מרק רות': החיות המושעית נמצאת בהישג ידנו
-
0:01 - 0:04היום אספר על עבודתי בתחום החיות המושעית.
-
0:04 - 0:07ובדרך כלל, כשאני מזכיר את נושא החיות המושעית,
-
0:07 - 0:10אנשים עושים לי את המחווה של ה'וולקנים' וצוחקים.
-
0:10 - 0:14אך אני לא מדבר על סימום אנשים
-
0:14 - 0:17כדי לטוס למאדים או אפילו לפנדורה,
-
0:17 - 0:19ככל שזה עשוי להיות כיף.
-
0:19 - 0:22אני מדבר
-
0:22 - 0:25על הרעיון של ניצול החיות המושעית
-
0:25 - 0:28כדי לסייע לנפגעי טראומה.
-
0:28 - 0:30אם כן, מה כוונתי
-
0:30 - 0:33באומרי "חיות מושעית"?
-
0:33 - 0:36זהו תהליך שבאמצעותו
-
0:36 - 0:39בעלי חיים משעים את חיותם,
-
0:40 - 0:42נראים מתים,
-
0:42 - 0:45ומאוחר יותר יכולים להתעורר, מבלי להינזק מכך.
-
0:45 - 0:49אז מדובר ברעיון רציני למדי.
-
0:49 - 0:52אם תתבוננו בטבע,
-
0:52 - 0:54תמצאו
-
0:54 - 0:57שכאשר אתם מזהים חיות מושעית
-
0:57 - 1:01אתם גם רואים אלמוות.
-
1:01 - 1:04כך שמה שאני עומד לתאר לכם
-
1:04 - 1:09היא דרך לומר לנפגע טראומה -
-
1:09 - 1:12למצוא דרך להשעות מעט את חיותו,
-
1:12 - 1:14כדי שיהיה מעט יותר בן-אלמוות
-
1:14 - 1:16כשהוא לוקה בהתקף לב.
-
1:16 - 1:19דוגמה או שתיים של אורגניזמים
-
1:19 - 1:22שלמעשה מתקיימים לנצח,
-
1:22 - 1:24הם זרעי צמחים
-
1:24 - 1:26או נבגי חיידקים.
-
1:26 - 1:28יצורים אלה הם
-
1:28 - 1:31כמה מצורות החיים הנצחיות ביותר בעולמנו,
-
1:31 - 1:34והם נוטים לבלות את מרבית חייהם
-
1:34 - 1:37במצב של חיות מושעית.
-
1:37 - 1:40המדענים סבורים כיום שנבגי החיידקים
-
1:40 - 1:42מתקיימים כתאים בודדים
-
1:42 - 1:45שאמנם חיים, אך במצב של חיות מושעית
-
1:45 - 1:48למשך 250 מליון שנה לפחות.
-
1:48 - 1:53אם אנו מדברים כאן על יצורים קטנים וזעירים,
-
1:53 - 1:55הרי שברצוני לקרב את הנושא אלינו.
-
1:55 - 1:58בשושלת הזרעים האלמותית
-
1:58 - 2:00של בני האדם,
-
2:00 - 2:03שהן הביציות ששוכנות בשחלות,
-
2:03 - 2:07הן למעשה שוכנות שם במצב של חיות מושעית
-
2:07 - 2:10במשך עד 50 שנות חייה של כל אישה.
-
2:11 - 2:14וישנה גם הדוגמה האהובה עלי
-
2:14 - 2:16של חיות מושעית.
-
2:16 - 2:18אלו הם קופיפי-ים.
-
2:18 - 2:20אלו מביניכם שהם הורים לילדים,
-
2:20 - 2:22מכירים אותם.
-
2:22 - 2:24אתם נכנסים לחנות חיות-מחמד או צעצועים,
-
2:24 - 2:26ואתם יכולים לקנות את הדברים האלה.
-
2:26 - 2:28פשוט פותחים את השקית ושופכים אותם
-
2:28 - 2:30לאקווריום הפלסטי,
-
2:30 - 2:33ותוך שבוע בערך שוחים בו חסילונים קטנים.
