Return to Video

"לכל דבר יש סיבה" - ושקרים אחרים שאהבתי

  • 0:01 - 0:05
    יש כמה חדשות רפואיות שאף אחד, ממש אף אחד,
  • 0:05 - 0:06
    לא מוכן לשמוע אותן.
  • 0:07 - 0:08
    אני בוודאי שלא הייתי מוכנה.
  • 0:09 - 0:12
    לפני שלוש שנים קיבלתי טלפון
    בזמן שהייתי במשרד שלי
  • 0:12 - 0:15
    עם תוצאות הבדיקות של סקירה שעשיתי.
  • 0:15 - 0:19
    הייתי בת 35 וסוף סוף חיה את החיים שרציתי.
  • 0:20 - 0:22
    התחתנתי עם החבר שלי מהתיכון
  • 0:22 - 0:26
    וסוף סוף נכנסתי להריון אחרי שנים של עקרות.
  • 0:26 - 0:28
    ואז פתאום היה לנו את זאק,
  • 0:29 - 0:33
    תינוק/ דינוזאור בן שנה מושלם,
  • 0:33 - 0:34
    תלוי במצב הרוח שלו.
  • 0:35 - 0:38
    והלידה של זאק התאימה לי באופן מושלם.
  • 0:39 - 0:43
    השגתי את העבודה הראשונה
    שהתראיינתי לה באקדמיה,
  • 0:43 - 0:46
    ארץ אלפי החלומות המרוסקים.
  • 0:47 - 0:48
    ושם הייתי,
  • 0:48 - 0:50
    עובדת בעבודת החלומות שלי,
  • 0:50 - 0:51
    עם התינוק הקטן שלי,
  • 0:51 - 0:54
    והגבר שייבאתי מקנדה.
  • 0:54 - 0:56
    (צחוק)
  • 0:56 - 0:59
    אבל כמה חודשים לפני כן,
    התחלתי להרגיש כאב בבטן
  • 0:59 - 1:01
    והלכתי לכל מומחה שאפשר למצוא את הסיבה.
  • 1:02 - 1:03
    אף אחד לא הצליח לגלות אותה.
  • 1:03 - 1:06
    ואז, משום מקום,
  • 1:06 - 1:10
    סייעת רופא כלשהי התקשרה למשרד שלי
  • 1:10 - 1:12
    לספר לי שהיה לי סרטן שלב 4,
  • 1:12 - 1:15
    ושאני צריכה ללכת לבית החולים מייד.
  • 1:16 - 1:19
    וכל מה שיכולתי לומר הוא
  • 1:19 - 1:21
    "אבל יש לי בן.
  • 1:22 - 1:24
    אני לא יכולה להסתיים.
  • 1:24 - 1:26
    העולם הזה לא יכול להסתיים.
  • 1:26 - 1:28
    הוא רק התחיל".
  • 1:29 - 1:32
    ואז התקשרתי לבעלי והוא רץ למצוא אותי
  • 1:32 - 1:35
    ואמרתי את כל הדברים האמיתיים שידעתי.
  • 1:35 - 1:38
    אמרתי, "תמיד אהבתי אותך,
  • 1:38 - 1:40
    תמיד אהבתי אותך,
  • 1:40 - 1:42
    אני כל כך מצטערת.
  • 1:42 - 1:44
    בבקשה תטפל בבן שלנו".
  • 1:45 - 1:48
    ואז כשהתחלתי ללכת לבית החולים,
  • 1:48 - 1:51
    פתאום עלה במוחי בפעם הראשונה,
  • 1:51 - 1:53
    "כמה אירוני".
  • 1:53 - 1:57
    בדיוק כתבתי ספר שנקרא "blessed" (מבורך).
  • 1:57 - 1:59
    (צחוק)
  • 2:00 - 2:01
    אני היסטוריונית
  • 2:01 - 2:05
    ומומחית בתפיסה לפיה
    דברים טובים קורים לאנשים טובים.
