WEBVTT

00:00:49.409 --> 00:00:51.582
תודה רבה לכם, גבירותי ורבותי.

00:00:51.582 --> 00:00:53.964
זאת חוויה מעניינת, יוצאת-דופן
ומשונה בשבילי

00:00:55.729 --> 00:01:00.049
להרצות בעיר מולדתי, שהיא...

00:01:03.357 --> 00:01:06.372
בין הספרים שקונסטנס ציינה
כשהיא הציגה אותי,

00:01:08.991 --> 00:01:11.289
"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה",
"דירק ג'נטלי" וכו',

00:01:11.289 --> 00:01:12.686
אלה לא הספרים הכי אהובים עלי.

00:01:12.686 --> 00:01:13.744
הספר האהוב עלי,

00:01:13.744 --> 00:01:15.607
הוא שעליו אדבר הערב.

00:01:16.277 --> 00:01:18.387
מצחיק כמה הרבה קורה...

00:01:18.387 --> 00:01:20.384
שכמעט כל סופר שאני מכיר

00:01:20.419 --> 00:01:23.516
הספר הכי אהוב עליו
הוא זה שנמכר הכי מעט.

00:01:23.896 --> 00:01:26.069
הוא איכשהו המיץ של הזבל,

00:01:26.616 --> 00:01:29.320
והוא פשוט זה שאתה הכי אוהב.

00:01:29.930 --> 00:01:32.218
ואני רוצה לספר לכם מעט
איך זה קרה.

00:01:34.850 --> 00:01:37.699
מתישהו באמצע שנות ה-80
של המאה ה-20,

00:01:38.794 --> 00:01:40.315
הטלפון צלצל.

00:01:46.607 --> 00:01:47.862
והקול אמר,

00:01:48.676 --> 00:01:50.862
"אנו רוצים שתיסע למדגסקר.

00:01:53.266 --> 00:01:57.224
"אנו רוצים שתחפש
מין נדיר ביותר של למור,

00:01:57.812 --> 00:01:59.093
"ששמו 'איי-איי'.

00:02:00.061 --> 00:02:01.533
"המטוס ממריא בעוד שבועיים,

00:02:02.034 --> 00:02:03.715
"נשמח אם תהיה עליו."

00:02:03.715 --> 00:02:06.285
אני -- הנחתי שהם טעו במספר --
אמרתי, "בסדר!"

00:02:06.285 --> 00:02:08.422
לפני שהם יגלו את טעותם.

00:02:11.785 --> 00:02:13.897
אבל מסתבר שהם החליטו,

00:02:14.468 --> 00:02:17.469
"הנה מישהו שאין לו מושג על למורים,

00:02:17.469 --> 00:02:20.103
"על 'איי-איי', על מדגסקר,

00:02:20.559 --> 00:02:21.629
"בואו נשלח אותו."

00:02:24.511 --> 00:02:27.385
אז התחלתי לנסות
ללמוד על זה משהו,

00:02:27.385 --> 00:02:29.432
ומסתבר שזה מעניין מאד.

00:02:31.585 --> 00:02:35.555
הלמורים היו פעם
המין הדומיננטי בעולם כולו.

00:02:36.906 --> 00:02:40.746
והם היו יצורים מאד עדינים ושלווים.

00:02:41.134 --> 00:02:43.719
הם היו בערך בגודל של חתולים,

00:02:44.733 --> 00:02:46.739
ובילו בנעימים על צמרות העצים.

00:02:51.748 --> 00:02:55.328
ואז גונדוואנאלאנד התפצלה.

00:02:57.625 --> 00:03:00.991
זה נשמע תמיד כמו
איזו להקת רוק משנות ה-70

00:03:00.991 --> 00:03:04.471
שהתפרקה בגלל חילוקי דעות מוסיקליים.

00:03:04.473 --> 00:03:06.067
אבל כפי שאתם ודאי זוכרים

00:03:06.542 --> 00:03:11.681
גונדוואנאלאנד היתה
מסה יבשתית ענקית

00:03:12.019 --> 00:03:13.961
שכללה את מה שהפך להיות
דרום-אמריקה, אפריקה, הודו,

00:03:17.394 --> 00:03:19.624
דרום-מזרח אסיה, אוסטרליה

00:03:19.948 --> 00:03:22.809
אה, לא --
אוסטרליה לא היתה

00:03:22.938 --> 00:03:25.233
וזה יהיה חשוב בהמשך --

00:03:25.571 --> 00:03:26.608
לא ניו-זילנד

00:03:26.608 --> 00:03:28.523
שהתבררה כסתם המון זבל

00:03:28.533 --> 00:03:30.215
שעלה מתוך מעמקי האוקיינוס.

00:03:37.497 --> 00:03:38.912
וכמו שאמרתי,

00:03:39.113 --> 00:03:42.908
הלמורים היו הפרימטים הדומיננטיים בעולם

00:03:43.156 --> 00:03:45.590
וכשכל המסה היבשתית הזאת התפצלה,

00:03:45.918 --> 00:03:47.626
ומדגסקר כחלק ממנה,

00:03:47.866 --> 00:03:49.354
מדגסקר כאילו הפליגה לה

00:03:49.354 --> 00:03:52.664
לאמצע מה שהפך פתאום
לאוקיינוס ההודי,

00:03:53.323 --> 00:03:56.508
והיא לקחה איתה דגימה מייצגת

00:03:56.804 --> 00:03:58.629
של בעלי החיים של התקופה,

00:03:58.919 --> 00:04:00.513
כולל המוני למורים.

00:04:01.442 --> 00:04:03.320
והם בעקרון ישבו שם לבד

00:04:03.518 --> 00:04:05.643
במשך מיליונים רבים של שנים

00:04:05.819 --> 00:04:06.953
בבדידות מזהרת.

00:04:07.875 --> 00:04:09.400
בינתיים, בשאר חלקי העולם,

00:04:10.449 --> 00:04:12.035
עלתה קרנו של יצור חדש.

00:04:12.499 --> 00:04:13.694
הגיע יצור חדש

00:04:14.055 --> 00:04:19.036
שהיה הרבה יותר נבון מהלמורים

00:04:19.806 --> 00:04:21.184
- ככה הוא טוען -

00:04:25.156 --> 00:04:26.538
הרבה יותר תחרותי,

00:04:26.934 --> 00:04:28.648
הרבה יותר תוקפני

00:04:28.821 --> 00:04:31.043
ועם הרבה יותר עניין

00:04:31.300 --> 00:04:33.664
במה שאפשר לעשות
עם ענפים.

00:04:35.059 --> 00:04:36.589
ענפים היו דבר נהדר.

00:04:36.591 --> 00:04:38.182
אפשר היה לעשות הרבה דברים
עם ענפים:

00:04:38.182 --> 00:04:40.491
עם ענפים אפשר היה
לחפור באדמה ולמצוא דברים,

00:04:40.705 --> 00:04:43.134
עם ענפים אפשר היה
לחפש זחלים בתוך קליפת העץ,

00:04:43.295 --> 00:04:45.040
עם ענפים אפשר היה
להרביץ זה לזה.

00:04:45.179 --> 00:04:48.378
אילו מכרו אז ירחון
למשתמשי ענפים,

00:04:48.378 --> 00:04:51.342
היצורים ההם היו עומדים בשביל זה בתור.

00:04:53.151 --> 00:04:54.192
והיצורים ההם

00:04:54.192 --> 00:04:57.100
- שכפי שוודאי ניחשתם, 
קרויים קופים -

00:04:57.100 --> 00:05:00.781
היות שהם היו תחרותיים ותוקפניים בהרבה,

00:05:00.917 --> 00:05:03.318
וחיו באותה סביבת מחיה
של הלמורים,

00:05:03.648 --> 00:05:05.603
דחקו בהצלחה את הלמורים

00:05:05.818 --> 00:05:09.286
מכל מקום בעולם פרט למדגסקר.

00:05:10.386 --> 00:05:13.538
כי מדגסקר היתה שם,
באמצע האוקיינוס ההודי

00:05:13.538 --> 00:05:15.399
והם לא יכלו להגיע אליה.

00:05:17.300 --> 00:05:21.071
הם לא יכלו להגיע אליה
עד לפני 1500 שנה בערך,

00:05:21.281 --> 00:05:24.557
כשהודות להתקדמות מדהימה
בטכנולוגיית הענפים,

00:05:31.823 --> 00:05:34.512
הם הצליחו להגיע לשם בסירות,

00:05:34.865 --> 00:05:36.307
ולבסוף - במטוסים.

00:05:36.768 --> 00:05:40.267
ולפתע, הלמורים
שהיה להם מקום משל עצמם

00:05:40.267 --> 00:05:42.571
מזה מיליונים רבים של שנים,

00:05:42.571 --> 00:05:45.931
עמדו פתאום מול אויבם הוותיק:
הקוף.

00:05:47.468 --> 00:05:49.142
אז זאת מדגסקר,

00:05:49.635 --> 00:05:51.824
ומתברר שהלמור הנדיר ביותר --

00:05:51.824 --> 00:05:53.778
וכשאני אומר "הלמור הנדיר ביותר",

00:05:53.778 --> 00:05:55.829
בנקודה זו באמצע שנות ה-80

00:05:55.829 --> 00:05:58.179
הם נחשבו ללמורים הכי נדירים;

00:05:58.179 --> 00:06:02.816
לאחרונה גילינו למור עוד יותר נדיר
בשם "למור הבמבוק הענק",

00:06:02.816 --> 00:06:05.578
שעבר מיד למקום מס' 1
ברשימת הלמורים בסכנת הכחדה --

00:06:07.219 --> 00:06:10.843
אבל האיי-איי
הוא חיה מיוחדת מאד.

00:06:11.780 --> 00:06:13.253
הוא נראה כמו שילוב

00:06:13.253 --> 00:06:15.157
של כל מיני חיות אחרות.

00:06:15.157 --> 00:06:18.755
למשל, יש לו אוזניים של שועל,

00:06:19.021 --> 00:06:21.642
ושיניים זעירות כמו של ארנבת

00:06:21.914 --> 00:06:27.957
זנב כמו נוצת יען

00:06:28.211 --> 00:06:31.612
ועיניים משונות מאד,

00:06:31.752 --> 00:06:35.509
למעשה, כמו של מרטי פלדמן.

00:06:36.535 --> 00:06:39.265
הן כאלו מסתכלות קצת מעבר לך

00:06:39.410 --> 00:06:42.440
לאיזה מימד אחר,
קצת מעל לכתפך השמאלית.

00:06:45.798 --> 00:06:50.370
אבל יש לו גם מאפיין
מאד מאד ייחודי:

00:06:50.773 --> 00:06:56.843
האצבע האמצעית בכל יד
רזה, גרומה וארוכה מאד מאד.

00:07:00.940 --> 00:07:03.215
ומסתבר שיש רק עוד חיה אחת

00:07:03.215 --> 00:07:06.541
בעולם כולו עם התכונה הזאת.

00:07:08.025 --> 00:07:09.513
והיא קרויה --

00:07:10.867 --> 00:07:13.497
אני מת על הזואולוגים.
יש להם דמיון שופע --

00:07:13.497 --> 00:07:15.936
היא קרויה
"האופוסום ארוך האצבע".

00:07:16.997 --> 00:07:20.815
וזהו יצור שחי בגיניאה החדשה,

00:07:20.889 --> 00:07:26.535
ואצלו, האצבע הרביעית
היא הרזה והמאורכת.

00:07:26.543 --> 00:07:28.233
וזה אומר לנו

00:07:28.233 --> 00:07:30.712
שאין שום זיקה
בין בעלי החיים האלה,

00:07:30.712 --> 00:07:32.276
זו אבולוציה מתכנסת טהורה,

00:07:32.474 --> 00:07:37.164
כי המכנה המשותף בין מדגסקר
עם האיי-איי

00:07:37.405 --> 00:07:39.546
ובין גיניאה החדשה
עם האופוסום ארוך האצבע

00:07:39.546 --> 00:07:43.902
הוא שבשתי סביבות המחיה הללו
אין נקרים.

00:07:46.220 --> 00:07:47.976
ועליכם להבין, העניין הוא --

00:07:49.333 --> 00:07:52.729
החיים הם אופורטוניסטיים ביותר,

00:07:52.865 --> 00:07:57.443
והם ינצלו כל מקור מזון
שנמצא בסביבה.

00:07:57.651 --> 00:08:02.603
ואם אין נקרים שמחפשים זחלים
מתחת לקליפת העצים,

00:08:03.086 --> 00:08:06.933
יעשו זאת היונקים

00:08:07.326 --> 00:08:12.547
שמגדלים אצבע דקה וגרומה
כדי לחפור מתחת לקליפת העץ,

00:08:12.610 --> 00:08:15.934
כדי להגיע למקור המזון,
הזחלים שמתחת לקליפה.

00:08:17.176 --> 00:08:22.435
האיי-איי הוא יצור מוזר מאד מאד.

00:08:22.677 --> 00:08:26.937
ובאותה עת חשבו שנותרו
רק כחמישה עשר מהם.

00:08:27.076 --> 00:08:33.067
ולמעשה הם חיו
לא במדגסקר עצמה,

00:08:33.541 --> 00:08:35.751
אלא באי יער-גשם זעיר

00:08:35.908 --> 00:08:38.874
מול חוף מדגסקר
ששמו "נוסי מנגבה",

00:08:39.023 --> 00:08:43.480
ממש מול הקצה
הצפון-מערבי של מדגסקר.

00:08:43.480 --> 00:08:45.516
כדי להגיע לשם,
מה שצריך לעשות

00:08:45.516 --> 00:08:48.437
הוא לטוס ב-747 למדגסקר.

00:08:49.579 --> 00:08:52.745
ואז לטוס בגרוטאה מעופפת איומה

00:08:54.017 --> 00:08:57.007
ממדגסקר אל נמל התעופה הצפון-מערבי.

00:08:57.535 --> 00:09:01.208
ומשם צריך לעבור,
בסדרה מצוינות טכנית הולכת ויורדת

00:09:01.556 --> 00:09:04.331
של עגלות, משאיות וכו' וכו',

00:09:07.338 --> 00:09:09.869
עד לנמל קטן
שבו אמורה להיות סירה

00:09:09.874 --> 00:09:11.931
שתיקח אותנו לנוסי מנגבה.

00:09:12.265 --> 00:09:14.979
הגענו לשם, והגענו לנמל,

00:09:14.979 --> 00:09:18.862
וחיפשנו את הסירה שאמורה
לקחת אותנו לנוסי מנגבה,

00:09:18.862 --> 00:09:20.088
ולא ראינו אותה.

00:09:20.088 --> 00:09:21.537
שאלנו כל הזמן אנשים,

00:09:21.537 --> 00:09:23.062
"איפה הסירה הזאת?"

00:09:23.062 --> 00:09:25.211
והם אמרו, "הנה, הנה!"

00:09:25.211 --> 00:09:27.407
ולא הצלחנו לראות
על מה הם מצביעים

00:09:27.407 --> 00:09:30.277
כי היה גוש ישן ורקוב
שהסתיר לנו.

00:09:31.401 --> 00:09:32.983
כפי שניחשתם,

00:09:32.983 --> 00:09:34.761
הגוש הישן והנרקב האיום,

00:09:34.761 --> 00:09:36.529
הוא זה שבו נאלצנו
להפליג לנוסי מנגבה.

00:09:36.529 --> 00:09:41.465
והוא לא עמד, לדעתי,
באמות המידה הבסיסיות של סירה.

00:09:42.490 --> 00:09:45.007
כי הוא היה מלא באוקיינוס.

00:09:45.928 --> 00:09:48.689
בעיני, כל הרעי,ן של סירה

00:09:48.689 --> 00:09:50.494
הוא שהאוקיינוס יישאר בחוץ.

00:09:52.401 --> 00:09:54.862
בכל אופן, חצינו ככה
את הדרך לנוסי מנגבה.

00:09:56.564 --> 00:10:00.000
וזהו אי יער-גשם יפהפה ביותר,
קטנטן וזעיר.

00:10:00.865 --> 00:10:02.126
ונתקלנו בבעיה חמורה,

00:10:02.130 --> 00:10:07.101
שהיא, כמובן, שבעל החיים הזה
לא רק חי בעצים

00:10:07.101 --> 00:10:09.526
- שנים רבות מאד לא ראו אותו -

00:10:09.526 --> 00:10:13.176
הוא חי בעצים
אבל הוא גם בעל-חיים לילי.

00:10:13.461 --> 00:10:17.105
ואיכות הסוללות במדגסקר
היתה גרועה מאד מאד.

00:10:19.144 --> 00:10:22.047
אז בילינו לילה אחר לילה אחר לילה,

00:10:23.181 --> 00:10:25.139
בשוטטות ביער הגשם

00:10:26.735 --> 00:10:29.567
במה שניתן לתאר רק כך:
גשם.

00:10:36.866 --> 00:10:37.929
כשאנו מסמורטטים למדי

00:10:39.567 --> 00:10:42.321
ופשוט העברנו לילה אחרי לילה

00:10:42.468 --> 00:10:44.240
כשאנו מצטופפים מתחת יריעות ברזנט,

00:10:44.240 --> 00:10:46.077
מביטים זה בזה ואומרים,
"די עם הגשם."

00:10:46.437 --> 00:10:48.341
ואחת לכמה זמן היינו, כאילו,

00:10:48.341 --> 00:10:50.674
"די, אני מנסה למצוא
את החיה הארורה הזאת."

00:10:50.674 --> 00:10:52.013
זה למעשה נהדר,

00:10:52.130 --> 00:10:55.001
מצאנו את הצריף הזה
שהיה של פקח ציד --

00:10:55.175 --> 00:10:58.390
לא פקח ציד אלא שומר יערות.

