1
00:00:12,987 --> 00:00:15,237
בדיוק כשכולם חושבים,
"איזה יופי. ננמנם קצת,"

2
00:00:15,881 --> 00:00:17,131
לא לנמנם!

3
00:00:17,726 --> 00:00:20,926
הרימו יד... לחצו בכל הכוח
את אוזן שמאל.

4
00:00:21,427 --> 00:00:23,007
הרימו יד אם זה כואב.

5
00:00:23,245 --> 00:00:25,035
מעולה. תודה שהזמנתם אותי.

6
00:00:25,035 --> 00:00:25,855
(צחוק)

7
00:00:25,855 --> 00:00:27,481
סתם, סתם.

8
00:00:27,481 --> 00:00:28,771
אספר לכם סיפור.

9
00:00:28,771 --> 00:00:31,351
אסלק את זה לרגע מהמסך.

10
00:00:31,351 --> 00:00:33,544
אני רוצה לספר לכם סיפור
שיסביר לכם

11
00:00:33,544 --> 00:00:36,034
את שלוש השנים הראשונות
בלימודי הנוירולוגיה של הכאב

12
00:00:36,034 --> 00:00:38,242
שלומדים באוניברסיטה.

13
00:00:38,491 --> 00:00:40,741
לפני שמונה שנים טיילתי בבוש
(הערבה האוסטרלית).

14
00:00:41,138 --> 00:00:42,621
לבשתי סארונג.

15
00:00:42,906 --> 00:00:45,226
(צחוק)

16
00:00:45,369 --> 00:00:47,639
מגניב ביותר.
וזה מה שקרה.

17
00:00:50,653 --> 00:00:52,033
ראיתם את זה?

18
00:00:52,384 --> 00:00:54,414
רגע.
זה מה שקרה.

19
00:00:57,131 --> 00:01:00,051
אתאר לכם מבחינה ביולוגית
מה בדיוק קרה אז.

20
00:01:00,051 --> 00:01:03,312
משהו נגע בעור
בחלקה החיצוני של רגלי השמאלית.

21
00:01:03,649 --> 00:01:04,896
זה מפעיל קולטנים

22
00:01:04,896 --> 00:01:08,236
בקצה של סיבי עצב גדולים,
שמנים ומצופי-מיאלין,

23
00:01:08,572 --> 00:01:10,626
ואלה שולחים זרם במעלה רגלי - וויזז!

24
00:01:10,626 --> 00:01:13,781
היישר לחוט השדרה שלי - וויזז!
- עד לחלק הזה של מוחי,

25
00:01:13,781 --> 00:01:14,881
והם אומרים,

26
00:01:14,881 --> 00:01:18,301
"משהו נגע לך בעור
בחלק החיצוני של רגל שמאל."

27
00:01:18,301 --> 00:01:20,291
(התנשמות)
(צחוק)

28
00:01:20,291 --> 00:01:22,478
בינתיים, מה שזה לא היה,

29
00:01:22,933 --> 00:01:26,143
זה חזק מספיק כדי להפעיל
קצוות חופשיים של עצבים;

30
00:01:26,143 --> 00:01:28,197
אנו מכנים אותם "נוסיספטורים",
קולטני אזעקה.

31
00:01:28,197 --> 00:01:32,357
אלה "לאדה ניבה" דקים, ללא ציפוי מיאלין,
בעלי מוליכות איטית -

32
00:01:33,515 --> 00:01:35,663
אם מישהו יודע מהי לאדה ניבה -

33
00:01:35,663 --> 00:01:36,653
(צחוק)

34
00:01:36,653 --> 00:01:37,663
והם סיבי עצב.

35
00:01:37,663 --> 00:01:40,515
המסר נשלח במעלה חוט השדרה שלי,

36
00:01:40,515 --> 00:01:42,439
ושם הוא נעצר.

37
00:01:42,439 --> 00:01:46,251
והוא אומר לתא-עצב חדש
בחוט השדרה שלי,

38
00:01:46,810 --> 00:01:51,883
"קרה משהו מסוכן בעור
בחלק החיצוני של רגלך השמאלית ,

39
00:01:53,403 --> 00:01:54,471
"אחי."

