אקולוגיה במבט מהאויר
-
0:01 - 0:05טכנולוגיה יכולה לשנות את הדרך בה אנחנו מבינים את הטבע.
-
0:05 - 0:08בואו נדבר לדוגמה על האריות.
-
0:08 - 0:10במשך מאות שנים, האמנו שלביאות
-
0:10 - 0:13מבצעות את כל הציד בסוואנה,
-
0:13 - 0:17בעוד האריות הזכרים עצלנים, ומשתתפים רק בארוחות.
-
0:17 - 0:20גם אתם שמעתם על זה, אני בטוח.
-
0:20 - 0:22אבל לאחרונה, הובלתי תהליך של מיפוי שטח מוטס
-
0:22 - 0:25בפרק הלאומי קרוגר בדרום אפריקה.
-
0:25 - 0:28השותפים שלנו התקינו קולרים עם GPS
-
0:28 - 0:29על אריות ולביאות,
-
0:29 - 0:31ועקבנו אחרי הרגלי הציד שלהם
-
0:31 - 0:32מהאוויר.
-
0:32 - 0:35משמאל למטה ניתן לראות אריה מנסה להעריך את הגודל
-
0:35 - 0:37של עדר אימפלות לקראת הציד.
-
0:37 - 0:38מימין רואים את מה שאני מכנה
-
0:38 - 0:40מסתור התצפית של האריות.
-
0:40 - 0:43תראו לאיזה מרחק האריה יכול לראות מכל כיוון
-
0:43 - 0:47עד שהצמחייה מסתירה את הפרטים.
-
0:47 - 0:49אנחנו גילינו
-
0:49 - 0:51שהאריות הזכרים אינם הציידים העצלנים
-
0:51 - 0:53שחשבנו שהם.
-
0:53 - 0:55הם פשוט משתמשים באסטרטגיה שונה.
-
0:55 - 0:57בזמן שהלביאות צדות
-
0:57 - 0:58בשטחי הסוואנה הפתוחים
-
0:58 - 1:00על פני מרחקים עצומים, בד"כ בשעות האור,
-
1:00 - 1:03האריות בד"כ אורבים לטרף
-
1:03 - 1:07בתוך צמחיה עבותה, לרוב בשעות החשיכה.
-
1:07 - 1:10בסרטון הבא נראה את מסתור התצפית האמיתי
-
1:10 - 1:12של אריה זכר משמאל
-
1:12 - 1:14ושל לביאה מימין.
-
1:14 - 1:16האזורים המסומנים באדום ובצבעים כהים מסמלים צמחיה עבותה,
-
1:16 - 1:19והאזורים המסומנים בלבן מסמלים שטחים פתוחים.
-
1:19 - 1:22וזו תמונה מתוך מסתור התצפית בגובה העיניים
-
1:22 - 1:24של אריות ולביאות.
-
1:24 - 1:27פתאום, ניתן להבין בצורה ברורה
-
1:27 - 1:29את התנאים המפחידים בהם
-
1:29 - 1:31האריות הזכרים צדים.
-
1:31 - 1:33הדוגמה הראשונה של האריות,
-
1:33 - 1:37ממחישה כמה מעט אנחנו באמת יודעים על הטבע.
-
1:37 - 1:40עד כה נעשתה כמות עצומה של עבודה
-
1:40 - 1:44שמטרתה להאט את הרס היערות הטרופיים,
-
1:44 - 1:46וקצב האובדן כיום מהיר מאד,
-
1:46 - 1:48כפי שמראה לנו הסימון האדום בשקופית.
-
1:48 - 1:50אני מוצא אירוניה בעובדה שאנחנו משקיעים כל כך הרבה מאמץ,
-
1:50 - 1:54בנושאים בהם המדע מבין מעט מאד.
-
1:54 - 1:56אז איך נוכל להציל את מה שאיננו מבינים?
