WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:04.000
אופני הרים בישראל

00:00:04.000 --> 00:00:06.000
זה דבר שאני עושה עם הרבה תשוקה

00:00:06.000 --> 00:00:09.000
ומחויבות.

00:00:09.000 --> 00:00:11.000
וכאשר אני על האופניים שלי,

00:00:11.000 --> 00:00:13.000
אני מרגיש שאני מחובר

00:00:13.000 --> 00:00:16.000
עם היופי המדהים של ישראל,

00:00:16.000 --> 00:00:18.000
ואני מרגיש שאני מאוחד

00:00:18.000 --> 00:00:22.000
עם ההיסטוריה של הארץ

00:00:22.000 --> 00:00:24.000
והחוק התנ"כי.

00:00:24.000 --> 00:00:26.000
וגם עבורי,

00:00:26.000 --> 00:00:28.000
רכיבה על אופניים זה אמצעי העצמה.

00:00:28.000 --> 00:00:30.000
כאשר אני מגיע לפסגה

00:00:30.000 --> 00:00:32.000
של הר תלול באמצע שום מקום,

00:00:32.000 --> 00:00:34.000
אני מרגיש צעיר,

00:00:34.000 --> 00:00:37.000
בלתי מנוצח, אין סופי.

00:00:37.000 --> 00:00:40.000
זה כמו שאני מתחבר עם קצת מורשת

00:00:40.000 --> 00:00:42.000
או קצת אנרגיה

00:00:42.000 --> 00:00:44.000
הרבה יותר גדולה ממני עצמי.

00:00:44.000 --> 00:00:46.000
אתם יכולים לראות רוכבים עמיתים

00:00:46.000 --> 00:00:48.000
בקצה התמונה,

00:00:48.000 --> 00:00:51.000
מסתכלים עלי עם קצת דאגה.

00:00:51.000 --> 00:00:53.000
והנה עוד תמונה שלהם.

00:00:53.000 --> 00:00:56.000
לצערי, אני לא יכול להראות את הפנים שלהם,

00:00:56.000 --> 00:00:58.000
וכן איני יכול לגלות את שמותיהם האמיתיים,

00:00:58.000 --> 00:01:00.000
וזה בגלל שעמיתי הרוכבים

00:01:00.000 --> 00:01:02.000
הם נערים עבריינים,

00:01:02.000 --> 00:01:04.000
שעברו עברות קשות,

00:01:04.000 --> 00:01:06.000
שנמצאים בבתי כלא ומעונות סגורים

00:01:06.000 --> 00:01:09.000
בערך 20 דקות נסיעה מכאן.

00:01:09.000 --> 00:01:11.000
ובכן, כמו כל דבר בישראל.

00:01:13.000 --> 00:01:16.000
ואני רכבתי עם הילדים האלה פעם בשבוע,

00:01:16.000 --> 00:01:19.000
כל יום שלישי, גשם או שמש, במשך 4 השנים האחרונות.

00:01:19.000 --> 00:01:22.000
ועד עכשיו, הם נהפכו למרכיב מאד גדול בחיי.

NOTE Paragraph

00:01:22.000 --> 00:01:25.000
הסיפור הזה החל לפני 4 שנים.

00:01:25.000 --> 00:01:27.000
המעון הסגור בו הם שוהים

00:01:27.000 --> 00:01:29.000
נמצא בדיוק באמצע

00:01:29.000 --> 00:01:31.000
אחד מהטיולים הקבועים שלי,

00:01:31.000 --> 00:01:33.000
והוא מוקף בגדרות תייל

00:01:33.000 --> 00:01:35.000
ושערים חשמליים ושומרים חמושים.

00:01:35.000 --> 00:01:37.000
אז באחת הרכיבות האלה,

00:01:37.000 --> 00:01:39.000
הצלחתי להכנס למתחם

00:01:39.000 --> 00:01:42.000
והלכתי לראות את מנהל המעון.

00:01:42.000 --> 00:01:44.000
אמרתי למנהל

00:01:44.000 --> 00:01:47.000
שאני רוצה להקים מועדון רכיבת אופני הרים במקום הזה

00:01:47.000 --> 00:01:49.000
ובעקרון אני רוצה לקחת את הילדים

00:01:49.000 --> 00:01:52.000
מכאן לשם.

00:01:52.000 --> 00:01:54.000
ואמרתי לו "בוא נמצא דרך

00:01:54.000 --> 00:01:57.000
שאוכל לקחת החוצה 10 ילדים פעם בשבוע

00:01:57.000 --> 00:02:00.000
לרכב איתם בשטח, בארץ".

