Return to Video

המתנה והכח של אומץ רגשי

  • 0:01 - 0:02
    שלום לכולם.
  • 0:04 - 0:05
    "סָאוּבוֹנַה".
  • 0:08 - 0:11
    בדרום אפריקה, שממנה הגעתי,
  • 0:11 - 0:13
    "סָאוּבוֹנַה" משמעותה "שלום" בשפת הזוּלוּ.
  • 0:14 - 0:17
    ישנה כוונה יפהפייה ועוצמתית מאחורי המילה,
  • 0:17 - 0:19
    מכיוון שהתרגום המילולי ל"סָאוּבוֹנַה" הוא:
  • 0:19 - 0:22
    "אני רואה אותך, ובכך אני מנכיחה את קיומך."
  • 0:24 - 0:26
    כה יפה, דמיינו שמברכים אתכם בצורה הזו.
  • 0:28 - 0:31
    אבל מה זה אומר,
    לגבי האופן שבו אנו רואים את עצמנו?
  • 0:31 - 0:34
    המחשבות שלנו, הרגשות שלנו והסיפורים שלנו,
  • 0:34 - 0:35
    שעוזרים לנו לשגשג
  • 0:35 - 0:38
    בעולם שהופך מורכב וטעון יותר ויותר?
  • 0:39 - 0:43
    השאלה המכריעה הזו נמצאת במרכז מפעל חיי.
  • 0:43 - 0:46
    מכיוון שהדרך בה אנו מתמודדים
    עם עולמנו הפנימי מניעה את הכל:
  • 0:47 - 0:50
    כל היבט בדרך שבה אנו אוהבים, חיים,
  • 0:50 - 0:52
    מגדלים את ילדינו ומנהיגים אחרים.
  • 0:53 - 0:56
    הראייה המקובלת של רגשות כטובים או רעים,
  • 0:57 - 0:58
    חיוביים או שליליים,
  • 0:58 - 0:59
    היא נוקשה.
  • 1:00 - 1:03
    ונוקשות למול מורכבות היא ארסית.
  • 1:04 - 1:07
    אנו צריכים רמות גבוהות יותר
    של גמישות רגשית
  • 1:07 - 1:10
    בשביל חוסן ושגשוג אמיתיים.
  • 1:11 - 1:13
    המסע שלי עם הייעוד הזה,
  • 1:13 - 1:17
    החל לא במסדרונות המקודשים של אוניברסיטה,
  • 1:17 - 1:19
    אלא בעסק המבולגן והרגיש של החיים.
  • 1:20 - 1:23
    אני גדלתי בפרברים הלבנים
    באפרטהייד של דרום אפריקה,
  • 1:23 - 1:27
    מדינה וקהילה שהייתה מחויבת ל"לא לראות".
  • 1:27 - 1:28
    להכחשה.
  • 1:29 - 1:33
    זוהי הכחשה שהופכת 50 שנים
    של חקיקה גזענית לאפשרית,
  • 1:33 - 1:37
    בעוד אנשים משכנעים את עצמם
    שהם לא עושים שום דבר רע.
  • 1:37 - 1:43
    ועדיין, למדתי לראשונה על כוחה
    ההרסני של ההכחשה ברמה האישית,
  • 1:43 - 1:47
    לפני שהבנתי מה היא גורמת למדינת הולדתי.
  • 1:50 - 1:52
    אבי נפטר ביום שישי
  • 1:53 - 1:55
    הוא היה בן 42 ואני הייתי בת 15.
  • 1:56 - 1:59
    אמי לחשה לי ללכת ולהיפרד מאבי
  • 1:59 - 2:00
    לפני שהלכתי לבית הספר.
  • 2:00 - 2:04
    אז הנחתי את הילקוט שלי
    ופסעתי דרך המסדרון שהוביל
  • 2:04 - 2:07
    ללב ביתינו, איפה שאבי שכב גוסס מסרטן.
  • 2:08 - 2:10
    עיניו היו סגורות,
    אבל הוא ידע שאני שם
  • 2:11 - 2:14
    בנוכחותו, תמיד הרגשתי נראית
  • 2:14 - 2:16
    אמרתי לו שאני אוהבת אותו,
  • 2:16 - 2:18
    נפרדתי ממנו והלכתי לדרכי.