-
1:56 - 1:59אני עוסק באקולוגיה עולמית ובחקר כדור הארץ
-
1:59 - 2:01ויש לי רקע של כימיה ופיזיקה
-
2:01 - 2:04וביולוגיה והרבה נושאים משעממים אחרים,
-
2:04 - 2:07אבל יותר מכל, אני מתעניין באופן אובססיבי בדברים שאיננו יודעים
-
2:07 - 2:08לגבי כדור הארץ.
-
2:08 - 2:10לכן הקמתי את הפרויקט הבא,
-
2:10 - 2:13המצפה האווירי של קרנגי, או CAO.
-
2:13 - 2:16נכון שהוא נראה כמו סתם מטוס עם צביעה יוקרתית,
-
2:16 - 2:18התקנו עליו יותר מ- 1,000 קילו
-
2:18 - 2:21של ציוד מתוחכם, חיישנים, מחשבים
-
2:21 - 2:23וצוות בעל מוטיבציה אדירה
-
2:23 - 2:25שמורכב מחוקרי כדור הארץ ומטייסים.
-
2:25 - 2:27אנחנו משתמשים בשני כלים מיוחדים:
-
2:27 - 2:29הראשון נקרא ספקטרומטר הדמיה
-
2:29 - 2:31והוא מודד את המבנה הכימי
-
2:31 - 2:34של הצמחייה מעליה אנחנו טסים.
-
2:34 - 2:36השני הוא מכשור לייזר,
-
2:36 - 2:37עם לייזרים בעצמה גבוהה,
-
2:37 - 2:39שמוקרנים מתחתית המטוס,
-
2:39 - 2:41וסורקים את המערכת האקולוגית על הקרקע
-
2:41 - 2:45בקצב של חצי מליון מדידות בשניה
-
2:45 - 2:48בתלת ממד ובאיכות HD.
-
2:48 - 2:50הנה תמונה של גשר שער הזהב
-
2:50 - 2:52בסאן-פרנסיסקו, ליד מקום מגורי.
-
2:52 - 2:54למרות שטסנו ישר מעל הגשר,
-
2:54 - 2:55קיבלנו תמונה תלת ממדית, בצבע מלא
-
2:55 - 2:58תוך שניות.
-
2:58 - 3:00אבל כוחו האמתי של מטוס ה- CAO
-
3:00 - 3:02טמון ביכולתו לתעד את אבני הבניין
-
3:02 - 3:04של המערכת האקולוגית.
-
3:04 - 3:05זו עיר קטנה באמזונס,
-
3:05 - 3:07כפי שהיא תועדה במערכת ה- CAO.
-
3:07 - 3:09ניתן לחתוך את המידע
-
3:09 - 3:11ולראות, לדוגמה, את המבנה התלת ממדי
-
3:11 - 3:13של צמחייה ובתים,
-
3:13 - 3:15ניתן גם להשתמש בנתונים הכימיים
-
3:15 - 3:18על מנת לחשב כמה מהר גדלה הצמחייה
-
3:18 - 3:19ממש תוך כדי הטיסה.
-
3:19 - 3:23האזורים הוורודים מראים צמחיה שגדלה מהר.
-
3:23 - 3:25וניתן לראות את המגוון הביולוגי בצורה
-
3:25 - 3:27טובה בהרבה מכל מה שיכולנו לדמיין בעבר.
-
3:27 - 3:28כך נראה יער גשם
-
3:28 - 3:31כאר טסים מעליו בכדור פורח.
-
3:31 - 3:33כך אנחנו רואים יער גשם,
-
3:33 - 3:35בצבעים רבגוניים שמראים לנו
-
3:35 - 3:38את מגוון המינים העצום שמתקיים ביער.
-
3:38 - 3:40אבל חייבים לזכור שהעצים האלו
-
3:40 - 3:42גדולים יותר מלווייתנים,
-
3:42 - 3:45והמשמעות היא שלא ניתן להבין אותם
-
3:45 - 3:48רק מכיוון הקרקע שמתחתם.