00:02:00.000 --> 00:02:02.000
מנהל המעון היה די משועשע,

00:02:02.000 --> 00:02:05.000
הוא כנראה חשב שאני קצת מטורלל.

00:02:05.000 --> 00:02:07.000
ואמר לי,

00:02:07.000 --> 00:02:10.000
"המקום הזה הוא מעון סגור. החברה האלה עברו עברות קשות.

00:02:10.000 --> 00:02:12.000
הם אמורים להיות נעולים מאחורי סורג ובריח.

00:02:12.000 --> 00:02:15.000
הם אינם אמורים להיות חופשיים בחוץ".

00:02:15.000 --> 00:02:17.000
אבל עדיין, התחלנו לדבר על זה,

00:02:17.000 --> 00:02:19.000
ודבר אחד הוביל לאחר.

00:02:19.000 --> 00:02:22.000
ואני לא יכול לראות את עצמי

00:02:22.000 --> 00:02:24.000
נכנס לכלא בניו ג'רזי

00:02:24.000 --> 00:02:26.000
ומציע הצעה שכזאת,

00:02:26.000 --> 00:02:28.000
אבל בגלל שזאת ישראל,

00:02:28.000 --> 00:02:31.000
מנהל המעון גרם לזה לקרות.

00:02:31.000 --> 00:02:34.000
וכך חודשיים אחר כך,

00:02:34.000 --> 00:02:36.000
מצאנו את עצמנו בחוץ --

00:02:36.000 --> 00:02:38.000
אני,

00:02:38.000 --> 00:02:41.000
עשרה עבריינים צעירים,

00:02:41.000 --> 00:02:43.000
ובחור נהדר בשם רז

00:02:43.000 --> 00:02:45.000
שהפך להיות חבר מאד טוב שלי

00:02:45.000 --> 00:02:47.000
והשותף שלי בפרויקט הזה.

NOTE Paragraph

00:02:47.000 --> 00:02:50.000
ובמשך השבועות הבאים, היה לי את העונג העצום

00:02:50.000 --> 00:02:52.000
להציג לילדים האלה

00:02:52.000 --> 00:02:54.000
לעולם של חופש מוחלט,

00:02:54.000 --> 00:02:57.000
עולם המורכב ממראות נהדרים

00:02:57.000 --> 00:02:59.000
כמו אלה --

00:02:59.000 --> 00:03:02.000
כל מה שאתם רואים פה הוא כמובן בישראל --

00:03:02.000 --> 00:03:04.000
וכן מפגשים מטווח קצר

00:03:04.000 --> 00:03:06.000
עם כל מיני יצורים קטנים

00:03:06.000 --> 00:03:08.000
הבאים בכל מיני גדלים,

00:03:08.000 --> 00:03:11.000
צבעים וצורות

00:03:11.000 --> 00:03:13.000
וכן הלאה.

00:03:13.000 --> 00:03:16.000
למרות כל ההדר הזה,

00:03:16.000 --> 00:03:19.000
ההתחלה היתה מאד מתסכלת.

00:03:19.000 --> 00:03:21.000
כל מכשול קטן,

00:03:21.000 --> 00:03:23.000
כל עליה קלה,

00:03:23.000 --> 00:03:25.000
גרמה לחברה האלה

00:03:25.000 --> 00:03:28.000
לעצור במקום ולוותר.

00:03:28.000 --> 00:03:31.000
אז היו לנו המון מקרים כאלה.

00:03:31.000 --> 00:03:33.000
גיליתי שהיה להם מאד קשה

00:03:33.000 --> 00:03:35.000
להתמודד עם תסכול וקשיים --

00:03:35.000 --> 00:03:37.000
לא בגלל שהם לא היו מסוגלים פיזית.

00:03:37.000 --> 00:03:40.000
אבל זו היתה סיבה אחת שהם הגיעו לאן שהגיעו.

00:03:41.000 --> 00:03:43.000
ואני גם נהייתי יותר ויותר מתוסכל,

00:03:43.000 --> 00:03:45.000
בגלל שאני הייתי שם,

00:03:45.000 --> 00:03:47.000
לא רק כדי להיות איתם,

00:03:47.000 --> 00:03:49.000
אבל גם כדי לרכוב וליצור קבוצה.

00:03:49.000 --> 00:03:51.000
ולא ידעתי מה לעשות.

