WEBVTT 00:00:04.515 --> 00:00:07.550 לא יכולתי להשתמש במיקרופון הרגיל, כי הוא אמור להיתפס במשהו 00:00:07.550 --> 00:00:10.380 שאותו מזהה רק מגלה המתכות בנמל התעופה. 00:00:10.380 --> 00:00:12.650 (צחוק) 00:00:13.780 --> 00:00:18.146 טוב, באתי לבקש מכם להתאהב במוחו של האמן. 00:00:18.146 --> 00:00:20.268 המטרה שלי היא לשכנע אתכם. 00:00:20.512 --> 00:00:22.020 אעשה זאת במספר דרכים. 00:00:22.020 --> 00:00:24.000 בעיקר, אעבור ברפרוף על ההיסטוריה, 00:00:24.000 --> 00:00:27.930 ואראה לכם כמה חשובות האמנויות בתרבות האנושית. 00:00:27.930 --> 00:00:31.680 אראה לכם את הדרכים המיוחדות בהן חושבים האמנים. 00:00:33.700 --> 00:00:35.313 מדוע אני עושה זאת? 00:00:35.313 --> 00:00:38.526 כי אני אמנית בעצמי, והנה ההוכחה. 00:00:39.116 --> 00:00:42.037 (צחוק) 00:00:42.037 --> 00:00:44.508 (מחיאות כפיים) 00:00:45.838 --> 00:00:50.976 או שאני אמנית או שאני צרפתית. 00:00:51.000 --> 00:00:54.276 אני מציירת קצת, מיד תראו, 00:00:54.300 --> 00:00:56.976 ועוסקת בצילום ובאמנות קהילתית. 00:00:57.000 --> 00:01:02.116 זהו ציור שלי מ-1960, בניו-אורלינס 00:01:02.480 --> 00:01:04.900 ואולי התנסיתם בזה גם אתם: 00:01:04.900 --> 00:01:07.950 ציור בצבעי ידיים, כשהייתם קטנים מאד. 00:01:07.950 --> 00:01:12.900 זה כיף, נכון? טובלים ידיים בצבעים, הכל רך ונוזלי. 00:01:12.900 --> 00:01:15.900 מתמרחים בזה, טועמים את זה. 00:01:15.900 --> 00:01:18.466 עושים בבית בלגן. 00:01:18.640 --> 00:01:23.860 אך מה שחשוב: אתם מביעים את עצמכם, לפעמים עוד לפני שלמדתם לדבר. 00:01:24.470 --> 00:01:28.330 העניין אצל אמנים הוא שלעולם איננו ממש מתבגרים מזה. 00:01:28.820 --> 00:01:31.296 אלה באמת חיים נהדרים. 00:01:31.320 --> 00:01:34.976 אבל הסיבה השניה והרצינית יותר לכך שאני רוצה להעביר לכם 00:01:35.000 --> 00:01:37.880 בעצם מסר בזכות האמנות, 00:01:37.880 --> 00:01:39.940 היא כי אני גרה בניו-יורק, 00:01:39.940 --> 00:01:43.140 פעם עבדתי במערכת בתי הספר הציבוריים של ניו-יורק, 00:01:43.140 --> 00:01:46.976 ולימדתי ילדים ברובע העוני על אמנות. 00:01:47.260 --> 00:01:51.760 ומה שגיליתי הוא שילדים שחיים חיי הזנחה והתעללות, 00:01:51.760 --> 00:01:54.800 כשמניחים בידיהם חומרי אמנות, 00:01:54.800 --> 00:01:56.880 הרי שבמשך הזמן שמאפשרים להם להיות אמנים, 00:01:56.880 --> 00:01:58.840 חייהם מתמלאים חדווה. 00:01:59.160 --> 00:02:02.370 ונהדר לראות את זה. 00:02:05.740 --> 00:02:08.359 כאמנית, אני גם נאבקת בסטריאוטיפים. 00:02:08.359 --> 00:02:14.880 מכירים כאלה שחושבים שמצב-רוח רע הוא יצירתיות? 00:02:14.880 --> 00:02:19.976 או אמנים שמוצאים את היצירתיות בתוך הבקבוק? 