  • 2:05 - 2:10
    אני חוקרת סוג של נצרות
    שנקרא "בשורת ההצלחה",
  • 2:10 - 2:14
    בגלל ההבטחה המאוד ברורה שלה
    שהאל רוצה שתצליח.
  • 2:14 - 2:18
    מעולם לא החשבתי את עצמי
    כמאמינה של בשורת ההצלחה.
  • 2:18 - 2:20
    פשוט צפיתי מהצד.
  • 2:20 - 2:24
    בשורת ההצלחה מאמינה שהאל רוצה לברך אתכם
  • 2:24 - 2:26
    אם אתם בוחרים בסוג הנכון של אמונה.
  • 2:26 - 2:28
    אם אתם אנשים טובים ומאמינים,
  • 2:28 - 2:31
    האל ייתן לכם בריאות ועושר
  • 2:31 - 2:32
    ואושר ללא קץ.
  • 2:33 - 2:34
    החיים הם כמו בומרנג:
  • 2:34 - 2:36
    אם אתם טובים,
  • 2:36 - 2:38
    דברים טובים תמיד יחזרו אליכם.
  • 2:38 - 2:42
    תחשבו חיובי, דברו חיובי.
  • 2:42 - 2:45
    שום דבר אינו בלתי אפשרי אם תאמינו.
  • 2:46 - 2:50
    התעניינתי בתאולוגיה המאוד אמריקאית הזו
  • 2:50 - 2:51
    כשהייתי בערך בת 18,
  • 2:51 - 2:56
    ועד גיל 25 נסעתי ברחבי המדינה
    וראיינתי את הסלבריטי שלה.
  • 2:56 - 3:00
    ביליתי עשור בשיחות עם מטיפים בתקשורת
  • 3:00 - 3:03
    שהבטיחו ערבויות רוחניות בתמורה לכסף נעלה.
  • 3:04 - 3:08
    ראיינתי אין ספור כמרים במגה-כנסיות
    בעלי שיער מרהיב
  • 3:08 - 3:11
    על איך הם חיים את
    החיים הטובים ביותר שלהם עכשיו.
  • 3:12 - 3:14
    ביקרתי אצל אנשים בחדרי המתנה של בתי חולים
  • 3:14 - 3:16
    ומשרדים מפוארים.
  • 3:16 - 3:19
    החזקתי את ידיהם של אנשים בכיסאות גלגלים,
  • 3:19 - 3:20
    שהתפללו לרפואה.
  • 3:21 - 3:26
    השגתי את המוניטין שלי
    כהורסת חופשות משפחתיות
  • 3:26 - 3:30
    כי תמיד התעקשתי שיורידו אותי
    במגה-כנסיות הכי מפוארות בעיר.
  • 3:31 - 3:34
    אם היה להם נהר שזרם בתוך הכנסיה,
  • 3:34 - 3:37
    או עיט שעף בחופשיות באודיטוריום,
  • 3:37 - 3:40
    או גלובוס מוזהב עצום מסתובב,
  • 3:40 - 3:41
    אני התייצבתי שם.
  • 3:42 - 3:46
    כשהתחלתי לחקור את זה,
    כל הרעיון של להיות "מבורך"
  • 3:46 - 3:48
    לא היה מה שהוא היום.
  • 3:48 - 3:50
    זה לא היה כמו שהוא כעת,
  • 3:50 - 3:53
    קו שלם של מוצרים לבית
    עם הכיתוב "blessed#".
  • 3:54 - 3:59
    עוד לא היה מבול של לוחיות רישוי וחולצות
    עם הכיתוב "blessed#"
  • 3:59 - 4:01
    ויצירות אומנות לקיר מניאון.