00:10:59.191 --> 00:11:00.548
וזה צריף זעיר ונחמד.

00:11:00.989 --> 00:11:02.818
והוא היה מלא בחיות בר.

00:11:05.538 --> 00:11:06.948
מה שקרה,

00:11:07.117 --> 00:11:11.758
זה שהיית פותח את הדלת

00:11:12.891 --> 00:11:14.801
והיית שומע את כל הרעש הזה...

00:11:19.322 --> 00:11:21.657
ואז הדלקת את האור
והכל היה נפסק

00:11:26.979 --> 00:11:30.022
והיית רואה עיני עכביש זעירות
על הקיר,

00:11:30.435 --> 00:11:32.942
כל אחד מהם עם חרק
חצי-אכול בפה

00:11:35.135 --> 00:11:36.369
ואומר, "כן?"

00:11:41.013 --> 00:11:42.531
ואז היית מכבה את האור ו...

00:11:46.032 --> 00:11:48.107
אז זהו המחסה שלנו,

00:11:48.107 --> 00:11:49.544
בילינו בו נהדר.

00:11:53.624 --> 00:11:55.294
ובסופו של דבר...

00:11:55.294 --> 00:11:56.860
אבל לילה אחד, לילה אחד,

00:11:56.860 --> 00:11:59.872
היינו כולנו, כמו שאמרתי,
צנופים מתחת לברזנטים,

00:11:59.880 --> 00:12:01.956
ואני יצאתי ושוטטתי בחוץ,

00:12:01.965 --> 00:12:05.474
ולפתע, לפתע,
הרמתי את המבט ועל ענף

00:12:05.887 --> 00:12:07.601
בערך בגובה כזה מעל לראשי,

00:12:08.000 --> 00:12:10.936
הופיע היצור הזה.

00:12:11.896 --> 00:12:15.451
היצור הזה הופיע על הענף

00:12:17.369 --> 00:12:19.405
הביט למטה, אלי,

00:12:20.050 --> 00:12:23.285
ואני הבטתי בו,
ובעודו מביט בי

00:12:23.539 --> 00:12:26.415
-- היה ברור שהוא בכלל לא אוהב
את זה שהבטתי בו --

00:12:26.944 --> 00:12:28.899
הוא הסתובב ונעלם שוב.

00:12:30.612 --> 00:12:32.621
כל המפגש ארך עשר שניות,

00:12:34.025 --> 00:12:36.299
וזה היה הדבר שלמענו באנו.

00:12:38.038 --> 00:12:40.875
ראיתי במו-עיני, וגם כולנו --

00:12:40.875 --> 00:12:44.603
כולנו הצלחנו לצלם אותו במהירות
כשהוא הופיע --

00:12:44.603 --> 00:12:47.122
אבל פתאום קלטתי שראינו איי-איי.

00:12:48.186 --> 00:12:51.573
ברגע ההוא הייתי מהופנט לגמרי

00:12:51.573 --> 00:12:54.779
מסיבות שבאותו רגע
לא יכולתי להסביר לעצמי לגמרי.

00:12:55.407 --> 00:12:58.187
כי חודש לפני כן
בכלל לא שמעתי על החיה הזאת

00:12:58.188 --> 00:13:00.851
ופתאום אני כאן, בוהה בה,

00:13:01.116 --> 00:13:03.908
וחושב שקרה כאן משהו מיוחד.

00:13:04.195 --> 00:13:06.577
אז התחלתי לחשוב על זה קצת,

00:13:06.577 --> 00:13:08.794
וזאת המחשבה שגיבשתי לעצמי.

00:13:12.163 --> 00:13:18.994
נסעתי הנה, טסתי ב-747 לטננריבו,

00:13:19.272 --> 00:13:21.195
שהיא בירת מדגסקר,

00:13:21.408 --> 00:13:23.432
הגרוטאה המעופפת האיומה ההיא

00:13:23.432 --> 00:13:26.220
שהטיסה אותנו אל הפינה
הצפון-מערבית של המדינה,

00:13:26.484 --> 00:13:29.611
ואח"כ סדרת העגלות והמשאיות
ההולכת ויורדת מבחינת מצוינותה,

00:13:29.615 --> 00:13:34.024
ואח"כ הדבר הרקוב והישן הזה
שהכניס אותנו ליער הגשם,

00:13:34.278 --> 00:13:37.452
וביער הגשם בעקרון הסתובבנו
לילה אחרי לילה,

00:13:37.452 --> 00:13:39.881
זה היה סוג של מסע בזמן

00:13:40.127 --> 00:13:41.355
- מסע בזמן -

00:13:41.659 --> 00:13:44.275
בחזרה אל העבר של טכנולוגיית הענפים.

00:13:46.337 --> 00:13:48.591
והמפגש הזה,

00:13:48.940 --> 00:13:52.028
מה שהמפגש הזה היה הוא:

00:13:52.155 --> 00:13:53.814
אני הייתי קוף שמביט בלמור.

00:13:55.083 --> 00:13:56.183
ואז אתה לפתע חושב,

00:13:56.185 --> 00:13:58.582
איזו כמות עצומה של היסטוריה

00:13:58.881 --> 00:14:00.857
יש ברגע הזה,
ואיננו חושבים

00:14:00.857 --> 00:14:03.317
- אנו לא קולטים -
כמה היסטוריה אנו סוחבים איתנו.

00:14:03.749 --> 00:14:09.175
השורשים שלנו בכוכב הלכת הזה
הם נורא נורא נורא עתיקים,

00:14:09.608 --> 00:14:12.403
ובד"כ איננו מרבים לחשוב עליהם.

00:14:12.801 --> 00:14:14.627
ויש צורך במפגש כזה

00:14:14.631 --> 00:14:20.874
כדי לקלוט לפתע כמה המשפחה שלך
עמוקה ורחבה.

00:14:21.383 --> 00:14:24.181
אז חשבתי לעצמי,
זה נורא מעניין.

00:14:25.140 --> 00:14:29.629
ודיברתי עם הבחור שהיה
כאילו המדריך שלי שם,

00:14:29.697 --> 00:14:31.927
זואולוג, שנשלח איתנו

00:14:32.173 --> 00:14:35.193
כדי לוודא שלא אפול מהעצים
או משהו כזה.

00:14:35.193 --> 00:14:39.274
שמו היה מארק קארווארדיין,
ואמרתי לו,

00:14:41.302 --> 00:14:42.953
"הייתי שמח מאד אילו יכולנו...,

00:14:42.956 --> 00:14:45.573
"מה דעתך על הרעיון
לעבור בכל העולם

00:14:45.573 --> 00:14:48.472
"לחפש עוד מינים נכחדים של בעלי-חיים,

00:14:48.472 --> 00:14:49.960
"ואולי לכתוב על זה ספר?"

00:14:49.960 --> 00:14:52.219
הוא ענה,
"נו, מזה אני מתפרנס!

00:14:53.123 --> 00:14:54.787
"כן, בטח!"

00:14:55.527 --> 00:14:57.546
אז זה מה שעשינו.

00:14:57.546 --> 00:14:59.453
באותה עת זה התעכב,

00:14:59.453 --> 00:15:02.609
כי לאחרונה חתמתי על התחייבות
לכתוב שני ספרים.

00:15:02.609 --> 00:15:06.804
אז כתבתי את
"סוכנות הבילוש ההוליסטית של דירק ג'נטלי"

00:15:06.804 --> 00:15:08.719
ואת "שעת התה האפלה של הנפש",

00:15:08.719 --> 00:15:10.616
וזא הגיע הזמן לצאת לדרך.

00:15:11.556 --> 00:15:15.675
והמקום הראשון שאליו יצאנו,

00:15:15.820 --> 00:15:21.523
היה לחפש חיה מסוימת
בשם "דרקון קומודו".

00:15:23.514 --> 00:15:26.068
אתם מכירים לטאות, נכון?

00:15:26.405 --> 00:15:27.543
כאילו, הן מין...

00:15:30.589 --> 00:15:34.361
דרקון הקומודו הוא קצת יותר גדול.

00:15:37.205 --> 00:15:43.359
הכי גדול שראינו
היה באורך ארבעה מטרים,

00:15:44.542 --> 00:15:46.275
והראש שלו הגיע עד כאן

00:15:48.993 --> 00:15:51.631
"ענק מזוין",
זה לדעתי המונח הטכני.

00:15:54.945 --> 00:15:57.717
חשבתי שהם המקור
של אגדות הדרקונים הסיניים

00:15:58.010 --> 00:16:01.922
- כי הם ענקיים,
לטאות ממש ממש ענקיות,

00:16:02.080 --> 00:16:05.195
מכוסות קשקשים, טורפות אדם,

00:16:05.361 --> 00:16:06.862
ממש טורפות אדם,

00:16:06.958 --> 00:16:08.754
הן לא נושפות אש,

00:16:08.754 --> 00:16:12.086
אבל הנשימה שלהן הכי מסריחה
מזו של כל היצורים המוכרים לאדם.

00:16:14.078 --> 00:16:18.212
הם חיים על אי בשם קומודו.

00:16:19.146 --> 00:16:22.198
לא די בזה -- מסתבר --

00:16:22.419 --> 00:16:30.674
שבאי הזה יש אלף וחמש מאות,
אלף וחמש מאות דרקונים אוכלי אדם,

00:16:33.344 --> 00:16:37.112
אלא שמי שנמצא בסכנת ההכחדה
החמורה ביותר באי

00:16:37.462 --> 00:16:39.619
הם כל שאר בעלי החיים
פרט לדרקונים.

00:16:45.536 --> 00:16:47.761
למעשה, כפי שאמרתי,
הם אוכלי אדם.

00:16:47.761 --> 00:16:50.268
הם לא יאכלו אתכם מיד,

00:16:50.268 --> 00:16:52.834
הם לא קופצים עליך
ובולעים אותך,

00:16:52.834 --> 00:16:54.037
אלא כאילו מתגנבים אליך

00:16:54.037 --> 00:16:56.149
ונותנים לך ביס קטן.

00:16:57.221 --> 00:16:59.872
בגלל שהרוק שלהם כל-כך ארסי,

00:17:00.231 --> 00:17:01.854
הפצע שלך לא יתרפא

00:17:02.089 --> 00:17:04.679
ואחרי זמן-מה - תמות.

00:17:05.056 --> 00:17:07.171
ואז אחד הדרקונים יזכה לאכול אותך

00:17:07.171 --> 00:17:09.664
- לא בהכרח זה שנשך אותך -

00:17:09.664 --> 00:17:10.953
יש להם פשוט אסטרטגיה

00:17:10.953 --> 00:17:14.648
שבאי יהיו כמה שיותר
יצורים גוססים ומתים

00:17:14.648 --> 00:17:17.567
ככל שיוכלו, וזה מקיים אותם.

00:17:20.983 --> 00:17:23.728
אבל מסתבר שלא מספיק
שבאי הזה יש 1,500 דרקונים אוכלי-אדם.

00:17:26.544 --> 00:17:28.789
רק כדי שזה יהיה
טיפה יותר מעניין,

00:17:28.789 --> 00:17:32.322
יש בו גם יותר נחשים ארסיים

00:17:32.361 --> 00:17:33.641
למטר מרובע של אדמה

00:17:33.831 --> 00:17:36.414
מכל אי באותו סדר-גודל בעולם.

00:17:37.331 --> 00:17:39.448
אז התקרבנו לקומודו

00:17:39.741 --> 00:17:41.979
קצת בעצבנות, עלי להודות,

00:17:42.411 --> 00:17:44.350
ובעיקוף מסוים.

00:17:45.105 --> 00:17:47.317
למעשה, העיקוף היה כזה,

00:17:47.317 --> 00:17:49.424
שעברנו דרך מלבורן שבאוסטרליה.

00:17:51.454 --> 00:17:53.150
והסיבה שעברנו דרך מלבורן,

00:17:53.150 --> 00:17:55.406
היה מישהו שרצינו לפגוש שם,

00:17:55.406 --> 00:17:57.940
אדם ששמו ד"ר סטרואן סת'רלנד.

00:17:58.921 --> 00:18:01.839
בעצם, אני רוצה
להקריא לכם משהו עליו,

00:18:02.052 --> 00:18:08.034
הוא היה מומחה גדול לארס נחשים.

00:18:10.626 --> 00:18:12.942
עלי להתנצל בעצם
לפני שאני מקריא את זה,

00:18:12.962 --> 00:18:16.463
על כך שהאוסטרלית שלי
לא הכי טובה.

00:18:16.714 --> 00:18:17.858
אבל נו, שיהיה.

00:18:17.858 --> 00:18:20.628
כולכם אמריקנים
אז ממילא לא תדעו מה ההבדל.

00:18:33.573 --> 00:18:35.168
יש במלבורן מישהו

00:18:35.168 --> 00:18:37.346
שיודע כנראה על נחשים ארסיים

00:18:37.346 --> 00:18:38.870
יותר מכל אדם אחר בעולם.

00:18:39.925 --> 00:18:41.798
שמי ד"ר סטרואן סת'רלנד,

00:18:41.798 --> 00:18:43.514
והוא הקדיש את כל חייו

00:18:43.716 --> 00:18:45.431
לחקר הארס.

00:18:46.211 --> 00:18:47.955
"כבר משעמם לי לדבר על זה,"

00:18:47.955 --> 00:18:50.505
הוא אמר, כשבאנו לפגוש אותו
בבוקר למחרת,

00:18:50.505 --> 00:18:52.446
עמוסים במכשירי הקלטה ופנקסים.

00:18:52.446 --> 00:18:54.518
"נמאסו עלי כל היצורים הארסיים האלה,

00:18:54.518 --> 00:18:56.869
"הנחשים, החרקים, הדגים והכל.

00:18:56.869 --> 00:18:58.496
"יצורים עלובים שנושכים את כולם.

00:18:58.496 --> 00:19:01.310
"וכולם מצפים ממני להגיד להם
מה לעשות בקשר אליהם.

00:19:01.310 --> 00:19:04.275
"אני הרי אומר להם מה לעשות:
אל תתנו שיכישו אתכם מלכתחילה.

00:19:04.275 --> 00:19:05.147
"זאת התשובה.

00:19:05.147 --> 00:19:07.390
"נמאס לי להגיד את זה
כל הזמן לאנשים.

00:19:07.390 --> 00:19:09.125
"הידרופוניקה - הו. זה מעניין.

00:19:09.933 --> 00:19:12.058
"אני מוכן לדבר איתכם
בלי סוף על הידרופוניקה.

00:19:12.058 --> 00:19:13.112
"זה מרתק,

00:19:13.267 --> 00:19:15.064
"לגדל צמחים באופן מלאכותי במים,

00:19:15.209 --> 00:19:16.494
"טכנולוגיה מעניינת מאד.

00:19:16.524 --> 00:19:19.955
"נצטרך להכיר אותה לגמרי
אם נעבור למאדים וכו'.

00:19:19.955 --> 00:19:21.587
"לאן אמרתם שאתם נוסעים?"

00:19:21.587 --> 00:19:22.298
"לקומודו"

00:19:23.078 --> 00:19:25.243
"תשתדלו שלא יכישו אתכם.
זה כל מה שיש לי לומר.

00:19:28.830 --> 00:19:32.392
"אם כן, ואל תבואו לבכות לי,
כי לא תספיקו להגיע בזמן,

00:19:33.458 --> 00:19:35.655
"וממילא, יש לי מספיק צרות משלי.

00:19:36.248 --> 00:19:39.414
"תסתכלו על המשרד הזה.
מלא בחיות ארסיות.

00:19:39.414 --> 00:19:42.522
"רואים את המיכל הזה? מלא בנמלי-אש.
יצורים קטנים וארסיים.

00:19:42.522 --> 00:19:44.192
"מה אפשר לעשות בקשר אליהן?

00:19:44.192 --> 00:19:47.404
"בכל אופן, יש לי עוגיות ילדים,
אם אתם רעבים.

00:19:47.404 --> 00:19:48.987
"רוצים כמה עוגיות קטנות?

00:19:48.987 --> 00:19:50.617
"לא זוכר איפה שמתי אותן.

00:19:50.628 --> 00:19:52.557
"יש גם תה,
אבל הוא לא משהו.

00:19:52.557 --> 00:19:54.241
"נו, תשבו כבר.

00:19:55.201 --> 00:19:56.703
"אז אתם נוסעים לקומודו.

00:19:56.703 --> 00:19:58.725
"אין לי מושג למה שתרצו
לעשות דבר כזה

00:19:58.725 --> 00:20:00.437
"אבל כנראה שיש לכם סיבה.

00:20:01.212 --> 00:20:03.891
"יש בקומודו 15 מיני נחשים,

00:20:03.891 --> 00:20:05.457
"וחצי מהם ארסיים.

00:20:06.354 --> 00:20:07.877
"הקטלניים שביניהם

00:20:08.017 --> 00:20:09.302
"הם הצפע ההודי,

00:20:09.463 --> 00:20:11.986
"גומצן שטייגר והקוברה ההודית

00:20:13.190 --> 00:20:16.780
"הקוברה ההודית היא הנחש
ה-15 הכי ארסי בעולם,

00:20:17.474 --> 00:20:20.425
"וכל יתר ה-14
נמצאים כאן, באוסטרליה.

00:20:22.194 --> 00:20:24.239
"ולכן כל-כך קשה לי
למצוא זמן

00:20:24.239 --> 00:20:27.661
"להתעסק בהידרופוניקה,
עם כל הנחשים שיש כאן.

00:20:28.264 --> 00:20:32.155
"וגם עכבישים. העכביש הכי ארסי
הוא עכביש המשפך של סידני,

00:20:32.360 --> 00:20:35.650
"בכל שנה עכבישים מכישים אצלנו
בערך חמש מאות אנשים.

