דרך חדשה לאבחון אוטיזם | עמי קלין | TEDxpeachtree
-
0:02 - 0:05מנחה: נמשיך בתכנית שלנו
וכפי שרשום אצלכם, -
0:05 - 0:08המרצה הבא שלנו הוא
ד"ר עמי קלין. -
0:08 - 0:13הוא רואה בעצמו מעבדה
חיה ונושמת למעורבות חברתית. -
0:13 - 0:17ומה אומר לכם, האיש התעסק בענייניו
באוניברסיטת ייל, -
0:17 - 0:20ואחד ממיסדי "הום-דיפו",
ברני מרקוס, -
0:20 - 0:23נסע לשם ושכנע אותו
לבוא דרומה, -
0:23 - 0:27וכעת הוא היו"ר החדש
של מרכז האוטיזם ע"ש מרקוס. -
0:27 - 0:29הוא בא הנה היום
כדי לדבר על כמה השקפות -
0:29 - 0:32ולספר איך מעורבות חברתית ממוקדת מוקדמת
עם ילדים אוטיסטים -
0:33 - 0:35יכולה להוות השקעה בפריון העתידי שלהם.
-
0:35 - 0:38קבלו יחד איתי את פניו,
-
0:38 - 0:40בבואו לשתפנו ברעיון שראוי להפיץ,
-
0:40 - 0:43"אוטיזם, שיבושים במנגנונים מוקדמים
של הסתגלות חברתית אנושית" -
0:43 - 0:46הבה נקבל את פניו
של ד"ר עמי קלין. -
0:46 - 0:51(מחיאות כפיים)
-
0:53 - 0:54תודה
-
0:58 - 1:04ובכן, בשבילי,
האוטיזם היה מסע אישי. -
1:06 - 1:10כפי שהציגו אותי,
מאז ומתמיד רציתי להפוך -
1:10 - 1:13למעבדה חיה ונושמת ליחסים חברתיים,
-
1:13 - 1:16ולשקף לאנשים
את רגשותיהם, מחשבותיהם, -
1:16 - 1:22כוונותיהם, מניעיהם,
תוך כדי עצם המגע עימם. -
1:22 - 1:27כמדען, תמיד רציתי למדוד
את השיקוף הזה, -
1:27 - 1:30את תפישת הזולת,
שמתרחשת כה מהר, -
1:30 - 1:31בהרף-עין.
-
1:32 - 1:35אנו חשים אינטואיטיבית
את רגשות הזולת. -
1:35 - 1:38אנו יודעים מהי משמעות מעשיו
עוד לפני שהם מתרחשים. -
1:38 - 1:41אנו נמצאים תמיד בעמדה
של היותנו -
1:41 - 1:43הנושא לסובייקטיביות של
מישהו אחר. -
1:43 - 1:47אנו עושים זאת כל הזמן.
איננו מסוגלים לחדול מכך. -
1:47 - 1:50זה כה חשוב, עד כי הכלים
בהם אנו משתמשים להבנת עצמנו -
1:50 - 1:55להבנת העולם סביבנו,
מעוצבים בידי עמדה זו. -
1:55 - 1:57אנו חברתיים עד העצם.
-
1:58 - 2:04מסעי אל האוטיזם החל כשהתגוררתי
בדיור מוגן לאוטיסטים בוגרים. -
2:04 - 2:08רוב אותם אנשים
בילו את עיקר חייהם -
2:08 - 2:11באישפוזים ממושכים.
זה היה לפני זמן רב. -
2:12 - 2:15ובשבילם, האוטיזם היה נורא.
-
2:16 - 2:19הם סבלו ממוגבלות שכלית עמוקה.
-
2:19 - 2:22הם לא דיברו.
אך מעל לכל, -
2:22 - 2:26הם היו מבודדים באופן חריג
-
2:26 - 2:29מהעולם סביבם, מסביבתם
-
2:29 - 2:32ומאנשים אחרים.
-
2:32 - 2:36למעשה, אילו נכנסתם אז
לבית-ספר לאנשים עם אוטיזם, -
2:36 - 2:39הייתם שומעים המון רעש,
-
2:39 - 2:44מהומה רבה, פעילות,
אנשים שעושים דברים, -
2:44 - 2:48אך הם תמיד עשו דברים
בינם לבין עצמם. -
2:48 - 2:52למשל, הם היו בוהים
במנורת התקרה, -
2:52 - 2:55או מתבודדים באיזו פינה,
-
2:55 - 2:59או עוסקים בתנועות חוזרות ונשנות,
-
2:59 - 3:03בתנועות גירוי-עצמי
שלא הובילו לשום מקום. -
3:03 - 3:06מבודדים עד קיצוניות.
