Return to Video

ההיסטוריה של השפות הילידיות - ואין להחיות אותן

  • 0:01 - 0:03
    פול דיסיין מזקני הדנה אמר,
  • 0:03 - 0:05
    "השפה והתרבות שלנו
  • 0:05 - 0:07
    הן הצוהר דרכו אנחנו רואים את העולם".
  • 0:07 - 0:08
    ובאי הצב,
  • 0:08 - 0:10
    הידוע כיום כצפון אמריקה,
  • 0:10 - 0:14
    ישנן כל כך הרבה דרכים ייחודיות ויפות
    לראות את העולם.
  • 0:14 - 0:16
    כבת למורשת ילידית,
  • 0:16 - 0:18
    אני מתעניינת בלימוד שפת האנישינאבמואין,
  • 0:18 - 0:20
    שהיא שפת המורשת שלי,
  • 0:20 - 0:22
    כי היא מאפשרת לנו לראות
    את העולם דרך הצוהר הזה.
  • 0:22 - 0:24
    היא מאפשרת לי להתחבר למשפחה שלי,
  • 0:24 - 0:26
    לאבות אבותי, הקהילה שלי, התרבות שלי.
  • 0:26 - 0:29
    והיא מאפשרת לי לחשוב על
    איך אני יכולה להעביר את זה הלאה
  • 0:29 - 0:30
    לדורות הבאים.
  • 0:31 - 0:32
    כבלשנית,
  • 0:32 - 0:35
    אני רוצה לדעת איך השפה מתפקדת באופן כללי.
  • 0:35 - 0:37
    אני יכולה להתבונן בפונטיקה ופונולוגיה --
  • 0:37 - 0:38
    הצלילים של הדיבור.
  • 0:38 - 0:41
    אני יכולה להתבונן במורפולוגיה,
    או במבנה המילים.
  • 0:41 - 0:42
    אני יכולה להתבונן בתחביר,
  • 0:42 - 0:45
    שהיא המבנה של המשפטים והביטויים,
  • 0:45 - 0:48
    וללמוד איך בני האדם מאחסנים את השפה במוחנו
  • 0:48 - 0:51
    ואיך אנחנו משתמשים בה לתקשר זה עם זה.
  • 0:52 - 0:54
    לדוגמה,
  • 0:54 - 0:57
    אנישינאבמואין, כמו רוב השפות הילידיות,
  • 0:57 - 0:59
    היא מה שנקרא שפה פוליסינטטית,
  • 0:59 - 1:02
    כלומר שיש לה מילים מאוד מאוד ארוכות,
  • 1:02 - 1:05
    המורכבות מחלקים קטנטנים הנקראים
    מורפמות (צורניים).
  • 1:05 - 1:10
    אז אני יכולה לומר באנישינאבמואין,
    "ניוויסין", "אני אוכלת",
  • 1:10 - 1:11
    במילה אחת.
  • 1:11 - 1:15
    אני יכולה לומר "נימיו-וויסין",
    "אני אוכלת היטב",
  • 1:15 - 1:16
    וגם זה עדיין במילה אחת.
  • 1:16 - 1:21
    אני יכולה לומר "נימיו-נאוואקווה-וויסין",
    "אני אוכלת ארוחת צהרים טובה",
  • 1:21 - 1:24
    כמה מילים זה באנגלית?
  • 1:24 - 1:28
    חמש מילים באנגלית,
    מילה אחת באנישינאבמואין.
  • 1:29 - 1:31
    עכשיו, יש לי חידון קטן עבורכם.
  • 1:31 - 1:34
    בתשובה בת מילה אחת, באיזה צבע השקופית הזו?
  • 1:34 - 1:35
    הקהל: ירוק.
  • 1:35 - 1:37
    מורקום: מה הצבע של השקופית הזאת?
  • 1:37 - 1:38
    הקהל: ירוק.
  • 1:38 - 1:40
    מורקום: מה הצבע של השקופית הזאת?
  • 1:40 - 1:41
    הקהל: כחול.
  • 1:41 - 1:43
    מורקום: ומה הצבע של השקופית הזאת?
