WEBVTT 00:00:00.877 --> 00:00:05.503 מעבדת המחקר שלי נמצאת במרחק של כ-1.6 קילומטר מהמקום בו התפוצצו כמה פצצות 00:00:05.527 --> 00:00:07.904 במהלך מרתון בוסטון בשנת 2013. 00:00:09.036 --> 00:00:12.973 המחבל ששרד, דזוקר צרנאב מצ׳צ׳ניה, 00:00:12.997 --> 00:00:15.789 נשפט, הורשע ונידון למוות. NOTE Paragraph 00:00:16.791 --> 00:00:19.077 כאשר מוטל על חבר מושבעים להחליט 00:00:19.101 --> 00:00:22.776 בין חיים בכלא לבין עונש מוות, 00:00:22.800 --> 00:00:27.435 הם מבססים את החלטתם במידה רבה על סמך השאלה האם הנאשם 00:00:27.459 --> 00:00:30.000 מביע מביע חרטה על מעשיו או לא. 00:00:30.024 --> 00:00:32.749 צרנאב השמיע מילות התנצלות, 00:00:32.773 --> 00:00:34.977 אולם כאשר המושבעים הביטו בפניו, 00:00:35.001 --> 00:00:38.001 כל מה שראו היה מבט קר ומזוגג. 00:00:40.300 --> 00:00:43.601 צרנאב אשם. אין כל ספק בקשר לכך. 00:00:43.982 --> 00:00:47.400 הוא רצח וגרם לנכות אצל בני אדם חפים מפשע, 00:00:47.424 --> 00:00:49.393 ואינני כאן כדי לחלוק על כך. 00:00:49.417 --> 00:00:52.317 לבי יוצא אל כל האנשים שסבלו. 00:00:52.668 --> 00:00:55.374 אך כמדענית, אני חייבת לומר לכם 00:00:55.398 --> 00:00:59.740 שמושבעים לא רואים ואינם מסוגלים לזהות חרטה 00:00:59.764 --> 00:01:03.327 או כל רגש אחר בכל אדם שהוא, אי פעם. 00:01:04.572 --> 00:01:07.620 כך גם אני איני יכולה וגם ולא אתם, 00:01:07.644 --> 00:01:10.707 וזאת משום שרגשות אינם מה שאנחנו חושבים שהם. 00:01:10.731 --> 00:01:14.135 רגשות אינם מובעים ומזוהים באופן אוניברסלי. 00:01:14.485 --> 00:01:18.128 הם אינם תגובות מוחיות מתוכנתות 00:01:18.152 --> 00:01:19.469 שאי אפשר לשלוט בהן. 00:01:20.997 --> 00:01:23.267 לא הצלחנו לראות נכונה את טבעו של הרגש 00:01:23.291 --> 00:01:25.781 לאורך זמן רב, 00:01:25.805 --> 00:01:30.663 אבל להבנה האמיתית מהם רגשות יש השלכות חשובות על כולנו. NOTE Paragraph 00:01:31.687 --> 00:01:35.611 חקרתי רגשות כמדענית במשך 25 השנים האחרונות, 00:01:35.635 --> 00:01:41.185 ובמעבדה שלי, בדקנו פנים של פני אדם על ידי מדידת אותות חשמליים 00:01:41.209 --> 00:01:45.015 שגורמים לשרירי הפנים להתכווץ כדי ליצור הבעות אנושיות. 00:01:45.742 --> 00:01:49.857 בחנו בקפדנות את גוף האדם כשהוא חווה רגש. 00:01:49.881 --> 00:01:53.476 ניתחנו מאות מחקרים פיזיולוגיים 00:01:53.500 --> 00:01:56.143 שכללו אלפי נבדקים. 00:01:56.167 --> 00:01:57.874 סרקנו מאות מוחות, 00:01:57.898 --> 00:02:01.008 ובחנו כל מחקר הדמיית מוח שקשור ברגשות 00:02:01.032 --> 00:02:03.357 שפורסם במהלך 20 השנים האחרונות. 