1 00:00:01,461 --> 00:00:07,177 אז אם הייתי אומר לכם שזה פרצוף של אושר טהור, 2 00:00:07,177 --> 00:00:09,968 הייתם קוראים לי משוגע? 3 00:00:10,678 --> 00:00:11,918 אני לא מאשים אתכם, 4 00:00:11,918 --> 00:00:16,172 מפני שכל פעם שאני מביט בסלפי הארקטי הזה, אני רועד קצת. 5 00:00:16,920 --> 00:00:19,919 אני רוצה לספר לכם מעט על התמונה הזו. 6 00:00:19,919 --> 00:00:23,485 שחיתי באזור איי לופוטן בנורבגיה, 7 00:00:23,485 --> 00:00:25,190 ממש בתוך החוג הארקטי, 8 00:00:25,190 --> 00:00:28,348 והמים היו ממש באזור הקיפאון. 9 00:00:28,348 --> 00:00:32,179 האויר? 10- עם רוחות קפואות, 10 00:00:32,179 --> 00:00:35,615 וממש יכולתי להרגיש את הדם מנסה לעזוב את ידי, 11 00:00:35,615 --> 00:00:40,375 רגלי ופני, וממהר להגן על אברי החיוניים. 12 00:00:40,375 --> 00:00:42,149 זה היה הכי קר שאי פעם הרגשתי. 13 00:00:43,069 --> 00:00:47,921 אבל אפילו עם שפתיים נפוחות, עיניים שקועות, ולחיים סמוקות מאדמומיות, 14 00:00:47,921 --> 00:00:53,867 גיליתי שבמקום הזה ממש אני יכול למצוא אושר. 15 00:00:54,562 --> 00:00:57,627 עכשיו, כשזה מגיע לכאב, הפסיכולוג ברוק באסטיאן 16 00:00:57,627 --> 00:00:59,972 כנראה אמר את זה הכי טוב כשהוא כתב, 17 00:00:59,972 --> 00:01:02,549 "כאב הוא סוג של קיצור דרך למודעות. 18 00:01:02,549 --> 00:01:06,218 זה גורם לנו פתאום להיות מודעים לכל דבר בסביבה. 19 00:01:06,218 --> 00:01:08,192 הוא מושך אותנו בברוטליות פנימה 20 00:01:08,192 --> 00:01:12,718 למודעות חושית וירטואלית של העולם ממש כמו מדיטציה." 21 00:01:13,047 --> 00:01:16,537 אם רעד זה סוג של מדיטציה, אז אני הייתי מגדיר את עצמי כנזיר. 22 00:01:16,537 --> 00:01:17,387 (צחוק) 23 00:01:17,387 --> 00:01:20,266 עכשיו, לפני שאכנס ללמה 24 00:01:20,266 --> 00:01:23,981 מישהו אי פעם ירצה לגלוש במים קפואים? 25 00:01:23,981 --> 00:01:26,558 הייתי שמח לתת לכם מעט פרספקטיבה 26 00:01:26,558 --> 00:01:29,162 על איך יום בחיי יכול להראות. 27 00:01:29,832 --> 00:01:35,799 (מוזיקה) 28 00:02:16,017 --> 00:02:19,544 (סרטון) איש: אני יודע שקיוונו לגלים טובים, 29 00:02:19,544 --> 00:02:22,424 אבל אף אחד לא חשב שזה יקרה. 30 00:02:22,424 --> 00:02:24,095 אני לא יכול להפסיק לרעוד. 31 00:02:24,095 --> 00:02:25,919 כל כך קר לי. 32 00:02:28,344 --> 00:02:31,432 (מוזיקה) 33 00:02:31,432 --> 00:02:34,185 (מחיאות כפיים) 34 00:02:36,135 --> 00:02:39,804 כריס בורקארד: אז, צלם גלישה, נכון? 35 00:02:39,804 --> 00:02:42,708 בכנות, אני בכלל לא יודע אם זה מקצוע אמיתי. 