  • 4:01 - 4:07
    לא היה לי שום מושג ש"מבורך" יהפוך
    לאחת הקלישאות התרבותיות הכי רווחות,
  • 4:07 - 4:10
    אחד ההאשטגים הכי פופולריים באינסטגרם,
  • 4:10 - 4:12
    שיככב על תמונות של ביקיני זעיר
  • 4:12 - 4:15
    כאילו הבחורה אומרת, "אני כל כך מבורכת,
  • 4:15 - 4:17
    תודה רבה ישו על הגוף הזה".
  • 4:17 - 4:19
    (צחוק)
  • 4:20 - 4:24
    עוד לא הבנתי לעומק את הדרך בה בשורת ההצלחה
  • 4:24 - 4:27
    תהפוך לדת האזרחית הגדולה
  • 4:27 - 4:30
    שתציע עוד גרסה נשגבת
  • 4:30 - 4:32
    לגרעין החלום האמריקאי.
  • 4:32 - 4:36
    במקום להלל את הקמתה של אמריקה עצמה,
  • 4:36 - 4:39
    בשורת ההצלחה מהללת את האמריקאים.
  • 4:39 - 4:42
    היא מאלילה ויוצרת מנהגים מרצונות שלהם,
  • 4:42 - 4:45
    העבודה הקשה והמוסר שלהם.
  • 4:46 - 4:49
    אמריקאים מאמינים בבשורה של אופטימיות,
  • 4:49 - 4:51
    והם עצמם ההוכחה שלהם.
  • 4:52 - 4:54
    אבל למרות שאמרתי לעצמי,
  • 4:54 - 4:57
    "אני רק חוקרת את הדבר הזה,
    אני ממש לא דומה להם,"
  • 4:57 - 4:59
    כשקיבלתי את האבחנה שלי,
  • 4:59 - 5:03
    פתאום הבנתי עד כמה הייתי שקועה בזה
  • 5:03 - 5:06
    בתיאולוגית הורשיו אלג'ר משל עצמי.
  • 5:07 - 5:10
    אם אתם חיים בתרבות הזאת,
    בין אם אתם דתיים או לא,
  • 5:10 - 5:14
    זה ממש קשה להימנע מליפול למלכודת הזו
  • 5:14 - 5:19
    של אמונה בכך שמידות טובות
    והצלחה הולכות יד ביד.
  • 5:19 - 5:22
    ככל שהסתכלתי על האבחנה שלי יותר ויותר,
  • 5:22 - 5:25
    ככה זיהיתי יותר ויותר שהיתה לי
    את הגרסה השקטה משל עצמי
  • 5:25 - 5:29
    של הרעיון שדברים טובים קורים לאנשים טובים.
  • 5:29 - 5:30
    נכון שאני טובה?
  • 5:31 - 5:33
    נכון שאני מיוחדת?
  • 5:33 - 5:36
    לא רצחתי אף אחד
  • 5:36 - 5:37
    עד כה.
  • 5:37 - 5:40
    (צחוק)
  • 5:40 - 5:42
    (מחיאות כפיים)
  • 5:42 - 5:43
    אז למה זה קורה לי?
  • 5:45 - 5:47
    רציתי שאלוהים יתן לי כגמולי
  • 5:47 - 5:51
    וישלם לי על האמונה שלי
    בכמה פרסים נוצצים לאורך הדרך.
  • 5:51 - 5:54
    טוב, נו, הרבה פרסים נוצצים.
  • 5:54 - 5:55
    (צחוק)
  • 5:55 - 5:57
    האמנתי שצרות היו רק מכשולים
  • 5:58 - 6:01
    שהיו חלק ממה שהייתי בטוחה
    שיהיו החיים הארוכים מאוד שלי.
  • 6:02 - 6:06
    וכמו רבים מאתנו,
    זאת היתה תפיסה ששימשה אותי היטב.
  • 6:07 - 6:10
    בשורת ההצלחה דחפה אותי להשיג,
  • 6:10 - 6:12
    לחשוב בגדול,
  • 6:12 - 6:13
    לזנוח את הפחד.
