WEBVTT

00:00:00.835 --> 00:00:02.990
מארק טוויין סיכם את מה
שאני מחשיבה

00:00:02.990 --> 00:00:06.110
כאחת הבעיות הבסיסיות
של מדע הקוגניציה

00:00:06.110 --> 00:00:07.820
במשפט שנון אחד.

00:00:08.410 --> 00:00:11.492
הוא אמר, "יש משהו מרתק 
במדע.

00:00:11.492 --> 00:00:14.720
אדם מקבל החזרה כה גדולה 
של השערות

00:00:14.720 --> 00:00:17.924
תמורת השקעה כל כך 
זעומה בעובדה."

00:00:17.924 --> 00:00:19.509
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:00:20.199 --> 00:00:22.803
טוויין התכוון לכך כאל בדיחה, 
כמובן, אבל הוא צודק:

00:00:22.803 --> 00:00:25.679
יש משהו מרתק במדע.

00:00:25.679 --> 00:00:29.940
מכמה עצמות, אנחנו מסיקים על 
קיומם של דינוזאורים.

00:00:30.910 --> 00:00:34.781
מקווי ספקטרום את הרכב של ערפיליות,

00:00:35.471 --> 00:00:38.409
מזבובי הפירות,

00:00:38.409 --> 00:00:41.352
מנגנוני התורשה,

00:00:41.352 --> 00:00:45.601
ומתמונות משוחזרות של דם שזורם דרך המוח,

00:00:45.601 --> 00:00:50.309
או במקרה שלי, מאופן ההתנהגות
של ילדים קטנים,

00:00:50.309 --> 00:00:53.138
אנו מנסים לומר משהו 
על המנגנונים הבסיסיים

00:00:53.138 --> 00:00:54.756
של הקוגניציה האנושית.

00:00:55.716 --> 00:01:00.475
במיוחד במעבדה שלי במחלקת
מדעי המוח והקוגניציה

00:01:00.475 --> 00:01:04.129
ביליתי את העשור האחרון בניסיון
להבין את המיסתורין

00:01:04.129 --> 00:01:08.106
של איך ילדים לומדים כל כך הרבה
מכל כך מעט, כל כך מהר.


00:01:08.666 --> 00:01:11.644
משום שמתברר שמה שמרתק
במדע

00:01:11.644 --> 00:01:15.173
הוא גם משהו מרתק אודות ילדים

00:01:15.173 --> 00:01:17.754
אשר, אם עושים ספין עדין יותר
על מרק טוויין,

00:01:17.754 --> 00:01:22.404
זו בדיוק היכולת שלהם להסיק, 
מסקנות מופשטות עשירות

00:01:22.404 --> 00:01:27.065
מהר ובמדויק מנתונים זעומים
ורועשים.

00:01:28.355 --> 00:01:30.753
אני הולכת לתת לכם רק שתי 
דוגמאות היום.

00:01:30.753 --> 00:01:33.040
האחת היא בעניין בעיה של 
הכללה,

00:01:33.040 --> 00:01:35.890
והשנייה היא בנושא 
ההיגיון הסיבתי

00:01:35.890 --> 00:01:38.415
ולמרות שאני הולכת לדבר על
עבודה במעבדה שלי,

00:01:38.415 --> 00:01:41.875
העבודה היא בהשראתה ובזכותה
של עבודת שטח.

00:01:41.875 --> 00:01:46.158
אני אסירת תודה לחונכים, לעמיתים,
ולמשתפי פעולה ברחבי העולם.


NOTE Paragraph

00:01:47.308 --> 00:01:50.282
הרשו לי להתחיל עם הבעיה
של הכללה.

00:01:50.652 --> 00:01:54.785
הכללה מדוגמאות קטנות של נתונים
היא הלחם והחמאה של המדע.


00:01:54.785 --> 00:01:57.339
אנו סוקרים חלק זעיר של הבוחרים


00:01:57.339 --> 00:01:59.660
ואנו צופים תוצאות
של בחירות ארציות

00:02:00.240 --> 00:02:04.165
אנו רואים כיצד קומץ של חולים
מגיב לטיפול בניסוי קליני,


00:02:04.165 --> 00:02:07.230
ואנחנו מכניסים תרופות לשוק לאומי.


00:02:07.230 --> 00:02:11.595
אבל זה עובד רק אם המדגם שלנו
נלקח באופן אקראי מהאוכלוסייה.


00:02:11.595 --> 00:02:14.330
אם המדגם שלנו נבחר בקפידה 
בדרך כלשהי -


00:02:14.330 --> 00:02:16.402
למשל, אנו מסקרים רק בוחרים 
עירוניים,

00:02:16.402 --> 00:02:20.790
או למשל, בניסויים הקליניים שלנו
לטיפולים במחלות לב,

00:02:20.790 --> 00:02:22.671
אנו מכלילים רק גברים --

00:02:22.671 --> 00:02:25.829
התוצאות אולי לא יכלילו את האוכלוסיה
הרחבה יותר.

NOTE Paragraph

00:02:26.479 --> 00:02:30.060
אז למדענים אכפת אם ראיות נדגמו 
באופן אקראי או לא.

00:02:30.060 --> 00:02:32.075
אבל מה לזה ולתינוקות?