00:20:36.106 --> 00:20:37.373
"ופעם, הרבה מהם מתו,

00:20:37.373 --> 00:20:41.233
"אז הייתי צריך לפתח נוגדן
כדי שיפסיקו לנדנד לי עם זה.

00:20:42.378 --> 00:20:46.336
"זה לקח לנו שנים.
אח"כ פיתחנו ערכה לזיהוי ארס נחשים.

00:20:47.521 --> 00:20:50.874
"לא שצריך ערכה כדי לדעת
שנחש הכיש אותך,

00:20:50.886 --> 00:20:53.743
"זה בד"כ ברור.
אבל הערכה הזאת מגלה

00:20:53.743 --> 00:20:56.608
"מה הכיש אותך כדי שתדע
איך לטפל נכון.

00:20:57.056 --> 00:21:00.456
"רוצים לראות ערכה כזאת?
יש לי פה שתיים, במקרר הרעלים.

00:21:00.471 --> 00:21:03.111
"בואו נראה מה זה. תראו,
גם העוגיות כאן.

00:21:03.131 --> 00:21:05.998
"מהר, תאכלו כל עוד זה טרי."

00:21:05.998 --> 00:21:07.579
"עוגיות ילדים.
אפיתי אותן בעצמי."

00:21:09.093 --> 00:21:11.850
הוא העביר בינינו
את ערכת זיהוי ארס הנחשים

00:21:12.160 --> 00:21:15.744
ואת העוגיות תוצרת-בית,
חזר לשולחן שלו

00:21:15.749 --> 00:21:17.709
ושלח אל כולנו חיוך קורן

00:21:17.737 --> 00:21:19.739
מאחורי הזקן המתולתל ועניבת הפרפר שלו.

00:21:20.760 --> 00:21:23.239
התפעלנו מן הערכות,
שהיו קופסאות קטנות ואפקטיביות

00:21:23.239 --> 00:21:26.261
באריזה אחת יחד עם
בקבוקון, פיפטה, מזרק

00:21:26.280 --> 00:21:28.296
והוראות מסובכות

00:21:28.299 --> 00:21:31.554
שלא הייתי רוצה לקרוא
בפעם הראשונה במצב של פניקה.

00:21:33.432 --> 00:21:36.979
ואז שאלנו אותו כמה נחשים
הכישו אותו עצמו.

00:21:37.709 --> 00:21:38.900
"אף אחד," ענה.

00:21:39.047 --> 00:21:41.972
"זהו תחום מומחיות נוסף שפיתחתי:

00:21:41.972 --> 00:21:45.111
"לדאוג שאנשים אחרים
יתעסקו עם החיות הארסיות.

00:21:48.384 --> 00:21:50.995
"אני לא מוכן לעשות את זה.
לא רוצה להינכש.

00:21:51.466 --> 00:21:53.427
"יודעים מה כתוב
על עטיפות הספרים שלי?

00:21:53.427 --> 00:21:55.480
"'תחביבים גינון - עם כפפות;

00:21:56.300 --> 00:21:57.831
"'דיג - עם מגפיים;

00:21:58.168 --> 00:21:59.497
"טיולים - בזהירות'.

00:21:59.768 --> 00:22:01.172
"זאת התשובה. מה עוד?

00:22:01.172 --> 00:22:04.305
"בנוסף למגפיים,
גם מכנסי שק עבים.

00:22:04.585 --> 00:22:07.949
"ועדיף גם שכמה אנשים
ייכנסו לשם לפניך

00:22:08.115 --> 00:22:09.818
"ויקימו כמה שיותר רעש.

00:22:11.237 --> 00:22:14.022
"הנחשים קולטים את הרטט ומתרחקים.

00:22:14.022 --> 00:22:15.718
"אבל לא פתן המוות,

00:22:16.699 --> 00:22:18.426
"שמוכר גם כפתן החירש.

00:22:20.339 --> 00:22:21.783
"הוא פשוט מונח שם,

00:22:22.874 --> 00:22:25.779
"אנשים יכולים לעבור לידו ומעליו
ושום דבר לא קורה.

00:22:25.779 --> 00:22:28.783
"שמעתי ש-12 איש עברו
מעל פתן מוות

00:22:28.783 --> 00:22:31.769
"והאיש ה-12 דרך עליו בטעות וננכש.

00:22:32.331 --> 00:22:34.657
"בד"כ די בטוח
ללכת 12 איש בטור.

00:22:34.970 --> 00:22:36.361
"אתם לא אוכלים את העוגיות.

00:22:36.361 --> 00:22:37.664
"נו, תאכלו כבר.

00:22:37.664 --> 00:22:39.633
"יש עוד המון במקרר הרעלים."

00:22:42.669 --> 00:22:44.794
שאלנו בהיסוס אם אפשר

00:22:44.948 --> 00:22:47.714
לקחת איתנו לקומודו
ערכת זיהוי ארז נחשים.

00:22:48.026 --> 00:22:49.659
"בטח, בטח.

00:22:49.659 --> 00:22:51.337
"קחו כמה שתרצו.

00:22:51.337 --> 00:22:55.042
"זה בכלל לא יעזור לכם
כי זה רק לנחשים אוסטרליים."

00:23:03.357 --> 00:23:07.679
"אז מה נעשה אם
משהו קטלני יכיש אותנו?" שאלתי.

00:23:08.934 --> 00:23:10.898
הוא העיף בי מבט שנותנים בטיפש.

00:23:12.858 --> 00:23:14.829
"נו, מה נראה לך?" אמר.

00:23:14.829 --> 00:23:17.322
"אתה תמות, כמובן.
זה הפירוש של 'קטלני'."

00:23:24.828 --> 00:23:29.475
"אבל מה עם לחתוך את הפצע
ולמצוץ את הארס?" שאלתי.

00:23:30.795 --> 00:23:32.655
"מצידי, לך על זה." אמר.

00:23:32.869 --> 00:23:34.698
"אני לא מעוניין בפה מלא ארס.

00:23:34.698 --> 00:23:36.339
"אבל זה לא יזיק לך.

00:23:36.339 --> 00:23:38.325
"לארס נחשים יש משקל מולקולרי גבוה

00:23:38.325 --> 00:23:40.844
"אז הם לא יחלחלו
לכלי הדם שבפה,

00:23:40.844 --> 00:23:42.816
"כמו אלכוהול וסמים מסוימים.

00:23:42.897 --> 00:23:45.904
"והרעל ייהרס ע"י החומצות שבקיבה.

00:23:46.112 --> 00:23:48.691
"אבל גם זה לא בהכרח יעזור.

00:23:48.691 --> 00:23:51.846
"הרי לא תצליח לשאוב
הרבה מהרעל,

00:23:51.846 --> 00:23:54.819
"וזה כנראה רק יחמיר את מצב הפצע.

00:23:54.819 --> 00:23:58.687
"ובמקום כמו קומודו זה אומר
שבמהרה יהיה לך פצע מזוהם מאד

00:23:58.687 --> 00:24:00.949
"שתצטרך להתמודד איתו,
בנוסף על רגל מלאה בארס.

00:24:00.980 --> 00:24:03.828
"אלח דם, נמק, מה שזה לא יהיה,
זה יהרוג אותך."

00:24:04.923 --> 00:24:07.190
"מה עם חסם עורקים?" שאלתי.

00:24:07.467 --> 00:24:10.675
"אין בעיה, אם לא איכפת לך
שיכרתו לך אח"כ את הרגל.

00:24:11.342 --> 00:24:13.069
"ויצטרכו לעשות את זה,
כי אם תחסום לגמרי

00:24:13.069 --> 00:24:15.471
"את אספקת הדם לרגל,
היא תמות.

00:24:15.890 --> 00:24:18.376
"ואם תצליח למצוא
באזור הזה באינדונזיה

00:24:18.376 --> 00:24:20.100
"מישהו שתוכל לסמוך עליו
בעניין כריתת הרגל שלך,

00:24:20.100 --> 00:24:21.694
"אז אתה אמיץ ממני.

00:24:23.207 --> 00:24:25.305
"לא. שמע,
הדבר היחיד שאתה יכול לעשות

00:24:25.305 --> 00:24:27.584
"הוא לעשות חבישת לחץ
היישר על הפצע

00:24:27.727 --> 00:24:30.450
"ולעטוף את כל הרגל במהודק,
אבל לא יותר מדי.

00:24:30.824 --> 00:24:34.417
"להאיט את זרימת הדם
מבלי לעצור אותה, אחרת תאבד את הרגל.

00:24:34.680 --> 00:24:37.603
"לשמור שהרגל,
או איפה שלא ננכשת,

00:24:37.840 --> 00:24:40.092
"נמוך יותר מהלב ומהראש.

00:24:40.485 --> 00:24:48.920
"להישאר מאד מאד ללא תנועה
ולהגיע מיד לרופא.

00:24:51.123 --> 00:24:53.414
"אם אתה בקומודו,
זה אומר כמה ימים,

00:24:53.419 --> 00:24:55.079
"ועד אז בטח תמות.

00:24:56.627 --> 00:24:59.269
"אז התשובה היחידה,
ואני אומר זאת בשיא הרצינות,

00:24:59.269 --> 00:25:01.395
"היא לא להינכש.

00:25:02.718 --> 00:25:04.331
"אין שום סיבה שזה יקרה.

00:25:04.332 --> 00:25:06.650
"כל הנחשים שם יזוזו מדרכך

00:25:06.650 --> 00:25:08.379
"הרבה לפני שתראה אותם.

00:25:08.379 --> 00:25:11.533
"אתה לא ממש צריך לדאוג
בקשר לנחשים, אם תיזהר.

00:25:11.767 --> 00:25:15.208
"לא. מה שצריך להדאיג אותך
הם היצורים הימיים."

00:25:15.208 --> 00:25:16.217
"מה"

00:25:18.465 --> 00:25:20.757
"העקרבנון, האבנון, נחשי ים.

00:25:20.757 --> 00:25:23.038
"הם הרבה יותר ארסיים
מכל מה שיש ביבשה.

00:25:23.038 --> 00:25:25.909
"תחטוף עקיצה מאבנון -
והכאב עצמו יהרוג אותך.

00:25:26.742 --> 00:25:29.062
"אנשים מטביעים את עצמם
רק כדי להפסיק את הכאב."

00:25:36.436 --> 00:25:38.980
"איפה כל הדברים האלה?"

00:25:39.241 --> 00:25:40.917
"אה, בים. המונים.

00:25:40.919 --> 00:25:42.649
"במקומך לא הייתי מתקרב לשם.

00:25:42.649 --> 00:25:44.482
"מלא בחיות ארסיות.
אני שונא אותן."

00:25:45.786 --> 00:25:47.338
"יש משהו שאתה אוהב?"

00:25:47.338 --> 00:25:48.823
"כן," הוא אמר.
"הידרופוניקה."

00:25:54.198 --> 00:25:57.658
"לא," אמרתי.
"יש יצורים ארסיים

00:25:57.662 --> 00:25:59.088
"שאתה אוהב במיוחד?"

00:25:59.524 --> 00:26:01.498
הוא הביט לרגע מבעד לחלון.

00:26:01.505 --> 00:26:03.435
"יש," אמר.
"אבל היא עזבה אותי."

00:26:20.539 --> 00:26:24.564
בכל אופן, החיה הכי אהובה עלי
מכל אלה שנסענו לראות

00:26:24.799 --> 00:26:27.805
האהובה לי, היתה חיה
בשם "קקפו".

00:26:29.933 --> 00:26:32.063
הקקפו הוא סוג של תוכי.

00:26:33.828 --> 00:26:35.263
הוא חי בניו-זילנד.

00:26:36.307 --> 00:26:40.981
זהו תוכי שלא יודע לעוף.
הוא שכח איך לעוף.

00:26:43.592 --> 00:26:48.582
למרבה הצער, הוא גם שכח
שהוא שכח איך לעוף.

00:26:55.660 --> 00:27:04.633
למשל, ידוע שקקפו אחד, מודאג מאד,
טיפס על עץ וקפץ ממנו.

00:27:10.226 --> 00:27:12.708
הדעות חלוקות באשר למה שקרה אח"כ:

00:27:14.484 --> 00:27:18.103
יש אומרים שהוא פיתח
יכולת דאיה בסיסית,

00:27:19.978 --> 00:27:22.137
ויש אומרים שהוא עף
בערך כמו בלוק.

00:27:24.955 --> 00:27:25.857
אבל העניין הוא --

00:27:26.046 --> 00:27:28.365
-- אני יכול לדבר על קקפו
מודאג ביותר --

00:27:28.568 --> 00:27:31.807
אבל אין סיכוי שתמצאו
קקפו מודאג ביותר

00:27:31.973 --> 00:27:34.742
כי הקקפו לא למדו
להיות מודאגים.

00:27:36.617 --> 00:27:38.681
נראה מדהים לומר דבר כזה,

00:27:38.838 --> 00:27:42.189
כי לדאוג זה משהו
שכולנו נורא טובים בו,

00:27:42.962 --> 00:27:45.196
וזה לגמרי טבעי לנו,

00:27:45.466 --> 00:27:47.585
זה נראה לנו טבעי כמו נשימה.

00:27:47.948 --> 00:27:50.275
אבל מסתבר שלדאוג

00:27:50.575 --> 00:27:53.834
זה פשוט הרגל נרכש
כמו כל דבר אחר.

00:27:57.385 --> 00:28:01.399
יש או אין נטיה גנטית לכך.

00:28:02.266 --> 00:28:06.253
והעניין הוא שקקפו גדלו בניו-זילנד

00:28:06.629 --> 00:28:14.470
שעד שהאדם הגיע לשם,
לא היו בה טורפים.

00:28:14.665 --> 00:28:17.241
ואחרי כמה דורות
הטורפים הם אלה

00:28:17.241 --> 00:28:19.847
שמלמדים אותך לדאוג.

00:28:21.483 --> 00:28:26.140
ואם אין לך טורפים,
הצורך לדאוג בכלל לא יעלה על דעתך.

00:28:27.763 --> 00:28:31.341
כבר אמרתי שהתברר שניו-זילנד

00:28:31.488 --> 00:28:34.137
היא סתם ערימת דברים
שנפלטו מתחת לפני הים.

00:28:34.551 --> 00:28:36.157
וזאת הסיבה שכאשר הם צפו

00:28:36.236 --> 00:28:39.406
לא היו שם בכלל חיים.
אולי רק כמה דגים מתים.

00:28:44.987 --> 00:28:48.559
אז החיות היחידות שאיכלסו את ניו-זילנד

00:28:48.624 --> 00:28:51.886
היו החיות שידעו לעוף.
כלומר, ציפורים.

00:28:51.886 --> 00:28:54.154
היו שם כמה מיני עטלפים,

00:28:54.164 --> 00:28:56.170
שהם יונקים,
אבל הנקודה ברורה.

00:28:56.170 --> 00:28:59.248
אז רק ציפורים חיו בניו-זילנד.

00:28:59.555 --> 00:29:02.259
ובהעדר טורפים,

00:29:02.679 --> 00:29:05.914
לא היה להם ממה לדאוג.

00:29:06.560 --> 00:29:09.446
לנו מאד קשה להבין את זה,

00:29:09.577 --> 00:29:16.809
כי מעולם לא ראינו סביבה ללא טורפים.

00:29:17.447 --> 00:29:18.514
ומדוע?

00:29:18.514 --> 00:29:20.306
כי אנו בעצמנו טורפים, ולכן,

00:29:20.306 --> 00:29:23.719
אם אנו שם,
זאת סביבה עם טורפים.

00:29:27.440 --> 00:29:30.771
עבור האירופים שהגיעו במקור לניו-זילנד...

00:29:34.741 --> 00:29:38.439
...סליחה, מדהים שאמרתי את זה.

00:29:38.649 --> 00:29:41.781
לפניהם היו כמובן המאורים,

00:29:41.933 --> 00:29:48.419
ולפניהם - המאוריורים,
המאורים הם המאוריורים

00:29:49.695 --> 00:29:52.538
ורק אחר כך הגיעו האירופים.

00:29:54.359 --> 00:29:57.620
אבל לפני שכל זה קרה,
כמו שאמרתי,

00:29:57.781 --> 00:30:05.035
לא היו באי הזה טורפים,
והציפורים ניהלו חיים חסרי-דאגה.

00:30:05.035 --> 00:30:08.605
היום אתם יכולים לראות דוגמה לכך
אם תסעו לאיי גלפגוס,

00:30:08.605 --> 00:30:12.363
יש שם מין חיה,
יש באיי גלפגוס ציפור

00:30:12.519 --> 00:30:13.992
בשם "סולה כחולת-רגל".

00:30:14.845 --> 00:30:18.228
הסולה כחולת הרגל קרויה כך, לדעתי,
משתי סיבות:

00:30:19.036 --> 00:30:21.586
אחת קשורה לצבע
כפות הרגליים שלה'

00:30:22.756 --> 00:30:26.322
והשניה קשורה להתנהגות מסוימת
שמיד אתאר.

00:30:26.322 --> 00:30:29.276
כי מסתבר שכאשר מתקרבים
לסולה כחולת-רגל

00:30:29.276 --> 00:30:31.885
- היא יושבת לה על החוף
או על ענף -

00:30:31.885 --> 00:30:35.911
אפשר לגשת אליה ולהרים אותה.

00:30:37.040 --> 00:30:38.860
והסולה חושבת לה

00:30:39.780 --> 00:30:42.203
שאחרי שסיימתם איתה,
תחזירו אותה למקום.

00:30:53.853 --> 00:30:55.039
ואם לא חייתם

00:30:55.042 --> 00:30:58.086
דורות על גבי דורות
שבהם ניסו לאכול אתכם,

00:30:58.320 --> 00:31:00.398
קל להגיע למסקנה כזאת.

