WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:03.000
שמי קייט הרטמן.

00:00:07.000 --> 00:00:09.000
ואני אוהבת ליצור מכשירים

00:00:09.000 --> 00:00:11.000
שמשחקים עם הדרך

00:00:11.000 --> 00:00:13.000
בה אנחנו מתייחסים ומתקשרים.

00:00:13.000 --> 00:00:16.000
אז אני בעיקר מתעניינת באיך אנחנו, כאנשים,

00:00:16.000 --> 00:00:18.000
מתיחסים לעצמנו, אחד לשני

00:00:18.000 --> 00:00:21.000
ולעולם סביבנו.

00:00:28.000 --> 00:00:32.000
(צחוק)

00:00:32.000 --> 00:00:34.000
אז רק כדי לתת לכם קצת הקשר,

00:00:34.000 --> 00:00:37.000
כמו שג'ון אמרה, אני אמנית, טכנולוגית ומחנכת.

00:00:37.000 --> 00:00:39.000
אני מלמדת קורסים במחשוב פיסי

00:00:39.000 --> 00:00:41.000
ואלקטרוניקה לבישה.

00:00:41.000 --> 00:00:43.000
והרבה ממה שאני יוצרת הוא או לביש

00:00:43.000 --> 00:00:46.000
או קשור איכשהו לצורה האנושית.

NOTE Paragraph

00:00:46.000 --> 00:00:48.000
אז כל פעם שאני מדברת על מה שאני עושה,

00:00:48.000 --> 00:00:50.000
אני אוהבת לפנות במהירות

00:00:50.000 --> 00:00:52.000
לחשיבות של הגוף.

00:00:52.000 --> 00:00:55.000
וזה די פשוט.

00:00:55.000 --> 00:00:57.000
לכולם יש אחד -- כולכם.

00:00:57.000 --> 00:00:59.000
אני יכולה להבטיח, לכל אחד בחדר הזה,

00:00:59.000 --> 00:01:01.000
לכולכם שם, האנשים בכיסאות המרופדים,

00:01:01.000 --> 00:01:03.000
האנשים למעלה עם הלפטופים שלהם --

00:01:03.000 --> 00:01:05.000
לכולנו יש גוף.

00:01:05.000 --> 00:01:07.000
אל תתביישו.

00:01:07.000 --> 00:01:09.000
זה משהו שיש לנו במשותף

00:01:09.000 --> 00:01:12.000
והם משמשים כממשק העיקרי שלנו עם העולם.

00:01:12.000 --> 00:01:15.000
ואז כשעובדים כמעצבי ממשק,

00:01:15.000 --> 00:01:17.000
או כאמנים שמטפלים בהשתתפות --

00:01:17.000 --> 00:01:21.000
יצירת דברים שחיים על, בתוך או מסביב לצורה האנושית --

00:01:21.000 --> 00:01:24.000
זה אזור חזק לעבוד בתוכו.

NOTE Paragraph

00:01:24.000 --> 00:01:26.000
אז בעבודה שלי,

00:01:26.000 --> 00:01:29.000
אני משתמשת במגוון רחב של חומרים וכלים.

00:01:29.000 --> 00:01:32.000
אז אני מתקשרת דרך הכל החל ממשדרי רדיו

00:01:32.000 --> 00:01:34.000
דרך משפכים וצינורות פלסטיק.

00:01:34.000 --> 00:01:36.000
וכדי לספר לכם מעט על הדברים שאני יוצרת,

00:01:36.000 --> 00:01:38.000
המקום הקל ביותר להתחיל בו את הסיפור

00:01:38.000 --> 00:01:41.000
הוא עם כובע.

00:01:41.000 --> 00:01:43.000
אז הכל התחיל לפני כמה שנים,

00:01:43.000 --> 00:01:46.000
מאוחר בערב אחד כשישבתי ברכבת התחתית, ונסעתי הביתה,

00:01:46.000 --> 00:01:48.000
וחשבתי.