-
2:33 - 2:36אז לא השחייה היא שעניינה אותי,
-
2:36 - 2:39אלא מה שמתרחש בתוך השקית.
-
2:39 - 2:41השקית שעל המדף בחנות הצעצועים
-
2:41 - 2:43שבה נחו אותם חסילונים
-
2:43 - 2:46במצב נצחי של חיות מושעית.
-
2:46 - 2:51אז הרעיונות האלה של חיות מושעית
-
2:51 - 2:54לא עוסקים רק בתאים ובאורגניזמים קטנים ומוזרים.
-
2:54 - 2:56מידי פעם, בני אדם
-
2:56 - 2:58נקלעים לחיות מושעית קצרה,
-
2:58 - 3:01וסיפורי האנשים שחוו חיות מושעית קצרה
-
3:01 - 3:03שהכי מעניינים אותי
-
3:03 - 3:05הם אלו שקשורים בקור.
-
3:05 - 3:08לפני 10 שנים היתה גולשת סקי בנורבגיה
-
3:08 - 3:11שנלכדה במפל מי-קרח.
-
3:11 - 3:14והיא שהתה בו שעתיים לפני שחולצה.
-
3:14 - 3:16היא היתה קפואה מאד,
-
3:16 - 3:18וליבה לא פעם.
-
3:18 - 3:20מכל היבט מעשי היא היתה מתה, קפואה.
-
3:20 - 3:23אחרי שבע שעות,
-
3:23 - 3:25עדיין ללא פעימות לב,
-
3:25 - 3:27השיבו אותה לחיים, ולימים היא הפכה
-
3:27 - 3:29לרדיולוגית הראשית
-
3:29 - 3:31בבית החולים שטיפל בה.
-
3:31 - 3:33שנתיים לאחר מכן --
-
3:33 - 3:35אני מאד מתרגש מהדברים האלה --
-
3:35 - 3:37כשנתיים לאחר מכן,
-
3:37 - 3:40היתה ילדה בגיל 13 חודשים מקנדה.
-
3:40 - 3:42אביה יצא מהבית בחורף לעבודתו במשמרת לילה,
-
3:42 - 3:45היא יצאה אחריו לבושה בחיתול בלבד.
-
3:45 - 3:47מצאו אותה אחרי כמה שעות
-
3:47 - 3:49קפואה וללא רוח חיים.
-
3:49 - 3:51והשיבו אותה לחיים.
-
3:51 - 3:53אשה בת 65
-
3:53 - 3:55בדולות' שבמינסוטה, בשנה שעברה
-
3:55 - 3:57שנמצאה קפואה וללא דופק
-
3:57 - 4:00בחצר הקדמית שלה בבוקר יום חורף,
-
4:00 - 4:02והשיבו אותה לחיים.
-
4:02 - 4:04למחרת, מצבה היה כה טוב, שהם רצו לבדוק אותה.
-
4:04 - 4:06היא התעצבנה ופשוט הלכה הביתה.
-
4:06 - 4:08[צחוק]
-
4:08 - 4:10אז אלו הם ניסים, נכון,
-
4:10 - 4:13אלו הם דברים ממש מופלאים שקורים באמת.
-
4:13 - 4:15לרופאים יש אימרה,
-
4:15 - 4:18למעשה אתה לא מת אלא אם אתה חם ומת.
-
4:18 - 4:21וזה נכון. זה נכון.
-
4:21 - 4:23בכתב העת הרפואי של ניו-אינגלנד,
-
4:23 - 4:25התפרסם מחקר שהוכיח
-
4:25 - 4:27שבעזרת חימום מחודש נכון,
-
4:27 - 4:30אנשים שסבלו וליבם לא פעם במשך 3 שעות,
-
4:30 - 4:33הוחזרו לחיים ללא בעיות נוירולוגיות.
-
4:33 - 4:35מדובר ביותר מ-50 אחוז.