  • 2:20 - 2:24
    בבית הספר, קיפצתי בין השיעורים השונים
  • 2:24 - 2:26
    בזמן שאבי נפרד מן העולם.
  • 2:27 - 2:30
    מחודש מאי עד יולי, סטפטמבר ואז נובמבר,
  • 2:30 - 2:32
    התהלכתי עם החיוך הרגיל שלי.
  • 2:32 - 2:34
    אף ציון שלי לא נפגע.
  • 2:35 - 2:38
    כשנשאלתי, "מה שלומך?" פשוט אמרתי "בסדר"
  • 2:39 - 2:41
    שיבחו אותי על היותי חוזקה.
  • 2:42 - 2:45
    הייתי אמנית בלהיות "בסדר".
  • 2:47 - 2:48
    אבל בבית, נאבקנו.
  • 2:48 - 2:51
    אבי לא יכל לנהל את העסק הקטן שלו
  • 2:51 - 2:52
    בזמן מחלתו.
  • 2:52 - 2:55
    ואמי, לבדה, התאבלה על אהבת חייה,
  • 2:55 - 2:57
    ניסתה לגדל שלושה ילדים
  • 2:57 - 2:59
    והנושים דפקו על הדלת.
  • 2:59 - 3:03
    הרגשנו, כמשפחה, הרוסים כלכלית ורגשית.
  • 3:04 - 3:08
    ואני התחלתי לצלול למטה בודדה, במהירות.
  • 3:09 - 3:12
    התחלתי להשתמש באוכל כדי לאלחש את הכאב שלי.
  • 3:13 - 3:14
    זללתי והקאתי.
  • 3:15 - 3:18
    סירבתי לקבל את מלוא כובד האבל שלי.
  • 3:19 - 3:23
    איש לא ידע, ובתרבות שמקדשת חיוביות תמידית,
  • 3:23 - 3:25
    חשבתי שאף אחד לא רצה לדעת.
  • 3:27 - 3:32
    אבל אישה אחת לא קנתה
    את סיפור ניצחוני על האבל.
  • 3:33 - 3:36
    מורתי לאנגלית בכיתה ח'
    התמקדה בי עם עיניה הכחולות,
  • 3:36 - 3:39
    בזמן שחילקה מחברות ריקות
  • 3:40 - 3:42
    היא אמרה: "כתבו מה שאתם מרגישים.
  • 3:43 - 3:44
    ספרו את האמת.
  • 3:45 - 3:47
    כתבו כאילו אף אחד לא קורא."
  • 3:48 - 3:49
    וככה פתאום,
  • 3:49 - 3:53
    זומנתי להופיע, באותנטיות,
    לאבל שלי ולכאב שלי.
  • 3:53 - 3:56
    זה היה מעשה פשוט,
  • 3:56 - 3:58
    אבל לא פחות ממהפיכה עבורי.
  • 3:59 - 4:03
    זאת הייתה מהפכה שהחלה במחברת הריקה הזו,
  • 4:03 - 4:06
    לפני 30 שנה,
  • 4:06 - 4:08
    שעיצבה את עבודת חיי.
  • 4:08 - 4:11
    בהתכתבויות הסמויות עם עצמי,
  • 4:13 - 4:14
    כמו מתעמלת,
  • 4:14 - 4:18
    החלתי לנוע מעבר לנוקשות של ההכחשה
  • 4:18 - 4:21
    אל מה שהחלתי לקרוא לו
  • 4:21 - 4:22
    "גמישות רגשית."
  • 4:26 - 4:29
    יופי החיים לא ניתן להפרדה משביריריותו.
  • 4:29 - 4:31
    יופי החיים לא ניתן להפרדה משביריריותו.
  • 4:31 - 4:33
    אנחנו צעירים עד שאנחנו כבר לא.
