זו יכולה להיות הסיבה שאתם מדוכאים או חרדים
-
0:01 - 0:03במשך זמן רב מאוד,
-
0:03 - 0:06התמודדתי עם שתי תעלומות.
-
0:07 - 0:09לא הבנתי אותן
-
0:09 - 0:12ולמען האמת, די חששתי לבחון אותן.
-
0:12 - 0:16התעלומה הראשונה הייתה, שאני בן 40,
-
0:16 - 0:19ולאורך כל חיי, שנה אחרי שנה,
-
0:19 - 0:22התרבו רגשות דיכאון וחרדה קשים,
-
0:22 - 0:25בארצות הברית, בבריטניה,
-
0:25 - 0:27ובכל רחבי העולם המערבי.
-
0:27 - 0:30ורציתי להבין למה.
-
0:31 - 0:33למה זה קורה לנו?
-
0:33 - 0:36מדוע בכל שנה שחולפת,
-
0:36 - 0:39יותר ויותר מאיתנו מתקשים לעבור את היום?
-
0:40 - 0:43ורציתי להבין זאת בגלל תעלומה אישית יותר .
-
0:43 - 0:45כשהייתי בגיל העשרה,
-
0:45 - 0:46אני זוכר שהלכתי לרופא שלי
-
0:46 - 0:51והסברתי שהרגשתי כאילו כאב דולף מתוכי.
-
0:51 - 0:53לא יכולתי לשלוט בזה,
-
0:53 - 0:55לא הבנתי למה זה קורה
-
0:55 - 0:57די התביישתי בזה.
-
0:57 - 0:59והרופא שלי סיפר לי סיפור
-
0:59 - 1:01שכעת אני מבין שהיתה בו כוונה טובה,
-
1:01 - 1:02אבל הוא היה פשטני למדי.
-
1:02 - 1:04לא שגוי לחלוטין.
-
1:04 - 1:06הרופא שלי אמר, "אנחנו יודעים
למה אנשים נעשים כאלה. -
1:06 - 1:11יש אנשים שבאופן טבעי נוצר בראשם
חוסר איזון כימי - -
1:11 - 1:12ברור שאתה אחד מהם.
-
1:12 - 1:14מה שצריך לעשות זה לתת לך כמה תרופות,
-
1:14 - 1:16שיגרמו לכימיקלים שלך לחזור לאיזון."
-
1:17 - 1:19אז התחלתי לקחת תרופה שנקראת
פקסיל, או סרוקסט, -
1:19 - 1:22זו אותה תרופה עם שמות שונים
במדינות שונות. -
1:22 - 1:24והרגשתי הרבה יותר טוב, התעודדתי מאוד.
-
1:25 - 1:26אבל זמן לא רב אחר כך,
-
1:26 - 1:28תחושת הכאב הזו החלה לחזור.
-
1:28 - 1:30אז ניתנו לי מינונים יותר ויותר גבוהים
-
1:30 - 1:33עד שבמשך 13 שנים לקחתי את
המינון המרבי האפשרי -
1:33 - 1:35שמותר באופן חוקי .
-
1:35 - 1:39ובהרבה מ 13 השנים האלו,
וכמעט ברוב הזמן, עד לסופן, -
1:39 - 1:40עדיין סבלתי מכאב רב.
-
1:40 - 1:43והתחלתי לשאול את עצמי, "מה קורה פה?
-
1:43 - 1:45כי אתם עושים כל מה
-
1:45 - 1:48שאומרים לכם לעשות, על פי
הטענה ששולטת בתרבות - -
1:48 - 1:50למה אתם עדיין מרגישים ככה?"
-
1:50 - 1:53אז כדי לרדת לעומקן של שתי תעלומות אלו
-
1:53 - 1:55עבור ספר שכתבתי,
-
1:55 - 1:57יצאתי בסופו של דבר למסע גדול סביב העולם,
-
1:57 - 1:59נסעתי כ 81,000 קילומטר
-
1:59 - 2:01רציתי לשבת עם המומחים המובילים בעולם
-
2:01 - 2:03לגבי הגורמים לדיכאון ולחרדה
-
2:03 - 2:05ויותר חשוב, מה פותר אותם.
-
2:05 - 2:08ולגבי אנשים שסבלו מדיכאון וחרדה
-
2:08 - 2:10ויצאו מהם, בכל מיני דרכים,
-
2:10 - 2:11ולמדתי הרבה מאוד
-
2:11 - 2:14מהאנשים המדהימים שהיכרתי לאורך הדרך.
-
2:14 - 2:17אבל אני חושב שבלב כל מה שלמדתי היה,
-
2:17 - 2:20שעד כה יש לנו ראיות מדעיות
-
2:20 - 2:24לתשע סיבות שונות לדיכאון וחרדה.
-
2:24 - 2:27שתיים מהן באמת בביולוגיה שלנו.
-
2:27 - 2:29הגנים שלכם יכולים להפוך אתכם
לרגישים יותר לבעיות אלה, -
2:29 - 2:31אם כי הם לא חורצים את הגורל שלכם.
-
2:31 - 2:35ויש שינויים אַמִיתִיִּם
שיכולים לקרות כשאתם נכנסים לדיכאון -
2:35 - 2:37שיכולים להקשות על היציאה מהמצב הזה.
