WEBVTT

00:00:00.758 --> 00:00:04.049
אנחנו נתחיל ב1964.

00:00:04.049 --> 00:00:07.022
בוב דילן בן 23 והקריירה שלו

00:00:07.022 --> 00:00:09.183
בדיוק מגיעה לשיאה.

00:00:09.183 --> 00:00:11.624
מכנים אותו קולו של דור,

00:00:11.624 --> 00:00:14.084
והוא מייצר שירים קלאסיים בזה אחר זה

00:00:14.084 --> 00:00:16.047
לכאורה בקצב בלתי אפשרי,

00:00:16.047 --> 00:00:20.498
אולם קיים מיעוט קטן של מתנגדים, אשר טוען

00:00:20.498 --> 00:00:24.237
שבוב דילן גונב שירים של אחרים.

NOTE Paragraph

00:00:24.237 --> 00:00:28.377
2004. בראין ברטון, הידוע בשם דנג'ר מאוס,

00:00:28.377 --> 00:00:30.290
נוטל את "האלבום הלבן" של החיפושיות,

00:00:30.290 --> 00:00:32.067
ומצרף אותו יחד עם "האלבום השחור" של ג'יי-זי

00:00:32.067 --> 00:00:33.891
על מנת ליצור את "האלבום האפור".

00:00:33.891 --> 00:00:35.810
"האלבום האפור" הופך לסנסציה מיידית ברשת,

00:00:35.810 --> 00:00:38.570
וחברת התקליטים של החיפושיות שולחת אין ספור

00:00:38.570 --> 00:00:41.810
מכתבים התובעים לחדול בשל "תחרות לא הוגנת

00:00:41.810 --> 00:00:45.691
ודילול של החומרים יקרי ערך שלנו".

NOTE Paragraph

00:00:45.691 --> 00:00:47.683
כעת, "האלבום האפור" הוא רמיקס.

00:00:47.683 --> 00:00:50.080
זוהי מדיה חדשה שנוצרה ממדיה ישנה.

00:00:50.080 --> 00:00:52.665
היא נוצרה על ידי שימוש בשלוש שיטות:

00:00:52.665 --> 00:00:55.907
העתקה, שינוי ושילוב.

00:00:55.907 --> 00:00:57.829
כך עושים רמיקס. לוקחים שירים קיימים,

00:00:57.829 --> 00:00:59.549
קוצצים אותם, משנים את החתיכות,

00:00:59.549 --> 00:01:01.389
ומחברים אותם בחזרה יחדיו,

00:01:01.389 --> 00:01:03.366
ויש לכם שיר חדש, אולם השיר החדש

00:01:03.366 --> 00:01:06.100
מורכב בבירור משירים ישנים.

NOTE Paragraph

00:01:06.100 --> 00:01:09.413
אבל אני חושב שאין אלו רק המרכיבים של עריכת רמיקס.

00:01:09.413 --> 00:01:12.457
אני חושב שאלו הם מרכיבי היסוד של כל יצירתיות.

00:01:12.457 --> 00:01:14.268
אני חושב שהכל הוא רמיקס,

00:01:14.268 --> 00:01:18.959
ואני חושב שזו דרך טובה יותר לחשוב על יצירתיות.

NOTE Paragraph

00:01:18.959 --> 00:01:21.952
בסדר, בואו נחזור ל1964 ובואו נקשיב

00:01:21.952 --> 00:01:24.973
מהיכן הגיעו כמה מהשירים המוקדמים של דילן.

00:01:24.973 --> 00:01:26.850
נערוך כמה השוואות זה לצד זה.

NOTE Paragraph

00:01:26.850 --> 00:01:28.056
בסדר, השיר הראשון שתשמעו

00:01:28.056 --> 00:01:30.470
הוא "נוטמן טאון" זהו שיר עם מסורתי.

00:01:30.470 --> 00:01:33.051
אחריו, תשמעו את "אדוני המלחמה".

NOTE Paragraph

00:01:33.058 --> 00:01:37.958
ג'ין ריצ'י: בנוטמן טאון, אף נשמה לא מציצה החוצה,

NOTE Paragraph

00:01:37.958 --> 00:01:44.556
ואף נשמה אינה מביטה למעלה, אף נשמה לא מביטה מטה.

NOTE Paragraph

00:01:44.556 --> 00:01:48.830
בוב דילן: בואו אתם אדוני המלחמה,

NOTE Paragraph

00:01:48.830 --> 00:01:57.435
אתם שבונים תותחים עצומים, אתם שבונים מטוסי מוות,

NOTE Paragraph

00:01:57.435 --> 00:02:00.504
אתם שבונים את כל הפצצות.

