1
00:00:06,769 --> 00:00:09,708
אתם שומעים את ליחוח הגלים העדין,

2
00:00:09,708 --> 00:00:11,913
קריאת השחף המרוחקת.

3
00:00:11,913 --> 00:00:15,820
אבל אז זמזום מציק מפריע לשלווה,

4
00:00:15,820 --> 00:00:19,459
מתקרב יותר ויותר,

5
00:00:19,459 --> 00:00:21,568
עד ש... הצלפה!

6
00:00:21,568 --> 00:00:26,617
אתם נפטרים מהיתוש המציק, והשלווה חוזרת.

7
00:00:26,617 --> 00:00:31,730
איך זיהיתם את הרעש מרחוק
וטווחתם את יוצרו בדיוק כה רב?

8
00:00:31,730 --> 00:00:35,466
היכולת להכיר צלילים ולזהות את המיקום שלהם

9
00:00:35,466 --> 00:00:38,518
אפשרית תודות למערכת השמע.

10
00:00:38,518 --> 00:00:43,160
היא מורכבת משני חלקים עיקריים:
האוזן והמוח.

11
00:00:43,160 --> 00:00:47,374
המשימה של האוזן היא להמיר
אנרגית קול לאותות עצביים;

12
00:00:47,374 --> 00:00:52,079
תפקיד המוח לקלוט ולעבד
את המידע שהאותות מכילים.

13
00:00:52,079 --> 00:00:53,898
כדי להבין איך זה עובד,

14
00:00:53,898 --> 00:00:57,547
אנחנו יכולים לעקוב אחרי הצליל
במסע שלו לתוך האוזן.

15
00:00:57,547 --> 00:00:59,621
המקור של הצליל יוצר רטיטות

16
00:00:59,621 --> 00:01:03,323
שנעות כגלים של לחץ דרך חלקיקי האויר,

17
00:01:03,323 --> 00:01:04,221
נוזלים,

18
00:01:04,221 --> 00:01:05,725
או מוצקים.

19
00:01:05,725 --> 00:01:07,986
אבל האוזן הפנימית שלנו, שנקראת שבלול,

20
00:01:07,986 --> 00:01:11,966
מלאה למעשה בנוזל דמוי מי מלח.

21
00:01:11,966 --> 00:01:15,852
אז, הבעיה הראשונה שיש לפתור
היא איך להמיר את גלי הקול האלה,

22
00:01:15,852 --> 00:01:17,532
מהיכן שהם מגיעים,

23
00:01:17,532 --> 00:01:20,249
לגלים בנוזל.

24
00:01:20,249 --> 00:01:23,833
הפיתרון הוא עור התוף, או הרקום הטימפני,

25
00:01:23,833 --> 00:01:27,230
והעצמות הזעירות של האוזן התיכונה.

26
00:01:27,230 --> 00:01:30,170
אלה ממירים את התנועות הגדולות של עור התוף

27
00:01:30,170 --> 00:01:33,928
לגלי לחץ בנוזל השבלול.

28
00:01:33,928 --> 00:01:35,986
כשצלילים נכנסים לתעלת האוזן,

29
00:01:35,986 --> 00:01:40,013
הם פוגעים בעור התוף וגורמים לו
לרטוט כמו ראש של תוף.

30
00:01:40,013 --> 00:01:43,939
עור התוף הרוטט מניע את העצם שנקראת הפטיש,

31
00:01:43,939 --> 00:01:48,677
שפוגעת בסדן ומזיזה את העצם השלישית
שנקראת הארכוף.

32
00:01:48,677 --> 00:01:53,042
התנועה שלה דוחפת את הנוזל
בתוך התא המוארך של השבלול.

33
00:01:53,042 --> 00:01:54,389
ברגע שהן שם,

34
00:01:54,389 --> 00:01:59,179
רטיטות הקול הומרו סוף סוף לרטיטות בנוזל,

35
00:01:59,179 --> 00:02:03,204
והן נעות כמו גל מצד אחד של השבלול לאחר.

36
00:02:03,204 --> 00:02:07,793
משטח שנקרא הממברנה הבסילרית
עוברת לאורך השבלול.

37
00:02:07,793 --> 00:02:11,803
היא מצופה בתאי שיער שיש להם רכיב מותאם

38
00:02:11,803 --> 00:02:13,536
שנקרא סטריאוסליה,

39
00:02:13,536 --> 00:02:17,936
שנע עם הרטיטות של נוזל השבלול
והממברנה הבסילארית.

40
00:02:17,936 --> 00:02:22,265
התנועה הזו מפעילה אות שנע דרך תא השיער,

41
00:02:22,265 --> 00:02:24,154
לתוך עצב השמע,

42
00:02:24,154 --> 00:02:28,301
ואז הלאה אל המוח, שמפרש אותו כצליל מסויים.