-
3:48 - 3:53לכן אנחנו משתמשים בהדמיות תלת ממד, עם ניתוח כימי וביולוגי,
-
3:53 - 3:54שמראה לנו לא רק אילו מינים
-
3:54 - 3:56חיים בצמרות העצים,
-
3:56 - 3:58אלא מספק גם מידע
-
3:58 - 4:02על שאר המינים שחיים ביער הגשם.
-
4:02 - 4:04עכשיו יצרתי את מערכת ה- CAO
-
4:04 - 4:06כדי לענות על שאלות
-
4:06 - 4:09שלא ניתן היה לענות עליהן מנקודות מבט אחרות,
-
4:09 - 4:12כמו מהקרקע, או מתמונות לוויין.
-
4:12 - 4:16ורציתי לדון אתכם בשלוש שאלות כאלה היום.
-
4:16 - 4:17השאלה הראשונה היא,
-
4:17 - 4:19איך צריך לנהל את עתודות הפחמן
-
4:19 - 4:22ביערות הגשם?
-
4:22 - 4:25יערות הגשם מכילים כמות עצומה של פחמן בעצים,
-
4:25 - 4:28וחשוב שנשמור על הפחמן ביערות
-
4:28 - 4:31על מנת להימנע מהמשך ההתחממות כדור הארץ.
-
4:31 - 4:33לרוע המזל, פליטות הפחמן העולמיות
-
4:33 - 4:35הנובעת מכריתת ושריפת יערות
-
4:35 - 4:38שוות כיום לפליטת הפחמן של כל מגזר התחבורה.
-
4:38 - 4:43של כל האניות, המטוסים, הרכבות והמכוניות יחד.
-
4:43 - 4:46לכן מובן שקובעי המדיניות העולמית
-
4:46 - 4:48ניסו לצמצם את כריתת היערות בכל כוחם,
-
4:48 - 4:50אבל הם פועלים בתחום
-
4:50 - 4:52שאינו מוכר כמעט למדע.
-
4:52 - 4:54אם איננו יודעים היכן בדיוק נמצא הפחמן,
-
4:54 - 4:57בפרוט רב, איך ניתן לדעת מה קצב האובדן?
-
4:57 - 5:01בעצם, אנחנו צריכים מערכת חשבונאית משוכללת.
-
5:01 - 5:04עם המערכת שלנו ניתן לראות את מאגרי הפחמן
-
5:04 - 5:07המצויים ביערות הטרופיים בפרוט רב.
-
5:07 - 5:09באדום רואים את היערות הטרופיים צפופי הצמרת,
-
5:09 - 5:11ואז ניתן לראות חורים,
-
5:11 - 5:15שמסמלים את כריתת היערות ומופיעים בצהוב וירוק.
-
5:15 - 5:18זה כמו לפרוס עוגה, אלא שעומק העוגה הזו
-
5:18 - 5:20הוא כגובה לוויתן.
-
5:20 - 5:22ובכל זאת, ניתן להתמקד ולראות גם את היער
-
5:22 - 5:24וגם את העצים בו זמנית.
-
5:24 - 5:27ומה שמדהים, זה שלמרות שטסנו
-
5:27 - 5:29גבוה מאד מעל היער,
-
5:29 - 5:31בהמשך הסקירה נוכל להיכנס
-
5:31 - 5:33ולחוות את צמרות העצים,
-
5:33 - 5:35כל עלה בנפרד, כל ענף בנפרד,
-
5:35 - 5:39ממש כמו שבעלי החיים החיים ביער
-
5:39 - 5:42חווים אותם, ממש כמו העצים עצמם.
-
5:42 - 5:44אנחנו משתמשים בטכנולוגיה על מנת לחקור
-
5:44 - 5:47ולתעד את המיקום הגאוגרפי של הפחמן
-
5:47 - 5:48ברזולוציה גבוהה
-
5:48 - 5:50באזורים מרוחקים כמו אגן האמזונס
-
5:50 - 5:53ובאזורים קרובים יותר כמו ארצות הברית
-
5:53 - 5:54ומרכז אמריקה.
-
5:54 - 5:58ועכשיו אני אקח אתכם לסיור ברזולוציה גבוהה, סיור ראשון
-
5:58 - 6:02בנופי הפחמן של פרו ופנמה.