-
4:35 - 4:38כך שמה שאני מנסה לעשות הוא למצוא דרך
-
4:38 - 4:40שנוכל לחקור
-
4:40 - 4:42את החיות המושעית,
-
4:42 - 4:44לחשוב על דרך
-
4:44 - 4:46לשחזר, אולי,
-
4:46 - 4:48את מה שקרה עם גולשת הסקי.
-
4:48 - 4:50ובכן, עלי לספר לכם משהו משונה מאד,
-
4:50 - 4:53והוא שחשיפה לשיעור נמוך של חמצן
-
4:53 - 4:56לא תמיד הורגת.
-
4:56 - 4:59באולם הזה יש בערך 20 אחוז חמצן.
-
4:59 - 5:01אם נפחית את ריכוז החמצן,
-
5:01 - 5:03נמות כולנו.
-
5:03 - 5:06ולמעשה, החיות שאיתן עבדנו במעבדה,
-
5:06 - 5:08תולעי גינה קטנות, תולעים נימיות,
-
5:08 - 5:11מתו גם הן כשחשפנו אותן לחמצן נמוך.
-
5:11 - 5:13והנה משהו שאמור לזעזע אתכם.
-
5:13 - 5:16שכאשר הפחתנו את ריכוז החמצן עוד יותר
-
5:16 - 5:20פי 100, ל-10 חלקים למליון,
-
5:20 - 5:22הם לא מתו,
-
5:22 - 5:24הם עברו למצב של חיות מושעית,
-
5:24 - 5:27והצלחנו להשיבם לחיים ללא כל נזק.
-
5:28 - 5:30כשהמידה המדויקת הזו של ריכוז חמצן,
-
5:30 - 5:3210 חלקים למליון,
-
5:32 - 5:34שגורמת לחיות מושעית,
-
5:34 - 5:36נשמרת.
-
5:36 - 5:38אנו יכולים לראות זאת במגוון אורגניזמים שונים.
-
5:38 - 5:40אחד היצורים שאצלו אנו רואים זאת
-
5:40 - 5:42הוא דג.
-
5:42 - 5:45וביכולתנו להפעיל ולכבות את פעימות ליבו ע"י כניסה ויציאה
-
5:45 - 5:48ממצב של חיות מושעית כמו הזזת מפסק חשמלי.
-
5:48 - 5:51כך שזה היה די מזעזע עבורי
-
5:53 - 5:55להיווכח שביכולתנו לעשות זאת.
-
5:55 - 5:57אז תהיתי, כשניסינו
-
5:57 - 5:59לשחזר את העבודה עם הגולשת,
-
5:59 - 6:02שמנו לב, כמובן,
-
6:02 - 6:04שהיא לא צרכה חמצן,
-
6:04 - 6:07כך שאולי היא נמצאה במצב דומה של חיות מושעית.
-
6:07 - 6:09אך כמובן שהיא היתה גם קרה ביותר.
-
6:09 - 6:11אז תהינו מה יקרה
-
6:11 - 6:13אם נחשוף את בעלי החיים המושהים שלנו לקור.
-
6:13 - 6:15ומה שגילינו
-
6:15 - 6:17היה שאם לוקחים בעלי חיים
-
6:17 - 6:19במצב של חיות כמוכם וכמוני,
-
6:19 - 6:22ומקררים אותם - כלומר, את תולעי הגינה -
-
6:22 - 6:24הן מתות.
-
6:24 - 6:26אך אם מכניסים אותן לחיות מושעית,
-
6:26 - 6:29ומעבירים אותן לקור, כולן נותרות בחיים.
-
6:29 - 6:31ויש כאן נקודה חשובה מאד:
-
6:31 - 6:33אם רוצים לשרוד בקור,
-
6:33 - 6:35צריכים להימצא בחיות מושעית, נכון?
-
6:35 - 6:37זה באמת דבר טוב.
-
6:38 - 6:40חשבנו על כך,
-
6:40 - 6:42על היחסים בין הדברים הללו,
-
6:42 - 6:45והאם זה מה שקרה לגולשת או לא.