  • 1:43 - 1:44
    (הקהל ממלמל)
  • 1:44 - 1:47
    אלה אינן שאלות מכשילות, אני מבטיחה.
  • 1:47 - 1:49
    עבורכם, כדוברי אנגלית,
  • 1:49 - 1:51
    אתם ראיתם שתי שקופיות ירוקות
    ושתי שקופיות כחולות.
  • 1:51 - 1:54
    אבל האופן בו אנחנו מגדירים צבעים משתנה
    לרוחב שפות,
  • 1:55 - 1:56
    אז אם הייתם דוברי רוסית,
  • 1:56 - 2:00
    הייתם רואים שתי שקופיות
    בגוונים שונים של ירוק,
  • 2:00 - 2:02
    אחת שהיתה "גולובוי", שזה תכלת בהיר,
  • 2:02 - 2:03
    ואחת שהיא "סיניי", כחול עמוק.
  • 2:03 - 2:05
    ואלה מוגדרים כצבעים שונים.
  • 2:05 - 2:07
    אם הייתם דוברי אנישינאבמואין,
  • 2:07 - 2:10
    הייתם רואים שקופיות בצבע אוזהוואשקאה
  • 2:10 - 2:14
    או אוזהוואשקוזי שאלה הם ירוק או כחול.
  • 2:14 - 2:16
    זה לא שהדוברים לא רואים את הצבעים,
  • 2:16 - 2:20
    אלא האופן שבו הם מגדירים אותו
    והאופן שבו הם מבינים גוונים
  • 2:20 - 2:21
    הוא שונה.
  • 2:21 - 2:22
    במקביל,
  • 2:23 - 2:26
    ישנם דברים אוניברסליים בדרך שבה
    בני אדם מגדירים צבעים,
  • 2:26 - 2:28
    וזה מסביר לנו איך המוח האנושי
  • 2:28 - 2:31
    מבין ומבטא את מה שהם רואים.
  • 2:32 - 2:35
    אנישינאבמואין עושה גם דבר מדהים נוסף,
  • 2:35 - 2:38
    שזה ציון האיכות של חי או דומם לכל המילים.
  • 2:38 - 2:40
    אז זה די דומה לצורה שבה צרפתית וספרדית
  • 2:40 - 2:43
    מחלקות את כל המילים לזכר או נקבה.
  • 2:43 - 2:45
    אנישינאבמואין ושפות אלגונקווין אחרות
  • 2:45 - 2:49
    מחלקות את כל המילים לחי או דומם.
  • 2:49 - 2:51
    הדברים שהייתם חושבים ששייכים לקטגורית החי
  • 2:51 - 2:55
    הם דברים שיש להם דופק: אנשים, חיות, צמחים.
  • 2:55 - 2:57
    אבל ישנם גם דברים אחרים שהינם חיים
  • 2:57 - 3:00
    שאולי לא הייתם מנחשים ככאלה, כמו סלעים.
  • 3:00 - 3:01
    סלעים מקוטלגים כחיים,
  • 3:01 - 3:04
    וזה מספר לנו דברים מאוד מעניינים על דקדוק,
  • 3:04 - 3:06
    וזה גם מספר לנו דברים מאוד מעניינים
  • 3:06 - 3:08
    על איך דוברי אנישינאבמואין
  • 3:08 - 3:10
    מתייחסים ומבינים את העולם שסביבם.
  • 3:10 - 3:12
    החלק העצוב הוא
  • 3:12 - 3:16
    שהשפות הילידיות נמצאות בסכנה.
  • 3:16 - 3:20
    שפות ילידות המכילות כל כך הרבה
    ידע על תרבות,
  • 3:20 - 3:21
    על היסטוריה,
  • 3:21 - 3:23
    ודרכים להתייחס זה לזה,
  • 3:23 - 3:25
    דרכים להתייחס לסביבה שלנו.
