WEBVTT 00:00:00.835 --> 00:00:02.990 מארק טוויין סיכם את מה שאני מחשיבה 00:00:02.990 --> 00:00:06.110 כאחת הבעיות הבסיסיות של מדע הקוגניציה 00:00:06.110 --> 00:00:07.820 במשפט שנון אחד. 00:00:08.410 --> 00:00:11.492 הוא אמר, "יש משהו מרתק במדע. 00:00:11.492 --> 00:00:14.720 אדם מקבל החזרה כה גדולה של השערות 00:00:14.720 --> 00:00:17.924 תמורת השקעה כל כך זעומה בעובדה." 00:00:17.924 --> 00:00:19.509 (צחוק) NOTE Paragraph 00:00:20.199 --> 00:00:22.803 טוויין התכוון לכך כאל בדיחה, כמובן, אבל הוא צודק: 00:00:22.803 --> 00:00:25.679 יש משהו מרתק במדע. 00:00:25.679 --> 00:00:29.940 מכמה עצמות, אנחנו מסיקים על קיומם של דינוזאורים. 00:00:30.910 --> 00:00:34.781 מקווי ספקטרום את הרכב של ערפיליות, 00:00:35.471 --> 00:00:38.409 מזבובי הפירות, 00:00:38.409 --> 00:00:41.352 מנגנוני התורשה, 00:00:41.352 --> 00:00:45.601 ומתמונות משוחזרות של דם שזורם דרך המוח, 00:00:45.601 --> 00:00:50.309 או במקרה שלי, מאופן ההתנהגות של ילדים קטנים, 00:00:50.309 --> 00:00:53.138 אנו מנסים לומר משהו על המנגנונים הבסיסיים 00:00:53.138 --> 00:00:54.756 של הקוגניציה האנושית. 00:00:55.716 --> 00:01:00.475 במיוחד במעבדה שלי במחלקת מדעי המוח והקוגניציה 00:01:00.475 --> 00:01:04.129 ביליתי את העשור האחרון בניסיון להבין את המיסתורין 00:01:04.129 --> 00:01:08.106 של איך ילדים לומדים כל כך הרבה מכל כך מעט, כל כך מהר. 00:01:08.666 --> 00:01:11.644 משום שמתברר שמה שמרתק במדע 00:01:11.644 --> 00:01:15.173 הוא גם משהו מרתק אודות ילדים 00:01:15.173 --> 00:01:17.754 אשר, אם עושים ספין עדין יותר על מרק טוויין, 00:01:17.754 --> 00:01:22.404 זו בדיוק היכולת שלהם להסיק, מסקנות מופשטות עשירות 00:01:22.404 --> 00:01:27.065 מהר ובמדויק מנתונים זעומים ורועשים. 00:01:28.355 --> 00:01:30.753 אני הולכת לתת לכם רק שתי דוגמאות היום. 00:01:30.753 --> 00:01:33.040 האחת היא בעניין בעיה של הכללה, 00:01:33.040 --> 00:01:35.890 והשנייה היא בנושא ההיגיון הסיבתי 00:01:35.890 --> 00:01:38.415 ולמרות שאני הולכת לדבר על עבודה במעבדה שלי, 00:01:38.415 --> 00:01:41.875 העבודה היא בהשראתה ובזכותה של עבודת שטח. 00:01:41.875 --> 00:01:46.158 אני אסירת תודה לחונכים, לעמיתים, ולמשתפי פעולה ברחבי העולם. NOTE Paragraph 00:01:47.308 --> 00:01:50.282 הרשו לי להתחיל עם הבעיה של הכללה. 00:01:50.652 --> 00:01:54.785 הכללה מדוגמאות קטנות של נתונים היא הלחם והחמאה של המדע. 00:01:54.785 --> 00:01:57.339 אנו סוקרים חלק זעיר של הבוחרים 00:01:57.339 --> 00:01:59.660 ואנו צופים תוצאות של בחירות ארציות 00:02:00.240 --> 00:02:04.165 אנו רואים כיצד קומץ של חולים מגיב לטיפול בניסוי קליני, 00:02:04.165 --> 00:02:07.230 ואנחנו מכניסים תרופות לשוק לאומי. 00:02:07.230 --> 00:02:11.595 אבל זה עובד רק אם המדגם שלנו נלקח באופן אקראי מהאוכלוסייה. 00:02:11.595 --> 00:02:14.330 אם המדגם שלנו נבחר בקפידה בדרך כלשהי - 00:02:14.330 --> 00:02:16.402 למשל, אנו מסקרים רק בוחרים עירוניים, 00:02:16.402 --> 00:02:20.790 או למשל, בניסויים הקליניים שלנו לטיפולים במחלות לב, 00:02:20.790 --> 00:02:22.671 אנו מכלילים רק גברים -- 00:02:22.671 --> 00:02:25.829 התוצאות אולי לא יכלילו את האוכלוסיה הרחבה יותר. NOTE Paragraph 00:02:26.479 --> 00:02:30.060 אז למדענים אכפת אם ראיות נדגמו באופן אקראי או לא. 00:02:30.060 --> 00:02:32.075 אבל מה לזה ולתינוקות? 