-
6:45 - 6:48ותהינו: האם ישנו איזה חומר
-
6:48 - 6:50בתוכנו, משהו שאנו יוצרים בעצמנו,
-
6:50 - 6:53שאולי מסוגל לווסת את הגמישות המטבולית שלנו
-
6:53 - 6:55בדרך שמאפשרת לשרוד
-
6:55 - 6:58בקור קיצוני, אחרת אנו עלולים למות.
-
6:59 - 7:02חשבתי שיהיה מעניין לחפש דברים כאלה.
-
7:02 - 7:04נכון?
-
7:04 - 7:07עלי לציין כאן בקצרה
-
7:07 - 7:10שספרי הפיזיולוגיה שתקראו
-
7:10 - 7:13יאמרו לכם שזוהי כפירה בעיקר.
-
7:13 - 7:16מהרגע שבו סוטרים לנו על התחת
-
7:16 - 7:18ועד נשימתנו האחרונה -
-
7:18 - 7:20כלומר מרגע לידתנו ועד מותנו -
-
7:20 - 7:22איננו מסוגלים להוריד את קצב חילוף החומרים שלנו
-
7:22 - 7:24מתחת למה שנחשב תקני,
-
7:24 - 7:26או חילוף חומרים במצב מנוחה.
-
7:27 - 7:29אבל ידעתי על דוגמאות
-
7:29 - 7:31של יצורים, יונקים גם הם,
-
7:31 - 7:33שאכן מפחיתים את קצב חילוף החומרים שלהם
-
7:33 - 7:35כמו סנאי-אדמה ודובים.
-
7:35 - 7:37הם מורידים את קצב חילוף החומרים שלהם
-
7:37 - 7:39בחורף, כשהם בשנת-חורף.
-
7:39 - 7:42אז תהיתי: האם נוכל למצוא חומר או גורם כזה
-
7:42 - 7:45שיכול ליצור מצב כזה אצלנו?
-
7:45 - 7:48אז התחלנו לחפש אחר דברים כאלה.
-
7:48 - 7:51וזו היתה תקופה של כשלונות איומים.
-
7:51 - 7:53קן רובינסון נמצא כאן. הוא דיבר על תהילת הכשלון.
-
7:53 - 7:55והיה לנו בהחלט הרבה מזה.
-
7:55 - 7:57ניסינו כל מיני כימיקלים וחומרים,
-
7:57 - 8:00ונכשלנו שוב ושוב.
-
8:00 - 8:02ואז, פעם אחת, כשהייתי בבית
-
8:02 - 8:04וצפיתי בטלוויזיה,
-
8:04 - 8:08כשאשתי השכיבה את ילדנו,
-
8:08 - 8:10וראיתי תכנית טלוויזיה.
-
8:10 - 8:12זו היתה תכנית טלוויזיה -
-
8:12 - 8:15תכנית "נובה" ברשת השידור הציבורית --
-
8:15 - 8:17שעסקה במערות בניו מקסיקו.
-
8:17 - 8:19ודובר שם על מערה בשם "לצ'וגייה",
-
8:19 - 8:22והמערה הזו היא רעילה ביותר לבני אדם.
-
8:22 - 8:24החוקרים נאלצו ללבוש חליפות מגן כדי להיכנס לתוכה.
-
8:24 - 8:26היא מלאה בגז הרעיל
-
8:26 - 8:28מימן גפרתי.
-
8:28 - 8:32למרבה המוזרות, מימן גפרתי נמצא בגופנו.
-
8:32 - 8:34אנו מייצרים אותו.
-
8:34 - 8:37הריכוז הגבוה ביותר מצוי במוחנו.
-
8:37 - 8:39ועם זאת, נעשה בו שימוש
-
8:39 - 8:42כחומר לחימה כימי במלחמת העולם הראשונה.
-
8:44 - 8:46זהו דבר רעיל ביותר.
-
8:46 - 8:48למען האמת, בתאונות עם חומרים כימיים,
-
8:48 - 8:52המימן הגפרתי מפורסם בכך
-
8:52 - 8:55שאם תנשמו ממנו יותר מדי, תתמוטטו ותיפלו,
-
8:56 - 8:58ותיראו מתים,
-
8:58 - 9:01אך כשתועברו לאוויר רגיל, ניתן להשיבכם לחיים ללא נזק,
-
9:01 - 9:03אם זה יבוצע במהירות.
