הביטו בבקשה בתינוקת הזאת.
אתם נמשכים לעיניה,
ולעור הנעים למגע.
אבל היום אדבר על משהו
שאינכם יכולים לראות:
מה שקורה במוח הקטן שלה.
הכלים המודרניים של מדעי המוח
מלמדים אותנו
שמה שקורה אצלה במוח
הוא תהליך מתוחכם ביותר.
ומה שאנו לומדים עתיד לשפוך אור
על מה שהסופרים והמשוררים הרומנטיים
תיארו כ"פתיחות השמיימית"
של נפש הילד.
כאן אנו רואים אם הודית,
היא דוברת קורו,
שפה שנתגלתה לאחרונה,
והיא מדברת אל התינוק שלה.
מה שהאם הזאת ושאר 800
דוברי הקורו בעולם מבינים
הוא שעל מנת לשמר את השפה,
עליהם לדבר בה עם תינוקותיהם.
וכאן טמונה חידה קריטית.
מדוע אי-אפשר לשמר שפה
באמצעות שיחה איתכם ואיתי, המבוגרים?
הסיבה טמונה במוח.
כאן אנו רואים שללימוד השפה
יש תקופה קריטית.
כדי להבין את השקופית הזאת,
מצאו את גילכם בציר האופקי.
(צחוק)
ובציר האנכי את מיומנותכם
ברכישת שפה שניה.
התינוקות והילדים הם גאונים
עד גיל שבע,
ואז חלה ירידה שיטתית.
עם הבגרות המינית,
אנו יוצאים מהגרף הזה.
אין מדען שיערער על הגרף הזה,
אבל מעבדות בכל העולם
מנסות להבין מדוע זה כך.
העבודה במעבדה שלי מתמקדת
בתקופה הקריטית הראשונה של ההתפתחות,
התקופה שבה התינוקות
מנסים לרכוש שליטה
בצלילי השפה שלהם.
לדעתנו, בכך שנחקור
איך הצלילים נלמדים,
נוכל לבנות מודל
שמתייחס ליתר השפה,
ואולי לתקופות הקריטיות
שעשויות להיות בילדות,
של התפתחות חברתית, רגשית וקוגניטיבית.
ערכנו מחקר על התינוקות
בעזרת טכניקה שבה אנו
משתמשים בכל העולם
ועם צלילי כל השפות.
התינוקות יושבים בחיק הוריהם,
ואנו מאמנים אותם להפנות את הראש
כשהצליל משתנה --
למשל, מ"אה" ל"אי".
אם הם עושים זאת בזמן הנכון,
הקופסה השחורה נדלקת
ודוב פנדה הולם בתוף.
תינוקות בני חצי שנה
מתים על המטלה הזאת.
מה למדנו?
תינוקות בכל העולם
הם מה שאני מכנה
"אזרחי העולם."
הם מסוגלים להבחין
בין צלילי כל השפות,
לא משנה באיזו ארץ נערך המבדק
ובאיזו שפה אנו משתמשים,
וזה ראוי לציון,
כי אתם ואני לא מסוגלים לכך.
אנו מאזינים כבולי-תרבות.
אנו מסוגלים להבחין בצלילים
של שפתנו,
אבל לא של שפות זרות.
אז עולה השאלה:
מתי אזרחי העולם האלה
הופכים למאזינים כבולי-שפה, כמונו?
התשובה היא:
לפני יום ההולדת הראשון.
אתם רואים כאן ביצועים
של מטלת הפניית הראש
של תינוקות בטוקיו ובארה"ב,
כאן בסיאטל,
והם מקשיבים ל"רה" ו"לה" --
צלילים בעלי חשיבות באנגלית
אך לא ביפנית.
בגיל 6-8 חודשים
קיים שוויון מוחלט בין התינוקות.
כעבור חודשיים, קורה משהו מדהים.
התינוקות בארה"ב משתפרים מאד,
התינוקות ביפן נעשים גרועים מאד,
אבל שתי קבוצות התינוקות
מקבלות הכנה בדיוק עבור השפה
שהם עתידים ללמוד.
