בואו לא נחסל את הערים שלנו | דניאל מדבדובסקי | TEDxParqueSanCarlos
-
0:55 - 0:57אלה מאיתנו שגדלו בערים קטנות
-
0:58 - 1:01לבטח אמרו מתישהו:
-
1:03 - 1:05"אין כאן הזדמנויות.
-
1:05 - 1:07אין פה שום דבר לעשות.
-
1:08 - 1:09אני לא יכול לקבל עבודה יציבה.
-
1:10 - 1:13אני לא יכול להתקדם בדרך בה הייתי רוצה ".
-
1:14 - 1:19והיזהרו! תמיד מופיע שם מישהו,
-
1:19 - 1:26שבדרך כלל מבוגר למדי, עם שיער אפור
וכרס בגודל נסיון החיים שלו, -
1:26 - 1:28מבלי לפגוע באף אחד,
-
1:29 - 1:33והוא בא להזכיר לנו שפעם היה טוב יותר.
-
1:35 - 1:37האם זה באמת כך?
-
1:39 - 1:45או שאולי אנחנו לא יודעים איך לנצל
את מה שיש למציאות להציע לנו? -
1:46 - 1:47כאשר חושבים על זה,
-
1:48 - 1:51איני יכול שלא לזכור את חבריי
שליוו אותי לאורך כל השנים: -
1:51 - 1:53חואנצ'ו, פרנקו ועמנואל.
-
1:54 - 1:56תמונה זו שאתם רואים שם
-
1:57 - 2:00היא משנת 2009, מתקופת בית הספר התיכון.
-
2:01 - 2:03מה אני יכול לספר לכם על החברים שלי?
-
2:03 - 2:05שאני אוהב אותם מאוד,
-
2:05 - 2:07שהם כמו האחים שלי
-
2:07 - 2:11ושהם שלושה אנשים מאוד מוכשרים
-
2:12 - 2:14שמאחר ולא היו להם המשאבים הדרושים
-
2:14 - 2:18כדי להצליח ללמוד את מה שהם אהבו,
-
2:19 - 2:23הם נשארו כאן בעיר, ולמרבה הפלא,
-
2:23 - 2:26עד היום, הם לא מצליחים למצוא עבודה
-
2:26 - 2:30שתאפשר להם להתקרב להגשמת החלומות שלהם.
-
2:31 - 2:33באשר אלי, אני הרביעי בתמונה זו,
-
2:34 - 2:37המחסור בהזדמנויות נכח שם גם הוא.
-
2:37 - 2:42הורי שהם אנשים עובדים עשו מאמץ על אנושי
-
2:42 - 2:44כדי שאוכל ללמוד את מה שרציתי,
-
2:45 - 2:48כי הם ידעו, וגם אני ידעתי --
-
2:48 - 2:52שאם הייתי נשאר כאן בעיר,
הייתי יכול ללמוד משהו, -
2:53 - 2:57אבל העתיד שלי, יהיה חסר בהזדמנויות.
-
2:58 - 3:03האם מישהו מכם שאל את עצמו
מדוע דברים אלה קורים? -
3:06 - 3:08אנחנו חיים במאה ה21.
-
3:09 - 3:13אנחנו נמצאים באמצע התופעה הזאת
שאנו מכירים כגלובליזציה, -
3:14 - 3:19שבה אירועים וקידמה מתרחשים
במהירות שמפתיעה את כולנו, -
3:19 - 3:23והורסים גבולות ומחסומים שקיימים בין אנשים.
-
3:25 - 3:31בהקשר זה, הערים הופכות להיות
יותר ויותר חשובות. -
3:31 - 3:33בואו ונהיה כנים: הן הבית שלנו.
-
3:33 - 3:37ואנחנו יוצרים ושבים ויוצרים אותן
בכל שלב של קיומנו. -
3:38 - 3:45ההערכה היא שעד שנת 2050,
68% מאוכלוסיית העולם -
3:45 - 3:47יחיו בערים.
-
3:47 - 3:53אם המספר אינו מדבר אליכם,
נסביר ש- 7 מתוך כל 10 אנשים -
3:53 - 3:54ברחבי העולם,
-
3:55 - 3:57שבעה מתוך כל עשרה.
