Return to Video

איך מדע-בדיוני נתן לנו השראה להגיע לירח

  • 0:01 - 0:05
    אני רוצה לספר לכם סיפור על סיפורים.
  • 0:06 - 0:09
    ואני רוצה לספר לכם את הסיפור הזה
    כי אני חושב שאנחנו צריכים לזכור
  • 0:09 - 0:11
    שלפעמים הסיפורים שאנחנו
    מספרים זה לזה
  • 0:11 - 0:16
    הם יותר מסתם מעשיות
    או צורות בידור או סיפורים
  • 0:16 - 0:18
    הם גם אמצעי הובלה
  • 0:18 - 0:22
    להפצת השראה ורעיונות ברחבי החברות שלנו
  • 0:22 - 0:24
    ולרוחב הזמן.
  • 0:25 - 0:26
    הסיפור שאני אספר לכם
  • 0:26 - 0:28
    הוא כיצד אחד מההישגים
    הטכנולוגיים המתקדמים ביותר
  • 0:28 - 0:30
    של העידן המודרני,
  • 0:30 - 0:32
    יש לו שורשים בסיפורים,
  • 0:33 - 0:37
    ואולי גם לחלק
    מן השינויים החשובים ביותר שעתידים לקרות.
  • 0:39 - 0:41
    הסיפור מתחיל לפני יותר מ - 300 שנה,
  • 0:41 - 0:45
    כשגליליאו גליליי למד לראשונה על
    ההמצאה ההולנדית האחרונה
  • 0:45 - 0:50
    שלקחה שתי חתיכות זכוכית מעוצבת
    ושמה אותן בשפופרת ארוכה
  • 0:50 - 0:53
    ובכך האריכה את הראייה האנושית
    הרחק יותר מאי פעם בעבר.
  • 0:54 - 0:58
    כשגלילאו סובב את
    הטלסקופ החדש שלו לשמים
  • 0:58 - 0:59
    ולירח בפרט,
  • 1:00 - 1:02
    הוא גילה משהו מדהים.
  • 1:03 - 1:08
    אלה דפים מספרו של גלילאו
    "סידריוס נונציוס," שפורסם ב 1610.
  • 1:09 - 1:12
    ובו הוא חשף בפני העולם את מה שהוא גילה.
  • 1:12 - 1:15
    ומה שגילה היה שהירח
    לא היה רק גוף שמיימי
  • 1:15 - 1:17
    שנודד על פני שמי הלילה,
  • 1:17 - 1:20
    אלא שהוא היה עולם,
  • 1:20 - 1:24
    עולם עם הרים גבוהים, מוארים באור שמש
  • 1:24 - 1:27
    ו "דארק מרה" המילה בלטינית ל"אוקיאנוסים"
  • 1:28 - 1:31
    וברגע שהעולם החדש הזה, והירח, התגלו,
  • 1:31 - 1:35
    אנשים התחילו מיד לחשוב איך להגיע לשם.
  • 1:35 - 1:37
    ולא פחות חשוב
  • 1:37 - 1:39
    הם התחילו לכתוב סיפורים
  • 1:39 - 1:41
    שמתארים איך זה יכול לקרות
  • 1:41 - 1:43
    ואיך המסעות האלה עשויים להיות.
  • 1:44 - 1:47
    אחד האנשים הראשונים לעשות זאת
    היה למעשה הבישוף של הרפורד,
  • 1:47 - 1:49
    אדם בשם פרנסיס גודווין.
  • 1:49 - 1:51
    גודווין כתב סיפור
    על מגלה ארצות ספרדי,
  • 1:51 - 1:53
    דומינגו גונסאלס,
  • 1:53 - 1:56
    שבסופו של דבר ננטש
    על האי סנט הלנה
  • 1:56 - 1:57
    באמצע האוקיינוס האטלנטי,
  • 1:57 - 1:59
    ושם, במאמץ להגיע הביתה,
  • 2:00 - 2:02
    פיתח מכונה, המצאה,
  • 2:02 - 2:05
    לרתום את כוחם של אווזי הבר המקומיים
  • 2:05 - 2:07
    כדי לאפשר לו לטוס --
  • 2:07 - 2:10
    ובסופו של דבר להתחיל במסע לירח.
