WEBVTT

00:00:10.872 --> 00:00:13.278
שלום, חברים.

00:00:13.278 --> 00:00:16.673
אמא שלי, היא אישה אפרו-אמריקאית חזקה

00:00:16.673 --> 00:00:20.625
שגידלה את ילדיה כך שתהיה להם את אותה תחושת כוח וגאווה.

00:00:20.625 --> 00:00:23.244
את רוח הדברים ייצג קיר יחיד

00:00:23.244 --> 00:00:26.306
בדירת שני החדרים הקטנה שלנו בדרום שיקגו

00:00:26.306 --> 00:00:27.926
שתי תמונות היו תלויות לראווה:

00:00:27.926 --> 00:00:31.139
האחת, תמונה גדולה מהחיים של אחיי ושלי,

00:00:31.139 --> 00:00:34.029
והשנייה, תמונה של אמי בת השתיים עשרה,

00:00:34.029 --> 00:00:37.785
מסתכלת לתוך עיניו של ד"ר מרטין לותר קינג הבן.

00:00:37.785 --> 00:00:41.333
כשהייתי צעירה יותר, הייתי נוהגת לעמוד על קצות האצבעות שלי,

00:00:41.333 --> 00:00:43.529
להסתכל בתמונה הזאת, לסגור את עיניי בחוזקה

00:00:43.529 --> 00:00:45.428
ופשוט להעמיד פנים שזאת הייתי אני,

00:00:45.428 --> 00:00:48.858
מסתכלת על האדם שחולל מהפכה בתנועת זכויות האדם,

00:00:48.858 --> 00:00:52.172
מי שצעד בוושינגטון ומי ששינה דור

00:00:52.172 --> 00:00:54.448
על ידי מילותיו "יש לי חלום."

00:00:54.448 --> 00:00:55.925
אבל אני כן זכיתי לפגוש אותו.

00:00:55.925 --> 00:00:57.540
לא, ברור מאליו שלא את ד"ר קינג,

00:00:57.540 --> 00:01:00.532
אבל פגשתי אדם בשם ד"ר וינסנט הארדינג.

00:01:00.532 --> 00:01:02.683
הוא עבד עם ד"ר קינג מהיום הראשון

00:01:02.683 --> 00:01:06.095
ואפילו כתב חלק מהנאומים המפורסמים ביותר שלו.

00:01:06.095 --> 00:01:08.371
אתם מבינים, זה היה רגע מאוד חשוב עבורי כילדה,

00:01:08.371 --> 00:01:09.906
בגלל שזאת הייתה הפעם הראשונה שבה הבנתי

00:01:09.906 --> 00:01:13.339
שזה לא היה ד"ר קינג לבדו שהנהיג את המהפכה הזו,

00:01:13.339 --> 00:01:15.756
אלא הוא הוקף על ידי תנועה

00:01:15.756 --> 00:01:19.566
המורכבת מאנשים "אנונימיים יוצאי דופן".

00:01:19.582 --> 00:01:22.939
אנונימיים יוצאי דופן הם אנשים שעובדים בחוסר אנוכיות

00:01:22.939 --> 00:01:24.987
ובמרץ למען הדבר בו הם מאמינים.

00:01:24.987 --> 00:01:28.260
אנשים שמונעים על ידי אמונה ולא הכרה.

00:01:28.260 --> 00:01:31.172
לקח לי זמן רב להבין את המשמעות הרבה של אותו הרגע,

00:01:31.172 --> 00:01:32.907
עד שהייתי מבוגרת הרבה יותר.

00:01:32.907 --> 00:01:34.590
וכמו שאמרתי, אני גדלתי בשיקגו.

00:01:34.590 --> 00:01:36.821
אני גדלתי בשכונה קשה וענייה

00:01:36.821 --> 00:01:38.323
אבל זה לא הדאיג אותי כילדה

00:01:38.323 --> 00:01:41.288
כי יש לי את המשפחה המדהימה ביותר בעולם פשוטו כמשמעו.

00:01:41.288 --> 00:01:44.307
שני דברים שאיתם כן נאבקתי רבות כאשר גדלתי היו,

00:01:44.307 --> 00:01:47.195
האחד, שאבא שלי חולה במשך כל חיי.

