1
00:00:00,000 --> 00:00:03,000
התחלתי את "אלתרו בכל מקום" לפני בערך 10 שנים

2
00:00:03,000 --> 00:00:06,000
כשעברתי לעיר ניו-יורק עם עניין במשחק ובקומדיה.

3
00:00:06,000 --> 00:00:09,000
בגלל שהייתי חדש בעיר, לא היתה לי גישה לבמה,

4
00:00:09,000 --> 00:00:12,000
אז החלטתי ליצור אחת משלי במרחבים ציבוריים.

5
00:00:12,000 --> 00:00:14,000
אז הפרויקט הראשון שאנחנו הולכים לראות

6
00:00:14,000 --> 00:00:16,000
הוא נסיעת הרכבת הראשונה ללא מכנסיים.

7
00:00:16,000 --> 00:00:18,000
זה התרחש בינואר 2002.

8
00:00:18,000 --> 00:00:20,000
האישה הזו היא כוכבת הסרטון.

9
00:00:20,000 --> 00:00:22,000
היא לא יודעת שהיא מצולמת.

10
00:00:22,000 --> 00:00:24,000
מצלמים אותה עם מצלמה נסתרת.

11
00:00:24,000 --> 00:00:26,000
זו רכבת מספר 6 בעיר ניו-יורק.

12
00:00:26,000 --> 00:00:28,000
וזו התחנה הראשונה בקו.

13
00:00:28,000 --> 00:00:30,000
אלו שני חבר'ה מדנמרק

14
00:00:30,000 --> 00:00:33,000
שבאים ויושבים ליד המצלמה הנסתרת.

15
00:00:33,000 --> 00:00:35,000
וזה אני כאן במעיל החום.

16
00:00:35,000 --> 00:00:37,000
קצת מתחת לאפס מעלות בחוץ.

17
00:00:37,000 --> 00:00:39,000
אני חובש כובע. אני לובש צעיף.

18
00:00:39,000 --> 00:00:42,000
והבחורה הולכת לשים לב אלי בדיוק עכשיו.

19
00:00:44,000 --> 00:00:50,000
(צחוק)

20
00:00:50,000 --> 00:00:52,000
וכפי שתראו עכשיו, אני לא לובש מכנסיים.

21
00:00:52,000 --> 00:00:55,000
(צחוק)

22
00:00:55,000 --> 00:00:57,000
אז בנקודה הזו-

23
00:00:57,000 --> 00:00:59,000
עכשיו היא שמה לב אלי,

24
00:00:59,000 --> 00:01:01,000
אבל בניו-יורק יש אנשים מוזרים על כל קרון רכבת.

25
00:01:01,000 --> 00:01:03,000
איש מוזר אחד זה לא יוצא דופן.

26
00:01:03,000 --> 00:01:06,000
היא חוזרת לקריאת הספר שלה, שבאופן מצער כותרתו הוא "אונס".

27
00:01:06,000 --> 00:01:10,000
(צחוק)

28
00:01:10,000 --> 00:01:12,000
אז היא שמה לב לדבר יוצא הדופן,

29
00:01:12,000 --> 00:01:14,000
אבל היא חזרה לחיים הרגילים שלה.

30
00:01:14,000 --> 00:01:16,000
בינתיים, יש לי שישה חברים

31
00:01:16,000 --> 00:01:19,000
שמחכים בשש התחנות הבאות בתחתונים שלהם גם כן.

32
00:01:20,000 --> 00:01:22,000
הם הולכים להיכנס לקרון הזה אחד אחד.

33
00:01:22,000 --> 00:01:25,000
אנחנו נתנהג כאילו אנחנו לא מכירים זה את זה.

34
00:01:25,000 --> 00:01:28,000
ונתנהג כאילו זו רק טעות מצערת שעשינו,

35
00:01:28,000 --> 00:01:31,000
ששכחנו ללבוש מכנסיים ביום הקר הזה בינואר.

36
00:01:31,000 --> 00:01:56,000
(צחוק)

37
00:01:56,000 --> 00:01:58,000
אז בנקודה הזו,

38
00:01:58,000 --> 00:02:00,000
היא מחליטה להניח את ספר האונס בצד.