NOTE Paragraph

00:03:51.000 --> 00:03:53.000
הרשו לי לתת לכם דוגמה.

00:03:53.000 --> 00:03:56.000
ירדנו במורד גבעה עם אדמה סלעית,

00:03:56.000 --> 00:03:59.000
והצמיג הקדמי של אלכס

00:03:59.000 --> 00:04:01.000
נתקע באחד החריצים האלה כאן.

00:04:01.000 --> 00:04:03.000
אז הוא התרסק,

00:04:03.000 --> 00:04:05.000
והוא קצת נפצע,

00:04:05.000 --> 00:04:08.000
אבל זה לא מנע ממנו לקפוץ

00:04:08.000 --> 00:04:10.000
והוא החל לקפוץ על האופניים שלו למעלה ולמטה

00:04:10.000 --> 00:04:12.000
ולקלל באלימות.

00:04:12.000 --> 00:04:15.000
ואז הוא זרק את הקסדה שלו באוויר.

00:04:15.000 --> 00:04:18.000
תיק הגב שלו עף בקשת לכיוון השני.

00:04:18.000 --> 00:04:20.000
ואז הוא רץ לעץ הקרוב

00:04:20.000 --> 00:04:23.000
ומתחיל לשבור ענפים ולזרוק אבנים

00:04:23.000 --> 00:04:26.000
ולקלל כמו שלא שמעתי מעולם.

00:04:26.000 --> 00:04:29.000
ואני פשוט עומד שם,

00:04:29.000 --> 00:04:31.000
מביט על הסצנה

00:04:31.000 --> 00:04:33.000
בחוסר אמונה מוחלט,

00:04:33.000 --> 00:04:36.000
בלי לדעת מה לעשות.

00:04:36.000 --> 00:04:38.000
אני רגיל לאלגוריתמים

00:04:38.000 --> 00:04:41.000
ומבני נתונים

00:04:41.000 --> 00:04:44.000
ותלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה,

00:04:44.000 --> 00:04:46.000
ושום דבר ברקע שלי

00:04:46.000 --> 00:04:48.000
לא הכין אותי להתמודד

00:04:48.000 --> 00:04:51.000
עם צעיר עצבני ואלים

00:04:51.000 --> 00:04:53.000
באמצע שום מקום.

00:04:53.000 --> 00:04:55.000
אתם חייבים להבין שמקרים כאלה

00:04:55.000 --> 00:04:57.000
לא קרו במקומות נוחים.

00:04:57.000 --> 00:05:00.000
הם קרו במקומות כמו זה

00:05:00.000 --> 00:05:02.000
במדבר יהודה,

00:05:02.000 --> 00:05:05.000
20 ק"מ מהכביש הקרוב ביותר.

00:05:05.000 --> 00:05:07.000
ומה שאתם לא רואים בתמונה הזאת

00:05:07.000 --> 00:05:10.000
שבין הרוכבים האלה שם,

00:05:10.000 --> 00:05:12.000
יש נער היושב על סלע,

00:05:12.000 --> 00:05:14.000
ואומר "אני לא זז מכאן. תשכח מזה.

00:05:14.000 --> 00:05:16.000
נמאס לי"

00:05:16.000 --> 00:05:18.000
ובכן, זוהי בעיה

00:05:18.000 --> 00:05:21.000
בגלל שבדרך כזאת או אחרת, אתם צריכים לגרום לבחור לזוז

00:05:21.000 --> 00:05:24.000
בגלל שיתחיל להחשיך בקרוב ולהיות מסוכן.

NOTE Paragraph

00:05:24.000 --> 00:05:27.000
לקח לי מספר מקרים כאלה כדי להבין מה אני צריך לעשות.

00:05:27.000 --> 00:05:29.000
בהתחלה זה היה אסון.

00:05:29.000 --> 00:05:31.000
ניסיתי במילים קשות ואיומים

00:05:31.000 --> 00:05:33.000
זה לא הביא אותי לשום מקום.

00:05:33.000 --> 00:05:35.000
זה מה שהיה להם כל החיים.

00:05:35.000 --> 00:05:38.000
בשלב מסוים גיליתי,

00:05:38.000 --> 00:05:40.000
שילד כזה נכנס להתקף,

00:05:40.000 --> 00:05:42.000
הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות

00:05:42.000 --> 00:05:45.000
זה להשאר קרוב ככל האפשר לילד הזה,

00:05:45.000 --> 00:05:47.000
זה קשה,

00:05:47.000 --> 00:05:49.000
בגלל שמה שאתם רוצים באמת לעשות זה להתרחק.

