ויטמין פשוט אחד יכול להפחית
את הסיכון שלכם למחלות לב.
אכילת שוקולד מפחיתה לחץ בסטודנטים.
תרופות חדשות מאריכות חיים
של חולים עם מחלות נדירות.
כותרות בריאות כמו אלו מפורסמות יום יום,
ולפעמים מעלות טענות מנוגדות.
יכול להיות חוסר התאמה בין כותרות כלליות,
לוכדות תשומת לב, לבין המחקרים הרפואיים
הספציפיים והזהירים שהן מפרסמות.
אז איך אפשר להימנע מליפול ברשתן
של כותרות מושכות?
הדרך הטובה ביותר להערכת אמינות הכותרת
היא לקרוא את המחקר המקורי עליו היא דיווחה.
המצאנו מחקר היפותטי
לכל אחת משלוש הכותרות האלו.
צפו בהסבר של הדוגמה הראשונה,
ואז עצרו בכותרת כדי לענות על השאלה.
אלה תרחישים מופשטים.
מחקר אמיתי יתאר הרבה יותר גורמים
באופן מפורט,
אבל למטרת התרגיל הזה,
הניחו שכל המידע שאתם צריכים מופיע.
בואו נתחיל בלשקול
את ההשפעות הקרדיו-ווסקולריות
של ויטמין מסויים, "בריאותיון".
המחקר מצא שלמשתתפים שלקחו בריאותיון
היתה רמה גבוהה יותר של כולסטרול טוב
מאלה שלקחו פלצבו.
רמת הכולסטרול שלהם נהייתה דומה לזו
של אנשים עם רמות טבעיות גבוהות
של כולסטרול זה.
מחקרים קודמים הראו שאנשים
עם רמות טבעיות גבוהות
של כולסטרול בריאטוב
סובלים פחות ממחלות לב.
אז מה הופך את הכותרת למטעה:
"הבריאותיון מפחית את הסיכוי למחלות לב."
הבעיה עם הכותרת היא שהמחקר לא בדק למעשה
אם הבריאותיון מפחית מחלות לב.
הוא רק מדד את השפעת הבריאותיון
על סוג מסוים של כולסטרול.
העובדה שלאנשים עם רמות טבעיות גבוהות
של הכולסטרול הזה
יש סיכון נמוך יותר להתקפי לב
לא אומרת שזה נכון גם לאנשים
שמעלים את הכולסטרול בעזרת הבריאותיון.
עכשיו כשפיצחתם את מקרה הבריאותיון,
נסו את התעלומה המושכת הבאה:
היחס בין אכילת שוקולד ללחץ.
המחקר ההיפותטי הזה גייס עשרה סטודנטים.
חצי מהם צרכו מנה יומית של שוקולד,
בעוד החצי השני לא.
כחברים לכיתה, לכולם היה אותו לוח זמנים.
בסוף המחקר, אוכלי השוקולד פחות לחוצים
מאשר חבריהם נטולי השוקולד.
מה שגוי בכותרת הזו:
"אכילת שוקולד מפחיתה לחץ בסטודנטים"
קשה להסיק על תלמידים בכלל ממדגם של 10 איש.
ככל שיש פחות אנשים במדגם מקרי,
כך יורד הסיכוי שהמדגם מייצג היטב
את אוכלוסיית היעד בכללותה.
לדוגמה, אם באוכלוסיה הכללית
יש 50% בנים ו-50% בנות,
הסיכוי לקבל מדגם מוטה של 10
שמכיל 70% בנים ו 30% בנות, הוא בערך 12%.
במדגם של 100 איש,
הסיכוי הוא פחות מ- 0.0025%,
ובמדגם של 1,000 איש,
הסיכויים פחותים מ 6x 10^-36.
בדומה לכך, כשיש פחות משתתפים
לכל תוצאה בודדת יש השפעה גדולה יותר
על התוצאות --
ולכן היא יכולה להטות את התמונה הכוללת.
ועדיין, יש הרבה סיבות טובות לכך שמדענים
מריצים מחקרים על קבוצות קטנות.
כשמתחילים עם מדגם קטן
אפשר להעריך אם התוצאות מספיק מבטיחות
כדי להריץ מחקרים יותר רחבים ומקיפים.
ויש גם מחקרים שדורשים משתתפים ספציפיים
שאולי בלתי אפשרי לגייס רבים מהם.
המפתח הוא יכולת שחזור --
אם מאמר מסיק מסקנות ממחקר קטן אחד,
המסקנה יכולה להיות חשודה --
אבל אם המאמר מבוסס על הרבה מחקרים
שמצאו תוצאות דומות,
הוא יותר אמין.
נותרה לנו עדיין חידה אחת.
בתרחיש הזה, מחקר בוחן תרופה חדשה
למחלה נדירה וקטלנית.
במדגם של 2000 חולים שזה עתה אובחנו,
אלה שלוקחים את התרופה
חיים יותר זמן מאלו שלקחו פלצבו.
הפעם, השאלה היא מעט שונה.
איזה מידע נוסף תרצו לדעת
לפני שתחליטו אם הכותרת,
"תרופה חדשה מאריכה חיים של חולים
עם מחלה נדירה", מוצדקת?
לפני שתחליטו,
תרצו לדעת בכמה זמן התרופה
מאריכה את חיי החולים.
לפעמים, למחקר יכולות להיות תוצאות,
שבעוד הן נכונות מדעית,
אין להן השפעה משמעותית בחיים.
לדוגמה, ניסוי אמיתי אחד
של תרופה לסרטן הלבלב
גילה עליה בתוחלת החיים --
של עשרה ימים.
בפעם הבאה שאתם רואים
כותרות רפואיות מפתיעות,
קראו את המאמר המקורי.
גם אם המאמר המלא אינו זמין בחינם,
בדרך-כלל, תוכלו למצוא
את סיכום המחקר ותוצאותיו
בתקצירים המפורסמים בחינם,
או אפילו בתוך הטקסט של מאמר החדשות.
זה מרגש לשמוע על מחקר מדעי בחדשות,
וחשוב להבין את הממצאים שלו.