WEBVTT

00:00:01.461 --> 00:00:07.177
אז אם הייתי אומר לכם
שזה פרצוף של אושר טהור,

00:00:07.177 --> 00:00:09.968
הייתם קוראים לי משוגע?

00:00:10.678 --> 00:00:11.918
אני לא מאשים אתכם,

00:00:11.918 --> 00:00:16.172
מפני שכל פעם שאני מביט
בסלפי הארקטי הזה, אני רועד קצת.

00:00:16.920 --> 00:00:19.919
אני רוצה לספר לכם מעט על התמונה הזו.

NOTE Paragraph

00:00:19.919 --> 00:00:23.485
שחיתי באזור איי לופוטן בנורבגיה,

00:00:23.485 --> 00:00:25.190
ממש בתוך החוג הארקטי,

00:00:25.190 --> 00:00:28.348
והמים היו ממש באזור הקיפאון.

00:00:28.348 --> 00:00:32.179
האויר? 10- עם רוחות קפואות,

00:00:32.179 --> 00:00:35.615
וממש יכולתי להרגיש
את הדם מנסה לעזוב את ידי,

00:00:35.615 --> 00:00:40.375
רגלי ופני,
וממהר להגן על אברי החיוניים.

00:00:40.375 --> 00:00:42.149
זה היה הכי קר שאי פעם הרגשתי.

00:00:43.069 --> 00:00:47.921
אבל אפילו עם שפתיים נפוחות,
עיניים שקועות, ולחיים סמוקות מאדמומיות,

00:00:47.921 --> 00:00:53.867
גיליתי שבמקום הזה ממש
אני יכול למצוא אושר.

NOTE Paragraph

00:00:54.562 --> 00:00:57.627
עכשיו, כשזה מגיע לכאב,
הפסיכולוג ברוק באסטיאן

00:00:57.627 --> 00:00:59.972
כנראה אמר את זה הכי טוב כשהוא כתב,

00:00:59.972 --> 00:01:02.549
"כאב הוא סוג של קיצור דרך למודעות.

00:01:02.549 --> 00:01:06.218
זה גורם לנו פתאום להיות מודעים
לכל דבר בסביבה.

00:01:06.218 --> 00:01:08.192
הוא מושך אותנו בברוטליות פנימה

00:01:08.192 --> 00:01:12.718
למודעות חושית וירטואלית
של העולם ממש כמו מדיטציה."

NOTE Paragraph

00:01:13.047 --> 00:01:16.537
אם רעד זה סוג של מדיטציה,
אז אני הייתי מגדיר את עצמי כנזיר.

00:01:16.537 --> 00:01:17.387
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:17.387 --> 00:01:20.266
עכשיו, לפני שאכנס ללמה

00:01:20.266 --> 00:01:23.981
מישהו אי פעם ירצה לגלוש במים קפואים?

00:01:23.981 --> 00:01:26.558
הייתי שמח לתת לכם מעט פרספקטיבה

00:01:26.558 --> 00:01:29.162
על איך יום בחיי יכול להראות.

NOTE Paragraph

00:01:29.832 --> 00:01:35.799
(מוזיקה)

NOTE Paragraph

00:02:16.017 --> 00:02:19.544
(סרטון) איש: אני יודע שקיוונו לגלים טובים,

00:02:19.544 --> 00:02:22.424
אבל אף אחד לא חשב שזה יקרה.

00:02:22.424 --> 00:02:24.095
אני לא יכול להפסיק לרעוד.

00:02:24.095 --> 00:02:25.919
כל כך קר לי.

NOTE Paragraph

00:02:28.344 --> 00:02:31.432
(מוזיקה)

NOTE Paragraph

00:02:31.432 --> 00:02:34.185
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:02:36.135 --> 00:02:39.804
כריס בורקארד: אז, צלם גלישה, נכון?

00:02:39.804 --> 00:02:42.708
בכנות, אני בכלל לא יודע אם זה מקצוע אמיתי.

00:02:42.708 --> 00:02:44.844
ההורים של בהחלט לא חשבו כך

00:02:44.844 --> 00:02:49.718
כשאמרתי להם בגיל 19 שאני פורש מהעבודה שלי
כדי ללכת אחרי עבודת החלומות שלי

00:02:49.718 --> 00:02:54.294
שמיים כחולים, חופים טרופיים חמימים,
ושיזוף שנשאר לכל השנה.

00:02:54.294 --> 00:02:58.125
בשבילי, זה היה זה.
החיים לא יכלו להיות טובים יותר.

