1
00:00:06,778 --> 00:00:10,977
ב 1943 מטוסים של בעלות הברית
שטפו מעל גרמניה הנאצית,

2
00:00:10,977 --> 00:00:14,304
והמטירו עשרות אלפי עלונים
על האנשים למטה.

3
00:00:14,304 --> 00:00:18,774
הם נכתבו על ידי גרמנים אנונימיים,
העלונים דחקו בקוראים להתנגד להיטלר,

4
00:00:18,774 --> 00:00:22,532
ללחום בעוז על עתידם --
ולעולם לא לאבד תקווה.

5
00:00:22,532 --> 00:00:25,598
הקריאה שלהם לפעולה הדהדה בבתים ובעסקים --

6
00:00:25,598 --> 00:00:29,718
וחדשות על המסר שלהם אפילו הגיעו
למחנות ריכוז ולבתי כלא.

7
00:00:29,718 --> 00:00:33,994
רק אחרי שהמלחמה נגמרה
זהות הכותבים, הסיפורים,

8
00:00:33,994 --> 00:00:38,082
והגורל הטראגי יצאו לאור.

9
00:00:38,082 --> 00:00:40,762
כשהיטלר תפס את השלטון 10 שנים קודם לכן,

10
00:00:40,762 --> 00:00:44,940
האנס וסופי שול היו בני עשרה
בעיר פורשטנברג.

11
00:00:44,940 --> 00:00:47,566
באותו זמן, פחד, תעמולה, ומעקב

12
00:00:47,566 --> 00:00:51,571
שמרו על כל הפנים של חייהם
של משפחת שול ומליוני גרמנים אחרים

13
00:00:51,571 --> 00:00:53,489
תחת שליטה נאצית.

14
00:00:53,489 --> 00:00:56,072
הממשל התמקד במיוחד באנשים צעירים,

15
00:00:56,072 --> 00:01:00,722
הקים מוסדות כדי לנטר את ההתנהגות שלהם
ולמשטר את מחשבותיהם.

16
00:01:00,722 --> 00:01:03,668
כמו בני עשרה, האנס היה חבר בנוער היטלר

17
00:01:03,668 --> 00:01:07,009
וסופי הצטרפה לליגה לבנות גרמניות.

18
00:01:07,009 --> 00:01:08,567
האנס עלה בדרגות

19
00:01:08,567 --> 00:01:12,389
ופיקח על האימון והאינדוקטרינציה
של צעירים אחרים.

20
00:01:12,389 --> 00:01:17,109
ב 1936, הוא נבחר לשאת את הדגל בעצרת ארצית.

21
00:01:17,109 --> 00:01:19,644
אבל כשהוא חזה בקנאות של הרטוריקה הנאצית,

22
00:01:19,644 --> 00:01:22,685
הוא החל לפקפק בה בפעם הראשונה.

23
00:01:22,685 --> 00:01:27,225
בינתיים, סופי החלה גם היא לפקפק
במידע שנתנו לה.

24
00:01:27,225 --> 00:01:29,352
ההורים שלהם רוברט ומגדלנה,

25
00:01:29,352 --> 00:01:32,442
שפחדו שהם מאבדים את ילדיהם
לאידיאולוגיה הנאצית,

26
00:01:32,442 --> 00:01:34,535
עודדו את ההתנהגויות האלו.

27
00:01:34,535 --> 00:01:38,247
בבית, רוברט ומגדלנה
הקשיבו לתחנות רדיו נוכריות

28
00:01:38,247 --> 00:01:42,140
שהממשל לא עודד בתחילה, ואז אסר.

29
00:01:42,140 --> 00:01:46,860
בעוד הממשל הוציא שידורים לאומיים
שדחו את הזוועות הנאציות,

30
00:01:46,860 --> 00:01:49,576
השולים למדו את האמת המטרידה.

31
00:01:49,576 --> 00:01:53,706
ועדיין, הם היו נתונים
לחוקי החיים בגרמניה של היטלר.

32
00:01:53,706 --> 00:01:55,235
אחרי פרוץ המלחמה,

33
00:01:55,235 --> 00:01:58,024
סופי עבדה בחוסר רצון עבור המאמץ הלאומי,

34
00:01:58,024 --> 00:02:02,794
והאנס היה חייב לקבל חובות צבאיות
בעודו בבית ספר לרפואה במינכן.

35
00:02:02,794 --> 00:02:08,946
אז האנס פגש את כריסטוף פרובסט,
ווילי גראף ואלכסנדר שמורל.

36
00:02:08,946 --> 00:02:12,480
יום אחרי יום, כולם נבחלו
יותר מהאידיאולוגיה הנאצית.

37
00:02:12,480 --> 00:02:14,415
הם השתוקקו לחלוק את הדעות שלהם.

38
00:02:14,415 --> 00:02:18,690
אבל איך יוכלו להפיץ אותן,
כשהיה בלתי אפשרי לדעת במי לבטוח?

39
00:02:18,690 --> 00:02:22,344
וכך, החברים החליטו להתמרד באופן אנונימי.

40
00:02:22,344 --> 00:02:25,004
הם אספו כסף וקנו חומרי דפוס.

41
00:02:25,004 --> 00:02:28,002
מכר הרשה להם להשתמש במרתף תחת הסטודיו שלו.

42
00:02:28,002 --> 00:02:31,295
בחשאי, הם החלו לכתוב את המסר שלהם.