-
2:37 - 2:39אבל רוב הגורמים שהוכחו
-
2:39 - 2:41כגורמים למצבי דיכאון וחרדה
-
2:41 - 2:43אינם בביולוגיה שלנו.
-
2:44 - 2:46אלה הם פקטורים שמגיעים מהדרך שבה אנו חיים.
-
2:46 - 2:48וברגע שאתם מבינים אותם,
-
2:48 - 2:51נפתחת בפניכם מערכת פתרונות שונים לחלוטין
-
2:51 - 2:52שצריכים להיות מוצעים לאנשים
-
2:52 - 2:55לצד האופציה של תרופות כימיות
נוגדות דיכאון. -
2:55 - 2:57לדוגמה:
-
2:57 - 3:01אם אתם בודדים, סביר יותר שתהיו מדוכאים.
-
3:01 - 3:04אם כשאתם הולכים לעבודה,
אין לכם שליטה על התפקיד שלכם, -
3:04 - 3:06אתם פשוט עושים את מה שאומרים לכם,
-
3:06 - 3:08סביר יותר שתהיו מדוכאים.
-
3:08 - 3:10אם אתם יוצאים לחיק הטבע
לעתים רחוקות מאוד בלבד, -
3:10 - 3:12סביר יותר שתיכנסו לדיכאון.
-
3:12 - 3:15ודבר אחד מאחד את הסיבות הרבות
לדיכאון וחרדה -
3:15 - 3:16שלמדתי עליהם.
-
3:16 - 3:18לא את כולם, אבל רבות מהן.
-
3:18 - 3:20כולכם כאן יודעים
-
3:20 - 3:23שלכולכם יש צרכים גופניים טבעיים, נכון?
-
3:23 - 3:24כמובן.
-
3:24 - 3:27אתם זקוקים למזון, אתם זקוקים למים,
-
3:27 - 3:29אתם זקוקים למחסה, אתה זקוקים לאוויר נקי.
-
3:29 - 3:31לו הייתי לוקח מכם את הדברים האלה,
-
3:31 - 3:33תהיו ממש מהר בצרות צרורות
-
3:33 - 3:35אבל באותו זמן,
-
3:35 - 3:38לכל אדם יש תמיד צרכים פסיכולוגיים טבעיים.
-
3:38 - 3:40אתם צריכים להרגיש שאתם שייכים.
-
3:40 - 3:43אתם צריכים להרגיש שלחייכם
יש משמעות ותכלית. -
3:43 - 3:46אתם צריכים להרגיש שאנשים
רואים אתכם ומעריכים אתכם. -
3:46 - 3:48אתם צריכים להרגיש שמצפה לכם עתיד הגיוני.
-
3:48 - 3:51ושהתרבות הזו שבנינו טובה בהרבה מובנים.
-
3:52 - 3:54והרבה דברים הינם טובים יותר משהיו בעבר -
-
3:54 - 3:55אנחנו שמחים לחיות היום.
-
3:55 - 3:57אבל אנחנו הופכים להיות פחות ופחות מצליחים
-
3:57 - 4:01לענות על צרכים פסיכולוגיים בסיסיים אלה.
-
4:02 - 4:04וזה לא הדבר היחידי שקורה,
-
4:04 - 4:08אבל אני חושב שזו הסיבה העיקרית
לכך שהמשבר הזה ממשיך לגדול ולגדול. -
4:09 - 4:12ומצאתי שממש קשה לקלוט את זה.
-
4:12 - 4:15ממש נאבקתי עם הרעיון
-
4:15 - 4:19לעבור מחשיבה על הדיכאון שלי כעל
בעיה במוח שלי, -
4:19 - 4:20למשהו שיש לו הרבה סיבות,
-
4:21 - 4:23כולל רבות בשל האופן בו אנו חיים.
-
4:23 - 4:25וזה רק התחיל באמת להסתדר לי בראש
-
4:25 - 4:28כשיום אחד הלכתי לראיין
פסיכיאטר דרום אפריקאי -
4:28 - 4:30בשם ד"ר דרק סאמרפילד.
-
4:30 - 4:31הוא אדם נהדר.
-
4:31 - 4:35וד"ר סאמרפילד הזדמן לקמבודיה בשנת 2001,
-
4:35 - 4:38כשהציגו שם לראשונה
תרופות כימיות נוגדות דיכאון -
4:38 - 4:40לתושבי המדינה ההיא.
-
4:40 - 4:43והרופאים המקומיים, הקמבודים,
מעולם לא שמעו על התרופות האלו, -
4:43 - 4:45אז הם היו ככה, מה זה?
-
4:45 - 4:46והוא הסביר.
-
4:46 - 4:48והם ענו לו,
-
4:48 - 4:50"אנחנו לא צריכים אותן,
כבר יש לנו תרופות נגד דיכאון." -
4:50 - 4:52והוא שאל, "למה אתם מתכוונים?"
-
4:52 - 4:55הוא חשב שהם הולכים לדבר על
איזושהי תרופה מצמחי מרפא, -
4:55 - 4:59כמו סנט ג'ונ'ס וורט, ג'ינקו בילובה,
משהו כזה. -
5:00 - 5:02במקום זה, הם סיפרו לו סיפור.
-
5:03 - 5:06בקהילה אחת היה איכר שעבד בשדות האורז.