40
00:01:54,481 --> 00:01:55,660
(צחוק)

41
00:01:55,660 --> 00:01:58,960
קולטן האזעקה בחוט השדרה
מעביר את המסר אל התאלאמוס,

42
00:01:58,960 --> 00:02:00,402
שיושב בערך כאן,

43
00:02:00,402 --> 00:02:05,412
ואומר, "יש סכנה בעור החלק החיצוני
של רגלך השמאלית, אחי."

44
00:02:05,423 --> 00:02:06,423
(צחוק)

45
00:02:06,434 --> 00:02:09,506
כעת המוח צריך להעריך
מהי מידת הסכנה הממשית.

46
00:02:09,821 --> 00:02:11,368
אז הוא בודק הכל.

47
00:02:11,663 --> 00:02:14,731
ואיך שאני מבין את זה,
את מה שקרה לי,

48
00:02:14,731 --> 00:02:18,739
היא שהמוח חשב, "אונת המצח,
האם היינו כבר במצב הזה?"

49
00:02:18,739 --> 00:02:21,795
- "חכה רגע, אני אשאל
את הקליפה הקודקודית האחורית."

50
00:02:22,490 --> 00:02:24,502
"תגידי, היינו כבר במצב הזה?"

51
00:02:24,502 --> 00:02:25,552
- "כן".

52
00:02:26,068 --> 00:02:28,498
- "האם זה קרה בשלב הזה
של מחזור ההליכה?"

53
00:02:28,498 --> 00:02:29,697
- "כן, בהחלט."

54
00:02:29,929 --> 00:02:31,570
- "זה מגיע מאותו אזור?"

55
00:02:31,570 --> 00:02:33,090
- "כן. מה זה?"

56
00:02:33,304 --> 00:02:37,222
- "כל חייך, כשגדלת,
רגליך היו נשרטות מענפים.

57
00:02:37,742 --> 00:02:39,508
"זה לא מסוכן.

58
00:02:40,234 --> 00:02:42,714
"אתן לך, לאורגניזם, משהו

59
00:02:42,714 --> 00:02:46,126
"כדי לשכך את השריטה
ותוכל להמשיך בדרכך שמח וטוב-לב."

60
00:02:46,126 --> 00:02:48,023
וזה מה שקרה לי.

61
00:02:48,396 --> 00:02:50,752
אני לא יכול להדגים לכם,
אבל פשטתי את הסארונג,

62
00:02:51,135 --> 00:02:53,346
נכנסתי לנהר,
יצאתי מהנהר,

63
00:02:53,354 --> 00:02:55,472
וזה הדבר האחרון שאני זוכר,

64
00:02:55,817 --> 00:02:58,107
כי הוכשתי ע"י נחש חום מזרחי.

65
00:02:59,515 --> 00:03:00,625
"הישרדות".

66
00:03:00,625 --> 00:03:01,859
(צחוק)

67
00:03:02,223 --> 00:03:03,873
תודה רבה לכם.

68
00:03:03,873 --> 00:03:05,163
(מחיאות כפיים)

69
00:03:05,359 --> 00:03:06,404
משום-מה,

70
00:03:06,404 --> 00:03:10,008
הנחש החום המזרחי נוהג להכיש - ברור,

71
00:03:10,391 --> 00:03:12,964
ובין השאר, זה מפעיל סיבי עצב.

72
00:03:12,964 --> 00:03:15,299
אז המוח שלי היה אמור
לקבל מסרים כאלה:

73
00:03:15,302 --> 00:03:17,635
"סכנה! סכנה! סכנה! סכנה!"

74
00:03:17,644 --> 00:03:20,837
וברוב חוכמתו, הוא אמר,
"לא, לא, לא."

75
00:03:21,927 --> 00:03:27,147
עברו שישה חודשים ואני מטייל בבוש
עם דברנית משעממת.

76
00:03:27,430 --> 00:03:29,013
יודעים מה זה "דברן משעמם"?

77
00:03:29,013 --> 00:03:31,520
זה בן-אדם שלא משנה מה הוא אומר,
זה משעמם.