-
6:02 - 6:05הצבעים ינועו בין אדום לכחול.
-
6:05 - 6:07אדום מייצג מאגרי פחמן גדולים,
-
6:07 - 6:09היער הגדול והמרשים ביותר שתוכלו לדמיין,
-
6:09 - 6:11וכחול מייצג מאגרי פחמן מדוללים.
-
6:11 - 6:14וכפי שתראו מיד, פרו היא מקום מדהים,
-
6:14 - 6:16שפיזור הפחמן בו לא מוכר כלל
-
6:16 - 6:18עד היום.
-
6:18 - 6:20אנחנו נטוס אל אזור בצפון פרו
-
6:20 - 6:22ונראה מאגרי פחמן עצומים באדום,
-
6:22 - 6:23ואת נהר האמזונס והאזורים סביבו
-
6:23 - 6:25שחותכים את האזור.
-
6:25 - 6:27ונמשיך לאזורי הרס מוחלט
-
6:27 - 6:29שגרמה כריתת יערות ומופיעים בכחול,
-
6:29 - 6:32ונראה איך הכריתה מתקדמת כמו מחלה ויראלית בכתום.
-
6:32 - 6:35נוכל גם לטוס מעל הרי האנדים הדרומיים
-
6:35 - 6:37לראות את קו היער ולראות בדיוק כיצד
-
6:37 - 6:39מאגרי הפחמן מסתיימים
-
6:39 - 6:41כאשר גובה ההרים עולה.
-
6:41 - 6:44ונוכל לטוס לביצות העצומות במערב האמזונס.
-
6:44 - 6:46זה עולם חלומות מיימי
-
6:46 - 6:48כמו בסרט אווטר של ג'ים קמרון.
-
6:48 - 6:51אנחנו יכולים לטוס אל אחת מהמדינות הטרופיות הקטנות,
-
6:51 - 6:54פנמה, ולראות את הטווח העצום
-
6:54 - 6:55של מאגרי הפחמן,
-
6:55 - 6:57מאדום גבוה, לכחול נמוך.
-
6:57 - 7:00לרוע המזל, רוב הפחמן אובד באזורי השפלה,
-
7:00 - 7:02אבל המאגרים שראינו שנשארו,
-
7:02 - 7:04שסומנו בירוק ואדום,
-
7:04 - 7:07מרוכזים במעלה ההרים.
-
7:07 - 7:09חריג אחד שראינו
-
7:09 - 7:11מופיע במרכז המסך.
-
7:11 - 7:13ניתן לראות את אזור החיץ סביב תעלת פנמה.
-
7:13 - 7:15הוא מופיע באדום וצהוב.
-
7:15 - 7:17שלטונות התעלה משתמשים בכוח
-
7:17 - 7:20על מנת להגן על התעלה ועל המסחר הבינ"ל.
-
7:20 - 7:21מיפוי פחמן כמו שביצענו
-
7:21 - 7:23משנה את אופי שימור היערות
-
7:23 - 7:25ואת תכנון פיתוח המשאבים.
-
7:25 - 7:27זה באמת מקדם את יכולתנו להציל את היערות
-
7:27 - 7:30ולמנוע את שינויי האקלים.
-
7:30 - 7:33השאלה השנייה שלי:
איך נתכונן לשינויי האקלים -
7:33 - 7:35במקומות כמו יער הגשם באמזונס?
-
7:35 - 7:37תאמינו לי, ביליתי המון זמן
-
7:37 - 7:40ביערות הללו, וניתן לראות כיום בברור את שינויי האקלים.
-
7:40 - 7:42הטמפרטורות עולות,
-
7:42 - 7:44והביטוי העיקרי הוא בהופעת בצורת,
-
7:44 - 7:46בצורת שחוזרת שוב ושוב.
-
7:46 - 7:48בצורת הענק שארעה ב- 2010 מופיעה כאן
-
7:48 - 7:51בצבע אדום ומכסה אזור ששטחו דומה לשטח מערב אירופה.
