מדוע התיאטרון חיוני לדמוקרטיה?

0:01 - 0:05

התיאטרון חשוב כי הדמוקרטיה חשובה.
0:05 - 0:09

התיאטרון הוא התמצית האמנותית של הדמוקרטיה,
0:09 - 0:14

ואנו יודעים זאת
כי שתיהן נולדו באותה העיר.
0:14 - 0:18

בסוף המאה ה-6 לפנה"ס
נולד רעיון הדמוקרטיה המערבית.
0:18 - 0:22

זו היתה כמובן
דמוקרטיה חלקית ופגומה מאד,
0:22 - 0:27

אבל הרעיון שהכוח צריך לנבוע
מהסכמת הנשלטים,
0:27 - 0:32

מלמטה למעלה, ולא להיפך,
0:32 - 0:34

נולד באותו עשור.
0:34 - 0:39

ובאותו עשור, מישהו -
לפי המסופר, שמו ת'ספיס -
0:39 - 0:41

המציא את רעיון הדיאלוג.
0:41 - 0:43

מה זה, "להמציא את הדיאלוג"?
0:43 - 0:45

ובכן, ידוע לנו שבפסטיבל דיוניסוס
0:45 - 0:49

כל אזרחי אתונה התכנסו
ליד האקרופוליס,
0:49 - 0:52

הם האזינו למוסיקה, צפו במחולות
0:52 - 0:56

ושמעו סיפורים, כחלק מפסטיבל דיוניסוס.
0:56 - 0:59

וסיפור סיפורים דומה מאד
למה שקורה כרגע:
0:59 - 1:02

אני עומד כאן למעלה
כסמכות יחידה,
1:02 - 1:04

ומדבר אליכם.
1:04 - 1:07

ואתם יושבים לכם
וסופגים את מה שיש לי לומר.
1:07 - 1:11

אולי אינכם מסכימים איתי,
אולי לדעתכם אני שוטה בלתי-נסבל,
1:11 - 1:12

אולי אתם משתעממים עד מוות,
1:12 - 1:16

אבל הדיאלוג הזה קורה ברובו
בתוך ראשכם.
1:16 - 1:20

אבל מה אם במקום לדבר אליכם -
1:20 - 1:22

חשב ת'ספיס לעצמו -
1:22 - 1:25

אפנה 90 מעלות שמאלה,
1:25 - 1:28

ואדבר אל אדם אחר
שנמצא איתי על הבמה?
1:29 - 1:31

הכל משתנה,
1:31 - 1:35

כי באותו רגע,
כבר אין לי בעלות על האמת;
1:35 - 1:38

אני סתם מישהו שמביע דעה.
1:38 - 1:40

ואני מדבר עם מישהו אחר.
1:40 - 1:43

והפלא ופלא,
גם למישהו האחר יש דעה,
1:43 - 1:47

וזאת דרמה, זיכרו, קונפליקט --
הוא לא מסכים איתי.
1:47 - 1:50

נוצר קונפליקט בין שתי נקודות השקפה.
1:50 - 1:57

וההנחה שביסוד זה היא
שהאמת יכולה לנבוע
1:57 - 1:59

רק מתוך קנפליקט
בין נקודות השקפה שונות.
1:59 - 2:02

אין לאדם זה או זה
בעלות עליה.
2:02 - 2:06

ומי שמאמין בדמוקרטיה
חייב להאמין בכך.
2:06 - 2:08

מי שלא מאמין בכך
הוא אוטוקרט
2:08 - 2:11

שרק משלים עם קיומה של הדמוקרטיה.
2:11 - 2:13

אבל זאת הנחת היסוד של הדמוקרטיה,
2:13 - 2:16

שהקונפליקט בין נקודות השקפה שונות
מוביל אל האמת.
2:16 - 2:18

מה עוד קורה?
2:18 - 2:21

אני לא מבקש מכם
להישען לאחור ולהקשיב לי.
2:21 - 2:23

אנו מבקש מכם לנטות קדימה
2:23 - 2:26

ולדמיין את נקודת ההשקפה שלי --
2:26 - 2:30

מה אני, כדמות, חווה ומרגיש.
2:30 - 2:33

ואז אני מבקש מכם
לעשות שינוי במוח
2:33 - 2:36

ולדמיין את החוויה וההרגשה
של הדובר השני.
2:37 - 2:40

אני מבקש מכם להפעיל אמפתיה.
2:40 - 2:44

והרעיון שהאמת נובעת
מהתנגשות בין רעיונות שונים,
2:44 - 2:47

יחד עם השריר הרגשי של האמפתיה,
2:47 - 2:51

הם הכלים ההכרחיים לאזרחות דמוקרטית.
2:51 - 2:54

מה עוד קורה?
2:54 - 2:56

הדבר השלישי הוא בעצם אתם,
2:56 - 2:59

הקהילה עצמה, הקהל.
2:59 - 3:03

ומנסיונכם האישי אתם יודעים