00:01:47.195 --> 00:01:50.826
הוא סובל מפרקיסון ומדלקת הלבלב,

00:01:50.826 --> 00:01:52.673
וכילדה, זה היה כל כך קשה בשבילי

00:01:52.673 --> 00:01:54.755
לצפות בגיבור שלי סובל כל כך.

00:01:54.755 --> 00:01:57.635
והבעיה האחרת שלי הייתה עם עצמי.

00:01:57.635 --> 00:01:59.990
אני מניחה כי אפשר לומר שהיה לי משבר זהות.

00:01:59.990 --> 00:02:02.606
הצטרכתי לעבור ארבע פעמים במשך התיכון

00:02:02.606 --> 00:02:05.740
ובשנה הראשונה שלי הלכתי לתיכון מאוד גזעני.

00:02:05.740 --> 00:02:09.120
ילדים היו כה אכזריים. הם נתנו לנו מכתבי שנאה,

00:02:09.120 --> 00:02:10.838
כתבו דברים נוראיים על הארוניות שלנו

00:02:10.838 --> 00:02:12.176
ובגלל שאני בת תערובת הם היו אומרים לי,

00:02:12.176 --> 00:02:14.860
"את לא יכולה להיות שניהם. את צריכה לבחור -- שחורה או לבנה."

00:02:14.860 --> 00:02:17.583
ובסוף, לא רציתי להיות אף אחת מהן.

00:02:17.583 --> 00:02:19.798
ואז פתאום הגיעה השנה האחרונה שלי בתיכון בסביבות שנת 2008

00:02:19.798 --> 00:02:21.748
ולהיות מעורבת, להיות ערבוב של שני גזעים

00:02:21.748 --> 00:02:23.003
זו האופנה החדשה.

00:02:23.003 --> 00:02:25.758
כאילו, "הו, נטלי. עכשיו זה בסדר לאהוב אותך. את יפה עכשיו."

00:02:25.758 --> 00:02:27.716
אני התגברתי על זה.

00:02:27.716 --> 00:02:29.914
אני הייתי עייפה מאוד מלדאוג לגבי מה אנשים אחרים חושבים.

00:02:29.914 --> 00:02:31.706
ואני רק רציתי לעשות מה שיכולתי כדי למהר,

00:02:31.706 --> 00:02:34.159
לעבור את השיעורים שלי, באיזה מבתי הספר הבאים אליהם אלך,

00:02:34.159 --> 00:02:36.180
ולסיים את הלימודים בתיכון.

00:02:36.180 --> 00:02:38.208
זה לא היה עד שנהייתי בת 17

00:02:38.208 --> 00:02:40.120
וראיתי סרט בשם "ילדים בלתי נראים"

00:02:40.120 --> 00:02:43.610
שמשהו קרה.

00:02:43.641 --> 00:02:45.596
ילדים חיילים.

00:02:45.596 --> 00:02:49.045
ילדים בגילו של האחיין שלי נחטפים,

00:02:49.045 --> 00:02:51.889
מקבלים רובי קלצ'ניקוב ומאולצים להרוג,

00:02:51.889 --> 00:02:54.784
הם מוכרחים להרוג לא סתם אדם כלשהו, אלא לעיתים קרובות את הורייהם,

00:02:54.784 --> 00:02:56.851
את האחים שלהם.

00:02:56.851 --> 00:02:59.713
צבא מורדים, שמבצע רצח המונים

00:02:59.713 --> 00:03:03.232
ללא שום סיבה פוליטית או דתית - סתם כך.

00:03:03.247 --> 00:03:05.634
עשרים וחמש שנים.

00:03:05.634 --> 00:03:08.810
עשרים וחמש שנים העימות הזה מתרחש.

00:03:08.810 --> 00:03:11.177
אני בת עשרים, אז זה אומר שהעימות הזה

00:03:11.177 --> 00:03:12.940
מבוגר ממני בחמש שנים.

00:03:12.940 --> 00:03:17.805
אדם אחד, אדם אחד בעל קול כריזמתי

00:03:17.805 --> 00:03:19.512
התחיל את כל זה.

00:03:19.512 --> 00:03:22.128
שמו ג'וסף קוני.

00:03:22.128 --> 00:03:24.205
כשראיתי את הסרט הזה משהו קרה.

