WEBVTT 00:00:00.000 --> 00:00:09.000 (גיטרה ותופים) 00:00:09.000 --> 00:00:13.000 (פסנתר) 00:00:13.000 --> 00:00:19.760 (גיטרה, תופים, תשואות) 00:00:19.760 --> 00:00:24.640 ברק אובמה ב- 2004 היה אנונימי. 00:00:24.640 --> 00:00:27.400 אנשים אמרו: הה, אני לא יודע מי הבחור הזה 00:00:27.410 --> 00:00:28.640 אני תוהה מדוע בחרו בו 00:00:28.640 --> 00:00:31.240 (מייקל כהן) היתה לו תדמית של כוכב עולה 00:00:31.240 --> 00:00:34.040 דמות צעירה, עולה במפלגה. 00:00:34.040 --> 00:00:35.420 אבל אף אחד לא ידע באמת מיהו 00:00:35.420 --> 00:00:37.660 זו היתה הזדמנות להציג אותו לאנשים 00:00:38.030 --> 00:00:45.250 ברק אובמה: הערב, זה כבוד מיוחד בשבילי כי, בואו נודה בזה, נוכחותי כאן אינה סבירה. 00:00:46.760 --> 00:00:52.460 אבי היה סטודנט זר, נולד וגדל בכפר קטן בקניה. 00:00:53.000 --> 00:00:58.160 (כהן): נאום פוליטי הופך למצוין אם הצלחת לקפל את הסיפור האישי שלך בסיפור האמריקני הגדול. 00:00:58.160 --> 00:01:00.619 (לרמן): הדבר הבא שאמר היה על משפחת אמו. 00:01:00.629 --> 00:01:05.709 סבו לחם במלחמת העולם השנייה, הוא קיבל סיוע ממשלתי במסגרת החוק האמריקני. ההורים התיישבו בקנזס. 00:01:05.709 --> 00:01:08.909 אנשים לבנים יוכלו להגיד "הה, או" 00:01:08.909 --> 00:01:10.789 הוא ממש כמונו! 00:01:10.860 --> 00:01:13.880 (אובמה): הורי חלקו לא רק אהבה עצומה 00:01:13.880 --> 00:01:18.070 הם חלקו גם אמונה קבועה באפשרויות שיש באומה הזו 00:01:18.070 --> 00:01:22.260 אני עומד כאן בידיעה שהסיפור שלי הוא חלק מסיפור גדול יותר, של האומה האמריקנית, 00:01:22.260 --> 00:01:25.650 שאני חייב חוב גדול לאלה שהיו כאן לפני 00:01:26.160 --> 00:01:31.370 ושבאף מדינה אחרת בכדור הארץ הסיפור שלי יכול להתאפשר 00:01:31.510 --> 00:01:35.700 (קטע מעבר) 00:01:35.700 --> 00:01:40.400 (קרלטון מקילוויין): הנאום הזה קורה בסיום ארבע שנות נשיאות של ג'ורג' בוש (הבן) 00:01:40.400 --> 00:01:42.900 הרגשנו, כמדינה, שנוצרים פערים בינינו 00:01:43.320 --> 00:01:46.180 (כהן): 2004 היתה במידה רבה מירוץ של פלגנות. 00:01:46.180 --> 00:01:49.020 נאום אובמה עמד בסתירה למגמה הזו. 00:01:49.020 --> 00:01:51.920 (אובמה): לצד האינדיבידואליזם המפורסם שלנו 00:01:51.920 --> 00:01:58.209 יש עוד מרכיב בסאגה האמריקנית, אמונה שכולנו מחוברים כעם אחד 00:01:58.209 --> 00:02:02.179 אם יש ילד בדרום שיקאגו שלא יודע לקרוא, 00:02:02.179 --> 00:02:04.670 זה איכפת לי, אפילו אם הוא לא הילד שלי. 00:02:04.990 --> 00:02:06.480 [מחיאות כפיים] 00:02:06.480 --> 00:02:09.220 אם אזרח קשיש איפשהו לא יכול לשלם לתרופות 00:02:09.220 --> 00:02:11.890 ונאלץ לבחור בין תרופה לשכר דירה 00:02:11.890 --> 00:02:14.990 הופך את חיי שלי לדלים יותר, אפילו אם זה לא הסבא שלי. 00:02:14.990 --> 00:02:17.090 [מחיאות כפים] 00:02:17.090 --> 00:02:20.330 זו האמונה הבסיסית, ששומר אחי ואחותי אנוכי 00:02:20.330 --> 00:02:24.260 שגורמת לאומה הזו להצליח. 