  • 6:14 - 6:17
    זאת היתה תפיסה ששימשה אותי היטב
  • 6:17 - 6:18
    עד שכבר לא.
  • 6:18 - 6:22
    עד שעמדתי מול משהו שלא יכולתי לפתור;
  • 6:23 - 6:26
    עד שמצאתי את עצמי עונה בפלאפון,
  • 6:26 - 6:27
    "אבל יש לי בן".
  • 6:28 - 6:31
    כי זה כל מה שיכולתי לחשוב עליו.
  • 6:33 - 6:36
    זה היה הרגע הכי קשה לקבל:
  • 6:37 - 6:40
    שיחת הטלפון, ההליכה לבית החולים,
  • 6:40 - 6:44
    כשהבנתי שבשורת ההצלחה האישית שלי
  • 6:44 - 6:45
    אכזבה אותי.
  • 6:46 - 6:51
    כל מה שחשבתי שהוא טוב או מיוחד בי
    לא יכל להציל אותי --
  • 6:51 - 6:53
    העבודה הקשה שהשקעתי, האישיות שלי,
  • 6:53 - 6:56
    חוש ההומור שלי, תפיסות העולם שלי,
  • 6:57 - 7:01
    הייתי צריכה להתמודד עם העובדה
    שהחיים שלי בנויים מקירות של נייר,
  • 7:01 - 7:03
    וכך גם אלה של כולם.
  • 7:05 - 7:09
    זאת מחשבה שקשה לקבל אותה
    שכולנו נמצאים במרחק נשימה
  • 7:09 - 7:13
    מבעיה שיכולה להרוס משהו בלתי ניתן להחלפה
  • 7:13 - 7:15
    או לשנות את החיים שלנו לחלוטין.
  • 7:16 - 7:19
    אנחנו יודעים שבחיים יש לפני ואחרי.
  • 7:20 - 7:24
    מבקשים ממני כל הזמן לומר
    שלעולם לא אחזור אחורה,
  • 7:24 - 7:27
    או שבראיה לאחור קיבלתי כל כך הרבה.
  • 7:27 - 7:29
    ואני אומרת להם לא,
  • 7:29 - 7:31
    לפני היה יותר טוב,
  • 7:34 - 7:36
    כמה חודשים אחרי שחליתי, כתבתי על זה
  • 7:36 - 7:39
    ואז שלחתי את זה לעורך בניו יורק טיימס.
  • 7:40 - 7:44
    בראיה לאחור, הרעיון של לקחת
    את אחד הרגעים הכי פגיעים של החיים שלי
  • 7:44 - 7:45
    ולהפוך אותו למאמר מערכת
  • 7:46 - 7:48
    היא לא דרך מדהימה להרגיש פחות פגיעה.
  • 7:48 - 7:50
    (צחוק)
  • 7:50 - 7:53
    קיבלתי אלפי מכתבים ואימיילים.
  • 7:53 - 7:54
    אני עדיין מקבלת מדי יום.
  • 7:55 - 7:58
    אני חושבת שזה בגלל השאלות ששאלתי.
  • 7:58 - 8:03
    שאלתי: איך אפשר לחיות בלי כל כך
    הרבה סיבות
  • 8:03 - 8:05
    לדברים הרעים שקורים?
  • 8:05 - 8:10
    שאלתי: האם לא עדיף לחיות בלי
    נוסחאות מוגזמות
  • 8:10 - 8:13
    לשאלה למה מה שאנשים מקבלים מגיע להם?
  • 8:14 - 8:17
    ומה שהיה כל כך מצחיק
    וכל כך נורא היה, כמובן,
  • 8:17 - 8:20
    שחשבתי שביקשתי מאנשים להירגע
  • 8:20 - 8:22
    בצורך לקבל הסבר לדברים הרעים שקורים.
  • 8:22 - 8:25
    אז מה אלפי קוראים עשו?
