Return to Video

הקשר האמיתי בין גילכם לבין סיכויי ההצלחה שלכם

  • 0:00 - 0:03
    היום הוא יום מאוד מיוחד עבורי,
  • 0:03 - 0:05
    מכיוון שזהו יום ההולדת שלי.
  • 0:05 - 0:09
    (מחיאות כפיים)
  • 0:09 - 0:12
    אז תודה לכולכם על שהצטרפתם למסיבה.
  • 0:12 - 0:13
    (צחוק)
  • 0:13 - 0:18
    אבל בכל פעם שאתם עורכים מסיבה,
    נמצא מישהו שמקלקל לכם אותה. נכון?
  • 0:18 - 0:19
    (צחוק)
  • 0:19 - 0:21
    ואני פיזיקאי,
  • 0:21 - 0:25
    והפעם הבאתי עוד פיזיקאי לעשות זאת.
  • 0:25 - 0:29
    שמו הוא אלברט איינשטיין
    -- גם אלברט -- והוא זה שאמר
  • 0:29 - 0:34
    כי אדם שלא תרם את תרומתו הגדולה למדע
  • 0:34 - 0:36
    עד גיל 30
  • 0:36 - 0:37
    לעולם לא יעשה זאת.
  • 0:37 - 0:38
    (צחוק)
  • 0:38 - 0:41
    עכשיו, אתם לא צריכים לבדוק בויקיפדיה
  • 0:41 - 0:42
    שאני אחרי גיל 30.
  • 0:42 - 0:44
    (צחוק)
  • 0:44 - 0:47
    אז למעשה, מה שהוא אומר לי, ולנו,
  • 0:47 - 0:50
    שכשזה מגיע למדע שלי,
  • 0:50 - 0:51
    אני חסר תועלת.
  • 0:52 - 0:58
    למזלי, היה לי מזל בקריירה שלי.
  • 0:58 - 1:02
    בסביבות גיל 28, התחלתי להתעניין
    רבות ברשתות,
  • 1:02 - 1:06
    וכעבור כמה שנים, הצלחנו לפרסם
    מספר מאמרי מפתח
  • 1:06 - 1:10
    שדיווחו על התגלית של רשתות Scale-free
  • 1:10 - 1:15
    והולידו תחום מחקר חדש שאנו
    קוראים לו היום מדע רשתות.
  • 1:15 - 1:18
    ואם זה מעניין אתכם, אתם יכולים
    לעשות היום דוקטורט במדע רשתות
  • 1:19 - 1:21
    בבודפשט, בבוסטון,
  • 1:21 - 1:23
    וניתן ללמוד את זה בכל העולם.
  • 1:23 - 1:25
    כמה שנים לאחר-מכן,
  • 1:25 - 1:28
    כשעברתי להרווארד תחילה כחלק משנת שבתון,
  • 1:28 - 1:31
    התחלתי להתעניין בסוג אחר של רשתות:
  • 1:31 - 1:34
    הפעם ברשתות בתוך עצמינו,
  • 1:35 - 1:38
    איך הגנים והחלבונים
    והמטבוליטים מקושרים זה לזה
  • 1:38 - 1:41
    ואיך הם קשורים למחלות.
  • 1:41 - 1:46
    והעניין הזה הוביל לפיצוץ דרמטי ברפואה,
  • 1:46 - 1:50
    כולל מחלקת רפואת הרשתות בהרוואד,
  • 1:50 - 1:53
    בה יש יותר מ-300 חוקרים
    המשתמשים בנקודת המבט הזו
  • 1:53 - 1:56
    על-מנת לרפא חולים ולפתח תרופות חדשות.
  • 1:57 - 1:59
    ולפני מספר שנים,
  • 1:59 - 2:02
    חשבתי לקחת את רעיון הרשתות
  • 2:02 - 2:04
    ואת המומחיות שיש לנו ברשתות
  • 2:04 - 2:05
    לתחום אחר,
  • 2:05 - 2:07
    כלומר, להבנת הצלחה.
  • 2:08 - 2:09
    ומדוע עשינו זאת?