00:02:32.585 --> 00:02:37.206 ובכן, תינוקות צריכים להכליל מדגימות קטנות של נתונים כל הזמן. 00:02:37.206 --> 00:02:40.364 הם רואים כמה ברווזי גומי ולומדים שהם צפים, 00:02:40.364 --> 00:02:43.939 או כמה כדורים והם לומדים שהם קופצים. 00:02:43.939 --> 00:02:46.890 והם מפתחים ציפיות לגבי ברווזים וכדורים 00:02:46.890 --> 00:02:49.606 שהם הולכים להרחיב לגבי ברווזי גומי וכדורים 00:02:49.606 --> 00:02:51.485 למשך שאר חייהם, 00:02:51.485 --> 00:02:55.224 ואת סוגי ההכללות שתינוקות צריכים לעשות לגבי ברווזים וכדורים 00:02:55.224 --> 00:02:57.313 הם צריכים לעשות לגבי הכל כמעט: 00:02:57.313 --> 00:03:01.230 נעליים וספינות ושעוות-חותם וראשי כרוב ומלכים. NOTE Paragraph 00:03:02.200 --> 00:03:05.161 אז האם לתינוקות אכפת אם טיפת ראייה שהם רואים 00:03:05.161 --> 00:03:08.853 היא מייצג סביר של אוכלוסיה גדולה יותר? 00:03:09.763 --> 00:03:11.663 בואו ונגלה. 00:03:11.663 --> 00:03:13.386 אני הולכת להראות לכם שני סרטים 00:03:13.386 --> 00:03:15.848 כל אחד מהם משני מצבים של ניסוי 00:03:15.848 --> 00:03:18.286 ומשום שאתם הולכים לראות רק שני סרטים, 00:03:18.286 --> 00:03:20.422 אתם הולכים לראות רק שני תינוקות, 00:03:20.422 --> 00:03:24.369 וכל שני תינוקות שונים זה מזה בדרכים רבות מספור. 00:03:24.369 --> 00:03:27.420 אבל תינוקות אלה, כמובן, מייצגים קבוצות של תינוקות, 00:03:27.420 --> 00:03:29.315 וההבדלים שאתם עומדים לראות 00:03:29.315 --> 00:03:34.510 מייצגים הבדלי קבוצה ממוצעים בהתנהגותם של תינוקות לאורך מצבים שונים. 00:03:35.160 --> 00:03:37.743 בכל סרט אתם הולכים לראות תינוק עושה אולי 00:03:37.743 --> 00:03:41.203 בדיוק רק מה שאתם עשויים לצפות מתינוק שיעשה, 00:03:41.203 --> 00:03:45.220 ואנחנו בקושי יכולים לגרום לתינוקות להיות יותר קסומים ממה שהם כבר. 00:03:46.090 --> 00:03:48.100 אבל לדעתי הדבר הקסום, 00:03:48.100 --> 00:03:50.189 ומה שאני רוצה שתשימו לב אליו, 00:03:50.189 --> 00:03:53.300 הוא הניגוד בין שני מצבים אלה, 00:03:53.300 --> 00:03:56.829 כי הדבר היחיד ששונה בין שני סרטים אלה 00:03:56.829 --> 00:04:00.295 הוא הראיות הסטטיסטיות שהתינוקות עומדים להבחין בהם. 00:04:01.425 --> 00:04:04.608 אנחנו הולכים להראות לתינוקות תיבה של כדורים כחולים וצהובים 00:04:04.608 --> 00:04:09.228 והסטודנטית המתמחה שלי אז, שכיום היא עמיתה חדשה בסטנפורד , היווון גוואון, 00:04:09.228 --> 00:04:12.305 הולכת לשלוף 3 כדורים כחולים בזה אחר זה מתוך תיבה זו, 00:04:12.305 --> 00:04:15.428 וכאשר היא שולפת כדורים אלה החוצה, היא הולכת למעוך אותם, 00:04:15.428 --> 00:04:17.541 והכדורים יצפצפו. 00:04:17.541 --> 00:04:20.304 ואם אתם תינוקות, זה כמו הרצאה ב-TED. 00:04:20.304 --> 00:04:22.208 זה לא נעשה יותר טוב מזה. 00:04:22.208 --> 00:04:24.769 (צחוק) 00:04:26.968 --> 00:04:30.627 אבל מה שחשוב זה שממש קל לשלוף שלושה כדורים כחולים ברצף 00:04:30.627 --> 00:04:32.932 מתוך תיבת כדורים בעיקר כחולים. 00:04:32.932 --> 00:04:34.992 תוכלו לעשות זאת בעיניים עצומות. 00:04:34.992 --> 00:04:37.988 זה מדגם אקראי סביר מקבוצה זו. 00:04:37.988 --> 00:04:41.720 ואם אתם יכולים להושיט יד לתיבה באקראי ולשלוף ממנה דברים מצפצפים, 00:04:41.720 --> 00:04:44.559 אז אולי כל דבר בתיבה חורק. 00:04:44.559 --> 00:04:48.209 אז אולי תינוקות צריכים לצפות גם מהכדורים הצהובים שיצפצפו. 