Return to Video

ואן ג'ונס: האי-צדק הכלכלי שבפלסטיק

  • 0:04 - 0:06
    לכבוד לי להיות כאן,
  • 0:06 - 0:08
    ולכבוד לי לדבר על הנושא הזה,
  • 0:08 - 0:10
    שלדעתי יש לו חשיבות עצומה.
  • 0:10 - 0:12
    דיברנו הרבה
  • 0:12 - 0:14
    על השפעותיו האיומות של הפלסטיק
  • 0:14 - 0:17
    על כוכב הלכת ועל מינים אחרים,
  • 0:17 - 0:19
    אבל הפלסטיק פוגע גם בבני-אדם,
  • 0:19 - 0:22
    במיוחד בבני-אדם עניים.
  • 0:22 - 0:24
    והן בייצור הפלסטיק,
  • 0:24 - 0:27
    והן בשימוש בפלסטיק ובהיפטרות ממנו,
  • 0:27 - 0:29
    מי שעיגול-מטרה מצויר על מצחם,
  • 0:29 - 0:32
    הם העניים.
  • 0:32 - 0:35
    אנשים הוטרדו מאד
  • 0:35 - 0:37
    כשאירעה דליפת הנפט של בי-פי
  • 0:37 - 0:39
    ומסיבה טובה מאד.
  • 0:39 - 0:41
    אנשים חשבו, "אוי ואבוי,
  • 0:41 - 0:43
    זה נורא. הנפט הזה במים
  • 0:43 - 0:45
    ישמיד
  • 0:45 - 0:47
    את מערכות החיים שם.
  • 0:47 - 0:49
    אנשים ייפגעו.
  • 0:49 - 0:51
    זה נורא ואיום.
  • 0:51 - 0:53
    שהנפט יפגע באנשים שחיים באזור המפרץ."
  • 0:53 - 0:55
    אך אנשים לא חושבים על מה שהיה קורה
  • 0:55 - 0:58
    אילו הנפט היה מצליח להגיע ליעדו.
  • 0:58 - 1:01
    מה אם הנפט היה מגיע לאן שניסה להגיע?
  • 1:01 - 1:03
    לא רק שהוא היה נשרף במנועים,
  • 1:03 - 1:06
    ובכך מוסיף לההתחממות הגלובלית,
  • 1:06 - 1:09
    אלא שקיים מקום בשם "סמטת הסרטן",
  • 1:09 - 1:11
    והוא קרוי "סמטת הסרטן"
  • 1:11 - 1:14
    בגלל התעשיה הפטרוכימית
  • 1:14 - 1:16
    שלוקחת את הנפט והופכת אותו לפלסטיק,
  • 1:16 - 1:19
    ואגב כך הורגת אנשים.
  • 1:19 - 1:22
    היא מקצרת את חיי האנשים שחיים שם במפרץ.
  • 1:22 - 1:25
    כך שהנפט ומוצריו אינם בעייתיים רק כשיש דליפה,
  • 1:25 - 1:27
    אלא הם מהווים בעיה גם כשזה לא קורה.
  • 1:27 - 1:29
    ומה שאיננו מרבים להעריך
  • 1:29 - 1:31
    הוא המחיר שהעניים משלמים
  • 1:31 - 1:33
    כדי שיהיו לנו כל המוצרים החד-פעמיים.
  • 1:33 - 1:35
    הדבר השני שאיננו מרבים להעריך
  • 1:35 - 1:38
    הוא שהעניים סובלים לא רק בשלב הייצור.
  • 1:38 - 1:40
    העניים סובלים גם
  • 1:40 - 1:42
    בשלב השימוש.
  • 1:42 - 1:44
    אלו מאיתנו, בעלי הכנסה מסוימת,
  • 1:44 - 1:46
    יש לנו מה שקרוי "אפשרות בחירה".
