארל יאנג התחיל לעשות
-
היא לפנות להיבט בבנאדם
-
שהם בעצמם לא ערים אליו,
-
או לא מודעים אליו,
-
כ"צל".
-
אז הצל האנושי,
-
הוא כל היבט בבנאדם שהוא לא חשוך
-
לאור של המודעות שלהם.
-
הסיבה שהצל של האדם מורכב במרביתו
-
ממה שאנחנו נחשיב כדברים שליליים,
-
היא בגלל שמרביתנו נוטים להכחיש
-
להדחיק ולדחות,
-
היבטים בעצמנו שאנחנו מרגישים שהם שליליים.
-
אבל אחד התפיסות
הגדולות השגויות ביותר לגבי "עבודת צללים"
-
היא שהשלילי זה כל מה שנמצא בתוך הצל.
זה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת.
-
בזמן שסביר להניח שנדחיק קנאה,
-
מאשר נדחיק כישרון מסוים שאולי יש לנו,
-
הצל האנושי לרוב מכיל
-
היבטים מודחקים ומוכחשים של האדם,
-
שהם באמת חיוביים.
-
זה במיוחד נכון
-
לאנשים שמתקשים עם בושה וביטחון עצמי נמוך.
-
אתן לכם דוגמא לאיך החיובי
-
יכול להגיע לצל האנושי.
-
בוא נגיד שילדה נולדה
-
עם ערך עצמי מוגדר,
-
היא יודעת מי היא, היא יודעת מה היא אוהבת,
היא יודעת בדיוק מה היא לא אוהבת,
-
והיא בהחלט דוברת את הדעות שלה.
-
אבל בוא נגיד שהיא באה למשפחה
שחושבת שילדות קטנות
-
צריכות להיראות ולא להישמע.
-
ילדות קטנות צריכות להישאר מתוקות.
-
ילדות קטנות לא צריכות לבסס את הדעות שלהן.
-
ההיבט הזה שבה שבטוח ואסרטיבי,
-
יהיה דחוי ע"י המשפחה.
-
אז לצורך ההישרדות בקבוצה החברתית,
-
היא גם תתחיל לדחות את זה בעצמה.
-
היא תדחה את ההיבט הזה בעצמה,
-
במטרה לקבל אהבה.
-
לרמה כזאת שכאדם בוגר,
-
רוב הסיכויים שהיא תיהיה מתוקה,
שקטה וממושמעת.
-
החיים שלה יהיו כואבים
-
בגלל שהיא נידתה חלק מעצמה.
-
היא מפוצלת.
-
כמבוגרת,
-
היא יכולה לעבוד עם מי שהוא כדי לגלות
איזה רגשות
-
או אמונות או זיכרונות
הם חלק מהתת מודע שלה,
-
ולגלות שבעצם היא בטוחה בעצמה ואסרטיבית.
-
כשהיא תקבל בחזרה את ההיבטים האלה בעצמה,
-
יהיה לה את הביטחון ליצור חיים שירגישו טוב
-
ותבטא את עצמה לאלה מסביבה,
-
במקום להישאר ממושמעת לאלה שמסביבה.
-
אני גם אביא לכם דוגמא לאיך השלילי
-
מגיע לתוך הצל האנושי.
-
בוא נגיד שיש לכם ילד,
והילד הזה מרגיש מאוד כועס.
-
אבל הם נולדו למשפחה שבה כעס הוא לא בסדר.
-
אז כשהוא מרגיש כועס,
-
הוא מבויש על הכעס שלו, ומוענש בגללו.
-
הוא ינסה להתנער, לדחות ולנתק את עצמו
-
מהחלק הכועס בכל דרך אפשרית לו.
-
אבל הכעס לא הולך לשום מקום.
הוא רק מדכא אותו במודע.
-
הוא הופך לתת מודע.
-
כמבוגר, האדם הזה סביר להניח לא יהיה
בעל מודעות שיש בו את הכעס הזה בכלל.
-
הוא לא רואה ולא יכול לראות את עצמו
בבהירות, בגלל שהוא דחה את ההיבט הזה בעצמו.
-
אז כשאנשים אומרים לו:
"גבר, אתה ממש כועס".
-
"אני ממש יכול להרגיש את הכעס הזה בך".
הוא לא יתחבר לזה בכלל.
-
סביר להניח שהוא רק יתחבר
לחלק הקליל והזורם שבו.
-
אם הוא יעבוד עם מי שהוא לגלות את הרגשות,
האמונות והזכרונות שהם חלק מהתת מודע שלו,
-
הוא יכול לגלות שהוא באמת כועס.
-
ושהכעס הזה, יצא ממנו בכל הזמן הזה,
-
בדרכים פסיביות אגרסיביות
-
ופוגע באנשים מסביבו.
-
אם הוא יפנה לכעס ישירות, דרכי ההתנהגות
הפסיביות אגרסיביות יפסיקו להתקיים
-
ומערכות היחסים שלו יהפכו
להיות הרבה יותר מהנות.
-
כשאנחנו מתכחשים,
מדחיקים או לא מכירים במה שהוא,
-
הוא לא נעלם.
-
הוא רק מתנדף מהמודעות הערה שלנו.
-
זאת הסיבה האמיתית
בגללה אנחנו עושים כל כך הרבה דברים בחיים
-
שאנחנו לא מבינים למה אנחנו עושים אותם.