00:04:48.209 --> 00:04:50.728 עכשיו, לכדורים צהובים אלו יש מקלות מצחיקים בקצה, 00:04:50.728 --> 00:04:53.585 כך שתינוקות יכולים לעשות דברים אחרים איתם אם הם היו רוצים. 00:04:53.585 --> 00:04:55.416 הם יכולים לחבוט בהם או להצליף איתם. 00:04:55.416 --> 00:04:58.002 אבל בואו נראה מה התינוקת עושה. NOTE Paragraph 00:05:00.548 --> 00:05:03.891 (וידאו) היוון גוואון: רואה את זה? (כדור מצפצף) 00:05:04.531 --> 00:05:07.576 ראית את זה? 00:05:08.036 --> 00:05:11.102 מגניב. 00:05:12.706 --> 00:05:14.656 רואה את זה? 00:05:14.656 --> 00:05:16.537 (כדור מצפצף) 00:05:16.537 --> 00:05:19.190 וואו. NOTE Paragraph 00:05:21.854 --> 00:05:23.967 לורה שולץ: אמרתי לכם? (צוחקת) NOTE Paragraph 00:05:23.967 --> 00:05:27.998 (וידאו) ה.ג. רואה את זה? (כדור מצפצף) 00:05:27.998 --> 00:05:32.617 היי קלרה, זה בשבילך. את יכולה להמשיך ולשחק. 00:05:39.854 --> 00:05:44.219 (צחוק) NOTE Paragraph 00:05:44.219 --> 00:05:47.214 ל.ש.: אני אפילו לא צריכה לדבר, נכון? 00:05:47.214 --> 00:05:50.113 בסדר, זה נחמד שתינוקות יעשו הכללה של תכונות 00:05:50.113 --> 00:05:51.641 מכדורים כחולים לכדורים צהובים, 00:05:51.641 --> 00:05:54.737 וזה מרשים שתינוקות יכולים ללמוד מלחקות אותנו, 00:05:54.737 --> 00:05:58.406 אבל ידענו דברים אלה על תינוקות מזה זמן רב. 00:05:58.406 --> 00:06:00.217 השאלה המעניינת באמת 00:06:00.217 --> 00:06:03.069 היא מה קורה כאשר אנו מראים לתינוקות בדיוק את אותו הדבר, 00:06:03.069 --> 00:06:06.680 ואנחנו יכולים להבטיח שזה בדיוק אותו הדבר כי יש לנו תא סודי 00:06:06.680 --> 00:06:08.790 ואנחנו למעשה שולפים את הכדורים משם, 00:06:08.790 --> 00:06:12.268 אך הפעם, כל מה שאנו משנים זה את הקבוצה 00:06:12.268 --> 00:06:15.170 שממנה ראייה זו נמשכה 00:06:15.170 --> 00:06:18.723 הפעם, אנחנו הולכים להראות לתינוקות שלושה כדורים כחולים 00:06:18.723 --> 00:06:22.107 שהוצאו מקופסה בעיקר של כדורים צהובים 00:06:22.107 --> 00:06:23.429 ונחשו מה? 00:06:23.429 --> 00:06:26.269 אתם (כנראה שלא) תשלפו 3 כדורים בזה אחר זה 00:06:26.269 --> 00:06:28.753 מתיבה של בעיקר כדורים צהובים 00:06:28.753 --> 00:06:32.500 זו לא ראיית דגימה סבירה באופן אקראי. 00:06:32.500 --> 00:06:37.623 ראייה זו מצביעה על כך שאולי היוון דיגמה במתכוון את הכדורים הכחולים 00:06:37.623 --> 00:06:40.206 אולי יש משהו מיוחד בכדורים הכחולים. 00:06:40.846 --> 00:06:43.822 אולי רק הכדורים הכחולים מצפצפים. 00:06:43.822 --> 00:06:45.717 בואו נראה מה התינוקת עושה. NOTE Paragraph 00:06:45.717 --> 00:06:48.621 (וידאו) ה.ג.: רואה את זה? (כדור מצפצף) 00:06:50.851 --> 00:06:53.496 רואה את הצעצוע הזה? (כדור מצפצף) 00:06:53.496 --> 00:06:58.976 הו, זה היה מגניב. רואה? (כדור מצפצף) 00:06:58.976 --> 00:07:03.370 עכשיו זה בשבילך לשחק. את יכולה לשחק. NOTE Paragraph 00:07:06.074 --> 00:07:12.421 (התרגשות) (צחוק) NOTE Paragraph 00:07:14.901 --> 00:07:17.649 ל.ש: אז אתם ראיתם שני תינוקות בני 15 חודשים 00:07:17.649 --> 00:07:19.591 עושים דברים שונים לחלוטין 00:07:19.591 --> 00:07:23.190 שמבוססים רק על ההסתברות של הדוגמה שהם ראו. 00:07:23.190 --> 00:07:25.511 הרשו לי להראות לכם את תוצאות הניסוי. 