NOTE Paragraph

00:02:00.504 --> 00:02:02.426
קירבי פרגוסון: אוקי, אז זו אותה נעימה בסיסית

00:02:02.426 --> 00:02:05.585
ואותו מבנה כללי. הבא הוא "משחק הפטריוט",

00:02:05.585 --> 00:02:07.577
של דומיניק בהאן. לצידו,

00:02:07.577 --> 00:02:09.851
תשמעו את " עם אלוהים לצידנו" של דילן.

NOTE Paragraph

00:02:09.851 --> 00:02:15.109
דומיניק באהן: בואו כל המורדים הצעירים,

NOTE Paragraph

00:02:15.109 --> 00:02:19.639
והקשיבו בזמן שאשירה,

NOTE Paragraph

00:02:19.639 --> 00:02:27.851
כי אהבת הארץ היא דבר נורא.

NOTE Paragraph

00:02:27.851 --> 00:02:33.663
בוב דילן: שמי הוא לא כלום,

NOTE Paragraph

00:02:33.663 --> 00:02:38.191
וגילי חשוב אף פחות,

NOTE Paragraph

00:02:38.191 --> 00:02:45.010
הארץ ממנה אני בא היא המערב התיכון.

NOTE Paragraph

00:02:45.010 --> 00:02:46.636
ק"פ: בסדר, אז במקרה הזה, דילן מודה

00:02:46.636 --> 00:02:49.076
שהוא היה חייב לשמוע את "משחק הפטריוט", הוא שכח זאת,

00:02:49.076 --> 00:02:50.635
והשיר איכשהו בצבץ ועלה חזרה מעלה

00:02:50.635 --> 00:02:52.946
במוחו, והוא פשוט חשב שזה שיר שלו.

NOTE Paragraph

00:02:52.946 --> 00:02:54.178
אחרון,
זהו " מי יקנה עבורך סרטים,"

00:02:54.178 --> 00:02:55.738
שיר עם מסורתי נוסף.

00:02:55.738 --> 00:02:58.035
לצידו "אל תחשבי פעמיים, זה בסדר."

00:02:58.035 --> 00:02:59.860
כאן העניין הוא יותר סביב המילים.

NOTE Paragraph

00:02:59.860 --> 00:03:06.751
פול קלייטון: אין טעם לשבת ולהאנח כעת,

NOTE Paragraph

00:03:06.751 --> 00:03:14.615
יקירתי, ואין טעם לשבת ולבכות כעת.

NOTE Paragraph

00:03:14.615 --> 00:03:20.560
בוב דילן: אין טעם לשבת ולהתפלא כעת, בייבי,

NOTE Paragraph

00:03:20.560 --> 00:03:24.212
אם אינך יודעת עד עכשיו,

NOTE Paragraph

00:03:24.212 --> 00:03:29.603
ואין טעם לשבת ולהתפלא, בייבי,

NOTE Paragraph

00:03:29.603 --> 00:03:32.490
איכשהו זה לא יעזור.

NOTE Paragraph

00:03:32.490 --> 00:03:34.762
ק"פ: אוקי, כעת יש רבים כאלו.

00:03:34.762 --> 00:03:36.776
מוערך ששני שליש מהנעימות

00:03:36.776 --> 00:03:39.319
שדילן עשה בהן שימוש בימיו המוקדמים הושאלו.

00:03:39.319 --> 00:03:41.175
זה טיפוסי מאוד בקרב זמרי עם.

00:03:41.175 --> 00:03:43.538
הנה עצתו של האליל של דילן, וודי גאת'רי.

NOTE Paragraph

00:03:43.538 --> 00:03:45.068
" המילים הן שחשובות.

00:03:45.068 --> 00:03:46.900
אל תדאגו לגבי המנגינות, קחו מנגינה,

00:03:46.900 --> 00:03:48.576
שירו גבוה היכן שהם שרים נמוך,

00:03:48.576 --> 00:03:51.784
שירו מהר היכן שהם שרים לאט ויש לכם מנגינה חדשה".

00:03:51.784 --> 00:03:55.781
(צחוק) (מחיאות כפיים)

00:03:55.781 --> 00:03:57.728
וזה, זה מה שגאת'רי עשה כאן בדיוק,

00:03:57.728 --> 00:04:00.335
ואני בטוח שאתם מכירים את התוצאה.

