0:00:07.166,0:00:10.034
אור הוא הדבר הכי מהיר שאנו מכירים.

0:00:10.034,0:00:13.113
הוא כל-כך מהיר שאנו מודדים מרחקים עצומים

0:00:13.113,0:00:16.321
באמצעות חישוב כמה זמן [br]לוקח לאור לעבור אותם.

0:00:16.321,0:00:20.397
בשנה, האור עובר כ-10 טריליון ק"מ,

0:00:20.397,0:00:22.915
מרחק שאנו מכנים שנת-אור.

0:00:22.915,0:00:25.270
רק כדי לתת מושג כמה זה רחוק,

0:00:25.270,0:00:29.196
הירח, שלקח לחללית [br]אפולו 4 ימים להגיע אליו,

0:00:29.196,0:00:32.276
נמצא במרחק של רק 8 שניות-אור מהארץ.

0:00:32.276,0:00:36.698
הכוכב הכי קרוב אלינו אחרי [br]השמש הוא פרוקסימה סנטאורי,

0:00:36.698,0:00:39.731
במרחק של 4.24 שנות-אור.

0:00:39.731,0:00:44.276
שביל החלב שלנו הוא בערך [br]מאה אלף שנות-אור מקצה לקצה.

0:00:44.276,0:00:46.882
הגלקסיה הכי קרובה לשלנו, אנדרומדה,

0:00:46.882,0:00:49.857
נמצאת כ-2.5 מיליון שנות-אור מאיתנו.

0:00:49.857,0:00:52.616
מימדיו העצומים של החלל פשוט בלתי נתפסים.

0:00:52.616,0:00:56.959
אז כיצד אנו יודעים את [br]המרחק מכוכבים וגלקסיות?

0:00:56.959,0:01:01.234
כי הרי כאשר מביטים בשמיים [br]רואים מראה דו-מימדי שטוח.

0:01:01.234,0:01:05.321
אם מצביעים אל עבר כוכב מסויים, [br]לא ניתן לומר כמה הוא רחוק.

0:01:05.321,0:01:08.684
אז כיצד האסטרופיזיקאים מוצאים את המרחק?

0:01:08.684,0:01:10.915
עם עצמים שקרובים מאוד אלינו,

0:01:10.915,0:01:14.776
אפשר להשתמש במה שנקרא היסט טריגונומטרי.

0:01:14.776,0:01:16.550
הרעיון די פשוט.

0:01:16.550,0:01:17.962
נעשה ניסוי.

0:01:17.962,0:01:21.289
תחזיקו את האגודל ממול ותסגרו עין שמאל.

0:01:21.289,0:01:24.894
עכשיו, תפתחו עין שמאל ותסגרו עין ימין.

0:01:24.894,0:01:26.882
זה נראה כאילו האגודל זז,

0:01:26.882,0:01:31.069
בעוד שהעצמים היותר רחוקים [br]מאחור נשארו במקומם.

0:01:31.069,0:01:33.890
אותו רעיון עובד כאשר [br]אנו מביטים בכוכבים,

0:01:33.890,0:01:38.075
אבל הכוכבים הם הרבה יותר [br]רחוקים מאשר אורך ידינו,

0:01:38.075,0:01:39.926
וכדור-הארץ אינו כל-כך גדול,

0:01:39.926,0:01:43.079
לכן גם אם היו לנו טלסקופים [br]מוצבים לאורך קו-המשווה,

0:01:43.079,0:01:45.902
לא היינו רואים היסט כה גדול במיקום.

0:01:45.902,0:01:51.230
במקום זה, אנו בודקים את השינוי [br]במיקום הכוכב כל 6 חודשים,

0:01:51.230,0:01:55.638
נקודת האמצע של המסלול [br]השנתי של הארץ סביב השמש.

0:01:55.638,0:01:58.809
כאשר מודדים את המיקום [br]היחסי של הכוכבים בקיץ,

0:01:58.809,0:02:02.839
ואז שוב בחורף, זה כמו [br]להביט עם העין השניה.

0:02:02.839,0:02:05.440
כוכבים קרובים נראים [br]כאילו שזזו לעומת הרקע

0:02:05.440,0:02:08.327
של הכוכבים והגלקסיות היותר רחוקים.

0:02:08.327,0:02:13.090
אבל שיטה זו טובה רק לעצמים הרחוקים [br]לא יותר מאשר כמה אלפי שנות-אור.

0:02:13.090,0:02:15.782
מעבר לגלקסיה שלנו, המרחקים הם כה גדולים

0:02:15.782,0:02:20.811
שההיסט קטן מדי מכדי לגלותו אפילו [br]באמצעות המיכשור הכי רגיש.

0:02:20.811,0:02:23.719
לכן בשלב זה עלינו לסמוך על שיטה אחרת

0:02:23.719,0:02:27.459
העושה שימוש בסמנים הנקראים נרות תקניים.

0:02:27.459,0:02:32.079
נרות תקניים הם עצמים שבהירותם העצמית, [br]או עוצמת ההארה שלהם,

0:02:32.079,0:02:34.377
ידועות לנו היטב.