-
3:07 - 3:10היום אנו יודעים שהאוטיזם
-
3:10 - 3:14הוא ההפרעה הזו,
ההפרעה בשיקוף הזה -
3:14 - 3:17שעליו אני מספר לכם.
-
3:17 - 3:21מדובר בכישורי הישרדות,
כישורי הישרדות שירשנו -
3:21 - 3:25במשך מאות אלפי שנות אבולוציה.
-
3:26 - 3:31תינוקות הרי נולדים במצב
של פגיעות מוחלטת. -
3:31 - 3:33ללא האדם שמטפל בו,
התינוק לא ישרוד, -
3:33 - 3:37ולכן הגיוני שהטבע יעניק לו
את מנגנוני ההישרדות האלה. -
3:38 - 3:41התינוק מתביית על המטפל בו.
-
3:41 - 3:45החל מהימים והשבועות
הראשונים לחייו, -
3:45 - 3:49התינוק מעדיף לשמוע קולות אנוש
מאשר סתם צלילים של הסביבה. -
3:49 - 3:52הוא מעדיף להביט בפני אנשים
מאשר על חפצים, -
3:52 - 3:55וכשהוא מביט באנשים,
הוא מביט בעיניהם, -
3:56 - 4:00כי העיניים הן חלון
לנסיון חייו של הזולת, -
4:00 - 4:03עד כדי כך שהוא מעדיף
להביט באנשים שמביטים בו, -
4:03 - 4:06במקום באנשים שמביטים הצידה.
-
4:07 - 4:10הוא מתביית אם כן במטפל.
-
4:10 - 4:12המטפל מנסה להביט בתינוק.
-
4:12 - 4:16ובכוריאוגרפיה הזו,
שנותנת חיזוק הדדי -
4:16 - 4:19טמונה חשיבות כה רבה
לצמיחת הנפש. -
4:19 - 4:24הנפש החברתית והמוח החברתי
תלויים בכך. -
4:24 - 4:31אנו תמיד רואים באוטיזם
משהו שמתרחש בהמשך החיים. -
4:32 - 4:36זה לא כך.
זה מתחיל בשחר החיים. -
4:37 - 4:40כשהתינוק יוצר קשר עם המטפל שלו,
-
4:40 - 4:46הוא מבין במהרה
שבין האוזניים יש משהו -
4:46 - 4:47בעל חשיבות רבה –
-
4:47 - 4:51הוא סמוי, בלתי נראה –
אבל חשיבותו מכרעת, -
4:51 - 4:53ולדבר הזה קוראים
"תשומת-לב". -
4:53 - 4:56והתינוק לומד מהר מאד,
עוד לפני שהוא מסוגל -
4:56 - 4:59להוציא מילה מפיו,
שביכולתו ללכוד תשומת-לב זו -
4:59 - 5:03ולהפנות אותה לאן-שהוא
כדי להשיג את רצונו. -
5:04 - 5:07הוא גם לומד לעקוב
אחרי מבטם של אנשים, -
5:07 - 5:12כי אנשים חושבים
על הדבר בו הם מתבוננים, -
5:13 - 5:16ובמהרה, הוא מתחיל ללמוד
את משמעותם של דברים, -
5:17 - 5:21כי כשמישהו מביט במשהו
או כשמישהו מצביע על משהו, -
5:21 - 5:24התינוק לא רק מקבל מכך
רמז כיווני, -
5:24 - 5:28אלא גם קולט את המשמעות
שהאיש מייחס למשהו הזה -
5:28 - 5:30את גישתו, ובמהרה,
-
5:30 - 5:34הוא מתחיל לבנות
מאגר של משמעויות, -
5:34 - 5:38משמעויות שנרכשו במסגרת
יחסי-גומלין חברתיים. -
5:38 - 5:44מדובר במשמעויות שנרכשו כחלק
מחוויותיו המשותפות עם אחרים. -
5:45 - 5:52ובכן, זו ילדה בת 15 חודשים,
-
5:52 - 5:55והיא אוטיסטית.
-
5:55 - 6:00אני מתקרב אליה עד כדי כך
שאני במרחק של כ-5 ס"מ מפניה, -
6:01 - 6:03והיא לגמרי מתעלמת ממני.