00:03:24.205 --> 00:03:26.278
משהו החל כאילו לנוע בתוכי

00:03:26.278 --> 00:03:27.825
ולא יכולתי לזהות מה זה היה.

00:03:27.825 --> 00:03:30.329
לא ידעתי אם זה היה זעם, אם אלה היו רחמים,

00:03:30.329 --> 00:03:32.803
אם הרגשתי אשמה בגלל שזאת הייתה הפעם הראשונה

00:03:32.803 --> 00:03:35.659
ששמעתי על מלחמה בת עשרים וחמש שנים.

00:03:35.659 --> 00:03:37.178
לא יכולתי אפילו לתת לזה שם.

00:03:37.178 --> 00:03:38.538
כל מה שידעתי הוא שזה הניע אותי

00:03:38.538 --> 00:03:39.739
והתחלתי לשאול שאלות:

00:03:39.739 --> 00:03:40.989
מה אני עושה?

00:03:40.989 --> 00:03:43.380
מה יכולה ילדה בת שבע-עשרה לעשות?

00:03:43.380 --> 00:03:45.422
חייב להיות משהו.

00:03:45.422 --> 00:03:47.359
ונתנו לי משהו.

00:03:47.359 --> 00:03:49.422
המיסדים והיוצרים של הסרט "ילדים בלתי נראים"

00:03:49.422 --> 00:03:51.262
אמרו לי שהייתה הצעת חוק,

00:03:51.262 --> 00:03:52.825
שאם רק נוכל להעביר את הצעת החוק הזו,

00:03:52.825 --> 00:03:53.874
זה יעשה שני דברים:

00:03:53.874 --> 00:03:56.310
אחד, זה יגרום לתפיסתו של ג'וסף קוני,

00:03:56.310 --> 00:03:57.948
ושל המפקדים הבכירים של צבא המורדים שלו.

00:03:57.948 --> 00:04:00.475
ושתיים, זה יספק מימון לתקומה

00:04:00.475 --> 00:04:01.896
של אותם האיזורים שנהרסו

00:04:01.896 --> 00:04:03.239
מעשרים וחמש שנות מלחמה.

00:04:03.239 --> 00:04:05.001
ואני אמרתי: "סגור, תנו לי את זה,

00:04:05.001 --> 00:04:08.478
אני נשבעת שאעשה כל מה שאוכל כדי לגרום לזה לקרות."

00:04:08.478 --> 00:04:11.556
אז, אני ותשעים ותשעה אידאליסטים אחרים

00:04:11.556 --> 00:04:13.017
בני שמונה עשרה עד עשרים,

00:04:13.017 --> 00:04:16.530
קפצו על מטוס להתמחות בסאן דיאגו עם "ילדים בלתי נראים."

00:04:16.530 --> 00:04:19.757
אני דחיתי את הקולג', לא קיבלנו שכר על זה,

00:04:19.757 --> 00:04:22.254
ואתם יכולים לקרוא לי חסרת אחריות או משוגעת -- הוריי עשו זאת --

00:04:22.254 --> 00:04:26.496
אבל מבחינתנו היה זה מטורף לא ללכת.

00:04:26.496 --> 00:04:29.183
כולנו הרגשנו את הדחיפות הזאת והיינו עושים

00:04:29.183 --> 00:04:32.270
כל מה שהיה צריך לעשות כדי להעביר את הצעת החוק הזאת.

00:04:32.270 --> 00:04:33.935
אז ניתנה לנו המשימה הראשונה שלנו:

00:04:33.935 --> 00:04:35.480
היינו צריכים לתכנן אירוע הנקרא

00:04:35.480 --> 00:04:38.009
"הצלת הילדים החיילים של ג'וזף קוני".

00:04:38.009 --> 00:04:39.599
היכן שמשתתפים יגיעו

00:04:39.599 --> 00:04:41.388
במאה ערים מסביב לעולם

00:04:41.388 --> 00:04:44.827
ויתאספו במרכז העיר עד שידוען או דמות פוליטית

00:04:44.827 --> 00:04:47.691
יבואו וישתמשו בקול שלהם בשם אותם ילדים חיילים.

00:04:47.691 --> 00:04:50.457
ובנקודה זו כל עיר "הוצלה."