  • 2:10 - 2:14
    ספרו של גודווין, "האדם בירח
    או שיחה בדבר מסע לשם,"
  • 2:14 - 2:18
    פורסם רק לאחר מותו,
    ובאנונימיות, בשנת 1638,
  • 2:18 - 2:22
    ככל הנראה בגלל מספר
    הרעיונות השנויים במחלוקת שהוא כלל,
  • 2:22 - 2:25
    לרבות אישור של ההשקפה
    הקופרניקאית אודות היקום
  • 2:25 - 2:28
    ששמה את השמש במרכזה
    של מערכת השמש,
  • 2:28 - 2:31
    כמו גם מושג הכבידה הטרום-ניוטוני
  • 2:31 - 2:34
    שדגל ברעיון שמשקלו של אובייקט
  • 2:34 - 2:36
    יקטן ככל שיגדל המרחק מכדור הארץ.
  • 2:37 - 2:40
    וזה עוד מבלי לומר דבר על
    רעיון מכונת האווזים שלו
  • 2:40 - 2:41
    שתוכל להגיע לירח.
  • 2:41 - 2:43
    (צחוק)
  • 2:43 - 2:45
    ובעוד שהרעיון הזה של מסע
    לירח במכונת אווזים
  • 2:45 - 2:50
    לא נראה לנו במיוחד יציר של תובנה
    או יצירתי מבחינה טכנית
  • 2:50 - 2:54
    מה שחשוב הוא שגודווין
    תיאר איך להגיע לירח, ולא בחלום
  • 2:54 - 2:57
    או בעזרת קסם, כמו שיוהנס קופלר כתב על כך,
  • 2:58 - 3:00
    אלא באמצעות המצאה אנושית.
  • 3:00 - 3:04
    והרעיון היה שאנחנו יכולים לבנות מכונות
  • 3:04 - 3:06
    שיוכלו לנסוע לשמים,
  • 3:06 - 3:09
    שיזרע את זרעיו במוחם
    של בני אדם לאורך הדורות.
  • 3:10 - 3:13
    הרעיון נלקח לאחר מכן
    על ידי בן תקופתו, ג'ון וילקינס,
  • 3:13 - 3:15
    שהיה אז רק סטודנט צעיר באוקספורד,
  • 3:15 - 3:17
    אבל מאוחר יותר, היה אחד
    ממייסדי "החברה המלכותית."
  • 3:18 - 3:22
    ג'ון וילקינס לקח את רעיון הנסיעה בחלל,
    שבחיבורו של גודווין, ברצינות.
  • 3:22 - 3:24
    ולא רק כתב עוד סיפור
  • 3:24 - 3:27
    אלא חיבור פילוסופי לא בדיוני,
  • 3:27 - 3:30
    בשם "גילוי של העולם החדש בירח,
  • 3:30 - 3:32
    או, שיח שנוטה להוכיח
  • 3:32 - 3:36
    שיכול להיות עולם אחר ראוי
    למגורים בכוכב הלכת הזה".
  • 3:37 - 3:39
    ושימו לב, אגב, שהמילה "למגורים".
  • 3:39 - 3:42
    רעיון זה כשלעצמו היה תמריץ רב עוצמה
  • 3:42 - 3:45
    לאנשים, כדי לחשוב איך לבנות
    מכונות שיכולות להגיע לשם.
  • 3:46 - 3:49
    בספריו, וילקינס שקל ברצינות
    מספר שיטות טכניות
  • 3:49 - 3:51
    עבור טיסה בחלל,
  • 3:51 - 3:54
    והוא נחשב עד עצם היום הזה
    התיאור הלא-בדיוני הידוע, המוקדם ביותר
  • 3:54 - 3:56
    שמתאר איך נוכל לנסוע לירח.