  • 2:09 - 2:11
    ובכן, חשבנו שבמידה מסויימת
  • 2:11 - 2:15
    ההצלחה שלנו נקבעת על-פי
    הרשתות שאנו נמצאים בהן --
  • 2:15 - 2:18
    שהרשתות שלנו יכולות לדחוף אותנו קדימה,
    או למשוך אותנו אחורה.
  • 2:19 - 2:23
    והייתי סקרן לדעת האם אנו יכולים להשתמש
    בידע ובנתוני עתק והמומחיות
  • 2:23 - 2:24
    היכן שאנו מפתחים רשתות
  • 2:25 - 2:28
    כדי לכמת איך הדברים הללו קורים.
  • 2:28 - 2:30
    זו התוצאה.
  • 2:30 - 2:33
    מה שאתם רואים כאן הן גלריות במוזיאונים
  • 2:33 - 2:34
    שמקושרות אחת לשניה.
  • 2:35 - 2:39
    ובאמצעות המפה הזו שיצרנו בשנה שעברה,
  • 2:39 - 2:44
    אנו מסוגלים לחזות באופן מדויק
    את הצלחתו של אמן
  • 2:44 - 2:48
    אם ניתנות לי חמשת הגלריות הראשונות
    שהוא או היא ערכו בקריירה שלהם.
  • 2:49 - 2:52
    ובכן, כשחשבנו על הצלחה,
  • 2:52 - 2:55
    הבנו שהצלחה אינה רק רשתות:
  • 2:55 - 2:58
    יש לה עוד כל-כך הרבה
    מימדים אחרים.
  • 2:58 - 3:01
    ואחד הדברים שאנו צריכים
    להצלחה, כמובן,
  • 3:01 - 3:03
    הוא ביצועים.
  • 3:03 - 3:06
    אז בואו נגדיר מהו ההבדל
    בין ביצועים לבין הצלחה.
  • 3:06 - 3:08
    ובכן, ביצועים זה מה שאתם עושים:
  • 3:08 - 3:12
    כמה מהר אתם רצים,
    איזה סוג של ציורים אתם מציירים,
  • 3:12 - 3:13
    איזה סוג של מאמרים אתם מפרסמים.
  • 3:14 - 3:16
    עם זאת, בהגדרת העבודה שלנו,
  • 3:16 - 3:21
    הצלחה היא במה הקהילה מבחינה
    מתוך מה שעשיתם,
  • 3:21 - 3:22
    מהביצועים שלכם:
  • 3:22 - 3:26
    איך היא מכירה בהם,
    ואיך זה מתגמל אתכם?
  • 3:26 - 3:28
    במונחים אחרים,
  • 3:28 - 3:32
    הביצועים שלכם קשורים אליכם,
    אבל ההצלחה שלכם קשורה בכולנו.
  • 3:33 - 3:37
    וזו הייתה תפנית מאוד חשובה עבורנו,
  • 3:37 - 3:41
    מכיוון שהרגע בו הגדרנו הצלחה
    כמדד קולקטיבי,
  • 3:41 - 3:43
    שהקהילה מספקת לנו,
  • 3:43 - 3:44
    היא הפכה למדידה,
  • 3:44 - 3:49
    כי אם זה בקהילה,
    ישנן כמה נקודות השקפה על כך.
  • 3:49 - 3:54
    אז אנחנו הולכים לבית-ספר,
    אנחנו מתרגלים, מתאמנים,
  • 3:54 - 3:57
    מכיוון שאנו מאמינים
    שביצועים מובילים להצלחה.
  • 3:58 - 4:00
    אך כשהתחלנו לחקור,
  • 4:00 - 4:03
    הבנו שביצועים והצלחה הן
    שתי חיות מאוד מאוד שונות
  • 4:03 - 4:06
    כשזה מגיע למתמטיקה של הבעיה.
  • 4:06 - 4:08
    ותנו לי להדגים זאת.
  • 4:08 - 4:13
    אז מה שאתם רואים כאן הוא
    האדם המהיר בעולם, יוסיין בולט.