00:04:50.457 --> 00:04:51.739
אבל הבעיה הייתה

00:04:51.739 --> 00:04:54.380
שלא יכולנו לעזוב את הערים עד ש"הוצלנו."

00:04:54.380 --> 00:04:56.862
נתנו לי את שיקגו ותשע ערים אחרות.

00:04:56.862 --> 00:04:58.373
ואמרתי לבוסים שלי,

00:04:58.373 --> 00:04:59.869
"אם אנחנו הולכים על אנשים בעל שם,

00:04:59.869 --> 00:05:02.943
למה לא ללכת על המלכה? למה לא ללכת על אופרה וינפרי?"

00:05:02.943 --> 00:05:04.629
הם חשבו שהייתי אידיאליסטית במקצת.

00:05:04.629 --> 00:05:06.882
אבל, אני מתכוונת, ניסינו לחשוב בגדול.

00:05:06.882 --> 00:05:08.489
עשינו דבר בלתי אפשרי,

00:05:08.489 --> 00:05:11.306
אז למה לא לנסות להשיג דבר בלתי אפשרי עוד יותר?

00:05:11.306 --> 00:05:14.965
ובכן היה לנו מינואר עד אפריל כדי לגרום לזה לקרות.

00:05:14.966 --> 00:05:18.555
זה הוא מספר השעות שבזבזתי על לוגיסטיקה,

00:05:18.555 --> 00:05:20.505
מלקבל אישורים ללאסוף משתתפים

00:05:20.505 --> 00:05:22.945
ולמצוא מקומות מפגש.

00:05:22.945 --> 00:05:25.572
זה הוא מספר הפעמים שנדחתי

00:05:25.572 --> 00:05:30.029
על ידי סוכני ידוענים או מזכירות פוליטיקאים.

00:05:30.029 --> 00:05:34.885
זאת היא כמות הכסף שביזבזתי אישית על רד בול וקולה דיאט

00:05:34.885 --> 00:05:36.484
כדי להישאר ערה בזמן הפעולות האלה.

00:05:36.484 --> 00:05:37.809
(צחוק)

00:05:37.809 --> 00:05:40.135
אתם יכולים לשפוט אותי אם אתם רוצים.

00:05:40.135 --> 00:05:41.705
זה חשבון בית החולים שלי

00:05:41.705 --> 00:05:43.287
מזיהום הכליות שבו לקיתי

00:05:43.287 --> 00:05:47.163
מצריכת יתר של קופאין בגלל האירוע הזה.

00:05:47.163 --> 00:05:48.932
אלה היו רק חלק מהדברים המגוחכים

00:05:48.932 --> 00:05:51.138
שעשינו כדי לנסות ולעשות שהאירוע הזה יתקיים.

00:05:51.138 --> 00:05:54.323
ובכן, העשרים ואחד באפריל מגיע והאירוע מתחיל.

00:05:54.323 --> 00:05:57.127
מאה ערים ברחבי העולם - הן היו יפיפיות.

00:05:57.127 --> 00:06:00.197
שישה ימים לאחר מכן, כל הערים "הוצלו" חוץ מאחת:

00:06:00.197 --> 00:06:02.189
שיקגו.

00:06:02.189 --> 00:06:04.443
אז חיכינו בתוך העיר.

00:06:04.443 --> 00:06:06.321
אנשים מתחילים לבוא מכל קצוות העולם

00:06:06.321 --> 00:06:08.292
מכל קצוות הארץ כדי לתגבר אותנו

00:06:08.292 --> 00:06:09.957
ולצרף את קולם לשלנו.

00:06:09.957 --> 00:06:13.672
ולבסוף, באחד במאי, התאספנו מסביב לסטודיו של אופרה.

00:06:13.672 --> 00:06:15.552
וקיבלנו את תשומת ליבה.

00:06:15.552 --> 00:06:16.634
זה הוא וידאו קליפ מתוך סרט הנקרא

00:06:16.634 --> 00:06:17.582
"ביחד אנו חופשיים"

00:06:17.582 --> 00:06:19.130
שמתעד את אירוע "ההצלה"

00:06:19.130 --> 00:06:21.454
ואת הניסיון שלי לקבל את תשומת ליבה של אופרה.