78
00:03:31,520 --> 00:03:32,770
(צחוק)

79
00:03:32,770 --> 00:03:36,716
זה לא שייך, אבל נקרא לה נעמי,

80
00:03:36,716 --> 00:03:38,006
(צחוק)

81
00:03:38,270 --> 00:03:39,762
כי זהו שמה.

82
00:03:39,762 --> 00:03:41,340
(צחוק)

83
00:03:41,696 --> 00:03:43,666
בכל אופן, זה מה שקרה.

84
00:03:45,400 --> 00:03:46,560
אוו! וואה!

85
00:03:46,730 --> 00:03:47,949
ואני מתייסר בכאבים.

86
00:03:47,949 --> 00:03:51,469
יש לי דקירה מלובנת של כאב
במעלה הרגל.

87
00:03:52,392 --> 00:03:54,768
אגיד לכם מה קרה מבחינה ביולוגית.

88
00:03:54,772 --> 00:03:57,253
משהו נגע בעור בחלקה החיצוני
של רגל שמאל שלי.

89
00:03:57,253 --> 00:04:00,016
זה מפעיל סיבי עצב גדולים ושמנים
מצופי-מיאלין

90
00:04:00,016 --> 00:04:02,416
ששולחים מסר - וויזז!
עד לכאן.

91
00:04:02,416 --> 00:04:05,415
"זה עתה משהו נגע בעור שלך
בחלקה החיצוני של רגל שמאל."

92
00:04:05,755 --> 00:04:08,753
זה חזק מספיק כדי להפעיל
קצוות חופשיים של עצבים.

93
00:04:08,753 --> 00:04:11,915
קולטני אזעקה מעבירים את המסר
אל חוט השדרה שלי:

94
00:04:11,919 --> 00:04:15,871
"קרה משהו מסוכן בעור
בחלקה החיצוני של רגל שמאל."

95
00:04:15,871 --> 00:04:16,871
(קהל) "אחי".

96
00:04:16,871 --> 00:04:18,083
בדיוק!

97
00:04:18,083 --> 00:04:19,456
(צחוק)

98
00:04:19,835 --> 00:04:21,745
יפה מאד. לא נרדמתם.

99
00:04:22,178 --> 00:04:24,582
זה מגיע לתאלאמוס עם אותו המסר:

100
00:04:24,588 --> 00:04:28,131
"משהו מסוכן קרה כרגע בעור
בחלק החיצוני של רגל שמאל."

101
00:04:28,131 --> 00:04:29,538
(קהל) "אחי!"

102
00:04:29,538 --> 00:04:33,286
אז המוח אומר, "תודה רבה, תאלאמוס,
הילדים בסדר? טוב, בכל אופן...

103
00:04:33,286 --> 00:04:34,335
(צחוק)

104
00:04:34,335 --> 00:04:36,537
"אונת המצח, יש לך משהו
לדווח לי בקשר לזה?"

105
00:04:36,537 --> 00:04:39,745
- "חכה, אשאל את הקליפה הקודקודית האחורית.
איפה אנחנו?"

106
00:04:39,748 --> 00:04:41,326
- "מטיילים בבוש."

107
00:04:43,454 --> 00:04:44,784
(צחוק)

108
00:04:44,784 --> 00:04:47,095
אתם קצת מתלהבים מדי בעניין ה"אחי".

109
00:04:47,095 --> 00:04:48,095
(צחוק)

110
00:04:48,095 --> 00:04:50,315
- "בשלב זה של מחזור ההליכה.
מניין זה בא?"

111
00:04:50,315 --> 00:04:51,947
- "היינו פה כבר פעם?"

112
00:04:51,947 --> 00:04:53,408
- "כן, בהחלט."

113
00:04:53,807 --> 00:04:56,217
- "בפעם האחרונה שהיינו כאן,
כמעט ומתת.

114
00:04:56,679 --> 00:05:00,157
"אני אגרום לזה לכאוב כל-כך,
שלא תוכל לעשות שום דבר אחר."

115
00:05:00,157 --> 00:05:03,360
והתייסרתי בכאבים במשך
מה שנראה כדקות ארוכות.

116
00:05:03,700 --> 00:05:05,184
כאבים איומים ונוראים -

117
00:05:06,185 --> 00:05:09,802
עד שחבר שלי מסתכל לי ברגל,
ויש שם שריטה קטנה מענף.

