-
תגידו, מה הייתם מציעים למורים לעשות,
-
כדי לשפר את איכות העבודות של התלמידים?
-
האם הם יכולים ללמוד מזה?
-
או מה הייתם מציעים להם עשות אחרת בכיתה?
-
זהו סיפור על הפרפר של אוסטין.
-
זה סיפור אמיתי, על תלמיד בכיתה א בשם אוסטין,
-
שלומד, או למד פעם, בבית ספר בעיר ששמה בויסי, איידהו
-
ובכיתה שלו בבויסי איידהו, למדו על פרפרים
ואוסטין עשה פרוייקט.
-
המשימה בפרוייקט בכיתה א היתה לצייר פרפר
-
וזה הפרפר שהוא בחר לצייר.
-
אוסטין היה צריך לצייר את הפרפר שבתמונה הזאת.
-
והמשימה שלו היתה לצייר ציור מדעי מדויק.
-
לפרפר קוראים 'זנב סנונית מנומר'.
-
(טובי) ידעתי!
-
טובי, תוכל להסביר מדוע הוא נקרא מנומר?
-
(טובי) בגלל שיש לו פסים כמו של נמר.
-
יופי. אז, המשימה של אוסטין היתה,
-
הוא צריך היה לצייר ציור מדעי מדויק של הפרפר,
-
אבל אוסטין היה רק בכיתה א
-
ואתם יודעים מה הוא עשה?
-
הוא שכח להתבונן בפרטים בתשומת לב, כמו מדען.
-
הוא פשוט לקח דף והתחיל לצייר את הפרפר מהזכרון.
-
הוא לא התבונן בציור כמו מדען, ולכן וזה מה שהוא צייר.
-
זה לא רע! וזה אכן פרפר.
-
אך האם זה נראה בדיוק כמו זה?
-
(ילדים) לא..
-
לא, זה עדיין לא.
-
זה עדיין לא נראה בדיוק כמו זה.
-
למזלו, בית הספר שלו לא היה בית ספר רגיל.
-
ביה"ס שלו האמין בלמידת חקר, ממש כמו שלכם.
-
ולכן, הם לא רק הסתכלו בציור שלו ואמרו:
"יופי אוסטין! סיימת את העבודה!"
-
במקום זה, הם אמרו "אוסטין, התחלה טובה!
עכשיו אנחנו יכולים להתחיל במשוב
-
כדי שתוכל לשפר את הטיוטא הבאה שלך."
-
"ואת זו שאחריה, וכך תוכל לצייר ציור שיהיה
דומה בהרבה לציור המקורי"
-
אוסטין היה מוכן.
-
כל תלמידי כיתה א בקבוצת המשוב שלו ישבו על
הרצפה, בדיוק כמו שאתם.
-
והם החליטו לפצל את העצות שלהם לשני סוגים:
-
בהתחלה הם התייחסו רק לצורה של הכנפיים.
-
ורק כאשר צורת הכנפיים היתה נכונה, הם התייחסו
גם לדוגמה שעליהם.
-
אליה, מה היית מציעה?
-
(אליה) כדאי שתעשה את זה מחודד יותר.
-
יופי! כדאי לחדד את צורת הכנפיים.
-
מי עוד רוצה להוסיף?
-
אטק, מה היית מציע?
-
(אטק) בקשר לזווית..
-
כלומר, בלי לפגוע או משהו, זה פשוט לא
מדויק כל כך. אז, אה..
-
בסדר! תראה לי. בוא לכאן, אטק!
-
תראה לי איפה.. מה היית מציע לו לעשות
קצת אחרת.
-
אה.. כאילו להאריך את זה?
-
להאריך לאן? תראה לי לאן היית מאריך את זה.
-
כאילו לכאן.
-
בסדר, כלומר היית מאריך את זה לכאן?
-
כן.
-
זה מאוד מדויק, אטק. תודה.
-
ג'מילה, מה היית אומרת?
-
(ג'מילה) זה כמו... כמו.. אה.. משולש?
-
יופי, ג'מילה, זה נהדר. אז את אומרת לצייר
כנפיים שדומות יותר למשלוש, ואני מסכים.
-
אתם יודעים מה? לחברים של אוסטין מהכיתה היו
רעיונות ממש דומים לשלכם.
-
ואתם יודעים מה אוסטין אמר?
-
הוא אמר: "בסדר! אני אלך לנסות." והוא חזר
למקום שלו וצייר את זה!