39
00:02:00,000 --> 00:02:02,000
(צחוק)

40
00:02:02,000 --> 00:02:06,000
והיא החליטה להיות קצת יותר מודעת לסביבתה.

41
00:02:06,000 --> 00:02:08,000
באותו הזמן, שני הבחורים הדנים משמאל למצלמה,

42
00:02:08,000 --> 00:02:10,000
הם מתפוצצים מצחוק.

43
00:02:10,000 --> 00:02:12,000
הם חושבים שזה הדבר הכי מצחיק שהם ראו בחייהם.

44
00:02:12,000 --> 00:02:15,000
תראו איך היא יוצרת קשר עין איתם בערך עכשיו.

45
00:02:20,000 --> 00:02:22,000
(צחוק)

46
00:02:22,000 --> 00:02:24,000
ואני אוהב את החלק הזה בסרטון,

47
00:02:24,000 --> 00:02:27,000
בגלל שלפני שזה הפך לחוויה משותפת,

48
00:02:27,000 --> 00:02:30,000
זה היה משהו אולי קצת מפחיד,

49
00:02:30,000 --> 00:02:32,000
או לפחות מבלבל עבורה.

50
00:02:32,000 --> 00:02:34,000
אבל ברגע שזה הפך לחוויה משותפת,

51
00:02:34,000 --> 00:02:36,000
זה היה מבדח, ומשהו שהיא יכלה לצחוק עליו.

52
00:02:36,000 --> 00:02:38,000
אז הרכבת עכשיו נכנסת

53
00:02:38,000 --> 00:02:40,000
לתחנה השלישית של קו 6.

54
00:02:54,000 --> 00:02:57,000
(צחוק)

55
00:02:57,000 --> 00:02:59,000
הסרטון לא מראה הכל.

56
00:02:59,000 --> 00:03:01,000
זה ממשיך עוד ארבע תחנות.

57
00:03:01,000 --> 00:03:05,000
בסך הכל שבעה בחורים נכנסים באופן אנונימי בתחתונים.

58
00:03:05,000 --> 00:03:07,000
בתחנה השמינית, בחורה הגיעה עם תיק צד גדול

59
00:03:07,000 --> 00:03:10,000
והכריזה שהיא מוכרת מכנסיים בדולר אחד-

60
00:03:10,000 --> 00:03:13,000
כמו שמוכרים בטריות או ממתקים ברכבת.

61
00:03:13,000 --> 00:03:16,000
כולנו באופן רציני ביותר קנינו זוג מכנסיים, לבשנו אותם

62
00:03:16,000 --> 00:03:19,000
ואמרנו "תודה לך. זה בדיוק מה שהייתי צריך היום",

63
00:03:19,000 --> 00:03:22,000
ואז יצאנו מבלי לחשוף מה קרה

64
00:03:22,000 --> 00:03:24,000
והלכנו כל אחד לדרכו.

65
00:03:24,000 --> 00:03:26,000
(מחיאות כפיים)

66
00:03:26,000 --> 00:03:28,000
תודה רבה.

67
00:03:30,000 --> 00:03:32,000
אז זו תמונת סטילס מהסרטון הזה.

68
00:03:32,000 --> 00:03:34,000
ואני כל כך אוהב את התגובה של הבחורה.

69
00:03:34,000 --> 00:03:36,000
כשצפיתי בסרטון מאוחר יותר באותו יום

70
00:03:36,000 --> 00:03:38,000
התעוררה בי ההשראה להמשיך לעשות את מה שאני עושה.

71
00:03:38,000 --> 00:03:41,000
ובאמת אחת המטרות של "אלתרו בכל מקום"

72
00:03:41,000 --> 00:03:43,000
היא לעשות סצנה במקום ציבורי

73
00:03:43,000 --> 00:03:45,000
שמהווה חוויה חיובית לאנשים אחרים.

74
00:03:45,000 --> 00:03:48,000
זה תעלול, אבל זה תעלול שנותן למישהו סיפור ענק לספר.

75
00:03:48,000 --> 00:03:50,000
והתגובה שלה עוררה אצלי השראה

76
00:03:50,000 --> 00:03:52,000
לעשות נסיעת רכבת ללא מכנסיים שנתית שנייה.