00:05:49.000 --> 00:05:51.000
אבל זה מה שהיה לו כל החיים,

00:05:51.000 --> 00:05:53.000
אנשים מתרחקים ממנו.

00:05:53.000 --> 00:05:55.000
אז מה שאתם צריכים לעשות זה להישאר קרוב

00:05:55.000 --> 00:05:57.000
ולנסות לגעת

00:05:57.000 --> 00:05:59.000
ולטפוח על כתפו

00:05:59.000 --> 00:06:01.000
או לתת לו חתיכת שוקולד.

00:06:01.000 --> 00:06:04.000
אז הייתי אומר "אלכס, אני יודע שזה נורא קשה.

00:06:04.000 --> 00:06:06.000
למה לא תנוח כמה דקות

00:06:06.000 --> 00:06:08.000
ואז נמשיך".

00:06:08.000 --> 00:06:11.000
עוף מפה, יא מניאק, פסיכופט.

00:06:11.000 --> 00:06:14.000
למה אתה מביא אותנו למקום המחורבן הזה?"

00:06:15.000 --> 00:06:18.000
והייתי אומר "תירגע, אלכס

00:06:18.000 --> 00:06:20.000
הנה חתיכת שוקולד"

00:06:20.000 --> 00:06:22.000
ואלכס היה אומר "ארררגגג!"

00:06:22.000 --> 00:06:24.000
כי אתם צריכים להבין

00:06:24.000 --> 00:06:26.000
ברכיבות כאלה אתם רעבים כל הזמן --

00:06:26.000 --> 00:06:29.000
ואחרי הרכיבות גם כן.

NOTE Paragraph

00:06:30.000 --> 00:06:33.000
ומי הבחור הזה, אלכס, בכלל?

00:06:33.000 --> 00:06:35.000
הוא בן 17.

00:06:35.000 --> 00:06:37.000
כאשר היה בן 8,

00:06:37.000 --> 00:06:40.000
מישהו שם אותו על אוניה באודסה

00:06:40.000 --> 00:06:43.000
ושלח אותו לישראל

00:06:43.000 --> 00:06:45.000
לבד.

00:06:45.000 --> 00:06:47.000
והוא הגיע לדרום תל-אביב

00:06:47.000 --> 00:06:49.000
ולא היה לו המזל הטוב

00:06:49.000 --> 00:06:51.000
להאסף על ידי קארן טל

00:06:51.000 --> 00:06:53.000
אז הוא הסתובב ברחובות

00:06:53.000 --> 00:06:56.000
והפך להיות חבר כנופיה.

00:06:56.000 --> 00:06:58.000
ובילה את 10 השנים האחרונות של חייו

00:06:58.000 --> 00:07:00.000
בשני מקומות בלבד --

00:07:00.000 --> 00:07:03.000
שכונות מצוקה ובכלא,

00:07:03.000 --> 00:07:05.000
בו הוא נמצא בשנתיים האחרונות

00:07:05.000 --> 00:07:08.000
לפני שהגיע לשבת על הסלע שם.

00:07:08.000 --> 00:07:10.000
אז הילד הזה

00:07:10.000 --> 00:07:13.000
כנראה נוצל,

00:07:13.000 --> 00:07:16.000
ננטש, נזנח, נבגד

00:07:16.000 --> 00:07:18.000
על ידי כמעט כל מבוגר שפגש בדרך.

00:07:18.000 --> 00:07:20.000
אז לילד כזה,

00:07:20.000 --> 00:07:23.000
כאשר מבוגר שהוא למד לכבד נשאר קרוב אליו

00:07:23.000 --> 00:07:25.000
ולא מתרחק ממנו

00:07:25.000 --> 00:07:27.000
בשום מצב,

00:07:27.000 --> 00:07:30.000
בלי קשר לאיך הוא מתנהג,

00:07:30.000 --> 00:07:33.000
זה נסיון מרפא מדהים.

00:07:33.000 --> 00:07:36.000
זה מעשה של קבלה ללא תנאים,

00:07:36.000 --> 00:07:38.000
משהו שאף פעם לא היה לו.

NOTE Paragraph

00:07:38.000 --> 00:07:40.000
אני רוצה להגיד כמה מילים על חזון.

00:07:40.000 --> 00:07:43.000
כאשר התחלתי את התוכנית הזאת לפני 4 שנים.

