WEBVTT

00:00:11.481 --> 00:00:17.981
(מחיאות כפיים)

00:00:20.240 --> 00:00:23.350
להיות זקן, זה לא כל כך נורא.

00:00:24.512 --> 00:00:26.288
החיים עבור רוב האנשים,


00:00:26.288 --> 00:00:28.528
דומים לאספרגוס.

00:00:30.059 --> 00:00:35.749
בהתחלה, הילדות מלאה ברוך, שמחה,
וחסרת דאגות,

00:00:37.245 --> 00:00:39.295
גיל ההתבגרות, הוא תמיד טוב,

00:00:39.999 --> 00:00:45.029
האהבות הראשונות, התקוות, הגילויים

00:00:46.230 --> 00:00:48.000
ואז זה נעשה קשה.

00:00:48.000 --> 00:00:51.210
החיים המקצועיים, האחריות,

00:00:51.210 --> 00:00:53.105
אבל זה עדיין ניתן לעיכול.

00:00:56.003 --> 00:01:02.303
אחר כך מגיע הרגע שזה נהיה כה קשה,
מריר ומלא סיבים

00:01:03.278 --> 00:01:06.528
שאנחנו שמחים להגיע לסוף.

00:01:08.694 --> 00:01:13.044
אבל נאלצתי לבלוע את חיי האספרגוס שלי
בדרך ההפוכה.

00:01:14.262 --> 00:01:17.702
ההתחלה היתה קשה, לוחמנית,

00:01:18.250 --> 00:01:22.250
בית הספר, הורים קפדנים, ואחר כך, המלחמה.

00:01:23.366 --> 00:01:27.366
מסכות גז, צפירות אזעקה,

00:01:27.937 --> 00:01:31.527
ואז, הכיבוש הנאצי, הטלאי הצהוב.

00:01:33.011 --> 00:01:37.541
המשפחה שלי הסתתרה בדורדון, בזהות בדויה.

00:01:39.015 --> 00:01:45.045
יותר מכך, הלימוד המוקדם מאוד, מגיל 14,
של מקצוע הדפוס.

00:01:46.052 --> 00:01:48.762
ואז המאקי, תנועת ההתנגדות.

00:01:49.681 --> 00:01:55.301
יותר ויותר רך, השחרור, האהבה, הילדים.

00:01:56.361 --> 00:02:00.561
החיים כבעל עסק, היצירה, הנסיעות.

00:02:02.066 --> 00:02:08.026
היום אני נמצא בחלק הפריך והטעים הזה,

00:02:08.384 --> 00:02:11.484
חופשי, מאושר, אני כותב ספרים

00:02:18.256 --> 00:02:24.346
ואני חושש מדבר אחד בלבד, 
שהאספרגוס שלי עומד להיגמר.

00:02:26.380 --> 00:02:28.230
כמו שאמר וודי אלן:

00:02:28.230 --> 00:02:32.969
"אני לא פוחד מהמוות, אבל כשהוא יגיע,

00:02:32.969 --> 00:02:36.019
הייתי מעדיף לא להיות שם."

00:02:37.944 --> 00:02:41.944
ההתחלה של האספרגוס שלי 
שהיתה כה קשה ומרה, היתה הכיבוש.

00:02:42.945 --> 00:02:46.495
בגיל 15 הצטרפתי למאקי של קורז׳,

00:02:46.495 --> 00:02:49.265
והתמניתי ל"סוכן אזורי."

00:02:50.025 --> 00:02:53.255
למעשה העברתי מעטפות ממאקי אחד לאחר,

00:02:53.729 --> 00:02:56.359
על אופניים, עם ילקוט בית ספר על הכתפיים,

00:02:56.359 --> 00:02:58.509
כדי שאראה כנער שהולך לבית הספר.

00:02:59.828 --> 00:03:05.238
יום אחד, ב 1943, על גשר, חיילים גרמנים 
שנעזרו על ידי כמה חברי מיליציה

00:03:05.238 --> 00:03:06.728
בדקו מסמכים.

00:03:08.392 --> 00:03:11.212
חברי המיליציה היו משתפי פעולה קיצוניים

00:03:11.212 --> 00:03:16.352
שהיו אחראים לעצור את המתנגדים, 
יהודים, צוענים וחברי מאקי,

00:03:16.837 --> 00:03:18.737
ולהסגיר אותם לגסטפו.

