Return to Video

הדברים שלמדתי כשנכלאתי על פשע שלא ביצעתי

  • 0:01 - 0:04
    כששמעתי את הסורגים
  • 0:04 - 0:06
    נטרקים בחוזקה
  • 0:08 - 0:10
    הבנתי שזה באמת קורה.
  • 0:12 - 0:13
    אני מבולבלת.
  • 0:14 - 0:17
    אני נבגדת.
  • 0:18 - 0:21
    אני מוצפת.
  • 0:22 - 0:24
    אני מושתקת.
  • 0:26 - 0:27
    מה קרה?
  • 0:29 - 0:31
    איך הם יכלו לשלוח אותי לפה?
  • 0:32 - 0:34
    אני לא שייכת לפה.
  • 0:35 - 0:39
    איך הם יכלו לטעות ככה
  • 0:39 - 0:44
    בלי שום השלכות למעשים שלהם?
  • 0:45 - 0:48
    אני רואה קבוצות גדולות של נשים
  • 0:49 - 0:51
    במדים מרופטים
  • 0:51 - 0:55
    מוקפות בחומות ענקיות ובשערים,
  • 0:55 - 0:59
    תחומות בגדר תיל,
  • 0:59 - 1:02
    ומכה בי צחנה נוראית,
  • 1:03 - 1:04
    ואני שואלת את עצמי,
  • 1:06 - 1:07
    איך הגעתי
  • 1:08 - 1:13
    מלעבוד במגזר הבנקאות הפיננסית המכובד
  • 1:14 - 1:17
    מלעבוד כל כך קשה בבית הספר,
  • 1:18 - 1:21
    ועכשיו אני כלואה
  • 1:21 - 1:24
    בבית הסוהר הגדול ביותר
  • 1:24 - 1:26
    לנשים בקניה?
  • 1:28 - 1:30
    הלילה הראשון שלי
  • 1:30 - 1:34
    בבית הסוהר השמור ביותר לנשים "לנגטה"
  • 1:34 - 1:35
    היה הקשה ביותר.
  • 1:36 - 1:39
    בינואר 2009
  • 1:39 - 1:44
    הודיעו לי שטיפלתי בעסקת מרמה בלי ידיעתי
  • 1:44 - 1:46
    בבנק שבו עבדתי.
  • 1:47 - 1:51
    הייתי המומה, פחדתי והתמלאתי אימה.
  • 1:51 - 1:55
    אני אאבד את הקריירה שכל כך אהבתי.
  • 1:57 - 2:00
    אבל זה לא היה הדבר הגרוע ביותר.
  • 2:00 - 2:05
    המצב החמיר יותר משיכולתי לדמיין.
  • 2:06 - 2:08
    נעצרתי,
  • 2:08 - 2:11
    הואשמתי בזדון
  • 2:11 - 2:12
    והועמדתי לדין.
  • 2:14 - 2:19
    האבסורד הכי גדול היה שהשוטר שעצר אותי
  • 2:19 - 2:24
    ביקש ממני לשלם לו 10,000 דולר
  • 2:24 - 2:26
    והתיק ייעלם.
  • 2:28 - 2:29
    סירבתי.
  • 2:31 - 2:33
    שנתיים וחצי מאוחר יותר,
  • 2:33 - 2:35
    בתוך בתי משפט ומחוץ להם,
  • 2:35 - 2:39
    נלחמת להוכיח את חפותי.
  • 2:39 - 2:42
    זה פורסם בכל מקום,
  • 2:42 - 2:46
    בעיתונים, בטלוויזיה וברדיו.
  • 2:46 - 2:47
    הם באו אלי שוב.
  • 2:48 - 2:52
    הפעם הם אמרו לי
  • 2:52 - 2:56
    "אם תתני לנו 50,000 דולר
  • 2:57 - 3:00
    פסק הדין יהיה לטובתך,"
  • 3:01 - 3:06
    ולא משנה שלא היו שום ראיות
  • 3:06 - 3:09
    שעשיתי משהו לא בסדר
  • 3:09 - 3:11
    באישומים שעמדו מולי.
  • 3:13 - 3:16
    אני זוכרת את האירועים
  • 3:16 - 3:18
    של הרשעתי
  • 3:18 - 3:20
    לפני שש שנים
  • 3:20 - 3:22
    כאילו זה היה אתמול.