  • 3:25 - 3:27
    שחיו על פני האדמה הזו מקדמת דנא,
  • 3:27 - 3:29
    השפות האלה התפתחו כאן
  • 3:29 - 3:33
    והן מכילות ידע סביבתי לא יסולא בפז
  • 3:33 - 3:36
    שעוזר לנו להתחבר טוב יותר לאדמה
    עליה אנחנו חיים.
  • 3:37 - 3:40
    אבל הן למעשה נמצאות בסכנה.
  • 3:40 - 3:43
    הרוב המוחלט של השפות הילידיות בצפון אמריקה
  • 3:43 - 3:44
    נחשבות בסכנת הכחדה,
  • 3:44 - 3:47
    ואלה שאינן בסכנה נמצאות במצב פגיע מאוד.
  • 3:48 - 3:49
    מצב זה הוא מציאות מתוכננת.
  • 3:51 - 3:53
    בחוקים שלנו, במדיניות שלנו,
  • 3:53 - 3:55
    בבתי המחוקקים שלנו,
  • 3:55 - 3:58
    נערכו ניסיונות מוצהרים
  • 3:58 - 4:02
    לחסל את השפות והתרבויות הילידיות
    במדינה הזו.
  • 4:02 - 4:03
    דנקן קמפבל סקוט
  • 4:03 - 4:07
    היה אחד הארכיטקטים של
    מערכת החינוך המקומית.
  • 4:07 - 4:11
    כשהוא הגיש הצעת חוק שדרשה
    נוכחות חובה בבתי הספר האזוריים
  • 4:11 - 4:14
    מצד ילדים ילידיים ב1920, הוא אמר,
  • 4:14 - 4:16
    "אני רוצה להיפטר מהבעיה האינדיאנית.
  • 4:17 - 4:18
    המטרה שלנו היא להמשיך
  • 4:18 - 4:21
    עד שלא יהיה אף אינדיאני בקנדה
  • 4:21 - 4:23
    שלא הוטמע בתוך האומה הקנדית
  • 4:24 - 4:27
    ואין בעיה אינדיאנית ולא מחלקה אינדיאנית;
  • 4:27 - 4:30
    זאת כל המטרה של החוק הזה".
  • 4:31 - 4:34
    הזוועות שהתרחשו
    בבתי הספר האזוריים תועדו.
  • 4:34 - 4:35
    ב-1907,
  • 4:35 - 4:40
    פ"ה ברייס שהיה רופא ומומחה לשחפת,
  • 4:40 - 4:42
    פרסם דו"ח שמצא שבחלק מבתי הספר,
  • 4:42 - 4:46
    25 אחוזים מהילדים מתו ממגפת שחפת
  • 4:46 - 4:49
    שנוצרה בשל התנאים בבתי הספר.
  • 4:49 - 4:53
    בבתי ספר אחרים, כמעט 75 אחוזים מהילדים מתו.
  • 4:54 - 4:57
    הוא איבד את המימון הממשלתי
  • 4:57 - 4:58
    בגלל הממצאים שלו,
  • 4:58 - 5:00
    ואולץ לצאת לגמלאות ב-1921,
  • 5:00 - 5:03
    וב-1922, פרסם את ממצאיו בהיקף נרחב.
  • 5:05 - 5:06
    ולאורך כל הזמן הזה,
  • 5:06 - 5:09
    ילדים ילידיים נלקחו מבתיהם,
  • 5:09 - 5:10
    הוצאו מהקהילות שלהם
  • 5:10 - 5:13
    ואולצו ללמוד בבתי ספר פנימייתיים
    מנוהלים על ידי הכנסיה
  • 5:13 - 5:15
    שם הם סבלו, במקרים רבים,
  • 5:15 - 5:19
    מפגיעות רגשיות, פיזיות ומיניות,
  • 5:19 - 5:20
    ובכל המקרים, מפגיעה תרבותית,
  • 5:20 - 5:22
    כיוון שבתי הספר האלה תוכננו
  • 5:22 - 5:25
    לחסל את השפה והתרבות הילידית.
  • 5:25 - 5:29
    בית הספר הפנימייתי האחרון נסגר ב-1996.
