WEBVTT

00:00:08.194 --> 00:00:12.272
(פורטוגזית) אני רוצה לספר לכם

00:00:12.272 --> 00:00:16.632
למה אני מתענין בהקשבה.

00:00:16.632 --> 00:00:18.824
כשהייתי בן 17,

00:00:18.824 --> 00:00:21.844
התחלתי לסבול מכאב בגרון.

00:00:21.844 --> 00:00:25.768
פסיכיאטרים קוראים לזה גלובוס היסטריקוס,

00:00:25.768 --> 00:00:27.828
לגמרי פסיכוסומטי.

00:00:27.828 --> 00:00:31.142
עם הזמן, פיתחתי דיכאונות,

00:00:31.142 --> 00:00:33.452
ואפילו שקלתי התאבדות.

00:00:33.452 --> 00:00:35.452
ולא יכולתי להירגע.

00:00:35.452 --> 00:00:37.754
בגיל 25, כשניסיתי לעשות יוגה,

00:00:37.754 --> 00:00:41.542
הרגשתי כאילו מישהו מכניס מסמר 
לתוך הגרון שלי, כאן,

00:00:41.542 --> 00:00:43.964
והוא יוצא מהצד השני.

00:00:43.964 --> 00:00:46.349
אז למדתי להתמודד עם הכאב

00:00:46.349 --> 00:00:50.440
בכך שעבדתי שעות רבות, 
והתעלמתי ממה שקורה בפנים,

00:00:50.440 --> 00:00:53.081
אז לא הרגשתי דבר מכאן ומטה,

00:00:53.081 --> 00:00:56.132
ובדרך הזו, הצלחתי לגדל משפחה,

00:00:56.132 --> 00:00:58.221
להצליח בקריירה,

00:00:58.221 --> 00:01:01.753
והכל היה כאילו בסדר,

00:01:01.753 --> 00:01:03.909
עד שבגיל 46

00:01:03.909 --> 00:01:05.389
הכה בי משבר

00:01:05.389 --> 00:01:07.765
שהוצת על ידי יועצת

00:01:07.765 --> 00:01:10.765
שהשתמשה בשאלות מתוך חקר מוקיר.

00:01:10.765 --> 00:01:12.336
היא שאלה,

00:01:12.986 --> 00:01:18.626
"מתי היו היחסים בין גברים לנשים אידאליים?"

00:01:18.626 --> 00:01:22.429
ו"האם תוכל לספר לנו סיפור

00:01:22.429 --> 00:01:27.779
"על רגע בעבודה בו חשת מלא חיים?"

00:01:28.019 --> 00:01:29.775
הייתי המום.

00:01:29.775 --> 00:01:34.124
ראשית, הבנתי כמה מעט אושר היה בחיי,

00:01:34.124 --> 00:01:39.565
ושנית, הבנתי שהמענה על השאלה הזו 
משנה אותי,

00:01:39.565 --> 00:01:42.721
הודות לכך שמישהו מקשיב לי.

00:01:45.611 --> 00:01:49.120
אז הרשיתי לעצמי לנסות מגוון של דברים

00:01:49.120 --> 00:01:53.491
כמו: טיפול במסז', פסיכודרמה,

00:01:53.491 --> 00:01:57.036
קורסים בסיפור סיפורים ופיתוח קול,

00:01:58.491 --> 00:02:00.542
סדנאות של זן בודהיזם,

00:02:00.542 --> 00:02:03.861
ולאחרונה, טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT),

00:02:03.861 --> 00:02:06.771
ודברים החלו להשתנות בחיי.

00:02:06.771 --> 00:02:11.247
ראשית, הרגשתי שוב את הכאב, 
אך לא ברחתי ממנו.

00:02:11.247 --> 00:02:13.853
עם הזמן התחלתי אפילו לחוש חרדה,

00:02:13.853 --> 00:02:16.892
שלא הכרתי עד אותו זמן.

00:02:16.892 --> 00:02:23.493
אבל מאוחר יותר, 
זכיתי בכמה רגעי שקט, שלווה, ואושר

00:02:25.053 --> 00:02:28.849
והתחלתי לשאול את עצמי, "מה אִפשר זאת?"