00:07:25.511 --> 00:07:28.275 על הציר האנכי, תראו את אחוז התינוקות 00:07:28.275 --> 00:07:30.805 שמעכו את הכדור בכל מצב. 00:07:30.805 --> 00:07:34.520 וכפי שתראו, סביר הרבה יותר שתינוקות יעשו הכללה 00:07:34.520 --> 00:07:37.655 כשזה ייצוג מתקבל על הדעת של האוכלוסייה 00:07:37.655 --> 00:07:41.393 מאשר כשהראייה נבחרת בקפידה 00:07:41.393 --> 00:07:43.808 וזה מוליך לחיזוי מהנה: 00:07:43.808 --> 00:07:48.676 נניח ששלפתם רק כדור כחול אחד מהתיבה שבה רוב של כדורים צהובים 00:07:48.896 --> 00:07:52.765 אתם (כנראה לא) תוציאו 3 כדורים כחולים בזה אחר זה , באקראי מתוך תיבה צהובה. 00:07:52.765 --> 00:07:55.220 אבל יכולתם באקראי לדגום רק כדור כחול אחד. 00:07:55.220 --> 00:07:57.190 זה לא מדגם בלתי סביר. 00:07:57.190 --> 00:07:59.414 ולו יכולתם להגיע לתיבה באקראי 00:07:59.414 --> 00:08:03.401 ולהוציא משהו שחורק,מצפצף, אולי הכל בתיבה מצפצף. 00:08:03.875 --> 00:08:08.320 אז למרות שתינוקות הולכים לראות הרבה פחות ראיות לצפצופים, 00:08:08.320 --> 00:08:10.562 ויש להם הרבה פחות פעולות לחקות 00:08:10.562 --> 00:08:13.905 במצב זה של כדור אחד מאשר במצב שראיתם זה עתה. 00:08:13.905 --> 00:08:17.797 חזינו שהתינוקות עצמם ילחצו יותר. 00:08:17.797 --> 00:08:20.691 וזה בדיוק מה שמצאנו. 00:08:20.691 --> 00:08:25.102 ובכן, לתינוקות בני 15 חודשים, בהקשר זה, כמו מדענים, 00:08:25.102 --> 00:08:28.190 אכפת אם ראיות נדגמו באקראי או לא, 00:08:28.190 --> 00:08:31.697 והם משתמשים בזה כדי לפתח ציפיות לגבי העולם: 00:08:31.697 --> 00:08:33.879 מה חורק ומה לא, 00:08:33.879 --> 00:08:37.024 מה לחקור וממה להתעלם. NOTE Paragraph 00:08:38.384 --> 00:08:40.450 הרשו לי להראות לכם דוגמה נוספת עכשיו, 00:08:40.450 --> 00:08:43.180 הפעם על חשיבה סיבתית 00:08:43.180 --> 00:08:45.619 וזה מתחיל עם בעיה של ראייה מבולבלת. 00:08:45.619 --> 00:08:47.291 שיש לכל אחד מאיתנו. 00:08:47.291 --> 00:08:49.311 שהיא שאנחנו הננו חלק מהעולם 00:08:49.311 --> 00:08:52.747 וזה עשוי לא להיראות לכם כמו בעייה, אבל כמו רב הבעיות, 00:08:52.747 --> 00:08:55.084 זו רק בעיה כאשר דברים משתבשים. 00:08:55.464 --> 00:08:57.275 קחו את התינוק הזה לדוגמה. 00:08:57.275 --> 00:08:58.980 דברים משתבשים עבורו. 00:08:58.980 --> 00:09:01.251 הוא היה רוצה לגרום לצעצוע זה לפעול, ואינו יכול. 00:09:01.251 --> 00:09:03.780 אראה לכם סרטון של כמה שניות. 00:09:09.340 --> 00:09:11.260 ויש שתי אפשרויות, בגדול: 00:09:11.260 --> 00:09:13.894 אולי הוא עושה משהו לא בסדר. 00:09:13.894 --> 00:09:18.110 או שאולי יש משהו לא בסדר בצעצוע. 00:09:18.110 --> 00:09:20.221 אז בניסוי הבא, 00:09:20.221 --> 00:09:23.518 אנחנו הולכים לתת לתינוקות רק טיפ-טיפה של נתונים סטטיסטיים 00:09:23.518 --> 00:09:26.100 שתומכים בהשערה אחת לעומת השנייה, 00:09:26.100 --> 00:09:29.555 ואנחנו הולכים לראות אם תינוקות יכולים להשתמש בזה כדי לקבל החלטות שונות 00:09:29.555 --> 00:09:31.389 מה לעשות. NOTE Paragraph 00:09:31.389 --> 00:09:33.411 הנה המערך. 00:09:34.071 --> 00:09:37.101 היווון תנסה לגרום לצעצוע לפעול ותצליח. 00:09:37.101 --> 00:09:40.421 ואז אני אנסה פעמיים ואכשל בשתי הפעמים. 00:09:40.421 --> 00:09:43.533 ואז היווון תנסה שוב ותצליח. 00:09:43.533 --> 00:09:46.705 וזה בערך מסכם את מערכת היחסים שלי עם הסטודנטים שלי לתואר שני 00:09:46.705 --> 00:09:49.540 בטכנולוגיה באופן כללי 00:09:50.030 --> 00:09:53.322 אבל הנקודה החשובה כאן היא שזה מספק מעט ראיות 00:09:53.322 --> 00:09:56.990 שהבעיה אינה עם הצעצוע. אלא עם האדם. 00:09:56.990 --> 00:09:59.340 יש אנשים שמסוגלים לגרום לצעצוע לפעול. 