00:07:43.000 --> 00:07:46.000
היתה לי תוכנית מקורית

00:07:46.000 --> 00:07:48.000
ליצור קבוצה

00:07:48.000 --> 00:07:50.000
של מנצחים נגד כל הסיכויים.

00:07:50.000 --> 00:07:53.000
היה לי דימוי של לאנס ארמסטרונג

00:07:53.000 --> 00:07:55.000
בראשי.

00:07:55.000 --> 00:07:58.000
וזה לקח לי בדיוק חודשיים

00:07:58.000 --> 00:08:00.000
של תסכול מוחלט

00:08:00.000 --> 00:08:02.000
להבין שהחזון הזה

00:08:02.000 --> 00:08:04.000
היה לא לעניין,

00:08:04.000 --> 00:08:06.000
ושיש חזון אחר

00:08:06.000 --> 00:08:08.000
הרבה יותר חשוב

00:08:08.000 --> 00:08:11.000
ויותר אפשרי.

00:08:11.000 --> 00:08:14.000
פתאום הבנתי שבפרויקט הזה

00:08:14.000 --> 00:08:16.000
שהמטרה של הרכיבות האלה

00:08:16.000 --> 00:08:18.000
צריכה באמת להיות

00:08:18.000 --> 00:08:20.000
לחשוף את הילדים האלה

00:08:20.000 --> 00:08:23.000
לדבר אחד בלבד: אהבה,

00:08:23.000 --> 00:08:25.000
אהבה למדינה, לעליות

00:08:25.000 --> 00:08:27.000
ולירידות,

00:08:27.000 --> 00:08:30.000
לכל היצורים המדהימים שמקיפים אותנו --

00:08:30.000 --> 00:08:32.000
לחיות, לצמחים,

00:08:32.000 --> 00:08:34.000
לחרקים,

00:08:34.000 --> 00:08:36.000
אהבה וכבוד

00:08:36.000 --> 00:08:38.000
לחברים האחרים בקבוצה שלך,

00:08:38.000 --> 00:08:40.000
בקבוצת האופניים שלך,

00:08:40.000 --> 00:08:42.000
והכי חשוב,

00:08:42.000 --> 00:08:44.000
אהבה וכבוד לעצמך,

00:08:44.000 --> 00:08:46.000
שהוא דבר

00:08:46.000 --> 00:08:48.000
שהיה ממש חסר להם.

NOTE Paragraph

00:08:48.000 --> 00:08:50.000
ביחד עם הילדים,

00:08:50.000 --> 00:08:53.000
עברתי תמורה מרשימה.

00:08:53.000 --> 00:08:55.000
אני מגיע מעולם תחרותי

00:08:55.000 --> 00:08:57.000
של מדע והייטק.

00:08:57.000 --> 00:09:00.000
נהגתי לחשוב שהיגיון ולוגיקה

00:09:00.000 --> 00:09:02.000
ודחף חסר מעצורים

00:09:02.000 --> 00:09:04.000
היו הדרכים היחידות לגרום לדברים לקרות.

00:09:04.000 --> 00:09:06.000
ולפני שעבדתי עם הילדים,

00:09:06.000 --> 00:09:08.000
כל דבר שעשיתי איתם,

00:09:08.000 --> 00:09:10.000
או כל דבר שעשיתי עם עצמי,

00:09:10.000 --> 00:09:12.000
היה צריך להיות מושלם.

00:09:12.000 --> 00:09:15.000
אידיאלי, אופטימלי.

00:09:15.000 --> 00:09:19.000
אבל אחרי שעבדתי איתם זמן מה,

00:09:19.000 --> 00:09:22.000
גיליתי את הערך העצום של אמפטיה

00:09:22.000 --> 00:09:24.000
וגמישות

00:09:24.000 --> 00:09:26.000
ולהיות מסוגל להתחיל עם חזון מסוים,

00:09:26.000 --> 00:09:29.000
ואם החזון הזה לא עובד, זה לא נורא.

00:09:29.000 --> 00:09:32.000
כל מה שאתה צריך לעשות זה לשחק עם זה, לשנות אותו קצת,

00:09:32.000 --> 00:09:35.000
ולמצוא משהו שעוזר, שבאמת עובד.

00:09:35.000 --> 00:09:37.000
אז עכשיו, אני מרגיש יותר כאילו ...

00:09:37.000 --> 00:09:39.000
אלה הם העקרונות שלי,

00:09:39.000 --> 00:09:41.000
ואם הם לא מוצאים חן בעיניך,

00:09:41.000 --> 00:09:43.000
יש לי אחרים.