00:02:32.585 --> 00:02:37.206
ובכן, תינוקות צריכים להכליל מדגימות
קטנות של נתונים כל הזמן.

00:02:37.206 --> 00:02:40.364
הם רואים כמה ברווזי גומי
ולומדים שהם צפים,

00:02:40.364 --> 00:02:43.939
או כמה כדורים והם לומדים
שהם קופצים.

00:02:43.939 --> 00:02:46.890
והם מפתחים ציפיות לגבי 
ברווזים וכדורים

00:02:46.890 --> 00:02:49.606
שהם הולכים להרחיב לגבי
ברווזי גומי וכדורים

00:02:49.606 --> 00:02:51.485
למשך שאר חייהם,

00:02:51.485 --> 00:02:55.224
ואת סוגי ההכללות שתינוקות
צריכים לעשות לגבי ברווזים וכדורים

00:02:55.224 --> 00:02:57.313
הם צריכים לעשות לגבי 
הכל כמעט:

00:02:57.313 --> 00:03:01.230
נעליים וספינות ושעוות-חותם
וראשי כרוב ומלכים.

NOTE Paragraph

00:03:02.200 --> 00:03:05.161
אז האם לתינוקות אכפת אם טיפת
ראייה שהם רואים

00:03:05.161 --> 00:03:08.853
היא מייצג סביר של 
אוכלוסיה גדולה יותר?

00:03:09.763 --> 00:03:11.663
בואו ונגלה.

00:03:11.663 --> 00:03:13.386
אני הולכת להראות לכם
שני סרטים

00:03:13.386 --> 00:03:15.848
כל אחד מהם משני מצבים של ניסוי

00:03:15.848 --> 00:03:18.286
ומשום שאתם הולכים לראות
רק שני סרטים,

00:03:18.286 --> 00:03:20.422
אתם הולכים לראות רק
שני תינוקות,

00:03:20.422 --> 00:03:24.369
וכל שני תינוקות שונים זה מזה
בדרכים רבות מספור.


00:03:24.369 --> 00:03:27.420
אבל תינוקות אלה, כמובן, מייצגים
קבוצות של תינוקות,

00:03:27.420 --> 00:03:29.315
וההבדלים שאתם עומדים לראות


00:03:29.315 --> 00:03:34.510
מייצגים הבדלי קבוצה ממוצעים
בהתנהגותם של תינוקות לאורך מצבים שונים.

00:03:35.160 --> 00:03:37.743
בכל סרט אתם הולכים לראות 
תינוק עושה אולי

00:03:37.743 --> 00:03:41.203
בדיוק רק מה שאתם עשויים לצפות
מתינוק שיעשה,

00:03:41.203 --> 00:03:45.220
ואנחנו בקושי יכולים לגרום לתינוקות
להיות יותר קסומים ממה שהם כבר.

00:03:46.090 --> 00:03:48.100
אבל לדעתי הדבר הקסום,

00:03:48.100 --> 00:03:50.189
ומה שאני רוצה שתשימו לב אליו,

00:03:50.189 --> 00:03:53.300
הוא הניגוד בין שני מצבים אלה,

00:03:53.300 --> 00:03:56.829
כי הדבר היחיד ששונה
בין שני סרטים אלה

00:03:56.829 --> 00:04:00.295
הוא הראיות הסטטיסטיות שהתינוקות 
עומדים להבחין בהם.


00:04:01.425 --> 00:04:04.608
אנחנו הולכים להראות לתינוקות
תיבה של כדורים כחולים וצהובים

00:04:04.608 --> 00:04:09.228
והסטודנטית המתמחה שלי אז, שכיום
היא עמיתה חדשה בסטנפורד , היווון גוואון,

00:04:09.228 --> 00:04:12.305
הולכת לשלוף 3 כדורים כחולים בזה אחר זה
מתוך תיבה זו,

00:04:12.305 --> 00:04:15.428
וכאשר היא שולפת כדורים אלה החוצה,
היא הולכת למעוך אותם,

00:04:15.428 --> 00:04:17.541
והכדורים יצפצפו.

00:04:17.541 --> 00:04:20.304
ואם אתם תינוקות,
זה כמו הרצאה ב-TED.

00:04:20.304 --> 00:04:22.208
זה לא נעשה יותר טוב מזה.

00:04:22.208 --> 00:04:24.769
(צחוק)

00:04:26.968 --> 00:04:30.627
אבל מה שחשוב זה שממש קל 
לשלוף שלושה כדורים כחולים ברצף

00:04:30.627 --> 00:04:32.932
מתוך תיבת כדורים בעיקר כחולים.


00:04:32.932 --> 00:04:34.992
תוכלו לעשות זאת בעיניים עצומות.


00:04:34.992 --> 00:04:37.988
זה מדגם אקראי סביר מקבוצה זו.

00:04:37.988 --> 00:04:41.720
ואם אתם יכולים להושיט יד לתיבה באקראי
ולשלוף ממנה דברים מצפצפים,

00:04:41.720 --> 00:04:44.559
אז אולי כל דבר בתיבה חורק.

00:04:44.559 --> 00:04:48.209
אז אולי תינוקות צריכים לצפות
גם מהכדורים הצהובים שיצפצפו.