00:09:59.340 --> 00:10:00.299 ויש כאלה שלא. 00:10:00.799 --> 00:10:04.212 עכשיו, כשהתינוק מקבל צעצוע, הולכת להיות לו בחירה. 00:10:04.212 --> 00:10:06.400 האמא שלו היא ממש שם, 00:10:06.400 --> 00:10:09.715 אז אני יכולה לתת את הצעצוע ולהחליף את האדם. 00:10:09.715 --> 00:10:12.873 אבל הולך להיות צעצוע אחר בקצה הבד הזה, 00:10:12.873 --> 00:10:16.425 והוא יכול למשוך את הבד אליו ולהחליף את הצעצוע. 00:10:16.425 --> 00:10:18.515 אז בואו נראה מה התינוק עושה. NOTE Paragraph 00:10:18.515 --> 00:10:22.698 (וידאו) ה.ג.: שתיים, שלוש. צא! (מוסיקה) 00:10:22.698 --> 00:10:25.829 ל.ש: אחת שתיים שלוש, צא! 00:10:25.829 --> 00:10:33.211 ארתור, אני הולך לנסות שוב. אחת, שתיים שלוש, צא! 00:10:33.677 --> 00:10:36.277 ה.ג: ארתור, תן לי לנסות, טוב? 00:10:36.277 --> 00:10:40.827 אחת, שתיים, שלוש, צא! 00:10:41.583 --> 00:10:43.466 תראו את זה. זוכר את הצעצועים האלה? 00:10:43.466 --> 00:10:46.730 רואה את הצעצועים האלה? אני הולכת להניח את זה כאן. 00:10:46.730 --> 00:10:48.792 ואני הולכת לתת את זה לך. 00:10:48.792 --> 00:10:51.127 אתה יכול להמשיך ולשחק. 00:11:11.213 --> 00:11:15.950 ל.ש: טוב, לורה, אבל כמובן, תינוקות אוהבים את האמהות שלהם. 00:11:15.950 --> 00:11:18.132 כמובן שתינוקות נותנים צעצועים לאמהות שלהם 00:11:18.132 --> 00:11:20.162 כשאינם מצליחים להפעיל אותם. 00:11:20.162 --> 00:11:23.755 אז שוב, השאלה החשובה באמת היא מה קורה כאשר אנו משנים 00:11:23.755 --> 00:11:26.909 מעט את הנתונים הסטטיסטיים . 00:11:26.909 --> 00:11:30.996 הפעם, תינוקות הולכים לראות את הצעצוע פועל ולא פועל בדיוק באותו הסדר, 00:11:30.996 --> 00:11:33.411 אבל אנחנו משנים את חלוקת הראיות. 00:11:33.411 --> 00:11:37.822 הפעם, היווון הולכת להצליח פעם אחת ולהיכשל פעם אחת, וגם אני! 00:11:37.822 --> 00:11:43.459 וזה מציע שלא משנה מי מנסה את הצעצוע הזה. הצעצוע שבור. 00:11:43.459 --> 00:11:45.345 הוא לא פועל כל הזמן. 00:11:45.345 --> 00:11:47.310 שוב, לתינוק הולכת להיות ברירה. 00:11:47.310 --> 00:11:50.706 אמא שלה נמצאת ממש לידה, כך שהיא יכולה לשנות את האדם 00:11:50.706 --> 00:11:53.910 והולך להיות צעצוע אחר בקצהו של הבד. 00:11:53.910 --> 00:11:55.288 בואו נראה מה היא עושה. NOTE Paragraph 00:11:55.288 --> 00:11:59.636 (וידאו) ה.ג.: שתיים, שלוש, צא! (מוסיקה) 00:11:59.636 --> 00:12:04.620 תנו לי לנסות עוד פעם אחת. אחת, שתיים, שלוש, צא! 00:12:05.460 --> 00:12:07.157 המממ. NOTE Paragraph 00:12:07.950 --> 00:12:10.642 ל.ש: תני לי לנסות, קלרה. 00:12:10.642 --> 00:12:14.587 אחת, שתיים, שלוש, צא! 00:12:15.265 --> 00:12:17.200 הממ, תנו לי לנסות שוב. 00:12:17.200 --> 00:12:22.870 אחת, שתיים, שלוש, צא! (מוסיקה) 00:12:23.009 --> 00:12:25.242 ה.ג.: אני אשים את זה כאן, 00:12:25.242 --> 00:12:27.243 ואני אתן את זה לך. 00:12:27.243 --> 00:12:30.840 את יכולה להמשיך ולשחק. 00:12:46.376 --> 00:12:51.273 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:12:52.993 --> 00:12:55.385 ל.ש.: תנו לי להראות לכם את תוצאות הניסוי. 