-
6:03 - 6:05תארו לעצמכם אילו
עשיתי זאת לכם -
6:05 - 6:06והייתי מתקרב כדי 5 ס"מ
מפרצופכם. -
6:06 - 6:09הייתם ודאי עושים
שני דברים, נכון? -
6:09 - 6:12הייתם נרתעים, קוראים למשטרה,
(צחוק) -
6:12 - 6:15הייתם עושים משהו,
כי זה ממש בלתי-אפשרי -
6:15 - 6:19לפלוש למרחב הפיזי של מישהו
מבלי לזכות בתגובה. -
6:19 - 6:22זיכרו שאנו עושים זאת
אינטואיטיבית, ללא מאמץ. -
6:22 - 6:26זאת חוכמת הגוף שלנו.
זה לא משהו שמועבר ע"י השפה. -
6:26 - 6:28הגוף שלנו פשוט יודע את זה,
-
6:28 - 6:31ואנו מכירים את זה
כבר זמן רב. -
6:31 - 6:34וזה לא קורה
רק אצל בני-אדם. -
6:34 - 6:37זה קורה אצל
כמה מקרובינו האבולוציוניים. -
6:37 - 6:39כי אם אתה קוף,
-
6:39 - 6:41ואתה מביט בקוף אחר,
-
6:41 - 6:45ואותו קוף נמצא
במעמד חברתי גבוה ממך, -
6:45 - 6:49זה נחשב לאות של איום,
-
6:49 - 6:52ואתה לא תזכה
לחיות עוד הרבה. -
6:52 - 6:57אז משהו שאצל מינים אחרים
הוא מנגנוני הישרדות, -
6:57 - 7:00שבלעדיהם בעצם לא יוכלו לחיות,
-
7:00 - 7:02מתקיים אצלנו בהקשר האנושי,
-
7:02 - 7:07וזה משהו שאנו זקוקים לו
כדי לתפקד מבחינה חברתית. -
7:07 - 7:09היא מתעלמת ממני,
ואני כה קרוב אליה, -
7:09 - 7:11ואתם חושבים,
-
7:11 - 7:14"אולי היא לא יכולה
לראות או לשמוע אותך." -
7:14 - 7:16אז אחרי כמה רגעים
היא הולכת לפינת החדר -
7:16 - 7:21מוצאת ממתק קטן,
סוכריית אם-אנד-אם. -
7:23 - 7:26אני לא הצלחתי למשוך
את תשומת ליבה, -
7:26 - 7:28אבל משהו, עצם מסוים,
הצליח. -
7:29 - 7:34רובנו עושים הפרדה חדה
בין עולם העצמים לעולם האנשים. -
7:36 - 7:40אך עבור הילדה הזו,
הקו המפריד איננו כה ברור, -
7:40 - 7:44ועולם האנשים לא מושך אותה
כפי שהיינו רוצים. -
7:45 - 7:49זיכרו שאנו לומדים המון
מתוך שיתוף של חוויות. -
7:49 - 7:52ומה שהיא עושה כרגע הוא,
-
7:52 - 7:57שנתיב הלימוד שלה
מסתעף מרגע לרגע -
7:57 - 8:00והיא מבודדת את עצמה
יותר ויותר. -
8:01 - 8:04לעתים נראה לנו
שהמוח הוא דטרמיניסטי, -
8:04 - 8:06שהמוח מחליט מי נהיה.
-
8:06 - 8:09אך למעשה המוח
גם הופך למי שאנו. -
8:09 - 8:13אז בה-בעת שההתנהגויות שלה
מרחיקות אותה -
8:13 - 8:17מעולם יחסי הגומלין החברתיים,
זה מה שקורה גם בנפש שלה -
8:17 - 8:20וזה מה שקורה גם במוח שלה.
-
8:22 - 8:27האוטיזם הוא הבעיה
הכי גנטית במקורה -
8:27 - 8:30מכל הליקויים ההתפתחותיים,
-
8:31 - 8:33וזוהי הפרעה מוחית.
-
8:33 - 8:38והיא מתחילה הרבה לפני
מועד הלידה. -
8:39 - 8:43היום אנו יודעים שיש
קשת רחבה של סוגי אוטיזם. -
8:43 - 8:45יש אנשים בעלי מוגבלות שכלית עמוקה,
-
8:45 - 8:48אבל ישנם גם אנשים מחוננים.
-
8:48 - 8:52יש אנשים שכלל אינם מדברים,
יש אנשים שמדברים יותר מדי. -
8:53 - 8:55יש אנשים שכאשר צופים בהם בביה"ס,
-
8:56 - 9:00רואים שהם רצים לאורך גדר ביה"ס
כל היום כולו, אם יניחו להם. -
9:00 - 9:03וישנם אותם אנשים שלא יכולים
להפסיק לנסות להעסיק אותך -
9:03 - 9:05שוב ושוב, ללא לאות.