-
זה הסיבה שאנחנו מרגישים לגמרי לא בשליטה על עצמנו.
-
אנחנו מבוגרים.
ישלנו מוחות מודעים,
-
אנחנו אמורים לדעת לעשות את זה בצורה טובה יותר,
-
אך עדיין אנחנו ממשיכים ליפול לאותם דפוסים,
-
עושים אותו חרא.
-
זה בגלל הצל שלכם.
-
אבל הנה הסיבה מספר אחת,
-
שאנשים מתנגדים ל"עבודת צל":
-
להכיר-להודות במה שהוא
-
שהדחקת לתוך התת מודע שלך
-
בגלל שהתכחשת לזה או דחית את זה,
או לא הכרת בזה,
-
אז אתה חייב לבוא פנים מול פנים עם הכאב
-
של העבודה שהיית בכלל צריך לפצל את עצמך,
-
ולאבד חלק מעצמך,
-
למען להיות נאהב.
-
הכאב המקורי של הדחייה
-
יעלה בכל פעם שתעשו את "עבודת הצל",
-
במילים אחרות, זה יעלה אותה תחושה של דחיה
-
שנתקלנו בה, בפעם הראשונה,
-
מההורים שלנו או המטפלים שלנו.
-
אז זה גורם לנו להרגיש כאילו
-
אנחנו הולכים להיות נדחים או הולכים להיענש שוב.
-
זה מטעין את יצר ההישרדות שלנו,
-
ובכך גורם לנו להרגיש כאילו תרתי משמע
-
אנחנו הולכים למות.
-
לא פלא שמודעות עצמית כל כך קשה להשגה!
-
כל אדם בקיום
-
שאי פעם היה בתהליך חיבור לחברה,
-
שזה די כולם בעולם,
-
עבר דרך התהליך הזה של לפצל את עצמו לחלקים.
-
מפצל את עצמו למודע ולתת מודע.
-
הדחיה העצמית הזאת
היא הלידה של השנאה העצמית.
-
והריקנות שאנחנו מרגישים,
-
זאת התזכורת שנשארה מאחור,
-
של ההיבטים האלה של עצמנו
שהדחקנו,
-
דחינו ושללנו בנו,
-
ובכך איבדנו.
-
אבל כל היקום כולו לצידנו
-
כדי לנסות לעזור לנו להיות שלמים שוב.
-
כל תהליך ביקום
-
הוא בדרך להתפתחות וצמיחה.
-
אז עם כך, העצמי שהתפצל,
-
שואף להתאחד מחדש.
-
תוצג לנו כל אפשרות אפשרית,
-
כדי לראות את ההיבטים האלה בנו
-
שדחינו, התכחשנו להם, ודחפנו.
-
יסופק לנו כל אפשרות אפשרית,
-
כדי להתעמת עם "הצל" שלנו.
-
אז זה לא באמת משנה כמה רחוק נברח,
-
או כמה טוב אנחנו חושבים שהתחבאנו,
-
הצל שלנו ימשיך לרדוף אותנו,
-
עד שניהיה מוכנים לעשות את העבודה,
שצריכה להיעשות איתו.
-
זה מה שבאמת "עבודת הצל" עוסקת בה.
-
זה בעצם לעשות בצורה מודעת את העבודה
-
של להפוך להיות מודע למה שהפך לתת מודע.
-
עכשיו, לצערנו, "עבודת הצל" הפכה להיות
תהליך שנוי במחלוקת מדי,
-
במיוחד בקהילה שפועלת "להתמקדות חיובית".
בגלל הסיבה הזאת,
-
אני רוצה שאתם, אם אתם צופים בוידיאו הזה,
שגם תצפו בסרטון שלי ששמו:
-
"עבודת הצל" לעומת "התמקדות חיובית".
-
"עבודת הצל" יכולה להיות מכאיבה.
זה נכון.
-
מודעות עצמית לא באה בטבעיות
-
לאלה שעושים להרגל להימנע מכאב,
-
בגלל שלהפוך להיות מודע להיבטים האלה,
-
אתה חייב להפסיק
לנסות לברוח מהכאב והריקנות בתוכך,
-
היכן שהחלקים החסרים האלה צריכים להימצא,
אבל זה גם המפתח לחיים מודעים וחופשיים.
-
עכשיו "עבודת הצל" היא מושג שבשימוש תכוף
במעגלים הרוחניות והפסיכולוגיים
-
שמתאר כל תהליך, שיש ביניהם אלפים,
-
של להפוך את התת מודע למודע.
-
וככל שאתה יותר מודע לצל שלך,
-
ככה אתה מגולם יותר כיצור מודע.
-
אף אחד לעולם לא הגיע להערה בלי להתעמת עם הצל שלהם,
-
ולחשוף אותו לאור המודעות.
-
אולטימטיבית, "עבודת הצל"
היא העבודה של להביא את תשומת לב
-
והאהבה לאותם מקומות שלנו,
-
שבעבר היו דחויים.
-
אז אם אתה שואל אותי,
-
"עבודת הצל" היא למעשה הצורה הגבוהה ביותר
של עבודת האור שאתה יכול לעשות.
-
שיהיה לכם שבוע טוב.
-
Not Synced
כתוביות:
טטיאנה ליחבן