00:31:02.405 --> 00:31:04.626
אז הקקפו, כפי שאמרתי,

00:31:05.069 --> 00:31:08.560
גדל בסביבה ללא טורפים.

00:31:08.975 --> 00:31:10.991
ובגלל שהיו שם רק ציפורים,

00:31:11.141 --> 00:31:16.563
ומשום שהטבע, כמו שאני אומר,
הוא מאד אופורטוניסטי,

00:31:16.912 --> 00:31:20.634
והחיים מגיעים לכל נישה
שבה יכולים להתקיים חיים,

00:31:21.729 --> 00:31:25.365
אז אם להיות מגעיל מאד
ולהאניש דברים לרגע,

00:31:25.365 --> 00:31:27.333
זה כאילו שחלק מהציפורים חשבו,

00:31:27.333 --> 00:31:31.556
"כל עניין המעוף הזה
הוא מאד מאד יקר.

00:31:31.790 --> 00:31:32.993
"זה דורש המון אנרגיה,

00:31:32.993 --> 00:31:34.588
"צריך לאכול קצת, לעוף קצת,

00:31:34.588 --> 00:31:35.628
"לאכול קצת, לעוף קצת,"

00:31:35.628 --> 00:31:37.824
כי בכל פעם שאוכלים משהו,

00:31:37.824 --> 00:31:39.739
זה מכביד וקשה לעוף,

00:31:39.739 --> 00:31:41.276
אז, "לאכול קצת, לעוף קצת -

00:31:41.276 --> 00:31:43.188
"אפשר גם לחיות אחרת."

00:31:43.188 --> 00:31:45.177
זה כאילו שכמה מהציפורים אמרו,

00:31:45.177 --> 00:31:49.005
"אפשר בעצם להתיישב לארוחה רצינית,

00:31:49.005 --> 00:31:50.583
"ואחר כך ללכת קצת לטייל!"

00:31:56.485 --> 00:31:58.545
ובהדרגה, במשך הרבה מאד דורות,

00:31:58.546 --> 00:32:01.560
הרבה ציפורים איבדו את היכולת לעוף,

00:32:01.710 --> 00:32:03.253
ולמדו לחיות על הקרקע.

00:32:03.755 --> 00:32:06.625
הקיווי, הציפור הכי מפורסמת, אולי,
של ניו-זילנד,

00:32:06.778 --> 00:32:13.169
והווקה, והתוכי הלילי ההוא -
ככה הוא מכונה - הקקפו,

00:32:13.968 --> 00:32:19.638
שהיא ציפור גדולה, שמנה,
רכה, פלומתית ועגומה.

00:32:21.236 --> 00:32:24.909
ומכיוון שהיא מעולם לא למדה לדאוג,

00:32:25.560 --> 00:32:27.737
כשהאדם הגיע והביא איתו

00:32:27.890 --> 00:32:33.218
את גן החיות הקטלני שלו:
כלבים, חתולים וסמורים,

00:32:33.481 --> 00:32:37.181
ואת החיה הכי הרסנית מכולן

00:32:37.468 --> 00:32:40.529
- חוץ מהאדם -
החולדה המצויה, עכברוש הספינות.

00:32:42.308 --> 00:32:47.207
לפתע הציפורים האלה
ניסו לדדות ולברוח על חייהן.

00:32:48.505 --> 00:32:50.709
אבל הן לא ידעו איך עושים זאת

00:32:50.709 --> 00:32:53.845
כי בעלי החיים שמולם היו טורפים,

00:32:53.845 --> 00:32:55.187
הן לא ידעו מה לעשות,

00:32:55.187 --> 00:32:57.185
הן לא ידעו מהו הנוהג החברתי,

00:32:57.185 --> 00:33:00.049
הן רק חיכו שהחיה השניה
תעשה את המהלך הבא,

00:33:00.049 --> 00:33:02.832
וכמובן - וכרגיל -
זה היה מהלך מהיר וקטלני למדי.

00:33:04.614 --> 00:33:10.368
אז פתאום, מאוכלוסיה של --

00:33:10.534 --> 00:33:12.918
אין לנו מושג כמה בדיוק --

00:33:12.918 --> 00:33:14.577
אולי לא מיליון,

00:33:14.577 --> 00:33:16.785
אבל מאות אלפים של ציפורים כאלה,

00:33:17.147 --> 00:33:22.286
האוכלוסיה שלהן הצטמקה להפליא
בסוף שנות ה-40,

00:33:22.446 --> 00:33:26.574
והיא עדיין בערך כזאת.

00:33:27.790 --> 00:33:33.804
יש קבוצות של אנשים
שהקדישו את כל חייהם

00:33:34.554 --> 00:33:37.770
לנסות להציל את החיות האלה,
לנסות לשמר אותן.

00:33:39.401 --> 00:33:41.951
ואחת הבעיות שבהן הם נתקלו

00:33:42.025 --> 00:33:45.079
היא שנחמד מאד להגן עליהן

00:33:45.160 --> 00:33:48.887
מפני טורפים,
וזה קשה מאד מאד.

00:33:49.035 --> 00:33:51.780
אבל הבעיה הבאה שלהם

00:33:52.006 --> 00:33:55.757
היתה הרגלי ההזדווגות של הקקפו.

00:33:55.930 --> 00:33:58.668
כי מסתבר שהרגלי ההזדווגות של הקקפו

00:33:58.668 --> 00:34:00.667
ממושכים באופן לא-יאומן,

00:34:01.167 --> 00:34:02.484
מסובכים להדהים

00:34:02.596 --> 00:34:04.770
וכמעט לגמרי לא יעילים.

00:34:08.578 --> 00:34:11.723
יש מי שיגידו לכם
שקריאת ההזדווגות של הקקפו הזכר

00:34:11.723 --> 00:34:14.870
ממש דוחה את נקבת הקקפו,

00:34:15.227 --> 00:34:16.660
וזאת בעצם התנהגות

00:34:16.660 --> 00:34:19.200
שמוצאים רק בדיסקוטקים.

00:34:26.312 --> 00:34:30.385
האנשים ששמעו את קריאת ההזדווגות
של הקקפו הזכר

00:34:31.304 --> 00:34:35.804
אומרים שכמעט ואי-אפשר לשמוע אותה,

00:34:35.968 --> 00:34:40.810
זה כמו...
הנה מה שהם עושים.

00:34:42.188 --> 00:34:47.138
החיה הזאת, כל --
במשך כמאה לילות בשנה

00:34:48.158 --> 00:34:49.992
היא עוסקת בטקס ההזדווגות.

00:34:49.992 --> 00:34:54.163
היא מוצאת איזה צוק סלע חשוף וגדול

00:34:56.346 --> 00:34:59.573
שמשקיף על העמקים הגדולים והארוכים
של ניו-זילנד,

00:34:59.974 --> 00:35:03.042
כי האקוסטיקה חשובה מאד
מבחינת מה שהולך לקרות.

00:35:06.810 --> 00:35:10.616
היא חופרת מעין קערה
ויושבת בתוכה.

00:35:12.067 --> 00:35:13.001
והיא יושבת שם,

00:35:13.819 --> 00:35:18.571
מנפחת מעין שקי אוויר
שיש לה סביב החזה.

00:35:19.596 --> 00:35:21.355
והיא יושבת שם

00:35:21.723 --> 00:35:25.531
-- אלה הם תאי הדהוד,
מין תא הדהוד כזה --

00:35:25.531 --> 00:35:29.565
היא יושבת שם
ובמשך לילה אחר לילה

00:35:29.565 --> 00:35:31.140
במשך מאה לילות בשנה,

00:35:31.140 --> 00:35:32.902
במשך שמונה שעות בלילה,

00:35:33.366 --> 00:35:37.292
היא מבצעת את צלילי הפתיחה
של "הצד האפל של הירח".

00:35:45.278 --> 00:35:50.907
אני רואה כאן קצת שיער שיבה,
אז אתם מכירים את האלבום הזה.

00:35:52.927 --> 00:35:55.561
ואם אתם זוכרים, הוא מתחיל
במין "בום, בום, בום" גדול,

00:35:59.583 --> 00:36:01.738
צליל של פעימות לב.

00:36:02.056 --> 00:36:05.404
וזהו הצליל שמשמיעה הקקפו.

00:36:05.591 --> 00:36:07.911
כלומר, צליל כל-כך עמוק,

00:36:08.081 --> 00:36:11.465
שיותר מרגישים אותו בתחתית הקיבה.

00:36:11.465 --> 00:36:14.669
צריך לכוון בהתאם את השמיעה.

00:36:15.035 --> 00:36:17.052
אני לא זכיתי לשמוע אותו,

00:36:17.285 --> 00:36:23.202
אבל אלה שכן, אומרים שזה
צליל מצמרר מאד

00:36:23.259 --> 00:36:26.546
כי לא ממש שומעים,
אלא יותר מרגישים אותו.

00:36:26.703 --> 00:36:32.224
וזה צליל בס.

00:36:32.696 --> 00:36:34.535
צליל בס נמוך מאד.

00:36:34.881 --> 00:36:36.677
ממש מתחת לסף השמיעה.

00:36:36.685 --> 00:36:40.452
מסתבר שלצליל הבס הזה
יש שני מאפיינים חשובים.

00:36:41.070 --> 00:36:46.539
אחד מהם הוא שגלי הקול
הארוכים מאד האלה,

00:36:46.905 --> 00:36:49.949
גלי הקול הארוכים האלה
נשמעים למרחקים גדולים,

00:36:50.033 --> 00:36:53.844
והם ממלאים את העמקים הגדולים
באי הדרומי של ניו-זילנד.

00:36:53.921 --> 00:36:57.382
וזה טוב. זה טוב.

00:36:58.333 --> 00:37:03.371
אבל לצלילי הבס יש מאפיין נוסף,

00:37:03.371 --> 00:37:04.858
שאתם אולי מכירים:

00:37:04.858 --> 00:37:08.481
אם יש לכם רמקולי סטריאו כאלה,

00:37:08.902 --> 00:37:12.372
שיש בהם רמקולים זעירים
שנותנים את הצלילים הגבוהים,

00:37:12.381 --> 00:37:16.106
וצריך למקם אותם נכון בחדר,

00:37:16.106 --> 00:37:18.469
כי זה מה שמגדיר את תמונת הסטריאו.

00:37:19.298 --> 00:37:21.459
ואז יש לכם מה שנקרא
"סאב-וופר",

00:37:21.459 --> 00:37:25.247
שזה תיבת בס שתשמיע

00:37:25.247 --> 00:37:29.036
רק את צליל הבס
ושאפשר לשים אותה איפה שרוצים.

00:37:29.575 --> 00:37:31.691
אפשר אפילו לשים אותה מאחורי הספה,

00:37:31.897 --> 00:37:34.083
כי המאפיין השני של צליל הבס

00:37:34.083 --> 00:37:37.369
-- וזיכרו שאנו מדברים על
קריאת ההזדווגות של הקקפו הזכר --

00:37:37.369 --> 00:37:39.737
הוא שאין לדעת מניין היא מגיעה!

00:37:53.590 --> 00:37:55.269
אז דמיינו את זה, בבקשה:

00:37:57.012 --> 00:38:00.146
הקקפו הזכר יושב שם למעלה,

00:38:00.768 --> 00:38:05.545
משמיע את כל הבומים האלה,

00:38:05.884 --> 00:38:11.542
שאם יש איפשהו נקבה --
מה שכנראה לא סביר --

00:38:12.056 --> 00:38:15.530
והיא אוהבת את הבומים האלה
-- מה שגם לא סביר --

00:38:18.181 --> 00:38:21.389
היא לא יכולה למצוא
את מי שמשמיע אותם!

00:38:24.119 --> 00:38:25.265
אבל נניח שהיא מצליחה,

00:38:25.265 --> 00:38:27.628
נניח שהיא שם
-- לא סביר --

00:38:27.628 --> 00:38:30.342
שהיא אוהבת את הבומים האתה
-- לא סביר --

00:38:30.342 --> 00:38:33.071
נניח שהיא מצליחה למצוא אותו
-- גם לא סביר --

00:38:33.797 --> 00:38:39.064
היא תסכים להזדווג
רק אם עץ הפודוקרפוס נותן פרי!

00:38:47.019 --> 00:38:49.101
כולנו מכירים מערכות יחסים כאלה..

00:39:01.483 --> 00:39:05.631
אבל נניח שהם מתגברים
על כל המכשולים האלה,

00:39:05.850 --> 00:39:07.847
נניח שהיא מצליחה למצוא אותו,

00:39:09.050 --> 00:39:13.393
היא תטיל ביצה בודדת
אחת לשנתיים או שלוש

00:39:13.559 --> 00:39:15.857
שאותה יטרפו מיד
סמור או חולדה.

00:39:17.605 --> 00:39:19.044
ונשאלת השאלה, עד כה,

00:39:19.044 --> 00:39:21.642
-- לפני הנסיונות להציל ולשמר אותם --

00:39:21.642 --> 00:39:24.700
איך לעזאזל הם הצליחו
לשרוד עד עכשיו?!

00:39:27.172 --> 00:39:32.617
והתשובה מעניינת ביותר, והיא:

00:39:34.132 --> 00:39:37.380
בעינינו, זאת התנהגות מגוחכת,

00:39:38.687 --> 00:39:43.297
אבל זה רק כי הסביבה שלהם
השתנתה מבחינה דרמטית אחת

00:39:44.951 --> 00:39:47.005
שסמויה לגמרי מעינינו.

00:39:48.271 --> 00:39:53.597
וההתנהגות שלהם תואמת לחלוטין
את הסביבה בה הם התפתחו,

00:39:54.127 --> 00:39:58.343
ולגמרי לא תואמת את הסביבה
בה הם מוצאים עצמם היום.

00:39:59.456 --> 00:40:03.888
כי בסביבה שבה שום דבר
אינו מנסה לטרוף אתכם,

00:40:04.719 --> 00:40:07.464
אין לך רצון להתרבות מהר מדי.

00:40:10.042 --> 00:40:13.319
ומסתבר שאפשר בהחלט
לשרטט את זה במחשב.

00:40:14.169 --> 00:40:18.333
כלומר, אם לוקחים קצב ריבוי נתון

00:40:19.225 --> 00:40:23.920
יחד עם סביבה נתונה כלשהי

00:40:24.044 --> 00:40:26.466
כדי לשמור על רמת אוכלוסיה מסוימת,

00:40:27.523 --> 00:40:30.526
ומתחילים, נניח,
בקצב ריבוי נמוך למדי,

00:40:30.893 --> 00:40:33.077
ומחשבים את זה על פני
מספר דורות,

00:40:33.417 --> 00:40:36.392
מוצאים שהאוכלוסיה גדלה עוד ועוד

00:40:36.392 --> 00:40:39.149
ואז מתייצבת במישור נאה.

00:40:39.149 --> 00:40:40.961
הגבירו מעט את קצב הריבוי,

00:40:41.223 --> 00:40:43.175
זה יעלה מעט,

00:40:43.347 --> 00:40:46.234
ואז יתייצב ויתיישר שוב.

00:40:46.659 --> 00:40:49.153
הגבירו עוד קצת
את קצב הריבוי,

00:40:49.153 --> 00:40:51.610
וזה יעלה, יעלה יותר מדי,

00:40:51.668 --> 00:40:53.621
ואז יירד, יירד יותר מדי,

00:40:53.702 --> 00:40:57.120
יעלה מדי, יירד מדי,
ויתייצב בתנודה של גל סינוס.

00:40:58.284 --> 00:41:02.007
הגבירו עוד קצת, וזה ייכנס לתנודה
בין ארבעה ערכים שונים.

00:41:02.186 --> 00:41:03.678
הגבירו עוד ועוד ועוד,

00:41:03.678 --> 00:41:07.032
ותיקלעו לפתע למצב האופנתי
המוכר כ"כאוס",

00:41:07.728 --> 00:41:16.091
שבו אוכלוסיית בעלי החיים
משתנה בפראות משנה לשנה,

00:41:17.562 --> 00:41:19.266
כשבשלב מסוים היא אפס,

00:41:19.266 --> 00:41:21.719
רק מתוך עצם המתמטיקה של המצב.

00:41:21.719 --> 00:41:24.507
וכשמגיעים לאפס,
אין דרך חזרה.

00:41:26.795 --> 00:41:29.746
אז היות שהטבע
נוטה להיות חסכני ביותר,

00:41:30.615 --> 00:41:34.906
הוא לא יבזבז אנרגיה ומשאבים

00:41:34.906 --> 00:41:36.986
על משהו שאין ממנו דרך חזרה.

00:41:37.206 --> 00:41:45.664
לכן, קצב הריבוי של בעל-חיים
בסביבה שאין בה טורפים

00:41:46.002 --> 00:41:50.748
יתכוונן בהתאם.

00:41:51.081 --> 00:41:53.914
ואם אין מה שיטרוף אתכם --
שום דבר במיוחד --

00:41:53.914 --> 00:41:56.138
אז קצב הריבוי היה נמוך מאד.

00:41:56.803 --> 00:42:00.360
וזהו הקצב שבו הקקפו התרגלו להתרבות,

00:42:00.775 --> 00:42:04.066
והם ממשיכים כך
למרות העובדה שהם נטרפים,

00:42:04.084 --> 00:42:05.796
כי הם לא מכירים משהו טוב יותר.

00:42:05.842 --> 00:42:09.672
כי לא היה משהו שהצליח
ללמד אותם אחרת,

00:42:10.250 --> 00:42:13.190
כי השינויים שקרו,
קרו בפתאומיות כזו,

00:42:13.432 --> 00:42:14.952
בלי שום מדרון,

00:42:15.200 --> 00:42:19.388
בלי שום מדרון של
לחץ אבולוציוני הדרגתי,

00:42:19.573 --> 00:42:21.998
שהוא מה שמחולל שינוי.