-
3:59 - 4:02אם יותר ויותר אנשים בוחרים לחיות בערים,
-
4:03 - 4:07זה אומר, שזה המקום שבו יש לנו
אפשרויות רבות יותר להתקדם. -
4:08 - 4:10מה שמסביר, אם כן
-
4:10 - 4:13שבעוד שכמה ערים נראות כאילו נתקעו בזמן,
-
4:14 - 4:18אחרות מתקדמות, תוססות,
וכולם רוצים לבקר בהן. -
4:18 - 4:20וכולם רוצים לחיות בהן.
-
4:21 - 4:24אני עומד לתת לכם מילת מפתח
-
4:25 - 4:28שאני רוצה שתזכרו, לאחר שתעזבו היום
-
4:28 - 4:29כדי לשוב לבתיכם.
-
4:30 - 4:32אסטרטגיה.
-
4:32 - 4:36אם אנחנו רוצים שהגלובליזציה
תשמש אותנו בערים שלנו -
4:36 - 4:39כדי להביא אלינו יותר הזדמנויות לאנשים,
-
4:39 - 4:43אנחנו צריכים לצאת לעולם בצורה אסטרטגית.
-
4:44 - 4:45אחד הדברים שמדאיגים אותי
-
4:46 - 4:50כאיש מקצוע עתידי בתחום של יחסים בינלאומיים
-
4:50 - 4:52הוא בדיוק זה:
-
4:52 - 4:54כדי להתחבר לערים
-
4:55 - 4:58עם הזדמנויות שלעולם יש להציע לנו.
-
4:58 - 5:00לא באקראי,
-
5:00 - 5:04אלא תוך הדגשת נקודות החוזק שלנו,
והפוטנציאל שלנו, -
5:05 - 5:08ותוך נסיון לצמצם את ההשפעה
שיכולה להיות לעולם -
5:08 - 5:11על המאפיינים הפגיעים ביותר שלנו.
. -
5:12 - 5:13כעת, אתם עשויים לומר:
-
5:13 - 5:17איך כל זה יכול להיות כה יפה
כשאני מספר לכם על העולם האמיתי? -
5:18 - 5:23באמצעות פרוייקטים ממשיים שישפרו
את איכות החיים של האוכלוסיה -
5:24 - 5:29וימנעו הגירה למקומות אחרים,
בחיפוש אחר עתיד טוב יותר. -
5:31 - 5:35שוב, איני יכול, שלא לזכור אותם,
את החברים שלי. -
5:36 - 5:39זוהי תמונה מלפני כמה חודשים,
-
5:39 - 5:42ובמבט ראשון ניתן להבחין בכמה דברים.
-
5:42 - 5:47ראשית, הוספנו חבר חמישי לחבורה.
-
5:47 - 5:48אתם יודעים מי הוא?
-
5:48 - 5:50אלכוהול.
-
5:51 - 5:53שנית, אפשר גם לומר
-
5:53 - 5:56שיש סוג של יחס פרופורציונלי.
-
5:57 - 6:00ככל שאיכות התמונות של הטלפונים משתפרת,
-
6:01 - 6:03אלה מאיתנו שמצולמים בהן הולכים ומתדרדרים.
-
6:03 - 6:04(צחוק)
-
6:04 - 6:08לאחדים נוספו קילוגרמים אחדים,
ולאחרים יש פחות ופחות שיער. -
6:08 - 6:13אבל, אתם יודעים מה אנו
חולקים עד עצם היום הזה? -
6:13 - 6:17מעבר לחיבה העמוקה שאנו רוחשים זה לזה?
-
6:18 - 6:21את החותם של חוסר הזדמנויות.
-
6:24 - 6:28פרנקו למשל, זה שמימיני בתצלום הזה,
-
6:29 - 6:34היה האלוף הלאומי של אולימפיאדת
הגאוגרפיה בשנת 2012. -
6:35 - 6:36אלוף לאומי.
-
6:38 - 6:39אבל היום,
-
6:39 - 6:42לא משנה עד כמה שירצה להקדיש
מעצמו כדי להיות מורה לגיאוגרפיה, -
6:42 - 6:47אין לו זמן, כי עליו לעבוד מיום שני עד שני
-
6:47 - 6:49רק כדי להיות מסוגל להתקיים.
-
6:50 - 6:54וישנו חואנצ'ו, זה שמשמאלי בתצלום.
-
6:54 - 6:56ממש אז, חל יום הולדתו.