00:02:28.849 --> 00:02:32.044
ותשובתי היתה שהתמזל מזלי

00:02:32.044 --> 00:02:36.699
שהצמחתי סביבי קהילה של אנשים שיקשיבו לי.

00:02:37.772 --> 00:02:42.748
אז החלטתי לחקור הקשבה.

00:02:42.748 --> 00:02:48.580
והיום אני רוצה לשתף אתכם 
בתוצאות המחקר הזה.

00:02:49.600 --> 00:02:53.567
אז התחלתי בעיון בספרות המקצועית

00:02:53.567 --> 00:02:56.192
בתחום שלי של ניהול והתנהגות ארגונית.

00:02:56.192 --> 00:02:59.644
ובכתב עת מוביל אחד, מתוך 3,000 מאמרים,

00:02:59.644 --> 00:03:02.762
אף אחד לא עסק בהקשבה.

00:03:02.762 --> 00:03:04.248
בכתב עת מוביל אחר,

00:03:04.248 --> 00:03:08.329
מתוך 4,000 מאמרים, שניים דנו בהקשבה.

00:03:09.289 --> 00:03:11.482
ובעוד שזה מייצג משהו

00:03:11.482 --> 00:03:15.432
בחוסר הענין של חוקרים בהקשבה,

00:03:15.432 --> 00:03:21.305
אני חושב שזה מייצג 
את חוסר הענין של אנשים בהקשבה.

00:03:21.305 --> 00:03:23.522
הסתכלו על הגרף הזה איתי.

00:03:23.522 --> 00:03:27.388
הגרף מראה מה אנשים מחפשים בגוגל

00:03:27.388 --> 00:03:31.138
משנת 2004 עד 2015.

00:03:31.138 --> 00:03:35.299
האדום הוא כמות החיפושים של המילה "דיבור",

00:03:35.299 --> 00:03:38.246
והכחול של המילה "הקשבה".

00:03:38.246 --> 00:03:40.626
זה מה שמענין אנשים.

00:03:40.626 --> 00:03:44.828
ואלה שמדברים פורטוגזית 
לא צריכים לדאוג להבדל בין

00:03:44.828 --> 00:03:49.499
"דיבור" (בפורטוגזית) באדום, 
לבין "הקשבה" (בפורטוגזית) בכחול.

00:03:51.119 --> 00:03:56.623
אז התחלתי לבחון 
מה אומרות התיאוריות הקיימות על הקשבה,

00:03:56.623 --> 00:03:59.653
ואציג לכם שלוש,

00:03:59.653 --> 00:04:01.478
ונתחיל ברעיון

00:04:01.478 --> 00:04:07.908
שלמעשה המקשיב מכתיב 
את איכות הדיבור של הדובר.

00:04:07.908 --> 00:04:12.445
אם אני מתכוון להקשיב לך, 
באופן טבעי תדבר יותר

00:04:12.445 --> 00:04:17.675
אבל אתה גם תדבר באופן ברור ורהוט יותר
ותספר סיפורים מעניינים יותר.

00:04:18.845 --> 00:04:21.069
וזה לא הכל.

00:04:21.069 --> 00:04:25.089
אם תספרו סיפורים יותר ויותר מעניינים,

00:04:25.089 --> 00:04:30.992
הם ייקשרו טוב יותר לזכרונכם,

00:04:30.992 --> 00:04:33.982
כך שתכירו את עצמכם טוב יותר,

00:04:33.982 --> 00:04:38.827
אז אם ילדה מגיעה הביתה ומספרת להוריה,

00:04:38.827 --> 00:04:41.421
"או! היום עשינו כך וכך בבית-הספר",

00:04:41.421 --> 00:04:46.115
והוריה אומרים, "לא עכשיו. 
תתקלחי ובואי לאכול",

00:04:46.115 --> 00:04:50.836
הילדה תזכור שמה שהיא עשתה 
בבית-הספר, לא כל-כך חשוב.

00:04:50.876 --> 00:04:53.939
זה ייקשר לזכרונות.

00:04:53.939 --> 00:04:59.722
אז אוסף המאזינים שלנו, לאט לאט, מבלי משים,

00:04:59.722 --> 00:05:02.722
משנה את ידיעתנו העצמית.

00:05:02.722 --> 00:05:05.893
וזה לא הכל.