-
7:51 - 7:54האמזונס היה יבש כל כך ב- 2010
-
7:54 - 7:56שאפילו היוּבל העיקרי של נהר האמזונס
-
7:56 - 7:58התייבש בחלקו, כפי שתראו בצילום
-
7:58 - 8:02בחלקה התחתון של השקופית.
-
8:02 - 8:05גילינו שבאזורים מבודדים מאד,
-
8:05 - 8:07יש לבצורת השפעה שלילית ביותר
-
8:07 - 8:09על היערות הטרופיים.
-
8:09 - 8:12לדוגמה, הצבע האדום מייצג עצים מתים
-
8:12 - 8:15שהתייבשו בעקבות הבצורת של 2010.
-
8:15 - 8:17האזור הזה נמצא בגבול
-
8:17 - 8:18בין פרו וברזיל,
-
8:18 - 8:20אזור שטרם נחקר,
-
8:20 - 8:22ממש לא מוכר למדע.
-
8:22 - 8:25אז חשבנו, חוקרי כדור הארץ,
-
8:25 - 8:27שמיני בעלי חיים שונים ינדדו
-
8:27 - 8:30יחד עם שינויי האקלים, ממזרח ברזיל
-
8:30 - 8:32מערבה לכיוון הרי האנדים
-
8:32 - 8:33ואל ההרים הגבוהים
-
8:33 - 8:37על מנת לצמצם את החשיפה שלהם לשינויי האקלים.
-
8:37 - 8:39הבעיה היא שבני האדם
-
8:39 - 8:42הורסים את מערב האמזונס ממש ברגעים אלה.
-
8:42 - 8:44תראו את החור ששטחו 100 ק"מ מרובע
-
8:44 - 8:47שנוצר ביער עקב כריית זהב.
-
8:47 - 8:49אתם רואים את היער מופיע בירוק בתמונת תלת ממד,
-
8:49 - 8:51וניתן לראות את השפעת כריית הזהב
-
8:51 - 8:53מתחת לפני הקרקע.
-
8:53 - 8:58לבעלי החיים אין לאן לנדוד במערכת כזו.
-
8:58 - 9:01אם לא ביקרתם עדיין באמזונס, כדאי לכם לנסוע לשם.
-
9:01 - 9:03זו חוויה מדהימה בכל פעם,
-
9:03 - 9:04לא משנה לאן תגיעו.
-
9:04 - 9:08סביר שתטיילו כך, בסירות נהר.
-
9:08 - 9:09אבל במקרים רבים
-
9:09 - 9:11סביבת הנהר מסתירה את מה שקורה
-
9:11 - 9:14בשאר שטחי היער.
-
9:14 - 9:16טסנו מעל אותו נהר,
-
9:16 - 9:17וצילמנו בתלת ממד.
-
9:17 - 9:19היער מופיע משמאל.
-
9:19 - 9:21וניתן להסיר את תמונת היער באופן ממוחשב,
-
9:21 - 9:24ולראות מה קורה מתחת לצמרות.
-
9:24 - 9:26במקרה שלנו ראינו פעילות של כורי זהב,
-
9:26 - 9:27כולה בלתי חוקית,
-
9:27 - 9:30שממוקמת הרחק מגדות הנהר,
-
9:30 - 9:32ומופיעים כחורים המוזרים
-
9:32 - 9:34בצד ימין של התמונה.
-
9:34 - 9:36אל תדאגו, אנחנו משתפים פעולה עם השלטונות
-
9:36 - 9:38על מנת לטפל בהמון בעיות
-
9:38 - 9:41שמתגלות באזור.
-
9:41 - 9:44על מנת לבנות תכנית שימור
-
9:44 - 9:46למסדרון האקולוגי החשוב והייחודי
-
9:46 - 9:49שנמצא במערב האמזונס,
ובמסדרון המקשר בין הרי האנדים לאמזונס, -
9:49 - 9:51חשוב שנתחיל לבנות
-
9:51 - 9:53תכניות על בסיס גאוגרפי כבר היום.