00:02:03.929 --> 00:02:09.087 תוצאות כל המחקר הכולל הזה הן עקביות להפליא. 00:02:10.445 --> 00:02:15.669 ייתכן ואתם חשים כאילו רגשותיכם מתוכנתים בכם מראש, 00:02:15.693 --> 00:02:18.843 ושיש רק לעורר אותם ולגרום להם להתרחש בתוככם, 00:02:18.867 --> 00:02:20.169 אבל הם לא. 00:02:20.984 --> 00:02:26.159 אתם עשויים להאמין שבמוח שלכם יש מעגלי רגשות צרובים מראש, 00:02:26.183 --> 00:02:29.492 שאתם נולדים עם מעגלי רגשות, אבל אתם לא. 00:02:29.516 --> 00:02:33.517 למעשה,לאף אחד בחדר הזה אין מעגלי רגשות במוח. 00:02:33.541 --> 00:02:37.866 למעשה, אף מוח על כדור הארץ הזה אינו מכיל מעגלי רגשות. NOTE Paragraph 00:02:39.432 --> 00:02:41.400 אז מהם רגשות, בעצם? 00:02:43.185 --> 00:02:46.351 טוב, תהדקו חגורות, כי... 00:02:47.815 --> 00:02:49.933 רגשות הם ניחושים. 00:02:50.482 --> 00:02:56.275 הם ניחושים שהמוח שלכם מייצר ברגע 00:02:56.299 --> 00:03:00.394 בו מיליארדי תאי מוח עובדים יחד, 00:03:00.418 --> 00:03:03.495 ויש לכם יותר שליטה על הניחושים האלו 00:03:03.519 --> 00:03:05.495 ממה שאתם עשויים לתאר לעצמכם. NOTE Paragraph 00:03:07.352 --> 00:03:10.978 טוב, אם זה נשמע לכם מגוחך, או, אתם יודעים, די מטורף, 00:03:11.002 --> 00:03:15.510 אני לחלוטין מזדהה אתכם, כי למען האמת, לולא הייתי רואה את ההוכחה במו עיניי, 00:03:15.534 --> 00:03:17.590 הוכחה שראיתי במשך עשורים, 00:03:17.614 --> 00:03:20.240 אני בטוחה למדי שגם אני לא הייתי מאמינה בכך. 00:03:20.675 --> 00:03:26.222 אבל השורה התחתונה היא שרגשות אינם נבנים לתוך מוחכם בזמן הלידה. 00:03:27.655 --> 00:03:29.298 הם פשוט נבנים. NOTE Paragraph 00:03:31.289 --> 00:03:33.734 כדי שתבינו למה אני מתכוונת, בואו והסתכלו בזה. 00:03:34.648 --> 00:03:39.331 כרגע, המוח שלכם עובד בטירוף. 00:03:39.355 --> 00:03:43.442 הנוירונים שלכם יורים כמו משוגעים בנסיון ליצור משמעות מכל זה 00:03:43.466 --> 00:03:46.602 כך שתראו משהו שונה מכתמים שחורים ולבנים. 00:03:46.626 --> 00:03:51.109 המוח שלכם מסנן במהלך חיים שלמים של חוויות, 00:03:51.133 --> 00:03:53.968 מבצע אלפי ניחושים בו זמנית, 00:03:53.992 --> 00:03:55.977 שוקל את ההסתברויות, 00:03:56.001 --> 00:03:57.897 מנסה לענות על השאלה, 00:03:57.921 --> 00:03:59.993 ״למה זה הכי דומה?״ 00:04:00.017 --> 00:04:01.246 לא ״מה זה?״ 00:04:01.270 --> 00:04:04.646 אלא "לאיזו חוויית עבר שלי זה הכי דומה?