0:02:34.377,0:02:37.434
לדוגמא, אם אנו יודעים [br]מה עוצמת הההארה של נורה,

0:02:37.434,0:02:40.809
ומבקשים מחבר להחזיקה ולהתרחק מאיתנו,

0:02:40.809,0:02:43.736
אנו יודעים שכמות האור שמגיעה אלינו

0:02:43.736,0:02:47.153
תרד ביחס ריבועי למרחק.

0:02:47.153,0:02:49.588
כך, על-ידי השוואת כמות האור שמגיע אלינו

0:02:49.588,0:02:51.932
עם עוצמת ההארה האמיתית של הנורה,

0:02:51.932,0:02:55.034
ניתו לדעת מה המרחק של החבר מאיתנו.

0:02:55.034,0:02:58.284
באסטרונומיה, הנורה הופכת [br]להיות כוכב מסוג מסויים

0:02:58.284,0:03:00.791
הנקרא משתנה קפאידי.

0:03:00.791,0:03:03.028
כוכבים אלה הם בלתי יציבים בהווייתם,

0:03:03.028,0:03:06.997
כמו בלון המתפשט ומתכווץ בקביעות.

0:03:06.997,0:03:10.689
ובגלל שההתפשטות-התכווצות [br]גורמת לבהירותם להשתנות,

0:03:10.689,0:03:15.214
ניתן לחשב את עוצמת הארתם [br]על-ידי מדידת זמן המחזור,

0:03:15.214,0:03:19.159
כאשר הכוכבים שמאירים [br]יותר חזק משתנים יותר לאט.

0:03:19.159,0:03:21.534
על-ידי השוואת האור הנצפה מכוכבים אלה

0:03:21.534,0:03:24.450
לבהירותם העצמית כפי שחושבה בדרך הנ"ל,

0:03:24.450,0:03:26.936
ניתן לומר מה מרחקם מאיתנו.

0:03:26.936,0:03:30.245
לצערנו, זה עדיין לא סוף הסיפור.

0:03:30.245,0:03:34.796
ביכולתנו לצפות בכוכבים בודדים [br]עד למרחק של 40 מיליון שנות-אור,

0:03:34.796,0:03:37.893
שלאחריו הם הופכים [br]למטושטשים מדי לאיבחון.

0:03:37.893,0:03:41.085
אבל למרבה המזל יש לנו [br]נרות תקניים מסוג אחר:

0:03:41.085,0:03:44.465
הסוג הידוע של סופרנובה 1a.

0:03:44.465,0:03:49.747
סופרנובה היא התפוצצות אדירה של כוכב, [br]שהיא אחת הדרכים בה כוכב גווע.

0:03:49.747,0:03:51.580
התפוצצויות הללו הן כה בוהקות,

0:03:51.580,0:03:54.512
שאורן מאפיל על אור הגלקסיות [br]בהן הן מתרחשות.

0:03:54.512,0:03:57.701
לכן אף אם אין ביכולתנו [br]לראות כוכבים בודדים בגלקסיה,

0:03:57.701,0:04:00.843
עדיין אנו יכולים לראות [br]סופרנובה כאשר היא מתרחשת.

0:04:00.843,0:04:05.011
וסופרנובה מסוג 1a משמשת בתור נר תקני

0:04:05.011,0:04:08.638
מכיוון שעצם זוהר דועך [br]לאט יותר מעצם מעומעם.

0:04:08.638,0:04:10.925
מהבנה זו שלנו על הקשר

0:04:10.925,0:04:13.143
בין מידת הזוהר לקצב הדעיכה,

0:04:13.143,0:04:15.562
ניתן לנצל סופרנובות הללו כדי למדוד

0:04:15.562,0:04:18.738
מרחקים של עד כמה מיליארדי שנות-אור.

0:04:18.738,0:04:23.548
אבל מדוע זה כה חשוב לראות [br]עצמים כל-כך רחוקים?

0:04:23.548,0:04:26.662
היזכרו כמה מהר נע האור.

0:04:26.662,0:04:30.621
לדוגמא, לאור הנפלט מהשמש [br]יקח 8 דקות להגיע אלינו,

0:04:30.621,0:04:36.568
שזה אומר שהאור שאנו רואים כעת [br]הוא תמונה של השמש מלפני 8 דקות.

0:04:36.568,0:04:38.198
כאשר מסתכלים על ה"דובה הגדולה",

0:04:38.198,0:04:41.746
רואים אותה כפי שהיתה לפני 80 שנה.

0:04:41.746,0:04:43.434
ואותן גלקסיות מטושטשות?

0:04:43.434,0:04:45.681
הן נמצאות במרחק מיליוני שנות-אור.

0:04:45.681,0:04:49.388
זה לקח לאותו אור מיליוני [br]שנות-אור כדי להגיע אלינו.

0:04:49.388,0:04:54.676
כך שהיקום במובן מסויים הוא [br]מין מכונת זמן טבעית.

0:04:54.676,0:04:59.248
ככל שאנו צופים יותר רחוק, [br]כך היקום שאנו חוקרים צעיר יותר.

0:04:59.248,0:05:02.297
האסטרופיזיקאים מנסים [br]לקרוא את היסטוריית היקום,

0:05:02.297,0:05:06.055
ולהבין כיצד ומהיכן באנו.

0:05:06.055,0:05:10.870
היקום כל הזמן שולח לנו מידע בצורת אור.

0:05:10.870,0:05:13.745
מה שנשאר לנו זה לפענח אותו.