00:04:48.209 --> 00:04:50.728
עכשיו, לכדורים צהובים אלו
יש מקלות מצחיקים בקצה,

00:04:50.728 --> 00:04:53.585
כך שתינוקות יכולים לעשות דברים אחרים
איתם אם הם היו רוצים.


00:04:53.585 --> 00:04:55.416

הם יכולים לחבוט בהם או להצליף איתם.




















00:04:55.416 --> 00:04:58.002
אבל בואו נראה מה התינוקת עושה.

NOTE Paragraph

00:05:00.548 --> 00:05:03.891
(וידאו) היוון גוואון: רואה את זה?
(כדור מצפצף)

00:05:04.531 --> 00:05:07.576
ראית את זה?

00:05:08.036 --> 00:05:11.102
מגניב.

00:05:12.706 --> 00:05:14.656
רואה את זה?

00:05:14.656 --> 00:05:16.537
(כדור מצפצף)

00:05:16.537 --> 00:05:19.190
וואו.

NOTE Paragraph

00:05:21.854 --> 00:05:23.967
לורה שולץ: אמרתי לכם? (צוחקת)

NOTE Paragraph

00:05:23.967 --> 00:05:27.998
(וידאו) ה.ג. רואה את זה? 
(כדור מצפצף)

00:05:27.998 --> 00:05:32.617
היי קלרה, זה בשבילך.
את יכולה להמשיך ולשחק.


00:05:39.854 --> 00:05:44.219
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:44.219 --> 00:05:47.214
ל.ש.: אני אפילו לא צריכה לדבר, נכון?

00:05:47.214 --> 00:05:50.113
בסדר, זה נחמד שתינוקות
יעשו הכללה של תכונות


00:05:50.113 --> 00:05:51.641
מכדורים כחולים לכדורים צהובים,

00:05:51.641 --> 00:05:54.737
וזה מרשים שתינוקות
יכולים ללמוד מלחקות אותנו,

00:05:54.737 --> 00:05:58.406
אבל ידענו דברים אלה על תינוקות
מזה זמן רב.

00:05:58.406 --> 00:06:00.217
השאלה המעניינת באמת

00:06:00.217 --> 00:06:03.069
היא מה קורה כאשר אנו מראים לתינוקות
בדיוק את אותו הדבר,

00:06:03.069 --> 00:06:06.680
ואנחנו יכולים להבטיח שזה בדיוק
אותו הדבר כי יש לנו תא סודי


00:06:06.680 --> 00:06:08.790
ואנחנו למעשה שולפים את הכדורים משם,

00:06:08.790 --> 00:06:12.268
אך הפעם, כל מה שאנו משנים זה
את הקבוצה

00:06:12.268 --> 00:06:15.170
שממנה ראייה זו נמשכה

00:06:15.170 --> 00:06:18.723
הפעם, אנחנו הולכים להראות לתינוקות
שלושה כדורים כחולים


00:06:18.723 --> 00:06:22.107
שהוצאו מקופסה
בעיקר של כדורים צהובים

00:06:22.107 --> 00:06:23.429
ונחשו מה?

00:06:23.429 --> 00:06:26.269
אתם (כנראה שלא) תשלפו 
3 כדורים בזה אחר זה

00:06:26.269 --> 00:06:28.753
מתיבה של בעיקר כדורים צהובים

00:06:28.753 --> 00:06:32.500
זו לא ראיית דגימה סבירה באופן
אקראי.

00:06:32.500 --> 00:06:37.623
ראייה זו מצביעה על כך שאולי היוון
דיגמה במתכוון את הכדורים הכחולים

00:06:37.623 --> 00:06:40.206
אולי יש משהו מיוחד
בכדורים הכחולים.


00:06:40.846 --> 00:06:43.822
אולי רק הכדורים הכחולים מצפצפים.

00:06:43.822 --> 00:06:45.717
בואו נראה מה התינוקת עושה.

NOTE Paragraph

00:06:45.717 --> 00:06:48.621
(וידאו) ה.ג.: רואה את זה? (כדור מצפצף)

00:06:50.851 --> 00:06:53.496
רואה את הצעצוע הזה?
(כדור מצפצף)

00:06:53.496 --> 00:06:58.976
הו, זה היה מגניב. רואה?
(כדור מצפצף)

00:06:58.976 --> 00:07:03.370
עכשיו זה בשבילך לשחק.
את יכולה לשחק.

NOTE Paragraph

00:07:06.074 --> 00:07:12.421
(התרגשות)
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:14.901 --> 00:07:17.649
ל.ש: אז אתם ראיתם
שני תינוקות בני 15 חודשים

00:07:17.649 --> 00:07:19.591
עושים דברים שונים לחלוטין

00:07:19.591 --> 00:07:23.190
שמבוססים רק על ההסתברות של 
הדוגמה שהם ראו.

00:07:23.190 --> 00:07:25.511
הרשו לי להראות לכם את 
תוצאות הניסוי.

00:07:25.511 --> 00:07:28.275
על הציר האנכי, תראו את
אחוז התינוקות


00:07:28.275 --> 00:07:30.805
שמעכו את הכדור בכל מצב.