-
9:03 - 9:07אז חשבתי, וואו, עלי להשיג קצת מהחומר הזה.
-
9:07 - 9:09[צחוק]
-
9:09 - 9:15ובכן, זוהי אמריקה של אחרי ה-11.9
-
9:15 - 9:18ואם אתה נכנס למכון מחקר,
-
9:18 - 9:20ואומר, "הי,
-
9:20 - 9:22הייתי רוצה לקנות כמה
-
9:22 - 9:24מיכלי גז מרוכז
-
9:24 - 9:26של גז קטלני
-
9:26 - 9:28כי יש לי איזה רעיון
-
9:28 - 9:30איך להכניס אנשים לחיות מושעית.
-
9:30 - 9:32הכל יהיה בסדר. באמת."
-
9:32 - 9:34זהו עניין מאד לא פשוט.
-
9:34 - 9:37אבל אמרתי, יש בעצם
-
9:37 - 9:41בסיס כלשהו מדוע לעשות את זה.
-
9:41 - 9:43כפי שאמרתי, החומר הזה מצוי בנו,
-
9:43 - 9:45ולמעשה, וזה משהו מוזר,
-
9:45 - 9:48הוא מתקשר בדיוק לאותו מקום בתא
-
9:48 - 9:50שבו מתקשר החמצן ושם אנו שורפים אותו,
-
9:50 - 9:52ואנו מחוללים את הבעירה הזו כדי לחיות.
-
9:52 - 9:55אז חשבנו, כמו במשחק כסאות מוסיקליים,
-
9:55 - 10:00האם נוכל לתת לאדם
-
10:00 - 10:02קצת מימן גפרתי,
-
10:02 - 10:04שאולי יצליח לאכלס את המקום,
-
10:04 - 10:07כמו בכסאות מוסיקליים, שבו מתקשר החמצן,
-
10:07 - 10:09ואם החמצן לא יוכל להתקשר,
-
10:09 - 10:11אולי האדם לא יצרוך אותו,
-
10:11 - 10:14וזה אולי יפחית את הדרישה לחמצן.
-
10:14 - 10:16כלומר, מי יודע?
-
10:16 - 10:19אז -- [צחוק]
-
10:19 - 10:22אז יש העניין הזה עם דופאמין
-
10:22 - 10:25שהוא קצת, איך אתם אומרים, מעורר הזיות
-
10:25 - 10:27אז אתם יכולים להגיד שזה בגללו.
-
10:27 - 10:29וכך, רצינו לגלות
-
10:29 - 10:32אם נוכל להשתמש
-
10:32 - 10:35במימן גפרתי בנוכחות קור,
-
10:35 - 10:37ורצינו לראות את נוכל
-
10:37 - 10:39לשחזר את מקרה הגולשת אצל יונק.
-
10:40 - 10:44יונקים הם יצורי דם חם,
-
10:44 - 10:47וכשנעשה לנו קר, אנו רועדים, כן?
-
10:47 - 10:50ומנסים לשמור את טמפרטורת הגוף ב-37 מעלות
-
10:50 - 10:53בעצם ע"י שריפת יותר חמצן.
-
10:55 - 10:57כך שהיה מעניין מבחינתנו
-
10:57 - 11:00כשנתנו את המימן הגפרתי
-
11:00 - 11:04לעכבר שהיה נתון גם בקור
-
11:04 - 11:06כי מה שקרה הוא שטמפרטורת מרכז הגוף
-
11:06 - 11:08של העכבר התקררה.
-
11:08 - 11:10הוא חדל לנוע.
-
11:10 - 11:12הוא נראה מת.
-
11:12 - 11:14צריכת החמצן שלו
-
11:14 - 11:16ירדה פי עשר.
-
11:16 - 11:19וזו הנקודה החשובה ביותר.
-
11:19 - 11:22כבר ציינתי שהמימן הגפרתי מצוי בתוכנו.