00:02:58.125 --> 00:03:02.769
להזיע את זה, לצלם גולשים
באתרי התיירות האקזוטיים האלה.

00:03:02.769 --> 00:03:04.510
אבל היתה רק בעיה אחת קטנה.

00:03:04.510 --> 00:03:08.109
ככל שביליתי יותר זמן
בנסיעות למקומות האקזוטיים האלה,

00:03:08.109 --> 00:03:10.534
זה נראה לי פחות מספק.

00:03:11.104 --> 00:03:14.909
יצאתי לחפש הרפתקה, 
ומה שמצאתי היה שגרה.

00:03:15.679 --> 00:03:20.439
דברים כמו ויפי, טלוויזיה,
ארוחות, וחיבור סלולרי קבוע

00:03:20.439 --> 00:03:23.411
היו בשבילי כל המלכודות
של מקומות מתויירים בכבדות

00:03:23.411 --> 00:03:25.709
בתוך ומחוץ למים,

00:03:25.709 --> 00:03:29.376
ולא לקח הרבה זמן
עד שהתחלתי להרגיש חנוק.

NOTE Paragraph

00:03:31.106 --> 00:03:35.223
התחלתי להשתוקק למרחבים פראיים ופתוחים,

00:03:35.223 --> 00:03:38.665
וכך יצאתי למצוא את המקומות
שאחרים ויתרו עליהם

00:03:38.665 --> 00:03:42.543
כקרים מדי, רחוקים מדי,
ומסוכנים מדי לגלישה,

00:03:42.543 --> 00:03:45.353
והאתגרים האלה עניינו אותי.

00:03:45.353 --> 00:03:49.485
פתחתי במסע צלב אישי נגד היום יומי,

00:03:49.485 --> 00:03:52.109
מפני שאם יש דבר אחד שהבנתי,

00:03:52.109 --> 00:03:53.961
זה שבכל קריירה,

00:03:53.961 --> 00:03:57.722
אפילו אחת שנראית מלאת זוהר כצילום גלישה,

00:03:57.722 --> 00:04:00.148
יש סכנה להפוך למונוטונית.

NOTE Paragraph

00:04:00.648 --> 00:04:03.702
אז בחיפוש שלי לשבור
את המונוטוניות, הבנתי משהו:

00:04:03.702 --> 00:04:06.656
יש רק בערך שליש מהאוקיינוסים
של כדור הארץ שחמים,

00:04:06.656 --> 00:04:09.587
וזו באמת רק רצועה דקה מסביב לקו המשווה.

00:04:09.587 --> 00:04:12.095
אז אם הייתי הולך למצוא את הגלים המושלמים,

00:04:12.095 --> 00:04:14.672
זה כנראה היה מתרחש במקום קר,

00:04:14.672 --> 00:04:16.553
שם הימים ידועים לשמצה בחספוסם,

00:04:16.553 --> 00:04:19.246
וזה בדיוק המקום להתחיל לחפש בו.

00:04:19.246 --> 00:04:21.777
ובטיול הראשון שלי לאיסלנד

00:04:21.777 --> 00:04:24.496
הרגשתי שמצאתי בדיוק מה שחיפשתי.

NOTE Paragraph

00:04:24.846 --> 00:04:28.023
נדהמתי מהיופי הטבעי של הנוף,

00:04:28.023 --> 00:04:32.219
אבל יותר חשוב, לא יכולתי להאמין
שמצאנו גלים כאלה מושלמים

00:04:32.219 --> 00:04:35.229
בחלק כזה מרוחק וקשה של העולם.

00:04:35.639 --> 00:04:37.915
בנקודה מסויימת, הגענו לחוף

00:04:37.915 --> 00:04:41.018
ומצאנו גושים מסיביים
של קרח שהצטברו על החוף.

00:04:41.018 --> 00:04:43.371
הם יצרו את המחסום הזה בינינו לבין הגלים,

00:04:43.371 --> 00:04:45.761
והיינו צריכים למצוא דרך כמו במבוך

00:04:45.761 --> 00:04:47.348
רק כדי לצאת אל הגלים,

00:04:47.348 --> 00:04:48.473
וברגע שהיינו שם,

00:04:48.473 --> 00:04:51.511
דחפנו הצידה את חתיכות הקרח
בנסיון להגיע לגלים.

00:04:51.511 --> 00:04:55.468
זו היתה חוויה מדהימה,
כזו שלעולם לא אשכח,

00:04:55.468 --> 00:04:58.254
מפני שבתוך התנאים הקשים האלה,

00:04:58.254 --> 00:05:02.976
הרגשתי כאילו נתקלתי
באחד המקומות השקטים האחרונים,

00:05:02.976 --> 00:05:05.991
מקום בו מצאתי בהירות וחיבור עם העולם

00:05:05.991 --> 00:05:08.913
שידעתי שלעולם לא אמצא על חוף צפוף.