00:07:30.805 --> 00:07:34.520
וכפי שתראו, סביר הרבה יותר 
שתינוקות יעשו הכללה

00:07:34.520 --> 00:07:37.655
כשזה ייצוג מתקבל על הדעת 
של האוכלוסייה

00:07:37.655 --> 00:07:41.393
מאשר כשהראייה נבחרת בקפידה

00:07:41.393 --> 00:07:43.808
וזה מוליך לחיזוי מהנה:

00:07:43.808 --> 00:07:48.676
נניח ששלפתם רק כדור כחול אחד
מהתיבה שבה רוב של כדורים צהובים

00:07:48.896 --> 00:07:52.765
אתם (כנראה לא) תוציאו 3 כדורים כחולים 
בזה אחר זה , באקראי מתוך תיבה צהובה.

00:07:52.765 --> 00:07:55.220
אבל יכולתם באקראי לדגום רק
כדור כחול אחד.

00:07:55.220 --> 00:07:57.190
זה לא מדגם בלתי סביר.

00:07:57.190 --> 00:07:59.414
ולו יכולתם להגיע לתיבה באקראי

00:07:59.414 --> 00:08:03.401
ולהוציא משהו שחורק,מצפצף, 
אולי הכל בתיבה מצפצף.

00:08:03.875 --> 00:08:08.320
אז למרות שתינוקות הולכים לראות
הרבה פחות ראיות לצפצופים,

00:08:08.320 --> 00:08:10.562
ויש להם הרבה פחות פעולות לחקות


00:08:10.562 --> 00:08:13.905
במצב זה של כדור אחד מאשר במצב 
שראיתם זה עתה.

00:08:13.905 --> 00:08:17.797
חזינו שהתינוקות עצמם ילחצו יותר.

00:08:17.797 --> 00:08:20.691
וזה בדיוק מה שמצאנו.

00:08:20.691 --> 00:08:25.102
ובכן, לתינוקות בני 15 חודשים, בהקשר זה,
כמו מדענים,

00:08:25.102 --> 00:08:28.190
אכפת אם ראיות נדגמו באקראי או לא,

00:08:28.190 --> 00:08:31.697
והם משתמשים בזה כדי לפתח
ציפיות לגבי העולם:


00:08:31.697 --> 00:08:33.879
מה חורק ומה לא,


00:08:33.879 --> 00:08:37.024
מה לחקור וממה להתעלם.


NOTE Paragraph

00:08:38.384 --> 00:08:40.450
הרשו לי להראות לכם 
דוגמה נוספת עכשיו,


00:08:40.450 --> 00:08:43.180
הפעם על חשיבה סיבתית

00:08:43.180 --> 00:08:45.619
וזה מתחיל עם בעיה של ראייה מבולבלת.

00:08:45.619 --> 00:08:47.291
שיש לכל אחד מאיתנו.

00:08:47.291 --> 00:08:49.311
שהיא שאנחנו הננו חלק מהעולם

00:08:49.311 --> 00:08:52.747
וזה עשוי לא להיראות לכם כמו בעייה,
אבל כמו רב הבעיות,

00:08:52.747 --> 00:08:55.084
זו רק בעיה כאשר דברים משתבשים.

00:08:55.464 --> 00:08:57.275
קחו את התינוק הזה לדוגמה.

00:08:57.275 --> 00:08:58.980
דברים משתבשים עבורו.

00:08:58.980 --> 00:09:01.251
הוא היה רוצה לגרום לצעצוע זה
לפעול, ואינו יכול.

00:09:01.251 --> 00:09:03.780
אראה לכם סרטון של כמה שניות.

00:09:09.340 --> 00:09:11.260
ויש שתי אפשרויות, בגדול:

00:09:11.260 --> 00:09:13.894
אולי הוא עושה משהו לא בסדר.

00:09:13.894 --> 00:09:18.110
או שאולי יש משהו לא בסדר בצעצוע.

00:09:18.110 --> 00:09:20.221
אז בניסוי הבא,

00:09:20.221 --> 00:09:23.518
אנחנו הולכים לתת לתינוקות רק טיפ-טיפה
של נתונים סטטיסטיים


00:09:23.518 --> 00:09:26.100
שתומכים בהשערה אחת לעומת השנייה,


00:09:26.100 --> 00:09:29.555
ואנחנו הולכים לראות אם תינוקות יכולים
להשתמש בזה כדי לקבל החלטות שונות



00:09:29.555 --> 00:09:31.389
מה לעשות.

NOTE Paragraph

00:09:31.389 --> 00:09:33.411
הנה המערך.

00:09:34.071 --> 00:09:37.101
היווון תנסה לגרום לצעצוע לפעול ותצליח.

00:09:37.101 --> 00:09:40.421
ואז אני אנסה פעמיים ואכשל 
בשתי הפעמים.

00:09:40.421 --> 00:09:43.533
ואז היווון תנסה שוב ותצליח.

00:09:43.533 --> 00:09:46.705
וזה בערך מסכם את מערכת היחסים שלי
עם הסטודנטים שלי לתואר שני

00:09:46.705 --> 00:09:49.540
בטכנולוגיה באופן כללי

00:09:50.030 --> 00:09:53.322
אבל הנקודה החשובה כאן היא שזה
מספק מעט ראיות

00:09:53.322 --> 00:09:56.990
שהבעיה אינה עם הצעצוע.
אלא עם האדם.