  • 4:34 - 4:36
    אנחנו הולכים ברחובות סקסיים
  • 4:36 - 4:39
    עד שיום אחד אנו מגלים שאנחנו בלתי נראים
  • 4:41 - 4:44
    אנו מנדנדים לילדינו ויום אחד אנו מבינים
  • 4:44 - 4:46
    שיש דממה היכן שהילדה הזו שכנה,
  • 4:46 - 4:48
    עכשיו עושה את דרכה בעולם.
  • 4:49 - 4:54
    אנחנו בריאים עד שאבחנה
    מורידה אותנו לברכיים.
  • 4:55 - 4:57
    הוודאות היחידה היא חוסר הוודאות.
  • 4:57 - 5:01
    ועדיין, אנחנו לא מנווטים במציאות הזו
    בהצלחה או בצורה בת קיימא.
  • 5:02 - 5:05
    ארגון הבריאות העולמי מספר לנו שדיכאון
  • 5:05 - 5:09
    הוא הגורם העולמי המוביל ללקות.
  • 5:10 - 5:11
    מעבר לסרטן,
  • 5:11 - 5:13
    מעבר למחלות לב.
  • 5:14 - 5:19
    ובזמן של מורכבות הולכת וגוברת,
  • 5:19 - 5:22
    ושינויים טכנולוגיים,
    פוליטיים וכלכליים, חסרי תקדים,
  • 5:23 - 5:25
    אנחנו רואים איך נטיית האנשים
  • 5:25 - 5:29
    היא יותר ויותר להינעל לתוך
    תגובות קשיחות לרגשותיהם.
  • 5:30 - 5:33
    מצד אחד, אנו עלולים לחשוב
    באובססיביות על רגשותינו,
  • 5:34 - 5:36
    נתקעים בתוך ראשינו,
  • 5:37 - 5:38
    מכורים ללהיות צודקים,
  • 5:39 - 5:41
    או להיות קורבנו של הפיד שלנו.
  • 5:43 - 5:45
    מצד שני, אנו עלולים לאפסן את רגשותינו,
  • 5:45 - 5:47
    דוחפים אותם הצידה,
  • 5:47 - 5:50
    ומאפשרים רק את אלו שנחשבים לגיטימיים.
  • 5:52 - 5:55
    בסקר שערכתי עם מעל 70,000 אנשים,
  • 5:55 - 5:57
    מצאתי ששליש מאיתנו --
  • 5:58 - 5:59
    שליש --
  • 5:59 - 6:04
    שופטים את עצמנו על הרגשת "רגשות רעים"
  • 6:04 - 6:06
    כמו עצב,
  • 6:06 - 6:08
    כעס או אפילו אבל,
  • 6:10 - 6:14
    או מנסים להדוף את הרגשות האלו
  • 6:15 - 6:17
    אנו לא עושים זאת רק לעצמנו
  • 6:17 - 6:19
    אלא גם לאנשים שאנו אוהבים,
    כמו הילדים שלנו.
  • 6:19 - 6:24
    מבלי להתכוון, אנו עלולים לבייש אותם
    מלהרגיש רגשות שנתפסים כ"רעים,"
  • 6:24 - 6:26
    קופצים לפתרון
  • 6:26 - 6:27
    ונכשלים בלעזור להם
  • 6:27 - 6:30
    לראות את הרגשות האלו כבעלי ערך יסודי.
  • 6:33 - 6:38
    רגשות נורמלים וטבעיים
    נתפסים כ"טובים" או "רעים".
  • 6:40 - 6:45
    ולהיות חיובי, נהיה תצורה
    חדשה של תקינות מוסרית.
  • 6:48 - 6:51
    לאנשים עם סרטן נאמר, פשוט תישארו חיוביים.
  • 6:54 - 6:57
    לנשים, תפסיקו להיות כעוסות.
  • 6:59 - 7:01
    והרשימה עוד ארוכה.
  • 7:02 - 7:03
    זו עריצות.
  • 7:04 - 7:06
    זו עריצות של חיוביות.
  • 7:09 - 7:10
    וזה אכזרי.
  • 7:11 - 7:12
    לא הומני.
  • 7:13 - 7:15
    ולא יעיל.
  • 7:16 - 7:18
    ואנחנו עושים זאת לעצמנו,
  • 7:18 - 7:20
    ואנחנו עושים זאת לאחרים.