00:06:23.034 --> 00:06:24.833
(וידאו) אופרה: דבר ראשון כשניכנסתי למשרד הזה הבוקר

00:06:24.833 --> 00:06:25.933
הייתה כמות אדירה של אנשים ...

00:06:25.933 --> 00:06:27.838
מתי כולכם נכנסתם, הייתה קבוצה בחוץ?

00:06:27.838 --> 00:06:28.728
קהל: כן.

00:06:28.728 --> 00:06:31.720
אופרה: ...החזיקו שלטים ששאלו אם אדבר איתם

00:06:31.720 --> 00:06:35.545
במשך חמש דקות בלבד, אז שמחתי לעשות זאת

00:06:35.545 --> 00:06:38.966
והם היו עם קבוצה הנקראת "ילדים בלתי נראים"

00:06:38.966 --> 00:06:41.027
ואמרתי לקבוצה הזאת בחוץ

00:06:41.027 --> 00:06:44.386
שאתן להם דקה לומר את מה שהיה להם.

00:06:44.401 --> 00:06:47.057
אדם בקהל: אופרה, תודה רבה שקיבלת אותנו.

00:06:47.057 --> 00:06:49.312
בעקרון האנשים האלה פה

00:06:49.312 --> 00:06:52.580
ראו את הסיפור של שלושים אלף ילדים

00:06:52.580 --> 00:06:56.684
שנחטפו על ידי מנהיג מרד בשם ג'וסף קוני.

00:06:56.684 --> 00:06:59.520
והם נמצאים פה כאות הזדהות והם פה

00:06:59.520 --> 00:07:01.274
כבר שישה ימים.

00:07:01.274 --> 00:07:04.264
הם התחילו כמאה אלף אנשים מסביב לעולם.

00:07:04.264 --> 00:07:06.918
עכשיו נשארו חמש מאות שעומדים איתן

00:07:06.918 --> 00:07:08.880
כדי שתוכלי להעלות את המודעות לבעיה הזאת

00:07:08.880 --> 00:07:11.743
ונוכל לסיים את המלחמה ההארוכה ביותר באפריקה

00:07:11.743 --> 00:07:14.804
ולהציל את הילדים האלה שהם ילדים חיילים

00:07:14.804 --> 00:07:16.599
עדיין במזרח אפריקה.

00:07:16.599 --> 00:07:18.561
אדם בקהל: אופרה, אני חייב לומר הבחורה הזאת פה נטלי,

00:07:18.561 --> 00:07:19.989
היא בת שמונה עשרה.

00:07:19.989 --> 00:07:21.566
היא הייתה מתמחה בשבילנו השנה

00:07:21.566 --> 00:07:24.589
והיא אמרה, "המטרה היחידה שלי היא להשיג את אופרה."

00:07:24.589 --> 00:07:27.320
היא הביאה לכך שאלפיים אנשים יצאו בשבת,

00:07:27.320 --> 00:07:28.215
אבל היה גשם.

00:07:28.215 --> 00:07:31.548
היא עמדה כאן בגשם עם חמישים אנשים.

00:07:31.548 --> 00:07:33.477
כשהם שמעו שהיא הייתה פה, מאות החלו לבוא.

00:07:33.477 --> 00:07:36.039
האנשים פה ממקסיקו, אוסטרליה.

00:07:36.039 --> 00:07:37.399
נטלי בת שמונה עשרה.

00:07:37.399 --> 00:07:39.083
אל תחשבו שאתם צעירים מדי.

00:07:39.083 --> 00:07:40.814
אתם יכולים לשנות את העולם באחד מין הימים.

00:07:40.814 --> 00:07:42.997
התחילו עכשיו, התחילו היום.

00:07:42.997 --> 00:07:45.943
(תרועות)

00:07:48.389 --> 00:07:50.458
אדם בקהל: האם זה היה שווה את זה?

00:07:50.458 --> 00:07:52.922
קהל: כן!

00:07:54.215 --> 00:08:03.666
נטלי! נטלי! נטלי!

00:08:03.666 --> 00:08:09.233
ביחד אנו חופשיים! ביחד אנו חופשיים!

00:08:13.187 --> 00:08:16.524
(מחיאות כפיים)

00:08:17.139 --> 00:08:19.907
אז, הייתם חושבים שזה הרגע בחיי,

00:08:19.907 --> 00:08:23.108
השיא שהפך אותי ליוצאת מן הכלל.