00:42:22.003 --> 00:42:23.847
אם קורה שינוי דרמטי ופתאומי,

00:42:24.023 --> 00:42:27.734
אין לאן לפנות
ומתרחש פשוט אסון.

00:42:27.888 --> 00:42:32.078
אז אם אוכל שוב
לבצע לרגע האנשה,

00:42:32.231 --> 00:42:39.375
נראה שמה שקרה היה
שבעל החיים הזה

00:42:39.538 --> 00:42:42.290
שהגיע לפתע למשבר
ברמת האוכלוסיה שלו, חשב,

00:42:42.306 --> 00:42:43.975
"וואו, רגע, כדאי שפשוט אעשה

00:42:43.978 --> 00:42:46.619
"מה שאני עושה מדהים,
הכי טוב,

00:42:46.619 --> 00:42:48.666
"שזה להתרבות ממש ממש לאט!"

00:42:50.064 --> 00:42:51.460
והאוכלוסיה שלו פוחתת.

00:42:51.460 --> 00:42:53.276
"טוב, כדאי שאעשה את מה שאני עושה,

00:42:53.276 --> 00:42:55.682
"ואתרבה ממש ממש ממש ממש לאט!"

00:42:56.014 --> 00:43:03.431
ולנו זה נראה אבסורדי
כי אנו רואים את התמונה הגדולה.

00:43:03.582 --> 00:43:10.565
אבל אם זאת התנהגות הרבייה
שאליה התפתחתם בהצלחה,

00:43:10.720 --> 00:43:14.203
הרי כל מעשה אחר לא יהיה קקפואי,

00:43:14.339 --> 00:43:16.717
יהיה מעשה בלתי-קקפואי.

00:43:19.050 --> 00:43:25.800
והדבר היחיד שהם מסיקים
הוא לעשות את מה שתמיד עשו,

00:43:25.978 --> 00:43:27.622
שזה להמשיך בשיטה המוצלחת שלהם,

00:43:28.275 --> 00:43:30.280
ומשום שהזמנים סביבם השתנו,

00:43:30.294 --> 00:43:34.461
זאת כבר לא שיטה מוצלחת
ובעל החיים נמצא בצרה צרורה.

00:43:38.013 --> 00:43:39.918
היה בעל-חיים נוסף שנסענו למצוא,

00:43:39.918 --> 00:43:42.979
שנמצא בצרה עוד יותר צרורה.

00:43:44.416 --> 00:43:50.284
והוא הבאיג'י,
דולפין הנהרות הסיני שביאנג-צה,

00:43:50.720 --> 00:43:54.685
דולפין נהרות עיוור כמעט.

00:43:56.455 --> 00:43:57.875
הסיבה לכך שהוא עיוור,

00:43:57.875 --> 00:44:00.770
היא שבנהר היאנג-צה אין מה לראות.

00:44:03.688 --> 00:44:07.352
אלפים רבים של שנות חקלאות

00:44:07.501 --> 00:44:09.222
לאורך גדות היאנג-צה

00:44:09.253 --> 00:44:13.235
שטפו לתוכו כל-כך הרבה
בוץ, טיט וכדומה,

00:44:13.578 --> 00:44:16.360
עד שהנהר נעשה עכור לגמרי.

00:44:16.733 --> 00:44:19.068
זאת מילה שאפילו לא ידעתי
מה המשמעות שלה,

00:44:19.075 --> 00:44:20.510
לפני שראיתי את נהר היאנג-צה.

00:44:20.675 --> 00:44:23.128
בעקרון, אי-אפשר לראות בתוכו כלום.

00:44:24.642 --> 00:44:29.340
אז בעלי החיים האלה,
הדולפינים, כפי שאמרתי,

00:44:29.388 --> 00:44:33.964
זנחו בהדרגה את השימוש בראייה.

00:44:34.281 --> 00:44:41.833
כידוע לכולנו, ליונקים ימיים
יש חושים נוספים

00:44:42.333 --> 00:44:44.630
שהם יכולים לפתח,
כלומר השמיעה.

00:44:45.245 --> 00:44:50.858
אז מה שהדולפין של היאנג-צה
עשה במשך אלפי שנים,

00:44:51.419 --> 00:44:54.232
ככל שהראייה שלו הידרדרה,

00:44:54.232 --> 00:45:00.615
היה להפוך את כישורי הסונאר שלו
ליותר ויותר ויותר מתוחכמים,

00:45:00.615 --> 00:45:02.690
כלומר, יותר חזקים ומורכבים.

00:45:02.690 --> 00:45:06.805
וזה מעניין מאד.
אפשר ממש לראות - אם בא לכם -

00:45:08.416 --> 00:45:10.862
את התפתחות עובּר הבאיג'י,

00:45:12.531 --> 00:45:17.320
ורואים שממש --
אולי אתם יודעים ואולי לא --

00:45:17.388 --> 00:45:20.371
יש מידה מסוימת של אמת ברעיון

00:45:20.558 --> 00:45:25.699
שהתפתחות העובר מייצגת שלבים

00:45:25.810 --> 00:45:27.921
באבולוציה של בעל החיים.

00:45:27.921 --> 00:45:31.232
רואים שממש בתחילת התפתחות העובר

00:45:31.232 --> 00:45:33.334
העיניים שלו ממוקמות
במיקום נורמלי לדולפין,

00:45:33.334 --> 00:45:36.955
הרחק יחסית בצידי הראש.

00:45:37.299 --> 00:45:39.979
ובהדרגה, עם חלוף הדורות,

00:45:40.131 --> 00:45:42.935
העיניים כאילו נדדו
במעלה צידי הראש,

00:45:42.935 --> 00:45:45.381
ורואים את זה קורה
בהתפתחות העובר.

00:45:45.381 --> 00:45:48.857
כי בהדרגה, לאורך הדורות,

00:45:49.201 --> 00:45:51.988
האור היחיד הגיע רק מלמעלה

00:45:52.136 --> 00:45:54.064
בלי שום אור סביבתי,

00:45:54.064 --> 00:45:57.762
ואז גם זה דעך,
והעיניים בהדרגה התנוונו,

00:45:58.378 --> 00:46:04.565
ואת מקומן תפס הסונאר.

00:46:05.124 --> 00:46:07.609
בעלי החיים האלה
פיתחו רגישות עצומה,

00:46:07.609 --> 00:46:11.742
ויכולת דיוק לא-תיאמן של ניווט במים,
בעזרת הסונאר בלבד.

00:46:15.109 --> 00:46:16.457
הכל היה טוב ויפה,

00:46:17.527 --> 00:46:21.101
עד המאה ה-20,
כשהאדם המציא את מנוע הדיזל.

00:46:23.290 --> 00:46:27.390
ואז השתרר לפתע גיהנום מוחלט
מתחת לפני הינאג-צה,

00:46:27.549 --> 00:46:29.809
כי לפתע הוא התמלא רעש.

00:46:31.436 --> 00:46:37.353
לפתע, בעלי החיים האלה גילו
שהם לכודים ע"י משהו --

00:46:37.633 --> 00:46:39.824
ואיש לא יכול היה לחזות את זה --

00:46:39.850 --> 00:46:41.529
שהדבר עליו הם מסתמכים

00:46:41.677 --> 00:46:43.239
מוצף עכשיו לגמרי

00:46:43.261 --> 00:46:47.080
בזיהום הרעש שאנו יוצרים באוקיינוסים.

00:46:47.239 --> 00:46:50.812
לפתע, בעלי החיים האלה

00:46:50.978 --> 00:46:53.290
שהיו כה מתוחכמים

00:46:53.290 --> 00:46:55.275
מבחינת יכולתם להתמצא בסביבה,

00:46:55.275 --> 00:46:57.823
החלו להתנגש בדברים,
להתנגש בסירות,

00:46:57.823 --> 00:46:59.312
להיתקל במדחפי אוניות,

00:46:59.312 --> 00:47:02.825
למצוא עצמם לכודים
ברשתות דיג וכן הלאה,

00:47:02.984 --> 00:47:06.229
משום שהרסנו את החוש החלופי שלהם.

00:47:08.356 --> 00:47:10.379
וזאת הרגשה משונה מאד,

00:47:11.303 --> 00:47:18.490
אני זוכר שישבתי בסירה
בנהר היאנג-צה והסתכלתי,

00:47:18.648 --> 00:47:19.961
טוב, ניסיתי להסתכל לתוך...

00:47:19.961 --> 00:47:23.634
אי-אפשר לראות בגלל העכירות,
ואתה מבין מהי עכירות --

00:47:23.634 --> 00:47:30.312
והבנתי מה המשמעות שם למטה,
של כל הרעש הזה...

00:47:30.741 --> 00:47:34.275
משונה מאד לחשוב

00:47:34.285 --> 00:47:36.565
שאולי ישנו איזה דולפין בסביבה

00:47:36.565 --> 00:47:40.306
-- לא ידעתי בשלב הזה,
זה היה לפני עשר שנים,

00:47:40.309 --> 00:47:41.846
נותרו רק מאתיים מהם

00:47:41.846 --> 00:47:44.793
בגוך מים שאורכו 300 קילומטרים,

00:47:44.803 --> 00:47:47.396
אי-אפשר היה לדעת
אם אחד מהם נמצא בקרבתך --

00:47:47.396 --> 00:47:51.187
אבל זה מעניין,
כי אם אתה והאדם השני,

00:47:51.335 --> 00:47:55.241
היצור השני,
שניכם באותו העולם,

00:47:55.241 --> 00:47:57.324
אז מן הסתם ההרגשה שלכם דומה.

00:47:58.554 --> 00:48:00.995
אבל אחד הדברים שאתה מתחיל להבין
כשאתה רואה בעלי-חיים שונים,

00:48:00.995 --> 00:48:05.541
הוא שבגלל העבר האבולוציוני שלהם,

00:48:05.750 --> 00:48:09.344
ובגלל הצורות שאליהן הם התפתחו,

00:48:09.932 --> 00:48:13.126
והדרכים שהם פיתחו
כדי לתפוש את העולם,

00:48:13.271 --> 00:48:15.894
הם אולי חיים באותו העולם,

00:48:16.241 --> 00:48:18.387
אבל למשעה - ביקום אחר לגמרי.

00:48:19.347 --> 00:48:22.369
למעשה, יקום אחר לגמרי
משום שאנו יוצרים

00:48:22.369 --> 00:48:28.126
את היקום שלנו בלבד
עם מה שאנו עושים במידע החושי הנקלט.

00:48:28.200 --> 00:48:34.353
אז אתה מבין שאתה כאן,
ושם יש דולפין,

00:48:34.353 --> 00:48:38.022
לך נוח, ולדולפין זהו גהינום.

00:48:38.975 --> 00:48:41.330
ואין לו שום דרך
להגיד לך את זה

00:48:41.400 --> 00:48:44.787
כי אנו תפסנו את הפיקוד,

00:48:44.981 --> 00:48:48.230
ואין שום דרך להודיע להנהלה
שיש בעיה.

00:48:54.005 --> 00:48:59.883
פתאום עניין מאד אותי לדעת
איך זה באמת נשמע

00:49:00.163 --> 00:49:02.095
בנהר היאנג-צה.

00:49:03.290 --> 00:49:08.035
כשהיינו שם, הלכנו להקליט
כמה תכניות רדיו לבי-בי-סי,

00:49:08.107 --> 00:49:10.609
אז יחד עם מארק קרווארדיין, הזואולוג,

00:49:10.832 --> 00:49:13.016
היה איתנו גם טכנאי קול
מהבי-בי-סי.

00:49:14.064 --> 00:49:14.900
אז אמרתי לו,

00:49:16.196 --> 00:49:18.807
"אפשר להוריד מיקרופון לתוך היאנג-צה,

00:49:18.807 --> 00:49:21.833
"כדי לדעת איך זה נשמע
בתוך הנהר?"

00:49:22.997 --> 00:49:24.211
והוא אמר,

00:49:25.141 --> 00:49:27.775
"הלוואי הויית אומר את זה
לפני שיצאנו מלונדון."

00:49:28.485 --> 00:49:29.399
שאלתי, "למה?"

00:49:29.399 --> 00:49:32.029
והוא ענה, "כי הייתי יכול להביא
גם מיקרופון עמיד למים,

00:49:33.987 --> 00:49:36.774
"אבל לא אמרת כלום
על הקלטה מתחת למים."

00:49:37.909 --> 00:49:41.102
אמרתי, "נכון.
יש משהו שנוכל לעשות?"

00:49:41.102 --> 00:49:45.264
והוא אמר, "יש בעצם טכניקה אחת

00:49:45.281 --> 00:49:49.443
"שמלמדים אותנו בבי-בי-סי
להקלטות חירום מתחת למים.

00:49:57.436 --> 00:49:59.457
"יש למישהו מכם קונדומים?"

00:50:01.890 --> 00:50:05.082
לא היו לנו.
זה לא היה טיול מהסוג הזה.

00:50:08.843 --> 00:50:10.932
אבל החלטנו שכדאי לקנות כמה.

00:50:12.154 --> 00:50:15.676
אז יצאנו לרחובות שנחאי
כדי לנסות לקנות קונדומים,

00:50:16.281 --> 00:50:19.364
ואני רוצה רק להקריא לכם
קטע קצר על זה.

00:50:26.597 --> 00:50:30.259
"חנות הידידות" נראית כמו מקום מבטיח
למצוא בו קונדומים,

00:50:31.482 --> 00:50:34.830
אבל היו לנו קשיים להסביר את הרעיון.

00:50:36.021 --> 00:50:39.918
עברנו מדלפק לדלפק
בחנות כלבו גדולה ומרווחת,

00:50:40.069 --> 00:50:42.515
שהיו בה המון תאים,
דוכנים ודלפקים,

00:50:42.515 --> 00:50:45.108
אבל איש לא הצליח לעזור לנו.

00:50:45.978 --> 00:50:49.653
התחלנו בדוכנים שמכרו ציוד רפואי,

00:50:49.653 --> 00:50:50.561
לא הלך.

00:50:50.561 --> 00:50:52.865
כשהגענו לדוכנים שמכרו
תומכי ספרים ומקלות אכילה

00:50:54.702 --> 00:50:56.139
ידענו שלא נצליח,

00:50:56.139 --> 00:50:59.216
אבל הצלחנו למצוא מוכרת צעירה
שידעה אנגלית.

00:51:00.356 --> 00:51:03.011
ניסינו להסביר לה מה אנו רוצים,

00:51:04.052 --> 00:51:07.071
וכנראה שאוצר המלים שלה
נגמר לה מהר מאד.

00:51:08.665 --> 00:51:11.954
אז הוצאתי את הפנקס שלי
וציירתי במדויק קונדום,

00:51:13.290 --> 00:51:15.498
כולל הבלון הקטן שבקצה.

00:51:16.488 --> 00:51:18.830
היא הזעיפה פנים
אבל לא קלטה את הרעיון.

00:51:19.253 --> 00:51:21.206
היא הביאה לנו כף עץ,

00:51:22.911 --> 00:51:26.960
נר, מין סכין לחיתוך נייר,
והפתעה הפתעה,

00:51:26.960 --> 00:51:29.628
דגם קטן עשוי פורצלן
של מגדל אייפל

00:51:37.408 --> 00:51:39.865
ולבסוף היא קרסה בתנוחה של תבוסה.

00:51:41.235 --> 00:51:43.853
נערות נוספות בדוכן התגייסו כדי לעזור,

00:51:43.853 --> 00:51:46.407
אבל הציור שלנו הביס גם אותן.

00:51:46.741 --> 00:51:50.338
לבסוף אזרתי אומץ וביצעתי
פנטומימה מעודנת קטנה

00:52:03.343 --> 00:52:04.857
ואז נפל סוף-סוף האסימון.

00:52:08.014 --> 00:52:11.505
"אה!" קראה הנערה הראשונה
אפופת חיוכים פתאומיים. "אה, כן!"

00:52:12.849 --> 00:52:15.454
כולן קרנו בעונג
כשהן תפשו את הרעיון.

00:52:16.142 --> 00:52:17.908
"את מבינה?" שאלתי.

00:52:17.908 --> 00:52:19.180
"כן, כן! אני מבינה."

00:52:19.691 --> 00:52:20.554
"יש לך כאלה?"

00:52:20.906 --> 00:52:22.509
"לא," אמרה, "לא יש."

00:52:22.774 --> 00:52:23.502
"אה".

00:52:23.582 --> 00:52:24.564
"אבל, אבל, אבל..."

00:52:24.687 --> 00:52:25.406
"כן?"

00:52:26.666 --> 00:52:28.503
"אני אומרת אתה לאן הולך, כן?"

00:52:29.567 --> 00:52:31.483
"תודה, תודה רבה לך. כן."

00:52:31.927 --> 00:52:35.871
"אתה הולך דרך ננג'ינג 616. בסדר.
שם יש.

00:52:36.060 --> 00:52:38.012
"מבקש אתה 'גומי-מעל', כן?"

00:52:38.307 --> 00:52:40.214
"גומי-מעל?"

00:52:40.292 --> 00:52:43.072
"גומי-מעל. מבקש אתה. להם יש.
אוקיי. הב נייס דיי."

00:52:48.031 --> 00:52:51.450
היא ציחקקה באושר על כל העניין
כשכף ידה מכסה את פיה.

00:52:52.638 --> 00:52:56.391
הודינו לה שוב מעומק ליבנו
ונפרדו בנפנופים וחיוכים רבים.

00:52:56.391 --> 00:52:59.311
נראה שהבשורות התפשטו במהירות רבה בחנות,

00:52:59.311 --> 00:53:01.429
וכולם נופפו לנו.