NOTE Paragraph

00:05:10.073 --> 00:05:13.231
הייתי מכור. הייתי מכור.(צחוק)

00:05:13.231 --> 00:05:16.087
כל הזמן חשבתי על מים קרים,

00:05:16.087 --> 00:05:17.399
ומהנקודה הזו והלאה,

00:05:17.399 --> 00:05:20.729
הקריירה שלי התמקדה בסוגים אלה
של סביבות קשות ולא סלחניות,

00:05:20.729 --> 00:05:24.605
וזה לקח אותי למקומות כמו רוסיה,
נורווגיה, אלסקה, איסלנד, צ'ילה,

00:05:24.605 --> 00:05:27.534
איי פרעה, והרבה מקומות בינהם.

00:05:27.534 --> 00:05:30.552
ואחד הדברים האהובים עלי בנוגע למקומות האלה

00:05:30.552 --> 00:05:34.453
היה פשוט האתגר והיצירתיות
שנדרשה רק כדי להגיע לשם:

00:05:34.453 --> 00:05:36.659
שעות, ימים, שבועות שבילינו ב Google Earth

00:05:36.659 --> 00:05:40.828
בניסיון למצוא כל חוף מרוחק
או שונית שיכולנו להגיע אליה.

00:05:41.418 --> 00:05:44.848
וברגע שהגענו אליהם,
הרכבים היו יצירתיים באותה מידה:

00:05:44.848 --> 00:05:47.757
אופנועי שלג, נושאי גייסות רוסיים
בעלי שישה גלגלים,

00:05:47.757 --> 00:05:51.054
וכמה טיסות הליקופטר ממש מפוקפקות.

00:05:51.054 --> 00:05:53.260
(צחוק)

00:05:53.260 --> 00:05:55.920
הליקופטרים ממש מפחידים אותי, דרך אגב.

NOTE Paragraph

00:05:56.510 --> 00:05:59.042
היה שייט סירה ממש קופצני אחד

00:05:59.042 --> 00:06:02.158
במעלה החוף מהאי ונקובר
לנקודת גלישה רחוקה,

00:06:02.158 --> 00:06:04.777
בה צפינו בחוסר אונים מהמים

00:06:04.777 --> 00:06:07.168
איך דובים הורסים את המחנה שלנו.

00:06:07.168 --> 00:06:10.188
הם הלכו עם האוכל שלנו
וחתיכות של האוהל,

00:06:10.188 --> 00:06:13.400
והבהירו לנו
שאנחנו בתחתית שרשרת המזון

00:06:13.400 --> 00:06:15.527
ושזה האתר שלהם, לא שלנו.

00:06:15.527 --> 00:06:17.454
אבל בשבילי, הטיול הזה

00:06:17.454 --> 00:06:22.046
היה עדות לפראות עבורה
החלפתי את החופים המתויירים.

NOTE Paragraph

00:06:24.066 --> 00:06:28.120
עכשיו, רק כשנסעתי לנורווגיה
-- (צחוק) --

00:06:28.123 --> 00:06:31.204
באמת למדתי להעריך את הקור.

00:06:32.294 --> 00:06:34.206
אז זה המקום

00:06:34.206 --> 00:06:37.573
בו כמה מהסופות הכי גדולות
והכי אלימות בעולם

00:06:37.573 --> 00:06:40.627
שולחות גלים עצומים שמתרסקים לתוך החוף.

00:06:40.627 --> 00:06:44.605
היינו בפיורד זעיר ומרוחק
ממש בתוך החוג הארקטי.

00:06:44.605 --> 00:06:47.151
היתה בו אוכלוסיה גדולה יותר
של כבשים מאנשים,

00:06:47.151 --> 00:06:50.201
אז עזרה אם היינו צריכים אותה
לא היתה בנמצא.

00:06:50.936 --> 00:06:53.151
הייתי במים וצילמתי תמונות של גולשים,

00:06:53.151 --> 00:06:55.281
והתחיל לרדת שלג.

00:06:56.241 --> 00:06:59.867
ואז הטמפרטורה התחילה לצנוח.

00:07:00.458 --> 00:07:03.843
ואמרתי לעצמי, 
אין סיכוי שתצא מהמים.

