WEBVTT

00:00:06.769 --> 00:00:09.708
אתם שומעים את ליחוח הגלים העדין,

00:00:09.708 --> 00:00:11.913
קריאת השחף המרוחקת.

00:00:11.913 --> 00:00:15.820
אבל אז זמזום מציק מפריע לשלווה,

00:00:15.820 --> 00:00:19.459
מתקרב יותר ויותר,

00:00:19.459 --> 00:00:21.568
עד ש... הצלפה!

00:00:21.568 --> 00:00:26.617
אתם נפטרים מהיתוש המציק, והשלווה חוזרת.

NOTE Paragraph

00:00:26.617 --> 00:00:31.730
איך זיהיתם את הרעש מרחוק
וטווחתם את יוצרו בדיוק כה רב?

00:00:31.730 --> 00:00:35.466
היכולת להכיר צלילים ולזהות את המיקום שלהם

00:00:35.466 --> 00:00:38.518
אפשרית תודות למערכת השמע.

00:00:38.518 --> 00:00:43.160
היא מורכבת משני חלקים עיקריים:
האוזן והמוח.

00:00:43.160 --> 00:00:47.374
המשימה של האוזן היא להמיר
אנרגית קול לאותות עצביים;

00:00:47.374 --> 00:00:52.079
תפקיד המוח לקלוט ולעבד
את המידע שהאותות מכילים.

NOTE Paragraph

00:00:52.079 --> 00:00:53.898
כדי להבין איך זה עובד,

00:00:53.898 --> 00:00:57.547
אנחנו יכולים לעקוב אחרי הצליל
במסע שלו לתוך האוזן.

00:00:57.547 --> 00:00:59.621
המקור של הצליל יוצר רטיטות

00:00:59.621 --> 00:01:03.323
שנעות כגלים של לחץ דרך חלקיקי האויר,

00:01:03.323 --> 00:01:04.221
נוזלים,

00:01:04.221 --> 00:01:05.725
או מוצקים.

00:01:05.725 --> 00:01:07.986
אבל האוזן הפנימית שלנו, שנקראת שבלול,

00:01:07.986 --> 00:01:11.966
מלאה למעשה בנוזל דמוי מי מלח.

00:01:11.966 --> 00:01:15.852
אז, הבעיה הראשונה שיש לפתור
היא איך להמיר את גלי הקול האלה,

00:01:15.852 --> 00:01:17.532
מהיכן שהם מגיעים,

00:01:17.532 --> 00:01:20.249
לגלים בנוזל.

00:01:20.249 --> 00:01:23.833
הפיתרון הוא עור התוף, או הרקום הטימפני,

00:01:23.833 --> 00:01:27.230
והעצמות הזעירות של האוזן התיכונה.

00:01:27.230 --> 00:01:30.170
אלה ממירים את התנועות הגדולות של עור התוף

00:01:30.170 --> 00:01:33.928
לגלי לחץ בנוזל השבלול.

NOTE Paragraph

00:01:33.928 --> 00:01:35.986
כשצלילים נכנסים לתעלת האוזן,

00:01:35.986 --> 00:01:40.013
הם פוגעים בעור התוף וגורמים לו
לרטוט כמו ראש של תוף.

00:01:40.013 --> 00:01:43.939
עור התוף הרוטט מניע את העצם שנקראת הפטיש,

00:01:43.939 --> 00:01:48.677
שפוגעת בסדן ומזיזה את העצם השלישית
שנקראת הארכוף.

00:01:48.677 --> 00:01:53.042
התנועה שלה דוחפת את הנוזל
בתוך התא המוארך של השבלול.

00:01:53.042 --> 00:01:54.389
ברגע שהן שם,

00:01:54.389 --> 00:01:59.179
רטיטות הקול הומרו סוף סוף לרטיטות בנוזל,

00:01:59.179 --> 00:02:03.204
והן נעות כמו גל מצד אחד של השבלול לאחר.

00:02:03.204 --> 00:02:07.793
משטח שנקרא הממברנה הבסילרית
עוברת לאורך השבלול.

00:02:07.793 --> 00:02:11.803
היא מצופה בתאי שיער שיש להם רכיב מותאם

00:02:11.803 --> 00:02:13.536
שנקרא סטריאוסליה,

00:02:13.536 --> 00:02:17.936
שנע עם הרטיטות של נוזל השבלול
והממברנה הבסילארית.

00:02:17.936 --> 00:02:22.265
התנועה הזו מפעילה אות שנע דרך תא השיער,

00:02:22.265 --> 00:02:24.154
לתוך עצב השמע,

00:02:24.154 --> 00:02:28.301
ואז הלאה אל המוח, שמפרש אותו כצליל מסויים.

NOTE Paragraph

00:02:28.301 --> 00:02:31.720
כשהצליל גורם לממברנה הבסילארית לרטוט,

00:02:31.720 --> 00:02:34.369
לא כל תא שערה נע -

00:02:34.369 --> 00:02:39.244
רק תאים נבחרים, כתלות בתדירות של הצליל.