-
5:06 - 5:08ויום אחד, הוא דרך על מוקש נעל
-
5:08 - 5:10שנשאר מהמלחמה עם ארצות הברית,
-
5:10 - 5:12ורגלו התרסקה.
-
5:12 - 5:13אז הם התקינו לו רגל תותבת,
-
5:13 - 5:16ואחרי זמן מה הוא חזר לעבוד בשדות האורז.
-
5:16 - 5:19אבל כנראה שמאוד כואב לעבוד מתחת למים
-
5:19 - 5:20כשיש גפה מלאכותית,
-
5:20 - 5:22ואני משער שזה היה די טראומטי
-
5:22 - 5:25לחזור ולעבוד בשדה היכן שהוא נפצע.
-
5:25 - 5:27הבחור התחיל לבכות כל היום,
-
5:27 - 5:29הוא סירב לצאת מהמיטה,
-
5:29 - 5:32הוא פיתח את כל התסמינים של דיכאון קלאסי.
-
5:32 - 5:33הרופא הקמבודי אמר,
-
5:33 - 5:36"זה הרגע שאנחנו נתנו לו נוגד דיכאון."
-
5:36 - 5:38וד"ר סאמרפילד אמר, "מה זה היה?"
-
5:38 - 5:41הם הסבירו שהם ישבו איתו.
-
5:42 - 5:43הם הקשיבו לו.
-
5:44 - 5:47הם הבינו שהכאב שלו הגיוני -
-
5:47 - 5:50היה לו קשה לראות את זה
בעיצומו של הדיכאון שלו, -
5:50 - 5:54אבל למעשה, היו
סיבות הגיוניות לגמרי בחייו. -
5:54 - 5:57אחד הרופאים שדבר עם האנשים בקהילה חשב,
-
5:57 - 5:59"אתם יודעים, לו קנינו לבחור הזה פרה,
-
5:59 - 6:01הוא היה יכול להיות רפתן,
-
6:01 - 6:04הוא לא יהיה במצב הזה שפגע בו כל כך,
-
6:04 - 6:07הוא לא יצטרך ללכת ולעבוד בשדות האורז."
-
6:07 - 6:08אז קנו לו פרה.
-
6:08 - 6:10תוך שבועיים, הוא הפסיק לבכות,
-
6:10 - 6:12תוך חודש, הדיכאון שלו נעלם.
-
6:12 - 6:14הם אמרו לד"ר סאמרפילד,
-
6:14 - 6:17"אז אתה רואה, דוקטור, הפרה ההיא,
זה היה נוגד דיכאון, -
6:17 - 6:18לזה אתה מתכוון, נכון?"
-
6:18 - 6:19(צחוק)
-
6:19 - 6:22(מחיאות כפיים)
-
6:22 - 6:25אם הייתם גדלים לחשוב על דיכאון כמוני,
-
6:25 - 6:26וכמו רוב האנשים כאן,
-
6:26 - 6:28זה היה נשמע כמו בדיחה גרועה, נכון?
-
6:28 - 6:29"הלכתי לרופאה שלי כדי לקבל נוגד דיכאון,
-
6:29 - 6:32היא נתנה לי פרה."
-
6:32 - 6:35אבל מה שאותם רופאים קמבודיים
ידעו באופן אינטואיטיבי, -
6:35 - 6:38בהתבסס על אנקדוטה לא מדעית זו,
-
6:38 - 6:41זה מה שהגוף הרפואי המוביל בעולם,
-
6:41 - 6:43ארגון הבריאות העולמי,
-
6:43 - 6:45מנסה לספר לנו כבר שנים,
-
6:45 - 6:48בהתבסס על העדויות המדעיות הטובות ביותר.
-
6:49 - 6:51אם אתם בדיכאון,
-
6:51 - 6:52אם אתם סובלים מחרדה,
-
6:53 - 6:56אתם לא חלשים, אתם לא משוגעים,
-
6:56 - 7:00אינכם מכונה עם חלקים שבורים
-
7:01 - 7:03אתם בני אדם עם צרכים לא מסופקים.
-
7:04 - 7:07וחשוב מאוד לשים לב למה שהרופאים הקמבודיים
-
7:07 - 7:10וארגון הבריאות העולמי, לא אומרים.
-
7:10 - 7:11הם לא אמרו לאיכר הזה,
-
7:11 - 7:14היי חבר, אתה צריך לקחת את עצמך בידיים.
-
7:14 - 7:17זה התפקיד שלך להבין ולתקן את הבעיה בעצמך."
-
7:18 - 7:20נהפוך הוא, מה שהם אמרו זה,
-
7:20 - 7:23"אנחנו כאן כקבוצה נעזור ונשתף איתך פעולה,
-
7:23 - 7:28וביחד, אנו יכולים להבין ולתקן את הבעיה."
-
7:29 - 7:33זה מה שכל אדם בדיכאון צריך,
-
7:33 - 7:36וזה מה שמגיע לכל אדם שסובל מדיכאון.
-
7:36 - 7:39זו הסיבה שאחד הרופאים המובילים באו"ם,
-
7:39 - 7:41בהצהרתו הרשמית ביום הבריאות העולמי,
-
7:41 - 7:43לפני כמה שנים, ב 2017,
-
7:43 - 7:46אמר שאנחנו צריכים לדבר פחות
על חוסר איזון כימי -
7:46 - 7:49ויותר על חוסר האיזון בדרך בה אנו חיים.