  • 1:46 - 1:48
    הסיבה שרוצים לעבוד קשה ולהחזיק במשרה
  • 1:48 - 1:50
    ולא להיות עניים חסרי-כל
  • 1:50 - 1:53
    היא שתהיינה אפשרויות בחירה כלכליות.
  • 1:53 - 1:55
    ניתנת לנו הזדמנות לבחור
  • 1:55 - 1:57
    לא להשתמש במוצרים
  • 1:57 - 1:59
    שמכילים פלסטיק מסוכן ורעיל.
  • 1:59 - 2:02
    לאחרים, לעניים, אין אפשרויות בחירה כאלה.
  • 2:02 - 2:04
    כך שאנשים מעוטי-הכנסה הם לרוב אלה
  • 2:04 - 2:06
    שקונים את המוצרים הללו
  • 2:06 - 2:09
    שמכילים כימיקלים מסוכנים אלה, וילדיהם משתמשים בהם.
  • 2:09 - 2:11
    אלה האנשים שבסופו של דבר
  • 2:11 - 2:13
    מכניסים לגופם כמות חסרת-פרופורציות
  • 2:13 - 2:16
    של הפלסטיק הרעיל הזה ומשתמשים בו.
  • 2:16 - 2:19
    אנשים אומרים, "נו, אז שיקנו פשוט מוצר אחר."
  • 2:19 - 2:22
    הבעיה היא שכשעניים, הברירה הזו לא קיימת.
  • 2:22 - 2:24
    לעתים קרובות מוכרחים לקנות את המוצרים הכי זולים.
  • 2:24 - 2:27
    המוצרים הכי זולים הם לעתים קרובות הכי מסוכנים.
  • 2:27 - 2:29
    וכאילו לא די בזה,
  • 2:29 - 2:31
    ולא רק שייצור הפלסטיק
  • 2:31 - 2:34
    מסרטן אנשים במקומות כ"סמטת הסרטן" ומקצר את חייהם
  • 2:34 - 2:37
    ופוגע בילדים המסכנים בשלב השימוש,
  • 2:37 - 2:39
    הרי בשלב ההשלכה לאשפה,
  • 2:39 - 2:41
    העניים הם שוב אלה
  • 2:41 - 2:43
    שעליהם נופלת המעמסה.
  • 2:43 - 2:45
    אנו מרבים לחשוב שאנו עושים מעשה טוב.
  • 2:45 - 2:47
    אתה יושב לך במשרד,
  • 2:47 - 2:49
    שותה מים או משהו כזה מבקבוק,
  • 2:49 - 2:52
    וחושב לעצמך, "היי, בסוף אשליך את זה לפח.
  • 2:52 - 2:54
    לא. הבה אהיה מוסרי,
  • 2:54 - 2:56
    ואניח את זה במיכל המיחזור."
  • 2:56 - 2:58
    אתה חושב לעצמך, "שמתי את שלי במיכל המיחזור."
  • 2:58 - 3:01
    ואתה מסתכל על חברך לעבודה ואומר,
  • 3:01 - 3:03
    "יא מפגר,
  • 3:03 - 3:05
    שמת את הבקבוק שלך במיכל הלא-נכון."
  • 3:05 - 3:07
    וזה משמש לנו כדגדוג מוסרי.
  • 3:07 - 3:09
    יש לנו תחושה טובה לגבי עצמנו.
  • 3:10 - 3:12
    אולי אוכל לסלוח לעצמי.
  • 3:12 - 3:15
    לא אתם, אבל אני מרגיש כך.
  • 3:16 - 3:19
    אז יש לנו רגע כזה, של הרגשה טובה מבחינה מוסרית.
  • 3:19 - 3:22
    אבל אילו יכולנו להתלוות לבקבוק הקטן הזה
  • 3:22 - 3:24
    במסעו,
  • 3:24 - 3:27
    היינו מזדעזעים לגלות שלעתים תכופות מדי
  • 3:27 - 3:29
    הבקבוק הזה יונח בספינה.