NOTE Paragraph

00:09:43.000 --> 00:09:45.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:45.000 --> 00:09:50.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:09:50.000 --> 00:09:52.000
ואחד מהעקרונות האלה

00:09:52.000 --> 00:09:54.000
הוא מיקוד.

00:09:54.000 --> 00:09:56.000
לפני כל רכיבה

00:09:56.000 --> 00:09:58.000
אנחנו יושבים ביחד עם הילדים,

00:09:58.000 --> 00:10:00.000
ואנחנו נותנים להם מילה אחת

00:10:00.000 --> 00:10:02.000
לחשוב עליה בזמן הרכיבה.

00:10:02.000 --> 00:10:05.000
צריך למקד את תשומת הלב שלהם במשהו

00:10:05.000 --> 00:10:07.000
בגלל שכל כך הרבה דברים קורים.

00:10:07.000 --> 00:10:09.000
אז אלה מילים כמו "עבודת צוות"

00:10:09.000 --> 00:10:11.000
או "התמדה"

00:10:11.000 --> 00:10:13.000
או אפילו מושגים מורכבים

00:10:13.000 --> 00:10:15.000
כמו "חלוקת משאבים"

00:10:15.000 --> 00:10:17.000
או "פרספקטיבה" -- מילה שהם לא מבינים.

00:10:17.000 --> 00:10:19.000
אתם יודעים, פרספקטיבה

00:10:19.000 --> 00:10:21.000
זה אחת האסטרטגיות הכי חשובות

00:10:21.000 --> 00:10:23.000
להתמודדות בחיים

00:10:23.000 --> 00:10:26.000
שרכיבה על אופני הרים באמת יכולה ללמד אתכם.

00:10:26.000 --> 00:10:28.000
אני אומר לנערים

00:10:28.000 --> 00:10:31.000
כאשר הם נאבקים באיזו עליה

00:10:31.000 --> 00:10:33.000
ומרגישים שהם לא יכולים יותר,

00:10:33.000 --> 00:10:36.000
זה באמת עוזר להתעלם מהמכשולים המיידים

00:10:36.000 --> 00:10:38.000
להרים את הראש ולהסתכל מסביב

00:10:38.000 --> 00:10:40.000
ולראות איך הנוף סביבכם גדל.

00:10:40.000 --> 00:10:43.000
זה ממש דוחף אתכם למעלה.

00:10:43.000 --> 00:10:45.000
זאת המשמעות של פרספקטיבה.

00:10:45.000 --> 00:10:47.000
או שאתם יכולים להסתכל אחורה בזמן

00:10:47.000 --> 00:10:49.000
להבין שכבר הצלחתם לכבוש

00:10:49.000 --> 00:10:52.000
הרים תלולים יותר בעבר.

00:10:52.000 --> 00:10:55.000
וכך אתם מפתחים הערכה עצמית.

NOTE Paragraph

00:10:55.000 --> 00:10:57.000
הרשו לי לתת לכם דוגמא איך זה עובד.

00:10:57.000 --> 00:11:00.000
אתם עומדים עם האופניים שלכם בתחילת פברואר.

00:11:00.000 --> 00:11:03.000
ממש קר, ואתם עומדים באחד מהימים הגשומים האלה,

00:11:03.000 --> 00:11:05.000
ומטפטף

00:11:05.000 --> 00:11:08.000
וקר,

00:11:08.000 --> 00:11:11.000
ואתם עומדים למשל ביקנעם.

00:11:11.000 --> 00:11:14.000
ואתם מסתכלים למעלה לשמיים ודרך העננים.

00:11:14.000 --> 00:11:17.000
אתם רואים את המנזר בראש המוחרקה --

00:11:17.000 --> 00:11:19.000
זה המקום שאתם אמורים לטפס אליו עכשיו --

00:11:19.000 --> 00:11:22.000
ואתם אומרים "אין שום דרך שאני יכול להגיע לשם".

00:11:22.000 --> 00:11:25.000
אבל, שעתיים לאחר מכן,

00:11:25.000 --> 00:11:28.000
אתם מוצאים את עצמכם עומדים על גג המנזר,

00:11:28.000 --> 00:11:31.000
מטונפים מבוץ,

00:11:31.000 --> 00:11:33.000
דם וזיעה.

00:11:33.000 --> 00:11:35.000
ואתם מסתכלים למטה על יקנעם,

00:11:35.000 --> 00:11:37.000
הכל כל כך קטן וזעיר.