שכאשר אתם הולכים לסרט,
3:03 - 3:06

ואתם נכנסים לאולם הקולנוע
והוא ריק, אתם שמחים,
3:06 - 3:09

כי דבר לא עתיד לחצוץ
ביניכם לבין הסרט.
3:09 - 3:11

אתם יכולים להשתרע,
להרים רגליים על המושב שלפניכם,
3:11 - 3:14

לאכול פופקורן ופשוט ליהנות.
3:14 - 3:18

אבל אם אתם נכנסים להופעה
והאולם חצי מלא -
3:18 - 3:20

לבכם שוקע.
3:20 - 3:22

אתם מתאכזבים מיד,
3:22 - 3:24

כי בין אם ידעתם זאת או לא,
3:24 - 3:26

באתם לאולם ההוא
3:26 - 3:28

כדי להיות חלק מקהל.
3:28 - 3:31

באתם בשביל החווייה הקולקטיבית:
3:31 - 3:34

לצחוק ולבכות ביחד,
לעצור את הנשימה ביחד
3:34 - 3:36

בציפיה למה שעומד לקרות.
3:36 - 3:41

אולי נכנסתם להופעה כצרכן פרטי,
3:41 - 3:44

אבל אם המופע מתנהל כמו שצריך,
3:44 - 3:47

אתם תצאו ממנו עם הרגשה
שאתם חלק משלם,
3:47 - 3:49

חלק מקהילה.
3:49 - 3:54

הדבר הזה בנוי בדנ"א
של האמנות שלי.
3:54 - 3:59

2,500 שנה מאוחר יותר,
ג'ו פאפ החליט
3:59 - 4:03

שהתרבות צריכה להיות שייכת לכולם
בארצות הברית של אמריקה,
4:03 - 4:07

ושבאחריותו לקיים הבטחה זאת.
4:07 - 4:10

הוא יצר את מופעי החינם
של "שייקספיר בפארק".
4:10 - 4:12

ומופעי החינם "שייקספיר בפארק"
מבוססים על רעיון פשוט מאד,
4:12 - 4:15

הרעיון שהתיאטרון הטוב ביותר,
4:15 - 4:17

האמנות הטובה ביותר שביכולתנו ליצור,
4:17 - 4:20

צריכים להגיע לכולם
והם שייכים לכולם,
4:20 - 4:22

ועד היום,
4:22 - 4:25

בכל ערב קיץ בסנטרל פארק
4:25 - 4:27

2,000 בני-אדם עומדים בתור
4:27 - 4:31

כדי לצפות בתיאטרון הכי טוב
שאנו יכולים לספק חינם.
4:31 - 4:33

זאת איננה עיסקה מסחרית.
4:33 - 4:38

ב-1967, 13 שנה לאחר שעלה על זה,
4:38 - 4:40

הוא עלה על משהו נוסף:
4:40 - 4:43

שהחוג הדמוקרטי איננו שלם
4:43 - 4:46

אם הוא מספק לאנשים
רק את הקלסיקות.
4:46 - 4:50

עלינו לאפשר לאנשים
ליצור קלסיקות משלהם
4:50 - 4:52

ולכבוש את הבמה.
4:52 - 4:54

אז ב-1967
4:54 - 4:57

ג'ו פתח את התיאטרון הציבורי
בעיר התחתית, באסטור פלייס,
4:57 - 5:01

והמופע הראשון שהוא הפיק שם
היה הבכורה העולמית של "שיער".
5:01 - 5:04

זה היה הדבר הראשון שהוא עשה
שלא היה שייקספיר.
5:04 - 5:07

קלייב בארנס אמר ב"טיימס" שזה היה
כאילו שמר פאפ לקח מטאטא,
5:07 - 5:11

גרף את כל הזבל מרחובות האיסט וילג'
5:11 - 5:13

והעלה אותו לבימת התיאטרון הציבורי.
5:13 - 5:14

(צחוק)
5:14 - 5:16

הוא לא התכוון להחמיא,
5:16 - 5:19

אבל ג'ו תלה את זה באולם הכניסה.
עד כדי כך הוא התגאה בזה.
5:19 - 5:21

(צחוק)
(מחיאות כפיים)
5:21 - 5:25

ומה שהתיאטרון הציבורי עשה
בשנים הבאות עם הצגות נפלאות
5:25 - 5:29

כמו "לנערות צבעוניות
ששקלו התאבדות/כשדי בקשת שבענן",
5:30 - 5:32

"שורת המקהלה",
5:32 - 5:36

ו -- זאת הדוגמה הכי נהדרת
שעולה בדעתי -
5:36 - 5:41

זעקת הזעם הפרועה של לארי קריימר
בקשר למשבר האיידס,
5:41 - 5:43

"הלב הרגיל",
5:43 - 5:47

כי כשג'ו הפיק את המחזה הזה ב-1985,
5:47 - 5:50

היה יותר מידע על האיידס