  • 3:29 - 3:32
    הוא יפליג סביב כל העולם
  • 3:32 - 3:34
    במחיר מסוים.
  • 3:34 - 3:37
    והוא ינחת באיזו ארץ מתפתחת - לרוב סין.
  • 3:37 - 3:40
    לדעתי אנו מדמיינים שמישהו ייקח את הבקבוק הקטן,
  • 3:40 - 3:43
    יאמר, "הו, בקבוק קטון.
  • 3:43 - 3:45
    אנו כה שמחים לראותך, בקבוק קטון."
  • 3:45 - 3:47
    [צחוק]
  • 3:47 - 3:50
    "מילאת את תפקידך כה טוב."
  • 3:50 - 3:52
    הוא מלטף את הבקבוק הקטן,
  • 3:52 - 3:54
    מעניק לו מדליה.
  • 3:54 - 3:56
    ושואל, "מה ברצונך לעשות כעת?"
  • 3:56 - 3:59
    והבקבוק הקטן עונה, "פשוט אינני יודע."
  • 3:59 - 4:02
    אבל לא זה מה שקורה במציאות.
  • 4:04 - 4:06
    הבקבוק
  • 4:06 - 4:09
    בסופו של דבר יישרף.
  • 4:09 - 4:12
    מיחזור הפלסטיק בהרבה ארצות מתפתחות
  • 4:12 - 4:14
    משמעו שריפת הפלסטיק,
  • 4:14 - 4:16
    שריפת הפלסטיק,
  • 4:16 - 4:18
    שמשחררת כימיקלים רעילים במידה שלא-תיאמן
  • 4:18 - 4:20
    ושוב הורגת בני אדם.
  • 4:20 - 4:22
    כך שהעניים
  • 4:22 - 4:24
    הם שמייצרים את המוצרים האלה
  • 4:24 - 4:27
    במרכזים פטרוכימיים כמו "סמטת הסרטן",
  • 4:27 - 4:29
    העניים הם שצורכים מוצרים אלה באופן לא-פרופורציונאלי,
  • 4:29 - 4:31
    ופעם נוספת, העניים
  • 4:31 - 4:33
    שאפילו בקצה-קצהו של המיחזור
  • 4:33 - 4:36
    הם שחייהם מתקצרים,
  • 4:36 - 4:39
    כל אלה נפגעים בצורה רבה מאד
  • 4:39 - 4:42
    מההתמכרות של כולנו
  • 4:42 - 4:44
    לחד-פעמיות.
  • 4:44 - 4:46
    כולכם ודאי חושבים לעצמכם- אני הרי מכיר אתכם--
  • 4:46 - 4:48
    "זה ממש נורא
  • 4:48 - 4:50
    מבחינת העניים האלה.
  • 4:50 - 4:52
    זה פשוט איום,
  • 4:52 - 4:54
    מסכנים כאלה.
  • 4:54 - 4:57
    אני מקווה שמישהו יעשה משהו כדי לעזור להם."
  • 4:57 - 5:00
    אך מה שאיננו מבינים הוא,
  • 5:00 - 5:02
    שאנחנו, כאן בלוס-אנג'לס,
  • 5:02 - 5:04
    טרחנו מאד כדי להפחית את זיהום האוויר
  • 5:04 - 5:06
    שיש כאן בלוס-אנג'לס.
  • 5:06 - 5:08
    ואתם יודעים מה?
  • 5:08 - 5:10
    מאחר שיש כעת כל כך הרבה ייצור מזהם באסיה,
  • 5:10 - 5:12
    וחוקי הגנת הסביבה
  • 5:12 - 5:14
    אינם מגינים על האנשים באסיה,
  • 5:14 - 5:16
    כמעט כל הישגי האוויר הנקי
  • 5:16 - 5:18
    וכל הישגי האוויר הרעיל
  • 5:18 - 5:20
    שלנו כאן בקליפורניה
  • 5:20 - 5:23
    נמחקו בגלל האוויר המזוהם שמגיע מאסיה.