00:03:21.665 --> 00:03:25.665
חבר מיליציה עוצר אותי
ומוריד אותי מהאופניים,

00:03:25.665 --> 00:03:27.255
ומבקש ממני תעודות,

00:03:28.536 --> 00:03:29.636
הן היו מזויפות,

00:03:30.493 --> 00:03:33.663
וההודעה שהעברתי היתה מסכנת במיוחד.

00:03:35.068 --> 00:03:37.698
עמדתי להראות לו את הניירות,

00:03:38.439 --> 00:03:41.689
כשחייל גרמני מהצד הנגדי של הגשר,

00:03:42.554 --> 00:03:45.514
קורא לו ומבקש ממנו לבוא מיד.

00:03:46.343 --> 00:03:50.343
איזה נס! חבר המיליציה מסמן לי לעזוב.

00:03:52.049 --> 00:03:54.259
לאחר שזה קרה,

00:03:54.259 --> 00:03:58.259
אמרתי לעצמי ששום דבר רע באמת 
לא יוכל לקרות לי.

00:04:03.307 --> 00:04:04.777
אני עדיין לא מותש.

00:04:05.073 --> 00:04:07.643
אני בן 89 וחצי.

00:04:07.775 --> 00:04:09.151
(צחוק)

00:04:09.151 --> 00:04:13.051
מאז שמלאו לי 80 אנחנו חוגגים ימי הולדת 
כל חצי שנה,

00:04:13.051 --> 00:04:14.301
כמו ילדים.

00:04:14.301 --> 00:04:15.371
(צחוקׂׂ)

00:04:15.371 --> 00:04:16.721
אף פעם אי אפשר לדעת!

00:04:16.721 --> 00:04:19.841
(צחוק)

00:04:19.841 --> 00:04:22.991
לפעמים במהלך חיי, שאלתי את עצמי:

00:04:22.991 --> 00:04:25.469
"מה זה להיות זקן?

00:04:25.469 --> 00:04:27.489
על מה חושבים?

00:04:27.505 --> 00:04:29.475
מה עושים?

00:04:29.475 --> 00:04:31.582
מה אוהבים?

00:04:31.582 --> 00:04:35.022
מחכים למוות בתערובת של סבלנות ופחד?

00:04:37.617 --> 00:04:41.727
או שמדחיקים את הדבר, בנסיון 
לחיות חיים אינטנסיביים עדיין.

00:04:41.727 --> 00:04:44.707
תוך כדי הסתכלות סביב, ותוך השתתפות,

00:04:44.707 --> 00:04:47.707
בנסיון להבין מה קורה בעולם?"

00:04:48.807 --> 00:04:51.057
אז בחרתי באפשרות השנייה.

00:04:51.546 --> 00:04:53.506
ואני מוצא את דרכי בכתיבת ספרים.

00:04:56.981 --> 00:04:59.501
הדרך אל האושר אינה קיימת.

00:05:00.052 --> 00:05:04.722
וגם לו הייתה קיימת, היא היתה כה צפופה,

00:05:04.722 --> 00:05:06.962
שזה לא היה כלל מעשי.

00:05:08.889 --> 00:05:12.749
אבל, זו דרך זרועה שבילים קטנים סודיים

00:05:12.749 --> 00:05:16.199
שמגלים תוך כדי הסתכלות סביב,

00:05:16.199 --> 00:05:18.249
רגעי אושר קטנים ונפלאים.

00:05:20.833 --> 00:05:23.283
אני כמעט לא חושב על המוות.

00:05:24.250 --> 00:05:26.870
זו מילה, שאני בכל מקרה לא אוהב,

00:05:26.870 --> 00:05:28.270
זו מילה נוראה.

00:05:28.518 --> 00:05:32.398
"סוף החיים" נשמע לי יותר מתאים 
למה שאני מרגיש.

00:05:33.488 --> 00:05:37.278
יום אחד, ההרפתקה היפה הזו
חייבת להסתיים.

00:05:37.551 --> 00:05:42.421
מצד שני, קשה לקבל 
את היעלמותם של החברים שלי.

00:05:43.872 --> 00:05:48.022
לפעמים אני מרגיש כמו בתוך יער
לאחר סופת הוריקן,

00:05:48.869 --> 00:05:52.499
שבו אהיה העץ היחיד שעדיין עומד.

00:05:57.359 --> 00:06:02.819
מה שאני חושש ממנו 
הוא, הכורסה שעליה נופלים ומנמנמים

00:06:02.819 --> 00:06:06.738
בחצי שינה תפלה ורפויה.