  • 4:14 - 4:18
    וכמובן, הוא מנצח את רוב
    התחרויות בהן הוא משתתף.
  • 4:18 - 4:22
    ואנו יודעים שהוא האדם הכי מהיר בעולם
    מכיוון שיש לנו כרונומטר
  • 4:22 - 4:23
    שמודד את המהירות שלו.
  • 4:23 - 4:27
    ובכן, מה שמעניין בו זה שכשהוא מנצח,
  • 4:27 - 4:32
    הוא לא עושה זאת בכך שהוא
    משיג בפער גדול את המתחרים שלו.
  • 4:32 - 4:37
    הוא רץ אחוז אחד מהר יותר
    מזה שמפסיד את המירוץ.
  • 4:38 - 4:41
    ולא די בכך שהוא רץ רק אחוז אחד
    מהר יותר מהמקום השני,
  • 4:41 - 4:44
    אלא שהוא לא רץ פי 10 מהר יותר ממני --
  • 4:44 - 4:46
    ואני לא רץ טוב, סמכו עליי.
  • 4:46 - 4:48
    (צחוק)
  • 4:48 - 4:51
    ובכל פעם שאנו מודדים ביצועים,
  • 4:51 - 4:53
    אנו שמים לב למשהו מאוד מעניין:
  • 4:53 - 4:56
    ביצועים הם דבר מוגבל.
  • 4:56 - 4:59
    הכוונה היא שאין גיוון גדול
    בביצועים אנושיים.
  • 5:00 - 5:03
    הם משתנים אך ורק בטווח צר,
  • 5:03 - 5:06
    ואנו צריכים להשתמש בכרונומטר
    על-מנת למדוד את השינויים.
  • 5:06 - 5:09
    זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לזהות
    את הטובים בין הטובים ביותר,
  • 5:09 - 5:12
    אבל בטובים ביותר קשה מאוד להבחין.
  • 5:12 - 5:15
    והבעיה כאן היא שרובנו עובדים בתחומים
  • 5:15 - 5:19
    שאין בהם כרונומטר למדוד איתו
    את הביצועים שלנו.
  • 5:19 - 5:21
    בסדר, ביצועים הם דבר מוגבל,
  • 5:21 - 5:24
    אין הבדלים ענקיים בינינו
    כשמדובר בביצועים.
  • 5:24 - 5:25
    מה לגבי הצלחה?
  • 5:26 - 5:29
    ובכן, בואו נחליף לנושא אחר, ספרים למשל.
  • 5:29 - 5:34
    מדד אחד להצלחה של סופרים הוא
    כמה אנשים קראו את העבודה שלכם.
  • 5:35 - 5:39
    וכשהספר הקודם שלי יצא לאור ב-2009,
  • 5:39 - 5:41
    הייתי באירופה ודיברתי עם העורך שלי,
  • 5:41 - 5:43
    ותהיתי: מי התחרות שלי?
  • 5:44 - 5:47
    והיו לי כמה נהדרים.
  • 5:47 - 5:48
    באותו השבוע --
  • 5:48 - 5:49
    (צחוק)
  • 5:49 - 5:53
    דן בראון יצא עם ספרו "הסמל האבוד",
  • 5:53 - 5:56
    ו"השיר האחרון" גם יצא,
  • 5:56 - 5:57
    ניקולס ספארקס.
  • 5:57 - 6:00
    ורק ממבט ברשימה,
  • 6:00 - 6:04
    אני מבין, אתם יודעים, כשמדובר בביצועים,
    אין כמעט הבדל
  • 6:04 - 6:05
    בין הספרים הללו לספר שלי.
  • 6:05 - 6:07
    נכון?
  • 6:07 - 6:11
    אז אולי אם הצוות של ניקולס ספארקס
    יעבוד מעט קשה יותר,
  • 6:11 - 6:13
    הוא יוכל להיות בקלות מספר אחד,
  • 6:13 - 6:16
    מכיוון שהמקום הראשון הוכרע כמעט בטעות.
  • 6:16 - 6:20
    אז אמרתי, בוא נסתכל על המספרים --
    אני איש של נתונים, נכון?