  • 5:24 - 5:27
    כך שכולנו נפגעים. כולנו מושפעים.
  • 5:27 - 5:30
    העניים פשוט נפגעים ראשונים והכי גרוע.
  • 5:30 - 5:33
    אבל הייצור המזוהם, שריפת הרעלנים,
  • 5:33 - 5:35
    העדר תקנים סביבתיים באסיה
  • 5:35 - 5:38
    יוצרים למעשה זיהום אוויר כה רב
  • 5:38 - 5:41
    שהוא מגיע מעבר לים ומחק את כל השגינו בקליפורניה.
  • 5:41 - 5:43
    חזרנו למצבנו בשנות ה-70.
  • 5:43 - 5:45
    כך שכולנו חיים על אותו כוכב לכת,
  • 5:45 - 5:48
    ועלינו להיות מסוגלים לרדת לשורש הבעיות האלה.
  • 5:48 - 5:51
    ושורש הבעיות האלה, בעיני,
  • 5:51 - 5:54
    הוא עצם הרעיון של ההשלכה לאשפה.
  • 5:54 - 5:57
    כי אם מבינים את הזיקה
  • 5:57 - 5:59
    בין מה שאנחנו עושים
  • 5:59 - 6:01
    כדי להרעיל ולזהם את כדור הארץ
  • 6:01 - 6:04
    ומה שאנו מעוללים לעניים,
  • 6:04 - 6:06
    מגיעים לתובנה מאד מטרידה,
  • 6:06 - 6:09
    אך גם מאד מועילה:
  • 6:09 - 6:11
    כדי לטנף את כדור הארץ,
  • 6:11 - 6:13
    צריך לטנף בני-אדם.
  • 6:13 - 6:16
    אך אם יוצרים עולם שבו לא מטנפים בני-אדם,
  • 6:16 - 6:18
    אי-אפשר לטנף את העולם.
  • 6:18 - 6:20
    אז לפי שעה אנו בנקודה
  • 6:20 - 6:23
    שבה המפגש בין רעיון הצדק החברתי
  • 6:23 - 6:25
    ורעיון האקולוגיה,
  • 6:25 - 6:27
    מאפשר לנו לראות
  • 6:27 - 6:30
    שבסופו של דבר מדובר למעשה ברעיון אחד ויחיד.
  • 6:30 - 6:33
    והרעיון הוא שאין לנו שום דבר בר-השלכה.
  • 6:33 - 6:36
    אין לנו משאבים ברי-השלכה.
  • 6:36 - 6:38
    אין לנו מינים ברי-השלכה.
  • 6:38 - 6:41
    וגם אין לנו בני-אדם ברי-השלכה.
  • 6:41 - 6:43
    אין לנו כוכב-לכת בר-השלכה,
  • 6:43 - 6:46
    ואין לנו ילדים ברי-השלכה - הכל יקר.
  • 6:46 - 6:49
    וכשכולנו מתחילים לחזור להבנה הבסיסית הזו,
  • 6:49 - 6:52
    מתחילות לצוץ הזדמנויות פעולה חדשות .
  • 6:52 - 6:54
    חיקוי הטבע,
  • 6:54 - 6:56
    שהוא למעשה
  • 6:56 - 6:58
    תחום מדעי מתפתח,
  • 6:58 - 7:01
    נעשה לסוגיה חשובה ביותר של צדק חברתי.
  • 7:01 - 7:03
    למי שרק כעת מתוודע לדבר הזה,
  • 7:03 - 7:05
    חיקוי הטבע משמעו
  • 7:05 - 7:07
    יחס של כבוד לחוכמת כל המינים.
  • 7:07 - 7:09
    הדמוקרטיה, אגב,
  • 7:09 - 7:11
    משמעה כבוד לחוכמת כל האדם - ומיד נגיע לכך.
  • 7:11 - 7:14
    אבל חיקוי הטבע משמעו כבוד לחוכמת כל המינים.