36 00:02:42,708 --> 00:02:44,844 ההורים של בהחלט לא חשבו כך 37 00:02:44,844 --> 00:02:49,718 כשאמרתי להם בגיל 19 שאני פורש מהעבודה שלי כדי ללכת אחרי עבודת החלומות שלי 38 00:02:49,718 --> 00:02:54,294 שמיים כחולים, חופים טרופיים חמימים, ושיזוף שנשאר לכל השנה. 39 00:02:54,294 --> 00:02:58,125 בשבילי, זה היה זה. החיים לא יכלו להיות טובים יותר. 40 00:02:58,125 --> 00:03:02,769 להזיע את זה, לצלם גולשים באתרי התיירות האקזוטיים האלה. 41 00:03:02,769 --> 00:03:04,510 אבל היתה רק בעיה אחת קטנה. 42 00:03:04,510 --> 00:03:08,109 ככל שביליתי יותר זמן בנסיעות למקומות האקזוטיים האלה, 43 00:03:08,109 --> 00:03:10,534 זה נראה לי פחות מספק. 44 00:03:11,104 --> 00:03:14,909 יצאתי לחפש הרפתקה, ומה שמצאתי היה שגרה. 45 00:03:15,679 --> 00:03:20,439 דברים כמו ויפי, טלוויזיה, ארוחות, וחיבור סלולרי קבוע 46 00:03:20,439 --> 00:03:23,411 היו בשבילי כל המלכודות של מקומות מתויירים בכבדות 47 00:03:23,411 --> 00:03:25,709 בתוך ומחוץ למים, 48 00:03:25,709 --> 00:03:29,376 ולא לקח הרבה זמן עד שהתחלתי להרגיש חנוק. 49 00:03:31,106 --> 00:03:35,223 התחלתי להשתוקק למרחבים פראיים ופתוחים, 50 00:03:35,223 --> 00:03:38,665 וכך יצאתי למצוא את המקומות שאחרים ויתרו עליהם 51 00:03:38,665 --> 00:03:42,543 כקרים מדי, רחוקים מדי, ומסוכנים מדי לגלישה, 52 00:03:42,543 --> 00:03:45,353 והאתגרים האלה עניינו אותי. 53 00:03:45,353 --> 00:03:49,485 פתחתי במסע צלב אישי נגד היום יומי, 54 00:03:49,485 --> 00:03:52,109 מפני שאם יש דבר אחד שהבנתי, 55 00:03:52,109 --> 00:03:53,961 זה שבכל קריירה, 56 00:03:53,961 --> 00:03:57,722 אפילו אחת שנראית מלאת זוהר כצילום גלישה, 57 00:03:57,722 --> 00:04:00,148 יש סכנה להפוך למונוטונית. 58 00:04:00,648 --> 00:04:03,702 אז בחיפוש שלי לשבור את המונוטוניות, הבנתי משהו: 59 00:04:03,702 --> 00:04:06,656 יש רק בערך שליש מהאוקיינוסים של כדור הארץ שחמים, 60 00:04:06,656 --> 00:04:09,587 וזו באמת רק רצועה דקה מסביב לקו המשווה. 61 00:04:09,587 --> 00:04:12,095 אז אם הייתי הולך למצוא את הגלים המושלמים, 62 00:04:12,095 --> 00:04:14,672 זה כנראה היה מתרחש במקום קר, 63 00:04:14,672 --> 00:04:16,553 שם הימים ידועים לשמצה בחספוסם, 64 00:04:16,553 --> 00:04:19,246 וזה בדיוק המקום להתחיל לחפש בו. 65 00:04:19,246 --> 00:04:21,777 ובטיול הראשון שלי לאיסלנד 66 00:04:21,777 --> 00:04:24,496 הרגשתי שמצאתי בדיוק מה שחיפשתי. 67 00:04:24,846 --> 00:04:28,023 נדהמתי מהיופי הטבעי של הנוף, 68 00:04:28,023 --> 00:04:32,219 אבל יותר חשוב, לא יכולתי להאמין שמצאנו גלים כאלה מושלמים 69 00:04:32,219 --> 00:04:35,229 בחלק כזה מרוחק וקשה של העולם. 70 00:04:35,639 --> 00:04:37,915 בנקודה מסויימת, הגענו לחוף 71 00:04:37,915 --> 00:04:41,018 ומצאנו גושים מסיביים של קרח שהצטברו על החוף. 72 00:04:41,018 --> 00:04:43,371 הם יצרו את המחסום הזה בינינו לבין הגלים, 73 00:04:43,371 --> 00:04:45,761 והיינו צריכים למצוא דרך כמו במבוך 74 00:04:45,761 --> 00:04:47,348 רק כדי לצאת אל הגלים, 75 00:04:47,348 --> 00:04:48,473 וברגע שהיינו שם, 76 00:04:48,473 --> 00:04:51,511 דחפנו הצידה את חתיכות הקרח בנסיון להגיע לגלים. 77 00:04:51,511 --> 00:04:55,468 זו היתה חוויה מדהימה, כזו שלעולם לא אשכח, 78 00:04:55,468 --> 00:04:58,254 מפני שבתוך התנאים הקשים האלה, 79 00:04:58,254 --> 00:05:02,976 הרגשתי כאילו נתקלתי באחד המקומות השקטים האחרונים, 80 00:05:02,976 --> 00:05:05,991 מקום בו מצאתי בהירות וחיבור עם העולם 81 00:05:05,991 --> 00:05:08,913 שידעתי שלעולם לא אמצא על חוף צפוף. 82 00:05:10,073 --> 00:05:13,231 הייתי מכור. הייתי מכור.