00:53:02.615 --> 00:53:05.251
הם נראו מרוצים מאד מכך שפנו אליהם.

00:53:07.551 --> 00:53:11.538
כשהגענו למס' 6161 בדרך ננגי'נג,

00:53:11.696 --> 00:53:14.057
מה שהתגלה כחנות כלבו נוספת, קטנה יותר,
ולא חנות רגילה,

00:53:14.057 --> 00:53:15.702
כפי שחשדנו-למחצה,

00:53:15.867 --> 00:53:18.742
כנראה שהאופן בו הגינו "גומי-מעל"
איכזב אותנו

00:53:18.870 --> 00:53:21.374
והניב גל נוסף של חוסר-הבנה ובלבול.

00:53:22.253 --> 00:53:25.963
הפעם עברתי מיד לפנטומימה
ששירתה אותנו היטב מקודם,

00:53:30.563 --> 00:53:33.283
ונראה שזה עובד מיד.

00:53:34.103 --> 00:53:38.123
הזבנית, גברת קצת יותר מבוגרת
עם שיער במצב גרוע,

00:53:38.624 --> 00:53:40.655
צעדה היישר לעבר ארונית עם מגירות

00:53:40.655 --> 00:53:42.506
הביאה חפיסה והניחה אותה
לפנינו על הדלפק בנצחון.

00:53:45.908 --> 00:53:48.431
הצלחה! חשבנו,
פתחנו את החפיסה,

00:53:48.733 --> 00:53:51.256
ומצאנו שהיא מכילה פס של גלולות.

00:53:53.522 --> 00:53:56.727
"הרעיון הנכון," נאנח מארק.
"השיטה הלא-נכונה."

00:54:06.505 --> 00:54:08.173
ושוב הסתבכנו במהרה

00:54:08.173 --> 00:54:10.926
כשניסינו להסביר לגברת הפגועה קלות

00:54:10.926 --> 00:54:13.106
שזה לא בדיוק מה שאנו מחפשים.

00:54:13.397 --> 00:54:17.335
בשלב זה כבר התאסף סביבנו
קהל של כ-15 צופים,

00:54:17.501 --> 00:54:19.449
חלקם, כך אני משוכנע,

00:54:19.605 --> 00:54:22.235
עקבו אחרינו עוד מ"חנות הידידות".

00:54:22.892 --> 00:54:25.415
אחד הדברים שמגלים מהר מאד בסין,

00:54:25.415 --> 00:54:27.348
הוא שכולנו בגן חיות.

00:54:27.956 --> 00:54:29.844
אם אתה עומד לרגע בשקט,

00:54:30.029 --> 00:54:32.170
אנשים יתאספו סביבך ויבהו בך.

00:54:33.466 --> 00:54:36.839
המעצבן הוא שהם לא בוהים
בכוונה או בתהייה,

00:54:36.841 --> 00:54:39.470
אלא סתם עומדים שם,
לעתים קרובות בדיוק לפניך,

00:54:39.626 --> 00:54:42.611
ובוהים בך במבט ריקני
כאילו שאתה פרסומת למזון כלבים.

00:54:48.610 --> 00:54:51.827
לבסוף, צעיר חיוור וממושקף

00:54:51.827 --> 00:54:55.535
פילס את דרכו בקהל ואמר
שהוא מדבר קצת אנגלית ואם אפשר לעזור.

00:54:56.483 --> 00:54:59.373
הודינו לו ואמרנו שכן,
אנו רוצים לקנות קונדומים,

00:54:59.764 --> 00:55:03.611
כמה "גומי-מעל" ונהיה אסירי תודה
אם יוכל להסביר זאת עבורנו.

00:55:04.517 --> 00:55:06.096
הוא נראה מבולבל,

00:55:07.565 --> 00:55:10.617
הרים את החפיסה הדחויה שעל הדלפק

00:55:10.811 --> 00:55:13.221
לעיני הגברת הפגועה,
ואמר,

00:55:13.221 --> 00:55:15.288
"לא רוצים גומי-מעל. זה יותר טוב."

00:55:18.594 --> 00:55:20.175
"לא," אמר מארק.

00:55:20.247 --> 00:55:23.371
"אנו בהחלט רוצים גומי-מעל,
לא גלולות."

00:55:23.871 --> 00:55:25.805
"למה רוצים גומי-מעל?
גלולות יותר טוב."

00:55:29.180 --> 00:55:30.509
"תגיד לו," אמר מארק.

00:55:34.942 --> 00:55:37.425
"זה בשביל להקליט דולפינים," אמרתי.

00:55:45.073 --> 00:55:47.488
"לא את הדולפינים עצמם,

00:55:47.488 --> 00:55:50.207
"אלא את הרעש ביאנג-צה, ש...

00:55:50.207 --> 00:55:52.478
"זה בשביל לשים על המיקרופון,
אתה מבין, ו..."

00:55:53.364 --> 00:55:55.514
"בחייך, תגיד לו שאתה רוצה לזיין מישהי,"

00:55:55.566 --> 00:55:57.108
אמר טכנאי הקול.

00:55:57.465 --> 00:55:58.570
"ושאין לך סבלנות."

00:56:06.698 --> 00:56:09.662
אבל עכשיו הצעיר
התרחק מאיתנו בעצבנות,

00:56:09.662 --> 00:56:12.489
כשהבין לפתע שאנו משוגעים ומסוכנים,

00:56:13.177 --> 00:56:15.418
ושכדאי פשוט לסלוח להם ולברוח.

00:56:16.174 --> 00:56:18.542
הוא אמר במהירות משהו לזבנית

00:56:18.542 --> 00:56:21.380
ונסוג לתוך הקהל.

00:56:21.562 --> 00:56:23.949
הזבנית משכה בכתפיה,
לקחה את הגלולות,

00:56:23.949 --> 00:56:26.940
פתחה מגירה אחרת
ושלפה חפיסת קונדומים.

00:56:28.351 --> 00:56:30.295
קנינו תשעה, רק לשם בטחון.

00:56:41.761 --> 00:56:42.962
אז אחרי יומיים

00:56:42.962 --> 00:56:45.149
עמדנו על גדות היאנג-צה,

00:56:46.369 --> 00:56:49.028
ביום גשום קלות,
אפור ומדכא ביותר.

00:56:50.066 --> 00:56:53.001
הכנסנו את המיקרופון
לדבר הוורוד הקטן הזה,

00:56:55.617 --> 00:56:57.649
והשלכנו אותו לנהר.

00:56:58.784 --> 00:57:02.620
ובד"כ אני לא עושה חיקויים

00:57:03.005 --> 00:57:05.872
אבל עכשיו אעשה למענכם חיקוי

00:57:06.116 --> 00:57:10.864
של איך שזה נשמע
מתחת לפני המים של נהר היאנג-צה.

00:57:11.231 --> 00:57:12.578
זה נשמע ככה,

00:57:16.240 --> 00:57:18.185
נהר היאנג-צה, גבירותי ורבותי.

00:57:23.192 --> 00:57:27.722
ואז הבנתי לפתע איזה דבר נורא

00:57:27.730 --> 00:57:30.942
עוללנו לחיות האומללות האלה,

00:57:31.114 --> 00:57:36.807
שחיות בעולם של רגישות עילאית
לקול וצליל.

00:57:37.813 --> 00:57:43.375
וזו הסיבה לכך שהחיות האלה
נתונות כעת בסכנת הכחדה חמורה

00:57:43.667 --> 00:57:47.822
כי אחרי שלקחנו מהן
דרך-חיים אחת

00:57:47.822 --> 00:57:49.785
באנו ולקחנו את השניה.

00:57:52.417 --> 00:57:54.647
הבעיה היא שכעת
אנו לוקחים להן את השלישית,

00:57:55.034 --> 00:57:59.111
אני אומר את זה כי
כשהייתי שם לפני 10 שנים

00:57:59.111 --> 00:58:00.939
נותרו 200 מהם,

00:58:00.939 --> 00:58:02.156
והיום יש רק 20.

00:58:03.626 --> 00:58:10.802
ובגלל שהסינים בונים סכרים ענקיים

00:58:11.340 --> 00:58:14.453
על היאנג-צה

00:58:14.973 --> 00:58:18.090
באחד האתרים הכי יפים ונהדרים בעולם,

00:58:18.110 --> 00:58:21.775
בסכר שלושת הערוצים,

00:58:21.854 --> 00:58:27.573
וזה אומר שמתישהו,
דולפין היאנג-צה בהחלט ייכחד.

00:58:30.308 --> 00:58:31.935
וזה עצוב נורא.

00:58:33.264 --> 00:58:35.166
מה שמעניין בסכרים הוא,

00:58:37.228 --> 00:58:38.957
שאנו כל הזמן בונים אותם

00:58:39.206 --> 00:58:40.833
ואף אחד מהם לא מועיל.

00:58:41.315 --> 00:58:42.291
זה לא מדויק,

00:58:42.573 --> 00:58:44.307
כי למרבה הצער יש
בהיסטוריה של הסכרים

00:58:45.911 --> 00:58:47.928
שניים שעשו את העבודה:
האחד הם סכר הובר

00:58:48.309 --> 00:58:55.092
והשני, בצפון-מערב אוקיינוס השקט,
הוא סכר קולי.

00:58:55.288 --> 00:58:58.360
וכל היתר לא עובדים.

00:58:59.715 --> 00:59:03.650
ומשום-מה אנו לא מצליחים
לעצור את זה...

00:59:03.907 --> 00:59:05.814
אנו תמיד חושבים
שכדאי לבנות עוד אחד.

00:59:05.848 --> 00:59:08.916
אולי יש לנו גנים של בונה...

00:59:11.080 --> 00:59:14.922
אבל העצוב הוא, כמו שאמרתי,
שהדולפין של היאנג-צה

00:59:15.137 --> 00:59:19.485
עתיד בהחלט וללא ספק להיכחד.

00:59:21.120 --> 00:59:25.527
ובעיני, מעניין מאד

00:59:27.560 --> 00:59:31.954
שאנו חיים כרגע בעידן מיוחד,

00:59:32.579 --> 00:59:34.328
רנסנס יוצא מהכלל,

00:59:38.297 --> 00:59:42.633
משום שהגענו לשלב שבו לפתע
אנו מבינים את ערכו של המידע,

00:59:46.262 --> 00:59:47.404
יותר מאי-פעם.

00:59:47.405 --> 00:59:49.645
אנו מכנים אותו "עידן המידע".

00:59:49.771 --> 00:59:51.941
וגילינו שהמידע הוא המשאב
הכי יקר שלנו.

00:59:59.120 --> 01:00:03.117
כידוע לכם, לאחרונה
הוצאנו מיליארדי דולרים

01:00:03.590 --> 01:00:07.036
-- די בצדק --
על הנסיון להבין את הגנום האנושי,

01:00:10.739 --> 01:00:14.858
ומדובר רק במין אחד: בנו.

01:00:15.331 --> 01:00:16.888
והצלחנו להבין כמה יקר המידע הזה.

01:00:21.984 --> 01:00:24.549
ומעולם עד כמה לא הבנו
איך הכל עובד ביחד,

01:00:26.929 --> 01:00:29.509
כי עד כה היינו...

01:00:29.732 --> 01:00:30.855
אומר זאת כך:

01:00:31.919 --> 01:00:33.592
בעבר, עשינו מדע
בכך שפירקנו דברים

01:00:36.548 --> 01:00:37.620
כדי לראות איך הם עובדים.

01:00:38.742 --> 01:00:41.719
וזה הוביל לתגליות מופלאות,

01:00:42.034 --> 01:00:44.386
רמות מופלאות של הבנה,

01:00:45.059 --> 01:00:48.479
אבל הבעיה עם פירוק של דברים
כדי לראות איך הם פועלים,

01:00:48.949 --> 01:00:52.198
היא שלמרות שזה מלמד אותך
על החלקיקים היסודיים,

01:00:52.530 --> 01:00:56.005
על העקרונות היסודיים,
כוחות היסוד שנמצאים בפעולה,

01:00:57.409 --> 01:01:00.147
בכל זאת איננו יודעים
איך הדברים עובדים

01:01:00.280 --> 01:01:01.674
אם איננו רואים אותם בפעולה.

01:01:02.517 --> 01:01:04.381
אחד הדברים שנוצרו כתוצאה מהבנת
עקרונות היסוד האלה,

01:01:08.045 --> 01:01:10.756
הוא שהמצאנו את הדבר הזה, "מחשב".

01:01:10.756 --> 01:01:13.033
ומה שנהדר במחשב הוא,

01:01:13.033 --> 01:01:17.360
שלא כמו אמצעי הניתוח הקודמים,
ויש לא מעט כאלה --

01:01:18.813 --> 01:01:21.331
מצחיק כמה הרבה דברים כאלה
קשורים לזכוכית,

01:01:21.744 --> 01:01:27.813
כשנתקלנו לראשונה בזכוכית,
שהיא צורה של חול,

01:01:28.502 --> 01:01:32.656
והמצאנו את העדשות
והסתכלנו אל השמיים,

01:01:33.136 --> 01:01:36.596
וכתוצאה מכך גילינו את העקרונות...

01:01:36.596 --> 01:01:38.107
כשחקרנו את השמיים

01:01:38.114 --> 01:01:41.223
התחלנו לגלות דברים יסודיים
לגבי הכבידה,

01:01:43.653 --> 01:01:48.176
וגילינו גם שהיקום כנראה עשוי --
כמה מפחיד --

01:01:48.275 --> 01:01:50.762
כמעט כולו מכלום.

01:01:52.707 --> 01:01:57.349
אח"כ השתמשנו בזכוכית במיקרוסקופים,

01:01:57.843 --> 01:02:03.878
הסתכלנו למטה, ממש אל תוך
העולם המוצק שסביבנו,

01:02:04.676 --> 01:02:08.579
ואנו רואים שם את חלקיקי היסוד, האטומים

01:02:08.787 --> 01:02:14.517
-- שעשויים מפרוטונים, ניוטרונים,
אלקטרונים שמסתובבים סביבם --

01:02:14.730 --> 01:02:16.961
וגם שם גילינו שהם כנראה מורכביפ

01:02:16.984 --> 01:02:20.352
באופן מפחיד, כמעט לגמרי מכלום.

01:02:20.931 --> 01:02:22.859
ושאפילו כשמגלים משהו,
מסתבר שהוא בכלל לא נמצא,

01:02:24.862 --> 01:02:26.490
שבכלל אין שם משהו,

01:02:26.490 --> 01:02:29.546
אלא קיימת רק האפשרות
שאולי יש שם משהו.

01:02:32.608 --> 01:02:34.585
בכלל אין הרגשה שזה אמיתי,

01:02:37.746 --> 01:02:41.605
אז הדבר הבא שעשינו מחול
היה הסיליקון,

01:02:41.875 --> 01:02:44.101
כשיצרנו את המחשב.

01:02:44.900 --> 01:02:48.650
וזה סוף-סוף איפשר לנו
לחבר בין דברים

01:02:49.063 --> 01:02:50.162
ולראות איך הם עובדים.

01:02:50.628 --> 01:02:55.087
וזה איפשר לנו לראות ממש
תהליכים בפעולה,

01:02:55.356 --> 01:02:59.286
והתחלנו לראות איך דברים
פשוטים מאד מובילים באופן בלתי-נמנע

01:02:59.516 --> 01:03:01.477
-- באמצעות חזרה אחרי חזרה --

01:03:01.918 --> 01:03:06.738
לתהליכים מורכבים ביותר
שמתפתחים ומשגשגים.

01:03:07.007 --> 01:03:12.120
ובעיני, אחד הדברים
הכי מדהימים בתקופתנו

01:03:12.487 --> 01:03:14.899
-- אלה מאיתנו שהיו אז ודאי זוכרים,

01:03:14.899 --> 01:03:17.759
שראינו לראשונה אדם שמתהלך על הירח --

01:03:17.759 --> 01:03:22.699
אבל לדעתי הדבר הכי דרמטי ומופלא
שראינו בימי חיינו

01:03:25.176 --> 01:03:27.206
היה היכולת לראות על צג המחשב

01:03:27.206 --> 01:03:34.026
את התהליך שבו דברים
פשוטים ופרימיטיביים ביותר,

01:03:34.093 --> 01:03:38.188
תהליכים, הוראות שחזרו על עצמם
פעמים רבות,

01:03:38.535 --> 01:03:42.955
במהירות רבה מאד,
חזרתיות של דורות של הוראות

01:03:43.022 --> 01:03:46.166
שמפיקים תוצאות מורכבות ביותר.

01:03:47.378 --> 01:03:50.953
כך שאנו יכולים פתאום ליצור,

01:03:51.192 --> 01:03:55.344
מהוראות פשוטות ופרימיטיביות ביסודן,

01:03:55.623 --> 01:04:03.146
אנו יכולים ליצור את התנהגות הרוח
במנהרת רוח,

01:04:03.353 --> 01:04:04.475
מערבולת רוח,

01:04:04.687 --> 01:04:09.545
אנו יכולים לראות את האור שמרצד
בעיניו של דינוזאור מדומיין.

01:04:11.376 --> 01:04:15.008
ולעשות את כל זה מתוך
הוראות בסיסיות ופשוטות.

01:04:15.531 --> 01:04:17.641
וכתוצאה מכך הגענו בסופו של דבר

01:04:17.649 --> 01:04:24.729
להבנה כיצד החיים בעצם נוצרו.

01:04:25.400 --> 01:04:28.405
אז יש המון דברים
שאיננו יודעים על החיים.

01:04:29.295 --> 01:04:31.309
אבל כל מדען במדעי החיים יאמר לכם,

01:04:32.749 --> 01:04:35.422
שלמרות שיש הרבה מאד
שאיננו יודעים,

01:04:36.655 --> 01:04:39.734
כבר אין מסתורין עמוק.