-
7:49 - 7:51תרופות ממש מקלות על אנשים מסוימים -
-
7:51 - 7:53הן הקלו עלי לזמן מה -
-
7:53 - 7:57אבל בדיוק בגלל שהבעיה הזאת יותר
עמוקה מהביולוגיה שלהם -
7:58 - 8:01גם הפתרונות צריכים להעמיק הרבה יותר.
-
8:01 - 8:03אבל כשלמדתי זאת לראשונה,
-
8:03 - 8:05אני זוכר שחשבתי,
-
8:05 - 8:07"בסדר, יכולתי לראות את הראיות המדעיות,
-
8:07 - 8:08קראתי הרבה מחקרים,
-
8:08 - 8:11ראיינתי הרבה מומחים
שהסבירו את זה, -
8:11 - 8:14המשכתי לחשוב,
"בסדר אבל איך נוכל לעשות את זה?" -
8:14 - 8:16הדברים שגורמים לנו לדיכאון
-
8:16 - 8:19הם ברוב המקרים מורכבים יותר ממה שקרה
-
8:19 - 8:20עם החקלאי הקמבודי הזה.
-
8:20 - 8:23היכן אנו מתחילים, עם התובנה הזו?
-
8:23 - 8:26אבל אז, במסע הארוך לקראת הספר שלי,
-
8:26 - 8:28סביב העולם,
-
8:28 - 8:30המשכתי לפגוש אנשים שעשו בדיוק את זה,
-
8:30 - 8:33מסידני לסן-פרנסיסקו,
-
8:33 - 8:34ולסאן פאולו.
-
8:34 - 8:36המשכתי לפגוש אנשים שהבינו
-
8:36 - 8:38את הסיבות העמוקות יותר לדיכאון וחרדה
-
8:38 - 8:41וכקבוצות, תיקנו אותן.
-
8:41 - 8:44כמובן, שאיני יכול לספר לכם
על כל האנשים המדהימים -
8:44 - 8:45שיצא לי להכיר ושכתבתי עליהם,
-
8:45 - 8:49או על כל תשעת הגורמים לדיכאון ולחרדה
שלמדתי עליהם, -
8:49 - 8:51כי לא יתנו לי להגיש שיחת TED של 10 שעות -
-
8:51 - 8:53תוכלו להתלונן על כך בפניהם.
-
8:53 - 8:55אבל אני רוצה להתמקד בשניים מהגורמים
-
8:55 - 8:58ושניים מהפתרונות שעולים מהם, אם זה בסדר.
-
8:59 - 9:00הנה הראשון:
-
9:00 - 9:03אנחנו החברה הבודדה ביותר
בהיסטוריה האנושית. -
9:03 - 9:06במחקר שנערך לאחרונה, שאלו אמריקאים:
-
9:06 - 9:09"האם אתה מרגיש שאתה כבר לא קרוב לאף אחד?"
-
9:09 - 9:13ו- 39% מהאנשים אמרו שזה מתאר אותם.
-
9:13 - 9:14"לא קרוב יותר לאף אחד."
-
9:14 - 9:17במדד הבדידות העולמי,
-
9:17 - 9:19בריטניה ושאר אירופה,
נמצאים ממש מאחורי ארה"ב, -
9:20 - 9:21במקרה ומישהו כאן מרגיש זָחוּחַ.
-
9:21 - 9:22(צחוק)
-
9:22 - 9:24ביליתי זמן רב בדיונים על כך
-
9:24 - 9:27עם המומחה המוביל בעולם לבדידות,
-
9:27 - 9:29אדם מדהים בשם פרופסור ג'ון קסיופו,
-
9:29 - 9:30שהיה בשיקגו,
-
9:30 - 9:33וחשבתי הרבה על שאלה אחת שהעבודה שלו
מציבה בפנינו. -
9:33 - 9:35פרופסור קסיופו שאל,
-
9:35 - 9:37"מדוע אנחנו קיימים?
-
9:37 - 9:39למה אנחנו כאן, למה אנחנו חיים?"
-
9:39 - 9:41סיבה מרכזית אחת היא
-
9:41 - 9:44שאבותינו בסוואנות של אפריקה
-
9:44 - 9:46היו ממש טובים בדבר אחד.
-
9:46 - 9:50הם לא היו גדולים מהחיות שהם צדו
הרבה מהזמן, -
9:50 - 9:53הם לא היו יותר מהירים מבעלי החיים
שהם צדו הרבה מהזמן, -
9:53 - 9:56אבל הם היו הרבה יותר טובים
בהתאגדות לקבוצות -
9:56 - 9:57ובשיתוף פעולה.
-
9:57 - 10:00זה היה הכוח העליון שלנו כמין --
-
10:00 - 10:01אנחנו מתאגדים יחד,
-
10:01 - 10:03בדיוק כמו שדבורים התפתחו לחיות בכוורת,
-
10:04 - 10:06בני האדם התפתחו לחיות בשבט.
-
10:06 - 10:10ואנחנו בני האדם הראשונים אי פעם
-
10:10 - 10:12שפירקנו את השבטים שלנו.
-
10:12 - 10:15וזה גורם לנו להרגיש נורא.