00:09:56.990 --> 00:09:59.340
יש אנשים שמסוגלים לגרום
לצעצוע לפעול.

00:09:59.340 --> 00:10:00.299
ויש כאלה שלא.

00:10:00.799 --> 00:10:04.212
עכשיו, כשהתינוק מקבל צעצוע,
הולכת להיות לו בחירה.


00:10:04.212 --> 00:10:06.400
האמא שלו היא ממש שם,

00:10:06.400 --> 00:10:09.715
אז אני יכולה לתת את הצעצוע 
ולהחליף את האדם.

00:10:09.715 --> 00:10:12.873
אבל הולך להיות צעצוע אחר 
בקצה הבד הזה,


00:10:12.873 --> 00:10:16.425
והוא יכול למשוך את הבד אליו
ולהחליף את הצעצוע.

00:10:16.425 --> 00:10:18.515
אז בואו נראה מה התינוק עושה.

NOTE Paragraph

00:10:18.515 --> 00:10:22.698
(וידאו) ה.ג.: שתיים, שלוש. צא!
(מוסיקה)

00:10:22.698 --> 00:10:25.829
ל.ש: אחת שתיים שלוש, צא!

00:10:25.829 --> 00:10:33.211
ארתור, אני הולך לנסות שוב.
אחת, שתיים שלוש, צא!

00:10:33.677 --> 00:10:36.277
ה.ג: ארתור, תן לי לנסות, טוב?

00:10:36.277 --> 00:10:40.827
אחת, שתיים, שלוש, צא!


00:10:41.583 --> 00:10:43.466
תראו את זה. זוכר את 
הצעצועים האלה?

00:10:43.466 --> 00:10:46.730
רואה את הצעצועים האלה? אני הולכת
להניח את זה כאן.

00:10:46.730 --> 00:10:48.792
ואני הולכת לתת את זה לך.

00:10:48.792 --> 00:10:51.127
אתה יכול להמשיך ולשחק.


00:11:11.213 --> 00:11:15.950
ל.ש: טוב, לורה, אבל כמובן,
תינוקות אוהבים את האמהות שלהם.

00:11:15.950 --> 00:11:18.132
כמובן שתינוקות נותנים צעצועים
לאמהות שלהם


00:11:18.132 --> 00:11:20.162
כשאינם מצליחים להפעיל אותם.

00:11:20.162 --> 00:11:23.755
אז שוב, השאלה החשובה באמת היא
מה קורה כאשר אנו משנים


00:11:23.755 --> 00:11:26.909
מעט את הנתונים הסטטיסטיים .

00:11:26.909 --> 00:11:30.996
הפעם, תינוקות הולכים לראות את הצעצוע
פועל ולא פועל בדיוק באותו הסדר,


00:11:30.996 --> 00:11:33.411
אבל אנחנו משנים את חלוקת הראיות.


00:11:33.411 --> 00:11:37.822
הפעם, היווון הולכת להצליח
פעם אחת ולהיכשל פעם אחת, וגם אני!


00:11:37.822 --> 00:11:43.459
וזה מציע שלא משנה מי מנסה את הצעצוע
הזה. הצעצוע שבור.

00:11:43.459 --> 00:11:45.345
הוא לא פועל כל הזמן.

00:11:45.345 --> 00:11:47.310
שוב, לתינוק הולכת להיות ברירה.

00:11:47.310 --> 00:11:50.706
אמא שלה נמצאת ממש לידה,
כך שהיא יכולה לשנות את האדם

00:11:50.706 --> 00:11:53.910
והולך להיות צעצוע אחר
בקצהו של הבד.


00:11:53.910 --> 00:11:55.288
בואו נראה מה היא עושה.

NOTE Paragraph

00:11:55.288 --> 00:11:59.636
(וידאו) ה.ג.: שתיים, שלוש, צא!
(מוסיקה)


00:11:59.636 --> 00:12:04.620
תנו לי לנסות עוד פעם אחת.
אחת, שתיים, שלוש, צא!


00:12:05.460 --> 00:12:07.157
המממ.

NOTE Paragraph

00:12:07.950 --> 00:12:10.642
ל.ש: תני לי לנסות, קלרה.

00:12:10.642 --> 00:12:14.587
אחת, שתיים, שלוש, צא!


00:12:15.265 --> 00:12:17.200
הממ, תנו לי לנסות שוב.


00:12:17.200 --> 00:12:22.870
אחת, שתיים, שלוש, צא!
(מוסיקה)

00:12:23.009 --> 00:12:25.242
ה.ג.: אני אשים את זה כאן,

00:12:25.242 --> 00:12:27.243
ואני אתן את זה לך.

00:12:27.243 --> 00:12:30.840
את יכולה להמשיך ולשחק.

00:12:46.376 --> 00:12:51.273
(מחיאות כפיים)


NOTE Paragraph

00:12:52.993 --> 00:12:55.385
ל.ש.: תנו לי להראות לכם 
את תוצאות הניסוי.