  • 8:25 - 8:29
    כן, הם כתבו לי כתבי הגנה על הרעיון
    לפיו חייבת להיות סיבה
  • 8:29 - 8:31
    למה שקורה לי.
  • 8:31 - 8:34
    והם ממש רצו שאני אבין את הסיבה.
  • 8:34 - 8:39
    אנשים רצו שאאשר להם
    שהסרטן שלי היה חלק מתכנית.
  • 8:40 - 8:43
    כמה מכתבים אפילו רמזו שהסרטן
    היה חלק מתכנית אלוהית
  • 8:43 - 8:46
    כדי שאוכל לעזור לאנשים
    באמצעות הכתיבה על החוויה.
  • 8:47 - 8:50
    אנשים בטוחים שזה מבחן לאופי שלי
  • 8:50 - 8:52
    או עדות למשהו נורא שביצעתי.
  • 8:53 - 8:56
    הם רצו שאדע ללא ספק
  • 8:56 - 9:00
    שישנו הסבר לוגי חבוי
    לכאוס לכאורה הזה.
  • 9:00 - 9:02
    הם אמרו לבעלי,
  • 9:02 - 9:04
    בזמן שעדיין הייתי בבית החולים,
  • 9:04 - 9:06
    שלכל דבר יש סיבה,
  • 9:06 - 9:09
    ואז גמגמו באי נעימות כשהוא אמר,
  • 9:09 - 9:11
    "הייתי שמח לשמוע את הסיבה.
  • 9:11 - 9:14
    הייתי שמח לשמוע את הסיבה שאשתי גוססת".
  • 9:16 - 9:17
    ואני מבינה את זה.
  • 9:17 - 9:19
    כולנו רוצים סיבות.
  • 9:19 - 9:21
    אנחנו רוצים נוסחאות
  • 9:21 - 9:24
    לחזות האם העבודה הקשה שלנו
    תשתלם בסופו של דבר,
  • 9:24 - 9:29
    האם האהבה והתמיכה שלנו
    תמיד תשמח את בני הזוג שלנו
  • 9:29 - 9:30
    ותגרום לילדים שלנו לאהוב אותנו.
  • 9:31 - 9:34
    אנחנו רוצים לחיות בעולם בו אין גרם אחד
  • 9:34 - 9:40
    של העבודה הקשה שלנו או הכאב שלנו
    או התקוות הכמוסות ביותר שלנו לא ילך לחינם.
  • 9:41 - 9:45
    אנחנו רוצים לחיות בעולם בו דבר אינו אובד.
  • 9:47 - 9:51
    אבל מה שלמדתי באמצעות החיים עם סרטן שלב 4
  • 9:51 - 9:54
    הוא שאין התאמה קלה
  • 9:54 - 9:56
    בין כמה קשה ניסיתי
  • 9:56 - 9:58
    ואורך חיי.
  • 9:59 - 10:03
    בשלוש השנים האחרונות,
    חוויתי יותר כאב וטראומה
  • 10:03 - 10:05
    שמעולם לא הייתי חושבת שאוכל לשרוד.
  • 10:06 - 10:09
    הבנתי לפני כמה ימים שעברתי
    כל כך הרבה ניתוחי בטן
  • 10:09 - 10:12
    שכרגע אני בגרסה החמישית של הטבור שלי,
  • 10:12 - 10:14
    וזה האחרון הוא הכי פחות אהוב עלי.
  • 10:14 - 10:16
    (צחוק)
  • 10:17 - 10:21
    אבל במקביל חוויתי אהבה,
  • 10:21 - 10:23
    כל כך הרבה אהבה,
  • 10:23 - 10:25
    אהבה שקשה לי להסביר אותה.
  • 10:26 - 10:29
    לפני כמה ימים, קראתי את הממצאים
  • 10:29 - 10:32
    של קרן המחקר לחוויית כמעט מוות,
  • 10:32 - 10:34
    וכן, יש דבר כזה.
