0:00:12.120,0:00:14.570
זה באמת באמת אדיר להיות כאן.

0:00:14.570,0:00:16.960
לכם הכוח לשנות את העולם.

0:00:16.960,0:00:19.180
איני אומרת זאת כקלישאה,

0:00:19.180,0:00:21.656
לכם באמת הכוח לשנות את העולם.

0:00:21.660,0:00:23.846
עמוק בתוככם,לכל אחד מכם

0:00:23.846,0:00:27.460
האמצעי הכי חזק הידוע לאדם.

0:00:27.460,0:00:29.460
והוא הרעיון.

0:00:29.460,0:00:32.730
ובכן רעיון בודד, ממוחו של אדם,

0:00:32.730,0:00:34.620
עשוי לטלטל את הקרקע,

0:00:34.620,0:00:37.030
יכול להוות הניצוץ שמוליד תנועה,

0:00:37.030,0:00:39.980
והוא יכול למעשה לשכתב את עתידנו.

0:00:39.980,0:00:42.830
אך הרעיון נטול כוח,

0:00:42.830,0:00:44.876
בעודו נותר בתוככם.

0:00:44.889,0:00:47.775
אם לעולם לא תמשתו אותו החוצה למען[br]יתמודדו איתו אחרים,

0:00:47.775,0:00:49.457
הוא ימות אתכם.

0:00:49.457,0:00:52.970
אולם חלק מכם אולי משתדלים להעביר[br]את הרעיון שלכם,

0:00:52.970,0:00:54.408
והוא לא אומץ ונדחה

0:00:54.408,0:00:58.032
ואיזה רעיון אחר, בינוני או ממוצע אומץ.

0:00:58.032,0:01:02.010
וההבדל היחיד בין השניים הוא[br]בדרך שבה הועברו.

0:01:02.010,0:01:04.915
כי אם תעבירו רעיון בצורה מהדהדת,

0:01:04.915,0:01:08.495
שינוי יבוא ותוכלו לשנות את העולם.

0:01:08.510,0:01:11.143
במשפחתי, אנו אוספים פוסטרים אירופים ישנים

0:01:11.143,0:01:13.532
כל פעם שאנחנו הולכים למאוי, [br]אנחנו ניגשים לסוכן שם,

0:01:13.532,0:01:15.468
והוא מציג לנו את הפוסטרים הענקים האלה.

0:01:15.468,0:01:17.350
אני אוהבת אותם. לכולם יש רעיון אחד,

0:01:17.350,0:01:19.900
ומרכיב חזותי בולט אחד שמשדר אותו.

0:01:19.900,0:01:22.120
הם בגודל מזרון בערך. הם ממש גדולים,

0:01:22.120,0:01:24.730
הם לא עבים כמו מזרון אך הם אכן גדולים.

0:01:24.730,0:01:26.990
והאיש יספר סיפורים בעודו מעלעל בדפים.

0:01:27.020,0:01:29.401
ופעם מוגפת בשני ילדי,

0:01:29.401,0:01:32.790
הוא מעביר עמוד והנה ישנו פוסטר תחתיו,

0:01:32.790,0:01:34.790
ובדיוק כשנשענתי קדימה ואמרתי,

0:01:34.790,0:01:37.260
"יו, אלוהים שלי, אני אוהבת את הפוסטר הזה,"

0:01:37.260,0:01:40.271
שני ילדי נרתעו לאחור והם כאילו[br]"יו אלוהים, אמא, זו את."

0:01:40.277,0:01:43.575
וזה היה הפוסטר הזה. (צחוק)

0:01:43.590,0:01:45.520
ראו אני כאילו "יאללה בלגן!"

0:01:45.520,0:01:48.230
הדבר שאהבתי לגבי הפוסטר הזה היה האירוניה.

0:01:48.230,0:01:50.568
הרי לכם בחור5ה לגמרי דלוקה, ששה אלי קרב,

0:01:50.568,0:01:52.071
-- כמו שבנס שם --

0:01:52.071,0:01:55.050
והיא אוחזת בתבליני אפיה של סוואויטוס,

0:01:55.050,0:01:58.030
כמו למשהו חסר משמעות לכאורה,

0:01:58.030,0:02:00.030
על אף שהיא מוכנה לסכן, מבינים,

0:02:00.030,0:02:02.500
את חייה ואת נשמתה לקדם את הדבר הזה.

0:02:02.508,0:02:05.749
אז אם אתם הולכים להחליף עיסוקים,

0:02:05.749,0:02:07.740
לטובת מצגת.

0:02:07.740,0:02:10.090
כן, זו אני, לגמרי רוגשת.

0:02:10.090,0:02:12.570
היתי נרגשת ממצגות אז

0:02:12.570,0:02:14.885
כשלא היה מגניב להתרגש ממצגות.

0:02:14.885,0:02:17.280
אני באמת חושבת שיש בכוחן לשנות את העולם

0:02:17.280,0:02:19.755
כשמתקשרים ביעילות דרכן.

0:02:19.770,0:02:22.050
ולשנות את העולם זה קשה.

0:02:22.050,0:02:25.530
זה לא יקרה אם אדם אחד בודד לבדו עם[br]רעיון אחד ויחיד.

0:02:25.530,0:02:28.880
הרעיון חייב להתפשט, אחרת הוא לא יהיה יעיל.