״ 00:04:04.951 --> 00:04:07.866 וכל זה קורה כהרף עין. 00:04:07.890 --> 00:04:12.430 אם המוח שלכם עדיין נאבק כדי למצוא התאמה טובה 00:04:12.454 --> 00:04:14.988 ואתם עדיין רואים כתמים שחורים ולבנים, 00:04:15.012 --> 00:04:19.221 אתם נמצאים במצב שנקרא "עיוורון חווייתי,״ 00:04:19.245 --> 00:04:23.132 ואני עומדת לרפא אתכם מהעיוורון שלכם. 00:04:23.156 --> 00:04:25.695 זה החלק האהוב עליי. האם אתם מוכנים להירפא? NOTE Paragraph 00:04:25.719 --> 00:04:27.514 (קריאות עידוד) NOTE Paragraph 00:04:27.538 --> 00:04:29.274 יופי. מתחילים. NOTE Paragraph 00:04:31.849 --> 00:04:34.222 (השתנקות) NOTE Paragraph 00:04:36.648 --> 00:04:37.941 יופי. 00:04:37.965 --> 00:04:42.200 אז עכשיו רבים מכם רואים נחש, 00:04:42.224 --> 00:04:43.733 ומדוע זה? 00:04:43.757 --> 00:04:48.399 בגלל שבעוד שהמוח שלכם עובר ומסנן את חוויות העבר שלכם, 00:04:48.423 --> 00:04:49.852 התווסף כאן ידע חדש, 00:04:49.876 --> 00:04:52.026 הידע שהתקבל מהתמונה. 00:04:52.491 --> 00:04:54.725 ומה שמגניב באמת הוא 00:04:54.749 --> 00:04:57.511 שאותו הידע שרכשתם ממש לפני מספר רגעים 00:04:57.535 --> 00:05:02.177 משנה את הדרך בה אתם חווים את הכתמים האלו כרגע. 00:05:03.134 --> 00:05:06.358 אז המוח שלכם מרכיב את תמונת הנחש 00:05:06.382 --> 00:05:08.509 במקום שבו אין נחש, 00:05:08.533 --> 00:05:11.096 וסוג כזה של הזיה 00:05:11.120 --> 00:05:14.572 הוא מה שמדעני מוח כמוני מכנים בשם ״חיזויים.״ 00:05:14.995 --> 00:05:18.781 חיזויים הם למעשה הצורה בה המוח שלנו פועל. 00:05:18.805 --> 00:05:21.321 זה מצב של "עסקים כרגיל" עבור המוח שלכם. 00:05:21.345 --> 00:05:24.592 חיזויים הם הבסיס של כל חוויה שאתם עוברים. 00:05:24.616 --> 00:05:27.339 הם הבסיס לכל פעולה שאתם מבצעים. 00:05:27.363 --> 00:05:32.506 למעשה, חיזויים הם מה שמאפשר לכם להבין את המילים שאני אומרת 00:05:32.530 --> 00:05:34.180 כפי שהן יוצאות לי מה... NOTE Paragraph 00:05:35.024 --> 00:05:37.620 קהל: פה. ליסה פלדמן בארט: פה. בדיוק. NOTE Paragraph 00:05:37.644 --> 00:05:41.039 חיזויים הם ראשוניים. 00:05:41.063 --> 00:05:44.476 הם עוזרים לנו להבין את העולם באופן מהיר ויעיל. 00:05:44.500 --> 00:05:49.079 אז המוח שלכם אינו מגיב לעולם. 00:05:50.809 --> 00:05:52.716 באמצעות חוויות העבר, 00:05:52.740 --> 00:05:55.902 המוח שלכם חוזה ובונה 00:05:55.926 --> 00:05:57.827 את חוויית ההעולם שלכם. NOTE Paragraph 00:06:00.057 --> 00:06:05.869 הדרך שבה אנו רואים רגשות אצל אחרים מבוססת עמוק על חיזויים. 