-
9:05 - 9:09אך בד"כ בצורה מגושמת
-
9:09 - 9:12ללא אותו שיקוף מיידי.
-
9:13 - 9:16זה הרבה יותר רווח
מכפי שחשבנו פעם. -
9:16 - 9:20כשהתחלתי לעסוק בתחום זה,
חשבנו שיש 4 פרטים אוטיסטים -
9:20 - 9:22לכל 10,000,
שזו בעיה נדירה ביותר. -
9:23 - 9:26אז היום אנו יודעים שזה
קרוב יותר לאחד מכל מאה. -
9:26 - 9:30יש מיליוני אנשים עם אוטיזם
בכל מקום מסביבנו. -
9:32 - 9:35המחיר החברתי
של המצב הזה הוא עצום. -
9:35 - 9:38בארה"ב לבדה,
בערך 35-80 מיליארד דולר, -
9:38 - 9:41ואתם יודעים מה?
רוב הכספים האלה מופנים -
9:41 - 9:44למתבגרים ובמיוחד למבוגרים
-
9:44 - 9:46בעלי מוגבלות חמורה,
-
9:46 - 9:48אנשים שזקוקים לשירותים מסביב לשעון,
-
9:48 - 9:50שירותים מאד אינטנסיביים,
-
9:50 - 9:55ושירותים אלה יכולים להסתכם
ב-60 עד 80 אלף דולר בשנה. -
9:55 - 9:59מדובר באנשים שהטיפול המוקדם
לא עזר להם, -
9:59 - 10:03כי כעת אנו יודעים
שהאוטיזם יוצר את עצמו. -
10:03 - 10:07כשאנשים סוטים מנתיב הלמידה,
כפי שציינתי בפניכם. -
10:07 - 10:12אילו יכולנו לזהות מצב זה
בשלב מוקדם יותר, -
10:12 - 10:13ולהתערב ולטפל,
-
10:14 - 10:16מה אומר לכם,
זה ודאי היה משהו -
10:16 - 10:20ששינה את חיי
ב-10 השנים האחרונות, -
10:20 - 10:25הרעיון שאנו בהחלט מסוגלים להקטין
את הבעיה הזו. -
10:25 - 10:28יש לנו גם חלון הזדמנויות,
-
10:28 - 10:31כי למשך זמן-מה,
המוח ניתן לעיצוב, -
10:31 - 10:34וחלון הזדמנויות זה נפתח
ב-3 שנות החיים הראשונות. -
10:34 - 10:38לא שהחלון נסגר. לא.
-
10:38 - 10:41אבל הוא מצטמצם
באורח משמעותי. -
10:41 - 10:44ועדיין, הגיל החציוני לאבחון
בארץ הזאת -
10:44 - 10:46הוא עדיין בערך חמש שנים,
-
10:46 - 10:48ובאוכלוסיות המקופחות,
-
10:48 - 10:52אלה שאין להן גישה
לשירותי רפואה, -
10:52 - 10:55אוכלוסיות כפריות, מיעוטים,
-
10:55 - 10:58גיל האבחון גבוה אף יותר,
-
10:58 - 11:00שזה כמעט כמו לומר
-
11:00 - 11:03שאנו דנים אוכלוסיות אלה
לכך שיהיו בהן אנשים עם אוטיזם -
11:03 - 11:06שמצבם יהיה חמור יותר.
-
11:07 - 11:09כך שלדעתי מוטלת עלינו
חובה ביו-מוסרית. -
11:09 - 11:12הכלים המדעיים קיימים,
-
11:13 - 11:16אבל שום מדע אינו רלוונטי
אם אין לו השפעה -
11:16 - 11:18על הקהילה,
-
11:18 - 11:21ואנו פשוט לא יכולים
להחמיץ את ההזדמנות הזו. -
11:21 - 11:25כי ילדים עם אוטיזם
הופכים למבוגרים עם אוטיזם, -
11:25 - 11:29ולדעתנו, לדברים שביכולתנו לעשות
-
11:29 - 11:31למען ילדים אלה,
למען משפחות אלה, בשלב מוקדם, -
11:31 - 11:33תהיינה השלכות לכל החיים,
-
11:33 - 11:37על הילד, על המשפחה,
ועל הקהילה בכללותה. -
11:37 - 11:41אז זאת השקפתנו על האוטיזם.
-
11:41 - 11:44יש מעל 100 גנים המשוייכים לאוטיזם.