00:02:21.000 --> 00:02:25.360 בעיני, הסטריאוטיפ הגרוע מכל, שמיוצג כאן, באוזן המדממת של ון-גוך, 00:02:25.360 --> 00:02:29.480 הוא אגדת האמן המעונה שאני ממש לא מאמינה בה. 00:02:29.480 --> 00:02:32.470 אין צורך... שוב, בעיני, האמנות מלאה בחדווה. 00:02:32.930 --> 00:02:35.390 כמו כן, סטריאוטיפים באים ממקום מסוים; 00:02:35.390 --> 00:02:39.130 בפולין מייצרים וודקה נהדרת, אז כל הכבוד לפולין. 00:02:39.130 --> 00:02:42.586 (צחוק ומחיאות כפיים) 00:02:42.610 --> 00:02:43.976 אוי ואבוי. 00:02:44.000 --> 00:02:45.976 אבל ברצינות, ממש עכשיו, 00:02:46.000 --> 00:02:50.270 נראה שכל העולם עובר שלב של הערכה מחודשת. 00:02:50.270 --> 00:02:53.070 יש שרואים בכך מיתון כלכלי; 00:02:53.070 --> 00:02:57.220 אנו מעריכים מחדש את המשמעות של כסף, של שגשוג, 00:02:57.220 --> 00:03:00.976 במה אנו רוצים להשקיע כדי שהעולם ישרוד. 00:03:01.000 --> 00:03:04.220 ואינני רוצה לראות שהאמנות תושלך הצידה, 00:03:04.220 --> 00:03:08.720 כי היא נראית לא-מעשית או לא-נחוצה. 00:03:10.850 --> 00:03:14.340 לכן אראה לכם את תפקיד האמן ב-30,000 שנות היסטוריה, 00:03:14.340 --> 00:03:16.976 אעבור על זה מהר. 00:03:17.000 --> 00:03:20.230 אינני יכול לומר לכם בדיוק מה עבר במוחו 00:03:20.230 --> 00:03:22.076 של האמן הפליאוליתי הזה, 00:03:22.076 --> 00:03:26.368 אבל ברור לי שהוא צייר במדוייק את העולמות סביבו 00:03:26.368 --> 00:03:28.570 כולל קבוצות כוכבים וחיות, 00:03:28.570 --> 00:03:31.900 וההנחה היא שהוא יצר מרחב של פולחן, 00:03:31.900 --> 00:03:35.700 והפולחן, כמובן, חשוב לנו מאד כבני-אדם. 00:03:37.730 --> 00:03:39.486 יש מומחים שסבורים שבני האדם 00:03:39.486 --> 00:03:43.122 ניחנו בצורך מולד להפוך דברים מסוימים למיוחדים. 00:03:43.122 --> 00:03:45.620 כשהולכים למוזיאון ומתבוננים באובייקטים האלה, 00:03:45.620 --> 00:03:49.070 יש דברים מיוחדים שחושפים לפנינו תרבויות עבר, 00:03:49.070 --> 00:03:52.000 ואיך אנשים חשבו פעם. 00:03:53.190 --> 00:03:54.790 בתקופה היוונית הקלאסית, 00:03:54.790 --> 00:03:58.070 שיש הרואים בה את תחילת התרבות המערבית שלנו, 00:03:58.070 --> 00:04:02.520 אמנים יצרו פסלים ופסלונים נפלאים שהיו במקור רבגוניים 00:04:02.520 --> 00:04:05.710 וכיום דהו והחווירו, אך אנו עדיין מעריצים אותם 00:04:05.710 --> 00:04:08.500 בשל יופיים והמתמטיקה שלהם. 00:04:09.700 --> 00:04:13.260 חשכת ימי הביניים לא היתה אפלה במיוחד לאמנים. 00:04:13.260 --> 00:04:18.100 למען האמת, הם היו אחראיים במידה עצומה לתפוצת הנצרות, 00:04:18.500 --> 00:04:21.420 משימה לא קלה, בכל אסיה הקטנה, 00:04:21.420 --> 00:04:23.500 בעזרת ציורים. 