  • 7:14 - 7:17
    מסתבר שאנו מין חכם למדי.
  • 7:17 - 7:20
    קליפת המוח, מה שלא תהיה, אנו מאד גאים בעצמנו.
  • 7:20 - 7:23
    אך אם ברצוננו לבצע משהו קשה,
  • 7:23 - 7:26
    אנו אומרים, "אני יודע, אני אייצר חומר קשה.
  • 7:26 - 7:29
    אני יודע, אני אשיג מיכלי-ריק וכבשנים.
  • 7:29 - 7:31
    ואוציא חומרים מן האדמה
  • 7:31 - 7:34
    ואייצר דברים חמים ורעילים ומזהמים,
  • 7:34 - 7:37
    אבל בסוף יהיה לי הדבר הקשה הזה.
  • 7:37 - 7:39
    כמה שאני חכם."
  • 7:39 - 7:42
    ואז אתם מביטים לאחור, והכל סביבכם הרוס,
  • 7:42 - 7:44
    אבל מה? אתם נורא חכמים,
  • 7:44 - 7:46
    אלא שאינכם חכמים כמו הצדפה.
  • 7:46 - 7:48
    הקונכיה של הצדפה קשה.
  • 7:48 - 7:51
    אין שום מיכלי-ריק, שום כבשנים גדולים,
  • 7:51 - 7:53
    אין שום רעל, אין שום זיהום,
  • 7:53 - 7:55
    מסתבר שהמינים הנוספים
  • 7:55 - 7:57
    שחיים לצידנו גילו כבר לפני זמן רב
  • 7:57 - 8:00
    איך ליצור רבים מן הדברים שנחוצים לנו
  • 8:00 - 8:03
    בתהליכים ביולוגיים שהטבע יודע לנצל היטב.
  • 8:03 - 8:05
    התובנה שבחיקוי הטבע,
  • 8:05 - 8:07
    שמדענינו קלטו סוף סוף,
  • 8:07 - 8:09
    היא שיש לנו כל כך הרבה ללמוד ממינים אחרים-
  • 8:09 - 8:11
    אני לא מתכוון לכך שלוקחים עכבר
  • 8:11 - 8:13
    ומדביקים לו את החומר הזה.
  • 8:13 - 8:16
    לא לכך כוונתי: לא להתעללות במינים הקטנים-
  • 8:16 - 8:19
    כוונתי היא לכבד אותם, לכבד את מה שהשיגו.
  • 8:19 - 8:21
    קוראים לכך חיקוי הטבע,
  • 8:21 - 8:23
    וזה פותח פתח
  • 8:23 - 8:25
    לייצור באפס-פסולת,
  • 8:25 - 8:27
    ייצור באפס-זיהום --
  • 8:27 - 8:29
    כדי שנוכל באמת ליהנות
  • 8:29 - 8:31
    מאיכות חיים גבוהה, רמת חיים גבוהה
  • 8:31 - 8:33
    מבלי לטנף את כדור הארץ.
  • 8:33 - 8:36
    הרעיון של חיקוי הטבע,
  • 8:36 - 8:38
    מתן כבוד לחוכמת כל המינים,
  • 8:38 - 8:40
    במשולב עם רעיון
  • 8:40 - 8:42
    הדמוקרטיה והצדק החברתי,
  • 8:42 - 8:45
    כבוד לחוכמתם ולערכם של כל בני האדם,
  • 8:45 - 8:47
    יעניק לנו חברה שונה.
  • 8:47 - 8:49
    תהיה לנו כלכלה שונה.
  • 8:49 - 8:51
    תהיה לנו חברה ירוקה
  • 8:51 - 8:53
    שד"ר קינג היה מתגאה בה.
  • 8:53 - 8:55
    זו צריכה להיות המטרה
  • 8:55 - 8:58
    וכדי להגיע אליה עלינו קודם כל להכיר בכך
  • 8:58 - 9:01
    שרעיון החד-פעמיות,
  • 9:01 - 9:03
    לא רק פוגע
  • 9:03 - 9:05
    במינים עליהם דיברנו,
  • 9:05 - 9:08
    אלא אפילו משחית את החברה שלנו.