00:12:55.385 --> 00:12:57.860
על הציר האנכי תראו את החלוקה

00:12:57.860 --> 00:13:00.437
של בחירות הילדים בכל מצב,

00:13:00.437 --> 00:13:04.988
ותראו שחלוקת הבחירות 
שילדים עושים

00:13:04.988 --> 00:13:07.775
תלוייה בראיות שנצפו.


00:13:07.775 --> 00:13:09.632
אז בשנה השנייה של החיים,


00:13:09.632 --> 00:13:12.209
תינוקות יכולים להשתמש בטיפ-טיפה
של נתונים סטטיסטיים


00:13:12.209 --> 00:13:15.576
כדי להחליט בין שתי אסטרטגיות
שונות במהותן


00:13:15.576 --> 00:13:17.457
כדי לפעול בעולם:

00:13:17.457 --> 00:13:20.200
לבקש עזרה ולחקור.

00:13:21.700 --> 00:13:25.134
הראיתי לכם זה עתה שני 
ניסויי מעבדה

00:13:25.134 --> 00:13:28.825
מתוך מאות, בשטח שמראים 
נקודות דומות,

00:13:28.825 --> 00:13:31.217
בגלל שהנקודה הקריטית ממש

00:13:31.217 --> 00:13:36.325
היא שיכולתם של הילדים להסיק מסקנות
רבות מנתונים דלים

00:13:36.325 --> 00:13:41.666
נמצאת בבסיס כל תרבות הלמידה 
ייחודית-למינים שאנו עושים.

00:13:41.666 --> 00:13:46.263
ילדים לומדים על כלים חדשים
מתוך כמה דוגמאות בלבד.


00:13:46.263 --> 00:13:50.980
הם לומדים קשרי גומלין סיבתיים חדשים 
מכמה דוגמאות בלבד.

00:13:51.928 --> 00:13:56.799
הם אפילו לומדים מילים חדשות,
במקרה זה בשפת סימנים אמריקאית.


NOTE Paragraph

00:13:56.799 --> 00:13:59.110
אני רוצה לסיים עם 
שתי נקודות בלבד

00:14:00.050 --> 00:14:03.738
אם עקבתם אחרי העולם שלי, 
תחום מדעי המוח והקוגניציה

00:14:03.738 --> 00:14:05.665
בשנים האחרונות,

00:14:05.665 --> 00:14:08.080
הייתם שמים לב לשלושה רעיונות גדולים.

00:14:08.080 --> 00:14:11.516
הראשון הוא שזה עידן המוח.

00:14:11.516 --> 00:14:15.185
ואכן, היו תגליות מדהימות 
בחקר מדעי המוח:


00:14:15.185 --> 00:14:18.621
לוקליזציה של תפקודים מיוחדים
באזורים של קליפת המוח,

00:14:18.621 --> 00:14:21.222
הפיכת מוחות של עכברים 
לשקופים.

00:14:21.222 --> 00:14:24.998
הפעלת נוירונים עם אור.


00:14:24.998 --> 00:14:26.994
רעיון גדול שני


00:14:26.994 --> 00:14:31.098
הוא שזה העידן של נתונים גדולים
ולמידת מכונה,

00:14:31.098 --> 00:14:34.239
ולמידת מכונה מבטיחה לחולל 
מהפיכה בהבנה שלנו

00:14:34.239 --> 00:14:38.906
של כל דבר, החל מרשתות חברתיות
לאפידמיולוגיה.


00:14:38.906 --> 00:14:41.599
ואולי, בעת התמודדות עם בעיות
של הבנת סצנה

00:14:41.599 --> 00:14:43.592
ועיבוד טבעי של שפה,

00:14:43.592 --> 00:14:46.916
לספר לנו משהו
על קוגניציה אנושית.


00:14:47.756 --> 00:14:49.693
והרעיון הגדול האחרון שהייתם שומעים
עליו

00:14:49.693 --> 00:14:53.080
הוא שאולי זה רעיון טוב שאנחנו הולכים
לדעת כל כך הרבה על מוחות

00:14:53.080 --> 00:14:54.997
ויש גישה רבה כל כך לנתונים רבים,

00:14:54.997 --> 00:14:57.504
כי אם ניעזב לנפשנו

00:14:57.504 --> 00:15:01.335
בני אדם נוטים לטעות, אנחנו עושים
קיצורי דרך,

00:15:01.335 --> 00:15:04.772
אנחנו שוגים, אנחנו עושים טעויות,


00:15:04.772 --> 00:15:08.456
אנחנו מוטים, ובמובנים רבים מספור,


00:15:08.456 --> 00:15:11.425
אנו תופשים לא נכון את העולם.

00:15:12.843 --> 00:15:15.792
אני חושבת שאלה כולם סיפורים חשובים,

00:15:15.792 --> 00:15:19.577
ויש להם הרבה מה לספר לנו 
על מה זה להיות אנושי,

00:15:19.577 --> 00:15:23.106
אבל אני רוצה שתשימו לב שהיום סיפרתי
לכם סיפור שונה מאוד.