118
00:05:09,802 --> 00:05:11,648
(צחוק)

119
00:05:12,284 --> 00:05:14,781
הכאב בשני המצבים האלה
היה שונה לגמרי

120
00:05:15,462 --> 00:05:16,796
בגלל המשמעות.

121
00:05:17,466 --> 00:05:20,526
אני רוצה לשכנע אתכם שהכאב
הוא אשליה ב-100% מהפעמים.

122
00:05:20,526 --> 00:05:22,178
הנה אשליה חזותית...

123
00:05:22,363 --> 00:05:23,871
תסתכלו בתמונה,

124
00:05:23,871 --> 00:05:26,961
בריבוע אחד ישנה האות A
ובשני - האות B.

125
00:05:27,437 --> 00:05:30,389
בהרמת יד:
מי חושב שהריבוע עם ה-A

126
00:05:30,393 --> 00:05:33,247
כהה יותר מהריבוע עם ה-B?

127
00:05:34,346 --> 00:05:35,737
תודה לאל.

128
00:05:35,737 --> 00:05:39,498
לאיש מכם אין בעיה נויורולוגית
מביכה מבחינה חברתית.

129
00:05:39,498 --> 00:05:40,498
(צחוק)

130
00:05:40,498 --> 00:05:41,691
חוץ ממך.

131
00:05:41,691 --> 00:05:42,756
(צחוק)

132
00:05:42,756 --> 00:05:43,965
סתם.

133
00:05:44,762 --> 00:05:47,186
תראו מה קורה
אם נביט בזה שוב.

134
00:05:47,186 --> 00:05:50,226
הנה אותם הריבועים שהוצאו מהתמונה.

135
00:05:50,831 --> 00:05:54,619
אני מקווה שאתם רואים שהם זהים,
וחלק מכם לא מאמינים לי,

136
00:05:54,624 --> 00:05:58,019
אז אשים כאן A
וכאן -B.

137
00:05:59,221 --> 00:06:01,211
חלקכם עדיין לא מאמינים לי,

138
00:06:01,211 --> 00:06:07,361
אז למה שלא נחליף בין A ל-B
או להיפך?

139
00:06:08,781 --> 00:06:12,011
לא משנה כמה זמן תסתכלו,
A ייראה כהה יותר מ-B

140
00:06:12,011 --> 00:06:15,215
כי המוח שלכם עושה
משהו ממש מגניב,

141
00:06:15,760 --> 00:06:18,056
במהירות רבה ומחוץ למודעותכם.

142
00:06:18,056 --> 00:06:19,159
תביטו בזה.

143
00:06:19,159 --> 00:06:22,368
הפנו את הראש הצידה
והביטו באותה התמונה.

144
00:06:23,140 --> 00:06:24,627
שום דבר לא משתנה!

145
00:06:24,634 --> 00:06:26,360
(צחוק)

146
00:06:27,133 --> 00:06:29,427
מעולה. הצלחתי לעבוד עליכם!

147
00:06:29,707 --> 00:06:31,267
(צחוק)

148
00:06:32,107 --> 00:06:33,926
אז מה בעצם קרה כאן?

149
00:06:34,739 --> 00:06:37,675
אותה התדירות בדיוק הגיעה
לרשתית שלכם,

150
00:06:38,013 --> 00:06:40,438
וזה שיגר מסר לאחורי המוח,

151
00:06:40,707 --> 00:06:43,549
ואז קרה כל העסק המגניב
ממש מהר

152
00:06:43,549 --> 00:06:46,113
במטרה לשאול,
"מה זה בעצם אומר?

153
00:06:46,113 --> 00:06:48,440
"מה עדיף לי מבחינה ביולוגית"

154
00:06:48,440 --> 00:06:50,267
ואז אתם מקבלים דימוי חזותי.

155
00:06:50,798 --> 00:06:54,259
זאת אשליה חזותית,
וראייה אינה עוסקת ברגשות,

156
00:06:54,259 --> 00:06:56,411
הראייה אינה בהכרח קשורה להישרדות,

157
00:06:56,411 --> 00:06:57,798
אבל הכאב - כן.