  • 7:21 - 7:24
    אם יש מאפיין משותף אחד
  • 7:24 - 7:28
    לחשיבה אובססיסית, הדחקה או
    חיוביות שקרית, הוא זה:
  • 7:29 - 7:31
    הם כולם תגובות נוקשות.
  • 7:33 - 7:35
    ואם יש שיעור אחד שאנו יכולים ללמוד
  • 7:35 - 7:37
    מהנפילה הבלתי נמנעת של משטר האפרטהייד,
  • 7:38 - 7:40
    זה שהדחקה נוקשה לא עובדת.
  • 7:42 - 7:43
    היא לא ברת-קיימא.
  • 7:44 - 7:47
    לאנשים, למשפחות.
  • 7:47 - 7:48
    לקהילות.
  • 7:49 - 7:53
    וכשאנו רואים את הקרחונים נמסים,
  • 7:53 - 7:56
    היא לא ברת-קיימא לכדור הארץ.
  • 7:58 - 8:00
    מחקרים על הדחקה רגשית מראים
  • 8:00 - 8:03
    שכשמדחיקים או מתעלמים מרגשות
  • 8:03 - 8:04
    הם מתעצמים.
  • 8:05 - 8:07
    פסיכולוגים קוראים לזה "הגברה."
  • 8:07 - 8:10
    כמו עוגת השוקולד הטעימה במקרר
  • 8:11 - 8:13
    ככל שתנסו להתעלם ממנה ...
  • 8:14 - 8:18
    (צחוק)
  • 8:19 - 8:21
    כך האחיזה שלה עלייכם גדולה יותר.
  • 8:23 - 8:26
    אתם אולי חושבים שאתם בשליטה על
    רגשות בלתי רצויים כשאתם מתעלים מהם,
  • 8:26 - 8:29
    אבל, בעצם, הם שולטים בכם.
  • 8:30 - 8:32
    כאב פנימי תמיד יוצא.
  • 8:33 - 8:34
    תמיד.
  • 8:35 - 8:36
    ומי משלם את המחיר?
  • 8:37 - 8:39
    אנחנו.
  • 8:39 - 8:40
    הילדים שלנו.
  • 8:41 - 8:42
    העמיתים שלנו.
  • 8:43 - 8:45
    הקהילות שלנו.
  • 8:49 - 8:51
    עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון.
  • 8:51 - 8:53
    אני לא נגד אושר.
  • 8:54 - 8:56
    אני אוהבת להיות מאושרת.
  • 8:56 - 8:57
    אני אישה די מאושרת.
  • 8:58 - 9:04
    אבל, כשאנחנו מדחיקים רגשות נורמליים
    בכדי לחבק חיוביות שקרית,
  • 9:04 - 9:09
    אנו מאבדים את היכולת לפתח כישורים
    בכדי להתמודד עם העולם כפי שהוא,
  • 9:10 - 9:12
    לא כפי שהיינו רוצים שהוא יהיה.
  • 9:13 - 9:16
    פגשתי מאות אנשים שאמרו לי
    מה הם לא רוצים להרגיש.
  • 9:17 - 9:19
    הם אומרים דברים כמו,
  • 9:19 - 9:22
    "אני לא רוצה לנסות
    בגלל שאני לא רוצה להתאכזב."
  • 9:23 - 9:26
    או, "אני רק רוצה שההרגשה הזו תעבור"
  • 9:29 - 9:31
    "אני מבינה", אני אומרת להם.
  • 9:32 - 9:34
    "אבל יש לכם מטרות של אנשים מתים"
  • 9:35 - 9:41
    (צחוק)
  • 9:41 - 9:47
    (כפיים)
  • 9:47 - 9:49
    רק אנשים מתים
  • 9:49 - 9:53
    לעולם לא חווים
    רגשות לא רצויים או לא נוחים
  • 9:53 - 9:54
    (צחוק)
  • 9:54 - 9:56
    רק אנשים מתים לעולם לא נלחצים,
  • 9:57 - 9:59
    לעולם לא חווים שברון לב,
  • 9:59 - 10:03
    לעולם לא חווים את האכזבה שמגיעה עם כישלון.