(צחוק) 83 00:05:13,231 --> 00:05:16,087 כל הזמן חשבתי על מים קרים, 84 00:05:16,087 --> 00:05:17,399 ומהנקודה הזו והלאה, 85 00:05:17,399 --> 00:05:20,729 הקריירה שלי התמקדה בסוגים אלה של סביבות קשות ולא סלחניות, 86 00:05:20,729 --> 00:05:24,605 וזה לקח אותי למקומות כמו רוסיה, נורווגיה, אלסקה, איסלנד, צ'ילה, 87 00:05:24,605 --> 00:05:27,534 איי פרעה, והרבה מקומות בינהם. 88 00:05:27,534 --> 00:05:30,552 ואחד הדברים האהובים עלי בנוגע למקומות האלה 89 00:05:30,552 --> 00:05:34,453 היה פשוט האתגר והיצירתיות שנדרשה רק כדי להגיע לשם: 90 00:05:34,453 --> 00:05:36,659 שעות, ימים, שבועות שבילינו ב Google Earth 91 00:05:36,659 --> 00:05:40,828 בניסיון למצוא כל חוף מרוחק או שונית שיכולנו להגיע אליה. 92 00:05:41,418 --> 00:05:44,848 וברגע שהגענו אליהם, הרכבים היו יצירתיים באותה מידה: 93 00:05:44,848 --> 00:05:47,757 אופנועי שלג, נושאי גייסות רוסיים בעלי שישה גלגלים, 94 00:05:47,757 --> 00:05:51,054 וכמה טיסות הליקופטר ממש מפוקפקות. 95 00:05:51,054 --> 00:05:53,260 (צחוק) 96 00:05:53,260 --> 00:05:55,920 הליקופטרים ממש מפחידים אותי, דרך אגב. 97 00:05:56,510 --> 00:05:59,042 היה שייט סירה ממש קופצני אחד 98 00:05:59,042 --> 00:06:02,158 במעלה החוף מהאי ונקובר לנקודת גלישה רחוקה, 99 00:06:02,158 --> 00:06:04,777 בה צפינו בחוסר אונים מהמים 100 00:06:04,777 --> 00:06:07,168 איך דובים הורסים את המחנה שלנו. 101 00:06:07,168 --> 00:06:10,188 הם הלכו עם האוכל שלנו וחתיכות של האוהל, 102 00:06:10,188 --> 00:06:13,400 והבהירו לנו שאנחנו בתחתית שרשרת המזון 103 00:06:13,400 --> 00:06:15,527 ושזה האתר שלהם, לא שלנו. 104 00:06:15,527 --> 00:06:17,454 אבל בשבילי, הטיול הזה 105 00:06:17,454 --> 00:06:22,046 היה עדות לפראות עבורה החלפתי את החופים המתויירים. 106 00:06:24,066 --> 00:06:28,120 עכשיו, רק כשנסעתי לנורווגיה -- (צחוק) -- 107 00:06:28,123 --> 00:06:31,204 באמת למדתי להעריך את הקור. 108 00:06:32,294 --> 00:06:34,206 אז זה המקום 109 00:06:34,206 --> 00:06:37,573 בו כמה מהסופות הכי גדולות והכי אלימות בעולם 110 00:06:37,573 --> 00:06:40,627 שולחות גלים עצומים שמתרסקים לתוך החוף. 111 00:06:40,627 --> 00:06:44,605 היינו בפיורד זעיר ומרוחק ממש בתוך החוג הארקטי. 112 00:06:44,605 --> 00:06:47,151 היתה בו אוכלוסיה גדולה יותר של כבשים מאנשים, 113 00:06:47,151 --> 00:06:50,201 אז עזרה אם היינו צריכים אותה לא היתה בנמצא. 114 00:06:50,936 --> 00:06:53,151 הייתי במים וצילמתי תמונות של גולשים, 115 00:06:53,151 --> 00:06:55,281 והתחיל לרדת שלג. 116 00:06:56,241 --> 00:06:59,867 ואז הטמפרטורה התחילה לצנוח. 117 00:07:00,458 --> 00:07:03,843 ואמרתי לעצמי, אין סיכוי שתצא מהמים. 