00:02:24.260 --> 00:02:26.100 [מחיאות כפיים] 00:02:26.100 --> 00:02:29.620 E pluribus unum: מתוך רבים- אחד (רעיון שמופיע על החותם הגדול של ארה"ב) 00:02:29.620 --> 00:02:34.240 (כהן): הנאום הזה מנבא את המסר הפוליטי שלו מ- 2008. 00:02:34.240 --> 00:02:36.900 שקורא בעצם לאיחוד. 00:02:36.900 --> 00:02:41.250 (אובמה): בעודנו מדברים, יש כאלה שמוכנים לפלג אותנו, 00:02:41.250 --> 00:02:48.400 מומחי הספינים, רוכלי הפרסום השלילי שאמצו את הפוליטיקה של "הכל הולך". 00:02:48.880 --> 00:02:54.790 ובכן, אני אומר להם הערב, אין אמריקה לירבלית ואמריקה שמרנית; 00:02:54.790 --> 00:02:57.480 יש את ארצות הברית של אמריקה! 00:02:57.480 --> 00:02:59.800 [מחיאות כפים] 00:02:59.800 --> 00:03:02.440 [מוסיקת מעבר] 00:03:02.440 --> 00:03:06.040 (מריו קומו): אובמה התברך בשתי מתנות: 00:03:06.040 --> 00:03:10.560 אחת היא המח והשנייה היא היכולת לדבר מול קבוצות גדולות של אנשים. 00:03:10.560 --> 00:03:16.290 (לרמן): אובמה עושה שלושה דברים שהופכים את הנאום שלו לאפקטיבי 00:03:16.290 --> 00:03:21.460 הוא רוצה עובדות מוצקות, הוא אוהב סיפור והוא אוהב סתירות. 00:03:21.460 --> 00:03:25.420 שימוש בחזרתיות ובמבנה כדי להראות ניגודים 00:03:25.420 --> 00:03:28.860 "אין אמריקה ליברלית או אמריקה שמרנית" 00:03:28.860 --> 00:03:30.540 יש אמריקה אחת 00:03:30.540 --> 00:03:33.450 (אובמה): אין אמריקה שחורה ואמריקה לבנה 00:03:33.450 --> 00:03:38.950 ואמריקה לטינית ואמריקה אסייתית יש ארצות הברית של אמריקה 00:03:38.950 --> 00:03:40.380 [מחיאות כפיים] 00:03:40.380 --> 00:03:45.220 המומחים אוהבים לפלח ולקצץ את ארצנו למדינות אדומות ולמדינות כחולות 00:03:45.220 --> 00:03:48.150 אבל יש לי חדשות גם בשבילם. 00:03:48.150 --> 00:03:50.130 אנחנו סוגדים לאל נפלא במדינות הכחולות 00:03:50.130 --> 00:03:52.730 ואנחנו לא אוהבים שסוכנים פדרליים 00:03:52.730 --> 00:03:57.670 יחטטו לנו בספריות במדינות האדומות [הקהל מריע] 00:03:57.670 --> 00:04:02.010 יש לנו ליגת בייסבול לילדים במדינות הכחולות וכן, יש לנו חברים גאים במדינות האדומות 00:04:02.010 --> 00:04:03.410 [מחיאות כפיים] 00:04:03.410 --> 00:04:05.500 אנחנו עם אחד, כולנו שומרים אמונים לכוכבים ולפסים 00:04:05.500 --> 00:04:09.440 כולנו מגנים על ארצות הברית 00:04:09.440 --> 00:04:11.300 [מחיאות כפיים] 00:04:11.300 --> 00:04:15.150 (כהן): הדרך בה הוא משתמש בידיים הוא מצביע הרבה 00:04:15.150 --> 00:04:17.200 ואומר הרבה "זה" ו"זה" ו"ההוא" 00:04:17.200 --> 00:04:19.550 (מקילווין): בכך הוא משדר תחושה של אנרגיה. 