-
6:57 - 7:00חואנצ'ו רצה ללמוד משהו בתחום ההגנה
-
7:01 - 7:04כדי להצטרף לאחד מכוחות הביטחון
של המדינה שלנו. -
7:05 - 7:07אך מאחר והאפשרות הזו לא היתה קיימת כאן,
-
7:07 - 7:10הוא עובר מקריירה לקריירה,
-
7:10 - 7:13מבלי להצליח למצוא משהו שהוא אוהב באמת.
-
7:13 - 7:15ולא מצליח למצוא עבודה
-
7:15 - 7:18שתאפשר לו לזכות בעצמאות כלכלית כלשהי.
-
7:19 - 7:22ולבסוף, ישנו עמנואל, שהוא גאון במחשוב.
-
7:22 - 7:26ואינכם מתארים לעצמכם איזה גאון הוא.
אין דבר שהוא לא יתקן לכם. -
7:27 - 7:31אבל לאחר שהוא עובד כל היום
בעסק המקומי שלו, -
7:31 - 7:34שהוא הקים מאפס,
-
7:35 - 7:37הוא הולך לאוניברסיטה ללמוד תכנות מחשבים,
-
7:38 - 7:41ולא יכול לנצל את הפוטנציאל שלו
וללמוד את מה שהוא אוהב -
7:41 - 7:43כי חסרים לו הכלים הדרושים
-
7:43 - 7:46מחוסר תקציב באוניברסיטה.
-
7:47 - 7:49הבחור לומד תכנות
-
7:49 - 7:53מבלי שיהיו לו תוכנות מחשב
שיאפשרו לו ללמוד זאת . -
7:56 - 7:59הכי גרוע מכל מה שאני מספר לכם
-
8:00 - 8:03הוא שאנחנו כאנשים צעירים,
-
8:04 - 8:08איננו שווים פחות משאר צעירי העולם,
-
8:09 - 8:11איננו שונים מהם בכלל.
-
8:11 - 8:12אתם יודעים,
-
8:14 - 8:18לאחרונה התמזל מזלי להיבחר לקבוצה מובחרת
-
8:19 - 8:24של 8 מנהיגים צעירים מרחבי העולם,
כדי להשתתף בסמינר -
8:24 - 8:27בן שבוע בניו דלהי, בירת הודו.
-
8:28 - 8:32ייצגתי את ארגנטינה, הייתי
הארגנטינאי היחיד באירוע הזה -
8:32 - 8:36למותר לציין, שזו היתה חוויה מדהימה.
-
8:36 - 8:38במילים אחרות, זה הטריף אותי.
-
8:39 - 8:40למדתי המון.
-
8:41 - 8:44אבל יש שני דברים שארצה לחלוק אתכם היום
-
8:45 - 8:46והם:
-
8:46 - 8:49מס. 1: יש מיליוני דברים,
-
8:50 - 8:53ולעולם לא אוכל להדגיש זאת מספיק
-
8:53 - 8:55כדי שתוכלו להבין את זה,
-
8:56 - 8:59אבל יש מיליוני הזדמנויות שם בחוץ,
-
8:59 - 9:02לכל הטעמים ולכל הצבעים.
-
9:03 - 9:07אבל צריך להשתדל למצוא אותן,
הן לא מגיעות לבד. -
9:08 - 9:11ומספר 2: שאינו פחות חשוב,
-
9:12 - 9:16משאבי האנוש שלנו כארגנטינאים, הם מבריקים.
-
9:16 - 9:20אין לנו סיבה לקנא לא בצעירים האמריקאים
-
9:20 - 9:22לא בסינים ולא באף אחד.
-
9:22 - 9:26הם שונים מאיתנו רק במה שיש להם ולנו אין
-
9:27 - 9:32שיש להם מדינה שמוכנה לצאת אל העולם
-
9:32 - 9:35ולהביא להם הזדמנויות שיעזרו להם להתפתח.
-
9:36 - 9:42ושוב, אם אנחנו רוצים ערים טובות יותר,
בואו ונצא לעולם בצורה אסטרטגית. -
9:44 - 9:48אני זוכר שהגעתי בפעם הראשונה לרוסריו,
-
9:48 - 9:52נשלחתי לשם ללמוד, 3 ימים לפני שמלאו לי 18.