00:08:23.108 --> 00:08:25.078
וזה היה רגע גדול.

00:08:25.078 --> 00:08:26.510
אני מתכוונת, הייתי בפסגת העולם.

00:08:26.510 --> 00:08:28.752
עשרה מליון אנשים צפו בתוכנית של אופרה וינפרי.

00:08:28.752 --> 00:08:30.668
אבל במבט לאחור, זה לא היה זה.

00:08:30.668 --> 00:08:31.901
אל תבינו אותי לא נכון,

00:08:31.901 --> 00:08:33.156
כמו שאמרתי, זה היה רגע מדהים.

00:08:33.156 --> 00:08:35.968
זה הביא אחלה תמונת פרופיל בפייסבוק לשבוע.

00:08:35.968 --> 00:08:40.439
אבל הייתי יוצאת מן הכלל לכל אורך הזמן.

00:08:40.439 --> 00:08:41.788
ולא הייתי לבד.

00:08:41.788 --> 00:08:44.449
אתם מבינים, למרות שהסיפור שלי תועד בסרט הזה,

00:08:44.449 --> 00:08:46.416
אני הייתי רק אחת ממאה מתמחים

00:08:46.416 --> 00:08:49.309
שעבדו קשה כדי לגרום לזה לקרות.

00:08:50.278 --> 00:08:52.885
אני נמצאת למעלה בשמיים, אבל הבחור שעל כתפיו אני יושבת,

00:08:52.885 --> 00:08:54.505
הוא החבר הכי טוב שלי.

00:08:54.505 --> 00:08:55.908
קוראים לו ג'והאנס אוברמן

00:08:55.908 --> 00:08:57.926
וג'והאנס עבד איתי מהיום הראשון בשיקגו --

00:08:57.926 --> 00:09:02.173
בדיוק אותו מספר שעות, בדיוק אותו מספר לילות חסרי שינה כמוני.

00:09:03.021 --> 00:09:05.436
הבחורה מימין, קוראים לה בת'אני בילסמה.

00:09:05.436 --> 00:09:07.150
בת'אני תכננה את ניו-יורק ובוסטון

00:09:07.150 --> 00:09:11.037
והם, ברצינות, היו האירועים הכי יפים שעשינו.

00:09:11.037 --> 00:09:12.949
הבחורה משמאל, קוראים לה קולין.

00:09:12.949 --> 00:09:17.029
קולין עברה למקסיקו, עברה לשלושה חודשים,

00:09:17.029 --> 00:09:18.316
כדי לתכנן שם חמישה אירועים.

00:09:18.316 --> 00:09:20.853
רק כדי להיות מסולקת יום לפני האירועים

00:09:20.853 --> 00:09:23.192
בגלל שפעת החזירים.

00:09:23.207 --> 00:09:25.508
ואז, הייתה משפחה אחת.

00:09:25.508 --> 00:09:27.794
המשפחה הזאת, הם לא הגיעו ל"הצלה",

00:09:27.794 --> 00:09:28.908
הם לא הצליחו לבוא,

00:09:28.908 --> 00:09:31.633
אבל הם הזמינו מאה קופסאות פיצה בשבילנו,

00:09:31.633 --> 00:09:34.901
שלחו אותם לפינת מישיגן ורנדולף

00:09:34.901 --> 00:09:36.398
המקום בו מחינו בשקט.

00:09:36.398 --> 00:09:38.114
אתם מבינים, אלו היו אנשים כאלו --

00:09:38.114 --> 00:09:39.683
עושים מה שיכלו,

00:09:39.683 --> 00:09:41.585
ביחד, בדבקות במטרה,

00:09:41.585 --> 00:09:43.473
מבלי שיהיה להם איכפת ממי מסתכל --

00:09:43.473 --> 00:09:45.452
שגרמו לזה לקרות.

00:09:45.452 --> 00:09:47.529
מה שחשוב לא היה זה שנגיע לאופרה.

00:09:47.529 --> 00:09:49.307
בגלל שכשירדתי מהכתפיים האלו,

00:09:49.307 --> 00:09:51.027
המלחמה לא נגמרה.