  • 9:08 - 9:11
    אנו כה גאים לחיות כאן בקליפורניה.
  • 9:11 - 9:13
    היתה לנו עכשיו ההצבעה הזו, וכולם אומרים,
  • 9:13 - 9:16
    "לא. לא במדינה שלנו.
  • 9:16 - 9:19
    אין לי מושג מה עשו כל המדינות האחרות."
  • 9:19 - 9:21
    [צחוק]
  • 9:21 - 9:23
    כל כך גאים.
  • 9:23 - 9:26
    נכון, גם אני גאה.
  • 9:26 - 9:29
    אבל קליפורניה,
  • 9:29 - 9:32
    גם אם אנו המובילים בעולם בכמה מובנים ירוקים,
  • 9:32 - 9:34
    למרבה הצער, אנו מובילים בעולם
  • 9:34 - 9:37
    גם בכמה מובנים דכאניים.
  • 9:37 - 9:40
    בקליפורניה יש שיעורי כליאה מהגבוהים ביותר
  • 9:40 - 9:42
    מבין כל 50 המדינות.
  • 9:42 - 9:45
    ניצב לפנינו כרגע אתגר מוסרי.
  • 9:45 - 9:48
    אנו נלהבים בקשר להצלת
  • 9:48 - 9:50
    חומרים מתים מהמטמנות,
  • 9:50 - 9:52
    אך לעתים לא נלהבים באותה מידה
  • 9:52 - 9:55
    להציל יצורים חיים, בני-אדם חיים.
  • 9:55 - 9:58
    הייתי אומר שאנו חיים בארץ-
  • 9:58 - 10:00
    חמישה אחוזים מאוכלוסיית העולם,
  • 10:00 - 10:03
    25 אחוזים מכלל גזי החממה,
  • 10:03 - 10:05
    אך גם 25 אחוזים מכלל האסירים בעולם.
  • 10:05 - 10:08
    אחד מכל ארבעה אסירים בכל העולם
  • 10:08 - 10:10
    כלוא ממש כאן, בארצות הברית.
  • 10:10 - 10:13
    כך שזה עולה בקנה אחד עם העובדה
  • 10:13 - 10:16
    שאנו מאמינים בחד-פעמיות.
  • 10:16 - 10:19
    ועם זאת,
  • 10:19 - 10:21
    כתנועה
  • 10:21 - 10:23
    שצריכה להרחיב את ציבור הבוחרים שלה,
  • 10:23 - 10:25
    שעדיין צריכה לגדול,
  • 10:25 - 10:28
    ולחרוג מגבולות אזור הנוחות הטבעי שלנו,
  • 10:28 - 10:31
    אחד האתגרים כדי שהתנועה הזו תצליח
  • 10:31 - 10:34
    להיפטר מדברים כמו פלסטיק ולסייע לשינוי הכלכלי,
  • 10:34 - 10:37
    הוא שאנשים מביטים בתנועה שלנו בחשד מסוים.
  • 10:37 - 10:40
    ויש להם שאלה, והשאלה היא:
  • 10:40 - 10:43
    איך האנשים האלה יכולים להיות כה נלהבים?
  • 10:43 - 10:46
    אדם עני, מעוט-הכנסה, מישהו שחי ב"סמטת הסרטן",
  • 10:46 - 10:49
    מישהו בשכונת וואטס,
  • 10:49 - 10:51
    מישהו בהארלם, מישהו בשמורה אינדיאנית
  • 10:51 - 10:53
    אולי אומר לעצמו, ובצדק,
  • 10:53 - 10:56
    "איך האנשים האלה כל כך נלהבים
  • 10:56 - 10:58
    בשאיפתם להבטיח
  • 10:58 - 11:00
    שבקבוק פלסטיק
  • 11:00 - 11:02
    יזכה להזדמנות נוספת,
  • 11:02 - 11:05
    או שפחית-משקה תזכה להזדמנות נוספת,
  • 11:05 - 11:07
    אך כשהילד שלי נקלע לצרה
  • 11:07 - 11:09
    והוא מגיע לכלא,
  • 11:09 - 11:11
    הוא לא זוכה להזדמנות נוספת?"