-
9:53 - 9:57אבל איך נוכל לעשות זאת בלי להכיר את הפיזור הגאוגרפי של המינים הביולוגיים השונים באזור,
-
9:57 - 9:59אם המדע לא מכיר אותם?
-
9:59 - 10:01כיום אנחנו משתמשים
-
10:01 - 10:04בספקטרוגרפיית הלייזר של ה- CAO
-
10:04 - 10:06על מנת למפות את המגוון הביולוגי
-
10:06 - 10:08של יערות הגשם באמזונס.
-
10:08 - 10:11כאן ניתן לראות מידע אמתי לגבי המינים השונים
בצבעים שונים. -
10:11 - 10:13אדום מסמל מין אחד, כחול מין אחר,
-
10:13 - 10:16וירוק הוא מין נוסף.
-
10:16 - 10:18וכאשר מביטים בנתונים מגבוה,
-
10:18 - 10:20ברמת האזור,
-
10:20 - 10:22מקבלים מיפוי חדש לגמרי
-
10:22 - 10:27של מגוון המינים, שלא תועד מעולם.
-
10:27 - 10:29המפה מראה לנו את היכן מגוון המינים משתנה
-
10:29 - 10:31במעבר מאזור אחד לאחר,
-
10:31 - 10:33וזה נתון חשוב ביותר מכיוון שהוא מראה
-
10:33 - 10:36לאן המינים מהגרים
-
10:36 - 10:39ומאיפה הם בורחים בעקבות שינויי האקלים.
-
10:39 - 10:42וזה המידע הראשוני שנחוץ
-
10:42 - 10:45לקובעי המדיניות על מנת לפתח אזורים מוגנים
-
10:45 - 10:49בהם לא יבוצע פיתוח ברמה המקומית.
-
10:49 - 10:51והשאלה השלישית והאחרונה היא,
-
10:51 - 10:53איך מנהלים את המגוון הביולוגי באזור
-
10:53 - 10:55שבו יש מערכות אקולוגית מוגנת?
-
10:55 - 10:58נחזור לדוגמה בה פתחנו לגבי מנהגי הציד של האריות,
-
10:58 - 10:59היא מבוססת על מחקר שערכנו
-
10:59 - 11:01באזורים מוגנים ומגודרים
-
11:01 - 11:03בדרום אפריקה.
-
11:03 - 11:05והאמת היא, שחלק גדול מהטבע באפריקה
-
11:05 - 11:07ישתמר גם בעתיד
-
11:07 - 11:10באזורים מוגנים כמו האזור הכחול בתמונה.
-
11:10 - 11:13זה שם אחריות ולחץ עצומים
-
11:13 - 11:14על הנהלות הפרקים הלאומיים.
-
11:14 - 11:17הם חייבים לבצע ולהוציא לפועל החלטות
-
11:17 - 11:20שיועילו לכל המינים עליהם הם מגנים.
-
11:20 - 11:23ולחלק מההחלטות שלהם יש השפעה עצומה.
-
11:23 - 11:26לדוגמה, עד כמה ואיפה
-
11:26 - 11:28להשתמש בשרפות ככלי לניהול הצמחייה?
-
11:28 - 11:31או, איך לנהל את המינים הגדולים, כמו פילים,
-
11:31 - 11:34שעשויים, אם מספרם יגדל יותר מדי,
-
11:34 - 11:36לגרום להרס הסביבה הטבעית סביבם
-
11:36 - 11:37ולפגוע במינים אחרים.
-
11:37 - 11:40ותאמינו לי, לשינויים כאלה
-
11:40 - 11:42יש השפעה עצומה בשטח.
-
11:42 - 11:44מלפנים רואים אזור שחוה הרבה שרפות
-
11:44 - 11:46ועדרי פילים:
-
11:46 - 11:49סוואנה פתוחה מסומנת בכחול, ומעט מאד עצים.