  • 10:05 - 10:09
    רגשות קשים הם חלק מהחוזה שלנו עם החיים.
  • 10:10 - 10:12
    אתם לא תוכלו לעבוד בקריירה משמעותית
  • 10:12 - 10:14
    או לגדל משפחה
  • 10:14 - 10:17
    או להשאיר את העולם טוב יותר
  • 10:17 - 10:19
    בלי מתח ואי נוחות.
  • 10:20 - 10:25
    אי נוחות היא מחיר הכניסה לחיים משמעותיים.
  • 10:25 - 10:28
    אי נוחות היא מחיר הכניסה לחיים משמעותיים.
  • 10:28 - 10:30
    אז, איך אנו מתחילים לפרק נוקשות
  • 10:30 - 10:32
    ומתחילים לחבק גמישות רגשית?
  • 10:34 - 10:35
    כילדה הזו בבית הספר,
  • 10:35 - 10:39
    כשלמדתי להתמסר לדפים הריקים האלו,
  • 10:39 - 10:41
    התחלתי להשתחרר מרגשות
  • 10:41 - 10:44
    של מה שאני אמורה לחוות.
  • 10:45 - 10:49
    ובמקום, התחלתי לפתוח את הלב שלי
    למה שבאמת הרגשתי.
  • 10:49 - 10:50
    כאב.
  • 10:51 - 10:52
    ואבל.
  • 10:53 - 10:54
    ואובדן.
  • 10:54 - 10:56
    וחרטה.
  • 10:58 - 11:01
    מחקרים עכשיו מראים
  • 11:01 - 11:04
    שהקבלה הקיצונית של כל הרגשות שלנו --
  • 11:04 - 11:06
    גם אלו המבולגנים והקשים ביותר --
  • 11:06 - 11:08
    היא אבן הפינה לחוסן נפשי, לשגשוג
  • 11:08 - 11:12
    ולאושר אמיתי ואותנטי.
  • 11:13 - 11:18
    אבל, גמישות רגשית היא יותר
    מאשר קבלה של רגשות.
  • 11:18 - 11:20
    אנחנו יודעים שגם דיוק חשוב.
  • 11:20 - 11:21
    [קבלה ודיוק]
  • 11:21 - 11:26
    במחקר שלי, מצאתי שמילים הן חיוניות
  • 11:26 - 11:29
    לעתים רבות אנו משתמשים בתוויות
    מהירות וקלות לתאר את רגשותינו.
  • 11:29 - 11:31
    "אני מתוחה" היא התווית
    הכי נפוצה שאני שומעת.
  • 11:31 - 11:35
    אבל יש הבדל עצום בין מתח לאכזבה
  • 11:35 - 11:39
    או בין מתח לחרדה בידיעה
    ש"אני בקריירה הלא נכונה".
  • 11:40 - 11:42
    כשאנחנו מתייגים את רגשותינו בצורה מדוייקת
  • 11:42 - 11:45
    אנחנו מסוגלים יותר להבחין בגורם
    המדוייק לרגשות שלנו.
  • 11:46 - 11:49
    ומה שמדענים קוראים
    "המוכנות הפוטנציאלית" במח שלנו
  • 11:49 - 11:52
    מופעלת, ומאפשרת לנו לקחת צעדים מוחשיים.
  • 11:53 - 11:55
    אבל לא סתם צעדים --
    הצעדים הנכונים עבורינו.
  • 11:55 - 11:57
    מכיוון שהרגשות שלנו הם נתונים,
  • 11:57 - 11:58
    רגשות הם נתונים
  • 11:58 - 12:02
    הרגשות שלנו מכילים נורות הכוונה
    לדברים המשמעותיים עבורינו.
  • 12:03 - 12:06
    אנו נוטים לא להרגיש רגשות חזקים
  • 12:06 - 12:09
    לדברים לא משמעותיים בעולמינו.
  • 12:10 - 12:13
    אם אתם מרגישים זעם כשאתם קוראים עיתון
  • 12:13 - 12:17
    הזעם הזה הוא תמרור, שאולי
    אתם מעריכים שיוויון והוגנות --
  • 12:18 - 12:20
    והזדמנות לקחת צעדיים מכוונים
  • 12:20 - 12:22
    לעצב את חייכם בכיוון הזה.