  • 10:34 - 10:37
    אנשים רואיינו על חוויותיהם הקרובות למוות
  • 10:37 - 10:38
    בכל מיני נסיבות:
  • 10:38 - 10:41
    תאונות דרכים, לידה,
  • 10:41 - 10:42
    התאבדויות,
  • 10:42 - 10:45
    ורבים מהם דיווחו את אותה חוויה משונה:
  • 10:45 - 10:47
    אהבה.
  • 10:47 - 10:50
    אני בטוחה שהייתי מתעלמת מזה
    אם זה לא היה מזכיר לי
  • 10:50 - 10:51
    משהו שאני חוויתי,
  • 10:51 - 10:54
    משהו שהרגשתי חוסר נוחות לשתף עם אחרים:
  • 10:55 - 10:58
    שכשהייתי בטוחה שאני עומדת למות,
  • 10:58 - 10:59
    לא הרגשתי כעס,
  • 11:01 - 11:02
    הרגשתי אהובה.
  • 11:03 - 11:07
    זאת היתה אחת
    החוויות הכי סוריאליסטיות שחוויתי.
  • 11:07 - 11:11
    בתקופה בה הייתי צריכה לחוש שהאל נטש אותי,
  • 11:11 - 11:13
    לא התפרקתי לחתיכות,
  • 11:14 - 11:16
    הרגשתי שאני מרחפת,
  • 11:16 - 11:18
    מרחפת על האהבה והתפילות
  • 11:18 - 11:21
    שכל אלה שזמזמו סביבי כמו דבורים,
  • 11:21 - 11:24
    והביאו לי פתקים וגרביים ופרחים
  • 11:24 - 11:27
    ושמיכות רקומות במילים של עידוד.
  • 11:28 - 11:30
    אבל כשהם ישבו לצידי,
  • 11:30 - 11:32
    ידי בידיהם,
  • 11:32 - 11:35
    התחלתי להרגיש כאילו
    הסבל האישי שלי חושף לי
  • 11:35 - 11:37
    את סבלם של אחרים.
  • 11:38 - 11:41
    נכנסתי לעולם של אנשים בדיוק כמוני.
  • 11:42 - 11:44
    אנשים המועדים בין ההריסות
  • 11:44 - 11:47
    של החלומות שהם חשבו שמגיעים להם
  • 11:47 - 11:49
    ותכניות שהם לא הבינו שהם עשו.
  • 11:50 - 11:54
    זאת היתה תחושה של חיבור יותר חזק,
    איכשהו, עם אנשים אחרים,
  • 11:54 - 11:57
    החווים את אותה המציאות.
  • 11:57 - 12:00
    והתחושה הזאת נשארה איתי במשך חודשים.
  • 12:00 - 12:02
    למעשה, כל כך התרגלתי אליה
  • 12:02 - 12:06
    שהתחלתי להיכנס לפניקה במחשבה שאאבד אותה.
  • 12:06 - 12:12
    אז התחלתי לשאול חברים, תיאולוגים,
    היסטוריונים, נזירות שחיבבתי,
  • 12:12 - 12:16
    "מה אעשה כשתחושת האהבה תעלם?"
  • 12:16 - 12:18
    והם ידעו בדיוק על מה אני מדברת,
  • 12:18 - 12:21
    כי או שהם חוו את החוויה הזו בעצמם
  • 12:21 - 12:24
    או שהם קראו עליה ביצירות המופת
    של התיאולוגיה הנוצרית.
  • 12:24 - 12:25
    והם אמרו:
  • 12:25 - 12:27
    "כן, היא תיעלם.
  • 12:28 - 12:29
    התחושות יעלמו.
  • 12:30 - 12:33
    ולא תהיה שום נוסחה להחזיר אותן."
  • 12:34 - 12:36
    אבל הם הציעו לי פיסה קטנה של נחמה,
  • 12:36 - 12:38
    להיצמד אליה.