  • 3:56 - 3:59
    סיפורים אחרים יגיעו במהרה,
    הבולט במיוחד יהיה סיראנו דה ברז'ראק,
  • 3:59 - 4:01
    עם "סיפורי הירח" שלו.
  • 4:01 - 4:04
    עד אמצע המאה ה -17,
    הרעיון של אנשים שבונים מכונות
  • 4:04 - 4:06
    שיוכלו לנסוע לשמיים
  • 4:06 - 4:09
    גדל עם מורכבות וניואנסים טכניים.
  • 4:10 - 4:13
    ובכל זאת, בסוף המאה ה -17,
  • 4:13 - 4:16
    התקדמות אינטלקטואלית זו
    חדלה למעשה.
  • 4:16 - 4:19
    אנשים סיפרו עדיין סיפורים
    על הגעה לירח,
  • 4:19 - 4:21
    אבל הם הסתמכו על
    הרעיונות הישנים
  • 4:21 - 4:24
    או שוב פעם, על חלומות או על קסם.
  • 4:24 - 4:26
    מדוע?
  • 4:26 - 4:29
    ובכן, בגלל גילוי חוקי הכבידה על ידי ניוטון
  • 4:29 - 4:34
    וההמצאה של משאבת הואקום
    של רוברט הוק ורוברט בויל
  • 4:34 - 4:36
    אנשים הבינו עכשיו
  • 4:36 - 4:39
    שקיים מצב של ואקום
    בין כוכבי הלכת,
  • 4:39 - 4:41
    וכתוצאה מכך גם
    בין כדור הארץ לירח.
  • 4:41 - 4:44
    ולא היתה להם שום דרך
    להתגבר על כך,
  • 4:44 - 4:46
    שום דרך לחשוב איך להתגבר על זה.
  • 4:46 - 4:48
    וכך, במשך למעלה ממאה שנה,
  • 4:48 - 4:52
    הרעיון של מסע לירח
    התקדם אינטלקטואלית מעט מאוד.
  • 4:53 - 4:55
    עד עליית המהפכה התעשייתית
  • 4:55 - 4:58
    ופיתוחם של מנועי הקיטור והדוודים
  • 4:58 - 5:00
    והכי חשוב, כלי הלחץ.
  • 5:01 - 5:05
    ואלה נתנו לאנשים את הכלים לחשוב
    איך הם יכולים לבנות קפסולה
  • 5:05 - 5:07
    שתוכל להתנגד לוואקום של החלל.
  • 5:08 - 5:12
    אז בהקשר זה, בשנת 1835,
  • 5:12 - 5:15
    נכתב הסיפור הגדול הבא על טיסה בחלל,
  • 5:15 - 5:16
    על ידי אדגר אלן פו.
  • 5:16 - 5:20
    היום אנחנו חושבים על פו
    במונחים של פואמות גותיות
  • 5:20 - 5:22
    וסיפורי מעשיות על "הלב המסגיר" ועורבים.
  • 5:22 - 5:24
    אבל הוא החשיב את עצמו
    כבעל חשיבה טכנית.
  • 5:25 - 5:26
    הוא גדל בבולטימור,
  • 5:26 - 5:29
    העיר האמריקאית הראשונה
    עם תאורת רחוב בגז,
  • 5:29 - 5:31
    והוא היה מוקסם
    מהמהפכה הטכנולוגית
  • 5:31 - 5:33
    שהוא ראה בכל מקום סביבו.
  • 5:33 - 5:37
    הוא ראה כעבודתו הגדולה ביותר,
    לא את הסיפורים הגותיים,
  • 5:37 - 5:39
    אלא בשיר הפרוזה האפי שלו "אאורקה"
  • 5:39 - 5:42
    שבו הוא הסביר את השקפתו האישית
  • 5:42 - 5:44
    על טבעו הקוסמוגרפי של היקום.