00:06:06.738 --> 00:06:08.758
אבל נכון להיום אינני שם עדיין.

00:06:09.665 --> 00:06:10.905
שואלים אותי לעיתים קרובות:

00:06:10.905 --> 00:06:14.515
"מה אתה עושה כדי להישאר בכושר
לאחר כל השנים האלו?"

00:06:18.432 --> 00:06:23.432
אני לא גורו, שיכול ללמד כיצד לחיות בשמחה.

00:06:23.432 --> 00:06:25.002
אבל מה שאני כן יכול לעשות,

00:06:25.002 --> 00:06:30.452
זה לשתף אתכם בכמה מהזכרונות
ששמורים באמתחתי הגדולה,

00:06:30.987 --> 00:06:37.517
שהם תערובת של שמחה, מלנכוליה ,
וסוג כלשהו של אושר.

00:06:39.538 --> 00:06:42.528
יש שנים על שנים של אלה,

00:06:43.016 --> 00:06:44.756
חבר אמר לי:

00:06:44.756 --> 00:06:49.516
"מה שהכי מעצבן אותי אצלך,
זה שאתה תמיד מאושר."

00:06:51.022 --> 00:06:56.572
70 שנה מאוחר יותר, אני עדיין תמיד מאושר
לנוכח המצאות וחידושים,

00:06:56.581 --> 00:06:59.991
סרטים, ספרים, מוזיקה, עיצוב.

00:07:00.522 --> 00:07:01.732
כן, אני מאושר.

00:07:02.641 --> 00:07:06.431
כשאני מחפש בטאבלט שלי מה אפשר לדעת על
בלייז פסקאל,

00:07:06.431 --> 00:07:09.501
או רוצה למצוא מכונת כביסה חדשה,

00:07:09.963 --> 00:07:12.573
והוא מהבהב, כאילו אומר, "יש!",

00:07:12.573 --> 00:07:16.063
ובתוך מספר שניות,

00:07:16.063 --> 00:07:19.653
הוא מספר לי הכל על בלייז היקר הזה,

00:07:19.653 --> 00:07:24.013
בעודו מציע לי את 100 הדגמים 
האחרונים של מכונות הכביסה.

00:07:26.024 --> 00:07:29.994
בעבר, אם רציתם לקבל במהירות מידע 
על הוגה דעות,

00:07:29.994 --> 00:07:32.764
או על הדגמים האחרונים של מכשירי חשמל,

00:07:33.092 --> 00:07:36.312
היה עליכם לרכוש מנוי לשרות טלפוני בתשלום.

00:07:36.312 --> 00:07:38.962
הייתם מקישים SVP 11 11

00:07:41.402 --> 00:07:43.472
על חוגת הטלפון שלכם

00:07:43.472 --> 00:07:46.562
ומציגים את השאלה שלכם בפני מרכזנית.

00:07:47.093 --> 00:07:50.173
היא היתה בודקת את הכרטיסיות שלה 
ומטלפנת אליך חזרה

00:07:51.221 --> 00:07:55.511
SVP 11 11 ענו בערך על 5000 שאלות ביום,

00:07:56.615 --> 00:08:03.605
כיום יש בגוגל יותר מ 3 מיליארד 
חיפושים ליום

00:08:04.525 --> 00:08:07.625
כמעט 40000 לשניה.

00:08:09.536 --> 00:08:10.546
כן, אני מאושר ...


00:08:10.646 --> 00:08:12.926
כשאני נוסע במנהרה תחת תעלת לה-מאנש,

00:08:12.926 --> 00:08:17.566
שזכיתי להיות נוכח בחיבור של שני החלקים

00:08:17.566 --> 00:08:19.323
במהלך בנייתה.

00:08:20.356 --> 00:08:24.526
אני מאושר כשמנתחים אותי עם קרן לייזר

00:08:24.538 --> 00:08:27.298
במקום לחתוך אותי כמו בעבר.

00:08:31.616 --> 00:08:34.796
זה מסוג הדברים שנותנים לי תקווה.

00:08:35.477 --> 00:08:39.597
וגורמים לי להאמין שהאדם יכול להיות
יוצא מהכלל.

00:08:40.545 --> 00:08:42.275
וגם האשה כמובן.

00:08:44.145 --> 00:08:45.905
להתחיל עם אשתי.

00:08:47.361 --> 00:08:49.661
אני רוצה לספר לכם על הפגישה הראשונה שלנו.