77
00:03:52,000 --> 00:03:54,000
והמשכנו לעשות את זה כל שנה.

78
00:03:54,000 --> 00:03:56,000
בינואר האחרון, עשינו את נסיעת הרכבת השנתית העשירית ללא מכנסיים

79
00:03:56,000 --> 00:03:59,000
בה קבוצה מגוונת של 3,500 אנשים

80
00:03:59,000 --> 00:04:01,000
נסעו ברכבת בתחתונים בניו-יורק

81
00:04:01,000 --> 00:04:03,000
כמעט בכל קו רכבת בעיר.

82
00:04:03,000 --> 00:04:05,000
וגם ב50 ערים נוספות ברחבי העולם,

83
00:04:05,000 --> 00:04:07,000
אנשים לקחו חלק.

84
00:04:07,000 --> 00:04:09,000
(צחוק)

85
00:04:09,000 --> 00:04:12,000
כשהתחלתי לקחת שיעורים באלתור בתאטרון בריגדת האזרחים הזקופים

86
00:04:12,000 --> 00:04:15,000
פגשתי אנשים יצירתיים אחרים, עוד מציגים וקומיקאים,

87
00:04:15,000 --> 00:04:17,000
התחלתי לצבור רשימת דיוור

88
00:04:17,000 --> 00:04:19,000
של אנשים שרצו לקחת חלק בפרויקטים כאלה.

89
00:04:19,000 --> 00:04:21,000
אז יכולתי לעשות פרויקטים בקנה מידה גדול יותר.

90
00:04:21,000 --> 00:04:23,000
יום אחד עברתי בכיכר יוניון,

91
00:04:23,000 --> 00:04:25,000
וראיתי את הבניין הזה,

92
00:04:25,000 --> 00:04:27,000
שבדיוק נבנה ב2005.

93
00:04:27,000 --> 00:04:30,000
היתה שם בחורה באחד החלונות והיא רקדה.

94
00:04:30,000 --> 00:04:32,000
זה היה משונה מאד,

95
00:04:32,000 --> 00:04:34,000
בגלל שהיה חשוך בחוץ, אבל היא היתה מוארת מאחור עם תאורה פלואורסצנטית.

96
00:04:34,000 --> 00:04:36,000
והיא ממש היתה על הבמה,

97
00:04:36,000 --> 00:04:38,000
ואני לא יכולתי להבין למה היא עשתה את זה.

98
00:04:38,000 --> 00:04:40,000
אחרי בערך 15 שניות, חברה שלה הופיעה-

99
00:04:40,000 --> 00:04:42,000
היא התחבאה מאחורי התצוגה-

100
00:04:42,000 --> 00:04:44,000
והן צחקו והתחבקו וברחו משם.

101
00:04:44,000 --> 00:04:46,000
אז אולי חברה שלה אתגרה אותה לעשות את זה.

102
00:04:46,000 --> 00:04:48,000
וזה עורר אצלי השראה.

103
00:04:48,000 --> 00:04:50,000
כשהסתכלתי על חזית הבניין- היו שם בסך הכל 70 חלונות-

104
00:04:50,000 --> 00:04:52,000
ואני ידעתי מה עלי לעשות.

105
00:04:52,000 --> 00:04:54,000
(צחוק)

106
00:04:54,000 --> 00:04:57,000
אז הפרויקט הזה נקרא "תסתכלו למעלה יותר". היו לנו 70 שחקנים לבושים בשחור.

107
00:04:57,000 --> 00:04:59,000
זה היה לחלוטין לא מאושר.

108
00:04:59,000 --> 00:05:01,000
לא הודענו לחנות שאנחנו באים.

109
00:05:01,000 --> 00:05:03,000
ואני עמדתי בפארק ונתתי אותות.

110
00:05:03,000 --> 00:05:06,000
האות הראשון היה שכולם ירימו את האותיות בגובה 120 ס"מ

111
00:05:06,000 --> 00:05:08,000
שכתבו יחד "תסתכלו למעלה יותר",

112
00:05:08,000 --> 00:05:11,000
שם הפרויקט.