אז השאלה היא: מה קורה
במשך החודשיים הקריטיים?
זאת התקופה הקריטית
להתפתחות הצליל,
ומה קורה בראש?
קורים שני דברים.
הראשון הוא שהתינוקות
מאזינים לנו היטב
והם עורכים ניתוח סטטיסטי
בעודם מקשיבים לדיבורנו --
הם מנהלים סטטיסטיקה.
הקשיבו לשתי אמהות שמדברות אימהית --
השפה האוניברסלית שבה אנו
מדברים עם ילדים --
תחילה באנגלית ואחר ביפנית.
(סרטון) אני אוהבת את העיניים
הכחולות והגדולות שלך --
כל-כך יפות ונחמדות.
(יפנית)
פטרישיה קוהל: מה שאני אומרת לכם
הוא שבזמן הפקת הדיבור,
כשהתינוקות מקשיבים,
הם עורכים ניתוח סטטיסטי
של השפה שהם שומעים.
וההתפלגות הזאת גדלה.
מה שלמדנו הוא שהתינוקות
רגישים לסטטיסטיקה,
ושיש הבדל גדול בין הנתונים הסטטיסטיים
של היפנית והאנגלית.
באנגלית יש הרבה "ר" ו"ל".
רואים את ההתפלגות.
וההתפלגות ביפנית שונה לגמרי;
אנו רואים קבוצה של צלילי ביניים,
שמוכרת בתור ה"ר" היפנית.
התינוקות קולטים את הנתונים
של השפה
והיא משנה את מוחותיהם;
היא משנה אותם מאזרחי העולם
למאזינים כבולי-תרבות, כמונו.
אבל כמבוגרים, כבר איננו קולטים
את הנתונים האלה.
אנו נשלטים בידי זכרונות ייצוגיים
שנוצרו בתחילת התפתחותנו.
אז מה שאנו רואים כאן
משנה את המודלים שלנו
סביב מהות התקופה הקריטית.
מנקודת מבט מתמטית
אנו טוענים
שייתכן שלימוד השפה יואט
כשההתפלגות שלנו מתייצבת.
זה מעלה שאלות רבות
בנוגע לאנשים דו-לשוניים.
הדו-לשוניים צריכים לזכור במוח
שני מערכים סטטיסטיים בבת-אחת
ולדלג ביניהם בזה אחר זה,
לפי האדם איתו הם משוחחים.
אז שאלנו את עצמנו,
האם התינוקות מסוגלים לניתוח סטטיסטי
של שפה חדשה לגמרי?
בדקנו זאת בכך שחשפנו
תינוקות אמריקניים,
שמעולם לא שמעו שפה שניה,
למנדרינית, לראשונה בחייהם,
בזמן התקופה הקריטית.
ידענו כבר שכאשר חד-לשוניים
נבדקו בטאיפה ובסיאטל
בצלילי מנדרינית,
הם הפגינו אותו הדפוס.
בני 6-8 חודשים,
שווי-ערך לחלוטין.
כעבור חודשיים קורה משהו מדהים.
אבל התינוקות הטאייוואניים הם שהשתפרו,
לא האמריקניים.
חשפנו תינוקות אמריקניים
בתקופה הזאת למנדרינית.
כאילו שקרובים דוברי מנדרינית
מגיעים לביקור בן חודש
והם גרים אצלכם בבית
ומדברים עם התינוקות במשך 12 מפגשים.
ככה זה נראה במעבדה.
(מנדרינית)
פ"ק: אז מה עוללנו
למוחות הקטנים שלהם?
(צחוק)
היה עלינו לנהל קבוצת בקרה
כדי לוודא
שעצם הכניסה למעבדה
לא משפרת את כישורי המנדרינית.
אז קבוצת תינוקות באו
והקשיבו לאנגלית.
ואנו רואים לפי הגרף
שהחשיפה לאנגלית לא שיפרה
את המנדרינית שלהם.