-
11:22 - 11:24חילוף החומרים שלו הוא מהיר,
-
11:24 - 11:26וכל מה שעליכם לעשות אחרי שש שעות
-
11:26 - 11:28של חיות מושעית
-
11:28 - 11:30הוא פשוט להוציא אותו לאוויר רגיל,
-
11:30 - 11:33והוא מתחמם, והוא לא ניזוק בשום אופן.
-
11:33 - 11:35וזה היה אדיר.
-
11:36 - 11:40באמת. כי מצאנו דרך
-
11:40 - 11:43להשעות את חיותו של יונק.
-
11:43 - 11:46וזה לא הזיק לו.
-
11:46 - 11:49מצאנו דרך להפחית
-
11:49 - 11:51את צריכת החמצן שלו
-
11:51 - 11:54לרמות הנמוכות ביותר, והוא היה בסדר.
-
11:54 - 11:57אז במצב של חיות מושעית
-
11:57 - 11:59הוא אמנם לא יכול להתחיל לרקוד,
-
11:59 - 12:01אבל הוא לא מת,
-
12:01 - 12:03וגם לא ניזוק.
-
12:03 - 12:06אז התחלנו לחשוב: האם זהו החומר
-
12:06 - 12:08שאולי היה נוכח אצל הגולשת,
-
12:08 - 12:11וייתכן שהיה לה יותר ממנו מאשר למישהו אחר
-
12:11 - 12:14והיא יכלה להקטין
-
12:14 - 12:16את דרישת החמצן שלה
-
12:16 - 12:18לפני שהתקררה כל כך
-
12:18 - 12:20אחרת היתה מתה,
-
12:20 - 12:23כפי שגילינו בניסויים שערכנו עם התולעים?
-
12:24 - 12:27אז תהינו:
-
12:27 - 12:29האם נוכל להפיק משהו מועיל
-
12:29 - 12:31מן הסגולה הזו
-
12:31 - 12:33כדי לשלוט בגמישות חילוף החומרים?
-
12:33 - 12:36ואחת השאלות שהעלינו --
-
12:36 - 12:38אני בטוח שחלקכם כלכלנים,
-
12:38 - 12:40ואתם יודעים הכל על ביקוש והיצע.
-
12:40 - 12:42וכשההיצע שווה לביקוש,
-
12:42 - 12:44הכל בסדר,
-
12:44 - 12:46אך כשההיצע יורד --
-
12:46 - 12:48כמו במקרה של החמצן --
-
12:48 - 12:51והביקוש נותר גבוה - מתים.
-
12:51 - 12:53אז מה שתיארתי לכם זה עתה
-
12:53 - 12:55הוא שאנו יכולים כעת להקטין את הביקוש.
-
12:55 - 12:57עלינו להקטין את ההיצע
-
12:57 - 13:00לרמות חסרות תקדים מבלי להרוג את החיה.
-
13:00 - 13:03ובעזרת הכסף שקיבלנו מהסוכנות למחקרים מתקדמים,
-
13:03 - 13:05הצלחנו להוכיח בדיוק את זה.
-
13:05 - 13:08אם נותנים לעכברים מימן גפרתי,
-
13:08 - 13:10ניתן להקטין את דרישת החמצן שלהם,
-
13:10 - 13:13ולהעבירם לריכוזי חמצן
-
13:13 - 13:16נמוכים עד פי 5,000 מהאוויר שבפסגת האוורסט,
-
13:16 - 13:19והם יכולים לשהות שם שעות בלי שום בעיה.
-
13:19 - 13:21אז זה היה ממש מעולה.
-
13:21 - 13:23מצאנו גם שבאפשרותנו לחשוף בעלי חיים
-
13:23 - 13:26לאבדן דם בשיעור קטלני, ולהצילם
-
13:26 - 13:29אם נתנו להם מימן גפרתי.
-
13:29 - 13:32כך שניסויי הוכחה עקרונית אלה
-
13:32 - 13:35הביאו אותי לומר שעלי לייסד חברה,
-
13:35 - 13:38ושעלינו להעביר את המשחק למגרש גדול יותר.