00:04:25.000 --> 00:04:28.060 הרנסנס הוא שנתן לנו אמנים כוכבי-על, 00:04:28.060 --> 00:04:32.860 האנשים שאנו מכירים כיום: לאונרדו דה-וינצ'י, מיכלאנג'לו, רפאל. 00:04:32.860 --> 00:04:36.890 אנשים שאנו מעריצים את היצירתיות וכושר ההמצאה שלהם, 00:04:36.890 --> 00:04:38.720 והם עדיין המופתים שלנו. 00:04:38.720 --> 00:04:41.240 הנה לאונרדו דה-וינצ'י 00:04:41.240 --> 00:04:45.500 משוחח עם האפיפיור על הנושא. 00:04:46.840 --> 00:04:48.880 אבל לפני כמאה שנה, האמנות השתנתה, 00:04:48.880 --> 00:04:52.830 והמוקד עבר מן האובייקט אל הרעיון. 00:04:52.830 --> 00:04:56.610 ולפעמים זה מרגיז ומבלבל אנשים, 00:04:56.610 --> 00:04:59.360 כמו עם המשתנה של דושאן, 00:04:59.360 --> 00:05:01.370 חפץ רגיל שהוצג כיצירת אמנות. 00:05:01.370 --> 00:05:03.630 ולעתים זה מזיק לעניין האמנותי, 00:05:03.630 --> 00:05:08.000 כי כעת נדרש מעט יותר זמן להבין את היצירה. 00:05:10.000 --> 00:05:11.710 אנו בעידן הפוסט-פוסט-מודרניזם, 00:05:11.710 --> 00:05:15.976 ואני בטוחה שלא משנה באיזה תחום אתם עוסקים, 00:05:16.430 --> 00:05:19.230 עדיין אינני יודעת בדיוק איך הטכנולוגיות הדיגיטליות 00:05:19.230 --> 00:05:21.770 עתידות בסופו של דבר לשנות את האמנות. 00:05:21.770 --> 00:05:26.500 הן עדיין חדשות מדי, אבל אנו בהחלט משתמשים בהן. 00:05:28.450 --> 00:05:32.476 אז כאן, בלב ההרצאה שלי, אראה לכם איך אמנים חושבים, 00:05:32.500 --> 00:05:36.740 ואני מודיעה מראש שכמובן, לא רק אמנים חושבים ככה, 00:05:36.740 --> 00:05:39.976 יש גם מדענים ואנשי-עסקים יצירתיים, 00:05:40.000 --> 00:05:41.976 ואני גם מודיעה מראש 00:05:42.000 --> 00:05:45.626 שכמובן, ש-13 דקות הן פישוט-יתר של הנושא. 00:05:46.210 --> 00:05:49.780 אך הבה אתחיל ואומר שזה מבוסס על נסיוני האישי 00:05:49.780 --> 00:05:52.976 כאמנית, כמרצה לאמנות, ו-- 00:05:53.000 --> 00:05:56.336 אני גם קוראת המון על מדעי ההכרה והחברה, 00:05:56.360 --> 00:05:58.890 ואני יודעת שכיום ידוע לנו יותר 00:05:58.890 --> 00:06:01.890 איך אנשים לומדים ומה מניע אותם, 00:06:01.890 --> 00:06:05.000 ושאנו חיים כיום בתקופה מרגשת ביותר. 00:06:06.770 --> 00:06:10.850 ראשית: אמנים רואים היטב. יש לנו ראיה וחזון. 00:06:10.850 --> 00:06:13.440 וייתכן שהמטרה מס' 1 של החינוך לאמנויות 00:06:13.440 --> 00:06:16.976 היא לפתח חוש התבוננות חד, 00:06:17.000 --> 00:06:18.976 זה חשוב מאד. 00:06:19.000 --> 00:06:22.976 באנגלית, המילה "לראות", ונאמר לי שגם בפולנית, 00:06:23.000 --> 00:06:25.976 היא נרדפת למילה "להבין". 00:06:26.000 --> 00:06:29.976 כשרואים נוצר חזיון, וזה יותר מאשר סתם לראות בעיניים. 