00:08:50.525 --> 00:08:52.245
היא היתה מפתיעה למדי.

00:08:53.167 --> 00:08:56.757
זה היה בעידן של מסיבות הפתעה, 
של ריקודי סלואו, וסווינג.

00:08:57.691 --> 00:09:01.041
כשהביאו תקליטים של 45 
סיבובים לדקה, ובקבוק של וויסקי.

00:09:03.741 --> 00:09:05.821
אני מזמין בחורה לרקוד.

00:09:06.789 --> 00:09:11.809
שואל אותה לשמה, היא עונה, "ליז ווייל

00:09:16.987 --> 00:09:19.907
-- זה מצחיק, לי קוראים קלוד ווייל.

00:09:20.857 --> 00:09:22.517
-- אה, כן, זה מצחיק.

00:09:22.867 --> 00:09:26.357
ושם, זו אחותי, היא מישלין ווייל.

00:09:27.256 --> 00:09:29.996
אה, כן, גם לאחותי קוראים מישלין ווייל!

00:09:31.764 --> 00:09:35.514
אבל אל תגיד לי ששמו של אביך הוא רוברט!

00:09:36.353 --> 00:09:38.553
אבל כן, שמו של אבי הוא גם כן רוברט.

00:09:41.845 --> 00:09:43.077
אבל הוא נפטר.

00:09:43.537 --> 00:09:44.837
-- אבל שלי גם כן.

00:09:45.507 --> 00:09:48.767
-- אבל זה מטורף, איפה אתה גר?

00:09:48.767 --> 00:09:50.153
-- ברובע ה-17.

00:09:50.153 --> 00:09:51.323
-- גם אני

00:09:53.546 --> 00:09:54.986
ואתה בן 19?

00:09:55.279 --> 00:09:56.359
גם אני."

00:09:57.419 --> 00:09:59.029
עזבנו יחד.


00:10:00.238 --> 00:10:05.468
ירדנו בשדרת ניל, נעשה חשוך, וקר מאוד.

00:10:06.363 --> 00:10:08.733
ליז הכניסה את ידה לכיס המעיל שלי.

00:10:09.599 --> 00:10:13.599
ועכשיו, אנחנו 70 שנה יחד.

00:10:17.267 --> 00:10:20.117
יש לנו מקצועות שונים לחלוטין.

00:10:20.886 --> 00:10:24.886
ניהלתי חברת פירסום לשיווק בנקודות מכירה.

00:10:26.180 --> 00:10:29.060
ליז היתה רופאת שיניים.

00:10:29.845 --> 00:10:33.925
בנוסף לקליניקה שלה היא יסדה
שרות חינם לרפואת שיניים

00:10:34.473 --> 00:10:36.043
בבית חולים בפריז.


00:10:36.786 --> 00:10:38.276
לפני ה CMU (ביטוח רפואי)

00:10:39.043 --> 00:10:42.043
מאוחר יותר היא ייסדה אגודה עם כמה עמיתים

00:10:42.452 --> 00:10:45.622
הם נסעו לאזורים מרוחקים

00:10:45.622 --> 00:10:47.832
שאליהם לא הגיעו רופאי שיניים.

00:10:50.532 --> 00:10:55.022
הם טיפלו באנשים שלפעמים
היו בסכנת מוות בגלל תת תזונה,

00:10:55.022 --> 00:10:57.582
משום ששיניהם היו במצב כל כך רע,

00:10:57.582 --> 00:10:59.532
שהם סרבו לאכול.

00:11:00.834 --> 00:11:04.044
ליז הדריכה את המקומיים כיצד
לטפל טיפול בסיסי בשיניים.

00:11:04.044 --> 00:11:08.044
היא עבדה גם באנדים,
בגובה של יותר מ 4000 מטרים,

00:11:08.591 --> 00:11:11.041
או בניקרגואה, בזמן מלחמה.

00:11:14.672 --> 00:11:17.062
כדי לפעול באזורים האלה ללא אספקת חשמל,

00:11:17.062 --> 00:11:21.402
ליז יצרה בעזרת מהנדס, מזוודה מיוחדת

00:11:21.816 --> 00:11:25.816
החלק העליון הכיל פאנל סולארי,

00:11:26.256 --> 00:11:29.096
והחלק הפנימי היווה יחידה שלמה 
של מכשירים דנטאליים.