-
10:15 - 10:17אבל זה לא צריך להיות כך.
-
10:17 - 10:20אחד הגיבורים בספרי, ובעצם בחיי,
-
10:20 - 10:22הוא רופא בשם סם אברינגטון.
-
10:22 - 10:25הוא רופא כללי באזור עני של מזרח לונדון,
-
10:25 - 10:26היכן שחייתי הרבה שנים.
-
10:26 - 10:28ולסם היה ממש לא קל,
-
10:28 - 10:30כי שהיו לו המון מטופלים
-
10:30 - 10:32שהגיעו אליו עם דיכאון וחרדה קשים מאוד.
-
10:32 - 10:35וכמוני, הוא לא מתנגד לתרופות כימיות
נוגדות דיכאון, -
10:35 - 10:37הוא חושב שהם מקלים איכשהו
על אנשים מסוימים. -
10:37 - 10:38אבל הוא יכל לראות שני דברים.
-
10:39 - 10:42ראשית, מטופליו היו בדיכאון וחרדה
הרבה מהזמן -
10:42 - 10:46מסיבות מובנות לחלוטין, כמו בדידות.
-
10:46 - 10:49ושנית, למרות שהתרופות נתנו הקלה מסוימת
לאנשים מסוימים, -
10:49 - 10:52להרבה אנשים אחרים, הם לא פתרו את הבעיה.
-
10:52 - 10:53הבעיה הבסיסית.
-
10:54 - 10:57יום אחד, סם החליט ליזום גישה אחרת.
-
10:57 - 10:59אישה הגיעה למרכז הרפואי שלו,
-
10:59 - 11:00קראו לה ליסה קנינגהם.
-
11:01 - 11:02התוודעתי לליסה מאוחר יותר.
-
11:02 - 11:06וליסה נסגרה בביתה
עם דיכאון משתק וחרדה -
11:07 - 11:08במשך 7 שנים.
-
11:09 - 11:12וכשהגיעה למרכז של סם, אמרו לה: "אל תדאגי,
-
11:12 - 11:14נמשיך לתת לך את התרופות האלו,
-
11:14 - 11:16אבל נרשום לך גם משהו אחר.
-
11:17 - 11:20אנו נרשום לך לבוא לכאן,
למרכז הזה פעמיים בשבוע -
11:20 - 11:23כדי להיפגש עם קבוצת אנשים אחרים
שסובלים מדיכאון וחרדה. -
11:23 - 11:26לא כדי לדבר על כמה את אומללה,
-
11:26 - 11:29אלא כדי לחשוב על משהו משמעותי
שכולכם יכולים לעשות יחד -
11:29 - 11:32כדי שלא תהיו בודדים ולא תרגישו
שהחיים חסרי טעם" -
11:32 - 11:35בפעם הראשונה שהקבוצה הזו נפגשה,
-
11:35 - 11:37ליסה פשוט החלה להקיא מרוב חרדה,
-
11:37 - 11:39זה היה כל כך מהמם עבורה.
-
11:39 - 11:42אבל אנשים טפחו לה על הגב,
והקבוצה התחילה לדבר, -
11:42 - 11:43הם היו כאילו "מה אנחנו יכולים לעשות?"
-
11:43 - 11:45אלה אנשים עירוניים, ממזרח לונדון, כמוני,
-
11:45 - 11:47הם לא ידעו שום דבר על גינון.
-
11:47 - 11:48והם אמרו "למה שאנחנו לא נלמד גינון?"
-
11:48 - 11:51היה שטח מאחורי משרדי הרופאים
-
11:51 - 11:52מכוסה בשיחים סבוכים.
-
11:52 - 11:54"מדוע שלא נהפוך את זה לגן?"
-
11:54 - 11:56הם התחילו להשאיל ספרים בספרייה,
-
11:56 - 11:59התחילו לצפות בסרטוני יוטיוב.
-
11:59 - 12:02הם התחילו לתחוב את אצבעותיהם באדמה.
-
12:02 - 12:05הם התחילו ללמוד את מקצבי העונות.
-
12:05 - 12:06יש הרבה הוכחות
-
12:06 - 12:07שחשיפה לעולם הטבע
-
12:07 - 12:10היא נוגד דיכאון חזק באמת.
-
12:10 - 12:13אבל הם התחילו לעשות משהו אפילו יותר חשוב.
-
12:13 - 12:15הם התחילו להקים שבט.
-
12:15 - 12:17הם התחילו להקים קבוצה.
-
12:17 - 12:19הם התחילו לדאוג אחד לשני.
-
12:19 - 12:21אם אחד מהם לא הגיע,
-
12:21 - 12:24האחרים היו הולכים לחפש אותו - "אתה בסדר?"
-
12:24 - 12:26לעזור לו להבין מה הטריד אותו באותו יום.
-
12:26 - 12:28זו הדרך בה ליסה תיארה לי את זה,
-
12:28 - 12:31"כשהגן התחיל לפרוח,
-
12:31 - 12:32התחלנו אנחנו לפרוח."
-
12:32 - 12:35הגישה הזו מכונה מתן מרשם חברתי,
-
12:35 - 12:36היא מתפשטת ברחבי אירופה.