0:02:28.880,0:02:30.747
לכן זה מוכרח לבוא מתוככם

0:02:30.747,0:02:33.952
ואל החוץ כדי שאנשים יראו.

0:02:33.952,0:02:38.680
והדרך שבה רעיונות מועברים ביעילות[br]רבה יותר היא בסיפור.

0:02:38.680,0:02:41.560
מבינים, במשך אלפי שנים, דורות של חסרי יכולת כתיבה וקריאה

0:02:41.569,0:02:45.310
היו מעבירים את ערכיהם ואת תרבותם[br]מדור לדור

0:02:45.310,0:02:47.200
והם נותרו בשלמותם.

0:02:47.200,0:02:49.820
לכן ישנו משהו מעט קסום במבנה של סיפור

0:02:49.820,0:02:52.230
שנתמע בו כך שלכשיורכב,

0:02:52.230,0:02:54.361
ניתן לעכלו ואז להיזכר בו

0:02:54.361,0:02:56.967
על ידי האדם המקבל אותו.

0:02:56.967,0:03:00.850
ככה שבסיפור, מתקבלת תגובה גופנית,

0:03:00.850,0:03:03.860
הלב שלכם אולי יהלום במרץ, עיניכם אולי יפערו,

0:03:03.860,0:03:06.261
אולי תספרו איך, "יו, יש לי צמרמורת"

0:03:06.261,0:03:08.458
או, " יכולתי להרגיש את זה עמוק בבטן".

0:03:08.458,0:03:11.550
אנו מגיבים בגופנו, הלכה למעשה, כשמישהו[br]מספר לנו סיפור.

0:03:11.550,0:03:13.953
כך שעל אף שהבמה זהה, אפשר לספר סיפור

0:03:13.953,0:03:16.710
אך מרגע הצגת המצגת, זה לחלוטין חסר חיים.

0:03:16.710,0:03:18.245
ורציתי לחקור למה.

0:03:18.245,0:03:21.848
מדוע אנו יושבים עטופי קשב פיזי במהלך סיפור,

0:03:21.848,0:03:24.299
אך כל זה מת במצגת.

0:03:24.299,0:03:28.180
רציתי להבין כיצד לצקת סיפורת לתוך מצגות.

0:03:28.180,0:03:30.470
היו לנו אלפי מצגות

0:03:30.470,0:03:33.111
בסטודיו היו מאות אלפי מצגות למעשה,

0:03:33.111,0:03:36.015
לכן ידעתי את תוכנן של מצגות גרועות ממש.

0:03:36.029,0:03:38.740
החלטתי ללמוד קולנוע וספרות,

0:03:38.749,0:03:41.141
לעשות חריש עמוק ולהגיע לעצם העניין

0:03:41.141,0:03:43.198
ולמה הוא שבור.

0:03:43.198,0:03:46.117
אז, אני רוצה להראות לכם גילויים אחדים

0:03:46.117,0:03:50.330
שהובילו לדעתי למה שנראה שחשפתי כמבנה מצגת.

0:03:50.330,0:03:52.460
אז זה ברור עם אריסטו,

0:03:52.460,0:03:54.954
היה לו מבנה של שלושה פרקים,

0:03:54.954,0:03:57.147
למד פואטיקה ורטוריקה,

0:03:57.147,0:04:00.650
ולהרבה מצגות אפילו אין את אלה בצורה הבסיסית.

0:04:00.650,0:04:03.400
כשהמשכתי הלאה ללמוד על טיפוס הגיבור

0:04:03.400,0:04:05.208
חשבתי, טוב, המציג הוא הגיבור,

0:04:05.208,0:04:07.464
הוא על הבמה, הוא כוכב ההופעה.

0:04:07.464,0:04:10.720
קל מאוד להרגיש ככה כמציג מצגת, שאתם[br]כוכבי הערב.

0:04:10.720,0:04:13.240
הבנתי מיד שזה ממש שבור.

0:04:13.240,0:04:16.780
כי יש לי רעיון, אוכל להעמיד אותו שם,

0:04:16.780,0:04:19.460
אך אם אינכם אוחזים בו ומוקירים אותו,

0:04:19.460,0:04:21.980
הרעיון אינו מתקדם לשום מקום והעולם[br]נשאר בשלו.

0:04:21.980,0:04:24.242
אז במציאות, מציג המצגת אינו הגיבור,

0:04:24.242,0:04:27.085
הקהל הוא גיבור רעיוננו.

0:04:27.085,0:04:29.530
אם תביטו במסעו של גיבור של ג'וסף קמבל,

0:04:29.530,0:04:32.750
רק בחלק הקדמי, היו שם תובנות מאוד [br]מעניינות שם.

0:04:32.750,0:04:35.246
אז ישנו גיבור חביב בעולם יוצא דופן,

0:04:35.246,0:04:37.120
והוא נקרא להרפתקה.

0:04:37.120,0:04:38.899
אז העולם כאילו יצא מאיזון.

0:04:38.899,0:04:40.680
ותחילה הוא מתנגד,

0:04:40.680,0:04:43.037
הוא כזה "אני לא יודע אם אני רוצה להיכנס לזה"

0:04:43.037,0:04:44.315
ואז בא מנטור

0:04:44.315,0:04:46.618
ומסייע לו לעבור מהעולם הרגיל

0:04:46.618,0:04:48.203
לעולם המיוחד.