  • 5:45 - 5:49
    בסיפוריו הוא היה מתאר
    בפרטים טכניים פנטסטיים
  • 5:49 - 5:51
    מכונות ומתקנים מוזרים,
  • 5:51 - 5:55
    אבל ההשפעה הגדולה ביותר
    היתה לו בסיפורו הקצר:
  • 5:55 - 5:58
    "ההרפתקה שאין כמותה
    של אחד הנס פפאל"
  • 5:59 - 6:01
    זה סיפור על יצרן מפוחים מובטל ברוטרדם,
  • 6:01 - 6:05
    שמדוכא ועייף מהחיים -- זהו פו, לאחר הכל --
  • 6:05 - 6:06
    ושקוע עמוק בחובות,
  • 6:06 - 6:11
    הוא מחליט לבנות כרכרה הרמטית
    שנישאת בכדור פורח.
  • 6:11 - 6:13
    ומשוגרת לאוויר בעזרת דינמיט
  • 6:13 - 6:16
    ומשם, היא צפה דרך הוואקום של החלל
  • 6:16 - 6:18
    כל הדרך אל פני הירח.
  • 6:19 - 6:22
    וחשוב, הוא לא פיתח את
    הסיפור הזה לבד,
  • 6:22 - 6:23
    שכן בנספח לסיפורו,
  • 6:23 - 6:27
    הוא במפורש מוקיר את
    "אדם על הירח" של גודווין
  • 6:27 - 6:30
    מ- 200 שנה קודם לכן
  • 6:30 - 6:31
    כהשפעה,
  • 6:31 - 6:35
    ומכנה אותו "ספר קטן יחיד במינו
    ומתוחכם למדי."
  • 6:36 - 6:40
    ואף על פי שרעיון זה של מסע
    לירח של בבלון נושא- עשוי להיראות
  • 6:40 - 6:43
    לא הרבה יותר מתוחכם מבחינה טכנית
    מאשר מכונת האווזים,
  • 6:44 - 6:47
    למעשה, פו היה מפורט מספיק
  • 6:47 - 6:50
    בתיאור של בניית המתקן
  • 6:50 - 6:54
    ובמונחים של הדינמיקה
    המסלולית של המסע
  • 6:54 - 6:58
    שזה יכול היה לשמש תרשים
    באנציקלופדיה הראשונה של מסע בחלל
  • 6:58 - 7:00
    כמשימה בשנות העשרים של המאה הקודמת.
  • 7:01 - 7:06
    ותשומת הלב לפרטים,
    או ל"הסתברות", כפי שכינה זאת,
  • 7:06 - 7:08
    תשפיע על הסיפור הגדול הבא:
  • 7:09 - 7:12
    "מכדור הארץ לירח", של ז'ול וורן
    שנכתב בשנת 1865.
  • 7:13 - 7:15
    וזה סיפור שיש לו מורשת
    יוצאת דופן.
  • 7:15 - 7:18
    ודמיון מופלא למסעות
    האמיתיים לירח
  • 7:18 - 7:21
    שיקרו יותר ממאה שנים
    מאוחר יותר.
  • 7:21 - 7:26
    כי בסיפור, המסע הראשון
    לירח יוצא מפלורידה,
  • 7:26 - 7:28
    עם שלושה אנשים על הסיפון,
  • 7:28 - 7:30
    בנסיעה שנמשכת שלושה ימים --
  • 7:30 - 7:34
    בדיוק הפרמטרים ששררו
    במהלך תוכנית אפולו עצמה.
  • 7:35 - 7:38
    ובמחווה מפורשת
    להשפעתו של פו עליו,
  • 7:38 - 7:43
    וורן מיקם את הקבוצה האחראית
    להישג זה בספר, בבולטימור,
  • 7:43 - 7:44
    במועדון הנשק של בולטימור,
  • 7:44 - 7:47
    עם חבריו שצועקים,"הידד לאדגר פו!"
  • 7:47 - 7:50
    כשהחלו לפרוש את תכניותיהם
    לכיבוש הירח.