-
11:44 - 11:45למעשה, אנו מאמינים שעוד יתברר
-
11:45 - 11:50שיש בין 300 ל-600 גנים
המשוייכים לאוטיזם, -
11:50 - 11:54ועוד הרבה יותר אנומליות גנטיות
מאשר גנים. -
11:54 - 11:58ולמעשה ניצבת מולנו כאן
שאלה מסוימת, -
11:58 - 12:01כי אם יש סיבות כה רבות לאוטיזם,
-
12:01 - 12:05איך מגיעים מהנטיות האלה
לתסמונת עצמה? -
12:05 - 12:10כי אנשים כמוני,
כשאנו נכנסים לחדר-משחקים, -
12:10 - 12:13אנו מזהים ילד כבעל אוטיזם.
-
12:13 - 12:16אז איך מגיעים מריבוי סיבות
-
12:16 - 12:19לתסמונת מגובשת אחת?
-
12:19 - 12:22התשובה היא: מה שיש בינהן,
-
12:22 - 12:24וזו ההתפתחות.
-
12:24 - 12:29למעשה אנו מתעניינים מאד
בשנתיים הראושונת לחיים, -
12:29 - 12:33כי נטיות אלה
לא בהכרח הופכות לאוטיזם. -
12:33 - 12:35האוטיזם יוצר את עצמו.
-
12:35 - 12:40אם נוכל להתערב
במהלך השנים האלה, -
12:40 - 12:43נצליח אולי להחליש את האוטיזם
אצל אחדים, ומי יודע, -
12:43 - 12:46אולי אפילו למנוע אותו
אצל אחרים. -
12:46 - 12:48אז איך עושים את זה?
-
12:48 - 12:51איך מכניסים
את תחושת השיקוף הזו, -
12:51 - 12:55איך נכנסים לעצם הוויתו
של אדם אחר? -
12:56 - 12:59אני זוכר, כשעבדתי
עם אותה ילדה בת 15 חודשים, -
12:59 - 13:01השאלה שעלתה בדעתי היתה,
-
13:01 - 13:04"איך להיכנס לעולם שלה?
-
13:04 - 13:07"האם היא חושבת עלי?
האם היא חושבת על אחרים?" -
13:08 - 13:13קשה לעשות זאת,
אז היה עלינו ליצור את הטכנולוגיה. -
13:13 - 13:16היה עלינו בעצם להיכנס לתוך הגוף.
-
13:16 - 13:19היה עלינו לראות את העולם
דרך עיניה. -
13:20 - 13:24ולכן, מזה שנים רבות
אנו מפתחים טכנולוגיות חדשות -
13:24 - 13:26המבוססות על מעקב עיניים:
-
13:26 - 13:29אנו יכולים לראות
רגע אחר רגע -
13:29 - 13:31את מה שמעניין את הילד.
-
13:32 - 13:34זהו עמיתי, וורן ג'ונס,
-
13:34 - 13:38שאיתו אנו מפתחים את השיטות
והמחקרים האלה, -
13:38 - 13:39ב-12 השנים האחרונות.
-
13:39 - 13:43כאן אתם רואים ילד שמח
בן 5 חודשים, -
13:43 - 13:48ילד שמח בן 5 חודשים
שמיד יתבונן בדברים -
13:48 - 13:51שיובאו לפניו, מתוך עולמו,
-
13:51 - 13:54אימו, המטפלת,
אך גם חוויות -
13:54 - 13:58שאותן יעבור כשיהיה במעון יום.
-
13:58 - 14:01אנו מעוניינים
ללכוד את העולם הזה -
14:01 - 14:02ולהביאו למעבדה שלנו,
-
14:02 - 14:08אך לשם כך, עלינו ליצור
מדדים מתוחכמים ביותר, -
14:08 - 14:13שמודדים איך אנשים,
איך תינוקות, איך ילדים בני-יומם, -
14:13 - 14:15יוצרים קשר עם העולם,
-
14:15 - 14:17רגע אחר רגע,
-
14:17 - 14:19מה חשוב ומה לא.
-
14:20 - 14:22יצרנו את המדדים הללו,
-
14:22 - 14:26וכאן אתם רואים את
מה שאנו מכנים "משפך תשומת-לב". -
14:26 - 14:28אתם צופים בסרטון –
-
14:28 - 14:31בין הפריימים האלה
מפרידה כשניה אחת – -
14:31 - 14:35דרך עיניהם של 35 תינוקות
בני שנתיים בהתפתחות טיפוסית, -
14:36 - 14:38אנו מקפיאים פריים אחד,
-
14:39 - 14:41וזה מה שהילדים האופייניים עושים.