0:04:48.203,0:04:50.220
והרי לכם תפקיד מציג המצגת.

0:04:50.220,0:04:53.120
להיות מורה הדרך. אינכם לוק סקייווקר, אתם יודה.

0:04:53.120,0:04:55.219
אתם אלה שמסייעים לקהל

0:04:55.219,0:04:59.333
לנוע מדבר מסוים אל תוך רעיון חדש ומיוחד

0:04:59.333,0:05:01.400
וזה כוחו של סיפור.

0:05:01.400,0:05:05.810
במבנהו הפשוט ביותר, הינו מבנה בעל[br]שלושה חלקיו של הסיפור.

0:05:05.810,0:05:08.630
יש לכם גיבור חביב, יש לו שאיפה,

0:05:08.630,0:05:11.480
הוא נתקל במחסום ולבסוף

0:05:11.480,0:05:15.156
הוא צולח אותו, משתנה והרי לכם המבנה הבסיסי.

0:05:15.157,0:05:18.900
אך עד שלא נתקלתי בפירמידה של גוסטב פרייטג

0:05:18.900,0:05:21.664
-- הוא צייר צורה זו ב- 1863.

0:05:21.664,0:05:24.015
הוא היה איש דרמה גרמני,

0:05:24.023,0:05:26.326
-- איש דרמה גרמני --

0:05:26.326,0:05:29.114
והוא האמין שקיים מבנה של חמישה פרקים,

0:05:29.114,0:05:34.913
שיש לו סיפור, פעילות גוברת, שיא, פעילות דועכת ודיינומה,

0:05:34.913,0:05:38.080
שהוא התרתו או הבהרתו של הסיפור.

0:05:38.080,0:05:40.295
אני אוהבת את הצורה הזו. נדבר על צורות.

0:05:40.295,0:05:42.596
לסיפור יש קשת ובכן קשת היא צורה.

0:05:42.596,0:05:46.037
אנו מדברים על מוסיקה כבעלת נופך צורתי.

0:05:46.052,0:05:49.710
אז חשבתי, אילו למצגות היתה צורות, איזו [br]צורה היתה להן?

0:05:49.710,0:05:52.910
וכיצד ניצלו המתקשרים הגדולים את הצורה הזו

0:05:52.910,0:05:54.277
או האם בכלל השתמשו בצורה?

0:05:54.277,0:05:56.430
לא אשכח לעולם שהיה זה שבת בבוקר.

0:05:56.430,0:05:58.817
אחרי כל המחקר הזה, -- היה כמה שנים של מחקר --

0:05:58.817,0:06:00.214
ציירתי צורה.

0:06:00.214,0:06:01.242
והייתי כאילו,

0:06:01.242,0:06:02.776
" יו, אם הצורה הזו אמיתית,

0:06:02.776,0:06:05.614
אוכל לקחת שתי מצגות שונות לחלוטין,

0:06:05.614,0:06:07.966
ולהניחן זו חופפת על גבי זו וזה יהיה נכון."

0:06:07.966,0:06:09.269
לקחתי את המובן מאליו,

0:06:09.269,0:06:11.371
לקחתי את נאומו של מרטין לוטר קינג "יש לי חלום",

0:06:11.371,0:06:14.290
ולקחתי את נאום השקת איפון 2007 של סטיב ג'ובס,

0:06:14.290,0:06:16.440
הנחתי אותם, זה על זה וזה הצליח.

0:06:16.440,0:06:19.950
ישבתי במשרדי, פשוט נדהמת, אני למעשה בכיתי קצת,

0:06:19.950,0:06:22.940
כי היתי כאילו, "ניתנה לי מתנה,"

0:06:22.940,0:06:24.066
והנה היא,

0:06:24.066,0:06:27.340
זו צורתה של מצגת אדירה.

0:06:27.340,0:06:31.380
נכון שהן מדהימות? (דמעות תנין: צחוק) בכיתי.

0:06:31.380,0:06:33.930
אני רוצה ללוות אתכם דרך זה, [br]כי האמת היא שזה די מפעים.

0:06:33.930,0:06:36.250
ישנה התחלה, אמצע וסוף ואני רוצה[br]ללוות אתכם.

0:06:36.250,0:06:40.100
מפני שהמתקשרים הגדולים מכל הזמנים, --[br]עברתי דרך נאומים, הכל,--

0:06:40.100,0:06:41.360
למעשה אני יכולה להחפיף את הצורה.

0:06:41.360,0:06:44.010
אפילו נאום גטיסבורג עוקב אחרי הצורה הזו.

0:06:44.010,0:06:47.580
אז תחילתה של כל מצגת,[br]חייבים להגדיר מהי.

0:06:47.580,0:06:50.040
רואים, כאן המצב הקיים, המתרחש.

0:06:50.040,0:06:52.620
ועליכם להשוות זאת למה שיתכן.

0:06:52.620,0:06:55.530
עליכם ליצור פער גדול ככל שניתן,

0:06:55.530,0:06:59.394
כי יש את הבינוניות של הקיים,

0:06:59.394,0:07:02.260
ועליכם להבליט אותה על רקע[br]היתמרות רעיונכם.

0:07:02.260,0:07:04.445
זה כאילו אתם מבינים, הנה העבר,[br]הנה ההווה,

0:07:04.445,0:07:06.628
אבל תראו את עתידנו.