5:50 - 5:53

בביקורת של פרנק ריץ'
ב"ניו-יורק טיימס"
5:53 - 5:56

ממה שהעיתון פירסם
בארבע השנים שלפני כן.
5:56 - 6:01

לארי ממש שינה
את השיח סביב האיידס
6:01 - 6:04

בכך שכתב את המחזה ההוא,
וכך גם ג'ו, בכך שהפיק אותו.
6:04 - 6:06

התברכתי בכך שהזמינו אצלי
את העבודה
6:06 - 6:08

על "מלאכים באמריקה" של טוני קושנר,
6:08 - 6:12

ובעבודה על המחזה הזה,
יחד עם "הלב הרגיל",
6:12 - 6:15

יכולנו להבחין בכך שהתרבות משתנה,
6:15 - 6:17

ולא התיאטרון חולל זאת,
6:17 - 6:20

אבל התיאטרון תרם את חלקו
6:20 - 6:24

לשנות את משמעות החיים
כאדם גאה בארה"ב.
6:24 - 6:26

ואני גאה בכך עד מאד.
6:27 - 6:28

(מחיאות כפיים)
6:28 - 6:33

כשמוניתי לתפקידו של ג'ו
בתיאטרון הציבורי ב-2005,
6:33 - 6:37

הבנתי שאחת הבעיות שלנו
נובעת מהצלחתנו,
6:37 - 6:42

והיא: "שייקספיר בפארק" נוצר
כתכנית נגישה,
6:42 - 6:46

אך כעת אלה הכרטיסים
הכי קשים להשגה בעיר ניו-יורק.
6:46 - 6:49

אנשים ישנו בחוץ במשך שני לילות
כדי להשיג כרטיסים אלה.
6:49 - 6:51

למה זה גרם?
6:51 - 6:55

לכך ש-98% מהאוכלוסיה
בכלל לא שקלו ללכת אליהם.
6:55 - 6:57

אז הקמנו מחדש את היחידה הניידת
6:57 - 7:00

והבאנו את שייקספיר לבתי הכלא,
לבתי מחסה לדרי-רחוב,
7:00 - 7:03

למרכזים קהילתיים בכל חמשת הרבעים
7:03 - 7:06

ואפילו לניו-ג'רסי ולמחוז ווסטצ'סטר.
7:06 - 7:10

והתכנית הזאת הוכיחה לנו
משהו שכבר ידענו בתוכנו:
7:10 - 7:15

הצורך של אנשים בתיאטרון
עז כמו הצורך שלהם לאכול
7:15 - 7:16

או לשתות.
7:16 - 7:19

זאת היתה הצלחה מדהימה
ואנו המשכנו אותה.
7:19 - 7:23

אחר היה מכשול נוסף
שהבנו שאיננו מצליחים לחצות,
7:23 - 7:25

מכשול ההשתתפות.
7:25 - 7:27

הרעיון, כך אמרנו, הוא זה:
7:27 - 7:31

איך נוכל להפוך תיאטרון
ממצרך, מאובייקט,
7:31 - 7:33

למה שהוא באמת -
7:33 - 7:36

מערכות יחסים בין אנשים?
7:36 - 7:38

ובהדרכתה של ליר דה-בסונה המדהימה,
7:38 - 7:41

הקמנו את תכנית "עבודות ציבוריות",
7:41 - 7:45

שמפיקה כעת בכל קיץ
תהלוכות שייקספיריות מוסיקליות עצומות,
7:45 - 7:48

עם שחקנים ומוסיקאים זוכי פרס "טוני"
7:48 - 7:52

לצד מטפלות ועובדי משק-בית,
7:52 - 7:56

חיילים משוחררים ואסירים משוחררים,
7:56 - 7:58

חובבים ומקצוענים,
7:58 - 8:00

וכולם מופיעים ביחד על אותה הבמה.
8:00 - 8:02

וזאת לא רק תכנית חברתית מעולה,
8:02 - 8:04

אלא האמנות הכי טובה שלנו,
8:05 - 8:11

כשההנחה היא שהכשרון האמנותי
אינו נחלתם של מעטים:
8:11 - 8:14

הכשרון האמנותי הוא חלק מהטבע האנושי,
8:14 - 8:18

וחלקנו פשוט זוכים לעסוק בכך
בחיינו יותר מאחרים.
8:19 - 8:20

ואז, במקרה --
8:20 - 8:22

(מחיאות כפיים)
8:22 - 8:24

נוצר הנס הזה, ה"המילטון",
8:24 - 8:30

התיאור הנפלא של לין-מנואל
את סיפור ייסודה של הארץ הזאת
8:30 - 8:35

דרך עיניו של האב המייסד היחיד
שהיה מהגר יתום וממזר
8:35 - 8:37

מאיי הודו המערבית.
8:37 - 8:41

ולין עשה בדיוק
את מה שעשה שייקספיר.
8:41 - 8:46

הוא לקח את קולו של העם,