  • 12:38 - 12:40
    הם אמרו,
  • 12:40 - 12:43
    "כשהתחושות יסוגו כמו השפל,
  • 12:43 - 12:44
    הן ישאירו חותם".
  • 12:46 - 12:47
    והם אכן השאירו.
  • 12:48 - 12:51
    ואין בזה הוכחה לשום דבר,
  • 12:52 - 12:54
    ואין כאן שום דבר להתפאר בו.
  • 12:54 - 12:55
    זאת פשוט היתה מתנה.
  • 12:55 - 12:58
    אז אני לא יכולה להגיב
    לאלפי האימיילים שאני מקבלת
  • 12:58 - 13:01
    בתכנית חמשת הצעדים שלי לבריאות נשגבת
  • 13:01 - 13:03
    ותחושות ריחוף קסומות.
  • 13:04 - 13:10
    אני רואה שהעולם מזועזע מאירועים
    שהנם נפלאים ונוראיים,
  • 13:10 - 13:12
    יפיפיים וטראגיים.
  • 13:13 - 13:15
    אני לא יכולה לגשר בין הניגודים,
  • 13:17 - 13:20
    למעט העובדה שאני מתחילה להאמין
    שהניגודים האלה
  • 13:20 - 13:22
    לא מבטלים זה את זה.
  • 13:23 - 13:25
    החיים כל כך יפים,
  • 13:26 - 13:28
    והחיים כל כך קשים.
  • 13:30 - 13:33
    היום, אני במצב טוב.
  • 13:34 - 13:37
    נראה שתרופות האימונולוגיה פועלות,
  • 13:37 - 13:40
    ואנחנו מחכים לתוצאות הסריקות.
  • 13:41 - 13:43
    אני מקווה שאחיה במשך זמן רב.
  • 13:44 - 13:48
    אני מקווה שאחיה מספיק זמן לבייש את הבן שלי
  • 13:48 - 13:51
    ולראות את בעלי מאבד את שיערו היפה.
  • 13:52 - 13:53
    ואני חושבת שאצליח.
  • 13:54 - 13:56
    אבל אני לומדת לחיות
  • 13:56 - 13:58
    ולאהוב
  • 13:58 - 14:00
    בלי לחשב את העלות,
  • 14:00 - 14:05
    בלי סיבות והבטחות ששום דבר לא יאבד.
  • 14:05 - 14:07
    החיים ישברו לכם את הלב,
  • 14:08 - 14:11
    והחיים יקחו מכם את כל מה שיש לכם
  • 14:11 - 14:13
    וכל מה שאתם מקווים לו.
  • 14:13 - 14:17
    אבל יש סוג אחד של בשורת הצלחה
    שאני מאמינה בו.
  • 14:18 - 14:20
    אני מאמינה שבחשיכה,
  • 14:20 - 14:22
    אפילו שם,
  • 14:22 - 14:24
    יהיה יופי,
  • 14:24 - 14:25
    ותהיה אהבה.
  • 14:25 - 14:28
    ומדי פעם,
  • 14:28 - 14:31
    זה ירגיש כאילו זה יותר ממספיק.
  • 14:32 - 14:33
    תודה רבה
  • 14:33 - 14:37
    (מחיאות כפיים)
Title:
"לכל דבר יש סיבה" - ושקרים אחרים שאהבתי
Speaker:
קייט באולר
Description:

ברגעים הקשים ביותר בחיים, איך ממשיכים לחיות? קייט באולר חקרה את השאלה הזו מאז שאובחנה בסרטן שלב 4 בגיל 35. בהרצאה עמוקה, שוברת לב ומצחיקה באופן לא צפוי, היא מציעה כמה תשובות - היא יוצאת נגד הרעיון ש"לכל דבר יש סיבה" וחולקת פניני חוכמה שלמדה על איך להסביר את העולם אחרי שחייך פתאום השתנו לחלוטין. "אני מאמינה שבחשיכה, אפילו שם, יהיה יופי ותהיה אהבה", היא אומרת.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:49

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.