-
12:36 - 12:38ויש יותר ויותר הוכחות
-
12:38 - 12:41לכך שזה יכול להביא לירידות
ממשיות ומשמעותיות -
12:41 - 12:43בדיכאון ובחרדה.
-
12:43 - 12:47ויום אחד, אני זוכר שעמדתי בגן
-
12:47 - 12:50שליסה וחבריה, המדוכאים לשעבר הקימו --
-
12:50 - 12:51זה גן ממש יפה -
-
12:51 - 12:52ומחשבה זו,
-
12:52 - 12:56היא הרבה בהשראת אדם בשם
פרופסור יו מקאי מאוסטרליה. -
12:56 - 13:01חשבתי: זה כל כך נפוץ כשאנשים מרגישים
רע, בתרבות הזו, -
13:01 - 13:04שאנחנו אומרים להם - אני בטוח
שכולם כאן אמרו את זה, אני אמרתי -
13:04 - 13:07אנו אומרים: "אתה רק צריך להיות
עצמך" -
13:08 - 13:11והבנתי, שמה שאנחנו צריכים לומר לאנשים זה,
-
13:11 - 13:12"אל תהיה אתה.
-
13:12 - 13:14אל תהיה עצמך.
-
13:14 - 13:16תהיה אנחנו, תהיה אנו.
-
13:17 - 13:18תהיה חלק מקבוצה"
-
13:18 - 13:22(מחיאות כפיים)
-
13:22 - 13:24הפתרון לבעיות האלו
-
13:24 - 13:28הוא לא לשאוב יותר ויותר מהמשאבים שלכם
-
13:28 - 13:29כיחידים מבודדים -
-
13:29 - 13:31זה בחלקו מה שהכניס אותנו למשבר הזה.
-
13:31 - 13:34הוא מתבסס על חיבור מחדש עם משהו גדול מכם.
-
13:34 - 13:36וזה באמת מתקשר לאחת מהסיבות האחרות
-
13:36 - 13:39לדיכאון וחרדה שעליה רציתי לדבר איתכם.
-
13:39 - 13:41אז כולם יודעים
-
13:41 - 13:45שהג'אנק פוד השתלט על התזונה שלנו
והפך אותנו לחולים פיזית. -
13:45 - 13:47אני לא אומר את זה מתוך תחושת עליונות,
-
13:47 - 13:49אני ממש הגעתי לשיחה זו ממקדונלד'ס.
-
13:49 - 13:51ראיתי שכולכם אוכלים את ארוחת הבוקר הבריאה של TED,
-
13:51 - 13:53וחשבתי כאילו, אין מצב.
-
13:53 - 13:58אבל כמו שהג'אנק פוד השתלט על התזונה שלנו
והפך אותנו לחולים פיזית, -
13:58 - 14:02סוג של ערכי ג'אנק השתלטו על דעתנו
-
14:02 - 14:04והפכו אותנו לחולים בנפש.
-
14:04 - 14:07במשך אלפי שנים, פילוסופים אמרו,
-
14:07 - 14:12אם אתם חושבים שהחיים הם
על כסף ומעמד ועשיית רושם, -
14:12 - 14:13אתם תרגישו מגעיל.
-
14:13 - 14:15זה לא ציטוט מדויק משופנהאואר,
-
14:15 - 14:17אבל זו תמצית הדברים שהוא אמר.
-
14:17 - 14:20אבל באופן מוזר,כמעט אף אחד
לא חקר זאת מדעית, -
14:20 - 14:24עד שאדם יוצא דופן,
בשם פרופסור טים קאסר, -
14:24 - 14:26ממכללת נוקס באילינוי,
-
14:26 - 14:29והוא חוקר את זה כבר 30 שנה.
-
14:29 - 14:32והמחקר שלו מציע כמה דברים ממש חשובים.
-
14:32 - 14:35ראשית, ככל שאתם יותר מאמינים
-
14:35 - 14:40שאתם יכולים להשיג ולהציג
את הדרך שלכם לצאת מהעצב, -
14:40 - 14:42לחיים טובים,
-
14:42 - 14:45יותר אתם צפויים להפוך למדוכאים וחרדים.
-
14:45 - 14:46ושנית,
-
14:46 - 14:51כחברה, הפכנו הרבה יותר מונעים
על ידי אמונות אלו. -
14:51 - 14:52לאורך כל חיי,
-
14:52 - 14:56בהשפעת הפרסום והאינסטגרם ושכמותם.
-
14:57 - 14:58וכשחשבתי על זה
-
14:58 - 15:04הבנתי שזה כאילו מיום היוולדנו,
מאכילים אותנו סוג של מזון מהיר לנפש. -
15:04 - 15:08הוכשרנו לחפש אושר בכל המקומות הלא נכונים,
-
15:08 - 15:11וממש כמו שג'אנק פוד
לא עונה על צרכיכם התזונתיים -
15:11 - 15:13ולמעשה גורם לכם להרגיש נורא,
-
15:13 - 15:16כך ערכי הג'אנק אינם עונים
על הצרכים הפסיכולוגיים שלכם, -
15:16 - 15:19ולוקחים אתכם רחוק מחיים טובים.
-
15:19 - 15:22אבל כשביליתי לראשונה עם פרופסור קאסר
-
15:22 - 15:23ולמדתי את כל זה,
-
15:23 - 15:26חשתי תערובת רגשות ממש מוזרה.