  • 11:11 - 11:13
    איך יכולה התנועה הזו להיות כה נלהבת
  • 11:13 - 11:16
    ולומר, לא יהיו לנו חומרים חד-פעמיים מתים,
  • 11:16 - 11:18
    ובמקביל להסכין
  • 11:18 - 11:21
    עם חיים-להשלכה וקהילות-להשלכה כמו "סמטת הסרטן"?
  • 11:21 - 11:24
    אז כעת יש לנו הזדמנות
  • 11:24 - 11:27
    להיות גאים באמת בתנועה הזו.
  • 11:27 - 11:29
    כשאנו לוקחים על עצמנו נושאים כאלה,
  • 11:29 - 11:31
    זה מעניק לנו את הייעוד הנוסף
  • 11:31 - 11:33
    להושיט יד לתנועות נוספות
  • 11:33 - 11:36
    ולהיעשות מקיפים יותר ולגדול.
  • 11:36 - 11:39
    ולבסוף נוכל לצאת מהדילמה המטורפת שבה נמצאנו.
  • 11:40 - 11:42
    מרביתכם אנשים טובי-לב.
  • 11:42 - 11:45
    כשהייתם צעירים, היה איכפת לכם מכל העולם,
  • 11:45 - 11:47
    ובשלב מסוים
  • 11:47 - 11:49
    מישהו אמר לכם שעליכם לבחור תחום,
  • 11:49 - 11:51
    עליכם לצמצם את כל אהבתכם לתחום בודד.
  • 11:51 - 11:53
    אינכם יכולים לאהוב את כל העולם-
  • 11:53 - 11:55
    או שתעבדו בתחום העצים,
  • 11:55 - 11:57
    או שתעבדו על נושא ההגירה.
  • 11:57 - 12:00
    עליכם לכווץ אותה לנושא אחד ויחיד.
  • 12:00 - 12:03
    ולמעשה מה שאמרו לכם הוא,
  • 12:03 - 12:05
    "מה בכוונתכם לחבק, עץ
  • 12:05 - 12:07
    או ילד? תבחרו.
  • 12:07 - 12:09
    מה בכוונתכם לחבק, עץ,
  • 12:09 - 12:11
    או ילד? תבחרו."
  • 12:11 - 12:13
    אז כשמתחילים לעבוד על נושאים כמו הפלסטיק,
  • 12:13 - 12:16
    מבינים שהכל קשור,
  • 12:16 - 12:18
    ולמרבה המזל, מרביתנו התברכנו בשתי זרועות.
  • 12:18 - 12:20
    אנו יכולים לחבק את שניהם.
  • 12:20 - 12:22
    תודה רבה לכם.
  • 12:22 - 12:28
    [מחיאות כפיים]
Title:
ואן ג'ונס: האי-צדק הכלכלי שבפלסטיק
Speaker:
Van Jones
Description:

ואן ג'ונס שוטח אישום נגד זיהום הפלסטיק מן ההיבט של הצדק החברתי. כי האשפה הפלסטית, כך הוא מראה לנו, פוגעת קודם כל ובאופן החמור מכל באנשים העניים ובארצות העניות, ואת התוצאות נסבול כולנו, ללא קשר למקום מגורינו ולרמת הכנסתנו. הוא מעלה ב-TEDxGPGP כמה רעיונות רבי-עוצמה שיסייעו לנו לחזור ולתבוע לעצמנו חזקה על עולמנו החד-פעמי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:29
Shlomo Adam added a translation

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.