  • 5:30 - 5:35
    עד אז, 150,000 ילדים או יותר למדו
    בבתי הספר הפנימייתיים
  • 5:35 - 5:38
    ב-139 מוסדות ברחבי המדינה.
  • 5:39 - 5:40
    ב-2007,
  • 5:40 - 5:44
    הסכם הפיצויים לתלמידי בתי הספר האלה
    נכנס לתוקפו.
  • 5:44 - 5:47
    זאת היתה התביעה הייצוגית הגדולה ביותר
    בהיסטוריה הקנדית.
  • 5:47 - 5:50
    הם הקדישו 60 מיליון דולר
  • 5:50 - 5:53
    להקמת ועדת האמת והפיצויים של קנדה.
  • 5:54 - 5:59
    הועדה נתנה לנו את האפשרות
    לשמוע את סיפורי הניצולים,
  • 5:59 - 6:02
    לשמוע את ההשלכות על הקהילות והמשפחות
  • 6:02 - 6:04
    ולקבל גישה למחקר
  • 6:05 - 6:08
    שחקר את ההשפעה הכוללת של בתי הספר האלה
  • 6:08 - 6:12
    על הקהילות הילידיות ועל קנדה בכלל.
  • 6:12 - 6:15
    הועדה מצאה שבתי הספר הפנימייתיים
  • 6:15 - 6:18
    ביצעו מה שנקרא רצח עם תרבותי.
  • 6:18 - 6:21
    הם קבעו ש"רצח עם פיזי הוא
    ההרג השיטתי של חברים
  • 6:21 - 6:22
    בקבוצה מסוימת,
  • 6:22 - 6:26
    רצח עם ביולוגי הוא ההרס של
    יכולות הרבייה של הקבוצה
  • 6:26 - 6:31
    ורצח עם תרבותי הוא ההרס של
    אותם המבנים והמנהגים
  • 6:31 - 6:34
    המאפשרים לקבוצה להמשיך כקבוצה".
  • 6:34 - 6:36
    המטרות המוצהרות של דנקן קמפבל סקוט.
  • 6:37 - 6:39
    אז הם מצאו שזה היה רצח עם תרבותי,
  • 6:39 - 6:41
    למרות שכפי שסופר הילדים
  • 6:41 - 6:45
    והדובר הנפלא דיוויד בושרד העיר,
  • 6:45 - 6:47
    כשאתם בונים בניין,
  • 6:47 - 6:50
    ואתם בונים בית קברות ליד הבניין הזה,
  • 6:50 - 6:55
    כי אתם יודעים שהאנשים הנכנסים לבניין הזה
    עתידים למות,
  • 6:55 - 6:56
    איך אתם קוראים לזה?
  • 6:58 - 7:02
    הועדה גם נתנה לנו 94 מטרות פעולה,
  • 7:02 - 7:06
    תמרורים היכולים להוביל את הדרך קדימה
    בזמן שאנחנו פועלים להשלמה.
  • 7:06 - 7:11
    חלק מהם מתייחסים באופן ישיר לשפה ולתרבות.
  • 7:11 - 7:15
    הועדה קוראת לנו לוודא חינוך מתאים
    ובעל מימון,
  • 7:15 - 7:16
    כולל שפה ותרבות.
  • 7:16 - 7:20
    להכיר בזכויות הילידות כולל הזכות לשפה.
  • 7:20 - 7:22
    ליצור חוק שפות ילידיות
  • 7:22 - 7:25
    המיועד להכיר ולשמר את השפות הילידיות,
  • 7:25 - 7:27
    באמצעות מימון ייעודי.
  • 7:27 - 7:30
    כדי ליצור משרה למפקח על השפות הילידות
  • 7:30 - 7:33
    ולפתח תכניות ללימוד שפה משנית
  • 7:33 - 7:36
    כמו גם להשיב את שמותיהם המקוריים
    של מקומות ששמותיהם שונו
  • 7:36 - 7:38
    על ידי הקולוניאליזם.