00:06:30.570 --> 00:06:35.220 זאת היכולת לדמיין עתיד ולהמציא דברים. 00:06:36.490 --> 00:06:38.840 האמנים מזהים בעיות, 00:06:38.840 --> 00:06:41.150 וזה קצת שונה מאשר לפתור בעיות, 00:06:41.150 --> 00:06:43.390 וזה מה שעושים מעצבים. 00:06:43.390 --> 00:06:45.800 האמנים מתבוננים בעולם, 00:06:45.800 --> 00:06:49.350 מצרפים פיסות מפה ומשם ויוצרים תרבות, 00:06:49.350 --> 00:06:52.770 ואז מפרשים מחדש את התרבות ומציגים זאת לפניה. 00:06:52.770 --> 00:06:57.000 זאת למעשה תכליתו של האמן החזותי. 00:06:58.200 --> 00:07:00.606 האמנים מודעים לעצמם, 00:07:01.050 --> 00:07:04.360 וזאת דרך טובה מאד להתמודד עם העולם, 00:07:04.360 --> 00:07:08.590 במיוחד כשכולם מתעסקים בשונה או באחר. 00:07:08.590 --> 00:07:10.300 כשרואים יצירת אמנות, 00:07:10.300 --> 00:07:13.450 מציצים לתוך מוחו של האמן, 00:07:13.450 --> 00:07:17.740 ורבים מאמינים שאמנות היא תהליך של יצירת משמעות. 00:07:18.460 --> 00:07:21.550 אני מאמינה שכאשר המודעות העצמית דועכת, 00:07:21.550 --> 00:07:25.820 אולי זה מרחיק לכת, אך אז קורים לתרבות דברים רעים. 00:07:25.820 --> 00:07:27.906 זוכרים, לפני כשנה? 00:07:28.340 --> 00:07:32.430 ברני מיידוף המסכן, שנרקב בכלא. 00:07:33.150 --> 00:07:36.840 אז אני מעודדת את כולנו לחשוב על רמות המודעות העצמית שלנו. 00:07:36.840 --> 00:07:39.810 אמנים הם מומחים במשחק. 00:07:41.100 --> 00:07:42.750 זוכרים את צבעי הידיים? 00:07:42.750 --> 00:07:46.190 באמת כיף לעבוד עם החומרים האלה, 00:07:46.190 --> 00:07:49.240 של האמנות החזותית, ציור ופיסול. 00:07:49.240 --> 00:07:52.040 כיף גם לחשוב על רעיונות חדשים, 00:07:52.040 --> 00:07:55.530 ולשוחח עליהם עם אנשים. 00:07:55.530 --> 00:07:59.620 אם תבדקו בארכיון של TED, סטיוארט בראון יאמר לכם 00:07:59.620 --> 00:08:02.150 שהמשחק בחיי האדם 00:08:02.150 --> 00:08:05.320 הוא טוב וחשוב לנו להפליא. 00:08:07.330 --> 00:08:09.990 האמנים בוחרים בקושי. 00:08:09.990 --> 00:08:14.240 זה מתחיל כשאתם מכריזים בפני הוריכם 00:08:14.240 --> 00:08:17.680 שאתם רוצים להיות אמנים והם פורצים בבכי. 00:08:17.680 --> 00:08:20.000 (צחוק) 00:08:22.510 --> 00:08:27.200 וקשה גם להתפרנס מזה. מרביתנו נאבקים על הקיום. 00:08:27.200 --> 00:08:29.790 כמובן, יש כמה כוכבי-על באמנות. 00:08:29.790 --> 00:08:34.236 הנה מיכלאנג'לו במשימתו הקשה. 00:08:34.770 --> 00:08:38.019 תארו לעצמכם שאתם בוהים בגוש ענק של שיש לבן, 00:08:38.019 --> 00:08:43.440 ומנסים לחלץ את פסל דויד שלכוד בתוכו. 00:08:43.440 --> 00:08:45.530 לא משימה קלה. 00:08:46.780 --> 00:08:49.180 האמנים הם רב-תחומיים. 