-
13:40 - 13:42ייסדתי חברה בשם "איקאריה"
-
13:42 - 13:44בעזרת אנשים נוספים.
-
13:44 - 13:46והחברה הזו, הדבר הראשון שעשתה
-
13:46 - 13:49היה יצירת נוסחה נוזלית של מימן גפרתי
-
13:49 - 13:51צורה ניתנת להזרקה שאפשר לבקבק
-
13:51 - 13:54ולשלוח למדענים בתחום הרפואה בכל העולם
-
13:54 - 13:56שעובדים על מודלים של רפואת חירום
-
13:56 - 13:58והתוצאות הן חיוביות להדהים.
-
13:58 - 14:00במודל אחד של התקף לב,
-
14:00 - 14:02בעלי חיים שקיבלו מימן גפרתי
-
14:02 - 14:04הראו ירידה של 70% בנזק ללב
-
14:04 - 14:06בהשוואה לאלה שקיבלו את הטיפול הרגיל
-
14:06 - 14:09שאתם ואני היינו מקבלים אילו חטפנו כרגע התקף לב.
-
14:09 - 14:11הדבר נכון גם לגבי כשל באיברים
-
14:11 - 14:16במקרה של אבדן תפקוד הכליות או הכבד,
-
14:16 - 14:18תסמונת מצוקה נשימתית חמורה
-
14:18 - 14:21והנזק שנגרם בניתוח מעקפים.
-
14:23 - 14:25ואם חלוצי המחשבה בתחום רפואת הטראומה
-
14:25 - 14:27בכל העולם אומרים שהדבר נכון,
-
14:27 - 14:31אז כנראה שהחשיפה למימן גפרתי
-
14:31 - 14:33מקטינה את הנזק שנגרם
-
14:33 - 14:36עקב חשיפה לכמויות חמצן נמוכות במידה קטלנית.
-
14:36 - 14:39ועלי לציין שריכוזי המימן הגפרתי
-
14:39 - 14:42הנחוצים להשגת תועלת זו
-
14:43 - 14:45הם נמוכים להפליא.
-
14:45 - 14:48למעשה, נמוכים עד כדי כך שהרופאים לא צריכים להחליש
-
14:48 - 14:50בהרבה את חילוף החומרים של החולה
-
14:50 - 14:52כדי להשיג את התועלת שזה עתה ציינתי.
-
14:52 - 14:54וזה דבר נהדר, אם אתם חושבים לאמץ שיטה זו.
-
14:54 - 14:56אינכם צריכים לסמם אנשים
-
14:56 - 14:58רק כדי להצילם, זה באמת מביך.
-
14:58 - 15:00[צחוק]
-
15:00 - 15:04ברצוני לציין שאנו בשלב הניסויים בבני אדם.
-
15:04 - 15:06עכשיו, ולכן --
-
15:06 - 15:12[מחיאות כפיים]
-
15:12 - 15:15תודה רבה. עברנו את שלב 1 של מחקרי הבטיחות,
-
15:15 - 15:17והכל בסדר, וכעת עברנו הלאה.
-
15:17 - 15:20עלינו להגיע לשלבים 2 ו-3. זה ייקח לנו כמה שנים.
-
15:20 - 15:22הכל קרה מהר מאד,
-
15:22 - 15:24והניסויים בעכברים
-
15:24 - 15:27של הכנסת עכברים לשנת חורף נערכו ב-2005,
-
15:27 - 15:29המחקרים הראשונים בבני אדם בוצעו ב-2008,
-
15:29 - 15:31ותוך שנתיים נדע
-
15:31 - 15:33אם זה עובד או לא.
-
15:33 - 15:35וכל זה קרה מהר מאד
-
15:35 - 15:37הודות לעזרתם הרבה של אנשים רבים.
-
15:37 - 15:39ברצוני להזכיר, קודם כל,
-
15:39 - 15:42את אשתי, שבלעדיה הרצאה זו וכל עבודתי לא היו מתאפשרות,
-
15:42 - 15:44תודה רבה לך.