113
00:05:11,000 --> 00:05:14,000
האות השני היה שכולם יעשו קפיצות מספרת.

114
00:05:14,000 --> 00:05:17,000
תראו את זה מתחיל כאן.

115
00:05:17,000 --> 00:05:19,000
(צחוק)

116
00:05:19,000 --> 00:05:21,000
ואז היו ריקודים. ביקשנו מכולם לרקוד.

117
00:05:21,000 --> 00:05:23,000
ואז היו קטעי סולו שמישהו אחד רקד

118
00:05:23,000 --> 00:05:25,000
וכולם הצביעו עליו.

119
00:05:25,000 --> 00:05:32,000
(צחוק)

120
00:05:32,000 --> 00:05:34,000
ואז נתתי אות חדש,

121
00:05:34,000 --> 00:05:37,000
שסימן לרקדן למטה בחנות הבגדים,

122
00:05:37,000 --> 00:05:39,000
והוא רקד.

123
00:05:39,000 --> 00:05:41,000
היו כמה פעילויות שונות.

124
00:05:41,000 --> 00:05:43,000
היו לנו אנשים שקפצו,

125
00:05:43,000 --> 00:05:45,000
אנשים שנפלו לקרקע.

126
00:05:45,000 --> 00:05:47,000
ואני עמדתי באופן אנונימי בסווטצ'רט,

127
00:05:47,000 --> 00:05:49,000
הנחתי והרמתי את היד מפח אשפה

128
00:05:49,000 --> 00:05:51,000
כדי לסמן את ההתקדמות.

129
00:05:51,000 --> 00:05:53,000
ובגלל שזה היה פארק כיכר יוניון, ממש ליד תחנת הרכבת התחתית,

130
00:05:53,000 --> 00:05:55,000
בסוף היו מאות אנשים

131
00:05:55,000 --> 00:05:57,000
שעצרו והסתכלו למעלה

132
00:05:57,000 --> 00:06:00,000
וצפו במה שעשינו.

133
00:06:01,000 --> 00:06:03,000
יש תמונות טובה יותר של זה.

134
00:06:03,000 --> 00:06:05,000
אז זה אירוע מסוים

135
00:06:05,000 --> 00:06:07,000
שקיבל את ההשראה שלו ברגע

136
00:06:07,000 --> 00:06:09,000
שבמקרה נתקלתי בו.

137
00:06:09,000 --> 00:06:11,000
הפרויקט הבא שאני רוצה להראות

138
00:06:11,000 --> 00:06:13,000
ניתן לי באימייל מאדם זר.

139
00:06:13,000 --> 00:06:16,000
תלמיד תיכון בטקסס כתב לי ב2006

140
00:06:16,000 --> 00:06:18,000
ואמר, "אתה צריך להביא כמה שיותר אנשים

141
00:06:18,000 --> 00:06:21,000
שילבשו חולצת פולו כחולות ומכנס חאקי

142
00:06:21,000 --> 00:06:23,000
וילכו לבסט-ביי ויעמדו שם".

143
00:06:23,000 --> 00:06:27,000
(צחוק)

144
00:06:27,000 --> 00:06:29,000
(מחיאות כפיים)

145
00:06:29,000 --> 00:06:31,000
אז כתבתי חזרה לבחור הזה מיד,

146
00:06:31,000 --> 00:06:33,000
ואמרתי, "כן, אתה צודק.

147
00:06:33,000 --> 00:06:35,000
אני חושב שננסה לעשות את זה בסופ"ש הקרוב. תודה. "

148
00:06:35,000 --> 00:06:37,000
אז הנה הסרטון.

149
00:06:37,000 --> 00:06:39,000
אז שוב, זה ב 2005.

150
00:06:39,000 --> 00:06:42,000
בסניף הבסט-ביי בניו-יורק.

151
00:06:42,000 --> 00:06:44,000
היו לנו בערך 80 אנשים שהגיעו לקחת חלק,

152
00:06:44,000 --> 00:06:46,000
ונכנסו אחד אחד.

153
00:06:46,000 --> 00:06:48,000
היתה ילדה בת שמונה, ילדה בת עשר.