00:08:49.180 --> 00:08:53.710 כי כיום, כמעט כל דבר יכול לשמש נושא לאמנות, 00:08:53.710 --> 00:08:58.326 אנו בוחנים תחומים אחרים, מנהלים שיחות. 00:08:58.740 --> 00:09:03.620 אבל בשיא הכנות, לא קל לשתף פעולה, 00:09:03.620 --> 00:09:08.860 אולי תשמעו היום משהו על זה, במסגרת נושא הכנס. 00:09:08.860 --> 00:09:10.960 אראה לכם מה קורה לפעמים 00:09:10.960 --> 00:09:14.720 כשאמנים מנסים לשתף פעולה ביניהם. (צחוק) 00:09:14.720 --> 00:09:18.080 למען הכנות, הייתי חייבת להכניס את זה. 00:09:19.380 --> 00:09:21.530 אמנים חושבים ומבקרים. 00:09:21.530 --> 00:09:24.600 במערכת החינוך שלנו לאמנות, 00:09:24.600 --> 00:09:28.420 יש לנו טקס של "ביקורת חדר העבודה", 00:09:28.420 --> 00:09:31.330 ובו מתכנסים מספר מוחות ועוסקים בפרשנות, 00:09:31.330 --> 00:09:34.060 ויוצרים משמעות סביב אובייקט אמנותי. 00:09:34.060 --> 00:09:38.070 זה היה לפני המצאת המונח "מיקור המון", בסדר? 00:09:39.830 --> 00:09:44.410 אנו מקשיבים לרעיונות של אחרים בנוגע למה שאנו יוצרים, 00:09:44.410 --> 00:09:46.446 ומאד מתעמקים בזה. 00:09:46.446 --> 00:09:49.858 וזאת למעשה מיומנות ביקורתית חיונית. 00:09:51.622 --> 00:09:53.810 אז אם נחזור להתחלה, 00:09:53.810 --> 00:09:56.670 מה שאולי נראה לא-נחוץ מבחינה תרבותית, 00:09:56.670 --> 00:10:01.250 הוא אולי מה שהכי חשוב מכל. כך אני טוענת. 00:10:02.030 --> 00:10:03.930 לכן עלינו לנהוג בזהירות 00:10:03.930 --> 00:10:06.370 לגבי מה שאנו משליכים ככל שאנו מתקדמים, 00:10:06.370 --> 00:10:09.280 ולחשוב איך ייראה העולם. 00:10:11.170 --> 00:10:14.450 מי מחליט מהו הערך הכי חשוב בתרבות 00:10:14.450 --> 00:10:17.136 ובמיוחד בחינוך? 00:10:17.160 --> 00:10:19.286 התשובה פשוטה: אתם. 00:10:19.310 --> 00:10:21.840 כולנו. כולנו יוצרים תרבות 00:10:21.840 --> 00:10:25.820 בדרכים החיוביות ביותר שעולות בדעתנו, יש לקוות. 00:10:27.640 --> 00:10:32.420 ב-1957, הסובייטים הפחידו את קובעי המדיניות בארה"ב, 00:10:32.420 --> 00:10:34.590 כששוגר לוויין ה"ספוטניק". 00:10:35.110 --> 00:10:37.580 זה אולי נראה מזמן, אבל זה ממש השפיע 00:10:37.580 --> 00:10:39.570 על מערכת החינוך האמריקנית. 00:10:39.570 --> 00:10:42.270 לימודי האמנויות צומצמו, 00:10:42.270 --> 00:10:46.520 ולעומתם תוגברו המתמטיקה והמדעים בתכנית הלימודים בבתי הספר שלנו. 00:10:46.520 --> 00:10:50.870 אבל מה שעצוב, לדעתי, הוא שזה לא ממש עזר לנו. 00:10:50.870 --> 00:10:52.950 כשחיפשתי חומר להרצאה הזאת, 00:10:52.950 --> 00:10:55.360 ארה"ב דורגה במקום ה-25 בעולם 00:10:55.360 --> 00:10:57.890 בציוני מבחנים במתמטיקה, במדעים ובקריאה. 