158
00:06:58,517 --> 00:07:01,696
חלק מכם לא יודעים,
אם אין לכם הכשרה רפואית,

159
00:07:01,696 --> 00:07:03,888
אבל מה שקורה ברגל ימין
של הבחור הזה...

160
00:07:03,888 --> 00:07:05,558
לא זה...

161
00:07:05,558 --> 00:07:06,911
(צחוק)

162
00:07:06,911 --> 00:07:08,382
הוא מצב מסוכן,

163
00:07:08,382 --> 00:07:10,658
הודעת הסכנה מגיעה אל המוח,

164
00:07:10,658 --> 00:07:13,368
והמוח צריך לשאול
בדיוק אותה השאלה.

165
00:07:14,078 --> 00:07:16,292
"מה זה אומר?
מה צריך לעשות כאן?"

166
00:07:16,295 --> 00:07:22,271
כשהתקווה היא שהתזמורת
במוח שלו תגרום לרגל לכאוב.

167
00:07:23,143 --> 00:07:25,518
בעבודה שאני עושה זה זמן רב,

168
00:07:25,518 --> 00:07:30,098
אנו משתדלים מאד למצוא
איך לשכנע אנשים שכואב להם

169
00:07:30,601 --> 00:07:32,589
שאנו מבינים שכואב להם,

170
00:07:32,589 --> 00:07:35,247
אבל שהכאב איננו רק ברקמות הגוף.

171
00:07:36,203 --> 00:07:38,037
איך משכנעים אותם בכך?

172
00:07:38,037 --> 00:07:42,057
ושינוי תפישתי מרכזי וחשוב לדעתנו,

173
00:07:42,358 --> 00:07:45,017
הוא להבין שהכאב
הוא התוצאה הסופית.

174
00:07:45,017 --> 00:07:48,439
הכאב הוא תוצר של המוח,
שנועד להגן עליכם.

175
00:07:50,121 --> 00:07:53,466
זה לא משהו שמגיע
מרקמות הגוף.

176
00:07:54,536 --> 00:07:56,075
שם אין כלום.

177
00:07:56,075 --> 00:07:57,812
אנו מראים למטופלים
סכין חדה ביותר

178
00:07:57,812 --> 00:08:00,273
ואומרים, "הסכין חדה, בסדר?"

179
00:08:00,283 --> 00:08:01,223
- "כן."

180
00:08:01,643 --> 00:08:03,258
"היא אולי קצת קרה,"
- "כן."

181
00:08:03,258 --> 00:08:04,874
- "היא קשה, כל התכונות האלה."

182
00:08:04,874 --> 00:08:07,007
הסכין הזאת כואבת
גם כשהיא מונחת שם.

183
00:08:07,011 --> 00:08:10,862
אבל היא לא.
לסכין אין תכונות של כאב.

184
00:08:11,462 --> 00:08:15,542
וכשתוקעים אותה בבטן -
אנו עושים זאת תמיד, ישר...

185
00:08:15,637 --> 00:08:16,637
(צחוק)

186
00:08:16,732 --> 00:08:19,543
הבטן לא מאמצת את תכונת הכאב.

187
00:08:19,543 --> 00:08:23,089
המוח צריך לעשות כמה דברים
מהירים ומגניבים מאד

188
00:08:23,613 --> 00:08:26,223
כדי להקרין את האשליה
שהכאב קיים שם.

189
00:08:26,572 --> 00:08:30,906
ב-100% מהפעמים,
הכאב הוא תוצר של המוח.

190
00:08:31,684 --> 00:08:34,454
אפשר להתעסק בקלות עם הכאב
בלי לגעת ברקמות.

191
00:08:34,454 --> 00:08:36,374
הנה ניסוי שערכנו
לפני כמה זמן

192
00:08:36,375 --> 00:08:39,396
ובו גייסנו מתנדבים בריאים ו"נורמליים".

193
00:08:39,619 --> 00:08:40,863
אלה אינם אנשים נורמליים,

194
00:08:40,863 --> 00:08:43,249
כי הם מתנדבים לניסוי בכאבים.

195
00:08:43,249 --> 00:08:44,178
(צחוק)

196
00:08:44,178 --> 00:08:46,898
אבל הבה נאמר שהם
נורמליים במידה סבירה,

197
00:08:46,898 --> 00:08:50,228
הצמדנו פיסת מתכת קרה מאד
לגב ידם,

198
00:08:50,954 --> 00:08:52,890
והראינו להם אחד משני אורות.

