אהלן, מה שלומך? כאן ג'אסטין שוב, משדר אלייך

והפעם נעבור על רה מינור (D minor)

עכשיו, שני המינורים האחרים היו קלים יחסית: הלה מינור (A minor) היה

מאוד דומה למי (E) ומי מינור (E minor) היה בעצם מי (E) עם אצבע אחת מורמת

אז, רה (D) הולך גם כן להיות ממש פשוט?

שאתחיל עם עניין הרה מינור (D minor) הזה?

למרבה הצער לא. זה לא אקורד קשה במיוחד,

זה לא אקורד הפה (F) מטיל המורא שכולם סולדים ממנו.

אבל זה דורש מתיחת אצבעות שהיא

קצת זרה ומוזרה לחלק מהאנשים.

אישית לא מצאתי את האקורד הזה קשה מדי,

היה לי הרבה יותר קשיים עם אקורד סול (G) כשהתחלתי ללמוד גיטרה.

אבל אנשים רבים נאבקים עם רה מינור (D minor).

אז אני הולך להראות לך כמה קומבינציות מסביב לזה בנוסף.

אז, בוא נתקרב ונבדוק את האקורד החדש הזה.

אוקיי, הנה אנחנו, מסתכלים על רה מינור (D minor). עכשיו, זה לא נראה כל כך נורא, נכון?

אני יודע מה עובר במחשבותייך. את\ה חושב\ת

"ג'אסטין רק אמר שזה הולך להיות קצת קשה

וזה לא נראה קשה"

טוב, זה כן כזה קשה.

עכשיו, אפשר לראות כאן,

האצבע השלישית חייבת להימתח

וזאת אצבע אחת, שתיים ושלוש.

עכשיו, בשביל אנשים רבים, זה קצת קשה.

אני לא מוצא את זה כל כך קשה עכשיו, וכמה אנשים מגלים שהם מטים את אצבעותיהם בזווית דומה לזאת,

שזה די בסדר,

אבל אני חושב שעדיף לך לנסות זאת בצורה יותר ישרה בשביל האקורד הזה, לפחות לעכשיו.

אז מה יש לנו כאן, נתחיל עם הרגיל:

אצבע ראשונה, מיתר ראשון, סריג ראשון.

אצבע שניה, סריג שני, מיתר שלישי.

והאצבע השלישית צריכה לזוז, אפשר לראות כאן, את האופן

שהאצבעות שלי היו צריכות לזוז מכאן ואז הצידה,

זה הולך להיות הסריג השלישי של המיתר השני.

וזאת האצבע השלישית שגורמת לרבים קשיים, בניסיון לנגן את האקורד הזה.

אם זה את\ה שמתקשים עם האקורד הזה,

איצבוע אחר אפשרי הוא להשתמש באצבע הרביעית.

שמפאת גילוי נאות אודה שכך אני ניגנתי את רה מינור (D minor)

במשך זמן רב, באמצעות אצבעות אחת, שתיים וארבע.

זה לא ממש עושה הבדל גדול

בין אם תשתמשו ברביעית או בשלישית. אני מעדיף להשתמש בשלישית נכון לעכשיו.

בעיקר כי אני יכול להשתמש בטריק קטן שנקרא אקורד מושהה.

בשיעור מעט מתקדם יותר.

אז אני חושב שאצבעות אחת, שתיים ושלוש טובות יותר,

אם ביכולתך למתוח אותן. אבל אם לא, תמיד תוכל לסנג'ר

את האצבע הרביעית לכאן

עכשיו, כשזה נוגע ללנגן את זה.

כמובן שאם מביטים בטבלת האקורד,

ניתן לראות שאין לגעת בשני המיתרים העבים ביותר.

אז מתחילים מהמיתר הרביעי, משם תתחיל הפריטה שלך

...

תפרוט\י את התווים אחד אחד

...

שלושת אלו צריכים להיות קלים יחסית,

...

זה בד"כ התו האחרון שמקשה, המיתר הדק ביותר,

זה נשמע כך אצל אנשים רבים:

...

ושוב, זאת האצבע השלישית ששוכבת יותר מדי.

ככל שתקפיד\י להרים אותה מעט,

...

תמצא\י שזה מה שנותן לך את החוצפה החביבה הזאת

באצבעותייך וזה יאפשר לך להצליח עם התו הזה.

שהוא התו פה (F), למעשה.

...

כאן, באקורד הרה מינור (D minor) שלך.

זה באמת, באמת אקורד טוב, רה מינור (D minor),

ואפילו אם זה מרגיש מעט כמו מתיחה,

כמעט כל מה שתעשה\י וחדש לך,

ויש בו קושי הולך להיות מתיחתי.

וזה רק עניין של להתרגל לכך.

במיוחד בשביל השלב הבא, בו יש לנו את סול (G) ודו (C),

שהם שוב, מותחים יותר.

אבל דבר אחד שיכול לעזור עם האקורדים האלו

שיש בהם מעט מתיחה

זה לחשוב ולסובב את ידך כלפי חוץ.

אז אם ידך שטוחה בצורה זאת,

זה להנדס את האגודל שלך למטה כלפי הרצפה,

כך שתוך שאתם עושים זאת,

נסו לחשוב שאתם דוחפים את החלק הזה של ידכם

למעלה לכיוון צוואר הגיטרה קצת יותר.

זה יכול לעזור עם המתיחה לעתים קרובות.

אם זה ארוך מדי כמו זה, וגם מרגיש קצת

תביטו באצבעכם השלישית כשהיא הולכת להיות ארוכה יותר,

אז בעשותכם כך,

זה עוזר להטות את האצבעות האלו

ולהכניס אותן לתנוחה טובה.

אז, זה יכול גם כן להיות משהו להרהר בו.

אז, תהנו עם אקורד הרה מינור (D minor) שלכם.

עכשיו ננסה לחבר אותם יחד.