  • 7:50 - 7:53
    וממש כמו שוורן הושפע מפו,
  • 7:53 - 7:56
    כך גם, הסיפור של וורן עצמו
    ממשיך להשפיע ולעורר השראה
  • 7:56 - 7:58
    על הדור הראשון של מדעני טילים.
  • 7:58 - 8:02
    שני החלוצים הגדולים של דלק נוזלי
    לטילים ברוסיה ובגרמניה,
  • 8:02 - 8:04
    קונסטנטין ציולקובסקי והרמן אוברת',
  • 8:04 - 8:07
    שניהם ייחסו את המחויבות שלהם
    לתחום הטיסות בחלל
  • 8:07 - 8:10
    לכך שקראו כשהיו בני נוער,
    את "מכדור הארץ לירח",
  • 8:10 - 8:12
    ואז לאחר מכן חייבו את עצמם
  • 8:12 - 8:15
    לנסות להפוך את הסיפור הזה למציאות.

  • 8:16 - 8:19
    הסיפור של וורן לא היה היחיד במאה ה -19
  • 8:19 - 8:20
    עם זרוע ארוכה של השפעה.
  • 8:20 - 8:22
    בצד השני של האוקיינוס האטלנטי,
  • 8:22 - 8:25
    "מלחמת העולמות" של ה.ג. וולס
    עוררה באופן ישיר השראה
  • 8:25 - 8:28
    בצעיר ממסצ'וסטס, בשם רוברט גודארד.
  • 8:28 - 8:30
    וזה היה לאחר שהוא קרא
    את "מלחמת העולמות"
  • 8:31 - 8:32
    שגודארד כתב ביומנו,
  • 8:32 - 8:34
    יום אחד בשלהי 1890,
  • 8:34 - 8:38
    בעת מנוחה בזמן שגזם עץ דובדבן
    בחוות משפחתו
  • 8:38 - 8:43
    והיה לו חיזיון של חללית
    שממריאה מהעמק שמתחת
  • 8:43 - 8:45
    ועולה לשמים.
  • 8:45 - 8:49
    והוא החליט אז ושם
    שהוא יקדיש את שארית חייו
  • 8:49 - 8:52
    לפיתוח החללית שראה בעיני רוחו.
  • 8:53 - 8:55
    והוא עשה בדיוק את זה.
  • 8:55 - 8:58
    לאורך הקריירה שלו,
    הוא יחגוג את היום ההוא
  • 8:58 - 9:00
    כחגיגת השנה שלו, שהיא
    יום עץ הדובדבן שלו,
  • 9:00 - 9:04
    והוא היה קורא ושב וקורא בקביעות
    את יצירותיהם של וורן ושל וולס
  • 9:04 - 9:07
    כדי לחדש את השראתו
    ואת המחויבות שלו
  • 9:07 - 9:11
    לאורך עשרות שנות העבודה
    והמאמץ שיידרשו
  • 9:11 - 9:14
    כדי להגשים את החלק הראשון
    של החלום שלו:
  • 9:14 - 9:16
    את הטיסה של רקטת הדלק הנוזלי,
  • 9:16 - 9:18
    שהוא לבסוף השיג בשנת 1926.
  • 9:19 - 9:23
    אז זה היה בעודם קוראים את "מכדור הארץ
    לירח "ו"מלחמת העולמות"
  • 9:23 - 9:26
    קיבלו חלוצי האסטרונאוטיקה הראשונים
    השראה להקדיש את חייהם
  • 9:26 - 9:28
    כדי לפתור את בעיות הטיסה בחלל.
  • 9:28 - 9:31
    והיו אלה,המאמרים שלהם וכתביהם בתורם
  • 9:31 - 9:33
    שעוררו את ההשראה בקהילות
    הטכניות הראשונות
  • 9:33 - 9:36
    ובפרויקטים הראשונים של טיסה בחלל,
  • 9:36 - 9:38
    ובכך יצרו שרשרת ישירה של השפעה
  • 9:38 - 9:41
    שעוברת דרך גודווין, פו, ווורן.