-
15:26 - 15:28כי מצד אחד מצאתי שזה ממש מאתגר.
-
15:28 - 15:32יכולתי לראות באיזו תדירות בחיי,
כשהרגשתי גרוע, -
15:32 - 15:37ניסיתי לתקן את זה בעזרת סוג של
פתרון חיצוני מופלא, שנועד להרשים. -
15:37 - 15:40ויכולתי לראות מדוע זה לא עבד טוב בשבילי.
-
15:41 - 15:44חשבתי גם, האין זה ברור מאליו?
-
15:44 - 15:46האין זה כמעט בנאלי?
-
15:46 - 15:47אם הייתי אומר לכולם כאן,
-
15:47 - 15:49שאף אחד מכם לא ישכב על ערש הדווי שלו
-
15:49 - 15:51ויחשוב על כל הנעליים שקנה,
וכל הציוצים שקיבל חזרה, נכון? -
15:51 - 15:53אתם תחשבו על רגעים
-
15:53 - 15:55של אהבה, משמעות וקשר בחיים שלכם.
-
15:55 - 15:57אני חושב שזה נשמע כמעט כמו קלישאה.
-
15:57 - 16:01אבל המשכתי לדבר, ולומר לפרופסור קאסר,
-
16:01 - 16:03"למה אני מרגיש את הכפילות המוזרה הזו?"
-
16:03 - 16:07והוא אמר, "ברמה מסוימת, כולנו יודעים
את הדברים האלה. -
16:07 - 16:09אבל בתרבות הזו, אנחנו לא חיים על פיהם."
-
16:09 - 16:11אנו מכירים אותם כל כך טוב
שהם הפכו לקלישאות, -
16:11 - 16:13אבל אנחנו לא חיים על פיהם.
-
16:13 - 16:16שבתי ושאלתי, מדוע אנו יודעים
על משהו כל כך נחרץ, -
16:16 - 16:17אבל לא חיים על פיו?
-
16:17 - 16:21ולאחר זמן מה, פרופסור קאסר אמר לי,
-
16:21 - 16:23"כי אנחנו חיים במכונה
-
16:23 - 16:27שמתוכננת לגרום לנו להזניח
את מה שחשוב בחיים." -
16:27 - 16:29הייתי באמת צריך לחשוב על זה.
-
16:29 - 16:30"כי אנחנו חיים במכונה
-
16:30 - 16:34שמתוכננת לגרום לנו להזניח
את מה שחשוב בחיים." -
16:34 - 16:38ופרופסור קאסר רצה להבין אם אנו יכולים
לשבש את המכונה הזו. -
16:38 - 16:40הוא ערך הרבה מאוד מחקרים בנושא זה;
-
16:40 - 16:42אני אספר לכם על דוגמה אחת,
-
16:42 - 16:45ואני באמת קורא לכולם כאן לנסות את זה
עם חברים ובני משפחה. -
16:45 - 16:48יחד עם בחור בשם נתן דונגן, הוא קיבל קבוצה
של בני נוער ומבוגרים -
16:48 - 16:53שיגיעו וייפגשו לסדרת מפגשים
לאורך תקופת זמן, -
16:53 - 16:54וחלק ממטרת הקבוצה
-
16:54 - 16:58היה לגרום לאנשים לחשוב על רגע בחייהם
-
16:58 - 17:01שבו הם מצאו משמעות ותכלית.
-
17:01 - 17:03עבור אנשים שונים, אלה היו דברים שונים.
-
17:03 - 17:06עבור אנשים מסוימים זה היה נגינה,
כתיבה, עזרה לזולת - -
17:06 - 17:09אני בטוח שכולם כאן יכולים לתאר משהו, נכון?
-
17:09 - 17:12וחלק ממטרת הקבוצה היה לגרום לאנשים לשאול,
-
17:12 - 17:15"בסדר, איך הייתם יכולים להקדיש
יותר זמן מחייכם -
17:15 - 17:18כדי לחוות יותר רגעים כאלה
של משמעות ותכלית, -
17:18 - 17:21ופחות לרכוש קשקושים, שאינכם צריכים,
-
17:21 - 17:23להעלות אותם למדיה החברתית
ולנסות לגרום לאנשים להגיב, -
17:23 - 17:25"וואיי, מה זה מקנאים!"
-
17:25 - 17:27ומה שהם מצאו היה,
-
17:27 - 17:28שרק לקיים את המפגשים האלה,
-
17:28 - 17:31היה כמו סוג של אלכוהוליסטים אנונימיים,
לצרכנות, -
17:32 - 17:35לגרום לאנשים לקיים את המפגשים האלה,
להגות את הערכים האלה, -
17:35 - 17:37להחליט לפעול על פיהם ולשוחח זה עם זה,
-
17:37 - 17:40הוביל לשינוי ניכר בערכיהם של האנשים.
-
17:40 - 17:45זה הרחיק אותם מהוריקן ההודעות
שמייצרות דיכאון -
17:45 - 17:47שמכוונות אותנו לחפש אושר
במקומות הלא נכונים, -
17:47 - 17:51ולקראת יותר משמעות וערכים מזינים
-
17:51 - 17:53שירימו אותנו מהדיכאון.