199
00:08:52,897 --> 00:08:56,115
אור אחד אדום
והשני - כחול.

200
00:08:56,115 --> 00:08:59,831
לא אמרנו להם כלום בקשר לאורות
אלא רק הראינו להם את האור.

201
00:09:02,563 --> 00:09:04,223
אני רואה את היד הזאת.

202
00:09:04,794 --> 00:09:06,452
אנו שואלים אותם,
"כמה זה כואב?"

203
00:09:06,452 --> 00:09:10,315
ומי שרואה את האור האדום, כואב לו
יותר ממי שרואה את האור הכחול.

204
00:09:10,315 --> 00:09:11,890
הגירוי הוא אותו גירוי,

205
00:09:11,890 --> 00:09:14,975
ההבדל הוא במשמעות של הגירוי.

206
00:09:14,975 --> 00:09:18,199
נוצר רמז שאומר,
"זה נורא חם."

207
00:09:18,199 --> 00:09:20,329
כי אדום פירושו חם.

208
00:09:21,059 --> 00:09:23,689
אז המוח ההגיוני, הפיקח, יאמר,

209
00:09:23,689 --> 00:09:28,517
"אני לא רוצה שתעשה את זה,
ולכן אעשה שיכאב לך מאד."

210
00:09:30,680 --> 00:09:34,349
יש בארה"ב אנשים שמותר להם
לגייס את תלמידי הפסיכולוגיה שלהם

211
00:09:34,349 --> 00:09:38,445
להשתתף בניסויים בתמורה לנקודות אשראי,
או סקס, או משהו -

212
00:09:38,445 --> 00:09:39,805
(צחוק)

213
00:09:39,916 --> 00:09:43,775
בכל אופן, הם מכניסים את הראש
למשהו שהוא לכאורה מכשיר ממריץ,

214
00:09:43,775 --> 00:09:47,096
והם מוודאים שהמשתתף
יכול לראות את כפתור העוצמה.

215
00:09:47,096 --> 00:09:48,988
וכשהם סובבו את כפתור העוצמה,

216
00:09:48,988 --> 00:09:53,594
התצוגה הראתה שהעוצמה מתגברת,

217
00:09:53,594 --> 00:09:55,598
והם דיווחו על כאב ראש,

218
00:09:55,598 --> 00:09:57,578
וזה תאם את העוצמה.

219
00:09:57,578 --> 00:09:59,908
אבל המכשיר לא עשה כלום.

220
00:09:59,908 --> 00:10:03,459
זה היה סתם מייבש-שיער
מיושן מפלסטיק שלא עושה כלום.

221
00:10:03,459 --> 00:10:05,389
מכירים את אלה?

222
00:10:05,389 --> 00:10:08,229
את ודאי משתמשת בכזה, נכון?

223
00:10:08,886 --> 00:10:11,716
הסוד היה להראות להם
את כפתור העוצמה.

224
00:10:12,960 --> 00:10:14,997
אני תמיד חושב
שכיף לעשות ניסוי

225
00:10:14,997 --> 00:10:18,886
שמבוסס על הסרט של "ספיינל טאפ"
שבו כפתור העוצמה מגיע ל-11.

226
00:10:19,381 --> 00:10:21,261
זוכרים את הסרט הזה?

227
00:10:21,878 --> 00:10:24,305
מה שבאמת חשוב מההיבט הקליני,

228
00:10:24,305 --> 00:10:28,015
ואני רופא לנוירולוגיה
שמטפל בחולים שסובלים מכאבים,

229
00:10:28,015 --> 00:10:31,535
כל פיסת הוכחה לכך
שהם נתונים בסכנה

230
00:10:31,535 --> 00:10:33,055
אמורה להשפיע על הכאב שלהם,

231
00:10:33,055 --> 00:10:35,181
והם נכנסים למחלקות בתי חולים

232
00:10:35,181 --> 00:10:37,281
שיש בהם מודלים כאלה על השולחן.