-
9:53 - 9:57הייתי תינוק מבוהל, אחוז אימה.
-
9:59 - 10:03את זה לא יכולתי אף פעם לספר
באופן גלוי, כי זה קשה לי מאוד, -
10:03 - 10:08אבל כולם סביבי ידעו על כל מה
שהיה עלי לעבור. -
10:10 - 10:13קשה מאוד לעזוב את עיר הולדתכם,
שהיא הבית שלכם. -
10:14 - 10:16זה כמו להשאיר חלק מהלב שלכם מאחור.
-
10:17 - 10:20עד היום אני מרגיש כך,
למרות שחלפו כבר 6 שנים. -
10:22 - 10:27כדי שזה לא יקרה לכם, או למישהו מחבריכם,
-
10:28 - 10:29או למישהו שאתם מכירים,
-
10:30 - 10:34חשוב לספק לצעירים שלנו כלים
-
10:34 - 10:38כדי שיישארו בעריהם ויוכלו להתפתח משם.
-
10:39 - 10:40אחרי הכל,
-
10:41 - 10:45מה יפה יותר מלתת כנפיים לעיר הולדתכם?
-
10:46 - 10:49ועם אסטרטגיה, נוכל לעשות את זה.
-
10:51 - 10:56תארו לעצמכם עד כמה פרנקו יכל להיות מבריק
-
10:57 - 11:00לו התאפשר לו להקדיש את כל כולו לגאוגרפיה.
-
11:02 - 11:06או חואנצ'ו, לו היה משרת
באחד מכוחות הביטחון -
11:06 - 11:07של המדינה שלנו.
-
11:08 - 11:12או עמנואל, אם היו לו התוכנות המתאימות
-
11:12 - 11:14שיאפשרו לו להמשיך ללמוד את מה שרצה.
-
11:16 - 11:17אז כך...
-
11:19 - 11:20אז כך, אה? ...
-
11:21 - 11:24כך אתם רואים את חוסר ההזדמנויות.
-
11:26 - 11:30במידה שכל מה שאני מספר
-
11:31 - 11:34אינו משכנע אתכם דיו
-
11:35 - 11:37ותרצו דוגמה נוספת...
-
11:38 - 11:39הסתכלו.
-
11:40 - 11:41הסתכלו טוב, אה?
-
11:43 - 11:49זה הקעקוע שעשיתי כשסופסוף הצלחתי להתגבר
-
11:49 - 11:55על הדיכאון הקליני העמוק שבו
שקעתי בגלל הצורך לעזוב את עירי, -
11:57 - 12:03לאחר שני ניסיונות התאבדות,
ואינספור מעקבים פסיכולוגיים, -
12:04 - 12:08שעליהם היה לי מאוד מאוד קשה להתגבר,
-
12:10 - 12:12אם אנחנו רוצים שדברים אלה יפסיקו לקרות,
-
12:13 - 12:16אנו חייבים לצאת בצורה אסטרטגית לעולם.
-
12:17 - 12:21בבקשה, בואו ולא נחסל את הערים שלנו.
-
12:21 - 12:23תודה רבה.
- Title:
- בואו לא נחסל את הערים שלנו | דניאל מדבדובסקי | TEDxParqueSanCarlos
- Description:
-
more » « less
דניאל הוא סטודנט ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה הלאומית של רוסריו, ובגילו הצעיר, נפלה בחלקו הזדמנות לפגוש מנהיגים צעירים מרחבי העולם באירועים שונים, באוסטריה, צ'ילה ולאחרונה בהודו, לשם נסע כנציגה של ארגנטינה בתוכנית דיפלומטית חשובה. עם זאת, הוא מעולם לא שכח את שורשיו ואת אלה שהוא מחשיב כאבן הפינה בחייו: חבריו מבית הספר התיכון. מסיבה זו, הוא חולק את ניסיונו בשיחה זו, שבה הוא מספר לנו מה ערים קטנות יכולות לעשות כדי ליצור יותר הזדמנויות לכולם, אבל מבלי להפסיק לראות לנגד עיניו את חואנצ'ו, פרנקו ועמנואל.
שיחה זו התקיימה באירוע TEDx שמאורגן באופן עצמאי בכנסים של TED .
מידע נוסף ב: http://ted.com/tedx - Video Language:
- Spanish
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDxTalks
- Duration:
- 12:32
Show all