00:04:19.550 --> 00:04:21.910 "אני חדש, אני דינאמי" 00:04:21.910 --> 00:04:23.958 (כהן): והוא כבר לא עושה את זה כל כך 00:04:23.958 --> 00:04:26.259 כיום הוא נואם יותר בכובד ראש ובאיפוק 00:04:26.259 --> 00:04:29.289 ולדעתי זה יותר משקף את הכהונה שלו 00:04:29.289 --> 00:04:30.820 (מוסיקת מעבר) 00:04:30.820 --> 00:04:32.610 (מחיאות כפיים) 00:04:32.610 --> 00:04:36.580 (אובמה): בסופו של דבר, על זה הבחירות 00:04:36.580 --> 00:04:38.680 [הקהל קורא "אובמה"] 00:04:38.680 --> 00:04:45.790 האם נשתתף בפוליטיקה של ציניות, או בפוליטיקה של תקווה? 00:04:45.790 --> 00:04:50.380 זוהי תקוות העבדים שיושבים סביב המדורה ושרים שירי חופש 00:04:50.380 --> 00:04:54.630 התקווה של מהגרים שמפליגים לחופים רחוקים 00:04:54.630 --> 00:04:59.790 התקווה של קצין ימי צעיר שמפטרל בגבורה בדלתת נהר המקונג (בויאטנאם) 00:04:59.790 --> 00:05:03.650 תקוות בנו של עובד הטחנה, שמעז כנגד הסיכויים 00:05:03.650 --> 00:05:09.110 תקווה של ילד כחוש עם שם מוזר, שמאמין שבאמריקה יש מקום גם בשבילו 00:05:09.110 --> 00:05:12.460 [מחיאות כפיים] 00:05:12.460 --> 00:05:15.020 (אובמה): תקווה. תקווה אל מול הקושי 00:05:15.020 --> 00:05:17.920 תקווה אל מול חוסר הוודאות. ההעזה שבתקווה. 00:05:17.920 --> 00:05:22.720 [תרועות הקהל] 00:05:22.720 --> 00:05:26.070 (לרמן): הפעתו בוועידת המפלגה, שהיתה הנאום הטוב ביותר בה, 00:05:26.070 --> 00:05:29.220 יותר טוב משל ג'ון קארי היתה מחשמלת. 00:05:29.220 --> 00:05:32.110 ובלעדי הנאום הזה הוא לא היה נבחר לנשיא. 00:05:32.110 --> 00:05:34.200 (קומו): אני חושב שלכנות יש משמעות רבה 00:05:34.200 --> 00:05:37.900 יש אנשים שבדברם, אומרים את האמת כפי שהם רואים אותה 00:05:37.900 --> 00:05:40.740 והם- הם משפיעים מאד בעשותם כך. 00:05:40.740 --> 00:05:43.530 (אובמה): אני מאמין שהארץ הזו תמלא את הבטחתה 00:05:43.530 --> 00:05:47.180 ומתוך האפילה הפוליטית המתמשכת הזו, יעלה יום בהיר. 00:05:47.180 --> 00:05:48.260 תודה רבה לכולכם 00:05:48.260 --> 00:05:49.430 יברככם האל 00:05:49.430 --> 00:05:51.190 [תשואות הקהל] 00:05:51.190 --> 00:05:52.890 (מוסיקה) 00:05:52.890 --> 00:06:03.270 (מוסיקה) 00:06:03.270 --> 00:06:12.670 (מוסיקה)