00:12:55.385 --> 00:12:57.860 על הציר האנכי תראו את החלוקה 00:12:57.860 --> 00:13:00.437 של בחירות הילדים בכל מצב, 00:13:00.437 --> 00:13:04.988 ותראו שחלוקת הבחירות שילדים עושים 00:13:04.988 --> 00:13:07.775 תלוייה בראיות שנצפו. 00:13:07.775 --> 00:13:09.632 אז בשנה השנייה של החיים, 00:13:09.632 --> 00:13:12.209 תינוקות יכולים להשתמש בטיפ-טיפה של נתונים סטטיסטיים 00:13:12.209 --> 00:13:15.576 כדי להחליט בין שתי אסטרטגיות שונות במהותן 00:13:15.576 --> 00:13:17.457 כדי לפעול בעולם: 00:13:17.457 --> 00:13:20.200 לבקש עזרה ולחקור. 00:13:21.700 --> 00:13:25.134 הראיתי לכם זה עתה שני ניסויי מעבדה 00:13:25.134 --> 00:13:28.825 מתוך מאות, בשטח שמראים נקודות דומות, 00:13:28.825 --> 00:13:31.217 בגלל שהנקודה הקריטית ממש 00:13:31.217 --> 00:13:36.325 היא שיכולתם של הילדים להסיק מסקנות רבות מנתונים דלים 00:13:36.325 --> 00:13:41.666 נמצאת בבסיס כל תרבות הלמידה ייחודית-למינים שאנו עושים. 00:13:41.666 --> 00:13:46.263 ילדים לומדים על כלים חדשים מתוך כמה דוגמאות בלבד. 00:13:46.263 --> 00:13:50.980 הם לומדים קשרי גומלין סיבתיים חדשים מכמה דוגמאות בלבד. 00:13:51.928 --> 00:13:56.799 הם אפילו לומדים מילים חדשות, במקרה זה בשפת סימנים אמריקאית. NOTE Paragraph 00:13:56.799 --> 00:13:59.110 אני רוצה לסיים עם שתי נקודות בלבד 00:14:00.050 --> 00:14:03.738 אם עקבתם אחרי העולם שלי, תחום מדעי המוח והקוגניציה 00:14:03.738 --> 00:14:05.665 בשנים האחרונות, 00:14:05.665 --> 00:14:08.080 הייתם שמים לב לשלושה רעיונות גדולים. 00:14:08.080 --> 00:14:11.516 הראשון הוא שזה עידן המוח. 00:14:11.516 --> 00:14:15.185 ואכן, היו תגליות מדהימות בחקר מדעי המוח: 00:14:15.185 --> 00:14:18.621 לוקליזציה של תפקודים מיוחדים באזורים של קליפת המוח, 00:14:18.621 --> 00:14:21.222 הפיכת מוחות של עכברים לשקופים. 00:14:21.222 --> 00:14:24.998 הפעלת נוירונים עם אור. 00:14:24.998 --> 00:14:26.994 רעיון גדול שני 00:14:26.994 --> 00:14:31.098 הוא שזה העידן של נתונים גדולים ולמידת מכונה, 00:14:31.098 --> 00:14:34.239 ולמידת מכונה מבטיחה לחולל מהפיכה בהבנה שלנו 00:14:34.239 --> 00:14:38.906 של כל דבר, החל מרשתות חברתיות לאפידמיולוגיה. 00:14:38.906 --> 00:14:41.599 ואולי, בעת התמודדות עם בעיות של הבנת סצנה 00:14:41.599 --> 00:14:43.592 ועיבוד טבעי של שפה, 00:14:43.592 --> 00:14:46.916 לספר לנו משהו על קוגניציה אנושית. 00:14:47.756 --> 00:14:49.693 והרעיון הגדול האחרון שהייתם שומעים עליו 00:14:49.693 --> 00:14:53.080 הוא שאולי זה רעיון טוב שאנחנו הולכים לדעת כל כך הרבה על מוחות 00:14:53.080 --> 00:14:54.997 ויש גישה רבה כל כך לנתונים רבים, 00:14:54.997 --> 00:14:57.504 כי אם ניעזב לנפשנו 00:14:57.504 --> 00:15:01.335 בני אדם נוטים לטעות, אנחנו עושים קיצורי דרך, 00:15:01.335 --> 00:15:04.772 אנחנו שוגים, אנחנו עושים טעויות, 00:15:04.772 --> 00:15:08.456 אנחנו מוטים, ובמובנים רבים מספור, 00:15:08.456 --> 00:15:11.425 אנו תופשים לא נכון את העולם. 00:15:12.843 --> 00:15:15.792 אני חושבת שאלה כולם סיפורים חשובים, 00:15:15.792 --> 00:15:19.577 ויש להם הרבה מה לספר לנו על מה זה להיות אנושי, 00:15:19.577 --> 00:15:23.106 אבל אני רוצה שתשימו לב שהיום סיפרתי לכם סיפור שונה מאוד. 00:15:23.966 --> 00:15:27.773 זה סיפור על המודעות ולא על המוח, 00:15:27.773 --> 00:15:30.779 ובמיוחד זה סיפור על סוגי חישובים 00:15:30.779 --> 00:15:33.369 שבאופן ייחודי התודעה האנושית יכולה לבצע, 00:15:33.369 --> 00:15:37.313 שמעורבים בו ידע מובנה עשיר, והיכולת ללמוד 00:15:37.313 --> 00:15:42.581 מכמויות קטנות של נתונים, ראייה של רק מעט דוגמאות. 