0:07:06.628,0:07:07.948
הנה בעיה,

0:07:07.948,0:07:09.745
אבל תראו כשהבעיה איננה.

0:07:09.745,0:07:11.066
הנה מחסום,

0:07:11.066,0:07:12.757
בואו נשמיד את המחסום.

0:07:12.757,0:07:14.850
עליכם להקצין ממש את הפער.

0:07:14.850,0:07:17.700
זה משול לאירוע המקומם בסרט.

0:07:17.700,0:07:21.010
הוא כאשר פתאום הקהל חייב להתמודד במה[br]שזה עתה הצגת

0:07:21.010,0:07:22.166
והם מוכרחים להגיד "יו,

0:07:22.166,0:07:24.360
האם אני רוצה להסכים וליישר[br]אתו קו או לא?

0:07:24.360,0:07:27.708
והמשך המצגת צריך לתמוך בכך.

0:07:27.708,0:07:30.319
האמצע נע ונד הלוך וחזור,

0:07:30.319,0:07:33.730
הוא מתנועע בין "הקיים" ו"האפשרי", "הקיים"[br]ו"האפשרי".

0:07:33.730,0:07:35.130
משום שמה שאתם מנסים לעשות

0:07:35.130,0:07:38.169
הוא להפוך את השיגרה ליוצא דופן, בלתי מושך,

0:07:38.169,0:07:42.933
ולמשוך אותם קדימה לעבר מה[br]שעתיד להיות עם אימוץ רעיונכם.

0:07:42.933,0:07:45.990
בדרככם לשנות את העולם,[br]אנשים יתנגדו,

0:07:45.990,0:07:48.310
הם לא יהיו נלהבים, הם עשויים[br]לאהוב את העולם כפי שהוא.

0:07:48.310,0:07:49.970
תפגשו התנגדות.

0:07:49.970,0:07:51.932
ומשום כך עליכם לנוע הלוך ושוב,

0:07:51.932,0:07:54.110
בדומה לשייט.

0:07:54.110,0:07:57.519
כששטים אל מול הרוח וישנה[br]התנגדות רוח,

0:07:57.519,0:08:00.870
עליכם לנוע הלוך ושוב, הלוך ושוב.

0:08:00.870,0:08:02.513
בעת הזו לוכדים את הרוח.

0:08:02.513,0:08:06.030
עליכם ממש ללכוד את ההתנגדות הבאה[br]כנגדכם שעה ששטים.

0:08:06.030,0:08:10.180
מעניין, אם לוכדים את הרוח בדיוק נכון,[br]ומתמקמים כמו שצריך,

0:08:10.180,0:08:12.496
הסירה תשוט למעשה מהר יותר[br]מהרוח עצמה

0:08:12.496,0:08:14.322
-- זו תופעה פיזיקלית.

0:08:14.322,0:08:17.889
ובכן עמידה איתנה, כנגד התנגדותם בין[br]הקיים לבין האפשרי,

0:08:17.889,0:08:22.866
למעשה תמשוך אותם לעבר הרעיון שלך[br]מהר יותר מאם לא תעשו את זה.

0:08:22.866,0:08:26.440
לאחר שהתנועתם הלוך ושוב בין מה[br]שקיים לבין האפשרי,

0:08:26.440,0:08:30.195
התפנית האחרונה היא קריאה לפעולה שחובה[br]לכל מצגת

0:08:30.195,0:08:31.736
-- אך ממש בסוף.

0:08:31.736,0:08:33.658
עליכם לתאר את העולם כאילו נמצא בגן עדן,

0:08:33.658,0:08:36.120
הרי זאת יוטופיה באימוץ רעיוני.

0:08:36.120,0:08:37.543
כך יראה העולם,

0:08:37.543,0:08:40.228
כשנתאחד ונפתור את הבעיה הגדולה הזו.

0:08:40.228,0:08:42.566
עליכם לנצל זאת לסיומכם,

0:08:42.566,0:08:45.704
באורח פואטי ודראמטי.

0:08:45.704,0:08:48.765
מעניין, כשסיימתי, היתי כאילו, "אתם יודעים מה?

0:08:48.765,0:08:51.613
אוכל להשתמש בזה לכלי איבחון.

0:08:51.613,0:08:53.770
שכתבתי נאומים

0:08:53.770,0:08:55.444
ומפיתי אותם

0:08:55.444,0:08:57.320
לאור הכלי הזה.

0:08:57.320,0:08:59.353
ואני רוצה להציג לכם מעט מזה.

0:08:59.353,0:09:02.388
היום אני אתחיל עם אותם שני אנשים[br]שהסתייעתי בהם בראשונה.

0:09:02.411,0:09:05.400
הנה מר ג'ובס, שינה את העולם מקצה לקצה.

0:09:05.400,0:09:08.295
שינה את עולם המחשבים הביתיים,[br]את תעשיית המוסיקה,

0:09:08.304,0:09:10.440
וכעת הוא בדרכו לשנות את המכשיר,

0:09:10.440,0:09:11.630
תעשיית המכשיר הנייד.

0:09:11.630,0:09:12.960
לכן הוא בהחלט שינה את העולם.

0:09:12.960,0:09:16.361
וזו צורתו של השקת ה-איפון 2007,

0:09:16.361,0:09:17.526
שעה שהשיק את האיפון שלו.