  • 9:41 - 9:42
    לתוכנית אפולו
  • 9:42 - 9:45
    ובקהילות הטיסות לחלל בנות זמננו.
  • 9:46 - 9:48
    אז למה סיפרתי לכם את כל זה?
  • 9:49 - 9:51
    האם זה רק בגלל שאני חושב שזה מגניב,
  • 9:51 - 9:55
    או כי אני פשוט מוקסם
    באופן מוזר מסיפורים
  • 9:55 - 9:57
    של מדע בדיוני מהמאות ה -17 וה -19?
  • 9:59 - 10:00
    זה למען האמת נכון בחלקו .
  • 10:02 - 10:05
    אבל אני גם חושב
    שהסיפורים האלה מזכירים לנו
  • 10:05 - 10:07
    את התהליכים התרבותיים
    של נהיגה בחללית
  • 10:07 - 10:10
    ואפילו חדשנות טכנולוגית
    באופן רחב יותר.
  • 10:11 - 10:12
    ככלכלן שעובד בנאס"א,
  • 10:12 - 10:15
    אני מבלה זמן במחשבה על
    המקורות הכלכליים
  • 10:15 - 10:17
    של התנועה שלנו לתוך היקום.
  • 10:17 - 10:23
    וכאשר מסתכלים לפני ההשקעות
    של יזמי טכנולוגיה מיליארדרים
  • 10:23 - 10:24
    ולפני מרוץ החלל של המלחמה הקרה,
  • 10:24 - 10:28
    ואפילו לפני ההשקעות הצבאיות
    ברקטות דלק נוזלי,
  • 10:28 - 10:33
    המקורות הכלכליים של הטיסות לחלל
    נמצאים בסיפורים וברעיונות.
  • 10:34 - 10:38
    זה היה בסיפורים האלה שהמושגים
    הראשונים לטיסות לחלל הומצאו.
  • 10:38 - 10:40
    וזה היה דרך הסיפורים האלה
  • 10:40 - 10:44
    שהנרטיב של העתיד עבור האנושות בחלל,
  • 10:44 - 10:47
    החל להתפשט בתודעת האנשים.
  • 10:47 - 10:51
    ובסופו של דבר נוצרה קהילה
    אינטלקטואלית בין דורית
  • 10:51 - 10:54
    שתחזור ותעלה את הרעיונות
    בקשר לרכבי חלל,
  • 10:54 - 10:56
    עד שיגיע הזמן שהם יוכלו
    סוף סוף להיבנות.
  • 10:57 - 11:01
    תהליך זה מתרחש עכשיו
    במשך למעלה מ - 300 שנה,
  • 11:01 - 11:05
    והתוצאה היא תרבות
    של טיסה לחלל.
  • 11:06 - 11:08
    זוהי תרבות שמעורבים בה
    אלפי אנשים
  • 11:08 - 11:10
    במשך מאות שנים.
  • 11:10 - 11:12
    כי במשך מאות שנים,
    אחדים מאתנו הביטו בכוכבים
  • 11:12 - 11:14
    והשתוקקו להגיע לשם.
  • 11:14 - 11:16
    ובגלל שלאורך מאות שנים,
  • 11:16 - 11:18
    אחדים מאיתנו הקדישו את מאמציהם
  • 11:18 - 11:20
    לפיתוח של המושגים והמערכות
  • 11:20 - 11:22
    הדרושים כדי לאפשר את המסעות האלה,
  • 11:24 - 11:26
    רציתי גם לספר לכם
    על גודווין, על פו, ועל וורן
  • 11:27 - 11:30
    כי אני חושב שסיפוריהם
    מספרים לנו גם על החשיבות
  • 11:30 - 11:34
    של הסיפורים העתידניים שאנו
    מספרים זה לזה באופן כללי יותר.