  • 3:23 - 3:27
    הפנים הקרים, הקשים של השופטת
  • 3:27 - 3:30
    כאשר היא הכריזה את גזר הדין
  • 3:30 - 3:32
    בבוקר יום חמישי קר
  • 3:33 - 3:36
    בפשע שלא ביצעתי.
  • 3:37 - 3:39
    אני זוכרת שהחזקתי
  • 3:39 - 3:42
    את בתי היפה, שהייתה בת שלושה חודשים
  • 3:43 - 3:45
    שלא מזמן נתתי לה את השם "אומה",
  • 3:46 - 3:51
    אשר בניב שלי משמעותו "אמת וצדק",
  • 3:51 - 3:56
    כיוון שזה היה הדבר שרציתי יותר מכל
  • 3:56 - 3:57
    כל אותו הזמן.
  • 3:58 - 4:02
    הלבשתי אותה בשמלה הסגולה האהובה עליה,
  • 4:02 - 4:05
    והיא הייתה שם, מוכנה ללוות אותי
  • 4:06 - 4:09
    לרצות עונש של שנה
  • 4:09 - 4:10
    מאחורי סורג ובריח.
  • 4:12 - 4:16
    הסוהרים נראו אדישים לטראומה
  • 4:16 - 4:19
    שהחוויה הזו גורמת לי.
  • 4:20 - 4:24
    הכבוד והאנושיות שלי נעלמו
  • 4:25 - 4:27
    בתהליך הקליטה.
  • 4:30 - 4:33
    בתהליך הזה חיפשו עלי חפצים אסורים,
  • 4:35 - 4:38
    החלפתי את הבגדים הרגילים שלי
  • 4:38 - 4:40
    במדי כלא,
  • 4:40 - 4:43
    הכריחו אותי להשתופף על הרצפה,
  • 4:44 - 4:46
    תנוחה שדי מהר למדתי להכיר
  • 4:47 - 4:50
    בתור השגרה
  • 4:50 - 4:52
    של אלפי חיפושים,
  • 4:53 - 4:55
    ספירות,
  • 4:55 - 4:56
    שהייתי עתידה לעבור.
  • 4:59 - 5:00
    הנשים אמרו לי
  • 5:01 - 5:03
    "את תסתגלי לכאן.
  • 5:04 - 5:06
    את תשתלבי".
  • 5:07 - 5:11
    כבר לא קראו לי תרסה נגורגה
  • 5:11 - 5:16
    המספר 415/11 היה הזהות החדשה שלי.
  • 5:16 - 5:20
    ודי מהר למדתי שכך זה גם אצל הנשים האחרות
  • 5:20 - 5:22
    שאיתן חלקנו את המרחב הזה.
  • 5:24 - 5:28
    ואכן, הסתגלתי לחיים "בפנים":
  • 5:29 - 5:30
    האוכל של הכלא,
  • 5:31 - 5:33
    השפה של הכלא,
  • 5:34 - 5:36
    חיי הכלא.
  • 5:36 - 5:41
    הכלא הוא בהחלט לא עולם האגדות.
  • 5:43 - 5:45
    הדבר שלא ציפיתי לו
  • 5:45 - 5:48
    היה הנשים והילדים
  • 5:50 - 5:54
    שאיתן ריצינו את העונש וחלקנו את החלל,
  • 5:56 - 5:59
    נשים שנכלאו
  • 5:59 - 6:03
    עבור פשעים של המערכת,
  • 6:03 - 6:07
    השחיתות שמחייבת שמישהו ייפול,
  • 6:08 - 6:10
    שעיר לעזאזל,
  • 6:10 - 6:13
    כדי שמי שאחראי
  • 6:13 - 6:14
    יוכל להסתובב חופשי,
  • 6:16 - 6:22
    מערכת שבורה שהופכת את חפי הפשע לנבלים
    באופן שגרתי,
  • 6:22 - 6:25
    את הכי עניים
  • 6:25 - 6:28
    אנשים שאין להם כסף לשלם ערבות
  • 6:28 - 6:29
    או שוחד.
  • 6:32 - 6:33
    וכך המשכנו.