118 00:07:03,843 --> 00:07:07,437 נסעת כל הדרך לפה, וזה בדיוק מה שחיכית לו: 119 00:07:07,437 --> 00:07:09,519 תנאים קפואים עם גלים מושלמים. 120 00:07:09,519 --> 00:07:12,537 ולמרות שלא יכולתי אפילו להרגיש את האצבע שלי כדי ללחוץ על הכפתור, 121 00:07:12,537 --> 00:07:14,049 ידעתי שאני לא אצא. 122 00:07:14,049 --> 00:07:16,842 אז פשוט עשיתי מה שיכולתי, ניערתי את זה, מה שלא יהיה. 123 00:07:16,842 --> 00:07:18,525 אבל זו היתה הנקודה בה הרגשתי 124 00:07:18,525 --> 00:07:20,644 את הרוח זורמת דרך העמק ומכה בי, 125 00:07:20,644 --> 00:07:26,056 ומה שהתחיל כשלג קל הפך במהרה לסופה שלמה, 126 00:07:26,058 --> 00:07:30,226 והתחלתי לאבד תפישה של היכן אני. 127 00:07:30,932 --> 00:07:34,092 לא ידעתי אם אני נסחף לים או לחוף, 128 00:07:34,095 --> 00:07:38,047 וכל מה שיכולתי להבין היה את הצליל החלש של השחפים 129 00:07:38,047 --> 00:07:40,170 וגלים מתנפצים. 130 00:07:40,810 --> 00:07:45,646 עכשיו, ידעתי שלמקום הזה היה מוניטין של ספינות טבועות וקרקוע מטוסים, 131 00:07:45,646 --> 00:07:50,037 ולמרות שצפתי שם, התחלתי קצת להילחץ. 132 00:07:50,609 --> 00:07:52,977 למעשה, התחרפנתי לגמרי -- 133 00:07:52,977 --> 00:07:56,414 (צחוק) -- והייתי על גבול ההיפותרמיה, 134 00:07:56,414 --> 00:07:59,595 והחברים שלי בסוף היו צריכים לעזור לי לצאת מהמים. 135 00:07:59,595 --> 00:08:02,752 ואני לא יודע אם זו היתה תוצאה של הזיה, 136 00:08:02,752 --> 00:08:04,912 אבל הם אמרו לי מאוחר יותר 137 00:08:04,912 --> 00:08:09,091 שהיה לי חיוך על פני כל הזמן. 138 00:08:10,415 --> 00:08:12,528 עכשיו, זה היה המסע הזה 139 00:08:12,528 --> 00:08:16,312 וכנראה בדיוק הנסיון הזה בו באמת התחלתי להרגיש 140 00:08:16,312 --> 00:08:20,272 כאילו כל צילום היה בעל ערך רב, 141 00:08:20,272 --> 00:08:24,302 מפני שפתאום באותו רגע, זה היה משהו שנאלצתי להרוויח. 142 00:08:25,352 --> 00:08:30,257 והבנתי, שכל הרעידות האלה לימדו אותי משהו: 143 00:08:30,257 --> 00:08:34,270 בחיים, אין קיצורי דרך לאושר. 144 00:08:35,120 --> 00:08:38,893 כל מה ששווה לרדוף אחריו ידרוש מאיתנו לסבול 145 00:08:38,893 --> 00:08:40,855 ממש מעט, 146 00:08:40,855 --> 00:08:44,547 והסבל הקטן הזה שעשיתי בשביל הצילום שלי, 147 00:08:44,547 --> 00:08:47,844 הוסיף ערך לעבודה שלי שהיתה הרבה יותר משמעותית בשבילי 148 00:08:47,844 --> 00:08:50,180 מאשר רק לנסות למלא דפים במגזינים. 149 00:08:51,900 --> 00:08:58,208 תבינו, אני נתתי פיסה מעצמי במקומות האלה, 150 00:08:58,208 --> 00:09:00,755 ומה שהלכתי איתו 151 00:09:00,755 --> 00:09:05,046 היתה תחושה של הגשמה שתמיד חיפשתי. 152 00:09:06,326 --> 00:09:09,298 אז אני מביט שוב בתמונה הזו. 153 00:09:09,298 --> 00:09:14,018 זה קל לראות אצבעות קפואות וחליפות צלילה לקור 154 00:09:14,018 --> 00:09:17,082 ואפילו את המאבק שנדרש כדי להגיע לשם, 155 00:09:17,082 --> 00:09:21,128 אבל יותר מכל, מה שאני רואה הוא את האושר. 156 00:09:21,935 --> 00:09:23,996 תודה רבה לכם. 157 00:09:23,996 --> 00:09:29,383 (מחיאות כפיים)