  • 12:23 - 12:25
    כשאנו פתוחים לרגשות הקשים,
  • 12:25 - 12:29
    אנו יכולים לייצר תגובות שתואמות את ערכינו.
  • 12:30 - 12:32
    אבל יש כוכבית חשובה.
  • 12:32 - 12:34
    רגשות הם נתונים, לא הוראות
  • 12:35 - 12:38
    אנו יכולים לראות את הערך שברגשותינו
  • 12:38 - 12:40
    מבלי להיות חייבים להקשיב להם.
  • 12:40 - 12:46
    בדיוק כפי שאני יכולה לראות את הערך
    בתסכול של בני עם אחותו התינוקת --
  • 12:47 - 12:49
    אבל לא לקבל את הרעיון שלו
    שהוא יכול לתת אותה
  • 12:49 - 12:52
    לזר הראשון שהוא רואה בקניון.
  • 12:52 - 12:53
    (צחוק)
  • 12:53 - 12:56
    אנחנו הבעלים של הרגשות שלנו,
    הם לא הבעלים שלנו.
  • 12:58 - 13:01
    כשאנחנו מפנימים את ההבדל בין
    איך אני מרגישה ברוב חוכמתי
  • 13:01 - 13:05
    ואיזו פעולה אני בוחרת שתואמת את ערכיי,
  • 13:05 - 13:08
    אנו יוצרים את הדרך להיות הגרסאות
    הכי טובות של עצמנו,
  • 13:08 - 13:10
    דרך הרגשות שלנו.
  • 13:12 - 13:15
    אז, איך זה נראה בפועל?
  • 13:16 - 13:18
    כשאתם מרגישים רגש חזק וקשה,
  • 13:18 - 13:20
    אל תרוצו לעבר יציאת החירום הרגשית.
  • 13:21 - 13:25
    למדו את קווי המתאר שלו,
    הופיעו ליומן שבלבכם.
  • 13:26 - 13:28
    מה הרגש אומר לכם?
  • 13:30 - 13:33
    ותנסו לא להגיד: "אני,"
    כמו "אני כועס" או "אני עצוב."
  • 13:33 - 13:35
    כשאתם אומרים "אני,"
  • 13:35 - 13:37
    זה גורם לכם להישמע כאילו אתם הרגש.
  • 13:37 - 13:40
    כשבעצם אתם אתם, והרגש הוא מקור מידע.
  • 13:41 - 13:43
    במקום, נסו להבחין ברגש כמה שהוא:
  • 13:43 - 13:45
    "אני מבחין שאני מרגיש עצוב"
  • 13:45 - 13:47
    או "אני מבחין שאני מרגיש כעוס."
  • 13:48 - 13:50
    אלו הם כישורים חיוניים לנו
  • 13:50 - 13:52
    למשפחות שלנו, לקהילות שלנו.
  • 13:52 - 13:55
    הם גם חיוניים במקום העבודה.
  • 13:56 - 13:57
    במחקרי,
  • 13:57 - 14:01
    כשבחנתי מה עוזר לאנשים להביא את
    עצמם בצורה הטובה ביותר לעבודה,
  • 14:01 - 14:03
    מצאתי מאפיין מרכזי:
  • 14:03 - 14:05
    התחשבות אינדיבידואלית.
  • 14:05 - 14:09
    כשמתאפשר לאנשים לחוש את האמת הרגשית שלהם,
  • 14:09 - 14:12
    מעורבות, יצירתיות וחדשנות משגשגים בארגון.
  • 14:14 - 14:15
    שונות היא לא רק אנשים,
  • 14:15 - 14:18
    היא גם מה שבתוך האנשים.
  • 14:18 - 14:20
    כולל שונות של רגשות.
  • 14:22 - 14:29
    האנשים, ארגונים, משפחות וקהילות
    הגמישים ביותר ובעלי החוסן הכי גדול,
  • 14:29 - 14:31
    בנויים על פתיחות
    לרגשות הנורמליים והאנושיים.