00:15:23.966 --> 00:15:27.773
זה סיפור על המודעות ולא על המוח,

00:15:27.773 --> 00:15:30.779
ובמיוחד זה סיפור על סוגי חישובים

00:15:30.779 --> 00:15:33.369
שבאופן ייחודי התודעה האנושית יכולה לבצע,

00:15:33.369 --> 00:15:37.313
שמעורבים בו ידע מובנה עשיר,
והיכולת ללמוד


00:15:37.313 --> 00:15:42.581
מכמויות קטנות של נתונים, ראייה של 
רק מעט דוגמאות.

00:15:44.301 --> 00:15:48.600
וביסודו, זה סיפור על איך מתחילים כילדים
קטנים מאוד

00:15:48.600 --> 00:15:52.780
וממשיכים כל הדרך להישגים הגדולים ביותר

00:15:52.780 --> 00:15:56.623
של התרבות שלנו.

00:15:56.623 --> 00:15:58.620
אנו תופשים נכון את העולם .

NOTE Paragraph

00:16:00.433 --> 00:16:05.700
התודעה האנושית לא רק לומדת 
מכמויות קטנות של נתונים,

00:16:06.285 --> 00:16:08.386
התודעה האנושית חושבת
על רעיונות לגמרי חדשים.

00:16:08.746 --> 00:16:11.787
התודעה האנושית יוצרת מחקר 
ומחוללת גילוי.

00:16:11.787 --> 00:16:17.060
והתודעה האנושית יוצרת אמנות וספרות
ושירה ותיאטרון,

00:16:17.070 --> 00:16:20.830
והתודעה האנושית דואגת לבני אדם אחרים:

00:16:20.830 --> 00:16:24.257
הזקנים שלנו, הצעירים שלנו, החולים שלנו.

00:16:24.517 --> 00:16:26.884
אנו אפילו מרפאים אותם.

00:16:27.564 --> 00:16:30.667
בשנים הבאות, אנחנו עומדים
לראות חידושים טכנולוגיים


00:16:30.667 --> 00:16:34.464
מעבר לכל מה שאני יכולה לדמיין,

00:16:34.464 --> 00:16:36.614
אבל מאוד לא סביר שאנחנו

00:16:36.614 --> 00:16:42.323
נראה משהו שמתקרב אפילו לכוח 
החישובי של הילד האנושי

00:16:42.323 --> 00:16:46.621
בחיים שלי או בשלכם.

00:16:46.621 --> 00:16:51.668
אם נשקיע הרבה בלומדים אלה ובפיתוחם

00:16:51.668 --> 00:16:54.585
בתינוקות ובילדים

00:16:54.585 --> 00:16:56.411
ואימהות ואבות

00:16:56.411 --> 00:16:59.110
ובמטפלים ומורים

00:16:59.110 --> 00:17:03.280
בדרך שאנו משקיעים בצורות האחרות האלגנטיות
ורבות העצמה שלנו

00:17:03.280 --> 00:17:06.498
של טכנולוגיה, הנדסה ועיצוב,

00:17:06.498 --> 00:17:09.437
לא רק נחלום על עתיד טוב יותר,

00:17:09.437 --> 00:17:11.564
נתכנן כזה.

NOTE Paragraph

00:17:11.564 --> 00:17:13.909
תודה רבה.


NOTE Paragraph

00:17:13.909 --> 00:17:17.330
(מחיאות כפיים)


NOTE Paragraph

00:17:17.810 --> 00:17:22.236
כריס אנדרסון: לורה, תודה.
למעשה יש לי שאלה אליך.


00:17:22.236 --> 00:17:24.595
ראשית המחקר הוא מטורף.

00:17:24.595 --> 00:17:28.320
אני מתכוון, מי היה מעצב
ניסוי כזה? (צחוק)


00:17:29.150 --> 00:17:30.940
ראיתי את זה כמה פעמים

00:17:30.940 --> 00:17:34.162
ועדיין איני מאמין בכנות שיכול להיות 
שזה באמת קורה.

00:17:34.162 --> 00:17:37.320
אבל אנשים אחרים עשו
ניסויים דומים; זה עובד.

00:17:37.320 --> 00:17:38.953
התינוקות באמת כאלה גאונים.

NOTE Paragraph

00:17:38.953 --> 00:17:41.960
ל.ש: אתה יודע, הם נראים ממש
מרשימים בניסויים שלנו,

00:17:41.960 --> 00:17:44.612
אבל חישבו על איך שהם נראים בחיי 
היומיום. נכון?

00:17:44.612 --> 00:17:45.762
זה מתחיל כתינוק.



00:17:45.762 --> 00:17:47.769
18 חודש מאוחר יותר זה מדבר אליך.

00:17:47.769 --> 00:17:50.810
והמילים הראשונות של התינוקות הן לא רק
דברים כמו כדורים וברווזים,


00:17:50.810 --> 00:17:53.691
אלה דברים כמו "הכל הלך", שמתייחסים
להיעלמות.

00:17:53.691 --> 00:17:55.974
או "או-או" שמתייחס לפעולות שאינן מכוונות.

00:17:55.974 --> 00:17:57.536
זה חייב להיות עד כדי כך חזק.

00:17:57.536 --> 00:18:00.311
זה חייב להיות הרבה יותר חזק
מכל דבר שהראיתי לכם.

00:18:00.311 --> 00:18:02.285
הם מבינים את העולם כולו.