0:09:17.526,0:09:20.607
זו הרצאה של תשעים דקות ואתם רואים[br]שהוא מתחיל בקיים,

0:09:20.607,0:09:24.027
חוצה הלוך ושוב ומסיים באפשרי.

0:09:24.027,0:09:26.185
אני רוצה להתמקד בזה:

0:09:26.194,0:09:29.628
הקו הלבן זה הוא מדבר, הוא מדבר.

0:09:29.628,0:09:33.200
ורצועת הצבע הבאה שקופצת לעיניכם שם,[br]זאת כאשר הוא חותך לסרטון.

0:09:33.200,0:09:35.350
הוא הוסיף גיוון ועובר למצגת.

0:09:35.350,0:09:37.640
כך שהוא לא רק מדבר כל הזמן.

0:09:37.640,0:09:40.696
והקוים האלה הם מייצגים.

0:09:40.696,0:09:44.313
ולקראת הסוף תראו קו כחול,[br]שהוא דובר האורח.

0:09:44.313,0:09:46.513
אז כאן זה מתחיל להיות מעניין:

0:09:46.513,0:09:49.362
כל סימן קטן פה זה כאשר הוא[br]הצחיק אותם.

0:09:49.362,0:09:51.780
וכל סימן קטן פה מסמן כשגרם להם[br]למחוא כף.

0:09:51.780,0:09:53.870
הם כל כך משתתפים פיזית,

0:09:53.870,0:09:57.650
הם מגיבים פיזית למה שהוא אומר,[br]שהוא דבר מפליא,

0:09:57.650,0:10:00.830
משום שעכשיו הקהל בידיך.

0:10:00.830,0:10:03.680
הוא פותח מה שעשוי להיות,

0:10:03.680,0:10:07.120
ב- "זה היום לו ייחלתי במשך שנתיים וחצי."

0:10:07.120,0:10:08.630
הוא משיק מוצר

0:10:08.630,0:10:10.490
שמוכר לו כבר כמה שנים.

0:10:10.490,0:10:12.120
זה לא מוצר חדש בשבילו.

0:10:12.120,0:10:14.120
אך תראו, הוא עושה עוד משהו:

0:10:14.120,0:10:15.500
הוא מתפלא.

0:10:15.500,0:10:16.962
הוא מתפלא ממוצרו שלו.

0:10:16.962,0:10:20.203
הוא מתפלא יותר משהקהל צוחק או מוחא לו כף.

0:10:20.203,0:10:23.690
אז הוא כאילו, "נכון שזה אדיר? נכון שזה יפהפה?"

0:10:23.690,0:10:27.230
הוא מדגים לקהל מה שהוא רוצה[br]שהם ירגישו.

0:10:27.230,0:10:31.770
הוא למעשה עושה מאמץ להניעם[br]להרגיש בצורה מסויימת.

0:10:31.770,0:10:33.990
הוא פותח במה שיכול להיות,

0:10:33.990,0:10:38.590
"כל כמה זמן, מוצר מהפכני צץ לו[br]שמשנה את הכל."

0:10:38.590,0:10:41.010
תראו שהוא מתחיל ומדבר על מוצרו החדש.

0:10:41.010,0:10:44.060
בהתחלה, הוא משאיר את הנייד כבוי למעשה.

0:10:44.060,0:10:47.210
אתם תראו שהקו די רחב עד השלב הזה,

0:10:47.210,0:10:51.850
הוא מתנייד בין "הנה הנייד החדש והנה[br]הזבל של המתחרים.

0:10:51.850,0:10:54.790
הנה הנייד החדש והנה הזבל של המתחרים."

0:10:54.790,0:10:57.583
ואז בערך פה, יש לו רגע מבריק

0:10:57.583,0:10:59.672
-- וזה דבר שנזכור לתמיד.

0:10:59.672,0:11:01.193
הוא עושה, הוא מדליק את הנייד.

0:11:01.193,0:11:03.002
הקהל, הוא גולל לראשונה,

0:11:03.002,0:11:04.752
שומעים איך האוויר פשוט נשאב מהחדר.

0:11:04.752,0:11:06.720
הם שאפו אויר. יכולתם ממש לשמוע.

0:11:06.720,0:11:09.110
הוא יוצר רגע שנזכור לתמיד.

0:11:09.110,0:11:11.594
אז אם נתקדם בדגם הזה,[br]אפשר לראות את הכחול

0:11:11.594,0:11:13.362
-- איפה שהדוברים החיצוניים נכנסים --

0:11:13.362,0:11:16.102
ואז בצד ימין למטה, הקו מתרסק.

0:11:16.102,0:11:18.010
כי אחד מהקליקרים שלו נשבר.

0:11:18.010,0:11:20.852
ובכן מה הוא עושה? הוא רוצה להחזיק את[br]תחושת ההתלהבות המוגברת.

0:11:20.852,0:11:22.560
הוא מספר סיפור אישי,

0:11:22.560,0:11:24.630
בדיוק שם, כשהטכנולוגיה לא הצליחה.

0:11:24.630,0:11:26.782
כי הוא אלוף בתקשורת והוא פונה לסיפור

0:11:26.782,0:11:28.826
לשמור את הקהל מעורב.

0:11:28.826,0:11:31.730
ובימין למעלה הוא מסיים עם גן העדן החדש.