00:04:00.335 --> 00:04:06.252
(מוסיקה)

00:04:06.252 --> 00:04:08.647
אנחנו מכירים את המנגינה הזו, נכון? אנחנו מכירים אותה?

00:04:08.647 --> 00:04:10.060
בעצם אתם לא מכירים אותה.

00:04:10.060 --> 00:04:12.744
זו " כאשר העולם עולה באש" מנגינה ישנה מאוד,

00:04:12.744 --> 00:04:15.005
במקרה הזה היא מבוצעת על ידי משפחת קרטר.

00:04:15.005 --> 00:04:17.683
גאת'רי עיבד אותה ל "הארץ הזו היא ארצך".

00:04:17.683 --> 00:04:22.003
אז, בוב דילן, כמו כל זמרי העם, העתיק מנגינות,

00:04:22.003 --> 00:04:24.725
הוא שינה אותם, הוא צרף להם מילים חדשות

00:04:24.725 --> 00:04:27.122
אשר פעמים רבות היו תבשיל חדש

00:04:27.122 --> 00:04:29.383
ממרכיבים ישנים.

NOTE Paragraph

00:04:29.383 --> 00:04:33.046
כעת, חוקי זכויות יוצרים ופטנטים אמריקאיים נוגדים

00:04:33.046 --> 00:04:35.769
את הרעיון הזו שאנו בונים על עבודתם של אחרים.

00:04:35.769 --> 00:04:38.436
במקום זאת, חוקים אלו וחוקים סביב העולם

00:04:38.436 --> 00:04:42.158
עושים שימוש באנלוגיה מוזרה של רכוש.

00:04:42.158 --> 00:04:44.601
כעת, עבודה יצירתית עשויה בהחלט להיות דומה לרכוש,

00:04:44.601 --> 00:04:46.910
אולם זהו רכוש שכולנו בונים עליו,

00:04:46.910 --> 00:04:49.399
ויצירות יכולות לשלוח שורש ולגדול רק

00:04:49.399 --> 00:04:52.115
כאשר הקרקע הוכנה עבורן.

NOTE Paragraph

00:04:52.115 --> 00:04:54.961
הנרי פורד אמר פעם, "מעולם לא המצאתי דבר חדש.

00:04:54.961 --> 00:04:56.964
פשוט הרכבתי יחד המצאות של אנשים אחרים

00:04:56.964 --> 00:04:59.551
אשר מאחוריהם היו מאות שנות עבודה.

00:04:59.551 --> 00:05:01.934
קדמה מתרחשת כאשר כל הגורמים שמרכיבים אותה

00:05:01.934 --> 00:05:05.964
קיימים ואז היא בלתי נמנעת".

NOTE Paragraph

00:05:05.964 --> 00:05:10.509
2007. האייפון עורך את הופעת הבכורה שלו.

00:05:10.509 --> 00:05:13.176
אפל בהחלט מקדימה להביא לנו את החדשנות הזו,

00:05:13.176 --> 00:05:15.673
אבל זמנה מגיע כיוון שהטכנולוגיה העיקרית

00:05:15.673 --> 00:05:17.719
התפתחה במשך כמה עשורים.

00:05:17.719 --> 00:05:19.701
זה המולטי טאצ' (ריבוי מגע), השולט במכשיר

00:05:19.701 --> 00:05:21.478
על ידי מגע בתצוגה.

00:05:21.478 --> 00:05:23.897
הנה סטיב ג'ובס מציג את המולטי טאצ'

00:05:23.897 --> 00:05:26.137
תוך התבדחות מבשרת רעות

NOTE Paragraph

00:05:26.137 --> 00:05:28.940
סטיב ג'ובס: והמצאנו טכנולוגיה חדשה

00:05:28.940 --> 00:05:31.200
הנקראת מולטי טאצ'.

00:05:31.200 --> 00:05:33.653
אתם יכולים לבצע מחוות תוך שימוש במספר אצבעות,

00:05:33.653 --> 00:05:37.264
ואנו בהחלט הוצאנו על כך פטנט. (צחוק)

00:05:37.264 --> 00:05:41.430
ק"פ: אולם, הנה המולטי טאצ' בפעולה.

00:05:41.430 --> 00:05:43.451
כאן בTED, למעשה כמעט שנה מוקדם יותר.

00:05:43.451 --> 00:05:45.919
זהו ג'ף האן, והנה ראו זהו מולטי טאצ'.