  • 7:39 - 7:42
    באותו הזמן שהסכם הפיצויים
  • 7:43 - 7:44
    נכנס לתוקפו,
  • 7:44 - 7:45
    האו"ם אימץ
  • 7:45 - 7:49
    את הצהרת האו"ם בדבר זכויותיהם של
    בני האומות הילידיות
  • 7:49 - 7:50
    ב2007.
  • 7:50 - 7:54
    היא מצהירה שלבני האומות הילידיות
    יש את הזכות להקים ולשלוט
  • 7:54 - 7:57
    במערכת החינוך ובמוסדות החינוך שלהם
  • 7:57 - 7:59
    ולספק חינוך בשפות שלהם,
  • 7:59 - 8:02
    באופן המתאים לשיטות התרבותיות שלהם
  • 8:02 - 8:03
    של למידה וחינוך.
  • 8:04 - 8:05
    ב-2007,
  • 8:05 - 8:07
    כשהצהרה זו נכנסה לתוקפה,
  • 8:07 - 8:08
    ארבע מדינות הצביעו נגדה.
  • 8:09 - 8:12
    הן היו ארצות הברית, ניו זילנד, אוסטרליה
  • 8:12 - 8:13
    וקנדה.
  • 8:14 - 8:16
    קנדה אימצה את הצהרת האו"ם
  • 8:16 - 8:19
    בדבר זכויותיהם
    של בני האומות הילידיות ב-2010.
  • 8:19 - 8:22
    וב-2015, הממשלה הבטיחה לפעול לפיה.
  • 8:24 - 8:28
    אז איך נוכל להגיב לכך?
  • 8:29 - 8:31
    הנה המציאות בה אנו חיים כיום.
  • 8:32 - 8:35
    מתוך 60 השפות הילידיות
    המדוברות כיום בקנדה,
  • 8:35 - 8:40
    כמעט כולן למעט שש נחשבות על ידי האו"ם
    כנמצאות בסכנת הכחדה
  • 8:40 - 8:45
    אז, השש שאינן בסכנה הן קרי,
    אנישינאבמואין,
  • 8:45 - 8:48
    סטוני, מיקמאק,
  • 8:48 - 8:50
    דנה ואינוקטיטוט.
  • 8:50 - 8:52
    וזה נשמע ממש עגום.
  • 8:52 - 8:55
    אבל אם תבדקו באטלס של השפות
    בסכנת הכחדה בעולם
  • 8:55 - 8:58
    באתר אונסק"ו,
  • 8:58 - 9:01
    תראו "r" קטנה ליד השפה הזו כאן.
  • 9:01 - 9:03
    השפה הזו היא מיקמק.
  • 9:03 - 9:06
    מיקמק עברה תהליך החיאה משמעותי
  • 9:06 - 9:08
    בעקבות האימוץ של הסכם המשילות העצמאי
  • 9:08 - 9:11
    שהוביל לחינוך לתרבות ושפה,
  • 9:11 - 9:13
    וכיום ישנם ילדי מיקמק
  • 9:13 - 9:15
    המדברים בשפת המיקמק כשפת האם שלהם.
  • 9:15 - 9:17
    יש כל כך הרבה שאנחנו יכולים לעשות.
  • 9:17 - 9:19
    הילדים האלה הם תלמידים
  • 9:19 - 9:21
    ב"מנידו מניסינג אנישינאבק קינומאגה",
  • 9:22 - 9:24
    בית ספר משולב באי מניטולין,
  • 9:24 - 9:26
    שם הם לומדים אנישינאבמואין.
  • 9:26 - 9:28
    הם התחילו ללמוד בבית הספר בגן טרום-חובה
  • 9:28 - 9:31
    ודיברו מעט מאוד, אם בכלל, אנישינאבמואין.
  • 9:31 - 9:34
    והיום, בכיתה ג' ו-ד',
  • 9:34 - 9:37
    הם נבחנים ברמה בינונית וגבוהה.
  • 9:37 - 9:38
    במקביל,
  • 9:38 - 9:41
    יש להם דימוי עצמי גבוה ויפה.
  • 9:41 - 9:43
    הם גאים להיות בני אנישינאבה,
  • 9:43 - 9:46
    ויש להם כישורי למידה גבוהים.