00:11:29.958 --> 00:11:33.958
המזוודה של ליז, כפי שקראנו לה אז,

00:11:34.353 --> 00:11:38.353
הינה כלי בשימוש נפוץ ברחבי העולם.

00:11:39.131 --> 00:11:42.925
עבור מחויבות זו ורבות אחרות היא קיבלה את 
אות לגיון הכבוד

00:11:42.925 --> 00:11:44.705
מידי ברנארד קושנר.

00:11:45.789 --> 00:11:49.169
כשנפגשנו שוב היה לנו כל כך הרבה
מה לספר זה לזו,

00:11:49.169 --> 00:11:53.219
וזה אולי אחד מהסודות של חיוניותה של מערכת 
היחסים שלנו כזוג.

00:11:56.749 --> 00:12:01.859
האושר שלי לא מנע ממני
להיות לעיתים קרובות מרדן,

00:12:01.859 --> 00:12:08.217
כועס, וממורמר בגלל עוול, וקנאות.

00:12:08.840 --> 00:12:13.650
ליז ואני היינו חברים פעילים
באמנסטי הבינלאומי במשך 40 שנה.

00:12:14.635 --> 00:12:16.575
כדי להגן על זכויות אדם.


00:12:17.958 --> 00:12:21.398
וזה על ידי לחימה למען המטרה המשותפת הזו

00:12:21.398 --> 00:12:23.798
פגשנו אנשים נפלאים,

00:12:24.692 --> 00:12:27.502
שהפכו להיות חברים קרובים.

00:12:28.823 --> 00:12:31.583
במדגסקר, השתתפתי בבניית בית ספר

00:12:31.583 --> 00:12:35.043
וכפר לפליטים עם 100 בתים.

00:12:36.414 --> 00:12:40.414
שעדיין מתפתח הודות למייסדו, דניאל דיפואי,

00:12:40.414 --> 00:12:43.494
למרות הקשיים העצומים בהם נתקלנו במדינה זו.

00:12:47.254 --> 00:12:51.254
יום אחד, חבר שהערצתי מאוד, אמר לי:

00:12:51.820 --> 00:12:55.820
"לא צריך למות לפני שכותבים ספר."

00:12:56.591 --> 00:12:59.161
הוא מת מבלי שכתב משהו.

00:12:59.971 --> 00:13:03.971
אני שמעתי בעצתו, וכתבתי עד כה 14 ספרים.

00:13:04.634 --> 00:13:06.944
אבל אני חייב למהר!


00:13:08.786 --> 00:13:15.296
לאחר אירועי שרלי הבדו, החנות הכשרה
ותיאטרון בטאקלאן,

00:13:15.296 --> 00:13:19.086
הייתי המום, מדוכא.


00:13:19.086 --> 00:13:23.176
הרגשתי סביבי חרדה וייאוש.


00:13:24.928 --> 00:13:30.561
כאתגר, כמרד כנגד זה, רציתי לכתוב
ספר משמח ושאנן

00:13:30.561 --> 00:13:35.381
בנסיון להחזיר ליקיריי לרגע , את החיוך שלהם

00:13:35.885 --> 00:13:38.255
ולאנשים שאיני מכיר שיקראו אותו.

00:13:38.942 --> 00:13:42.492
כתבתי "אפס עצבות", 
שמאוייר על ידי קלייר מופה,

00:13:42.492 --> 00:13:48.062
שהפקדתי בידה גם את הציורים 
שמלווים את השיחה הזו.

00:13:50.456 --> 00:13:55.226
עכשיו תבינו, שלהיות זקן זה לא כל כך נורא.

00:13:56.549 --> 00:14:00.539
אין לי מרשמים לזיקנה מאושרת להציע לכם,

00:14:00.539 --> 00:14:04.499
אבל מה שאני אומר הוא זה. שבגיל 30 ...

00:14:05.124 --> 00:14:08.824
בגיל 30? לא. בגיל 89 וחצי,

00:14:08.824 --> 00:14:11.014
(צחוק)

00:14:12.619 --> 00:14:20.329
אני עדיין צמא לגלות דברים, לאהוב, 
לגלות דברים חדשים, ולזלול אספרגוס!

00:14:20.988 --> 00:14:28.018
(מחיאות כפיים)

00:14:28.878 --> 00:14:30.269
תודה!

00:14:30.999 --> 00:14:38.059
(מחיאות כפיים)

00:14:39.205 --> 00:14:40.595
תודה!

00:14:40.835 --> 00:14:45.745
(מחיאות כפיים)