00:15:44.301 --> 00:15:48.600 וביסודו, זה סיפור על איך מתחילים כילדים קטנים מאוד 00:15:48.600 --> 00:15:52.780 וממשיכים כל הדרך להישגים הגדולים ביותר 00:15:52.780 --> 00:15:56.623 של התרבות שלנו. 00:15:56.623 --> 00:15:58.620 אנו תופשים נכון את העולם . NOTE Paragraph 00:16:00.433 --> 00:16:05.700 התודעה האנושית לא רק לומדת מכמויות קטנות של נתונים, 00:16:06.285 --> 00:16:08.386 התודעה האנושית חושבת על רעיונות לגמרי חדשים. 00:16:08.746 --> 00:16:11.787 התודעה האנושית יוצרת מחקר ומחוללת גילוי. 00:16:11.787 --> 00:16:17.060 והתודעה האנושית יוצרת אמנות וספרות ושירה ותיאטרון, 00:16:17.070 --> 00:16:20.830 והתודעה האנושית דואגת לבני אדם אחרים: 00:16:20.830 --> 00:16:24.257 הזקנים שלנו, הצעירים שלנו, החולים שלנו. 00:16:24.517 --> 00:16:26.884 אנו אפילו מרפאים אותם. 00:16:27.564 --> 00:16:30.667 בשנים הבאות, אנחנו עומדים לראות חידושים טכנולוגיים 00:16:30.667 --> 00:16:34.464 מעבר לכל מה שאני יכולה לדמיין, 00:16:34.464 --> 00:16:36.614 אבל מאוד לא סביר שאנחנו 00:16:36.614 --> 00:16:42.323 נראה משהו שמתקרב אפילו לכוח החישובי של הילד האנושי 00:16:42.323 --> 00:16:46.621 בחיים שלי או בשלכם. 00:16:46.621 --> 00:16:51.668 אם נשקיע הרבה בלומדים אלה ובפיתוחם 00:16:51.668 --> 00:16:54.585 בתינוקות ובילדים 00:16:54.585 --> 00:16:56.411 ואימהות ואבות 00:16:56.411 --> 00:16:59.110 ובמטפלים ומורים 00:16:59.110 --> 00:17:03.280 בדרך שאנו משקיעים בצורות האחרות האלגנטיות ורבות העצמה שלנו 00:17:03.280 --> 00:17:06.498 של טכנולוגיה, הנדסה ועיצוב, 00:17:06.498 --> 00:17:09.437 לא רק נחלום על עתיד טוב יותר, 00:17:09.437 --> 00:17:11.564 נתכנן כזה. NOTE Paragraph 00:17:11.564 --> 00:17:13.909 תודה רבה. NOTE Paragraph 00:17:13.909 --> 00:17:17.330 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:17:17.810 --> 00:17:22.236 כריס אנדרסון: לורה, תודה. למעשה יש לי שאלה אליך. 00:17:22.236 --> 00:17:24.595 ראשית המחקר הוא מטורף. 00:17:24.595 --> 00:17:28.320 אני מתכוון, מי היה מעצב ניסוי כזה? (צחוק) 00:17:29.150 --> 00:17:30.940 ראיתי את זה כמה פעמים 00:17:30.940 --> 00:17:34.162 ועדיין איני מאמין בכנות שיכול להיות שזה באמת קורה. 00:17:34.162 --> 00:17:37.320 אבל אנשים אחרים עשו ניסויים דומים; זה עובד. 00:17:37.320 --> 00:17:38.953 התינוקות באמת כאלה גאונים. NOTE Paragraph 00:17:38.953 --> 00:17:41.960 ל.ש: אתה יודע, הם נראים ממש מרשימים בניסויים שלנו, 00:17:41.960 --> 00:17:44.612 אבל חישבו על איך שהם נראים בחיי היומיום. נכון? 00:17:44.612 --> 00:17:45.762 זה מתחיל כתינוק. 00:17:45.762 --> 00:17:47.769 18 חודש מאוחר יותר זה מדבר אליך. 00:17:47.769 --> 00:17:50.810 והמילים הראשונות של התינוקות הן לא רק דברים כמו כדורים וברווזים, 00:17:50.810 --> 00:17:53.691 אלה דברים כמו "הכל הלך", שמתייחסים להיעלמות. 00:17:53.691 --> 00:17:55.974 או "או-או" שמתייחס לפעולות שאינן מכוונות. 00:17:55.974 --> 00:17:57.536 זה חייב להיות עד כדי כך חזק. 00:17:57.536 --> 00:18:00.311 זה חייב להיות הרבה יותר חזק מכל דבר שהראיתי לכם. 00:18:00.311 --> 00:18:02.285 הם מבינים את העולם כולו. 00:18:02.285 --> 00:18:05.429 בן 4 יכול לדבר איתכם כמעט על כל דבר. 00:18:05.429 --> 00:18:07.030 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:18:07.030 --> 00:18:10.444 כ.