  • 6:20 - 6:24
    בואו נראה מה היו המכירות
    של ניקולס ספארקס.
  • 6:24 - 6:26
    והתברר כי בסוף שבוע הפתיחה הזה,
  • 6:26 - 6:29
    ניקולס ספארקס מכר יותר ממאה אלף עותקים,
  • 6:29 - 6:31
    שזה מספר מדהים.
  • 6:31 - 6:34
    אתם יכולים למעשה להגיע לראש רשימת
    רבי-המכר של ה"ניו-יורק טיימס"
  • 6:34 - 6:36
    ממכירת 10,000 עותקים בשבוע,
  • 6:36 - 6:40
    אז הוא השיג פי 10 מהכמות
    הדרושה להיות מספר אחת.
  • 6:40 - 6:42
    ועדיין, הוא לא היה מספר אחת.
  • 6:42 - 6:43
    למה?
  • 6:43 - 6:47
    מכיוון שהיה את דן בראון,
    שמכר 1.2 מליון עותקים בסוף השבוע ההוא.
  • 6:47 - 6:49
    (צחוק)
  • 6:49 - 6:53
    והסיבה שאני אוהב את המספר הזה
    היא שהוא מראה, באמת,
  • 6:53 - 6:57
    כשמדובר בהצלחה, אין לה גבולות,
  • 6:57 - 7:03
    שהטוב ביותר לא משיג
    רק בקצת את המקום השני,
  • 7:03 - 7:06
    אלא מקבל יותר בסדרי גודל עצומים,
  • 7:06 - 7:08
    מכיוון שהצלחה היא מדד קולקטיבי.
  • 7:08 - 7:13
    אנחנו נותנים להם אותה,
    ולא מרוויחים אותה בזכות הביצועים שלנו.
  • 7:13 - 7:18
    אז אחד הדברים שהבנו הוא שביצועים,
    הדברים שאנו עושים, הם מוגבלים,
  • 7:18 - 7:21
    אבל להצלחה, שהיא דבר קולקטיבי, אין גבולות,
  • 7:21 - 7:22
    מה שמביא אתכם לתהות:
  • 7:22 - 7:25
    איך משיגים את ההבדלים הגדולים האלה בהצלחה
  • 7:25 - 7:28
    כשישנם מעט כל-כך הבדלים בביצועים?
  • 7:29 - 7:32
    ולאחרונה, פרסמתי ספר
    שמוקדש לשאלה הזו בדיוק.
  • 7:32 - 7:35
    ולא נתנו לי מספיק זמן להסביר את כל זה,
  • 7:35 - 7:37
    אז אני חוזר לשאלה,
  • 7:37 - 7:40
    בסדר, לגבי הצלחה: מתי היא אמורה להופיע?
  • 7:40 - 7:44
    אז בואו נחזור למקלקל המסיבה
    ונשאל את עצמנו:
  • 7:45 - 7:49
    למה איינשטיין קבע את האימרה המטופשת הזו,
  • 7:49 - 7:52
    שרק לפני גיל 30 ניתן באמת להיות יצירתי?
  • 7:52 - 7:56
    ובכן, משום שהוא הביט סביבו
    וראה את כל הפיזיקאים הנהדרים האלו
  • 7:56 - 7:59
    שיצרו את מכניקת הקוונטים ופיזיקה מודרנית,
  • 7:59 - 8:03
    וכולם היו בשנות ה-20 וה-30
    המוקדמות לחייהם כשעשו זאת.
  • 8:04 - 8:05
    וזה לא רק הוא.
  • 8:05 - 8:07
    זה לא רק דעה קדומה הסתכלותית,
  • 8:07 - 8:11
    מפני שישנו תחום שלם של חקר הגאונות
  • 8:11 - 8:13
    שתיעד את העובדה כי
  • 8:13 - 8:16
    אם אנו מסתכלים על האנשים
    שאנו מעריצים מהעבר
  • 8:16 - 8:19
    ורואים באיזה גיל הם תרמו את תרומתם הגדולה,
  • 8:19 - 8:22
    בין אם זה מוזיקה, בין אם זה מדע,
  • 8:22 - 8:23
    בין אם זה הנדסה,
  • 8:23 - 8:29
    רובם עשו זאת בגילאי ה-20, 30,
    תחילת גיל ה-40 לכל היותר.