00:05:05.893 --> 00:05:10.877
הקשבה בדרך מיוחדת 
יכולה אפילו לשנות אישיות,

00:05:10.877 --> 00:05:15.483
הקשבה אמפתית שאינה שיפוטית.

00:05:17.013 --> 00:05:21.669
תנו לי להסביר לכם 
איך הקשבה יכולה לשנות אישיות.

00:05:21.669 --> 00:05:25.691
לשם כך, אצטט בחופשיות את פירנדלו מספרו:

00:05:25.691 --> 00:05:31.356
"אונו, נסונו א צ'נטומילה" 
או "אחד, אף אחד ומאה אלף".

00:05:31.356 --> 00:05:33.709
מכאן אני עומד לשחק, אז אל תיבהלו.

00:05:33.709 --> 00:05:35.441
אני רואה שאתם צוחקים עלי.

00:05:35.441 --> 00:05:37.981
זה בסדר, תמשיכו לצחוק עלי,

00:05:37.981 --> 00:05:39.517
אבל תעשו לי טובה.

00:05:39.517 --> 00:05:41.782
אתם זוכרים את הפעם ההיא

00:05:41.782 --> 00:05:45.288
בה ישבתם בבית עם חבר טוב,

00:05:45.288 --> 00:05:48.995
ואז, לפתע, חבר חדש דפק בדלת

00:05:48.995 --> 00:05:50.983
ואתם, מה עשיתם?

00:05:50.983 --> 00:05:53.450
בתירוץ מכוער,

00:05:53.450 --> 00:05:57.800
ביקשתם מהחבר הותיק ללכת הביתה,

00:05:57.800 --> 00:06:04.474
כי חששתם שהחבר הותיק והחדש לא יסתדרו.

00:06:04.624 --> 00:06:08.442
אני רואה שאתם זוכרים את המקרה הזה,
אז תעשו לי עוד טובה קטנה.

00:06:08.442 --> 00:06:12.934
מה לדעתכם היה קורה 
אילו במקום להעיף אותו מהבית

00:06:12.934 --> 00:06:16.343
את החבר הטוב, ותרשו לי להוסיף, ההמום,

00:06:16.343 --> 00:06:20.275
הייתם יוצאים אתם מהבית לחצי שעה

00:06:20.275 --> 00:06:26.238
ובזמן הזה מבקשים משניהם לשבת בסלון שלכם?

00:06:26.668 --> 00:06:31.126
מה אתם חושבים היה קורה עם שובכם אל הבית?

00:06:31.726 --> 00:06:37.021
האם יתכן שאחד מהם היה אומר, 
"איזה אדם מעניין!"

00:06:37.021 --> 00:06:41.718
והאחר, "לא ייאמן! תודה על ההיכרות הזו!"

00:06:41.718 --> 00:06:46.280
אז, אתם רואים, זה בדיוק מה שהיה קורה.

00:06:46.280 --> 00:06:49.195
אז, עכשיו, תנו לי לשאול אתכם שאלה נוספת.

00:06:49.195 --> 00:06:53.472
את מי לעזאזל אתם חושבים שגירשתם מביתכם?

00:06:53.472 --> 00:07:01.211
זה לא החבר הותיק והטוב שלא יוכל 
"להסתדר עם החבר החדש."

00:07:02.251 --> 00:07:04.981
הרגע ביססנו את זה שהם היו מסתדרים מצוין.

00:07:04.981 --> 00:07:06.531
אומר לכם.

00:07:06.531 --> 00:07:11.188
אתם גירשתם מהבית 
את הדמות שאתם מציגים לחבר הישן,

00:07:11.188 --> 00:07:18.282
כי אין שום קשר בינה 
לבין הדמות שאתם רוצים להציג לחברכם החדש.

00:07:18.522 --> 00:07:22.923
ומה שגילינו הוא שבמוחכם קיימים שני יצורים,

00:07:22.923 --> 00:07:25.597
ומי יודע מהי האמת?

00:07:25.597 --> 00:07:27.997
כמה יצורים יש בתוככם?

00:07:27.997 --> 00:07:33.368
עשרות, מאות, או אולי ליתר דיוק, אלפים?

00:07:34.698 --> 00:07:38.274
אז אני אומר לפירנדלו שני דברים.