154
00:06:48,000 --> 00:06:50,000
היה גם איש בן 65

155
00:06:50,000 --> 00:06:52,000
שלקח חלק.

156
00:06:52,000 --> 00:06:54,000
אז קבוצה מאד מגוונת של אנשים.

157
00:06:54,000 --> 00:06:57,000
ואני אמרתי לאנשים "אל תעבדו. אל תעשו שום עבודה ממש.

158
00:06:57,000 --> 00:06:59,000
אבל גם אל תקנו.

159
00:06:59,000 --> 00:07:01,000
פשוט תעמדו שם ואל תפנו למוצרים".

160
00:07:01,000 --> 00:07:03,000
אתם יכולים לזהות את העובדים הרגילים

161
00:07:03,000 --> 00:07:05,000
על ידי התגיות הצהובות שיש להם על החולצות.

162
00:07:05,000 --> 00:07:07,000
כל שאר האנשים הם השחקנים שלנו.

163
00:07:07,000 --> 00:07:09,000
(צחוק)

164
00:07:09,000 --> 00:07:11,000
העובדים הזוטרים יותר חשבו שזה היה נורא מצחיק.

165
00:07:11,000 --> 00:07:13,000
למעשה, חלק מהם הלכו להביא את המצלמה שלהם מחדר הצוות

166
00:07:13,000 --> 00:07:15,000
והצטלמו איתנו.

167
00:07:15,000 --> 00:07:18,000
הרבה מהם התבדחו וניסו לגרום לנו ללכת אחורה

168
00:07:18,000 --> 00:07:21,000
כדי להביא טלוויזיות כבדות ללקוחות.

169
00:07:21,000 --> 00:07:24,000
ההנהלה והביטחון, מצד שני,

170
00:07:24,000 --> 00:07:26,000
לא חשבו שזה מצחיק במיוחד.

171
00:07:26,000 --> 00:07:28,000
אתם יכולים לראות אותם בצילום הזה.

172
00:07:28,000 --> 00:07:31,000
הם לובשים חולצה צהובה או שחורה.

173
00:07:31,000 --> 00:07:33,000
אנחנו היינו שם בטח 10 דקות

174
00:07:33,000 --> 00:07:35,000
לפני שההנהלה החליטה להתקשר למשטרה.

175
00:07:35,000 --> 00:07:38,000
(צחוק)

176
00:07:38,000 --> 00:07:40,000
אז הם התחילו להתרוצץ

177
00:07:40,000 --> 00:07:43,000
ואמרו לכולם שהשוטרים מגיעים, להיזהר, השוטרים מגיעים.

178
00:07:43,000 --> 00:07:46,000
ואתם יכולים לראות את השוטרים בצילום הזה.

179
00:07:46,000 --> 00:07:49,000
זה שוטר בשחור כאן, שמצולם במצלמה נסתרת.

180
00:07:49,000 --> 00:07:51,000
לבסוף, השוטרים היו צריכים להודיע להנהלת בסט-ביי

181
00:07:51,000 --> 00:07:53,000
שזו לא ממש עבירה על החוק, בעצם,

182
00:07:53,000 --> 00:07:55,000
ללבוש חולצת פולו כחולה ומכנסי חאקי.

183
00:07:55,000 --> 00:07:57,000
(צחוק)

184
00:07:57,000 --> 00:08:01,000
(מחיאות כפיים)

185
00:08:01,000 --> 00:08:03,000
תודה לכם.

186
00:08:03,000 --> 00:08:06,000
(מחיאות כפיים)

187
00:08:06,000 --> 00:08:09,000
אז היינו שם 20 דקות, שמחנו לצאת מהחנות.

188
00:08:09,000 --> 00:08:11,000
אחד מהדברים שההנהלה ניסתה לעשות

189
00:08:11,000 --> 00:08:13,000
היה לאתר את המצלמות שלנו.

190
00:08:13,000 --> 00:08:16,000
והם תפסו כמה מהחבר'ה שלי שהחביאו מצלמות בתיקי צד.