00:11:37.000 --> 00:11:39.000
ואתם אומרים "הי אלכס, תביט על מגרש החניה בו התחלנו.

00:11:39.000 --> 00:11:41.000
הוא כזה קטן.

00:11:41.000 --> 00:11:43.000
אני לא יכול להאמין שעשיתי את זה".

00:11:43.000 --> 00:11:45.000
וזאת הנקודה

00:11:45.000 --> 00:11:47.000
בה אתה מתחיל לאהוב את עצמך.

NOTE Paragraph

00:11:48.000 --> 00:11:50.000
אז כך אנחנו מדברים על

00:11:50.000 --> 00:11:52.000
המילים המיוחדות האלה שאנחנו מלמדים אותם.

00:11:52.000 --> 00:11:55.000
ובסוף כל רכיבה אנחנו יושבים ביחד

00:11:55.000 --> 00:11:57.000
ומשתפים רגעים

00:11:57.000 --> 00:12:00.000
שבהם המילים המיוחדות של היום

00:12:00.000 --> 00:12:02.000
עלו ועשו את ההבדל.

00:12:02.000 --> 00:12:04.000
והדיונים האלה

00:12:04.000 --> 00:12:06.000
יכולים להיות מאד מעוררי השראה.

00:12:06.000 --> 00:12:08.000
באחד מהם, אחד הילדים אמר פעם,

00:12:08.000 --> 00:12:10.000
"כאשר רכבנו על המצוק הזה

00:12:10.000 --> 00:12:12.000
המשקיף על ים המלח --

00:12:12.000 --> 00:12:15.000
והוא דיבר על הנקודה הזאת כאן --

00:12:15.000 --> 00:12:17.000
נזכרתי

00:12:17.000 --> 00:12:19.000
ביום בו עזבתי את הכפר באתיופיה

00:12:19.000 --> 00:12:22.000
ועזבנו ביחד עם אח שלי.

00:12:22.000 --> 00:12:24.000
הלכנו 120 קילומטר

00:12:24.000 --> 00:12:26.000
עד שהגענו לסודן.

00:12:26.000 --> 00:12:29.000
זה היה המקום הראשון בו קיבלנו מים ואוכל".

00:12:29.000 --> 00:12:32.000
והוא ממשיך ואומר, וכולם מביטים בו כמו גיבור,

00:12:32.000 --> 00:12:34.000
כנראה בפעם הראשונה בחיים שלו.

00:12:34.000 --> 00:12:37.000
והוא אומר -- בגלל שיש לי גם מתנדבים שרוכבים איתי,

00:12:37.000 --> 00:12:39.000
מבוגרים, שיושבים שם

00:12:39.000 --> 00:12:42.000
מקשיבים לו.

00:12:42.000 --> 00:12:44.000
והוא אומר "וזאת היתה רק ההתחלה

00:12:44.000 --> 00:12:46.000
של הצרות שלנו

00:12:46.000 --> 00:12:48.000
עד שהגענו לישראל.

00:12:48.000 --> 00:12:50.000
ורק עכשיו" הוא אומר,

00:12:50.000 --> 00:12:52.000
" אני מתחיל להבין איפה אני,

00:12:52.000 --> 00:12:54.000
ואני מתחיל לאהוב את זה".

00:12:54.000 --> 00:12:56.000
עכשיו זיכרו מתי הוא אמר את זה,

00:12:56.000 --> 00:12:58.000
יש לי עור ברווז,

00:12:58.000 --> 00:13:01.000
בגלל שהוא אמר את זה כשהשקפנו על הרי מואב כאן ברקע.

00:13:01.000 --> 00:13:03.000
זה המקום בו יהושע ירד

00:13:03.000 --> 00:13:05.000
וחצה את הירדן

00:13:05.000 --> 00:13:08.000
והנהיג את בני ישראל לתוך ארץ כנען

00:13:08.000 --> 00:13:10.000
לפני 3,000 שנה

00:13:10.000 --> 00:13:12.000
בקטע האחרון הזה

00:13:12.000 --> 00:13:15.000
של המסע מאפריקה.

NOTE Paragraph

00:13:15.000 --> 00:13:17.000
כך שפרספקטיבה

00:13:17.000 --> 00:13:19.000
והקשר והיסטוריה

00:13:19.000 --> 00:13:21.000
משחקים תפקיד ראשי

00:13:21.000 --> 00:13:23.000
בדרך שאני מתכנן את הרכיבות שלי

00:13:23.000 --> 00:13:25.000
עם הילדים.