00:07:38.274 --> 00:07:41.124
ראשית, (בצרפתית): ברכות!

00:07:41.124 --> 00:07:43.538
שבעים שנה לפני הפסיכולוגים,

00:07:43.538 --> 00:07:48.488
אתה תיארת את העצמי כאוסף, ולא כאחדות.

00:07:48.488 --> 00:07:53.528
אנחנו אומרים "הדימוי העצמי שלי",
כאילו יש רק אחד.

00:07:53.958 --> 00:07:56.619
אבל הדבר השני, מר פירנדלו,

00:07:56.619 --> 00:08:01.625
מה הזיקו לך הנוכחים בכנס TEDx?

00:08:01.625 --> 00:08:03.748
שעכשיו ילכו הביתה ויחשבו,

00:08:03.748 --> 00:08:07.078
"יש לי את הדמות הזו, והזו, ואני אשתגע,

00:08:07.078 --> 00:08:09.218
"כמו הגיבור בספרך."

00:08:09.698 --> 00:08:12.305
וכאן מגיעה ההקשבה.

00:08:12.305 --> 00:08:16.704
ההבנה שלי היא שכשאתם באמת מקשיבים,

00:08:16.704 --> 00:08:23.116
האדם יתחיל לשמוע 
דמויות נסתרות בתוכו או בתוכה.

00:08:23.116 --> 00:08:28.023
אבל ההקשבה לא מסייעת 
רק בזיהוי חלקים שונים בעצמי,

00:08:28.023 --> 00:08:31.277
היא גם מאפשרת לבנות גשרים בינהם.

00:08:31.277 --> 00:08:34.302
אז מרכיבי העצמי יכולים לחיות יחד.

00:08:34.302 --> 00:08:36.879
אז בואו נראה מה העדויות.

00:08:36.879 --> 00:08:41.952
עכשיו לאיסוף העדויות, 
אתם יודעים, יש אנשים שאוספים בולים.

00:08:41.952 --> 00:08:44.707
אני אוסף מאמרים מדעיים על הקשבה.

00:08:44.707 --> 00:08:48.101
וכל מאמר הכולל מידע מספרי,

00:08:48.101 --> 00:08:52.844
אני לוקח ושם בערימה כדי לראות 
מה התמונה הכוללת של מה שאנו יודעים.

00:08:52.844 --> 00:08:55.265
והתהליך הזה נקרא מטה-אנליזה.

00:08:55.265 --> 00:08:57.625
עשיתי הרבה כאלה על נושאים רבים,

00:08:57.625 --> 00:09:00.723
ותנו לי לסכם עבורכם את הממצאים.

00:09:02.213 --> 00:09:03.653
אלה התוצאות.

00:09:03.653 --> 00:09:09.448
אדם אחד המקשיב מועיל לשני אנשים:

00:09:09.448 --> 00:09:11.478
למקשיב ולדובר.

00:09:11.478 --> 00:09:13.390
בואו ניכנס לפרטים.

00:09:13.390 --> 00:09:14.690
לדוגמא,

00:09:14.690 --> 00:09:20.552
ניסויים מראים שמקשיב גרוע 
אכן יוצר דוברים גרועים.

00:09:20.552 --> 00:09:24.122
הצוות שלי הראה שמקשיב טוב

00:09:24.122 --> 00:09:31.215
אכן יוצר דוברים בעלי עמדות 
מורכבות יותר ופחות קיצוניות.

00:09:31.215 --> 00:09:37.741
ולבסוף, מחקרים על אימון 
מראים שהקשבה ניתנת ללימוד.

00:09:37.741 --> 00:09:39.881
בואו נראה עוד נתונים.

00:09:39.881 --> 00:09:45.729
יש גם עדויות לכך שלמקשיבים טובים 
ישנם ביצועים טובים יותר.

00:09:45.729 --> 00:09:52.165
לדוגמא, לרופאים המקשיבים היטב 
יש נטייה לסבול פחות מתביעות רשלנות רפואית.

00:09:52.177 --> 00:09:59.121
בלשים המקשיבים היטב 
נוטים לשמוע מידע חדש מהחשוד

00:09:59.121 --> 00:10:01.252
שהמשטרה טרם ידעה.