00:01:48.000 --> 00:01:51.000
ואני נוטה להיות אדם שחושב יותר מדי ומדבר מעט מידי.

00:01:51.000 --> 00:01:53.000
אז חשבתי על כמה זה יהיה נחמד

00:01:53.000 --> 00:01:55.000
אם הייתי יכולה לקחת את כל הקולות האלה --

00:01:55.000 --> 00:01:57.000
כמו הקולות של המחשבות בראשי --

00:01:57.000 --> 00:01:59.000
אם הייתי יכולה פיסית להוציא אותן

00:01:59.000 --> 00:02:01.000
ולמשוך אותן החוצה בצורה כזו

00:02:01.000 --> 00:02:04.000
שהייתי יכולה לחלוק אותן עם מישהו אחר.

00:02:04.000 --> 00:02:07.000
אז הלכתי הביתה, ויצרתי אב טיפוס של הכובע הזה.

00:02:07.000 --> 00:02:09.000
וקראתי לו כובע המלמולים,

00:02:09.000 --> 00:02:12.000
מפני שהוא שידר את קולות המלמול האלה

00:02:12.000 --> 00:02:14.000
שהיו סוג של קשורים אליכם,

00:02:14.000 --> 00:02:16.000
אבל יכולתם להפריד אותם

00:02:16.000 --> 00:02:19.000
ולחלוק אותם עם מישהו אחר.

NOTE Paragraph

00:02:20.000 --> 00:02:25.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:25.000 --> 00:02:27.000
אז אני עושה עוד כובעים.

00:02:27.000 --> 00:02:29.000
זה נקרא כובע דבר לעצמך.

00:02:29.000 --> 00:02:31.000
(צחוק)

00:02:31.000 --> 00:02:33.000
הוא די מסביר את עצמו.

00:02:33.000 --> 00:02:37.000
הוא פיסית יוצר מרחב שיחה לאחד.

00:02:37.000 --> 00:02:39.000
וכשאתם מדברים בקול,

00:02:39.000 --> 00:02:43.000
הצליל של קולכם מתועל חזרה לתוך אוזנייכם.

00:02:45.000 --> 00:02:47.000
(צחוק)

00:02:47.000 --> 00:02:49.000
אז כשאני יוצרת את הדברים האלה,

00:02:49.000 --> 00:02:52.000
העניין הוא לא החפץ עצמו,

00:02:52.000 --> 00:02:55.000
אלא בעצם החלל השלילי מסביב לחפץ.

00:02:55.000 --> 00:02:58.000
אז מה קורה כשאדם חובש את זה?

00:02:58.000 --> 00:03:00.000
איזה סוג של חוויה הם חווים?

00:03:00.000 --> 00:03:03.000
ואיך הם משתנים על ידי חבישתו?

NOTE Paragraph

00:03:06.000 --> 00:03:08.000
אז רבים מהמכשירים האלה

00:03:08.000 --> 00:03:11.000
מתמקדים בדרכים בהם אנחנו מתייחסים לעצמינו.

00:03:11.000 --> 00:03:14.000
אז המכשיר הזה נקרא מקשיב לרחשי הבטן.

00:03:14.000 --> 00:03:16.000
וזה מכשיר

00:03:16.000 --> 00:03:18.000
שבאמת מאפשר לכם

00:03:18.000 --> 00:03:21.000
להקשיב לקרביים שלכם.

00:03:21.000 --> 00:03:28.000
(צחוק)

00:03:28.000 --> 00:03:31.000
אז חלק מהדברים האלה

00:03:31.000 --> 00:03:33.000
מוכוונים יותר לביטוי ותקשורת.

00:03:33.000 --> 00:03:35.000
אז הלב המתנפח

00:03:35.000 --> 00:03:37.000
הוא אבר חיצוני

00:03:37.000 --> 00:03:40.000
שהלובש יכול להשתמש בו כדי להביע את עצמם.

00:03:40.000 --> 00:03:43.000
אז הם למעשה יכולים לנפח אותו או לרוקן אותו

00:03:43.000 --> 00:03:45.000
לפי מצב הרוח שלהם.