  • 9:47 - 9:50
    לא כל החינוך חייב להתבצע
    באמצעות חינוך רשמי.
  • 9:51 - 9:52
    בקהילה המקומית שלנו
  • 9:52 - 9:54
    יש לנו את קן קינגסטון לשפה ילידית.
  • 9:55 - 9:57
    KILN הוא ארגון כיום,
  • 9:57 - 10:01
    אבל הוא התחיל לפני שש שנים
    על ידי חברי קהילה נלהבים
  • 10:01 - 10:03
    שהתאספו סביב שולחן המטבח
    של אחד מזקני השבט.
  • 10:03 - 10:08
    מאז, יצרנו סופי שבוע ללמידה
  • 10:08 - 10:09
    המכוונים ללמידה רב-דורית,
  • 10:09 - 10:12
    בהם אנחנו מתמקדים בהעברת
    השפה והתרבות לילדים.
  • 10:12 - 10:16
    אנחנו משתמשים במשחקים מסורתיים,
    שירים, מאכלים ופעילויות להעברת השפה.
  • 10:17 - 10:18
    יש לנו שיעורים
  • 10:18 - 10:20
    ברמות מתחילים ובינוניות
  • 10:20 - 10:21
    המתקיימים ממש כאן.
  • 10:22 - 10:24
    שיתפנו פעולה עם בתי ספר וספריות
  • 10:24 - 10:28
    כדי לדאוג למקורות מידע ושפה
    במקום חינוך פורמלי.
  • 10:29 - 10:30
    האפשריות הן בלתי מוגבלות,
  • 10:31 - 10:33
    ואני כל כך שמחה על הפעילות שכבר נעשתה
  • 10:33 - 10:36
    שמאפשרת לי להעביר את התרבות והשפה לבני
  • 10:36 - 10:39
    ולילדים האחרים בקהילה שלנו.
  • 10:39 - 10:42
    פיתחנו גם קהילה חזקה, יפה וחיונית,
  • 10:42 - 10:44
    כתוצאה מהמאמץ המשותף הזה.
  • 10:46 - 10:49
    אז מה אנחנו צריכים הלאה?
  • 10:49 - 10:51
    קודם כל, אנחנו צריכים מדיניות.
  • 10:52 - 10:55
    אנחנו צריכים להנהיג מדיניות עם תקציב מצורף
  • 10:55 - 10:58
    שתוודא שהשפה הילידית
  • 10:58 - 11:01
    תשולב באופן משמעותי בחינוך,
  • 11:01 - 11:03
    בתוך ומחוץ לשמורה.
  • 11:03 - 11:06
    בתוך השמורה, המימון לחינוך הוא
    נמוך בצורה משמעותית
  • 11:06 - 11:07
    ביחס לחינוך שמחוץ לשמורה.
  • 11:07 - 11:09
    ומחוץ לשמורה,
  • 11:09 - 11:11
    הוראת שפה ילידית היא לרוב מוזנחת,
  • 11:11 - 11:13
    בגלל שאנשים מניחים
  • 11:13 - 11:16
    שבני האומות הילידיות לא משתתפים
    בחינוך היישובי,
  • 11:16 - 11:19
    כשלמעשה, כ70 אחוזים מהאנשים הילידים
    בקנדה כיום
  • 11:19 - 11:20
    חיים מחוץ לשמורה.
  • 11:20 - 11:24
    לאותם ילדים יש את אותן הזכויות לגישה
    לתרבות ולשפה שלהם.
  • 11:26 - 11:28
    מעבר למדיניות, אנחנו זקוקים לתמיכה.
  • 11:28 - 11:31
    וזה לא אומר רק תמיכה כלכלית.
  • 11:31 - 11:34
    אנחנו זקוקים למרחב בו נוכל לקיים
    את הפעילויות שלנו,
  • 11:34 - 11:39
    שיעורים כמו גם
    תקשורת עם אוכלוסיות לא-ילידיות.
  • 11:40 - 11:41
    אנחנו זקוקים לתמיכה
  • 11:41 - 11:44
    שבאה בצורה של אנשים שרוצים ללמוד את השפה.