  • 6:35 - 6:38
    בעודי מקשיבה לסיפור אחר סיפור
  • 6:38 - 6:41
    של קרוב ל-700 הנשים הללו
  • 6:41 - 6:44
    במהלך אותה שנה בכלא,
  • 6:45 - 6:49
    מהר מאד הבנתי שהפשע
  • 6:49 - 6:53
    לא היה מה שהביא את הנשים האלה לכלא,
  • 6:54 - 6:56
    רובן,
  • 6:56 - 6:58
    רחוק מכך.
  • 6:59 - 7:03
    זה התחיל במערכת החינוך
  • 7:05 - 7:09
    שההיצע והאיכות שלה לא שווים לכולם;
  • 7:10 - 7:13
    העדר הזדמנויות כלכליות
  • 7:14 - 7:19
    שדוחף אותן לפשעים קלים לשם ההישרדות;
  • 7:19 - 7:21
    מערכת הבריאות,
  • 7:21 - 7:23
    מערכת הצדק החברתי,
  • 7:24 - 7:26
    מערכת המשפט הפלילי.
  • 7:26 - 7:28
    אם מישהי מהנשים האלה,
  • 7:28 - 7:31
    שהיו כמעט כולן מאוכלוסיה ענייה
  • 7:31 - 7:34
    נפלה בין הכסאות
  • 7:34 - 7:37
    במערכת שהיא כבר שבורה,
  • 7:37 - 7:41
    בתחתית התהום נמצא הכלא,
  • 7:41 - 7:42
    נקודה.
  • 7:44 - 7:48
    כשסיימתי לרצות את שנת המאסר
  • 7:48 - 7:50
    בבית הסוהר השמור ביותר "לנגטה"
  • 7:51 - 7:54
    בערה בי ההחלטה
  • 7:55 - 7:59
    להיות חלק מהשינוי
  • 7:59 - 8:01
    לפתור את חוסר הצדק
  • 8:01 - 8:03
    שראיתי
  • 8:03 - 8:05
    של נשים ונערות
  • 8:05 - 8:08
    שנלכדו בדלתות מסתובבות
  • 8:08 - 8:10
    של חיים של כניסה לכלא ויציאה ממנו
  • 8:10 - 8:12
    בשל עוני.
  • 8:14 - 8:15
    אחרי שהשתחררתי,
  • 8:16 - 8:17
    הקמתי את "התחלה חדשה".
  • 8:18 - 8:22
    "התחלה חדשה" היא יוזמה חברתית
  • 8:22 - 8:25
    שרוצה לתת לנשים ולנערות האלה
  • 8:25 - 8:26
    הזדמנות שנייה.
  • 8:27 - 8:31
    אנו בונים עבורן גשרים.
  • 8:31 - 8:34
    אנחנו נכנסים לבתי הסוהר, מכשירים אותן,
  • 8:34 - 8:37
    נותנים להן מיומנויות, כלים ותמיכה
  • 8:37 - 8:40
    כדי לאפשר להן לשנות את אורח החשיבה שלהן,
  • 8:40 - 8:43
    את ההתנהגות והגישה.
  • 8:43 - 8:48
    אנו גם בונים גשרים לתוך בתי הסוהר
  • 8:48 - 8:50
    מהמגזר התאגידי -
  • 8:50 - 8:52
    פרטים, ארגונים
  • 8:52 - 8:54
    שיהיו שותפים של "התחלה חדשה"
  • 8:54 - 8:56
    ויאפשרו לנו לתת תעסוקה,
  • 8:56 - 8:58
    מקומות שאפשר לקרוא להם בית,
  • 8:59 - 9:01
    עבודות, הכשרה מקצועית,
  • 9:01 - 9:03
    עבור הנשים, הנערות האלו,
  • 9:03 - 9:04
    הנערים והגברים,
  • 9:04 - 9:07
    במעבר חזרה לחברה.
  • 9:09 - 9:11
    מעולם לא חשבתי
  • 9:11 - 9:13
    שיום אחד
  • 9:13 - 9:15
    אני אספר
  • 9:15 - 9:19
    על חוסר הצדק שהוא כה נפוץ
  • 9:19 - 9:21
    במערכת המשפט הפלילי,
  • 9:22 - 9:24
    אבל הנה אני כאן.
  • 9:25 - 9:28
    בכל פעם כשאני חוזרת לכלא
  • 9:29 - 9:30
    אני מרגישה קצת בבית.