-
14:41 - 14:46מעבר הסורק הזה, כאן בירוק
מציין את בני השנתיים עם אוטיזם. -
14:46 - 14:50בפריים הזה, הילדים הטיפוסיים
-
14:50 - 14:52צופים בזה,
-
14:53 - 14:55הבעת רגשות
אצל הילד הקטן הזה, -
14:55 - 14:58כשהוא רב מעט
עם הילדה הקטנה. -
14:58 - 15:00מה עושים הילדים עם האוטיזם?
-
15:00 - 15:04הם ממוקדים בדלת המסתובבת,
-
15:04 - 15:06שנפתחת ונסגרת.
-
15:06 - 15:09אז אני יכול לומר לכם
שהחריגה הזו שאתם רואים כאן, -
15:09 - 15:12לא מתרחשת רק בניסוי שלנו,
בן חמש הדקות. -
15:12 - 15:16היא מתרחשת בכל רגע
בחייהם הממשיים, -
15:16 - 15:18והנפשות שלהם מתעצבות,
-
15:18 - 15:22והמוחות שלהם מתמחים
במשהו שונה -
15:22 - 15:26מאשר מה שקורה
אצל בני-גילם הטיפוסיים. -
15:26 - 15:31שאלנו רעיון מידידינו,
רופאי הילדים: -
15:32 - 15:33הרעיון של טבלאות גדילה,
-
15:33 - 15:36אתם יודעים,
כשלוקחים ילד לרופא הילדים, -
15:36 - 15:40ורושמים את הנתונים הפיזיים
של הגובה והמשקל. -
15:40 - 15:45החלטנו ליצור טבלת גדילה
של מעורבות חברתית, -
15:45 - 15:48וחיפשנו ילדים החל מגיל הלידה,
-
15:48 - 15:54ואתם רואים כאן על ציר ה-X
שניים, שלושה, ארבעה, -
15:54 - 15:57חמישה, שישה, תשעה חודשים,
בערך עד גיל 24 חודש, -
15:57 - 16:00וזהו אחוז זמן הצפיה שלהם
-
16:00 - 16:02שבו הם מתמקדים בעיני אנשים,
-
16:02 - 16:04וזו טבלת הגדילה שלהם.
-
16:04 - 16:07הם מתחילים כאן,
הם אוהבים עיניים של אנשים, -
16:07 - 16:10וממשיכים די ביציבות.
-
16:10 - 16:14זה קצת עולה בחודשים הראשונים.
-
16:14 - 16:16כעת הבה נראה מה קורה
עם תינוקות -
16:16 - 16:19שנעשים אוטיסטיים.
-
16:19 - 16:20קורה משהו שונה לגמרי.
-
16:20 - 16:24זה מתחיל כאן למעלה,
אך בהמשך זו נפילה חופשית. -
16:24 - 16:28ממש כאילו שהם הביאו לעולם
את הרפלקס -
16:28 - 16:32שמכוון אותם לאנשים,
אבל אין לו המשכיות. -
16:32 - 16:35זה כמעט כאילו
הגירוי הזה, אתם, -
16:35 - 16:38אינכם משפיעים על המתרחש
-
16:38 - 16:42כשהם מנהלים
את חיי היומיום שלהם. -
16:42 - 16:48ואנו חשבנו שהנתונים האלה
כל-כך משמעותיים במובן מסוים, -
16:49 - 16:51שרצינו לראות מה קורה
-
16:51 - 16:54בששת חודשי החיים הראשונים,
כי אם אתם יוצרים יחסי-גומלין -
16:54 - 16:56עם תינוקות גדולים יותר,
בני 2-3 חודשים, -
16:56 - 17:00תופתעו להיווכח
כמה הם נעשו חברתיים. -
17:00 - 17:03ומה שאנו רואים
בששת חודשי החיים הראשונים -
17:03 - 17:08הוא שניתן להבדיל בקלות רבה
בין שתי הקבוצות האלה. -
17:09 - 17:12ובעזרת המדדים האלה,
ורבים אחרים, -
17:12 - 17:15גילינו שהכלים המדעיים שלנו
יכולים למעשה -
17:15 - 17:18לזהות בעיה זו מוקדם מאד.
-
17:18 - 17:21לא היה עלינו להמתין
שההתנהגויות האוטיסטיות -
17:21 - 17:24יופיעו בשנת החיים השניה.