00:05:45.919 --> 00:05:47.670
לפחות, זו אותה חיה.

00:05:47.670 --> 00:05:49.437
בואו נשמע מה יש לג'ף האן לומר על

00:05:49.437 --> 00:05:51.263
הטכנולוגיה החדישה הזו.

00:05:51.263 --> 00:05:53.431
ג'ף האן: תחושה של מולטי טאצ' אינה --

00:05:53.431 --> 00:05:55.637
חדשה לחלוטין. אני מתכוון אנשים כמו ביל בקסטון

00:05:55.637 --> 00:05:57.286
השתעשעו עימה במהלך שנות השמונים.

00:05:57.286 --> 00:06:00.485
הטכנולוגיה אינה, אתם יודעים, הדבר המרגש ביותר כאן

00:06:00.485 --> 00:06:03.547
ברגע זה אולי מלבד הנגישות החדשה שלה.

00:06:03.547 --> 00:06:05.480
ק"פ: כך שהוא כן למדי בנוגע לכך שהיא אינה חדשה.

00:06:05.480 --> 00:06:08.023
כך שזה לא מולטי טאצ' כמכלול שעליו הוצא פטנט.

00:06:08.023 --> 00:06:10.160
אלא חלקים קטנים ממנה,

00:06:10.160 --> 00:06:11.464
ובתוך הפרטים הקטנים האלו

00:06:11.464 --> 00:06:14.582
ניתן לראות בבהירות כיצד חוק הפטנטים סותר את כוונתו:

00:06:14.582 --> 00:06:17.743
לעודד קידום אומנויות שימושיות.

NOTE Paragraph

00:06:17.743 --> 00:06:20.927
הנה ה"החלק לפתיחה" הראשון בעולם.

00:06:20.927 --> 00:06:23.796
זה כל העניין. אפל הוציאה על כך פטנט.

00:06:23.796 --> 00:06:26.608
זהו פטנט על תוכנה בן 28 עמודים, אבל אני אסכם

00:06:26.608 --> 00:06:30.544
את מה שהוא מכסה. זהירות ספויילר: הוא פותח את נעילת הטלפון

00:06:30.544 --> 00:06:33.481
על ידי החלקה של אייקון. (צחוק)

00:06:33.481 --> 00:06:36.498
אני קצת מגזים. זהו פטנט רחב.

NOTE Paragraph

00:06:36.498 --> 00:06:39.347
כעת, האם מישהו יכול להיות הבעלים של הרעיון הזה?

00:06:39.347 --> 00:06:41.777
עכשיו, בשנות השמונים לא היו פטנטים על תוכנות,

00:06:41.777 --> 00:06:44.938
וזו הייתה זירוקס שהייתה חלוצת ממשק המשתמש הגרפי.

00:06:44.938 --> 00:06:47.856
מה היה קורה אם הם היו מוציאים פטנט על תפריטים קופצים,

00:06:47.856 --> 00:06:52.280
על פסי גלילה, על שולחנות עבודה עם אייקונים שנראים כמו תיקיות

00:06:52.280 --> 00:06:54.267
וגיליונות נייר?

00:06:54.267 --> 00:06:56.616
האם אפל הצעירה וחסרת הניסיון

00:06:56.616 --> 00:06:59.485
היתה שורדת מתקפה משפטית מחברה גדולה

00:06:59.485 --> 00:07:03.565
ובוגרת בהרבה כמו זירוקס?

NOTE Paragraph

00:07:03.565 --> 00:07:06.012
כעת, הרעיון הזה שהכל הוא רמיקס עשוי להישמע

00:07:06.012 --> 00:07:10.139
כהגיון פשוט עד אשר עורכים לכם רמיקס.

00:07:10.139 --> 00:07:11.789
למשל...

00:07:11.789 --> 00:07:13.028
סטיב ג'ובס: אני מתכוון, לפיקאסו היתה אימרה.

00:07:13.028 --> 00:07:16.585
הוא אמר, "אמנים טובים מעתיקים. אמנים גדולים גונבים".

00:07:16.585 --> 00:07:18.907
ואנחנו, כידוע,

00:07:18.907 --> 00:07:22.035
תמיד היינו חסרי בושה לגבי גניבה של רעיונות גדולים.

00:07:22.035 --> 00:07:23.933
ק"פ: אוקי, זה היה בשנת 96. וכעת הנה ב 2010.

00:07:23.933 --> 00:07:26.842
"אני עומד להשמיד את אנדרואיד כי זה מוצר גנוב".