00:03:45.000 --> 00:03:48.000
אז הם יכולים להביע הכל מהערצה ותשוקה

00:03:48.000 --> 00:03:51.000
לחרדה וזעם.

00:03:51.000 --> 00:03:53.000
(צחוק)

00:03:53.000 --> 00:03:55.000
וחלק מאלה בעצם מיועדים

00:03:55.000 --> 00:03:57.000
להעביר נסיונות.

00:03:57.000 --> 00:04:00.000
אז שובר התקשורת הוא כלי לוויכוחים.

00:04:00.000 --> 00:04:02.000
(צחוק)

00:04:02.000 --> 00:04:05.000
אז למעשה הוא מאפשר חילוף רגשות אינטנסיבי,

00:04:05.000 --> 00:04:07.000
אבל משמש לספיגה

00:04:07.000 --> 00:04:10.000
של משמעות המילים שמועברות.

00:04:10.000 --> 00:04:16.000
(צחוק)

00:04:16.000 --> 00:04:18.000
ולבסוף,

00:04:18.000 --> 00:04:20.000
חלק מהדברים האלה משמשים כהזמנות.

00:04:20.000 --> 00:04:23.000
אז מכופף האוזניים מילולית שם משהו שם

00:04:23.000 --> 00:04:25.000
כדי שמישהו יוכל לתפוס את אוזניכם

00:04:25.000 --> 00:04:27.000
ולהגיד מה שיש להם להגיד.

NOTE Paragraph

00:04:27.000 --> 00:04:29.000
אז למרות שאני ממש מתעניינת ביחסים

00:04:29.000 --> 00:04:31.000
בין אנשים,

00:04:31.000 --> 00:04:33.000
אני גם מתחשבת בדרכים

00:04:33.000 --> 00:04:35.000
בהם אנחנו מתייחסים לעולם סביבנו.

00:04:35.000 --> 00:04:38.000
אז כשגרתי לראשונה בניו יורק לפני כמה שנים,

00:04:38.000 --> 00:04:40.000
חשבתי הרבה על

00:04:40.000 --> 00:04:42.000
הצורות הארכיטקטוניות המוכרות שהקיפו אותי

00:04:42.000 --> 00:04:45.000
ואיך הייתי רוצה להתקשר אליהם טוב יותר.

00:04:45.000 --> 00:04:47.000
וחשבתי, "ובכן, היי!

00:04:47.000 --> 00:04:49.000
אולי אם אני רוצה להתייחס לקירות טוב יותר,

00:04:49.000 --> 00:04:51.000
אולי אני צריכה להיות קצת יותר דומה לקיר בעצמי."

00:04:51.000 --> 00:04:53.000
אז יצרתי קיר לביש

00:04:53.000 --> 00:04:55.000
שיכולתי ללבוש בתור תיק גב.

00:04:55.000 --> 00:04:57.000
אז הייתי שמה אותו

00:04:57.000 --> 00:04:59.000
והופכת את עצמי

00:04:59.000 --> 00:05:01.000
כך שהייתי יכולה לתרום או לבקר

00:05:01.000 --> 00:05:03.000
את החללים שהקיפו אותי.

NOTE Paragraph

00:05:03.000 --> 00:05:05.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:05.000 --> 00:05:08.000
אז נקפוץ מזה,

00:05:08.000 --> 00:05:11.000
ונחשוב מעבר לסביבות הבנויות לעולם הטבעי,

00:05:11.000 --> 00:05:14.000
יש לי את הפרוייקט המתמשך הזה שנקרא בוטניקולס --

00:05:14.000 --> 00:05:16.000
שבעצם מאפשר לצמחי בית

00:05:16.000 --> 00:05:18.000
להתחבר לפרוטוקול התקשורת האנושי.

00:05:18.000 --> 00:05:20.000
אז כשצמח צמא,

00:05:20.000 --> 00:05:22.000
הוא יכול למעשה להתקשר

00:05:22.000 --> 00:05:25.000
או לשלוח מסרון לשרות כמו טוויטר.