00:18:02.285 --> 00:18:05.429
בן 4 יכול לדבר איתכם כמעט 
על כל דבר.


00:18:05.429 --> 00:18:07.030
(מחיאות כפיים)


NOTE Paragraph

00:18:07.030 --> 00:18:10.444
כ.א.: ואם אני מבין אותך נכון הנקודה
המרכזית האחרת שאת מצביעה עליה היא,

00:18:10.444 --> 00:18:13.198
כבר עברנו דרך השנים האלה
שיש בהן את כל הדיבורים האלה


00:18:13.198 --> 00:18:15.130
עד כמה מוזרה ומטורפה התודעה שלנו.

00:18:15.130 --> 00:18:17.997
שכלכלה ארגונית ותיאוריות שלמות עומדים
מאחורי זה

00:18:17.997 --> 00:18:19.600
שאנחנו לא יצורים רציונליים.

00:18:19.600 --> 00:18:23.816
את באמת אומרת שהסיפור הגדול יותר הוא
עד כמה יוצא מהכלל,

00:18:23.816 --> 00:18:28.760
ויש גאון שם שאינו מוערך דיו.

NOTE Paragraph

00:18:28.760 --> 00:18:30.830
ל.ש.: אחד מהציטוטים בפסיכולוגיה
האהובים עלי

00:18:30.830 --> 00:18:33.120
הוא של הפסיכולוג החברתי סולומון אש,

00:18:33.120 --> 00:18:35.927
והוא אמר שהתפקיד הקריטי של פסיכולוגיה
הוא להסיר

00:18:35.927 --> 00:18:38.553
את מעטה הראיה-העצמית מעל הדברים.

00:18:38.553 --> 00:18:43.104
ישנם סדרי גודל 
יותר החלטות שמקבלים מדי יום

00:18:43.104 --> 00:18:44.451
שמבינים את העולם נכון.

00:18:44.451 --> 00:18:46.583
אתם יודעים על אובייקטים
והמאפיינים שלהם.


00:18:46.583 --> 00:18:49.612
אתם מכירים אותם כאשר הם 
חסומים. אתם מכירים אותם בחושך.


00:18:49.612 --> 00:18:50.920
אתם יכולים לעבור דרך חדרים.

00:18:50.920 --> 00:18:54.452
אתם יכולים להבין מה אחרים
חושבים. אתם יכולים לדבר איתם.

00:18:54.452 --> 00:18:56.682
אתם יכולים לנווט בחלל.
אתם יודעים על מספרים

00:18:56.682 --> 00:18:59.704
אתם יודעים על קשרים סיבתיים, אתם
יודעים על חשיבה מוסרית.

00:18:59.704 --> 00:19:02.060
אתם עושים זאת בקלות, ולכן אנו לא
רואים את זה.

00:19:02.060 --> 00:19:04.972
אבל ככה אנחנו מבינים את העולם נכון,
וזה מרשים

00:19:04.972 --> 00:19:07.290
והישג קשה מאוד להבנה.

NOTE Paragraph

00:19:07.290 --> 00:19:09.918
כ.א.: אני חושד שיש אנשים בקהל 
שיש להם

00:19:09.918 --> 00:19:12.156
השקפה זו של האצת כוח טכנולוגי

00:19:12.156 --> 00:19:15.114
שאולי יחלוק על ההצהרה שלך
שאף פעם בחיינו

00:19:15.114 --> 00:19:17.732
מחשב לא יעשה את מה שילד בן 3 יכול לעשות,

00:19:17.732 --> 00:19:20.980
אבל מה שברור הוא, שבכל תרחיש,


00:19:20.980 --> 00:19:24.750
למכונות שלנו יש כל כך הרבה ללמוד
מהפעוטות שלנו.

00:19:26.230 --> 00:19:29.446
ל.ש.: אני חושבת כך,יהיו לכם כמה
אנשי למידת מכונה כאן.

00:19:29.446 --> 00:19:33.649
כלומר, אתם אף פעם לא צריכים להמר
נגד תינוקות או שימפנזים

00:19:33.649 --> 00:19:37.294
או טכנולוגיה למעשה,

00:19:37.294 --> 00:19:41.822
אבל זה לא רק הבדל בכמות,

00:19:41.822 --> 00:19:43.586
זה הבדל בסוג.


00:19:43.586 --> 00:19:45.746
יש לנו מחשבים רבי עוצמה,


00:19:45.746 --> 00:19:48.137
והם עושים דברים מתוחכמים להפליא,

00:19:48.137 --> 00:19:51.341
לעתים קרובות עם כמויות 
גדולות מאוד של נתונים.

00:19:51.341 --> 00:19:53.948
התודעה האנושית, אני חושבת, 
עושה משהו שונה בתכלית,

00:19:53.948 --> 00:19:57.843
ואני חושבת שזה המבנה ההיררכי המובנה
של הידע אנושי

00:19:57.843 --> 00:19:59.875
שנשאר אתגר אמיתי.

NOTE Paragraph

00:19:59.875 --> 00:20:02.936
כ.א.: לורה שולץ, חומר נפלא למחשבה
תודה רבה לך.

NOTE Paragraph

00:20:02.936 --> 00:20:05.858
ל.ש.: תודה רבה 
(מחיאות כפיים)