191
00:08:16,000 --> 00:08:18,000
אבל הצלם שהם אף פעם לא תפסו

192
00:08:18,000 --> 00:08:20,000
היה הבחור שפשוט נכנס עם קלטת ריקה

193
00:08:20,000 --> 00:08:22,000
והלך למחלקת המצלמות של בסט-ביי

194
00:08:22,000 --> 00:08:24,000
ופשוט הכניס את הקלטת שלו לאחת המצלמות שלהם

195
00:08:24,000 --> 00:08:27,000
והתנהג כאילו הוא קונה.

196
00:08:27,000 --> 00:08:30,000
אז אהבתי את הרעיון של השימוש בטכנולוגיה שלהם נגדם.

197
00:08:30,000 --> 00:08:32,000
(צחוק)

198
00:08:32,000 --> 00:08:34,000
אני חושב שהפרויקטים הכי טובים שלנו הם אלו המותאמים למקום

199
00:08:34,000 --> 00:08:36,000
שקורים במקום מסוים מסיבה מסוימת.

200
00:08:36,000 --> 00:08:38,000
בוקר אחד, נסעתי ברכבת התחתית.

201
00:08:38,000 --> 00:08:40,000
הייתי צריך לעבור רכבת בתחנת רחוב 53

202
00:08:40,000 --> 00:08:42,000
היכן שיש שני גרמי מדרגות נעות ענקיים.

203
00:08:42,000 --> 00:08:45,000
וזה מקום מאד מדכא להיות בו בבוקר, צפוף נורא.

204
00:08:45,000 --> 00:08:47,000
אז החלטתי לנסות לביים משהו

205
00:08:47,000 --> 00:08:50,000
שיגרום למקום להיות הכי משמח שאפשר, למשך בוקר אחד.

206
00:08:51,000 --> 00:08:53,000
זה היה בחורף של 2009 --

207
00:08:53,000 --> 00:08:55,000
8:30 בבוקר.

208
00:08:55,000 --> 00:08:57,000
זו שעת העומס של הבוקר.

209
00:08:57,000 --> 00:08:59,000
מאד קר בחוץ.

210
00:08:59,000 --> 00:09:01,000
אנשים באים מקווינז,

211
00:09:01,000 --> 00:09:04,000
מחליפים מרכבת E לרכבת 6.

212
00:09:04,000 --> 00:09:06,000
והם עולים במדרגות הנעות הענקיות האלו

213
00:09:06,000 --> 00:09:09,000
בדרך לעבודה שלהם.

214
00:09:19,000 --> 00:09:29,000
(צחוק)

215
00:09:31,000 --> 00:09:33,000
(צחוק)

216
00:09:33,000 --> 00:09:39,000
(מחיאות כפיים)

217
00:09:39,000 --> 00:09:41,000
תודה רבה.

218
00:09:41,000 --> 00:09:44,000
אז יש תמונה שממחישה את זה טוב יותר.

219
00:09:44,000 --> 00:09:46,000
הוא נתן 2,000 כיפים באותו היום,

220
00:09:46,000 --> 00:09:48,000
והוא שטף את הידיים לפני ואחרי

221
00:09:48,000 --> 00:09:50,000
ולא חלה.

222
00:09:50,000 --> 00:09:52,000
וגם זה נעשה ללא אישור,

223
00:09:52,000 --> 00:09:54,000
למרות שלא עשה רושם שזה הפריע למישהו.

224
00:09:54,000 --> 00:09:56,000
הייתי אומר שלאורך השנים,

225
00:09:56,000 --> 00:09:59,000
אחד מהביקורות הנפוצות שמפנים ל"אלתרו בכל מקום"

226
00:09:59,000 --> 00:10:01,000
שמשאירים עלומי שם ביו-טיוב

227
00:10:01,000 --> 00:10:04,000
הוא: "לאנשים האלה יש יותר מדי זמן פנוי".

228
00:10:04,000 --> 00:10:07,000
ואתם יודעים, לא כולם יאהבו כל דבר שאתה עושה,

229
00:10:07,000 --> 00:10:09,000
ובהחלט פיתחתי עור עבה תודות להערות באינטרנט,

230
00:10:09,000 --> 00:10:11,000
אבל זה תמיד הפריע לי,

231
00:10:11,000 --> 00:10:13,000
בגלל שאין לנו יותר מדי זמן חופשי.