01:04:40.163 --> 01:04:41.731
כבר אין מסתורין עמוקים

01:04:41.731 --> 01:04:44.505
כי כולנו ראינו במו-עינינו

01:04:44.744 --> 01:04:48.675
איך הפשטות מניבה מורכבות.

01:04:49.574 --> 01:04:51.563
כשאני אומר שאין יותר מסתורין,

01:04:51.819 --> 01:04:53.461
זה כמו לקחת בלש
מהמאה ה-19,

01:05:00.396 --> 01:05:03.698
לצוות אותו עם בלש מהמאה ה-20,

01:05:04.909 --> 01:05:06.984
ולתת להם תעלומה:

01:05:07.414 --> 01:05:09.892
נניח שחשוד בפשע
נראה יום אחד הולך ברחוב

01:05:14.578 --> 01:05:15.764
באמצע לונדון,

01:05:15.774 --> 01:05:16.549
ולמחרת,

01:05:16.760 --> 01:05:18.494
הוא נראה באיזה מדבר
באמצע ניו-מקסיקו.

01:05:20.007 --> 01:05:21.911
הבלש מהמאה ה-19 יאמר,

01:05:21.911 --> 01:05:24.456
"בחיי, אני לא מבין את זה.

01:05:24.776 --> 01:05:27.355
"מן הסתם קרה כאן איזה קסם."

01:05:28.455 --> 01:05:29.655
ולא יהיה לו מושג
מאיפה להתחיל לפתור

01:05:32.354 --> 01:05:33.755
את מה שקרה כאן.

01:05:34.232 --> 01:05:35.709
הבלש מהמאה ה-20

01:05:35.960 --> 01:05:39.220
אולי לא יידע אם האיש

01:05:39.220 --> 01:05:42.338
טס ב"בריטיש איירוויז"
ב"יונייטד" או ב"אמריקן",

01:05:42.338 --> 01:05:45.110
איפה הוא שכר רכב
ודברים כאלה,

01:05:45.113 --> 01:05:47.353
אולי הוא לא יגלה
את הפרטים האלה,

01:05:47.570 --> 01:05:51.078
אבל לא יהיה מסתורין בסיסי במה שקרה.

01:05:53.271 --> 01:05:57.714
מבחינתנו, אין בחיים כבר
מסתורין בסיסי.

01:05:59.014 --> 01:06:04.454
הכל הוא פרצים מדהימים של מידע,

01:06:05.821 --> 01:06:07.451
מידע שנותן לנו

01:06:07.451 --> 01:06:12.357
את העולם המורכב והעשיר להפליא
שבו אנו חיים.

01:06:12.357 --> 01:06:14.664
אבל במקביל לכך שגילינו את זה,

01:06:14.664 --> 01:06:17.961
אנו משמידים אותו בקצב
שאין אח ורע בהיסטוריה,

01:06:20.290 --> 01:06:23.502
אלא אם חוזרים לנקודה
שבה פגע בו אסטרואיד.

01:06:26.470 --> 01:06:30.106
אז יש איזו אירוניה איומה

01:06:30.376 --> 01:06:33.836
בכך שבשלב שבו אנו יכולים
להבין, להוקיר ולהעריך הכי טוב

01:06:34.199 --> 01:06:39.415
את עושר החיים סביבנו,

01:06:39.626 --> 01:06:43.548
אנו גם משמידים אותם
בקצב גבוה יותר מאי-פעם.

01:06:43.809 --> 01:06:49.529
אנו מאבדים מינים בזה אחר זה,

01:06:49.529 --> 01:06:51.764
יום אחרי יום,

01:06:51.764 --> 01:06:54.292
רק בגלל שאנו שורפים דברים
בשביל להתחמם.

01:06:55.395 --> 01:06:58.728
וזהו כתב-אישום חמור
כלפי ההבנה שלנו.

01:06:59.198 --> 01:07:01.766
אבל אנו עושים טעות נוספת,

01:07:02.132 --> 01:07:03.404
כי אנו משום-מה חושבים

01:07:03.749 --> 01:07:06.851
שכל זה בסדר,
מבחינה בסיסית כלשהי,

01:07:07.866 --> 01:07:12.032
כי נראה לנו שהכל כאילו
"היה צריך לקרות ממילא".

01:07:12.715 --> 01:07:18.446
הרשו לי להסביר לכם
איך נקלענו לאורח החשיבה הזה,

01:07:18.868 --> 01:07:21.024
כי זהו בדיוק אורח החשיבה

01:07:21.024 --> 01:07:22.654
שהקקפו נלכד בו.

01:07:23.335 --> 01:07:26.214
כי מה שהיה מבחינת הקקפו
אסטרטגיה מוצלחת

01:07:29.233 --> 01:07:30.913
במשך דור אחרי דור
ואלפים רבים של שנים,

01:07:32.746 --> 01:07:34.372
הפך פתאום לאסטרטגיה המוטעית,

01:07:34.507 --> 01:07:35.942
ואין לו איך לדעת את זה,

01:07:35.942 --> 01:07:38.950
כי הוא פשוט ממשיך לעשות
את מה שהצליח עד כה.

01:07:40.376 --> 01:07:43.400
ואנחנו, כיוצרי כלים,

01:07:43.673 --> 01:07:45.954
שלוקחים מהסביבה שלנו
את מה שנחוץ לנו

01:07:46.067 --> 01:07:48.336
ואת מה שאנו רוצים

01:07:48.346 --> 01:07:50.511
וזה תמיד הצליח לנו...

01:07:50.521 --> 01:07:52.912
אגיד לכם מה קרה.

01:07:53.187 --> 01:07:54.473
זה כאילו שלחצנו
על כפתור ההשהייה

01:07:56.405 --> 01:07:58.687
של תהליך האבולוציה שלנו,

01:07:58.932 --> 01:08:02.768
כי רצינו לעטוף את עצמנו
בשכבת מגן

01:08:03.006 --> 01:08:08.365
של, נו, רפואה, חינוך, בניינים

01:08:08.642 --> 01:08:10.792
וכל הדברים האלה שמגינים עלינו
מהלחצים הסביבתיים הנורמליים.

01:08:14.165 --> 01:08:18.547
והיכולת שלנו לבנות כלים
היא שאיפשרה לנו את זה.

01:08:18.790 --> 01:08:21.601
באופן כללי, מה שיוצר מינים

01:08:21.900 --> 01:08:23.498
הוא שקבוצה קטנה של בעלי-חיים

01:08:23.593 --> 01:08:27.014
מתפצלת מן הגוף העיקרי

01:08:27.230 --> 01:08:30.967
בגלל לחצי אוכלוסיה,
תהפוכות גיאוגרפיות וכו'.

01:08:31.195 --> 01:08:35.728
אז דמיינו קבוצה קטנה
שמגלה לפתע שהיא נטושה

01:08:35.839 --> 01:08:37.614
בסביבה קצת יותר קרה.

01:08:38.017 --> 01:08:40.353
ברור שבמשך מספר דורות

01:08:40.354 --> 01:08:42.778
הגנים שמעדיפים פרווה עבה יותר

01:08:42.992 --> 01:08:44.230
יתבטאו יותר,

01:08:44.418 --> 01:08:46.451
ואם חוזרים אחרי כמה דורות,

01:08:46.458 --> 01:08:48.176
מגלים שהפרווה של בעלי החיים
עבה יותר.

01:08:48.176 --> 01:08:51.736
אבל כמי שיודעים להכין כלים,

01:08:51.909 --> 01:08:55.030
כשאנו מגיעים לסביבה חדשה
וקרה בהרבה,

01:08:55.103 --> 01:08:57.377
איננו צריכים להמתין לתהליך הזה.

01:08:57.636 --> 01:08:58.815
כי אנו רואים בעל-חיים
עם פרווה עבה יותר,

01:09:00.419 --> 01:09:02.069
ומחליטים לקחת אותה ממנו.

01:09:05.702 --> 01:09:08.279
כלומר, לקחנו את השליטה
על הסביבה שלנו,

01:09:08.283 --> 01:09:11.267
והכל טוב ויפה,

01:09:11.497 --> 01:09:16.879
אבל מחובתנו להעלות איכשהו
מעל לתהליך הזה,

01:09:19.001 --> 01:09:21.805
להתעלות ולראות חזון נשגב יותר,

01:09:22.033 --> 01:09:26.108
ולהבין מהי ההשפעה שלנו.

01:09:26.847 --> 01:09:31.916
דמיינו, בבקשה, אדם קדמון,

01:09:33.209 --> 01:09:36.510
ובואו נראה איך נוצר
הלך החשיבה הזה.

01:09:36.707 --> 01:09:40.581
הוא עומד וסוקר את עולמו בסוף היום.

01:09:42.737 --> 01:09:44.170
והוא רואה אותו וחושב,

01:09:44.189 --> 01:09:46.784
"באיזה עולם נפלא אני נמצא.

01:09:46.784 --> 01:09:47.827
"זה בכלל לא רע.

01:09:48.894 --> 01:09:52.427
"כי אני כאן, מאחורי ההרים,

01:09:52.658 --> 01:09:53.945
"ההרים נהדרים
כי יש בהם מערות

01:09:55.866 --> 01:09:57.018
"שבהן אני יכול למצוא מחסה,

01:09:57.322 --> 01:10:00.114
"מפני מזג האוויר או דובים
שבאים מידי פעם ותוקפים אותי.

01:10:02.620 --> 01:10:04.607
"אז יש לי שם מחסה,
זה נהדר.

01:10:04.617 --> 01:10:06.707
"ולפני ישנו היער,

01:10:06.936 --> 01:10:09.481
"והיער מלא באגוזים, גרגרים ועצים,

01:10:09.481 --> 01:10:11.393
"זה מזין אותי, זה טעים
וזה מקיים אותי.

01:10:12.890 --> 01:10:14.804
"הנה נחל,
ובנחל יש דגים,

01:10:16.650 --> 01:10:19.265
"המים טעימים ואני שותה אותם,

01:10:19.490 --> 01:10:20.787
"והכל מצוין.

01:10:20.799 --> 01:10:22.092
"הנה הדוד שלי, עוג.

01:10:22.825 --> 01:10:25.651
"עוג תפס ממותה. יש!

01:10:26.260 --> 01:10:27.424
"עוג תפס ממותה!
ממותות זה דבר נהדר!

01:10:29.142 --> 01:10:31.328
"אין יותר טוב ממותות,
כי עם ממותה,

01:10:32.613 --> 01:10:35.829
"אתה יכול להתעטף בפרווה
של ממותה,

01:10:36.093 --> 01:10:38.784
"לאכול את הבשר של הממותה,

01:10:39.049 --> 01:10:42.326
"ולהשתמש בעצמות של הממותה
כדי לתפוס ממותות נוספות!

01:10:44.958 --> 01:10:47.717
"העולם הזה הוא עולם מצוין בשבילי."

01:10:50.015 --> 01:10:55.394
וחלק מהדרך שבה לקחנו
את השליטה בעולמנו, בסביבתנו,

01:10:57.404 --> 01:11:00.005
היא בכך שאנו מכינים כלים
שמאפשרים זאת לנו,

01:11:00.166 --> 01:11:02.710
בכך שאנו שואלים את עצמנו
כל הזמן שאלות לגבי זה.

01:11:02.720 --> 01:11:05.153
אז האיש הזה מתחיל לשאול את עצמו.

01:11:05.396 --> 01:11:11.797
"העולם הזה," הוא אומר,
"טוב, מי... מי עשה אותו?"

01:11:13.767 --> 01:11:17.324
והוא כמובן חושב ככה,
כי הוא בעצמו יוצר דברים

01:11:17.642 --> 01:11:21.434
אז הוא מחפש מי יצר את עולמו.

01:11:22.632 --> 01:11:25.808
הוא אומר, "מי יכול היה
ליצור את העולם הזה?

01:11:25.847 --> 01:11:28.341
"זה בטח מישהו שקצת דומה לי.

01:11:28.925 --> 01:11:31.615
"הרבה יותר גדול. ברור,

01:11:33.188 --> 01:11:36.942
"וכמובן, בלתי נראה,

01:11:40.127 --> 01:11:45.399
"אבל הוא בטח ברא אותו.
למה הוא עשה את זה?"

01:11:47.100 --> 01:11:49.905
אנו תמיד שואלים את עצמנו "למה",

01:11:50.106 --> 01:11:52.026
כי אנו מחפשים סביבנו כוונה,

01:11:52.803 --> 01:11:56.326
כי אנו תמיד עושים דברים
שיש מאחוריהם כוונה.

01:11:56.516 --> 01:12:01.009
למשל, אנו מבשלים ביצה
כדי לאכול אותה.

01:12:02.290 --> 01:12:05.867
אז אנו מסתכלים על הסלעים
ועל העצים,

01:12:06.247 --> 01:12:08.216
ותוהים מהי הכוונה,

01:12:08.558 --> 01:12:10.389
למרות שאין מאחוריהם שום כוונה,

01:12:12.010 --> 01:12:17.759
וחושבים, מה היתה הכוונה
של מי שברא את העולם הזה.

01:12:18.082 --> 01:12:19.951
וכאן נכנסת המחשבה:

01:12:19.952 --> 01:12:22.440
"נו, זה כל-כך מתאים לי,

01:12:24.523 --> 01:12:26.250
"המערות והיערות,
הנחל והממותות.

01:12:29.644 --> 01:12:31.573
"אז הוא בטח ברא את כל זה בשבילי!

01:12:32.643 --> 01:12:35.538
"לאיזו עוד מסקנה אפשר להגיע?"

01:12:35.544 --> 01:12:41.423
זה כאילו שאיזו שלולית
מתעוררת בבוקר

01:12:41.498 --> 01:12:43.225
-- אני יודע ששלוליות
בד"כ לא עושות את זה,

01:12:43.229 --> 01:12:45.330
אבל תרשו לי,
כסופר מדע בדיוני.

01:12:47.668 --> 01:12:50.826
שלולית מתעוררת בבוקר וחושבת,

01:12:51.379 --> 01:12:54.666
"באיזה עולם מעניין אני נמצאת.

01:12:55.790 --> 01:12:57.459
"הוא מתאים לי בדיוק.

01:12:58.969 --> 01:13:01.555
"למעשה, הוא כל-כך מתאים לי,

01:13:02.024 --> 01:13:03.868
"ממש במדויק, נכון?

01:13:11.450 --> 01:13:13.803
"שהוא בטח נברא
כדי שאני אהיה בו!"

01:13:15.144 --> 01:13:18.279
השמש עולה והשלולית ממשיכה
לטוות את הסיפור

01:13:18.661 --> 01:13:21.517
איך שהשקע הזה נועד להכיל אותה,

01:13:22.112 --> 01:13:24.406
השמש זורחת והשלולית, בהדרגה,

01:13:24.618 --> 01:13:26.607
מתכווצת עוד ועוד ועוד,

01:13:27.065 --> 01:13:29.102
וכשהשלולית חדלה מלהתקיים,

01:13:29.153 --> 01:13:32.183
היא עדיין חושבת,
עדיין לכודה ברעיון הזה

01:13:32.437 --> 01:13:34.471
שהשקע הזה קיים בשבילה.

01:13:35.669 --> 01:13:38.197
ואם אנו חושבים
שהעולם הזה קיים בשבילנו,

01:13:38.481 --> 01:13:41.108
אנו נמשיך להרוס אותו
כפי שתמיד הרסנו אותו,

01:13:43.164 --> 01:13:44.951
כי אנו בטוחים שאיננו מסוגלים
לגרום שום נזק.

01:13:46.957 --> 01:13:50.503
יש היום המון השערות
כאלה ואחרות,

01:13:52.563 --> 01:13:55.146
בשאלה אם יש חיים
על כוכבי לכת אחרים.

01:13:56.274 --> 01:13:58.463
קרל סאגאן, כידוע לכם,

01:13:58.666 --> 01:14:01.494
היה נלהב מאד מהרעיון
שמן הסתם יש כאלה.

01:14:02.084 --> 01:14:03.349
מעצם הכמות משתמע,

01:14:03.349 --> 01:14:05.827
כי יש מיליארדים
על מיליארדים על מיליארדים

01:14:05.827 --> 01:14:07.599
-- כפי שהוא כידוע לא אמר, בעצם --

01:14:08.364 --> 01:14:10.613
של עולמות.

01:14:10.853 --> 01:14:11.905
אז יש בהחלט סיכוי
שיש אי-שם חיים תבוניים.

01:14:16.463 --> 01:14:19.141
נשמעים כיום גם קולות אחרים,
שטוענים שאם לוקחים בחשבון

01:14:20.514 --> 01:14:25.326
את הנסיבות המיוחדות של כדור הארץ,

01:14:25.620 --> 01:14:28.501
הן כל-כך ייחודיות,

01:14:28.705 --> 01:14:31.652
שהסיכויים שיהיה משהו כזה במקום נוסף
הם קלושים למדי.

01:14:34.650 --> 01:14:36.222
במובן מסוים, זה לא חשוב.

01:14:36.222 --> 01:14:38.867
כי, תחשבו על זה...

01:14:38.887 --> 01:14:41.130
קארל סאגאן הרי
אמר את זה בעצמו.

01:14:41.130 --> 01:14:45.363
יש שתי אפשרויות:
או שיש חיים בכוכבי-לכת אחרים,

01:14:48.364 --> 01:14:50.677
או שאין חיים בכוכבי-לכת אחרים.

01:14:52.097 --> 01:14:54.353
אלה שני רעיונות מופלאים לגמרי!

01:14:58.703 --> 01:15:05.667
אבל ישנה אפשרות ממשית

01:15:05.748 --> 01:15:08.386
שלא קיים בכלל משהו
שאפילו מזכיר אותנו.