  • 8:30 - 8:33
    אך יש בעיה עם חקר הגאונות הזה.
  • 8:33 - 8:36
    ובכן, קודם כל, הוא יצר לנו את הרושם
  • 8:37 - 8:40
    שיצירתיות משמעה נעורים,
  • 8:40 - 8:42
    וזה כואב, נכון?
  • 8:42 - 8:44
    (צחוק)
  • 8:44 - 8:48
    וגם יש לו הסתכלות מוטית,
  • 8:48 - 8:53
    משום שהוא מסתכל רק על גאונים
    ולא על מדענים רגילים
  • 8:53 - 8:55
    ולא מסתכל על כולנו ושואל,
  • 8:55 - 8:58
    האם זה באמת נכון שיצירתיות נעלמת עם הגיל?
  • 8:58 - 9:00
    אז זה בדיוק מה שניסינו לעשות,
  • 9:00 - 9:04
    וחשוב שיהיה למה להשוות.
  • 9:04 - 9:07
    אז בואו נסתכל על מדענים רגילים כמותי,
  • 9:07 - 9:08
    ונסתכל על הקריירה שלי.
  • 9:08 - 9:12
    אז מה שאתם רואים כאן הם כל המאמרים
    שאי פעם פרסמתי
  • 9:12 - 9:17
    מהמאמר הראשון שלי, ב-1989;
    הייתי עדיין ברומניה כשכתבתי אותו,
  • 9:17 - 9:18
    עד השנה בערך.
  • 9:19 - 9:21
    ואנכית, אתם רואים את ההשפעה של המאמר,
  • 9:21 - 9:23
    הכוונה היא, כמה ציטוטים,
  • 9:23 - 9:27
    כמה מאמרים אחרים נכתבו
    והזכירו את העבודה הזו.
  • 9:27 - 9:29
    וכאשר אתם מסתכלים על זה,
  • 9:29 - 9:32
    אתם רואים שלקריירה שלי ישנן שלוש תקופות.
  • 9:32 - 9:34
    יש את ה-10 שנים הראשונות
    כשהייתי צריך לעבוד המון
  • 9:34 - 9:35
    ולא השגתי הרבה.
  • 9:35 - 9:37
    לא נראה שלמישהו אכפת ממה שאני עושה, נכון?
  • 9:37 - 9:39
    אין כמעט השפעה.
  • 9:39 - 9:41
    (צחוק)
  • 9:41 - 9:43
    בתקופה הזו עסקתי במדעי החומר,
  • 9:44 - 9:47
    ואז בערך גיליתי את הרשתות
  • 9:47 - 9:49
    והתחלתי לפרסם על רשתות.
  • 9:49 - 9:52
    וזה הוביל למאמר רב-השפעה אחד לשני.
  • 9:52 - 9:55
    וזה הרגיש מאוד טוב.
    זה היה השלב בקריירה שלי.
  • 9:55 - 9:57
    (צחוק)
  • 9:57 - 10:00
    אז, השאלה היא, מה קורה עכשיו?
  • 10:01 - 10:04
    ואנחנו לא יודעים, מכיוון שעדיין
    לא עבר מספיק זמן
  • 10:04 - 10:07
    כדי באמת לשער כמה השפעה תהיה למאמרים האלו;
  • 10:07 - 10:08
    זה לוקח זמן להשיג.
  • 10:08 - 10:10
    ובכן, כשאתם מסתכלים על הנתונים,
  • 10:10 - 10:13
    זה נראה כי איינשטיין, מחקר הגאונות, צודקים,
  • 10:13 - 10:14
    ואני בשלב הזה בקריירה שלי.
  • 10:14 - 10:17
    (צחוק)
  • 10:17 - 10:23
    ולכן אמרנו, בסדר, בואו נפענח
    איך זה באמת קורה,
  • 10:23 - 10:25
    קודם במדע.