00:09:51.027 --> 00:09:52.284
המטרה הייתה הצעת החוק הזאת.

00:09:52.284 --> 00:09:54.412
אופרה הייתה רק נקודת מעבר בדרך להצעת החוק הזאת.

00:09:54.412 --> 00:09:55.827
הצעת החוק הזאת הייתה הנקודה.

00:09:55.827 --> 00:09:58.486
הצעת החוק הזאת היייתה הדבר שכיוונו אליו מהיום הראשון.

00:09:58.486 --> 00:10:00.898
זה עמד לעזור לנו לסיים את המלחמה הארוכה ביותר באפריקה,

00:10:00.898 --> 00:10:03.848
וזה מה שהביא מאה אלף אנשים

00:10:03.848 --> 00:10:07.129
לצאת ל"הצלה" ברחבי העולם.

00:10:07.129 --> 00:10:09.295
וזה השתלם.

00:10:10.018 --> 00:10:12.422
עשרה ימים לאחר שהיינו באופרה,

00:10:12.422 --> 00:10:15.193
הצעת החוק הוצגה בפני הקונגרס.

00:10:15.193 --> 00:10:16.696
שנה לאחר מכן,

00:10:16.696 --> 00:10:20.355
היא קיבלה -- פה אחד -- מאתיים שישים ושבע

00:10:20.355 --> 00:10:22.385
הצבעות בעד בקונגרס.

00:10:22.385 --> 00:10:24.884
ואז, שבוע לאחר מכן,

00:10:24.884 --> 00:10:27.593
הנשיא אובמה חתם על הצעת החוק שלנו.

00:10:27.593 --> 00:10:32.102
(מחיאות כפיים)

00:10:35.087 --> 00:10:37.500
ואף אחד מאיתנו המתמחים לא זכה להיות שם.

00:10:37.500 --> 00:10:39.388
לא זכינו להיות שם ברגע הזה.

00:10:39.388 --> 00:10:40.591
המייסדים שלנו היו שם.

00:10:40.591 --> 00:10:41.856
אלו הם הבחורים שמחייכים ברקע.

00:10:41.856 --> 00:10:42.622
(צחוק)

00:10:42.622 --> 00:10:45.899
אבל הרגע הזה שם

00:10:45.899 --> 00:10:47.500
הוא מה שגרם לכל זה להיות שווה את זה.

00:10:47.500 --> 00:10:50.689
זה היה הדבר בשבילו מאה אלף אנונימיים יוצאי דופן

00:10:50.689 --> 00:10:54.833
עבדו כל כך קשה כדי לגרום לזה לקרות.

00:10:54.833 --> 00:10:57.328
אתם יודעים, הרגעים באופרה, הם

00:10:57.328 --> 00:10:59.749
מוכיחים שמה שכביכול בלתי אפשרי ניתן לעשייה.

00:10:59.749 --> 00:11:01.694
הם מעוררים בנו השראה, הם מגדילים את הביטחון העצמי שלנו.

00:11:01.694 --> 00:11:03.817
אבל הרגע הוא לא תנועה.

00:11:03.817 --> 00:11:05.985
אפילו רגעים רבים כאלה שקשורים ביחד

00:11:05.985 --> 00:11:07.549
לא מניעים תנועה.

00:11:07.549 --> 00:11:08.715
מה שמניע תנועה

00:11:08.715 --> 00:11:11.509
הם האנונימיים יוצאי הדופן שמאוחרייה.

00:11:11.509 --> 00:11:12.463
אתם יודעים, בשבילי,

00:11:12.463 --> 00:11:14.048
מה שדחף אותי בזמן ה"הצלה"

00:11:14.048 --> 00:11:15.531
הייתה מחשבה על הילדים החיילים האלו.

00:11:15.531 --> 00:11:16.590
זה הפך לאישי.

00:11:16.590 --> 00:11:18.078
אני הצלחתי להגיע לאפריקה ברגע מסויים.

00:11:18.078 --> 00:11:19.988
אני פגשתי את האנשים המדהימים האלו.

00:11:19.988 --> 00:11:21.135
יש לי חברים

00:11:21.135 --> 00:11:22.600
שחיו בתוך הקונפליקט הזה

00:11:22.600 --> 00:11:25.472
כל חייהם וזה היה אישי בשבילי.