0:11:31.730,0:11:33.091
הוא עוזב אותם עם ההבטחה

0:11:33.091,0:11:36.560
שאפל תמשיך ליצור מוצרים מהפכניים חדשים.

0:11:36.560,0:11:38.700
והוא אומר,

0:11:38.700,0:11:41.210
"יש ציטוט ישן של וויין גרטסקי שאני אוהב:

0:11:41.210,0:11:43.760
"אני מתליק לאן שהדיסקית עתידה להיות,[br]לא לאיפה שהיתה."

0:11:43.760,0:11:47.709
תמיד השתדלנו לעשות כן באפל בהתחלה,[br]ונמשיך כך."

0:11:47.709,0:11:49.742
אז הוא מסיים עם גן העדן החדש.

0:11:49.742,0:11:51.510
הבא נסתכל במר קינג.

0:11:51.510,0:11:54.030
הוא היה חוזה מדהים, הוא איש דת,

0:11:54.030,0:11:56.810
שהקדיש את חייו לעמול קשות להשיג שויוניות.

0:11:56.810,0:11:59.500
וזו צורתו של הנאום "יש לי חלום".

0:11:59.500,0:12:00.730
רואים שהוא מתחיל ב-"הקיים",

0:12:00.730,0:12:03.365
מתנייד הלוך ושוב בין הקיים[br]לבין "האפשרי",

0:12:03.365,0:12:07.940
ומסיים בעדן חדש מאוד פואטי,[br]שהוא החלק המפורסם שכולנו מכירים.

0:12:07.940,0:12:11.742
כשאנחנו פורסים כאן קצת,[br]מותחים אותו בשבילכם,

0:12:11.742,0:12:14.141
ומה שאני עושה פה הוא לשים את[br]כתוביות המקוריות שם

0:12:14.141,0:12:16.689
לצידו של הטקסטץ אני יודעת שאינכם[br]יכולים לקרוא אותו.

0:12:16.689,0:12:19.098
אך בסוף כל הפסקה בשורה, אני[br]שברתי את השורה שם,

0:12:19.098,0:12:21.603
מפני שהוא שאף אוויר ועצר רגע

0:12:21.603,0:12:24.540
הוא היה מטיף בפטיסטי מהדרום, הרוב[br]לא שמעו על זה,

0:12:24.540,0:12:26.229
כך שהיה לו מקצב ומנעד,

0:12:26.229,0:12:28.042
שהיו חדשים לאנשים שם.

0:12:28.042,0:12:30.870
אני רוצה לכסות את שורות המלל האלו[br]עם רצועה

0:12:30.870,0:12:34.450
כי אני מעוניינת להשתמש ברצועה הזו ככלי[br]למידע כאן.

0:12:34.450,0:12:37.790
עכשיו בואו נבדוק איך הוא באמת דיבר[br]עם האנשים.

0:12:38.650,0:12:41.022
הרצועות הכחולות יראו שימוש[br]כאשר הוא משתמש

0:12:41.022,0:12:42.955
בכלי נואמים של חזרה.

0:12:42.955,0:12:44.165
ובכן הוא חזר על דבריו,

0:12:44.165,0:12:46.440
הוא נקט באותן מילים ומונחים,

0:12:46.440,0:12:49.020
כדי שאנשים יכלו לזכור ולהיזכר בהם.

0:12:49.020,0:12:52.040
הוא דיבר בהשאלה ונקט[br]במילים ציוריות.

0:12:52.040,0:12:54.485
זו היתה דרך לקחת מושגים[br]מורכבים מאוד

0:12:54.485,0:12:57.416
ולהטביעם בזכרון ולעשותם מובנים,[br]כדי שאנשים יפנימו אותם.

0:12:57.416,0:12:58.918
הוא יצר למעשה --

0:12:58.918,0:13:01.495
כמעט כמו סצנות עם מילותיו כדי לגרום לכך,

0:13:01.495,0:13:03.953
שאפשר יהיה לראות את מה[br]שהוא אמר.

0:13:03.953,0:13:07.210
והיו גם הרבה שירים מוכרים[br]וכתבי קודש ששימשו לו.

0:13:07.219,0:13:09.300
זהו רק ההתחלה שאתם רואים.

0:13:09.300,0:13:14.300
הוא גם התייחס הרבה להבטחות[br]פוליטיות שהובטחו לאנשים.

0:13:14.300,0:13:17.020
אם תביטו בסוף של ה-"קיים",

0:13:17.020,0:13:22.190
בסוף ממש של ה-"קיים" היתה הפעם[br]הראשונה שאנשים מחו למעשה כפיים ורעשו ממש.

0:13:22.190,0:13:24.185
בסוף ה-"קיים" מה שהוא עשה, הוא אמר,

0:13:24.185,0:13:26.352
"אמריקה נתנה צ'ק לא שכיר לעם הנגרו,

0:13:26.352,0:13:28.980
צ'ק שהוחזר וכתוב עליו אין כיסוי."

0:13:28.980,0:13:31.630
ובכן, כולם יודעים מה זה כשאין כסף בחשבון.

0:13:31.630,0:13:34.880
לכן הוא השאיל מחוויה המוכרת מאוד לכולם.

0:13:34.880,0:13:39.180
אך הם באמת התחשמלו, הפעם הראשונה [br]שהם באמת צעקו היתה:

0:13:39.180,0:13:41.240
"לכן חזרנו לפדות את הצ'ק הזה,

0:13:41.254,0:13:46.170
צ'ק שיתן לנו על פי דרישה[br]אוצרות החירות ובטחון הצדק."