-
17:24 - 17:28אם נמדוד דברים,
שמבחינה אבולוציונית -
17:28 - 17:32השתמרו היטב, ושמופיעים
מוקדם מאד מבחינה התפתחותית, -
17:32 - 17:34דברים שפעילים כבר
בשבועות הראשונים לחיים, -
17:34 - 17:38נוכל להקדים את איתור האוטיזם
כבר לאותם חודשים ראשונים, -
17:39 - 17:41וזה מה שאנו עושים כעת.
-
17:43 - 17:46אבל אנו יכולים ליצור
את מיטב הטכנולוגיות -
17:46 - 17:50ואת מיטב השיטות
לזיהוי הילדים האלה, -
17:50 - 17:53אך כל זה יהיה לשווא
אם לא תהיה לנו השפעה -
17:53 - 17:56על מה שקורה
במציאות שלהם בקהילה. -
17:56 - 17:59כמובן שאנו רוצים שהמכשירים האלה
-
17:59 - 18:01יוכנסו לפעולה ע"י הלוחמים בחזית,
-
18:01 - 18:04עמיתינו, הרופאים המטפלים,
-
18:04 - 18:07שרואים כל ילד וילד,
-
18:07 - 18:09ועלינו להפוך
את הטכנולוגיות האלה -
18:09 - 18:12למשהו שייתן ערך מוסף
לפרקטיקה שלהם, -
18:12 - 18:14כי עליהם לראות
ילדים רבים כל-כך. -
18:14 - 18:16ואנו רוצים לעשות זאת
בכל העולם -
18:16 - 18:18כדי שלא נחמיץ אף ילד,
-
18:18 - 18:20אבל זה יהיה בלתי-מוסרי
-
18:21 - 18:26אם לא תהיה לנו במקביל
תשתית שתאפשר התערבות, -
18:26 - 18:27לצרכי טיפול.
-
18:27 - 18:30עלינו להיות מסוגלים
לעבוד עם המשפחות, -
18:30 - 18:33לתמוך במשפחות,
לנהל את אותן שנים ראשונות -
18:33 - 18:35יחד איתן.
-
18:35 - 18:38צריכה להיות לנו היכולת לעבור
מסינון כלל-עולמי -
18:39 - 18:41לגישה כלל-עולמית לטיפול,
-
18:41 - 18:44כי הטיפולים האלה עתידים לשנות
-
18:44 - 18:47את חיי הילדים והמשפחות האלה.
-
18:49 - 18:52כשאנו חושבים
על מה שנוכל לעשות -
18:53 - 18:55באותן שנים ראשונות,
-
18:55 - 18:58אני יכול לומר לכם,
-
18:58 - 19:00מנסיוני הממושך בתחום הזה,
-
19:00 - 19:03שזו הרגשה של מרץ מחודש.
-
19:03 - 19:08יש תחושה שהמדע
שהשקענו בו עבודה -
19:08 - 19:11יכול ממש להשפיע
על המציאות, -
19:11 - 19:14למנוע למעשה את החוויות
-
19:14 - 19:18שפגשתי בתחילת מסעי
בתחום הזה. -
19:18 - 19:21חשבתי אז שזו בעיה
בלתי-פתירה. -
19:21 - 19:23לא עוד.
-
19:23 - 19:25אנו יכולים לעשות המון.
-
19:25 - 19:27והרעיון איננו לרפא את האוטיזם.
-
19:27 - 19:30לא זה הרעיון.
-
19:30 - 19:32אנו רוצים להבטיח
-
19:32 - 19:35שאותם אנשים עם אוטיזם
יוכלו להשתחרר -
19:35 - 19:39מהתוצאות ההרסניות
שמתלוות לכך לפעמים, -
19:39 - 19:43מהמוגבלות השכלית העמוקה,
מהעדר השפה, -
19:43 - 19:45מהבידוד העמוק כל-כך.
-
19:46 - 19:48לדעתנו, לאנשים עם אוטיזם
-
19:48 - 19:51יש למען האמת,
נקודת-מבט מיוחדת על העולם, -
19:51 - 19:54אנו זקוקים למגוון,
והם מסוגלים לעבוד בצורה מעולה -
19:54 - 19:56בתחומי חוזקות מסוימים:
-
19:56 - 20:00מצבים בני-חיזוי,
מצבים שניתן להגדיר. -
20:00 - 20:03כי אחרי הכל,
הם מתוודעים לעולם -
20:03 - 20:08מתוך למידה עליו,
ולא מתוך למידה איך לתפקד בו. -
20:08 - 20:10אבל זו חוזקה,
אם עובדים, למשל, -
20:10 - 20:12בתחום הטכנולוגיה.