01:15:10.987 --> 01:15:14.949
והנה אנו מתנהגים כאילו
שכוכב הלכת הזה,

01:15:15.025 --> 01:15:18.990
כדור החיים הקטן,
המופלא לגמרי הזה,

01:15:20.522 --> 01:15:23.526
הוא משהו שאנו יכולים להתעלל בו
כמה שבא לנו.

01:15:25.472 --> 01:15:28.423
אולי זה אסור לנו.

01:15:30.561 --> 01:15:33.571
אולי כדאי לנו
לדאוג לו קצת יותר.

01:15:34.379 --> 01:15:36.688
לא בשביל העולם עצמו

01:15:37.899 --> 01:15:40.257
-- אנו מרבים לדבר גבוהה-גבוהה
על "להציל את העולם".

01:15:40.467 --> 01:15:42.895
איננו צריכיפ להציל את העולם.
העולם בסדר גמור!

01:15:43.231 --> 01:15:46.689
העולם עבר חמש תקופות
של הכחדה המונית.

01:15:47.458 --> 01:15:52.225
לפני 65 מיליון שנה,
כששביט פגע כנראה בכדור הארץ

01:15:52.468 --> 01:15:55.843
היו התפרצויות געשיות נרחבות בהודו,

01:15:56.664 --> 01:15:58.221
הדינוזאורים נכחדו,

01:15:58.617 --> 01:16:01.501
יחד עם משהו כמו
90% מהחיים עלי-אדמות.

01:16:01.509 --> 01:16:04.906
נחזור עוד אחורה, נראה לי
150 מיליון שנה לפני כן,

01:16:05.115 --> 01:16:08.240
לאירוע הפרם-טריאס,
עוד הכחדה עצומה, ענקית.

01:16:10.804 --> 01:16:13.456
העולם עבר את זה
כבר פעמים רבות מאד.

01:16:14.181 --> 01:16:15.601
ומה שבד"כ קורה,

01:16:15.941 --> 01:16:18.679
מה שקורה תמיד
אחרי כל הכחדה המונית,

01:16:19.042 --> 01:16:23.574
הוא שמתפנה המון מקום,

01:16:23.808 --> 01:16:27.249
וצורות חיים חדשות
מופיעות ומשגשגות בו.

01:16:27.783 --> 01:16:34.363
בדיוק כפי שהכחדת הדינוזאורים
פינתה את הדרך עבורנו.

01:16:35.058 --> 01:16:37.381
ללא אותה הכחדה,
לא היינו כאן.

01:16:37.996 --> 01:16:39.154
אז העולם בסדר גמור.

01:16:39.164 --> 01:16:40.788
אנו לא צריכים להציל את העולם.

01:16:41.010 --> 01:16:43.226
העולם מבוגר מספיק כדי לדאוג לעצמו.

01:16:44.205 --> 01:16:45.988
מה שצריך להדאיג אותנו
הוא האם העולם שבו אנו חיים

01:16:49.599 --> 01:16:53.604
יוכל לקיים אותנו בתוכו.

01:16:54.817 --> 01:16:56.494
זה מה שצריך להעסיק אותנו.

01:16:56.515 --> 01:16:58.576
תודה רבה לכם,
גבירותי ורבותי.

01:17:29.500 --> 01:17:31.280
וכעת, אם יש למישהו שאלה,

01:17:31.291 --> 01:17:32.954
אשמח לשמוע.

01:17:32.954 --> 01:17:37.432
יש כאן מיקרופונים,
אז אני מציע שתשתמשו בהם.

01:17:37.721 --> 01:17:39.244
כן, הי.

01:17:39.948 --> 01:17:41.423
תודה לך. הרצאה נהדרת.

01:17:41.844 --> 01:17:46.773
אמרת שעלינו להיזהר
לבל נהרוס את כדור הארץ.

01:17:47.017 --> 01:17:49.721
הצעה אחת שהועלתה בעניין זה,

01:17:49.953 --> 01:17:52.023
אומרת שהסיבה לכך
שאנו הורסים את כדור הארץ

01:17:52.240 --> 01:17:54.549
היא שאיננו משלמים
את המחיר האמיתי של דברים

01:17:54.611 --> 01:17:55.830
כשאנו צורכים אותם.

01:17:56.848 --> 01:17:58.864
מחיר הדלק צנח בדולרים אמיתיים

01:17:59.238 --> 01:18:02.814
ואילו כלי הרכב הולכים ונעשים
גדולים יותר ויותר,

01:18:03.054 --> 01:18:04.842
יש לנו מכוניות מיותרות
לאנשים אנוכיים

01:18:04.842 --> 01:18:06.495
קוראים להם "רכבי כבישטח".

01:18:12.073 --> 01:18:14.676
עלי לומר, כבריטי,

01:18:15.701 --> 01:18:16.988
אתה יודע, אנו יושבים וחושבים,

01:18:16.988 --> 01:18:19.841
"האמריקנים שוב מתלוננים
כי מחירי הדלק אצלם

01:18:19.841 --> 01:18:22.357
"הגיעו כעת כמעט לרבע
ממה שאנו משלמים."

01:18:24.955 --> 01:18:28.470
אז אני תוהה אם לדעתך
פתרון טוב יהיה

01:18:28.640 --> 01:18:33.598
אם נשלם על דברים את מחירם האמיתי,

01:18:33.856 --> 01:18:35.910
אילו שילמנו עשהר דולר לגלון

01:18:36.307 --> 01:18:39.745
או את המחיר האמיתי שלו
מבחינת הפגיעה בסביבה,

01:18:39.745 --> 01:18:41.903
האם זה ישנה משהו?

01:18:43.342 --> 01:18:48.998
הממ. אולי... אני...

01:18:52.456 --> 01:18:56.216
יש כאן בעיה
שאני מאד מודע לה:

01:18:57.491 --> 01:19:04.453
אף על פי שאני מדבר
מנקודת ראותו של סביבתן,

01:19:04.996 --> 01:19:08.316
וזה מאד מאד חשוב לי,
כשסוקרים את ההיסטוריה

01:19:08.570 --> 01:19:11.753
של מה שאנו והתנועה למען הסביבה אמרנו

01:19:11.753 --> 01:19:14.147
בעשר השנים האחרונות
ובעשר השנים שלפניהן,

01:19:14.147 --> 01:19:15.646
ובעשר השנים שלפני כן.

01:19:15.656 --> 01:19:19.561
רוב מה שאמרנו לגבי
מה שצריך לעשות בקשר לזה,

01:19:20.239 --> 01:19:23.629
או דרך הפעולה שבה בחרנו,
כל זה התברר כטעות.

01:19:24.045 --> 01:19:30.452
אז קשה לי מאד להעמיד פנים

01:19:30.710 --> 01:19:32.781
ולעמוד כאן ולומר
שעלינו לעשות ככה או ככה.

01:19:34.601 --> 01:19:36.725
כי ייתכן שזה איננו הפתרון הנכון.

01:19:37.457 --> 01:19:40.824
אני מודע לכך מאד, בכל הנוגע ל...

01:19:41.190 --> 01:19:43.472
שוב, כשחושבים על העבר,

01:19:43.723 --> 01:19:49.016
למשל, על הגנה על בעלי-חיים באפריקה.

01:19:49.683 --> 01:19:52.535
פעם אחר פעם עשינו זאת
לא נכון.

01:19:53.476 --> 01:19:56.608
ונכון, מאמצי השימור

01:19:56.825 --> 01:20:00.821
של אחת לעשר שנים
יועילו כמו כל דבר אחר,

01:20:01.051 --> 01:20:03.512
כדי לפתור את הבעיות
של עשר השנים הקודמות.

01:20:03.942 --> 01:20:08.926
אז זאת שאלה של חינוך עצמי מתמיד,

01:20:09.369 --> 01:20:11.138
לנסות ולהפנים את המידע,

01:20:11.168 --> 01:20:14.533
לנסות לראות מהי התוצאה
של מה שעשינו עד כה,

01:20:15.967 --> 01:20:17.361
ומה אפשר ללמוד מזה.

01:20:17.361 --> 01:20:24.623
וייתכן מאד שאם נקבע
שיש להכפיל את מחיר הדלק

01:20:25.009 --> 01:20:31.008
פי עשרה או משהו כזה,
אולי יהיה לזה אפקט,

01:20:31.234 --> 01:20:35.751
ואולי תהיינה לכך תוצאות
שלא התכוונו אליהן.

01:20:36.989 --> 01:20:41.619
לדעתי, הכי טוב
להמשיך ולרכוש ידע,

01:20:41.967 --> 01:20:46.079
להיות הכי מודעים שאפשר
למה שבאמת קורה,

01:20:46.429 --> 01:20:51.169
איך משוב כזה שניצור
יגדיר את המחיר האמיתי

01:20:51.398 --> 01:20:55.941
ושנשלם על הנזק האמיתי שאנו גורמים,

01:20:56.169 --> 01:20:59.604
הרי שאז זה יהיה
מענה טוב מאד;

01:20:59.953 --> 01:21:02.389
אבל מדאיג אותי גם
שזאת אולי לא התשובה.

01:21:02.402 --> 01:21:05.599
שזאת דרך מתוחכמת להגיד
"אני לא יודע".

01:21:14.158 --> 01:21:16.828
שתי שאלות. קודם כל,
אתה יודע איפה המגבת שלך?

01:21:18.461 --> 01:21:19.695
לא.

01:21:20.544 --> 01:21:21.614
בסדר.

01:21:22.388 --> 01:21:23.756
זאת תמיד היתה הבעיה שלי.

01:21:25.021 --> 01:21:27.063
מצחיק מאד, העניין עם המגבת, כי...

01:21:28.360 --> 01:21:30.404
אגלה לך מה מקורה.

01:21:30.892 --> 01:21:32.938
הייתי בחופשה עם כמה אנשים,

01:21:33.275 --> 01:21:35.300
בווילה בקורפו.

01:21:35.558 --> 01:21:38.001
ובכל יום היינו הולכים לים,

01:21:38.256 --> 01:21:40.699
וממש לפני שהיינו יוצאים לחוף,

01:21:40.828 --> 01:21:42.433
היתה בעיה:

01:21:43.459 --> 01:21:47.480
דאגלס לא מצליח למצוא
את המגבת שלו!

01:21:49.727 --> 01:21:52.664
איפה המגבת שלי?
מתחת למיטה?

01:21:52.664 --> 01:21:54.808
על קצה המיטה? בתוך המיטה?

01:21:54.814 --> 01:21:57.557
בחדר הרחצה?
תלויה בחוץ על החבל?

01:21:57.998 --> 01:21:59.713
היא בכביסה? איפה...?

01:21:59.742 --> 01:22:02.948
יום אחרי יום לא ידעתי
איפה לעזאזל המגבת שלי.

01:22:04.153 --> 01:22:06.047
ואחרי כמה זמן התחלתי לחשוב

01:22:06.047 --> 01:22:07.926
שזה בטח מאפיין מישהו
מבולגן עמוקות.

01:22:11.916 --> 01:22:14.203
אבל אז אני...

01:22:14.605 --> 01:22:17.589
אני לא יודע אפילו
אם זה היה רעיון שלי,

01:22:17.977 --> 01:22:19.623
או של מישהו יותר מסודר,

01:22:22.220 --> 01:22:24.170
שמישהו מאורגן יותר ממני

01:22:24.347 --> 01:22:27.249
הוא אדם שיודע תמיד
איפה המגבת שלו.

01:22:27.269 --> 01:22:35.256
אז כשכתבתי את
"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", הכנסתי...

01:22:35.557 --> 01:22:38.610
לעתים קרובות אתה מכניס דברים
כי ברור לך מה פירושם.

01:22:39.116 --> 01:22:42.511
וזה מעין סימן לעצמך

01:22:42.875 --> 01:22:46.966
שבטיוטה הבאה צריך להכניס משהו

01:22:47.136 --> 01:22:50.157
שכולם יבינו אותו כמוך.

01:22:51.250 --> 01:22:53.247
וככה זה נשאר שם,

01:22:53.268 --> 01:22:56.654
והסתבר שגם כולם מבינים את זה.

01:22:58.045 --> 01:22:59.569
זה עונה על שאלתך?

01:23:00.093 --> 01:23:04.941
טוב. וגם, האם אנו מתנהגים
כמו קופים שלמדו להשתמש במקלות

01:23:05.415 --> 01:23:07.668
או כמו צאצאים של אנשים
שמחטאים טלפונים.

01:23:10.939 --> 01:23:13.856
לדעתי, יש בגנים שלנו
גם מזה וגם מזה, חוששני.

01:23:21.864 --> 01:23:25.550
אני בהחלט אתאבד אם אצא מכאן
בלי לשאול אותך,

01:23:25.556 --> 01:23:27.587
השאלה הזאת עלתה בדעתי
כשחבר שלי

01:23:27.587 --> 01:23:29.920
הכריח אותי בכוח פיזי
להרים את הספר הראשון

01:23:29.973 --> 01:23:32.825
של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה",
ואני קראתי את המשפטים הראשונים

01:23:32.831 --> 01:23:34.573
בפיסקה הראשונה,

01:23:34.899 --> 01:23:38.330
"מה לעזאזל יש לאיש הזה
נגד שעונים דיגטליים?!"

01:23:45.734 --> 01:23:47.915
עלי להודות שהם השתפרו מאז
כתבתי את הקטע הזה.

01:23:53.205 --> 01:23:55.955
אבל אם תחשוב על זה...

01:23:56.451 --> 01:23:58.656
השעונים הדיגיטליים הראשונים, שהיו...

01:24:00.901 --> 01:24:06.233
בשעון רגיל עם מחוגים
אתה רואה דיאגרמת עוגה.

01:24:07.310 --> 01:24:09.658
זוכר שפעם התלהבנו מאד
מדיאגרמות עוגה שהמחשב יצר עבורנו?

01:24:13.440 --> 01:24:15.131
"אווו! דיאגרמות עוגה!"

01:24:19.019 --> 01:24:22.609
אבל במקביל להתלהבות שלנו
מדיאגרמות עוגה

01:24:22.609 --> 01:24:25.379
וכמה שהן תרמו להבנת העולם שלנו,

01:24:25.379 --> 01:24:28.045
אמרנו, "אנו לא רוצים
דיאגרמת עוגה על פרק היד.

01:24:28.598 --> 01:24:30.182
"זאת טכנולוגיה מיושנת.

01:24:30.521 --> 01:24:34.189
"לא. אנו לא רוצים משהו
שדי במבט אחד כדי לדעת מה השעה.

01:24:34.189 --> 01:24:36.049
"אנו רוצים משהו שצריך
ללכת לפינה חשוכה, להניח את התיק,

01:24:39.151 --> 01:24:41.236
"וללחוץ על כפתור ולקרוא:

01:24:41.489 --> 01:24:43.740
"רגע, השעה היא 11:43?
מה זה אומר... אה...?

01:24:43.915 --> 01:24:46.148
"כמה זמן יש עד 12:00?"

01:24:47.430 --> 01:24:49.211
וזה נחשב לקידמה.

01:24:50.629 --> 01:24:54.357
אבל תבין, מה שגדול בעיני
אצל בני האדם,

01:24:55.093 --> 01:24:57.059
אפילו אם אנו צוחקים על זה,

01:24:57.305 --> 01:25:01.246
הוא שאנו לא רק ממציאים
דברים חדשים,

01:25:01.547 --> 01:25:04.678
טובים יותר,
שעושים דברים טוב יותר.

01:25:04.950 --> 01:25:09.306
אלא שאנו אפילו לא מסוגלים
לעזוב בשקט את הדברים שעובדים בסדר גמור,

01:25:09.702 --> 01:25:14.282
וזה ההיבט הכי מקסים ומענג
אצל בני האדם,

01:25:14.469 --> 01:25:17.653
זה שאנו ממשיכים להמציא דברים
שכבר עשינו נכון.

01:25:17.653 --> 01:25:23.154
למשל, ברזי אמבטיה,
זה הרי משהו פשוט מאד,

01:25:23.185 --> 01:25:26.431
אתה מסובב - המים יוצאים.
אתה מסובב הפוך - המים נפסקים.

01:25:26.431 --> 01:25:28.198
קלטנו את זה. זה עובד.
אבל מדהים שאתה נכנס

01:25:30.597 --> 01:25:33.584
ללובי במלון או לשדה תעופה,

01:25:33.775 --> 01:25:35.680
אתה הרי ניגש לכיור בחרדה מסוימת.

01:25:45.221 --> 01:25:47.014
"מה צריך לעשות?
צריך לסובב משהו?

01:25:47.014 --> 01:25:48.989
"ללחוץ על משהו? למשוך משהו?

01:25:48.989 --> 01:25:49.762
"ללחוץ על זה עם הברך?

01:25:53.042 --> 01:25:55.018
"סתם להתקרב לזה?"

01:25:58.908 --> 01:26:01.202
וכשהמים מתחילים לזרום
כי הם קלטו

01:26:04.017 --> 01:26:05.953
איזו אנרגיה מהמוח שלי או משהו,

01:26:06.622 --> 01:26:09.956
"עכשיו איך עוצרים את זה?
זה בכלל תפקידי?

01:26:11.229 --> 01:26:12.730
"זה יפסיק לבד?"

01:26:13.562 --> 01:26:19.950
חשבתי שכבר למדנו להסתדר
עם ברזים.

01:26:20.586 --> 01:26:24.664
אבל לדעתי נהדר שאנו ממשיכים
להמציא את זה, למרות שזה עובד,

01:26:27.611 --> 01:26:32.473
כי זה כאילו מוציא מאיתנו את המקסימום, נכון?

01:26:37.940 --> 01:26:40.885
נראה לי שזה כל מה שיש לי לומר בעניין זה.
תודה.