את שפתו של העם,
8:46 - 8:48

העלה אותם לרמת החריזה,
8:48 - 8:51

ובכך הקנה אצילות לשפה
8:51 - 8:55

ולאנשים שדוברים בשפה זו.
8:55 - 9:00

ובכך שליהק את כל ההצגה
באנשים שחורי וחומי עור,
9:00 - 9:02

לין בעצם אומר לנו
9:02 - 9:05

שהוא מחיה בנו
9:05 - 9:08

את שאיפותינו הגדולות ביותר
למען ארצות הברית,
9:08 - 9:11

את טובי מלאכינו האמריקניים,
9:11 - 9:13

את חזון דמותה האפשרית
של הארץ הזאת,
9:13 - 9:17

את ההכללה שעמדה בלב
החלום האמריקני.
9:17 - 9:22

וזה עורר גל של פטריוטיות
בי ובקהל שלנו,
9:23 - 9:27

ותיאבון שאין להשביעו.
9:28 - 9:31

אבל היה לכך צד נוסף
ובכך אסיים,
9:31 - 9:32

וזהו הסיפור האחרון שלי.
9:32 - 9:36

חלקכם ודאי שמעתם
שסגן הנשיא הנבחר, פנס,
9:36 - 9:39

בא לצפות ב"המילטון" בניו-יורק.
9:39 - 9:43

וכשהוא נכנס, אחדים מאחי הניו-יורקרים
קראו לעברו קריאות בוז.
9:43 - 9:45

והוא אמר, כמה יפה:
9:45 - 9:47

"ככה נשמעת חירות."
9:47 - 9:49

ובסוף ההצגה,
9:49 - 9:52

הקראנו מעל הבמה מה שלדעתי
היה הצהרה מכובדת מאד,
9:52 - 9:55

וסגן הנשיא הנבחר, פנס,
האזין לה,
9:56 - 10:00

אבל היא הציתה זעם מסוים,
סערת ציוצים,
10:00 - 10:03

וגם חרם אינטרנטי על "המילטון"
10:03 - 10:07

מצד אנשים נזעמים שלדעתם
התייחסנו אליו בחוסר-כבוד.
10:08 - 10:12

הסתכלתי על החרם ואמרתי,
אנו טועים כאן במשהו.
10:12 - 10:15

כל האנשים שחתמו על עצומת החרם
10:15 - 10:18

ממילא לא יצפו ב"המילטון".
10:18 - 10:20

ההצגה לא תגיע לעיר קרובה אליהם.
10:20 - 10:23

ואם כן, לא יהיה להם כסף לכרטיס,
10:23 - 10:26

ואם כן יהיה להם כסף לכרטיס,
הם לא מקושרים מספיק
10:26 - 10:28

כדי להשיג כרטיס.
10:29 - 10:31

הם לא החרימו אותנו;
10:31 - 10:33

אנו החרמנו אותם.
10:34 - 10:38

הביטו במפת הכחול והאדום
של הבחירות בארה"ב,
10:38 - 10:40

ואילו אמרתי לכם,
10:40 - 10:44

"הכחול מציין את כל המלכ"רים
התרבותיים העיקריים,"
10:44 - 10:47

הייתי דובר אמת.
הייתם מאמינים לי.
10:47 - 10:52

אנו, בתרבות, נהגנו בדיוק
כמו הכלכלה,
10:52 - 10:55

כמו מערכת החינוך,
כמו הטכנולוגיה,
10:55 - 11:00

והפנינו עורף
לחלק גדול מהארץ הזאת.
11:00 - 11:03

אז ברעיון הזה של ההכללה
מוכרחים להמשיך.
11:03 - 11:06

בסתיו הבא אנו מוציאים לסיבוב הופעות
11:06 - 11:11

הפקה של המחזה המבריק
זוכה ה"פוליצר" של לין נוטג', "זיעה".
11:11 - 11:16

שנים של מחקר ברדינג שבפנסילבניה
הביאו אותה לכתוב מחזה זה
11:16 - 11:19

על הרס התעשייה בפנסילבניה:
11:19 - 11:21

מה שקרה כשתעשיית הפלדה עזבה,
11:21 - 11:24

הזעם שהשתחרר,
11:24 - 11:25

המתחים שהתפרצו,
11:25 - 11:28

הגזענות שהשתחררה
11:28 - 11:30

בגלל אובדן מקומות העבודה.
11:30 - 11:33

אנו לוקחים את המחזה הזה
לסיבוב הופעות
11:33 - 11:35

במחזות הכפריים של פנסילבניה,
11:35 - 11:38

אוהיו, מישיגן,
11:38 - 11:40

מינסוטה ו-וויסקונסין.
11:40 - 11:45

אנו עושים זאת יחד עם
ארגונים קהילתיים שם, כדי להבטיח