0:13:46.170,0:13:47.675
אז הם מחו כפיים באמת.

0:13:47.683,0:13:50.710
שעה שהוא השווה את הקיים[br]לאפשרי.

0:13:50.710,0:13:53.277
וכשננוע מעט בהמשך המודל,

0:13:53.277,0:13:56.417
תראו שזה מתנייד הלוך ושוב[br]בקצב נמרץ יותר.

0:13:56.417,0:13:58.759
ואז הוא הולך וחוזר, הולך וחוזר,

0:13:58.759,0:14:00.950
כעת הקהל באטרף.

0:14:00.950,0:14:03.179
מבינים, כולם היו משולהבים[br]לכן אפשר למעשה לעשות זאת

0:14:03.179,0:14:06.408
לשמור אותם ברמה מוגברת[br]של התרגשות.

0:14:06.408,0:14:08.900
והוא אומר, "יש לי חלום

0:14:08.900,0:14:13.800
שיום אחד האומה הזו תקום ותגשים[br]את משמעותה.

0:14:13.800,0:14:17.247
אנו מאמינים באמיתות אלו כמוכחות מאליהן,[br]שהאנשים כולם נבראו שווים."

0:14:17.247,0:14:20.338
כי אתם רואים שהוא השתמש במלל[br]הקטן בכתום שם להזכיר להם את ההבטחה

0:14:20.338,0:14:23.480
שהבטיחו להם פוליטיקאים או[br]שמדינתם הבטיחה.

0:14:23.480,0:14:25.194
ואז הוא חוזר והולך בין

0:14:25.194,0:14:28.691
"יש לי חלום שיום אחד, יש לי[br]חלום שיום אחד,

0:14:28.691,0:14:32.020
יש לי חלום שיום אחד", ובסוף זה[br]מתחיל להיות מאוד מעניין פה.

0:14:32.020,0:14:34.740
כי הוא משתמש, אפשר לראות[br]ארבעה גוונים של ירוק,

0:14:34.740,0:14:37.520
יש הרבה כחולים שם, שזה[br]מסמל הרבה חזרתיות,

0:14:37.520,0:14:39.520
היתה לו תחושה מוגברת של חזרתיות.

0:14:39.520,0:14:42.860
וירוק היתה תחושה מוגברת[br]של שירים וכתבי קודש.

0:14:42.860,0:14:47.260
במקבץ הראשון של ירוק היו[br]הכתבים של ספר ישיעהו.

0:14:47.260,0:14:50.510
המקבץ השני של ירוק היה[br]"ארצי, אודותיך."

0:14:50.510,0:14:53.788
עכשיו זה היה שיר מוכר שהיה[br]בעל חשיבות רבה

0:14:53.788,0:14:55.617
לאנשים השחורים בעת ההיא,

0:14:55.617,0:14:59.790
כי השיר הזה היה השיר שבחרו בו[br]בהחלפת מילותיו שישמש לזעקה,

0:14:59.790,0:15:02.200
באומרו שהבטחות לא קויימו.

0:15:02.200,0:15:06.380
המקבץ השלישי היה למעשה בית[br]מ- "ארצי, אודותייך."

0:15:06.380,0:15:09.130
והרביעי היה שיר רוחני של השחורים.

0:15:09.130,0:15:12.310
"בן חורין! בן חורין! הודו לאלוהים האדירים,[br]סוף כל סוף אני בן חורין!"

0:15:12.310,0:15:17.010
מה שהוא בעצם עשה הוא צלל[br]אל לבבותיהם של באי הקהל.

0:15:17.010,0:15:19.059
הוא נטל מכתבי הקודש את העיקר.

0:15:19.059,0:15:21.171
הוא נטל מהשירים שהם שרו יחדיו,

0:15:21.171,0:15:24.423
כזעקת שבר כנגד העוולה הזו[br]וניצל אותם כמנגנון

0:15:24.423,0:15:26.420
להתחבר עם ולהדהד בקהל.

0:15:26.420,0:15:28.939
מסכם, מצייר ציור של גן העדן החדש,

0:15:28.939,0:15:33.550
בהסתייע באותם הדברים שבתוכם[br]שקדושים להם.

0:15:33.550,0:15:36.630
ובכן הוא היה איש כביר. היה לו חלום מאוד מאוד גדול.

0:15:36.630,0:15:39.340
ישנם כאן אנשים רבים, לכם יש חלומות ממש גדולים.[br](צחוק)

0:15:39.340,0:15:40.965
הרעיונות הבאמת גדולים בתוככם

0:15:40.965,0:15:43.557
שאתם צריכים להוציא. אבל אתם יודעים מה?

0:15:43.557,0:15:47.450
אנו נתקלים בקשיים. זה לא קל לשנות את העולם,[br]זו משימה גדולה.

0:15:47.450,0:15:49.189
ואתם יודעים שהוא היה --

0:15:49.189,0:15:51.107
ביתו הופצץ, הוא נדקר עם סכין[br]לפתיחת מעטפות,

0:15:51.107,0:15:52.890
ולבסוף איבד את חייו,

0:15:52.890,0:15:54.996
מבינים, על מזבח רצונותיו.