00:02:39.244 --> 00:02:41.715
זו תוצאה של הנדסה מעולה.

00:02:41.715 --> 00:02:45.438
בקצה אחד, הממברנה הבסילארית קשיחה,

00:02:45.438 --> 00:02:50.926
ורוטטת רק בתגובה לאורכי גל קצרים,
צלילים גבוהים.

00:02:50.926 --> 00:02:52.745
הצד השני גמיש,

00:02:52.745 --> 00:02:57.513
ורוטט רק בנוכחות של גלים ארוכים יותר,
צלילים בתדירות נמוכה.

00:02:57.513 --> 00:03:00.461
אז, הצלילים של השחף והיתוש

00:03:00.461 --> 00:03:03.537
רוטטים במיקומים שונים על
הממברנה הבסילארית,

00:03:03.537 --> 00:03:06.751
כמו לנגן תוים שונים בפסנתר.

NOTE Paragraph

00:03:06.751 --> 00:03:08.663
אבל זה לא כל מה שמתרחש.

00:03:08.663 --> 00:03:12.639
למוח עדיין יש תפקיד חשוב למלא:

00:03:12.639 --> 00:03:15.576
לזהות מהיכן הצלילים מגיעים.

00:03:15.576 --> 00:03:19.613
לצורך כך, הוא משווה את הצלילים
שמגיעים משתי האוזניים

00:03:19.613 --> 00:03:22.126
כדי למקם את המקור בחלל.

NOTE Paragraph

00:03:22.126 --> 00:03:26.950
צליל ממש מולכם יגיע
לשתי האוזניים באותו זמן.

00:03:26.950 --> 00:03:30.744
אתם תשמעו אותו באותה עוצמה בכל אוזן.

00:03:30.744 --> 00:03:34.305
עם זאת, צליל בתדירות נמוכה שמגיע מצד אחד

00:03:34.305 --> 00:03:38.847
יגיע לאוזן הקרובה מיקרו שניות לפני הרחוקה.

00:03:38.847 --> 00:03:42.775
וצליל בתדירות גבוהה
ישמע חזק יותר לאוזן הקרובה

00:03:42.775 --> 00:03:46.010
בגלל שהוא נחסם מהאוזן הרחוקה על ידי הראש.

NOTE Paragraph

00:03:46.010 --> 00:03:49.765
פיסות המידע האלו מגיעות
לחלקים מיוחדים של גזע המוח

00:03:49.765 --> 00:03:54.124
שמנתחים הבדלי זמן ועוצמה
בין האוזניים שלכם.

00:03:54.124 --> 00:03:58.747
הם שולחים את התוצאות
של הניתוח שלהם לקליפת המוח.

00:03:58.747 --> 00:04:01.733
עכשיו, למוח יש את כל המידע שהוא צריך:

00:04:01.733 --> 00:04:04.539
תבניות הפעילות שאומרות לנו מה הצליל,

00:04:04.539 --> 00:04:08.433
ומידע על היכן הוא בחלל.

NOTE Paragraph

00:04:08.433 --> 00:04:10.604
לא לכולם יש שמיעה נורמלית.

00:04:10.604 --> 00:04:15.049
איבוד שמיעה הוא המחלה הכרונית
השלישית בשכיחותה בעולם.

00:04:15.049 --> 00:04:19.115
חשיפה לצלילים חזקים ומספר תרופות
יכולים להרוג תאי שיער,

00:04:19.115 --> 00:04:23.012
מה שמונע מהצלילים לנוע מהאוזן למוח.

00:04:23.012 --> 00:04:27.671
מחלות כמו אוסטאוסקלורוזיס
מקפיאות את העצמות הזעירות באוזן

00:04:27.671 --> 00:04:29.841
כך שהן לא רוטטות יותר.

00:04:29.841 --> 00:04:31.305
ועם טיניטוס,

00:04:31.305 --> 00:04:32.964
המוח עושה דברים מוזרים

00:04:32.964 --> 00:04:36.672
לגרום לנו לחשוב שיש צלילים כשהם לא קיימים.

NOTE Paragraph

00:04:36.672 --> 00:04:38.208
אבל כשהיא עושה את העבודה,

00:04:38.208 --> 00:04:40.970
השמיעה שלנו היא מערכת מדהימה ואלגנטית.

00:04:40.970 --> 00:04:44.723
האוזניים שלנו הם מכונה ביולוגית מעודנת

00:04:44.723 --> 00:04:48.397
שממירה את הקקפוניה של הרטיטות באויר סביבנו

00:04:48.397 --> 00:04:51.537
לאותות חשמליים מדוייקים

00:04:51.537 --> 00:04:56.299
שמבדילים בין מחיאות, טיפוף, אנחות וזבובים.