11:45 - 11:49

שלא רק נגיע לאנשים
אליהם יש לנו עניין להגיע,
11:49 - 11:51

אלא שנמצא דרכים להקשיב להם
11:51 - 11:55

ולומר, "התרבות
הגיעה הנה גם בשבילכם."
11:56 - 11:57

כי --
11:57 - 11:59

(מחיאות כפיים)
11:59 - 12:01

לנו, בתעשיית התרבות,
12:01 - 12:04

בתיאטרון,
12:04 - 12:07

אין שום זכות לומר
שאיננו יודעים מהו תפקידנו.
12:07 - 12:09

זה חלק מהדנ"א
של האמנות שלנו.
12:09 - 12:14

תפקידנו "...להציב מראה אל מול הטבע,
12:14 - 12:17

"להראות לרֶשע את פרצופו,
12:17 - 12:20

"להראות לַטוב את קלסתרו
12:20 - 12:23

" ולדור כולו את צורתו וחותמו."
12:23 - 12:27

תפקידנו הוא להעלות
מול עיני אמריקה חזיון
12:27 - 12:31

שלא רק יראה
מי כל אחת ואחד מאיתנו,
12:31 - 12:36

אלא גם יגבש אותנו שוב
לקהילתיות שעלינו להוות,
12:36 - 12:38

לתחושת האחדות,
12:38 - 12:39

לתחושת השלם,
12:39 - 12:42

לתחושה של זהותנו כארץ אחת.
12:42 - 12:45

זה מה שהתיאטרון אמור לעשות,
12:45 - 12:47

וזה מה שעלינו להיטיב ולעשות
ככל שנוכל.
12:47 - 12:49

תודה רבה לכם.
12:49 - 12:54

(מחיאות כפיים)

Title:: מדוע התיאטרון חיוני לדמוקרטיה?
Speaker:: אוסקר יוסטיס
Description:: האמת עולה מהתנגשות בין רעיונות שונים, והתיאטרון ממלא תפקיד חיוני בהצגת האמת הזו, אומר אוסקר יוסטיס, המנהל האמנותי האגדי. בהרצאה עזה זו מתווה יוסטיס את תכניתו להגיע - ולהקשיב - לאנשים במקומות שונים ברחבי ארה"ב שהתיאטרון, כמו מוסדות רבים, הפנו אליהם עורף, מקומות כמו חגורת האבק החרבה מתעשייה. תפקידנו הוא להעלות מול עיני אמריקה חזיון שלא רק יציג אותנו כמות שאנו, אלא גם יגבש אותנו שוב לקהילתיות שעלינו להוות," אומר יוסטיס. "זה מה שהתיאטרון אמור לעשות."

בתרגום זה:
"שייקספיר בפארק" - Shakespeare in the Park
"עבודות ציבוריות" - Public Works
"זיעה" - Sweat

more » « less
Video Language:: English
Team:: closed TED
Project:: TEDTalks
Duration:: 13:10

	Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for Why theater is essential to democracy
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why theater is essential to democracy
	Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Why theater is essential to democracy
	Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why theater is essential to democracy
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why theater is essential to democracy
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why theater is essential to democracy
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why theater is essential to democracy
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Why theater is essential to democracy

Show all

Hebrew subtitles

Revisions

Revision 16 Edited

Shlomo Adam

מדוע התיאטרון חיוני לדמוקרטיה?

Revisions

Our website uses cookies

Operating cookies (Required)