00:10:01.252 --> 00:10:06.547
אנשי מכירות המקשיבים היטב מוכרים יותר,

00:10:06.891 --> 00:10:10.511
מנהלים המקשיבים למוריהם,

00:10:10.511 --> 00:10:15.471
לתלמידיהם יש ציונים גבוהים יותר בביה"ס,

00:10:15.471 --> 00:10:20.932
ולבסוף, מפקחים המקשיבים - 
לעובדיהם יש פחות תאונות.

00:10:20.932 --> 00:10:23.130
בואו אראה לכם יותר מזה.

00:10:23.130 --> 00:10:27.279
תנו לי להסביר לכם 
את הגרף הזה של המטה-אנליזה.

00:10:27.279 --> 00:10:33.169
בקו הראשון אתם רואים 
שמצאתי באוסף זה 13 מאמרים,

00:10:33.169 --> 00:10:37.976
הכוללים מידע מכמעט 8,000 איש,

00:10:37.976 --> 00:10:42.006
המראים שאם תקשיבו לאנשים אחרים,

00:10:42.006 --> 00:10:45.229
במיוחד אם אתם הממונים, 
הם יחשבו שאתם מנהיגים,

00:10:45.229 --> 00:10:49.876
שאתם יודעים איך להוביל אנשים במנהיגות.

00:10:49.876 --> 00:10:52.104
אתם תרגישו יותר בטחון פסיכולוגי,

00:10:52.104 --> 00:10:54.486
תאמרו מה שאתם באמת חושבים,

00:10:54.486 --> 00:10:56.376
תסמכו על המקשיב.

00:10:56.376 --> 00:10:59.584
אם זה הממונה שלכם,
תהיו יותר מרוצים בעבודה,

00:10:59.584 --> 00:11:02.808
אם אתם רופאים,
החולים שלכם יהיו יותר מרוצים,

00:11:02.808 --> 00:11:06.802
אם אתם ממונים,
העובדים שלכם יהיו יותר מחוייבים,

00:11:06.802 --> 00:11:10.353
אם אתם עובדים בבית-חולים 
ומקשיבים לחולים שלכם,

00:11:10.353 --> 00:11:13.092
תהיה פחות אלימות כלפי הצוות,

00:11:13.092 --> 00:11:17.784
אם המנהל שלכם מקשיב לכם,
תהיה לכם פחות שחיקה,

00:11:17.784 --> 00:11:22.313
הביצועים שלכם יהיו גבוהים יותר, 
ואולי גם תסבלו מעט פחות מדיכאון.

00:11:22.313 --> 00:11:23.698
ותנו לי לומר לכם

00:11:23.698 --> 00:11:26.708
שכל מה שנמצא מימין לקו הזה,

00:11:26.708 --> 00:11:30.632
נחשב לקשר חזק בתחום שלי.

00:11:30.632 --> 00:11:33.674
תנו לי להסביר לכם 
למה אני מתכוון ב'קשר חזק'.

00:11:33.674 --> 00:11:37.057
בואו ניקח שביעות רצון בעבודה כדוגמא.

00:11:37.057 --> 00:11:41.188
אם אני רוצה לנבא, 
להתמקד בשביעות הרצון שלכם

00:11:41.188 --> 00:11:44.460
ואני יודע כמה משלמים לכם יחסית לאחרים,

00:11:44.460 --> 00:11:47.850
אני יכול לנבא במידה מה 
את שביעות הרצון שלכם בעבודה.

00:11:47.850 --> 00:11:51.498
אבל אם אני יודע 
אם הבוס שלכם מקשיב לכם או לא,

00:11:51.498 --> 00:11:57.855
יש לי מנבא חזק ומדויק פי 13.5 
מאשר גובה השכר שלכם.

00:11:58.885 --> 00:12:02.094
בעבר, במחקר שלי,

00:12:02.094 --> 00:12:05.706
חקרתי את ההשפעה ההרסנית 
של משוב על ביצועים.

00:12:05.706 --> 00:12:12.599
מצאתי שמתוך 607 ניסויים, בקרוב ל-40% מהם,

00:12:12.599 --> 00:12:17.667
לאחר מתן משוב - חיובי או שלילי - 
הביצועים ירדו.