233
00:10:37,601 --> 00:10:39,643
מה אומר לכם המוח
כשהוא רואה דיסק

234
00:10:39,643 --> 00:10:42,391
שנפרץ עד כדי כך
שהוא יושב לבד בצד?

235
00:10:42,391 --> 00:10:44,251
(צחוק)

236
00:10:44,681 --> 00:10:49,564
מי שראה דיסק בגווייה יודע
שאי-אפשר להזיז את החארות האלה.

237
00:10:49,950 --> 00:10:52,611
הם מקובעים.
אי-אפשר לפרוץ דיסק.

238
00:10:52,874 --> 00:10:55,661
אבל זה הדיבור שלנו
וזה עושה בלגן במוח.

239
00:10:55,661 --> 00:10:58,611
אסור שזה יעשה לכם בלגן במוח.

240
00:10:59,441 --> 00:11:03,471
אנו יכולים אפילו לשלוט
במיקום הכאב. אנו עושים דברים מגניבים.

241
00:11:03,894 --> 00:11:06,171
עובדה מבוססת למדי היא
שכאב מופנה

242
00:11:06,171 --> 00:11:10,800
הוא כאב באזור בגוף
שעשוי להיות תקין מבחינה פיזיולוגית.

243
00:11:11,080 --> 00:11:13,230
רובכם ודאי שמעתם על כאב מופנה.

244
00:11:13,230 --> 00:11:14,250
(עיטוש)

245
00:11:14,250 --> 00:11:15,290
לבריאות.

246
00:11:15,290 --> 00:11:18,580
בניסויים שלנו אנו יוצרים כאב
בגף מלאכותית -

247
00:11:18,580 --> 00:11:19,781
היא אפילו לא שלכם.

248
00:11:19,781 --> 00:11:23,680
זהו מנג, פוסט-דוקטורט במעבדה שלי
באוקספורד שבבריטניה,

249
00:11:23,680 --> 00:11:25,402
גנבנו גף מלאכותית,

250
00:11:25,406 --> 00:11:28,168
סיפור אחר לגמרי וממש מצחיק -

251
00:11:28,168 --> 00:11:29,668
אבל לא אספר אותו -

252
00:11:29,668 --> 00:11:32,638
ואנו יכולים לעשות מניפולציה

253
00:11:32,638 --> 00:11:36,368
שבה אתם מתחילים להרגיש כאילו
הגף הפלסטית שלפניכם היא שלכם.

254
00:11:37,223 --> 00:11:39,423
אנו יכולים לגרום לכאב
בכף היד העשויה גומי.

255
00:11:39,423 --> 00:11:44,663
אנו מביאים סכין ומעבירים אותה
על כף היד מגומי,

256
00:11:44,663 --> 00:11:48,133
והמוח שלכם מגיב בנסיון להגן
על היד מגומי.

257
00:11:48,483 --> 00:11:52,653
אתם למעשה מרגישים כאב
בגוש פלסטיק.

258
00:11:53,363 --> 00:11:57,438
הנה נסיון מגניב שבו לקחנו
שניים מצוות של "מיקרוסופט",

259
00:11:57,442 --> 00:12:01,173
הרכבנו מצלמת רשת
על המצח של אחד מהם,

260
00:12:01,173 --> 00:12:04,893
ומשקפי מציאות מדומה על השני.

261
00:12:06,153 --> 00:12:08,436
כעת אמרנו לנו ללחוץ ידיים.

262
00:12:08,436 --> 00:12:10,126
וכשהם לוחצים ידיים,

263
00:12:10,126 --> 00:12:14,296
האדם מימין, עם משקפי המציאות המדומה,

264
00:12:15,006 --> 00:12:18,646
שדה הראיה שלו הוא
מהמצח של השני.

265
00:12:18,646 --> 00:12:19,939
הבנתם?

266
00:12:20,009 --> 00:12:24,161
אז כל אחד מהם מביט בשני
וחושב שזה הוא,

267
00:12:24,161 --> 00:12:28,490
כי הם לוחצים ידיים,
הפקודות המוטוריות מתאימות, הכל בסדר.