  • 9:31 - 9:36
    אבל זו העבודה המפחידה
  • 9:36 - 9:38
    להשיג את החזון
  • 9:38 - 9:40
    שלא נותנת לי לישון בלילות,
  • 9:42 - 9:46
    מחברת את המרחק ללואיזיאנה
  • 9:46 - 9:52
    שנחשבת בירת הכליאה של העולם,
  • 9:52 - 9:55
    נושאת עמי סיפורים
  • 9:55 - 9:57
    של מאות נשים
  • 9:57 - 10:01
    שפגשתי בבתי הסוהר
  • 10:01 - 10:05
    חלק מאמצות כעת את ההזדמנויות השניות שלהן
  • 10:05 - 10:10
    ואחרות שעדיין חוצות את הגשר למסע של החיים.
  • 10:13 - 10:14
    אני מגלמת שורה
  • 10:15 - 10:18
    שכתבה מאיה אנג'לו הגדולה.
  • 10:19 - 10:22
    "אני באה כאחת,
  • 10:22 - 10:24
    אבל אני עומדת עבור 10,000".
  • 10:25 - 10:29
    (מחיאות כפיים)
  • 10:34 - 10:37
    כי הסיפור שלי הוא יחיד
  • 10:37 - 10:39
    אבל דמיינו איתי
  • 10:40 - 10:43
    את מיליוני האנשים
  • 10:43 - 10:45
    בבתי הסוהר כיום,
  • 10:46 - 10:49
    מייחלים לחירות.
  • 10:51 - 10:55
    שלוש שנים לאחר ההרשעה שלי
  • 10:55 - 10:59
    ושנתיים לאחר שהשתחררתי,
  • 10:59 - 11:02
    בית המשפט לערעורים זיכה אותי
  • 11:02 - 11:03
    מכל אשם.
  • 11:03 - 11:07
    (מחיאות כפיים)
  • 11:09 - 11:11
    בערך באותו זמן
  • 11:11 - 11:13
    בורכתי בבן שלי,
  • 11:13 - 11:15
    אשר קראתי לו "אוהורו"
  • 11:15 - 11:18
    מילה שבניב שלי משמעותה "חופש".
  • 11:18 - 11:22
    (מחיאות כפיים)
  • 11:22 - 11:26
    כי סוף סוף קיבלתי את החופש
  • 11:26 - 11:28
    שכה ייחלתי לו.
  • 11:29 - 11:31
    אני באה כאחת,
  • 11:31 - 11:33
    אבל אני עומדת עבור 10,000
  • 11:33 - 11:38
    מעודדת על ידי התקווה הבוהקת
  • 11:38 - 11:42
    שאלפים מאיתנו התאחדו
  • 11:42 - 11:47
    לשנות את מערכת המשפט הפלילי,
  • 11:48 - 11:52
    מעודדת מכך שאנו עושים את עבודתנו
  • 11:52 - 11:55
    כפי שנועדנו לעשות אותה.
  • 11:55 - 11:57
    והלוואי שנמשיך לעשות אותה
  • 11:58 - 11:59
    ללא התנצלויות.
  • 12:00 - 12:01
    תודה.
  • 12:01 - 12:05
    (מחיאות כפיים)
Title:
הדברים שלמדתי כשנכלאתי על פשע שלא ביצעתי
Speaker:
תרסה נגורגה
Description:

בשנת 2011, תרסה נגורגה הורשעה בפשע כלכלי שלא ביצעה - תוצאה של מסכת ארוכה של האשמות שווא, נסיונות שוחד גוברים ומערכת המשפט המושחתת בקניה מולדתה. לאחר המאסר היא גילתה שרוב הנשים והנערות שנכלאו איתה היו גם הן קורבנות של אותה מערכת שבורה, אשר נתפסו בדלתות המסתובבות של החיים בתוך הכלא ומחוצה לו בגלל השכלה גרועה והעדר הזדמנויות כלכליות. כעת, כשהיא חופשיה ובית המשפט לערעורים זיכה אותה, נגורגה משתפת את הדרך שבה היא נותנת לנשים בכלא את המיומנויות, הכלים והתמיכה שהן זקוקות להם כדי לשבור את מעגל העוני והפשע ולבנות חיים טובים יותר.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:23

Hebrew subtitles

Revisions