0:15:55.001,0:15:59.480
אבל רובינו לא נידרש לתשלום[br]כה טובעני,

0:15:59.480,0:16:02.041
אך מה שקורה הוא שזה כמו

0:16:02.041,0:16:05.491
המבנה הבסיסי לסיפור הזה.[br]החיים יכולים להיות ככה.

0:16:05.491,0:16:07.644
אתם מבינים חברה אתם כולכם[br]אנשים נחמדים,

0:16:07.644,0:16:10.169
יש לכם רצון, אתם פוגשים במחסומים,

0:16:10.169,0:16:12.270
ואנו נעצרים שם.

0:16:12.270,0:16:14.404
אנו כאילו, מבינים, "היה לי רעיון,

0:16:14.404,0:16:16.186
אבל אני לא אשחרר אותו לאוויר.

0:16:16.186,0:16:17.370
הוא נדחה."

0:16:17.370,0:16:21.450
אתם יודעים --אנחנו מחבלים במו ידינו[br]ברעיונותנו שלנו,

0:16:21.450,0:16:24.443
אנחנו פשוטים נוגחים במחסומים[br]ונוגחים במחסומים

0:16:24.443,0:16:27.143
במקום לבחור לתת למאבק לשנות אותנו

0:16:27.143,0:16:31.055
ולבחור לאחוז בחלום[br]ולהגשימו.

0:16:31.055,0:16:32.999
אתם יודעים, זה כל אחד,

0:16:32.999,0:16:35.091
אם אני יכולה לעשות את זה,[br]כל אחד יכול.

0:16:35.091,0:16:38.970
אותי גידלו בסביבה מורעבת [br]כלכלית ורגשית.

0:16:38.970,0:16:42.750
הפעם הראשונה שהלכתי למחנה קיץ[br]עם אחותי התעללו בי

0:16:42.750,0:16:46.160
זו לא היתה הפעם הראשונה שהתעללו בי[br]אם כי זו היתה הפעם הכי אלימה.

0:16:46.160,0:16:49.571
ואמי ואבי -- הם נישאו זה לזו[br]שלוש פעמים,

0:16:49.571,0:16:53.042
כן, זה היה מלא תהפוכות[br]וכשהם לא רבו

0:16:53.042,0:16:55.625
הם סייעו לאיזה שתיין להתפכח[br]שהיה גר אתנו

0:16:55.625,0:16:57.530
כי שניהם היו אלכוהוליסטים בגמילה

0:16:57.530,0:17:00.440
אז אימי נטשה אותנו כשהייתי[br]בת שש עשרה.

0:17:00.440,0:17:03.820
ואני קבלתי על עצמי את תפקיד[br]עקרת הבית והמטפלת באחי.

0:17:03.820,0:17:07.200
והתחתנתי. פגשתי גבר.

0:17:07.200,0:17:09.570
התאהבתי. למדתי במכללה שנה.

0:17:09.570,0:17:11.940
עשיתי מה שכל נערה, צעירה, חכמה, רווקה[br]צריכה לעשות,

0:17:11.940,0:17:14.320
זאת להתחתן כשהיתי בת שמונה עשרה.

0:17:14.320,0:17:15.888
ואתם יודעים מה?

0:17:15.888,0:17:19.939
אני ידעתי, אני ידעתי, שנועדתי[br]ליותר מזה.

0:17:19.939,0:17:23.330
ובדיוק בנקודה בסיפור חיי[br]היתה לי בחירה.

0:17:23.330,0:17:26.068
יכולתי לאפשר לכל הדברים[br]האלה לדחוף אותי מטה

0:17:26.068,0:17:28.682
ויכולתי לתת לכל הרעיונות שבתוכי[br]למות.

0:17:28.682,0:17:30.709
יכולתי להגיד, מבינים, החיים קשים[br]מדי כדי לשנות את העולם.

0:17:30.709,0:17:32.250
פשוט קשים מדי.

0:17:32.250,0:17:35.360
אך בחרתי סיפור אחר לחיי.

0:17:35.360,0:17:39.440
תארו לכם? (צחוק)

0:17:39.440,0:17:43.910
כך שאני מרגישה שיש אנשים באולם[br]הזה, יש לכם תבליני אפיה של סוויטוס

0:17:43.910,0:17:46.253
וכאילו אתם יודעים שזה לא כזה עניין גדול.

0:17:46.253,0:17:48.880
זה לא באמת כל העולם שאני יכול לשנות.

0:17:48.880,0:17:50.383
אבל אתם יודעים שתוכלו [br]לשנות את עולמכם.

0:17:50.383,0:17:52.579
תוכלו לשנות את חייכם. תוכלו לשנות

0:17:52.579,0:17:54.192
את העולם שבו אתם שולטים,

0:17:54.192,0:17:55.945
תוכלו לשנות את סביבתכם.

0:17:55.945,0:17:58.100
אני רוצה לעודד אתכם לעשות זאת.

0:17:58.100,0:17:59.783
כי אתם יודעים מה?

0:17:59.783,0:18:03.127
העתיד אינו מקום שאנו הולכים אליו.

0:18:03.127,0:18:06.380
הוא מקום שמתאפשר לכם לברוא.

0:18:06.380,0:18:08.433
אני רוצה להודות לכם. (מחיאות כפיים)

0:18:08.433,0:18:11.780
אשריכם. שאלוהים יברל אתכם. תודה לכם.