-
(ילדים) וואו! וואו...
-
האם זה נראה יותר כמו משולש?
-
כן.. כן..
-
האם הוא האריך את הצורה כמו שאטק הציע?
-
כן.. כן.
-
האם הוא חידד פה את הקצוות, כמו שסנדי אמרה?
-
האם הוא מחק את הדברצ'יק פה למטה?
-
כן.
-
אז הוא הקשיב לחברים שלו ושיפר את הציור.
-
זה עדיין לא מושלם. טובי, מה היית מציע?
-
אני מציע לא לצייר את הזנבות הקטנים פנימה,
אלא לצייר אותם יותר פונים למטה.
-
יופי! בסדר. אית'ן, מה אתה היית מציע?
-
(אית'ן) אני היית מצייר את הכנפיים יותר ככה ולא ככה.
-
בסדר.
-
אוסטין הקשיב לחברים שלו, והם אמרו שהציור
באמת יותר טוב.
-
הטיוטא השניה באמת יותר מוצלחת.
-
(ילדה) אולי הוא יכול לצייר עוד אחת?
-
יופי! אולי הוא באמת יכול לצייר טיוטא נוספת.
-
והוא צייר את הטיוטא הזאת.
-
זו הטיוטא השלישית שלו.
-
זו הטיוטא השלישית שלו, האדלי, אתה צודק.
-
אליז'ה, למה היית מתייחס פה?
-
דבר ראשון, כנף אחת מחודדת יותר מהשניה. והצד הזה
טיפה יותר גבוה מהשני.
-
יופי.
-
קוברן?
-
הנה פה. עדיין אין לזה את הדברצ'יק שבפנים.
-
אה! בסדר! צריך עוד טיפ טיפה לפה.
-
אז, אתם חושבים שאולי כדאי לו
לצייר טיוטא רביעית?
-
כן..
-
ובכן! זה בדיוק מה שהוא אמר!
-
הוא אמר: "אוף! בסדר. אני אלך לצייר
טיוטה רביעית".
-
(ילדה) הוא הקשיב להם!
-
הוא הקשיב! האם זה נראה דומה יותר למה
שאליז'ה הציע?
-
כן! כן!
-
ופה, האם זה נראה מחודד יותר כמו שסינדי הציעה?
-
וכמו שאטק הציע, הזווית נראית מדויקת יותר.
-
אז עכשיו אוסטין הרגיש ממש טוב.
-
הוא אמר: "האם אני מוכן להתחיל לצייר את
הדוגמא?"
-
והם אמרו לו "בסדר, תנסה להוסיף קצת מהדוגמה".
-
והוא הוסיף! (וואו!)
-
(ילדים) הוא טוב בזה!
-
(ילדים) הוא ממש טוב בזה..
-
ואז הם אמרו לו: "אוסטין, אתה מוכן להוסיף
צבע!"
-
בואו נראה את הטיוטא האחרונה שלו.
-
ומה אתם חושבים? האם הציור הצליח?
-
כן! כן.
-
בואו ניזכר רגע בזריזות איפה הוא התחיל.
-
ועכשיו, מה אתם חושבים על ההתקדמות שהוא עשה?
-
אטק, מה היית אומר על ההתקדמות שלו?
-
הוא מאוד השתפר.
-
הוא המשיך לעבוד ולצייר,
-
אה.. החברים שלו היו כנים איתו.
-
מה בעצות שנתנו לו איפשר לו להשתפר בכל פעם?
-
חסן?
-
(חסן) זה שהם אמרו לו מה לא היה בסדר בציור.
-
האם הם פשוט אמרו שזה לא נכון או שהם היו
יותר מדוייקים?
-
הם היו יותר מדויקים אבל הם לא העליבו אותו.
-
מצוין!
-
האדלי.
-
(האדלי) הוא צייר שש טיוטות.
-
אז, האם זה משהו שילדים אחרים יכולים ללמוד ממנו?
-
מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?
-
(האדלי) שאתה יכול לצייר עוד טיוטות אם זה לא מדויק.
-
יופי.
-
אז אם זה לא מדויק, אתה יכול להמשיך ולצייר
עוד טיוטות עד שתשתפר.
-
ולא כדאי להשתמש רק בזיכרון.
-
כדאי לשים לב לפרטים.
-
יופי! הוא התסכל בפרטים כמו מדען.
-
מצוין.