00:07:26.842 --> 00:07:28.384
(צחוק)

00:07:28.384 --> 00:07:32.023
אני מוכן להגיע למלחמה תרמו-גרעינית סביב זה".

00:07:32.023 --> 00:07:35.527
בסדר, במילים אחרות, אמנים גדולים גונבים, אבל לא ממני.

00:07:35.527 --> 00:07:37.878
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:37.878 --> 00:07:41.486
כעת, כלכלנים התנהגותיים עשויים לכנות התנהגות שכזו כשנאת הפסד.

00:07:41.486 --> 00:07:43.705
יש לנו נטייה חזקה להגן

00:07:43.705 --> 00:07:45.634
על מה שאנו חשים שהוא שלנו.

00:07:45.634 --> 00:07:47.552
אין לנו סלידה כזו בנוגע להעתקה

00:07:47.552 --> 00:07:50.285
של מה ששייך לאנשים אחרים, כי אנחנו עושים זאת כל הזמן.

NOTE Paragraph

00:07:50.285 --> 00:07:52.760
אז הנה סוג המשוואה עליה אנו מביטים.

00:07:52.760 --> 00:07:55.417
יש לנו חוקים שבאופן יסודי רואים עבודה יצירתית כרכוש,

00:07:55.417 --> 00:07:58.202
ובנוסף תגמולים עצומים או הסדרים

00:07:58.202 --> 00:08:00.399
בתיקים של הפרת זכויות, כולל הוצאות משפט

00:08:00.399 --> 00:08:02.062
להגן על עצמך בבית המשפט,

00:08:02.062 --> 00:08:05.566
ובנוסף הטיות קוגנטיביות נגד מה שנתפס כהפסד.

00:08:05.566 --> 00:08:07.709
והשורה התחתונה נראית כך.

00:08:07.709 --> 00:08:10.532
אלו הן התביעות המשפטיות בארבע השנים האחרונות

00:08:10.532 --> 00:08:13.098
בתחום הטלפונים החכמים.

00:08:13.098 --> 00:08:18.869
האם זה מעודד קדמה של אומנויות שימושיות?

NOTE Paragraph

00:08:18.869 --> 00:08:24.637
1983. בוב דילן בן 42, והזמן שלו

00:08:24.637 --> 00:08:27.963
באור הזרקורים התרבותי עבר מזמן.

00:08:27.963 --> 00:08:30.572
הוא מקליט שיר שנקרא" ווילי מקטיל העיוור",

00:08:30.572 --> 00:08:32.758
על שמו של זמר הבלוז, והשיר

00:08:32.758 --> 00:08:36.428
הוא מסע לעבר, לזמנים חשוכים בהרבה,

00:08:36.428 --> 00:08:39.578
אבל פשוטים יותר, זמן בו למוזיקאים כמו ווילי מקטל

00:08:39.578 --> 00:08:42.098
היו אשליות מעטות לגבי מה שהם עשו.

00:08:42.098 --> 00:08:44.348
"אני חוטף אותם מיוצרים אחרים

00:08:44.348 --> 00:08:46.913
אבל מסדר אותם בדרך שלי".

NOTE Paragraph

00:08:46.913 --> 00:08:48.630
אני חושב שזה עיקר מה שאנו עושים.

00:08:48.630 --> 00:08:51.996
היצירתיות שלנו מגיעה מבחוץ ולא מבפנים.

00:08:51.996 --> 00:08:54.917
אנחנו לא תוצר של מעשה ידינו. אנחנו תלויים האחד בשני,

00:08:54.917 --> 00:08:57.742
והכרה בכך כלפי עצמנו אינה אימוץ

00:08:57.742 --> 00:09:00.576
של בינוניות והעתקה.

00:09:00.576 --> 00:09:03.209
זהו חופש מתפיסה מוטעית,

00:09:03.209 --> 00:09:06.292
ותמריץ שלא לצפות להרבה כל כך מעצמנו

00:09:06.292 --> 00:09:09.027
ופשוט להתחיל.

NOTE Paragraph

00:09:09.027 --> 00:09:11.977
תודה רבה לכם. זה היה לי לכבוד להיות כאן.

00:09:11.977 --> 00:09:14.754
תודה לכם. (מחיאות כפיים)

00:09:14.754 --> 00:09:18.138
תודה רבה. תודה רבה. (מחיאות כפיים)

00:09:18.138 --> 00:09:21.479
תודה רבה. (מחיאות כפיים)