-
17:53 - 17:57אבל עם כל הפתרונות שראיתי וכתבתי עליהם,
-
17:57 - 17:59ועוד רבים שאני לא יכול לדבר עליהם כאן,
-
17:59 - 18:01המשכתי לחשוב,
-
18:01 - 18:05ולמה לקח לי כל כך הרבה זמן
לראות את התובנות האלו? -
18:05 - 18:07כי כשמסבירים אותן לאנשים -
-
18:07 - 18:09חלקן יותר מסובכות, אבל לא כולן,
-
18:09 - 18:11כשמסבירים את זה לאנשים,
זה לא כמו הנדסת טילים, נכון? -
18:11 - 18:14ברמה מסוימת, אנו כבר יודעים
את הדברים האלה. -
18:14 - 18:17מדוע אנחנו כל כך מתקשים להבין אותם?
-
18:17 - 18:19אני חושב שיש לכך הרבה סיבות.
-
18:19 - 18:24אבל לדעתי אחת הסיבות לכך היא
שעלינו לשנות את ההבנה שלנו -
18:24 - 18:27מהם בעצם, דיכאון וחרדה.
-
18:28 - 18:30ישנן תרומות ביולוגיות ממשיות מאוד
-
18:30 - 18:32לדיכאון ולחרדה.
-
18:32 - 18:36אבל אם נאפשר לביולוגיה להפוך לתמונה כולה,
-
18:36 - 18:37כפי שעשיתי לאורך הרבה זמן,
-
18:37 - 18:41כשטענתי שהתרבות שלנו עשתה הרבה לאורך חיי
-
18:41 - 18:45מה שאנחנו בעצם רומזים לאנשים הוא, בלי כוונה,
-
18:45 - 18:48אבל מה שאנחנו רומזים הוא:
-
18:48 - 18:50"הכאב שלכם לא אומר כלום.
-
18:51 - 18:52זו רק תקלה.
-
18:52 - 18:54הוא כמו תקלה בתוכנת מחשב,
-
18:54 - 18:57זו רק בעיית חיווט בראש שלכם."
-
18:58 - 19:01אבל אני הצלחתי להתחיל לשנות את חיי,
-
19:01 - 19:05כשהבנתי שהדיכאון שלכם אינו תקלה.
-
19:07 - 19:08הוא איתות.
-
19:09 - 19:11הדיכאון שלכם הוא איתות.
-
19:11 - 19:13הוא אומר לכם משהו.
-
19:13 - 19:18(מחיאות כפיים)
-
19:18 - 19:20יש סיבות למה אנחנו מרגישים כך,
-
19:20 - 19:23ויכול להיות שקשה לראותן
בעיצומם של ייסורי הדיכאון -- -
19:23 - 19:25אני מבין את זה ממש טוב מניסיון אישי.
-
19:25 - 19:29אבל בעזרת העזרה הנכונה,
אנו יכולים להבין את הבעיות האלו -
19:29 - 19:31ונוכל לפתור את הבעיות האלו ביחד.
-
19:31 - 19:33אבל כדי לעשות זאת,
-
19:33 - 19:34הצעד הראשון
-
19:34 - 19:37הוא שעלינו להפסיק לזלזל באותות האלה
-
19:37 - 19:41תוך אמירה שהם סימן לחולשה, או לשיגעון
או ביולוגיים גרידא, -
19:41 - 19:43פרט למספר זעיר של אנשים.
-
19:43 - 19:47אנחנו צריכים להתחיל להאזין לאותות האלה,
-
19:47 - 19:50כי הם אומרים לנו משהו שאנחנו באמת
צריכים לשמוע. -
19:51 - 19:56זה רק כשאנחנו באמת מקשיבים לאותות האלה,
-
19:56 - 20:00ואנחנו מכבדים ומוקירים את האותות האלה,
-
20:00 - 20:02אנחנו נתחיל לראות
-
20:02 - 20:06את הפתרונות המשחררים, המזינים
והמעמיקים יותר. -
20:07 - 20:11את הפרות שמחכות סביבנו.
-
20:12 - 20:13תודה.
-
20:13 - 20:16(מחיאות כפיים)
- Title:
- זו יכולה להיות הסיבה שאתם מדוכאים או חרדים
- Speaker:
- יוהאן הארי
- Description:
-
בשיחה מרגשת וישימה, העיתונאי יוהאן הארי חולק תובנות חדשות על הגורמים לדיכאון וחרדה מפי מומחים ברחבי העולם - כמו גם כמה פתרונות חדשים ומלהיבים. "אם אתה מדוכא או חרד, אתה לא חלש ואתה לא משוגע - אתה בן אדם עם צרכים לא מסופקים," אומר הארי.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 20:31
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for This could be why you're depressed or anxious | ||
Nurit Noy accepted Hebrew subtitles for This could be why you're depressed or anxious | ||
Nurit Noy edited Hebrew subtitles for This could be why you're depressed or anxious | ||
Nurit Noy edited Hebrew subtitles for This could be why you're depressed or anxious | ||
Nurit Noy edited Hebrew subtitles for This could be why you're depressed or anxious | ||
Nurit Noy edited Hebrew subtitles for This could be why you're depressed or anxious | ||
Nurit Noy edited Hebrew subtitles for This could be why you're depressed or anxious | ||
Nurit Noy edited Hebrew subtitles for This could be why you're depressed or anxious |