232
00:10:13,000 --> 00:10:16,000
למשתתפים באירועים של "אלתרו בכל מקום"

233
00:10:16,000 --> 00:10:18,000
יש אותה הכמות של זמן פנוי כמו לכל תושב ניו-יורק אחר,

234
00:10:18,000 --> 00:10:20,000
הם פשוט בוחרים מעת לעת

235
00:10:20,000 --> 00:10:22,000
לבלות את הזמן הזה בדרך יוצאת דופן.

236
00:10:22,000 --> 00:10:24,000
אתם יודעים, כל יום שבת וראשון,

237
00:10:24,000 --> 00:10:26,000
מאות אלפי אנשים בכל סתיו

238
00:10:26,000 --> 00:10:28,000
מתקבצים יחד באצטדיונים לצפות בפוטבול.

239
00:10:28,000 --> 00:10:31,000
מעולם לא שמעתי מישהו מעיר, בעודו צופה במשחק פוטבול,

240
00:10:31,000 --> 00:10:34,000
"כל האנשים האלה ביציעים, יש להם יותר מדי זמן פנוי".

241
00:10:34,000 --> 00:10:36,000
וכמובן שבאמת אין להם.

242
00:10:36,000 --> 00:10:38,000
זו דרך נהדרת לגמרי לבלות אחר צהריים של סופ"ש,

243
00:10:38,000 --> 00:10:41,000
לצפות במשחק פוטבול באצטדיון.

244
00:10:41,000 --> 00:10:43,000
אבל אני חושב שזה גם דרך תקפה ביותר

245
00:10:43,000 --> 00:10:46,000
לבלות אחר צהריים קפוא במקום עם 200 אנשים

246
00:10:46,000 --> 00:10:48,000
בטרמינל גראנד סנטרל

247
00:10:48,000 --> 00:10:51,000
או בלהתחפש ל"מגרש שדים"

248
00:10:51,000 --> 00:10:53,000
ולרוץ דרך הספרייה הציבורית של ניו-יורק.

249
00:10:53,000 --> 00:10:55,000
(צחוק)

250
00:10:55,000 --> 00:10:58,000
או להאזין לאותו MP3 יחד עם 3,000 אנשים אחרים

251
00:10:58,000 --> 00:11:01,000
ולרקוד בשקט בפארק,

252
00:11:01,000 --> 00:11:03,000
או לפרוץ בשירה באמצע חנות מכולת

253
00:11:03,000 --> 00:11:05,000
כחלק ממחזמר ספונטני,

254
00:11:05,000 --> 00:11:08,000
או בצלילה לתוך האוקיינוס בקוני איילנד בבגדים רשמיים.

255
00:11:08,000 --> 00:11:11,000
אתם יודעים, כילדים, מלמדים אותנו לשחק.

256
00:11:11,000 --> 00:11:13,000
ואף פעם לא נותנים לנו סיבה למה כדאי לנו לשחק.

257
00:11:13,000 --> 00:11:16,000
זה פשוט מקובל שלשחק זה דבר טוב.

258
00:11:16,000 --> 00:11:19,000
ואני חושב שזה הרעיון של "אלתרו בכל מקום".

259
00:11:19,000 --> 00:11:21,000
זה שאין לזה רעיון, ושלא חייב להיות רעיון.

260
00:11:21,000 --> 00:11:23,000
אנחנו לא צריכים סיבה.

261
00:11:23,000 --> 00:11:25,000
כל עוד זה כיף

262
00:11:25,000 --> 00:11:27,000
ונראה שזה הולך להיות מצחיק

263
00:11:27,000 --> 00:11:30,000
ונראה שאנשים שיהיו עדים לזה גם יהנו,

264
00:11:30,000 --> 00:11:32,000
וזה מספיק לנו.

265
00:11:32,000 --> 00:11:34,000
ואני חושב, שכמבוגרים, עלינו ללמוד

266
00:11:34,000 --> 00:11:36,000
שאין דרך נכונה או לא נכונה לשחק.

267
00:11:36,000 --> 00:11:38,000
תודה רבה לכם.

268
00:11:38,000 --> 00:11:43,000
(מחיאות כפיים)