00:07:03.843 --> 00:07:07.437
נסעת כל הדרך לפה,
וזה בדיוק מה שחיכית לו:

00:07:07.437 --> 00:07:09.519
תנאים קפואים עם גלים מושלמים.

00:07:09.519 --> 00:07:12.537
ולמרות שלא יכולתי אפילו להרגיש
את האצבע שלי כדי ללחוץ על הכפתור,

00:07:12.537 --> 00:07:14.049
ידעתי שאני לא אצא.

00:07:14.049 --> 00:07:16.842
אז פשוט עשיתי מה שיכולתי,
ניערתי את זה, מה שלא יהיה.

00:07:16.842 --> 00:07:18.525
אבל זו היתה הנקודה בה הרגשתי

00:07:18.525 --> 00:07:20.644
את הרוח זורמת דרך העמק ומכה בי,

00:07:20.644 --> 00:07:26.056
ומה שהתחיל כשלג קל הפך במהרה לסופה שלמה,

00:07:26.058 --> 00:07:30.226
והתחלתי לאבד תפישה של היכן אני.

00:07:30.932 --> 00:07:34.092
לא ידעתי אם אני נסחף לים או לחוף,

00:07:34.095 --> 00:07:38.047
וכל מה שיכולתי להבין
היה את הצליל החלש של השחפים

00:07:38.047 --> 00:07:40.170
וגלים מתנפצים.

NOTE Paragraph

00:07:40.810 --> 00:07:45.646
עכשיו, ידעתי שלמקום הזה היה מוניטין
של ספינות טבועות וקרקוע מטוסים,

00:07:45.646 --> 00:07:50.037
ולמרות שצפתי שם,
התחלתי קצת להילחץ.

00:07:50.609 --> 00:07:52.977
למעשה, התחרפנתי לגמרי --

00:07:52.977 --> 00:07:56.414
(צחוק) -- והייתי על גבול ההיפותרמיה,

00:07:56.414 --> 00:07:59.595
והחברים שלי בסוף היו צריכים
לעזור לי לצאת מהמים.

00:07:59.595 --> 00:08:02.752
ואני לא יודע אם זו היתה תוצאה של הזיה,

00:08:02.752 --> 00:08:04.912
אבל הם אמרו לי מאוחר יותר

00:08:04.912 --> 00:08:09.091
שהיה לי חיוך על פני כל הזמן.

NOTE Paragraph

00:08:10.415 --> 00:08:12.528
עכשיו, זה היה המסע הזה

00:08:12.528 --> 00:08:16.312
וכנראה בדיוק הנסיון הזה
בו באמת התחלתי להרגיש

00:08:16.312 --> 00:08:20.272
כאילו כל צילום היה בעל ערך רב,

00:08:20.272 --> 00:08:24.302
מפני שפתאום באותו רגע,
זה היה משהו שנאלצתי להרוויח.

00:08:25.352 --> 00:08:30.257
והבנתי, שכל הרעידות האלה
לימדו אותי משהו:

00:08:30.257 --> 00:08:34.270
בחיים, אין קיצורי דרך לאושר.

00:08:35.120 --> 00:08:38.893
כל מה ששווה לרדוף אחריו
ידרוש מאיתנו לסבול

00:08:38.893 --> 00:08:40.855
ממש מעט,

00:08:40.855 --> 00:08:44.547
והסבל הקטן הזה שעשיתי בשביל הצילום שלי,

00:08:44.547 --> 00:08:47.844
הוסיף ערך לעבודה שלי
שהיתה הרבה יותר משמעותית בשבילי

00:08:47.844 --> 00:08:50.180
מאשר רק לנסות למלא דפים במגזינים.

00:08:51.900 --> 00:08:58.208
תבינו, אני נתתי פיסה מעצמי במקומות האלה,

00:08:58.208 --> 00:09:00.755
ומה שהלכתי איתו

00:09:00.755 --> 00:09:05.046
היתה תחושה של הגשמה שתמיד חיפשתי.

NOTE Paragraph

00:09:06.326 --> 00:09:09.298
אז אני מביט שוב בתמונה הזו.

00:09:09.298 --> 00:09:14.018
זה קל לראות אצבעות קפואות
וחליפות צלילה לקור

00:09:14.018 --> 00:09:17.082
ואפילו את המאבק שנדרש כדי להגיע לשם,

00:09:17.082 --> 00:09:21.128
אבל יותר מכל, מה שאני רואה הוא את האושר.

NOTE Paragraph

00:09:21.935 --> 00:09:23.996
תודה רבה לכם.

NOTE Paragraph

00:09:23.996 --> 00:09:29.383
(מחיאות כפיים)