00:13:25.000 --> 00:13:27.000
אנחנו מבקרים קיבוצים

00:13:27.000 --> 00:13:30.000
שהוקמו על ידי ניצולי שואה.

00:13:30.000 --> 00:13:33.000
אנחנו רוכבים דרך הריסות

00:13:33.000 --> 00:13:36.000
של כפרים פלסטינים,

00:13:36.000 --> 00:13:39.000
ואנחנו דנים כיצד הם הפכו להריסות.

00:13:39.000 --> 00:13:42.000
ואנחנו עוברים דרך שרידים

00:13:42.000 --> 00:13:44.000
של ישובים יהודים, ישובים נבטים,

00:13:44.000 --> 00:13:46.000
ישובים כנעניים --

00:13:46.000 --> 00:13:48.000
בני 3,000, 4,000 ו-5,000 שנה.

00:13:48.000 --> 00:13:50.000
ודרך המארג הזה,

00:13:50.000 --> 00:13:53.000
שהוא ההיסטוריה של הארץ הזאת,

00:13:53.000 --> 00:13:55.000
הילדים רוכשים

00:13:55.000 --> 00:13:57.000
מה שהוא ככל הנראה הערך החשוב ביותר

00:13:57.000 --> 00:13:59.000
בחינוך,

00:13:59.000 --> 00:14:03.000
וזו ההבנה שהחיים הם מורכבים,

00:14:03.000 --> 00:14:06.000
ושאין שחור ולבן.

00:14:06.000 --> 00:14:08.000
ועל ידי הערכה של המורכבות,

00:14:08.000 --> 00:14:10.000
הם נעשים יותר סובלניים,

00:14:10.000 --> 00:14:13.000
וסובלנות מביאה לתקווה.

NOTE Paragraph

00:14:14.000 --> 00:14:16.000
אני רוכב עם הילדים האלה פעם בשבוע,

00:14:16.000 --> 00:14:18.000
כל יום שלישי.

00:14:18.000 --> 00:14:21.000
הנה תמונה מיום שלישי האחרון - לפני פחות משבוע --

00:14:21.000 --> 00:14:23.000
ואני ארכב איתם גם מחר.

00:14:23.000 --> 00:14:26.000
בכל אחת מהרכיבות האלה

00:14:26.000 --> 00:14:29.000
אני תמיד מסיים באחד מהמקומות המופלאים האלה,

00:14:29.000 --> 00:14:32.000
לוקח את הנוף המדהים הזה סביבי.

00:14:32.000 --> 00:14:34.000
ואני מרגיש מבורך ובר מזל

00:14:34.000 --> 00:14:36.000
שאני חי,

00:14:36.000 --> 00:14:38.000
ואני מרגיש בכל גיד

00:14:38.000 --> 00:14:40.000
בגופי הכואב.

00:14:40.000 --> 00:14:42.000
ואני מרגיש מבורך ובר מזל

00:14:42.000 --> 00:14:44.000
שלפני 15 שנה

00:14:44.000 --> 00:14:46.000
היה לי את האומץ להתפטר

00:14:46.000 --> 00:14:48.000
ממשרתי באוניברסיטת ניו יורק

00:14:48.000 --> 00:14:50.000
ולחזור לארץ מולדתי

00:14:50.000 --> 00:14:52.000
בה אני יכול לעשות את הרכיבות המופלאות האלה

00:14:52.000 --> 00:14:54.000
עם הקבוצה הזאת של נערים בעיתיים

00:14:54.000 --> 00:14:56.000
הבאים מאתיופיה

00:14:56.000 --> 00:14:59.000
ומרוקו ורוסיה.

00:14:59.000 --> 00:15:01.000
ואני מרגיש מבורך ובר מזל

00:15:01.000 --> 00:15:03.000
שכל שבוע, כל יום שלישי

00:15:03.000 --> 00:15:06.000
ולמעשה גם כל יום שישי,

00:15:06.000 --> 00:15:09.000
אני יכול לחגוג שוב

00:15:09.000 --> 00:15:12.000
בכל נימי גופי

00:15:12.000 --> 00:15:15.000
את ההרפתקה של לחיות בישראל, על הקצה.

NOTE Paragraph

00:15:15.000 --> 00:15:17.000
תודה רבה

NOTE Paragraph

00:15:17.000 --> 00:15:24.000
(מחיאות כפיים)