43
00:02:28,301 --> 00:02:31,720
כשהצליל גורם לממברנה הבסילארית לרטוט,

44
00:02:31,720 --> 00:02:34,369
לא כל תא שערה נע -

45
00:02:34,369 --> 00:02:39,244
רק תאים נבחרים, כתלות בתדירות של הצליל.

46
00:02:39,244 --> 00:02:41,715
זו תוצאה של הנדסה מעולה.

47
00:02:41,715 --> 00:02:45,438
בקצה אחד, הממברנה הבסילארית קשיחה,

48
00:02:45,438 --> 00:02:50,926
ורוטטת רק בתגובה לאורכי גל קצרים,
צלילים גבוהים.

49
00:02:50,926 --> 00:02:52,745
הצד השני גמיש,

50
00:02:52,745 --> 00:02:57,513
ורוטט רק בנוכחות של גלים ארוכים יותר,
צלילים בתדירות נמוכה.

51
00:02:57,513 --> 00:03:00,461
אז, הצלילים של השחף והיתוש

52
00:03:00,461 --> 00:03:03,537
רוטטים במיקומים שונים על
הממברנה הבסילארית,

53
00:03:03,537 --> 00:03:06,751
כמו לנגן תוים שונים בפסנתר.

54
00:03:06,751 --> 00:03:08,663
אבל זה לא כל מה שמתרחש.

55
00:03:08,663 --> 00:03:12,639
למוח עדיין יש תפקיד חשוב למלא:

56
00:03:12,639 --> 00:03:15,576
לזהות מהיכן הצלילים מגיעים.

57
00:03:15,576 --> 00:03:19,613
לצורך כך, הוא משווה את הצלילים
שמגיעים משתי האוזניים

58
00:03:19,613 --> 00:03:22,126
כדי למקם את המקור בחלל.

59
00:03:22,126 --> 00:03:26,950
צליל ממש מולכם יגיע
לשתי האוזניים באותו זמן.

60
00:03:26,950 --> 00:03:30,744
אתם תשמעו אותו באותה עוצמה בכל אוזן.

61
00:03:30,744 --> 00:03:34,305
עם זאת, צליל בתדירות נמוכה שמגיע מצד אחד

62
00:03:34,305 --> 00:03:38,847
יגיע לאוזן הקרובה מיקרו שניות לפני הרחוקה.

63
00:03:38,847 --> 00:03:42,775
וצליל בתדירות גבוהה
ישמע חזק יותר לאוזן הקרובה

64
00:03:42,775 --> 00:03:46,010
בגלל שהוא נחסם מהאוזן הרחוקה על ידי הראש.

65
00:03:46,010 --> 00:03:49,765
פיסות המידע האלו מגיעות
לחלקים מיוחדים של גזע המוח

66
00:03:49,765 --> 00:03:54,124
שמנתחים הבדלי זמן ועוצמה
בין האוזניים שלכם.

67
00:03:54,124 --> 00:03:58,747
הם שולחים את התוצאות
של הניתוח שלהם לקליפת המוח.

68
00:03:58,747 --> 00:04:01,733
עכשיו, למוח יש את כל המידע שהוא צריך:

69
00:04:01,733 --> 00:04:04,539
תבניות הפעילות שאומרות לנו מה הצליל,

70
00:04:04,539 --> 00:04:08,433
ומידע על היכן הוא בחלל.

71
00:04:08,433 --> 00:04:10,604
לא לכולם יש שמיעה נורמלית.

72
00:04:10,604 --> 00:04:15,049
איבוד שמיעה הוא המחלה הכרונית
השלישית בשכיחותה בעולם.

73
00:04:15,049 --> 00:04:19,115
חשיפה לצלילים חזקים ומספר תרופות
יכולים להרוג תאי שיער,

74
00:04:19,115 --> 00:04:23,012
מה שמונע מהצלילים לנוע מהאוזן למוח.

75
00:04:23,012 --> 00:04:27,671
מחלות כמו אוסטאוסקלורוזיס
מקפיאות את העצמות הזעירות באוזן

76
00:04:27,671 --> 00:04:29,841
כך שהן לא רוטטות יותר.

77
00:04:29,841 --> 00:04:31,305
ועם טיניטוס,

78
00:04:31,305 --> 00:04:32,964
המוח עושה דברים מוזרים

79
00:04:32,964 --> 00:04:36,672
לגרום לנו לחשוב שיש צלילים כשהם לא קיימים.

80
00:04:36,672 --> 00:04:38,208
אבל כשהיא עושה את העבודה,

81
00:04:38,208 --> 00:04:40,970
השמיעה שלנו היא מערכת מדהימה ואלגנטית.

82
00:04:40,970 --> 00:04:44,723
האוזניים שלנו הם מכונה ביולוגית מעודנת

83
00:04:44,723 --> 00:04:48,397
שממירה את הקקפוניה של הרטיטות באויר סביבנו

84
00:04:48,397 --> 00:04:51,537
לאותות חשמליים מדוייקים

85
00:04:51,537 --> 00:04:56,299
שמבדילים בין מחיאות, טיפוף, אנחות וזבובים.