43
00:02:31,295 --> 00:02:37,313
ביוני 1942, עלונים אנטי נאציים מסתוריים
החלו להופיע בכל רחבי מינכן.

44
00:02:37,313 --> 00:02:40,213
הם היו חתומים: הורד הלבן.

45
00:02:40,213 --> 00:02:42,217
העלונים הראשונים התכחשו להיטלר

46
00:02:42,217 --> 00:02:45,307
וקראו לגרמנים לחבל במאמץ המלחמתי:

47
00:02:45,307 --> 00:02:47,072
"אמצו התנגדות פסיבית...

48
00:02:47,072 --> 00:02:51,582
חסמו את הפעולה של מכונת המלחמה
האתאיסטית הזו לפני שיהיה מאוחר מדי,

49
00:02:51,582 --> 00:02:54,113
לפני שהעיר האחרונה תהפוך לערמת הריסות...

50
00:02:54,113 --> 00:02:57,566
לפני שהנוער האחרון של המדינה שלנו
ידמם למוות...

51
00:02:57,566 --> 00:03:02,046
אל תשכחו שכל אחד מקבל את הממשל שמגיע לו!"

52
00:03:02,046 --> 00:03:05,315
בזמן בו הערות סרקסטיות יכלו להחשב כבגידה,

53
00:03:05,315 --> 00:03:07,554
השפה הזו היתה ללא תקדים.

54
00:03:07,554 --> 00:03:10,584
היא נכתבה בעיקר על ידי האנס שול.

55
00:03:10,584 --> 00:03:15,614
ב 1942, סופי הגיעה למינכן
ללא ידיעה על מעשיו של אחיה.

56
00:03:15,614 --> 00:03:17,940
היא פגשה במהרה את העלונים בבית הספר.

57
00:03:17,940 --> 00:03:21,184
אבל רק כשגילתה עדויות בחדרו של האנס

58
00:03:21,184 --> 00:03:23,354
היא הבינה מי כתב אותם.

59
00:03:23,354 --> 00:03:28,094
השוק שלה התחלף במהירות להחלטה:
היא רצתה להשתתף.

60
00:03:28,094 --> 00:03:33,565
לשני האחים, הגיע הזמן להגביר את הזעם
שרתח בהם שנים.

61
00:03:33,569 --> 00:03:40,331
מיוני 1942 עד פברואר 1943,
הקבוצה עבדה ללא לאות.

62
00:03:40,331 --> 00:03:42,374
בעוד הגסטאפו חיפש רמזים,

63
00:03:42,374 --> 00:03:45,019
הורד הלבן היו כל הזמן ערניים.

64
00:03:45,019 --> 00:03:50,449
המלחמה המשיכה, הרגולציות הודקו,
ומינכן סבלה מפשיטות.

65
00:03:50,449 --> 00:03:53,751
אבל הורד הלבן נכנסו עמוק יותר למזימה.

66
00:03:53,751 --> 00:03:58,201
הם ציירו גרפיטי על בניינים
ועלו על רכבות מלאות בגסטפו.

67
00:03:58,201 --> 00:04:00,467
בחורף 1942,

68
00:04:00,467 --> 00:04:04,045
האנס עשה מסע בוגדני לגבול הצ'כוסלובקי

69
00:04:04,045 --> 00:04:06,345
כדי לפגוש מורדים אנטי נאציים.

70
00:04:06,345 --> 00:04:09,151
ב 18 בפברואר, 1943,

71
00:04:09,151 --> 00:04:13,131
סופי והאנס הביאו מזוודה
של עלונים לאוניברסיטה שלהם.

72
00:04:13,131 --> 00:04:17,550
שומר הבחין במה שעשו ודיווח עליהם לגסטפו.

73
00:04:17,550 --> 00:04:19,948
שנייהם דחו ברוגע את ההאשמות --

74
00:04:19,948 --> 00:04:24,406
עד שהמשטרה אספה את כל העלונים
ושמה אותם חזרה במזוודה הריקה,

75
00:04:24,406 --> 00:04:27,119
לשם התאימו בדיוק.

76
00:04:27,119 --> 00:04:29,146
כשהאנס וסופי הודו,

77
00:04:29,146 --> 00:04:33,826
הם מיד הובלו לבית המשפט
ונידונו למוות בגיליוטינה.

78
00:04:33,826 --> 00:04:39,695
למרות חקירות אכזריות,
השניים סרבו לבגוד בשותפיהם.

79
00:04:39,695 --> 00:04:44,565
לפני ההוצאה להורג, סופי הכריזה על הזעם שלה
למדינה ולארץ שלה.

80
00:04:44,565 --> 00:04:48,030
אבל היא גם דיברה על עתיד מלא תקווה יותר:

81
00:04:48,030 --> 00:04:52,311
"איך אנחנו יכולים לצפות שהצדק ישגשג
כשאין כמעט אף אחד

82
00:04:52,311 --> 00:04:56,228
שמוכן לוותר על עצמו אישית למטרה צודקת?

83
00:04:56,228 --> 00:05:00,110
יום כזה יפה ושמשי, ואני חייבת ללכת,

84
00:05:00,110 --> 00:05:03,150
אבל מה המוות שלי משנה, אם דרכנו,

85
00:05:03,150 --> 00:05:07,830
אלפי אנשים מתעוררים ויוצאים לפעולה?"