  • 10:25 - 10:28
    ועל-מנת לא להיות בעלי הסתכלות מוטית,
  • 10:28 - 10:30
    לא להסתכל רק על גאונים,
  • 10:30 - 10:33
    מצאנו את עצמנו בסופו של דבר משחזרים
    את הקריירה של כל מדען
  • 10:33 - 10:36
    מ-1900 ועד היום
  • 10:36 - 10:40
    ומוצאים לכל המדענים
    את השיאים האישיים שלהם,
  • 10:40 - 10:42
    האם הם קיבלו פרס נובל או לא,
  • 10:42 - 10:46
    או שאיש לא יודע מה הם עשו,
    אפילו לא את שיאם האישי.
  • 10:46 - 10:48
    וזה מה שאתם רואים בשקופית הזו.
  • 10:48 - 10:49
    כל קו הוא קריירה,
  • 10:49 - 10:52
    וכשמופיעה נקודה כחולה בהירה
    מעל קריירה,
  • 10:52 - 10:54
    זה אומר שזה היה השיא האישי שלהם.
  • 10:54 - 10:56
    והשאלה היא,
  • 10:56 - 10:59
    מתי הם תרמו את תרומתם הגדולה ביותר?
  • 10:59 - 11:00
    כדי לכמת זאת,
  • 11:00 - 11:04
    הסתכלנו על מהי הסבירות
    שתתרום את תרומתך הגדולה,
  • 11:04 - 11:06
    נגיד, שנה, שנתיים, שלוש,
    או 10 שנים לתוך הקריירה שלכם?
  • 11:07 - 11:08
    אנחנו לא מסתכלים על גיל אמיתי.
  • 11:08 - 11:10
    אנו מסתכלים על מה שקראנו לו "הגיל האקדמי".
  • 11:10 - 11:13
    הגיל האקדמי שלכם מתחיל כאשר אתם
    מפרסמים את המאמר הראשון שלכם.
  • 11:13 - 11:15
    אני יודע שכמה מכם עדיין תינוקות.
  • 11:15 - 11:17
    (צחוק)
  • 11:17 - 11:19
    אז בואו נסתכל על הסבירות
  • 11:19 - 11:21
    שתפרסמו את המאמר בעל הכי הרבה השפעה שלכם.
  • 11:21 - 11:25
    ומה שאתם רואים הוא, אכן, חקר הגאונות צודק.
  • 11:25 - 11:28
    רוב המדענים נוטים לפרסם את מאמריהם
    בעלי ההשפעה הגדולה ביותר
  • 11:28 - 11:31
    ב-10, 15 שנים הראשונות לקריירה שלהם,
  • 11:31 - 11:34
    וזה צונח לאחר-מכן.
  • 11:34 - 11:39
    זה צונח כל-כך מהר שאני עומד --
    אני בדיוק ב-30 שנה לקריירה שלי,
  • 11:39 - 11:42
    והסיכוי שאפרסם מאמר
    שיהיה בעל השפעה גדולה יותר
  • 11:42 - 11:44
    מכל מה שעשיתי עד עכשיו
  • 11:44 - 11:46
    הוא פחות מאחוז.
  • 11:46 - 11:49
    אני בשלב הזה בקריירה שלי,
    בהתבסס על הנתונים האלה.
  • 11:50 - 11:51
    אך יש בעיה עם זה.
  • 11:52 - 11:55
    אנחנו לא מבצעים בקרה כמו שצריך.
  • 11:55 - 11:57
    אז הבקרה צריכה להיות,
  • 11:57 - 12:01
    איך ייראה מדען שתורם
    תרומות רנדומליות למדע?
  • 12:01 - 12:04
    או מה הפרודוקטיביות של המדען הזה?
  • 12:04 - 12:06
    מתי הם כותבים מאמרים?