  • 14:32 - 14:34
    זהו מה שמאפשר לנו לשאול,
  • 14:35 - 14:37
    "מה הרגש הזה אומר לי?"
  • 14:37 - 14:40
    "איזו פעולה תקרב אותי לערכים שלי"
  • 14:40 - 14:42
    "איזו פעולה תרחיק אותי מהערכים שלי"
  • 14:43 - 14:47
    גמישות רגשית זו היכולת
    להיות עם הרגשות שלכם
  • 14:47 - 14:50
    עם סקרנות, חמלה,
  • 14:50 - 14:54
    ובמיוחד האומץ לבצע פעולות תואמות-ערכים.
  • 14:56 - 14:57
    כשהייתי קטנה,
  • 14:57 - 15:00
    הייתי מתעוררת בלילות מבועתת
    מהמחשבה על מוות.
  • 15:00 - 15:03
    אבי היה מנחם אותי
    עם ליטופים רכים ונשיקות,
  • 15:04 - 15:05
    אבל הוא מעולם לא שיקר.
  • 15:07 - 15:09
    "כולנו מתים, סוזי," הוא היה אומר.
  • 15:10 - 15:12
    "זה טבעי לפחד."
  • 15:12 - 15:16
    הוא לא ניסה להמציא חוצץ ביני למציאות.
  • 15:17 - 15:19
    לקח לי זמן-מה להבין
  • 15:19 - 15:21
    את הכח של איך שהוא היה
    מדריך אותי בלילות האלו.
  • 15:22 - 15:26
    מה שהוא הראה לי זה שאומץ הוא לא היעדר פחד;
  • 15:28 - 15:31
    אומץ הוא פחד מהלך.
  • 15:33 - 15:35
    לא ידענו שתוך 10 שנים קצרות,
  • 15:35 - 15:36
    הוא כבר לא יהיה בחיים.
  • 15:37 - 15:40
    הזמן של כל אחד מאיתנו הוא כל כך יקר
  • 15:40 - 15:41
    וכל כך קצר.
  • 15:42 - 15:45
    אבל כשהרגע שלנו יגיע
  • 15:45 - 15:48
    להתמודד מול השבריריות שלנו,
  • 15:48 - 15:49
    בזמן האחרון הזה,
  • 15:49 - 15:51
    הוא ישאל אותנו,
  • 15:51 - 15:53
    "האם את גמישה?"
  • 15:53 - 15:55
    "האם אתה גמיש?"
  • 15:56 - 15:59
    תנו לרגע הזה להיות "כן" מהדהד.
  • 16:00 - 16:05
    "כן" שנולד מתוך חיים שלמים
    של התכתבות עם הלב שלכם.
  • 16:06 - 16:08
    ומתוך ראיית עצמכם.
  • 16:09 - 16:11
    כי כשאתם רואים את עצמכם,
  • 16:11 - 16:14
    אתם יכולים לראות אחרים, גם:
  • 16:15 - 16:19
    זו הדרך היחידה ברת-קיימא קדימה
  • 16:19 - 16:21
    בעולם שבירירי ויפהפה.
  • 16:23 - 16:24
    סָאוּבוֹנַה
  • 16:24 - 16:26
    ותודה לכם.
  • 16:26 - 16:27
    (צחוק)
  • 16:27 - 16:28
    תודה לכם.
  • 16:28 - 16:30
    (מחיאות כפיים)
  • 16:30 - 16:31
    תודה לכם.
  • 16:31 - 16:35
    (מחיאות כפיים)
Title:
המתנה והכח של אומץ רגשי
Speaker:
סוזן דייויד
Description:

הפסיכולוגית סוזן דייויד טוענת שהדרך שבה אנו מתמודדים עם הרגשות שלנו מעצבת כל דבר שהוא משמעותי עבורינו: הפעולות שלנו, הקריירות שלנו, מערכות היחסים, בריאות ואושר. בהרצאה המרגשת, ההומוריסטית ואולי אפילו משנת-חיים הזו, היא מאתגרת את החברה שמקדשת חיוביות על פני אמת, ומדברת על האסטרטגיות העוצמתיות של גמישות רגשית. הרצה הראויה לשיתוף.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
16:48

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.