-
11:49 - 11:52ומעבר לגדר, רואים
-
11:52 - 11:54אזור שהוגן מפני שרפות
-
11:54 - 11:56ונחסם לפילים:
-
11:56 - 12:00הצמחייה עבותה, סביבה שונה לחלוטין.
-
12:00 - 12:02ובאזור כמו הפרק הלאומי קרוגר,
-
12:02 - 12:04העלייה באוכלוסיית הפילים
-
12:04 - 12:06היא בעיה אמתית.
-
12:06 - 12:08אני מבין שעבור רובכם מדובר בנושא רגיש,
-
12:08 - 12:11ואין לי תשובות פשוטות.
-
12:11 - 12:13אבל הבשורה טמונה בטכנולוגיה שפיתחנו
-
12:13 - 12:16ואנחנו משתפים פעולה עם דרום אפריקה, לדוגמה,
-
12:16 - 12:19שמאפשרת לנו למפות כל עץ בסוואנה,
-
12:19 - 12:20ואז לחזור ולטוס מעל אותם אזורים
-
12:20 - 12:22ולראות אילו עצים
-
12:22 - 12:24מופלים על ידי הפילים,
-
12:24 - 12:27הם מוצגים באדום במסך,
וכמה זה קורה -
12:27 - 12:30באזורים שונים בסוואנה.
-
12:30 - 12:32אנחנו נותנים למנהלי הפרק
-
12:32 - 12:34הזדמנות ראשונה להשתמש
-
12:34 - 12:37באסטרטגיית ניהול מבוססות ורגישות
-
12:37 - 12:41שלא מובילות למצבים הקיצוניים שהצגתי קודם.
-
12:42 - 12:45בפועל, הדרך בה אנחנו מסתכלים על
-
12:45 - 12:47שטחים מוגנים כיום
-
12:47 - 12:50מתבססת על מעגל החיים,
-
12:50 - 12:52אנחנו מנהלים את השרפות,
-
12:52 - 12:56את גודל אוכלוסיית הפילים,
גורמים המשפיעים על בסיס המבנה האקולוגי, -
12:56 - 12:58וגורמים אלה
-
12:58 - 13:00משפיעים על כל היצורים סביבם, מחרקים
-
13:00 - 13:03ועד לטורפי על כמו אריות.
-
13:03 - 13:05בעתיד, אני מתכוון להרחיב
-
13:05 - 13:07את התצפיות מהאוויר.
-
13:07 - 13:09אני מקווה לשגר לוויין לחלל
-
13:09 - 13:10כך שנוכל לנהל את כל שטחי כדור הארץ
-
13:10 - 13:12בעזרת כלים טכנולוגיים כמו שתיארנו.
-
13:12 - 13:14ועד אז, אני מתכוון לטוס
-
13:14 - 13:17מעל כמה מהאזורים הנידחים ביותר בעולם.
-
13:17 - 13:19אסיים ואגיד שהטכנולוגיה
-
13:19 - 13:23היא קריטית לניהול משאבי הטבע בכדור הארץ,
-
13:23 - 13:25אבל חשוב מאד שנבין
-
13:25 - 13:27את הדרך החכמה לבצע זאת.
-
13:27 - 13:29תודה.
-
13:29 - 13:33(מחיאות כפיים)
- Title:
- אקולוגיה במבט מהאויר
- Speaker:
- גרג אסנר
- Description:
-
more » « less
מה מסתתר ביערות הטרופיים? החוקר האקולוגי גרג אסנר טס מעל היערות, ומנתח את המבנה שלהם בעזרת ספקטרומטר ולייזרים רבי עצמה, ויוצר מפה תלת ממדית מפורטת של כמויות הפחמן ביער. בהרצאה, אסנר מבהיר כי על מנת להציל את כדור הארץ, יש צורך במידע חדש, שייאסף בכלים חדשניים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 13:50
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Ecology from the air | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Ecology from the air | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Ecology from the air | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Ecology from the air | |
|
Boaz Hovav edited Hebrew subtitles for Ecology from the air | |
|
|
Boaz Hovav edited Hebrew subtitles for Ecology from the air |