  • 12:06 - 12:09
    אז מדדנו את הפרודוקטיביות,
  • 12:09 - 12:11
    ובאופן מדהים, הפרודוקטיביות,
  • 12:11 - 12:15
    הסבירות שתכתבו מאמר בשנה הראשונה,
    העשירית או ה-20 שלכם בקריירה,
  • 12:15 - 12:19
    היא בלתי ניתנת להבחנה מהסבירות להשפיע
  • 12:19 - 12:20
    בשלב הזה בקריירה שלכם.
  • 12:21 - 12:23
    ובקצרה,
  • 12:23 - 12:27
    אחרי הרבה מבחני סטטיסטיקה,
    ישנו רק הסבר אחד לזה,
  • 12:27 - 12:30
    והוא שהדרך בה אנו המדענים עובדים
  • 12:30 - 12:34
    היא שכל מאמר שאנו כותבים,
    כל פרוייקט שאנו עושים,
  • 12:34 - 12:38
    יש לו בדיוק את אותו הסיכוי
    להיות השיא האישי שלנו.
  • 12:38 - 12:43
    זה אומר שתגלית היא כמו כרטיס הגרלה.
  • 12:43 - 12:45
    וככל שנקנה יותר כרטיסי הגרלה,
  • 12:45 - 12:47
    גדלים הסיכויים שלנו.
  • 12:47 - 12:48
    ויצא שכך זה קורה
  • 12:48 - 12:51
    מפני שרוב המדענים קונים
    את רוב כרטיסי ההגרלה
  • 12:51 - 12:54
    ב-10, 15 השנים הראשונות בקריירה שלהם,
  • 12:54 - 12:57
    ואחר-כך, הפרודוקטיביות יורדת.
  • 12:57 - 12:59
    הם לא קונים יותר כרטיסי הגרלה.
  • 13:00 - 13:03
    אז נראה כאילו הם לא יצירתיים.
  • 13:03 - 13:05
    המציאות היא, שהם הפסיקו לנסות.
  • 13:06 - 13:09
    אז כשאנחנו מחברים את כל הנתונים יחד,
    המסקנה היא מאוד פשוטה:
  • 13:09 - 13:12
    הצלחה יכולה להגיע בכל זמן.
  • 13:12 - 13:16
    היא יכולה להיות מאמרכם הראשון
    או המאמר האחרון בהחלט בקריירה שלכם.
  • 13:16 - 13:20
    זה רנדומלי לגמרי
    מבחינת תחומי הפרוייקטים.
  • 13:20 - 13:22
    זו הפרודוקטיביות שמשתנה.
  • 13:22 - 13:23
    תנו לי להדגים לכם זאת.
  • 13:23 - 13:26
    זהו פרנק וילצ'ק שזכה בפרס נובל בפיזיקה
  • 13:26 - 13:30
    על מאמר הראשון שאי פעם כתב
    בקריירה שלו כבוגר אוניברסיטה.
  • 13:31 - 13:32
    (צחוק)
  • 13:32 - 13:35
    מעניין מכך הוא ג'ון פן,
  • 13:35 - 13:39
    שבגיל 70 אולץ לצאת לפנסיה
    על-ידי אוניברסיטת ייל.
  • 13:39 - 13:41
    הם סגרו את המעבדה שלו,
  • 13:41 - 13:45
    ובאותו הרגע הוא עבר
    לאוניברסיטה הקהילתית בווירג'יניה,
  • 13:45 - 13:47
    פתח מעבדה נוספת,
  • 13:47 - 13:50
    וזהו המקום בו, בגיל 72, פרסם מאמר
  • 13:50 - 13:54
    עליו, אחרי 15 שנה, זכה בפרס נובל לכימיה.
  • 13:55 - 13:58
    ואתם חושבים, בסדר, טוב, המדע הוא מיוחד,
  • 13:58 - 14:01
    אבל מה בנוגע לשאר התחומים שאנו
    צריכים להיות יצירתיים בהם?
  • 14:01 - 14:06
    אז בואו ניקח עוד דוגמא טיפוסית: יזמות.
  • 14:07 - 14:08
    עמק הסיליקון,
  • 14:08 - 14:11
    ארץ הנעורים, נכון?