  • 11:34 - 11:37
    כי הסיפורים האלה לא סתם
    מעבירים מידע או רעיונות.
  • 11:37 - 11:39
    הם יכולים גם לטפח תשוקות,
  • 11:40 - 11:42
    תשוקות שיכולות להוביל אותנו
    להקדיש את חיינו
  • 11:42 - 11:45
    למימוש מיזמים חשובים.
  • 11:45 - 11:47
    מה שאומר שהסיפורים האלה
    יכולים לעורר ומעוררים
  • 11:47 - 11:50
    השפעה על כוחות חברתיים וטכנולוגיים
  • 11:50 - 11:52
    לאורך מאות שנים אל העתיד.
  • 11:53 - 11:57
    אני חושב שעלינו להבין ולזכור את זה
    כשאנחנו מספרים את הסיפורים שלנו.
  • 11:57 - 11:59
    עלינו לעבוד קשה כדי לכתוב סיפורים
  • 11:59 - 12:02
    שלא רק מראים לנו את הנתיבים הדיסטופיים
    האפשריים שאנו עשויים לבחור,
  • 12:02 - 12:05
    מחשש שככל שנספר יותר
    סיפורים דיסטופיים זה לזה,
  • 12:05 - 12:08
    כך נשתול יותר זרעים
    לעתיד דיסטופי אפשרי.
  • 12:09 - 12:12
    במקום זאת עלינו לספר סיפורים
    שישתלו את הזרעים,
  • 12:12 - 12:13
    אם לא בהכרח לאוטופיות,
  • 12:13 - 12:17
    אז לפחות עבור מיזמים חדשים
    גדולים של שינוי
  • 12:17 - 12:19
    טכנולוגי, חברתי וממסדי.
  • 12:19 - 12:23
    ואם נחשוב על הרעיון הזה
    שהסיפורים שאנחנו מספרים זה לזה
  • 12:23 - 12:24
    שיכולים לשנות את העתיד
  • 12:24 - 12:27
    הוא דמיוני או בלתי אפשרי,
  • 12:27 - 12:29
    אני חושב שעלינו לזכור
    את הדוגמה הזאת,
  • 12:29 - 12:31
    המסע שלנו לירח,
  • 12:31 - 12:33
    רעיון מהמאה ה -17
  • 12:33 - 12:37
    שהתפשט תרבותית
    במשך למעלה מ-300 שנים
  • 12:37 - 12:39
    עד שלבסוף יוכל להתממש.
  • 12:40 - 12:43
    ולכן, אנחנו צריכים לכתוב סיפורים חדשים,
  • 12:44 - 12:46
    סיפורים, שבעוד 300 שנים, בעתיד,
  • 12:46 - 12:48
    אנשים יוכלו
    להביט לאחור ולציין
  • 12:48 - 12:52
    איך הם עוררו בנו השראה להגיע
    לגבהים חדשים ולחופים חדשים,
  • 12:52 - 12:55
    איך הם הראו לנו נתיבים חדשים
    ואפשרויות חדשות,
  • 12:55 - 12:58
    ואיך הם עיצבו את העולם שלנו
    לעולם טוב יותר.
  • 12:58 - 12:59
    תודה.
  • 12:59 - 13:03
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך מדע-בדיוני נתן לנו השראה להגיע לירח
Speaker:
אלכסנדר מקדונלד
Description:

הרבה לפני שהיו לנו מדעני טילים, הרעיון של חקר החלל עבר ממחשבה למחשבה לאורך הדורות. עם דימויים חזותיים גדולים, עמית TED וכלכלן נאס"א אלכסנדר מקדונלד מראה כיצד 300 שנים של סיפורי מדע בדיוני - החל מאדגר אלן פו, דרך ז'ול ורן ו- ה.ג וולס ואחרים - קידמו תרבות של חקר החלל. מבט מרתק על האופן בו הסיפורים הופכים למציאות, וביניהם מתארים מכונת אווזים ששוגרה לירח.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:15

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.