א.: ואם אני מבין אותך נכון הנקודה המרכזית האחרת שאת מצביעה עליה היא, 00:18:10.444 --> 00:18:13.198 כבר עברנו דרך השנים האלה שיש בהן את כל הדיבורים האלה 00:18:13.198 --> 00:18:15.130 עד כמה מוזרה ומטורפה התודעה שלנו. 00:18:15.130 --> 00:18:17.997 שכלכלה ארגונית ותיאוריות שלמות עומדים מאחורי זה 00:18:17.997 --> 00:18:19.600 שאנחנו לא יצורים רציונליים. 00:18:19.600 --> 00:18:23.816 את באמת אומרת שהסיפור הגדול יותר הוא עד כמה יוצא מהכלל, 00:18:23.816 --> 00:18:28.760 ויש גאון שם שאינו מוערך דיו. NOTE Paragraph 00:18:28.760 --> 00:18:30.830 ל.ש.: אחד מהציטוטים בפסיכולוגיה האהובים עלי 00:18:30.830 --> 00:18:33.120 הוא של הפסיכולוג החברתי סולומון אש, 00:18:33.120 --> 00:18:35.927 והוא אמר שהתפקיד הקריטי של פסיכולוגיה הוא להסיר 00:18:35.927 --> 00:18:38.553 את מעטה הראיה-העצמית מעל הדברים. 00:18:38.553 --> 00:18:43.104 ישנם סדרי גודל יותר החלטות שמקבלים מדי יום 00:18:43.104 --> 00:18:44.451 שמבינים את העולם נכון. 00:18:44.451 --> 00:18:46.583 אתם יודעים על אובייקטים והמאפיינים שלהם. 00:18:46.583 --> 00:18:49.612 אתם מכירים אותם כאשר הם חסומים. אתם מכירים אותם בחושך. 00:18:49.612 --> 00:18:50.920 אתם יכולים לעבור דרך חדרים. 00:18:50.920 --> 00:18:54.452 אתם יכולים להבין מה אחרים חושבים. אתם יכולים לדבר איתם. 00:18:54.452 --> 00:18:56.682 אתם יכולים לנווט בחלל. אתם יודעים על מספרים 00:18:56.682 --> 00:18:59.704 אתם יודעים על קשרים סיבתיים, אתם יודעים על חשיבה מוסרית. 00:18:59.704 --> 00:19:02.060 אתם עושים זאת בקלות, ולכן אנו לא רואים את זה. 00:19:02.060 --> 00:19:04.972 אבל ככה אנחנו מבינים את העולם נכון, וזה מרשים 00:19:04.972 --> 00:19:07.290 והישג קשה מאוד להבנה. NOTE Paragraph 00:19:07.290 --> 00:19:09.918 כ.א.: אני חושד שיש אנשים בקהל שיש להם 00:19:09.918 --> 00:19:12.156 השקפה זו של האצת כוח טכנולוגי 00:19:12.156 --> 00:19:15.114 שאולי יחלוק על ההצהרה שלך שאף פעם בחיינו 00:19:15.114 --> 00:19:17.732 מחשב לא יעשה את מה שילד בן 3 יכול לעשות, 00:19:17.732 --> 00:19:20.980 אבל מה שברור הוא, שבכל תרחיש, 00:19:20.980 --> 00:19:24.750 למכונות שלנו יש כל כך הרבה ללמוד מהפעוטות שלנו. 00:19:26.230 --> 00:19:29.446 ל.ש.: אני חושבת כך,יהיו לכם כמה אנשי למידת מכונה כאן. 00:19:29.446 --> 00:19:33.649 כלומר, אתם אף פעם לא צריכים להמר נגד תינוקות או שימפנזים 00:19:33.649 --> 00:19:37.294 או טכנולוגיה למעשה, 00:19:37.294 --> 00:19:41.822 אבל זה לא רק הבדל בכמות, 00:19:41.822 --> 00:19:43.586 זה הבדל בסוג. 00:19:43.586 --> 00:19:45.746 יש לנו מחשבים רבי עוצמה, 00:19:45.746 --> 00:19:48.137 והם עושים דברים מתוחכמים להפליא, 00:19:48.137 --> 00:19:51.341 לעתים קרובות עם כמויות גדולות מאוד של נתונים. 00:19:51.341 --> 00:19:53.948 התודעה האנושית, אני חושבת, עושה משהו שונה בתכלית, 00:19:53.948 --> 00:19:57.843 ואני חושבת שזה המבנה ההיררכי המובנה של הידע אנושי 00:19:57.843 --> 00:19:59.875 שנשאר אתגר אמיתי. NOTE Paragraph 00:19:59.875 --> 00:20:02.936 כ.א.: לורה שולץ, חומר נפלא למחשבה תודה רבה לך. NOTE Paragraph 00:20:02.936 --> 00:20:05.858 ל.ש.: תודה רבה (מחיאות כפיים)