-
20:13 - 20:16וישנם אנשים בעלי
יכולות אמנותיות מדהימות. -
20:16 - 20:19אנו רוצים שהם יוכלו לעסוק בכך.
-
20:19 - 20:22אנו רוצים שהדור הבא
של אנשים עם אוטיזם -
20:22 - 20:25יוכלו לא רק לבטא
את החוזקות שלהם, -
20:25 - 20:27אלא גם להגשים את ההבטחה
הגלומה בהם. -
20:27 - 20:29תודה רבה לכם על הקשבתכם.
-
20:29 - 20:35(מחיאות כפיים)
-
20:35 - 20:37מנחה: ד"ר קלין, תודה לך.
-
20:38 - 20:41אתה יודע, ההרצאה הזאת
מעוררת הרבה דיבורים -
20:41 - 20:43בכל רחבי הרשת,
-
20:43 - 20:48יש הרבה ציוצים וכמובן
שגם עניין רב סביב נושא האוטיזם. -
20:48 - 20:52אני סקרנית לדעת אם יש
נורמות טיפוליות חדשות -
20:52 - 20:55שאתה פוגש – ציינת שההתערבות המוקדמת
היא המפתח, -
20:55 - 20:57אבל ללא אבחון מוקדם,
-
20:57 - 21:00האם ישנה השקפה שהמטפלים
צריכים אולי... -
21:00 - 21:04לפתח ממנה דרכים חדשות
שיכולות להועיל לילדים? -
21:04 - 21:08עמי קלין: יש דרכים
לאבחון מוקדם של ילדים. -
21:08 - 21:10העובדה שאימוצן נעשה באיטיות
-
21:10 - 21:14קשורה בעובדה שאנשים צריכים לדעת
-
21:14 - 21:18שאנו יכולים לעזור מאד
לאותם ילדים ומשפחות. -
21:18 - 21:20אבל מה שמעניין הוא,
-
21:20 - 21:22שצורות הטיפול הזמינות כיום
-
21:22 - 21:26אינן צורות טיפול
שיתרחשו במרכז טיפולי, -
21:26 - 21:27אלא בבית.
-
21:28 - 21:30בעקרון, מה שהטיפולים האלה עושים,
-
21:30 - 21:34הוא להעצים את מה שעושה
כל דמות מטפלת. -
21:34 - 21:35עלינו לוודא
-
21:35 - 21:38שאותם איתותים, איתותי התקשורת,
-
21:38 - 21:39המעורבות החברתית,
-
21:39 - 21:42יתרחשו לא במפגש טיפולי,
-
21:42 - 21:45שנמשך כ-30 דקות ביום בלבד.
-
21:45 - 21:48בעקרון, אנו צריכים שכל רגע
בחיי הילדים האלה, -
21:48 - 21:51יהיה רגע טיפולי.
-
21:51 - 21:54ולשם כך עלינו גם לתמוך בהורים
וגם להכשירם. -
21:54 - 21:57ובאופן זה יוכלו להתרחש
צורות הטיפול המוקדם הללו. -
21:57 - 21:58כך שעוד רבה העבודה.
-
21:58 - 22:00מנחה: ובכן, נראה שזה מעניין אנשים.
-
22:00 - 22:03תודה רבה לך, ד"ר קלין.
לעונג לארח אותך. -
22:03 - 22:07(מחיאות כפיים)
- Title:
- דרך חדשה לאבחון אוטיזם | עמי קלין | TEDxpeachtree
- Description:
-
אבחון מוקדם של הפרעה בקשת האוטיסטית עשוי לשפר את חיי כל מי שיושפעו מכך, אך מורכבותם הרבה של הגורמים לכך מקשה מאד על החיזוי בתחום זה. עמי קלין מתאר שיטה חדשה לאבחון מוקדם, שמשתמשת בטכנולוגיות מעקב אחר תנועות-עיניים במטרה למדוד את כישורי המגע החברתי אצל תינוקות ולהעריך בצורה אמינה את סיכוייהם לפתח אוטיזם.
הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDxTalks
- Duration:
- 22:08
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | Ami Klin | TEDxPeachtree | ||
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | Ami Klin | TEDxPeachtree | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | Ami Klin | TEDxPeachtree | ||
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | Ami Klin | TEDxPeachtree | ||
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | Ami Klin | TEDxPeachtree | ||
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | Ami Klin | TEDxPeachtree | ||
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | Ami Klin | TEDxPeachtree | ||
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | Ami Klin | TEDxPeachtree |