00:05:25.000 --> 00:05:29.000
אז זה באמת משנה את דינמיקת האדם/צמח,

00:05:29.000 --> 00:05:32.000
מפני שצמח בודד בבית

00:05:32.000 --> 00:05:34.000
יכול להביע את הצרכים שלו

00:05:34.000 --> 00:05:37.000
לאלפי אנשים באותו זמן.

NOTE Paragraph

00:05:37.000 --> 00:05:39.000
ואז לחשוב על קנה מידה,

00:05:39.000 --> 00:05:41.000
האובססיה האחרונה שלי

00:05:41.000 --> 00:05:45.000
היא למעשה לקרחונים -- כמובן.

00:05:45.000 --> 00:05:48.000
אז קרחונים הם ישויות מופלאות כאלה,

00:05:48.000 --> 00:05:51.000
ויש המון סיבות להיות אובססיביים לגביהם,

00:05:51.000 --> 00:05:53.000
אבל מה שאני מעוניינת בו בעיקר

00:05:53.000 --> 00:05:55.000
הוא יחס אדם-קרחון.

00:05:55.000 --> 00:05:57.000
(צחוק)

00:05:57.000 --> 00:05:59.000
מפני שנדמה שיש בעיה.

00:05:59.000 --> 00:06:01.000
הקרחונים למעשה עוזבים אותנו.

00:06:01.000 --> 00:06:03.000
הם גם מתכווצים וגם נסוגים באותו זמן --

00:06:03.000 --> 00:06:05.000
וחלק מהם נעלמו לחלוטין.

NOTE Paragraph

00:06:05.000 --> 00:06:08.000
אז אני גרה בקנדה עכשיו,

00:06:08.000 --> 00:06:10.000
אז ביקרתי את אחד מהקרחונים המקומיים שלי.

00:06:10.000 --> 00:06:12.000
וזה מעניין במיוחד,

00:06:12.000 --> 00:06:14.000
מפני שמכל הקרחונים בצפון אמריקה,

00:06:14.000 --> 00:06:17.000
הוא מקבל את כמות הביקורים האנושיים הגדולה ביותר כל שנה.

00:06:17.000 --> 00:06:20.000
יש להם למעשה את האוטובוסים האלה שנוסעים מעל ומעבר למורנה המידית הזו

00:06:20.000 --> 00:06:23.000
ומורידים אנשים על פני הקרחון.

NOTE Paragraph

00:06:23.000 --> 00:06:25.000
וזה באמת גרם לי לחשוב

00:06:25.000 --> 00:06:27.000
על החוויה הזו של מפגש ראשון.

00:06:27.000 --> 00:06:31.000
כשאני פוגשת קרחון בפעם הראשונה,

00:06:31.000 --> 00:06:33.000
מה אני עושה?

00:06:33.000 --> 00:06:37.000
אין פרוטוקול התנהגותי לזה.

00:06:37.000 --> 00:06:39.000
אני אפילו לא באמת יודעת

00:06:39.000 --> 00:06:41.000
איך להגיד שלום.

00:06:41.000 --> 00:06:44.000
האם אני חוצבת הודעה בשלג?

00:06:44.000 --> 00:06:46.000
או אולי אני יכולה להרכיב

00:06:46.000 --> 00:06:48.000
אחת מנקודות וקווים מקוביות קרח --

00:06:48.000 --> 00:06:50.000
מורס קוביות קרח.

00:06:50.000 --> 00:06:52.000
או אולי אני צריכה ליצור לעצמי כלי דיבור,

00:06:52.000 --> 00:06:54.000
כמו מגאפון קרחוני

00:06:54.000 --> 00:06:56.000
שאני יכולה להשתמש בו להגביר את קולי

00:06:56.000 --> 00:06:58.000
כשאני מכוונת אותו לקרח.