00:12:18.437 --> 00:12:20.331
לעומת זאת, לאחר הקשבה,

00:12:20.331 --> 00:12:24.511
לא מצאתי עדות לנזק,

00:12:24.511 --> 00:12:29.060
אולי ב-5% מהם לא היתה שום תועלת.

00:12:29.060 --> 00:12:32.094
אז לפי ההערכה הכי שמרנית שלי,

00:12:33.124 --> 00:12:38.740
מתן משוב מסוכן פי 7.5 מאשר רק להקשיב.

00:12:39.241 --> 00:12:42.656
דיבורים יכולים להכניס אתכם לצרה.

00:12:42.656 --> 00:12:47.839
אז, אם הקשבה היא כל-כך שימושית,

00:12:47.839 --> 00:12:53.559
למה קשה כל-כך לרובנו להקשיב רוב הזמן?

00:12:54.079 --> 00:12:58.463
אני רוצה להכיר לכם את אוייבי ההקשבה.

00:12:58.463 --> 00:13:05.111
אלה הם שעמום, עליונות, 
פחד מאינטימיות, טראומה ומחיר.

00:13:05.111 --> 00:13:09.042
בואו נדבר על כל אחד מהם בנפרד.

00:13:10.128 --> 00:13:14.237
הגישה שלי היא, 
בואו נשתף פעולה עם אוייבי ההקשבה,

00:13:14.237 --> 00:13:16.114
במקום להילחם בהם.

00:13:16.114 --> 00:13:17.703
האויב הראשון הוא שעמום.

00:13:17.703 --> 00:13:20.747
חלק מהאנשים יחפרו לכם,

00:13:20.747 --> 00:13:22.807
ואתם תגידו, "אני לא יכול להקשיב לזה יותר."

00:13:22.807 --> 00:13:24.964
אתם תרצו לעזוב את החדר, 
או שתרצו שהם יעזבו.

00:13:24.964 --> 00:13:27.264
מה אתם יכולים לעשות?

00:13:27.264 --> 00:13:30.631
אתם יכולים לבקש מהם לספר סיפורים.

00:13:30.631 --> 00:13:32.531
במקום לשאול אותם, "מה שמכם?"

00:13:32.531 --> 00:13:36.114
שאלו אותם, "האם תוכלו לספר לי 
משהו מענין על השם שלכם?"

00:13:37.332 --> 00:13:41.285
ובכלל, אחרי שהם אומרים מה שהם אומרים,

00:13:41.285 --> 00:13:43.195
שאלו, "ומה עוד?"


00:13:44.225 --> 00:13:45.225
וחכו.

00:13:46.285 --> 00:13:49.151
לפעמים האדם המשעמם יתחיל לספר לכם את האמת,

00:13:49.151 --> 00:13:50.798
או את מה שבאמת חשוב.

00:13:50.798 --> 00:13:53.278
וזה לא ישעמם אתכם יותר.

00:13:53.278 --> 00:13:57.083
עכשיו, כל אחד מאיתנו 
רוצה לרכוש סטטוס חברתי.

00:13:57.083 --> 00:14:00.555
אולי זהו דחף אבולוציוני 
שאיננו יכולים להילחם מולו.

00:14:00.555 --> 00:14:03.027
אבל אפשר לעשות זאת בשתי דרכים שונות:

00:14:03.027 --> 00:14:05.159
אפשר להפגין עליונות על אחרים,

00:14:05.159 --> 00:14:07.619
בכך שנאיים עליהם ונפחיד אותם,

00:14:07.619 --> 00:14:11.890
או שיהיו לנו כישורים שאותם אנשים 
ירצו לחקות, כדי לרכוש אותם

00:14:11.890 --> 00:14:14.120
וכך נבנה יוקרה.

00:14:14.120 --> 00:14:16.511
ואנחנו מצאנו שאם תקשיבו,

00:14:16.511 --> 00:14:22.645
אתם תאבדו את הסטטוס החברתי 
המבוסס על עליונות,

00:14:22.645 --> 00:14:26.676
אבל תחזקו את הסטטוס החברתי 
המבוסס על יוקרה.

00:14:26.676 --> 00:14:31.169
אז זה תלוי בכם 
איך אתם רוצים לבנות את הסטטוס שלכם.

00:14:31.169 --> 00:14:34.495
ויש אנשים שכשאתם מנסים להקשיב להם,

00:14:34.495 --> 00:14:36.135
הם נהיים לחוצים.

