WEBVTT

00:00:06.324 --> 00:00:11.175
מייק קלי: ילד רע

00:00:30.640 --> 00:00:35.192
שוב ושוב ושוב, לאורך כל הקריירה המוקדמת שלי

00:00:35.192 --> 00:00:43.778
היה הקטע של הילד הרע. ילד רע, ילד רע, ילד רע, וכאילו, אני לא חושב שהייתי אי פעם ילד רע

00:00:43.778 --> 00:00:49.096
אני לא חושב שהעבודה שלי עסקה אי פעם בלהיות ילד רע, זה לא בענין של להיות איזה נער מתבגר מנופח

00:00:49.096 --> 00:00:51.697
או שאני אנטי-אינלקטואלי.

00:00:51.697 --> 00:01:01.128
כמובן שאני לא אנטי-אינלקטואלי, ובכל זאת הרגשתי שהשתמשו במושגים האלה לקבע אותי

00:01:01.128 --> 00:01:06.288
כי העבודה שלי לא התאימה לקנון של העבודה שהיתה פופולרית באותו זמן.

00:01:06.288 --> 00:01:09.881
הם פשוט מכרו אותי בזול

00:01:09.881 --> 00:01:25.570
כי יוחסתי לתנועת האמנות ה"נחותה", שבה הרעיון של כשלון היה נושא לדיון באמנות

00:01:25.570 --> 00:01:29.968
ומכיון שהרבה מהעבודה מתיחסת לדפוסים נמוכים

00:01:29.968 --> 00:01:36.418
כמו אמנות עממית או תרבות המונית נמוכה.

00:01:36.418 --> 00:01:45.319
אני חושב שהרבה מהמבקרים של העבודה שלי נוטים לבלבל את השימוש שלי בעבודה הזאת עם מין השקעה

00:01:45.319 --> 00:01:52.306
ואני מעלה את זה, או שזה סוג של אסתטיקה של צווארון כחול .

00:01:52.306 --> 00:02:00.439
אולי אני מגיע משם, אבל אני לא אוהב את זה, ועולם האמנות השתנה מאד כי לאחרונה

00:02:00.439 --> 00:02:12.307
דבריםלה מצאו את מקומם בעולם האמנות, אתה יודע, לפני 15 שנה, מעולם לא ראו, בכל גלריה בניו יורק

00:02:12.307 --> 00:02:23.794
מין ציטוט של תרבות המונית. כעת בכל גלריה יש דברים כאלה, ולכן כל הדיון על ה"עצלנים" הפך למונח חיובי

00:02:23.794 --> 00:02:33.041
במקום מונח שלילי, וסוג הדיון הזה לא מענין אותי בכלל, כי מי מגדיר את הדברים האלה.

00:02:33.041 --> 00:02:43.138
אם אני ילד רע, יש בנים ובנות גרועים ממני פי אלף, אני יכול להיות הסבא שלהם.

00:02:43.138 --> 00:02:46.137
אני לא צריך לחשוב על זה יותר.

00:02:46.137 --> 00:02:47.611
art21.org

00:02:47.611 --> 00:02:49.360
pbs.org/art21

00:02:49.360 --> 00:02:53.705
2010 כל הזכויות שמורות Art21, Inc