268
00:12:28,490 --> 00:12:32,980
ואז יצרנו גירוי של כאב
בזרועו של האיש,

269
00:12:32,988 --> 00:12:36,310
והוא רואה שזה פוגע
באדם השני

270
00:12:36,310 --> 00:12:40,550
שאת ידו הוא לוחץ, ואומר,
"אוי! זה ממש כואב."

271
00:12:40,550 --> 00:12:42,158
ואנו שואלים,
"איפה זה כואב?"

272
00:12:42,158 --> 00:12:43,701
- "בזרוע שלו."

273
00:12:43,701 --> 00:12:45,731
(צחוק)

274
00:12:45,731 --> 00:12:48,511
הם מצליחים תמיד להצביע
בדיוק על המקום הנכון,

275
00:12:48,511 --> 00:12:51,651
אבל מי שמסתכל מבחוץ
ומצלם את זה, הם ממש -

276
00:12:51,651 --> 00:12:55,465
אנו יוצרים את גירוי הכאב כאן,
והם אומרים, "זה כואב שם".

277
00:12:55,880 --> 00:12:59,751
כך שהמוח לא רק יוצר כאב,

278
00:12:59,751 --> 00:13:02,751
אלא גם מקרין אותו
למקומו באוויר הריק.

279
00:13:03,211 --> 00:13:04,846
אנו יודעים לשחק עם זה.

280
00:13:04,846 --> 00:13:07,292
כל זה חשוב מאד כשהכאב נמשך.

281
00:13:07,297 --> 00:13:09,998
כי כשהכאב נמשך
קורים שני דברים

282
00:13:09,999 --> 00:13:12,560
שמקשים מאד על חייו
של הסובל מכאבים,

283
00:13:12,560 --> 00:13:15,525
ועולים למדינה שלנו
40 מיליארד דולר בשנה.

284
00:13:15,672 --> 00:13:17,645
זה עולה לאוסטרליה יותר מאשר הסרטן,

285
00:13:17,645 --> 00:13:20,998
מחלות הלב והסוכרת גם יחד.

286
00:13:21,981 --> 00:13:25,929
תודה על הבעות הפנים
קיוויתי שמישהו יעשה ככה...

287
00:13:25,929 --> 00:13:27,459
(צחוק)

288
00:13:27,939 --> 00:13:30,749
זאת הבעיה.
אם ממשיכים להפעיל את תאי העצב,

289
00:13:30,749 --> 00:13:34,739
תאי המוח שיוצרים כאב
הולכים ומשתפרים בכך.

290
00:13:35,076 --> 00:13:36,795
הם נעשים יותר ויותר רגישים,

291
00:13:36,795 --> 00:13:38,896
לכן דרושה לנו פחות ופחות השפעה.

292
00:13:38,897 --> 00:13:42,244
האשליה, אם תרצו,
של הגברת הרגישות

293
00:13:43,367 --> 00:13:44,854
מתחילה להפריע מאד.

294
00:13:44,854 --> 00:13:48,634
היא מנסה להגן מפני משהו
שאינו טעון הגנה.

295
00:13:49,114 --> 00:13:50,224
היא אמיתית מאד.

296
00:13:50,734 --> 00:13:53,328
הדבר השני שקורה הוא
שכל הרשתות האלה

297
00:13:53,328 --> 00:13:57,986
מאבדות את יכולתן להיות
ספציפיות ומדויקות, והכאב אז מתפשט.

298
00:13:58,296 --> 00:14:02,752
איכות הכאב משתנה
ומתישהו אפילו לא מספק מידע.

299
00:14:02,752 --> 00:14:05,502
גם מפריע, וגם לא מספק מידע.

300
00:14:06,678 --> 00:14:10,468
אולי הרצאת TED הבאה
תתייחס לשאלה החשובה באמת,

301
00:14:10,468 --> 00:14:12,208
"מה נעשה בקשר לכך?"

302
00:14:13,112 --> 00:14:14,532
מי יודע?

303
00:14:14,997 --> 00:14:15,997
לא. אנו יודעים,

304
00:14:15,997 --> 00:14:18,289
ולכן אנו עוסקים במחקר,
אבל כאן תמו 18 הדקות שלי.

305
00:14:18,289 --> 00:14:20,629
תודה רבה לכם שהזמנתם אותי.

306
00:14:20,629 --> 00:14:25,129
(מחיאות כפיים)