-
15:44 - 15:47וכן המדענים המבריקים שעובדים במעבדה שלי
-
15:47 - 15:49וחברי הצוות הנוספים,
-
15:49 - 15:51את המרכז לחקר הסרטן ע"ש פרד הצ'ינסון בסיאטל, וושינגטון,
-
15:51 - 15:53מקום נהדר לעבוד בו.
-
15:53 - 15:55וכן את המדענים הנפלאים
-
15:55 - 15:57ואנשי העסקים של "איקאריה".
-
15:57 - 16:00אחד הדברים שהאנשים האלה עשו
-
16:00 - 16:03היה לקחת את טכנולוגיית המימן הגפרתי,
-
16:03 - 16:06שהיתה חברת הזנק ששרפה במהירות הון-סיכון,
-
16:06 - 16:08ולמזג אותה עם חברה אחרת
-
16:08 - 16:10שמוכרת גז רעיל אחר
-
16:10 - 16:14רעיל יותר ממימן גפרתי,
-
16:14 - 16:17ונותנים אותו לתינוקות בני-יומם, שאחרת היו מתים
-
16:17 - 16:20עקב כשל בחימצון נאות של רקמות גופם.
-
16:21 - 16:24והגז הזה, שנשלח ליותר
-
16:24 - 16:26מאלף מרכזי רפואת חירום בעולם כולו,
-
16:26 - 16:28הוא כיום מאושר, נושא תווית,
-
16:28 - 16:30ומציל אלפי תינוקות בשנה
-
16:30 - 16:32ממוות בטוח.
-
16:32 - 16:34[מחיאות כפיים]
-
16:34 - 16:37כך שזה באמת לא-יאומן
-
16:37 - 16:39עבורי להיות חלק מזה.
-
16:39 - 16:41ואני רוצה לומר שלדעתי אנחנו בדרך
-
16:41 - 16:43להבנת גמישות חילוף החומרים
-
16:43 - 16:45בצורה יסודית,
-
16:45 - 16:49ושבעתיד הלא כל כך רחוק,
-
16:49 - 16:52רופא בחדר מיון יוכל להזריק מימן גפרתי,
-
16:52 - 16:54או תרכובת דומה אחרת,
-
16:54 - 16:57לאדם שסובל מפציעות חמורות,
-
16:57 - 16:59ואדם זה ייכנס לזמן-מה לחיות מושעית,
-
16:59 - 17:03הוא ייעשה מעט יותר בן-אלמוות.
-
17:03 - 17:05חילוף החומרים שלו יואט
-
17:05 - 17:11כמו שמעמעמים את האור בבית.
-
17:11 - 17:14ואז יהיה לו זמן, זה ירוויח עבורו את הזמן
-
17:14 - 17:17הדרוש להעברתו לבית חולים
-
17:19 - 17:23כדי לקבל את הטיפול הנחוץ לו.
-
17:23 - 17:28ואחרי שקיבל את הטיפול,
-
17:28 - 17:30כמו העכבר, כמו הגולשת,
-
17:30 - 17:32כמו האישה בת ה-65,
-
17:32 - 17:34הוא יתעורר.
-
17:34 - 17:36נס?
-
17:36 - 17:38אנו מקווים שלא, או אולי רק מקווים
-
17:38 - 17:40להפוך את הנסים למעט יותר שגרתיים.
-
17:40 - 17:42תודה רבה לכם.
-
17:42 - 17:49[מחיאות כפיים]
- Title:
- מרק רות': החיות המושעית נמצאת בהישג ידנו
- Speaker:
- Mark Roth
- Description:
-
more » « less
מרק רות' חוקר את נושא החיות המושעית: אמנות עצירת תהליכי החיים והפעלתם מחדש לאחר זמן. מדובר במשהו דמיוני, אך לא במדע בדיוני. באמצעות שימוש זהיר בגז בעל פוטנציאל רעילות, החיות המושעית אכן יכולה לעזור לקורבנות טראומה והתקפי לב לחיות מספיק זמן כדי לקבל טיפול.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 17:52
|
Shlomo Adam added a translation |