00:10:57.890 --> 00:11:00.160 ממש אחרי לטביה, 00:11:00.160 --> 00:11:02.286 בלי להעליב את לטביה. 00:11:03.000 --> 00:11:06.860 אז אני חושבת שכדאי לשגר לוויין חדש לכבוד המאה ה-21, 00:11:06.860 --> 00:11:09.976 בעזרת שיתוף-פעולה גלובלי. 00:11:10.000 --> 00:11:12.890 וכך ייראה הלוויין שלי. 00:11:15.760 --> 00:11:18.890 כזה שכולנו נוכל לשאת אליו עיניים ולהביט בו 00:11:18.890 --> 00:11:22.146 כשנתבונן בכוכבים, כמו קופרניקוס. 00:11:23.700 --> 00:11:26.550 אז אני רוצה שתתאהבו בחשיבה האמנותית. 00:11:26.550 --> 00:11:28.220 לדעתי, לא משנה במה אתם עוסקים... 00:11:28.220 --> 00:11:31.430 ואין לי ספק שכולכם עושים דברים מדהימים, 00:11:31.790 --> 00:11:34.176 עוסקים בחדשנות או בניהול שינויים, 00:11:34.176 --> 00:11:37.770 או בפרט בעסקים, אתם כבר תמצאו את החיבור. 00:11:37.770 --> 00:11:42.350 אני מבקשת שאת האמנויות תציבו ממש במרכז. 00:11:42.350 --> 00:11:45.680 שתכניסו יותר אמנות ליום שלכם. 00:11:45.680 --> 00:11:49.280 שתביטו סביב ותראו את היופי שמקיף אתכם, 00:11:49.280 --> 00:11:53.340 ושתספקו תמיכה לאמנויות, בפרט בחייהם של הילדים, בסדר? 00:11:53.340 --> 00:11:54.970 תודה לכם. 00:11:54.970 --> 00:11:59.750 (מחיאות כפיים) 00:12:02.590 --> 00:12:06.000 ראלף טלמונט: חכי רגע. האם המיקרופון עדיין פועל? 00:12:07.000 --> 00:12:11.576 הרעיון שלך, של המשחק, 00:12:11.600 --> 00:12:14.976 שאישית, בעיני הוא מרתק, 00:12:15.000 --> 00:12:17.976 אבל זה לא כאן ולא שם. 00:12:18.000 --> 00:12:19.976 איך לדעתך המשחק 00:12:20.000 --> 00:12:22.976 מתקשר לאותם אמנים 00:12:23.000 --> 00:12:28.976 שמנסים למנוע אלימות כזאת, 00:12:29.000 --> 00:12:32.576 ואולי מחפשים דרכים לשפר את שיתוף הפעולה, 00:12:32.600 --> 00:12:35.976 ואיך לדעתך זה יכול להשתקף 00:12:36.000 --> 00:12:37.976 במובן הרחב יותר? 00:12:38.000 --> 00:12:40.610 לורי קנט: בעיני יש כלי מיני סוגים של משחק. 00:12:40.610 --> 00:12:43.640 הרגשת המשחק היא כאשר מאבדים את תחושת הזמן, 00:12:43.640 --> 00:12:46.110 כשאדם לומד עוד אודות עצמו, 00:12:46.110 --> 00:12:50.220 וזה, שוב, מכין אותו טוב מאד לשיתוף-פעולה. 00:12:50.220 --> 00:12:54.870 שיתוף-פעולה הוא עניין של הקשבה ואמפתיה 00:12:54.870 --> 00:12:56.910 ואם רוצים להכליל יותר, 00:12:56.910 --> 00:12:59.520 הייתי אומרת שאדם רגיש יכול להיעשות לאמן 00:12:59.520 --> 00:13:02.320 ולהיות ממש טוב בכישורים הבין-אישיים האלה. 00:13:02.320 --> 00:13:04.410 זה עונה על שאלתך, ראלף? 00:13:04.410 --> 00:13:07.410 ר"ט: נראה לי. ל"ק: זה היה בוחן-פתע. 00:13:07.410 --> 00:13:09.132 ר"ט: תודה לך, לורי. ל"ק: תודה. 00:13:09.132 --> 00:13:09.955 (מחיאות כפיים)