00:11:25.472 --> 00:11:28.286
אבל זה לא חייב להיות מה שדוחף אתכם.

00:11:28.286 --> 00:11:31.283
אתם יודעים, אתם אולי יכולים לרצות להיות השפרד פרי הבא,

00:11:31.283 --> 00:11:33.978
או ג'יי.קיי רולינג הבאה

00:11:33.978 --> 00:11:36.164
או מישהו אחר הבא, זה לא משנה.

00:11:36.164 --> 00:11:38.212
אבל לא משנה מה אתם רוצים, תרדפו אחרי זה

00:11:38.212 --> 00:11:40.134
עם כל מה שביכולתיכם --

00:11:40.134 --> 00:11:41.771
לא בגלל התהילה או העושר,

00:11:41.771 --> 00:11:43.557
אלא רק בגלל שזה מה שאתם מאמינים בו.

00:11:43.557 --> 00:11:45.208
בגלל שזה מה שגורם ללבכם לשיר.

00:11:45.208 --> 00:11:47.823
זה הריקוד שלכם.

00:11:48.823 --> 00:11:51.540
זה מה שהולך הולך להגדיר את הדור שלנו --

00:11:51.540 --> 00:11:52.982
מתי שנתחיל לרדוף ולהילחם

00:11:52.982 --> 00:11:54.433
עבור הדברים שאנחנו אוהבים

00:11:54.433 --> 00:11:55.912
ושאנחנו רוצים להלחם עבורם.

00:11:55.912 --> 00:11:57.269
אני דאגתי יותר מדי בתיכון לגבי

00:11:57.269 --> 00:11:58.494
מה שחושבים אחרים לגביי.

00:11:58.494 --> 00:12:00.517
זה מה שכל כך מדהים בכנס הזה.

00:12:00.517 --> 00:12:02.028
הרבה מכם כל כך צעירים.

00:12:02.028 --> 00:12:03.961
מצאו את הדבר הזה שמעורר בכם השראה,

00:12:03.961 --> 00:12:05.885
שאתם אוהבים, ופשוט תרדפו אחריו.

00:12:05.885 --> 00:12:07.464
אתם יודעים, תלחמו על זה.

00:12:07.464 --> 00:12:08.975
מפני שזה מה שישנה את העולם הזה

00:12:08.975 --> 00:12:11.400
וזה מה שמגדיר אותנו.

00:12:11.400 --> 00:12:12.810
למרות מה שאנשים חושבים,

00:12:12.810 --> 00:12:15.222
הרגע שלי באופרה, ההמצאות שלי ב-TED

00:12:15.222 --> 00:12:16.399
לא מגדירים אותי.

00:12:16.399 --> 00:12:18.302
בגלל שאם הייתם הולכים אחריי הביתה ללוס אנג'לס,

00:12:18.302 --> 00:12:19.963
הייתם רואים אותי ממלצרת שולחנות,

00:12:19.963 --> 00:12:21.869
ועובדת בשמרטפות כדי לשלם את החשבונות

00:12:21.869 --> 00:12:24.790
בזמן שאני רודפת אחר החלום שלי להפוך ליוצרת סרטים.

00:12:24.790 --> 00:12:28.046
במעשים הקטנים, האנונימיים, החדגוניים,

00:12:28.046 --> 00:12:29.657
היומיומיים,

00:12:29.657 --> 00:12:33.557
אני צריכה להזכיר לעצמי להיות יוצאת דופן.

00:12:33.586 --> 00:12:36.060
ותאמינו לי, כאשר הדלת סגורה

00:12:36.060 --> 00:12:38.687
והמצלמות כבויות, זה קשה.

00:12:38.687 --> 00:12:41.081
אבל אם יש דבר אחד שאני רוצה שתקחו איתכם הביתה,

00:12:41.081 --> 00:12:42.060
דבר אחד שאני יכולה לומר

00:12:42.060 --> 00:12:43.632
לא רק לכם אלא גם לעצמי,

00:12:43.632 --> 00:12:46.578
זה שאלו הם המעשים שהופכים אותנו ליוצאים מן הכלל.

00:12:46.578 --> 00:12:48.386
לא הרגעים באופרה.

00:12:48.386 --> 00:12:50.124
תודה.