00:06:58.000 --> 00:07:00.000
אבל החוויה הכי מספקת באמת שהיתה לי

00:07:00.000 --> 00:07:02.000
היא פעולת ההקשבה,

00:07:02.000 --> 00:07:04.000
שזה מה שאנחנו צריכים בכל מערכת יחסים טובה.

NOTE Paragraph

00:07:04.000 --> 00:07:07.000
ובאמת הופתעתי מכמה זה השפיע עלי.

00:07:07.000 --> 00:07:10.000
השינוי הבסיסי הזה באוריינטציה הפיסית שלי

00:07:10.000 --> 00:07:12.000
עזרה לי לשנות את נקודת המבט שלי

00:07:12.000 --> 00:07:14.000
ביחס לקרחון.

00:07:14.000 --> 00:07:16.000
ומאחר ואנחנו משתמשים במכשירים

00:07:16.000 --> 00:07:20.000
כדי להבין איך להתייחס לעולם בימינו,

00:07:20.000 --> 00:07:23.000
בניתי מכשיר שנקרא חליפת חיבוק קרחון.

00:07:23.000 --> 00:07:25.000
(צחוק)

00:07:25.000 --> 00:07:28.000
אז זה מורכב מיריעה מחזירת חום

00:07:28.000 --> 00:07:30.000
שמגשרת על הפערים בטמפרטורה

00:07:30.000 --> 00:07:33.000
בין גוף האדם והקרח.

00:07:33.000 --> 00:07:36.000
ושוב, זו ההזמנה הזו

00:07:36.000 --> 00:07:40.000
שמבקשת מאנשים לשכב על הקרחון

00:07:40.000 --> 00:07:43.000
ולתת לו חיבוק.

NOTE Paragraph

00:07:43.000 --> 00:07:45.000
אז, כן, זו למעשה רק ההתחלה.

00:07:45.000 --> 00:07:47.000
אלה השראות ראשונות לפרוייקט הזה.

00:07:47.000 --> 00:07:50.000
וכמו עם הקיר, איך שרציתי להיות יותר דומה לקיר,

00:07:50.000 --> 00:07:54.000
עם הפרוייקט הזה, הייתי רוצה לאמץ קצב יותר קרחוני.

00:07:54.000 --> 00:07:56.000
אז הכוונה שלי

00:07:56.000 --> 00:08:00.000
היא למעשה לקחת את ה10 שנים הבאות

00:08:00.000 --> 00:08:04.000
ולצאת לסדרה של פרוייקטים שיתופיים

00:08:04.000 --> 00:08:06.000
בהם אני עובדת עם אנשים מתחומים שונים --

00:08:06.000 --> 00:08:08.000
אמנים, טכנולוגים, מדענים --

00:08:08.000 --> 00:08:10.000
ולעבוד על הפרוייקט הזה

00:08:10.000 --> 00:08:13.000
של איך אנחנו יכולים לשפר את יחסי האדם עם הקרחונים.

NOTE Paragraph

00:08:14.000 --> 00:08:17.000
אז מעבר לזה, לסיכום,

00:08:17.000 --> 00:08:20.000
הייתי רק רוצה לומר שאנחנו בתחום הזה

00:08:20.000 --> 00:08:23.000
של תקשורת וחלחול מכשירים,

00:08:23.000 --> 00:08:26.000
וזה באמת ענק ומרגש וסקסי,

00:08:26.000 --> 00:08:28.000
אבל אני חושבת שמה שבאמת חשוב

00:08:28.000 --> 00:08:30.000
הוא לחשוב על איך אנחנו יכולים באותו זמן

00:08:30.000 --> 00:08:33.000
להחזיק תחושה של פליאה ותחושה של ביקורת

00:08:33.000 --> 00:08:36.000
על הכלים בהם אנחנו משתמשים והדרכים בהן אנחנו מתייחסים לעולם.

NOTE Paragraph

00:08:36.000 --> 00:08:38.000
תודה.

NOTE Paragraph

00:08:38.000 --> 00:08:44.000
(מחיאות כפיים)