00:14:36.135 --> 00:14:39.231
אתם שואלים אותם שאלות שלא נוחות להם.

00:14:39.231 --> 00:14:44.618
עבורם, נסו לשאול אותם בהתחלה 
רק שאלות טכניות.

00:14:45.444 --> 00:14:51.353
וגם יכול להיות שכשתתחילו להקשיב לאנשים, 
תשמעו סיפורים נוראיים

00:14:51.353 --> 00:14:54.661
על השואה, על אונס,

00:14:54.661 --> 00:14:59.261
על סרטן, מוות, מוות טרם-זמנו.

00:14:59.261 --> 00:15:04.864
וההרגשה שאתם צריכים לסייע לאדם 
שסיפר לכם את זה, עלולה להכביד עליכם,

00:15:04.864 --> 00:15:07.378
אבל אתם צריכים לדעת שבדרך-כלל

00:15:07.378 --> 00:15:12.438
כל מה שהאדם השני רוצה הוא את ההקשבה שלכם.

00:15:12.438 --> 00:15:17.635
אם תקשיבו ותאמינו שזה עוזר, 
לא תחושו כזה עול.

00:15:17.635 --> 00:15:22.820
ולבסוף, להקשבה יש מחיר, זהו מאמץ.

00:15:22.820 --> 00:15:25.222
אז זו הצעתי לכם:

00:15:25.222 --> 00:15:28.222
אל תשימו את כל הביצים באותו הסל,
אל תתחילו להקשיב מיד לכולם,

00:15:28.222 --> 00:15:29.729
זה בלתי-אפשרי.

00:15:29.729 --> 00:15:33.476
כל יום, בחרו אדם אחד או שניים 
כדי להקשיב להם קצת יותר.

00:15:33.476 --> 00:15:39.046
ותכבדו את המגבלה שלכם 
לגבי כמות ההקשבה שאתם יכולים לעשות.

00:15:39.046 --> 00:15:41.238
ותבנו את האנרגיה הדרושה לשם כך,

00:15:41.238 --> 00:15:45.188
אתם תצטרכו גם אדם שיקשיב לכם.

00:15:49.628 --> 00:15:52.768
למעשה, כל מה שאמרתי אינו חדש.

00:15:52.768 --> 00:15:56.757
ראו מה כתוב בתנ"ך, בספר מִשְׁלֵי:

00:15:57.719 --> 00:16:03.105
"מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב־אִישׁ 


00:16:03.105 --> 00:16:08.486
"וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה:"

00:16:08.486 --> 00:16:12.593
כלומר, לכל אחד מאיתנו יש עצה

00:16:12.593 --> 00:16:14.843
לבעיות ולאתגרים שלנו,

00:16:14.843 --> 00:16:19.289
והערך של העצה הזו

00:16:19.289 --> 00:16:22.729
הוא כמו מים, שהם מקור החיים.

00:16:22.729 --> 00:16:26.362
כלומר, העצה שלנו לעצמנו היא מקור חיים.

00:16:26.362 --> 00:16:32.405
אבל, איש תבונה יידלה אותה.

00:16:32.405 --> 00:16:37.207
האחר הוא זה שיוציא לאור את תבונתנו.

00:16:37.207 --> 00:16:41.520
אז, אני רוצה לסיים בשני חלומות שיש לי.

00:16:41.520 --> 00:16:45.887
אחד, אני מקווה שבעוד 20-30 שנה,

00:16:45.887 --> 00:16:51.834
כל ילד בכל בית-ספר ילמד לקרוא, לכתוב,

00:16:51.834 --> 00:16:54.624
ולהקשיב.

00:16:54.624 --> 00:16:56.933
והמשאלה השנייה הקטנה שלי

00:16:56.933 --> 00:17:01.182
היא שבמהלך ההפסקה, ההפסקות כאן היום ומחר,

00:17:01.182 --> 00:17:03.846
תיגשו למישהו ותשאלו אותו,

00:17:03.846 --> 00:17:07.306
"תוכל לספר לי סיפור על הקשבה טובה?"

00:17:07.306 --> 00:17:08.873
תהנו.

00:17:08.873 --> 00:17:11.865
(מחיאות כפיים)