  • 14:11 - 14:12
    ואכן, כשמסתכלים על זה,
  • 14:12 - 14:17
    מבינים שהפרסים הגדולים ביותר,
    פרסי ה-TechCrunch ופרסים נוספים,
  • 14:17 - 14:19
    כולם הולכים לאנשים
  • 14:19 - 14:24
    שגילם הממוצע הוא שנות ה-20 המאוחרות,
    שנות-30 המאוד מוקדמות.
  • 14:24 - 14:30
    אתם רואים למי קרנות הון סיכון נותנות כסף,
    כמה מהקרנות הגדולות ביותר --
  • 14:30 - 14:32
    כולם אנשים בתחילת שנות ה-30 שלהם.
  • 14:33 - 14:34
    ואנו יודעים, כמובן;
  • 14:34 - 14:39
    ישנו אתוס בעמק הסיליקון
    שנעורים שווים הצלחה.
  • 14:40 - 14:42
    לא רק כשמסתכלים על הנתונים,
  • 14:42 - 14:44
    כי לא מדובר רק בהקמת חברה --
  • 14:44 - 14:47
    הקמת חברה זה כמו פרודוקטיביות,
    לנסות, לנסות, לנסות --
  • 14:47 - 14:51
    כשאתם מסתכלים על אילו מבין
    האנשים האלו הובילו
  • 14:51 - 14:54
    לחברה מצליחה, אקזיט מצליח.
  • 14:54 - 14:57
    ולאחרונה, כמה מהקולגות שלנו
    בחנו את השאלה הזו בדיוק.
  • 14:57 - 15:01
    ומתברר שכן, אלו בשנות ה-20 וה-30 לחייהם
  • 15:01 - 15:04
    מקימים מספר חברות ענק,
    מקימים המון חברות,
  • 15:04 - 15:05
    אך רובן פושטות את הרגל.
  • 15:06 - 15:10
    וכשמסתכלים על האקזיטים המצליחים,
    מה שניתן לראות בגרף המסוים הזו,
  • 15:10 - 15:14
    ככל שאתם מבוגרים יותר, ישנה סבירות
    גדולה יותר שתביאו את המכה בבורסה
  • 15:14 - 15:16
    או שתמכרו את החברה בהצלחה.
  • 15:17 - 15:20
    זה כל-כך חזק, למעשה,
    שאם אתם בשנות ה-50 שלכם,
  • 15:20 - 15:24
    אתם בעלי סבירות גדולה פי שתיים
    לבצע אקזיט מוצלח
  • 15:24 - 15:25
    מאשר כשאתם בני 30.
  • 15:27 - 15:31
    (מחיאות כפיים)
  • 15:32 - 15:35
    אז, בסופו של דבר, מה אנחנו באמת רואים?
  • 15:35 - 15:39
    מה שאנו רואים זה שליצירתיות אין גיל.
  • 15:39 - 15:41
    לפרודוקטיביות יש, נכון?
  • 15:41 - 15:46
    מה שאומר לי שבסופו של יום,
  • 15:46 - 15:48
    אם תמשיכו לנסות --
  • 15:48 - 15:50
    (צחוק)
  • 15:50 - 15:54
    אתם עדיין יכולים להצליח שוב ושוב.
  • 15:54 - 15:56
    אז המסקנה שלי היא מאוד פשוטה:
  • 15:56 - 15:58
    אני יורד מהבמה וחוזר למעבדה שלי.
  • 15:58 - 15:59
    תודה רבה.
  • 15:59 - 16:03
    (מחיאות כפיים)
Title:
הקשר האמיתי בין גילכם לבין סיכויי ההצלחה שלכם
Speaker:
אלברט-לסלו ברבסי
Description:

כשהוא מגובה בניתוחים מתמטיים, תיאורטיקן הרשתות אלברט-לסלו ברבסי חוקר את המנגנון החבוי שמניע הצלחה -- ללא קשר לתחום שלכם -- וחושף קשר מעניין בין גילכם לבין הסיכוי שלכם להצליח בגדול.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
16:16

Hebrew subtitles

Revisions