  • 11:44 - 11:47
    אנחנו זקוקים לעזרה בה אנשים מדברים
    על מדוע אותן שפות כל כך חשובות.
  • 11:48 - 11:50
    וכדי להשיג זאת, אנו זקוקים לחינוך.
  • 11:50 - 11:53
    אנחנו זקוקים לגישה לחינוך מכיל בעיקר,
  • 11:53 - 11:56
    כיוון שברור שזו הגישה האפקטיבית ביותר
  • 11:56 - 11:59
    כדי לוודא את המעבר של שפות ילידיות.
  • 11:59 - 12:02
    אבל אנחנו גם זקוקים לחינוך
    בבתי הספר הישוביים,
  • 12:02 - 12:04
    אנחנו צריכים חינוך עבור
    אוכלוסיות לא ילידיות
  • 12:04 - 12:07
    כך שנוכל להגיע להבנה משותפת טובה יותר
  • 12:07 - 12:09
    ולנוע קדימה לדרך משותפת טובה יותר.
  • 12:11 - 12:14
    יש לי ציטוט שתלוי בתמונה ממוסגרת
    על הקיר במשרד שלי.
  • 12:14 - 12:17
    היא היתה מתנה מסטודנט
    שלימדתי לפני כמה שנים,
  • 12:17 - 12:19
    והיא מזכירה לי בכל יום
  • 12:19 - 12:22
    שאנחנו יכולים להשיג דברים עצומים
    אם נעבוד יחד.
  • 12:23 - 12:25
    אבל אם נדבר על השלמה,
  • 12:25 - 12:27
    אנחנו צריכים להכיר בכך
  • 12:27 - 12:30
    שהשלמה שלא מובילה
  • 12:30 - 12:33
    להישרדות ולהמשך הקיום של
    שפות ותרבויות ילידיות
  • 12:33 - 12:35
    אינה השלמה בכלל.
  • 12:35 - 12:37
    זאת הטמעה,
  • 12:37 - 12:40
    ואסור לאף אחד מאתנו להשלים עם זה.
  • 12:40 - 12:43
    אבל מה שאנחנו יכולים לעשות זה
    לבחון את מטרות הפעולה,
  • 12:43 - 12:46
    אנחנו יכולים לראות את הצהרת האו"ם
  • 12:46 - 12:47
    בדבר זכויות בני האומות הילידיות
  • 12:47 - 12:49
    ואנחנו יכולים להגיע להבנה משותפת
  • 12:49 - 12:51
    שמה שיש לנו,
  • 12:51 - 12:53
    במונחים של מורשת שפתית ותרבותית
  • 12:53 - 12:55
    של העמים הילידים במדינה הזאת,
  • 12:55 - 12:56
    שווה לשמור עליו.
  • 12:57 - 13:00
    על בסיס זה, אנחנו יכולים לצעוד קדימה,
  • 13:00 - 13:01
    יחד,
  • 13:01 - 13:04
    כדי לוודא ששפות ילידיות יועברו הלאה
  • 13:04 - 13:06
    מעבר לשנת 2050, מעבר לדור הבא,
  • 13:06 - 13:08
    לשבעת הדורות הבאים.
  • 13:10 - 13:12
    מיגווק. ניוואנ'קו'ווה. תודה רבה.
  • 13:12 - 13:17
    (מחיאות כפיים)
Title:
ההיסטוריה של השפות הילידיות - ואין להחיות אותן
Speaker:
לינדסי מורקום
Description:

שפות ילידיות ברחבי צפון אמריקה נמצאות בסכנת הכחדה בשל המורשת הקולוניאליסטית של מחיקה תרבותית, אומרת הבלשנית לינדסי מורקום. תוך שהיא בוחנת אסטרטגיות פעולה מן השטח שפותחו על ידי בני האנישינאבה בקנדה כדי להחיות את השפה והקהילה שלהם, מורקום יוצאת בקריאה נלהבת להפעיל מדיניות שתגן על המורשת הילידית לדורות הבאים.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:29

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.