אבל ראו מה קרה לתינוקות
שנחשפו למנדרינית במשך 12 מפגשים.
הם היו טובים כמו תינוקות בטאיוואן
שהקשיבו לשפה הזאת
במשך עשרה וחצי חודשים.
זה מוכיח שתינוקות מסוגלים
לבצע ניתוח סטטיסטי של שפה חדשה.
לא משנה מה שנותנים להם,
הם ינתחו את זה.
אבל תהינו איזה תפקיד
ממלא המרכיב האנושי
בתרגיל למידה זה.
אז בדקנו קבוצת תינוקות שניה
שבה הילדים קיבלו אותו מינון,
אותם 12 מפגשים,
אבל מעל גבי מסך טלוויזיה.
וקבוצת תינוקות נוספת
זכתה לחשיפה שמיעתית בלבד
בעודה צופה בבובת דובון על המסך.
מה עוללנו למוחות שלהם?
אתם רואים כאן,
בתוצאות מבדק השמיעה --
אין שום למידה --
ובתוצאות המבדק החזותי --
אין שום למידה.
כדי שיבצעו ניתוח סטטיסטי
התינוקות זקוקים ליצור אנושי.
המוח החברתי הוא שקובע
מתי התינוקות יבצעו ניתוח סטטיסטי.
רצינו להיכנס לתוך המוח
ולראות את זה קורה
כשהתינוקות מול הטלוויזיה,
וכשהם מול בן-אדם.
לשמחתנו היתה לנו מכונה חדשה,
מכשיר מגנטואנצפלוגרפיה,
שמאפשר לנו לעשות זאת.
זה נראה כמו מייבש שיער מהמאדים.
אבל זה בטוח לחלוטין,
לגמרי לא-פולשני ושקט.
והתינוקות - יש כאן דיוק מילימטרי
בדיוק המרחבי
ודיוק ברמת אלפית השניה
בעזרת 360 מכשירי "סקוויד" --
מכשירים לאיתור הפרעות קוונטיות
בעלי מוליכות-על --
כדי לזהות את השדות המגנטיים
שמשתנים במהלך חשיבתנו.
אנו הראשונים בעולם
שתיעדו תינוקות במגנטואנצפלוגרף
בעודם לומדים.
(צחוק)
הנה אמה הקטנה.
היא בת חצי שנה.
והיא מאזינה למספר שפות באוזניות.
אתם רואים שהיא חופשיה בתנועותיה.
אנו עוקבים אחרי תנועות ראשה
בעזרת כדוריות קטנות נתונות בכיפה,
כך שהיא חופשיה לגמרי בתנועותיה.
זהו מפגן של עליונות טכנולוגית.
מה אנו רואים?
אנו רואים את מוח התינוקת.
כשהתינוקת שומעת מילה בשפתה,
אזורי השמיעה נדלקים,
ובעקבותיהם אזורים היקפיים
שלדעתנו קשורים לעקביות,
ולתיאום אזורי המוח השונים,
ולסיבתיות:
אזור אחד במוח
גורם להפעלה של אחר.
אנו עומדים בפתחו
של עידן זהב כביר.
נוכל לראות את מוח הילד
כשהוא חווה רגש,
כשהוא לומד לדבר ולקרוא,
כשהוא פותר בעיה מתמטית,
כשצץ במוחו רעיון.
ונוכל גם להמציא התערבויות
מבוססות-מוח
עבור ילדים עם קשיי למידה.
בדיוק כפי שתיארו המשוררים והסופרים,
נוכל לראות, לדעתי,
את הפתיחות המופלאה הזאת,
פתיחות גמורה ומוחלטת
של מוח הילד.
בחקר מוח הילד
נוכל לחשוף אמיתות עמוקות
בקשר למהות האנושיות,
ותוך כדי כך,
אולי נעזור לשמור על מוחותינו
פתוחים ללמידה
למשך כל חיינו.
תודה לכם.
(מחיאות כפיים)