00:06:05.893 --> 00:06:08.892 לכן עבורנו, זה מרגיש כאילו אנו רק מסתכלים בפניו של מישהו אחר, 00:06:08.916 --> 00:06:12.701 ופשוט קוראים את הרגש שמצוי בהבעת הפנים שלו 00:06:12.725 --> 00:06:14.950 כדרך שבה אנו קוראים מילים על דף. 00:06:14.974 --> 00:06:19.204 אך למעשה, מתחת לפני השטח, המוח שלכם מבצע חיזוי. 00:06:19.228 --> 00:06:23.138 הוא משתמש בחווית עבר שמבוססת על מקרים דומים 00:06:23.162 --> 00:06:24.852 כדי לנסות ולייצר משמעות. 00:06:24.876 --> 00:06:27.377 במקרה זה, אינכם מייחסים משמעות לכתמי צבע, 00:06:27.401 --> 00:06:30.130 אתם מייחסים משמעות לתנועות פנים 00:06:30.154 --> 00:06:33.407 כמו עיקול של שפה או הרמת גבה. 00:06:34.194 --> 00:06:35.900 והמבט הקר והמזוגג הזה? 00:06:36.341 --> 00:06:41.340 הוא עלול להשלח מרוצח חסר רחמים, 00:06:41.364 --> 00:06:43.276 אך מבט קר ומזוגג עשוי גם להביע 00:06:43.300 --> 00:06:46.589 שמישהו משלים עם תבוסתו בשלווה סטואית, 00:06:46.613 --> 00:06:50.404 שזה למעשה מה שהתרבות הצ׳צ׳נית מצפה מאדם כלשהו 00:06:50.428 --> 00:06:52.705 במצבו של דזוקר צרנאב. NOTE Paragraph 00:06:53.958 --> 00:06:56.241 אז השיעור הנלמד כאן הוא 00:06:56.265 --> 00:07:00.695 שרגשות שנראה שאתם מגלים אצל אחרים 00:07:00.719 --> 00:07:05.442 למעשה מגיעים בחלקם ממה שיש לכם בתוך ראשכם שלכם. 00:07:05.466 --> 00:07:08.038 והדבר הזה נכון בבית המשפט, 00:07:08.062 --> 00:07:11.021 והוא נכון גם בכיתת הלימוד, 00:07:11.045 --> 00:07:13.088 בחדר השינה, 00:07:13.112 --> 00:07:15.100 ובחדרי הישיבות. NOTE Paragraph 00:07:16.366 --> 00:07:18.224 ומכאן הדאגה שלי: 00:07:18.248 --> 00:07:21.167 חברות הייטק שצריכות להשאר בעילום שם... 00:07:22.047 --> 00:07:23.197 טוב, אולי בעצם לא. 00:07:23.221 --> 00:07:24.673 אתם יודעים, גוגל, פייסבוק -- NOTE Paragraph 00:07:24.697 --> 00:07:28.109 (צחוק) NOTE Paragraph 00:07:28.133 --> 00:07:33.816 מוציאים מליוני דולרים על מחקר על מנת לייצר מערכות לזיהוי רגשות, 00:07:33.840 --> 00:07:36.870 אך ביסודם הם שואלים את השאלה הלא נכונה, 00:07:36.894 --> 00:07:41.838 משום שהם מנסים לזהות רגשות בפנים ובגוף, 00:07:41.862 --> 00:07:44.676 אך רגשות אינם בפניכם ובגופכם. 00:07:45.137 --> 00:07:49.367 לתנועות פיזיות אין משמעות רגשית מהותית. 00:07:51.741 --> 00:07:53.696 עלינו לתת להן משמעות. 00:07:53.720 --> 00:07:57.305 אדם או משהו אחר צריך לחבר אותן להקשר, 00:07:57.329 --> 00:07:59.115 וזה הופך אותן למשמעותיות. 00:07:59.139 --> 00:08:04.925 כך אנו יודעים שמשמעותו של חיוך עלולה להיות עצב 00:08:04.949 --> 00:08:07.981 ובכי יכול להעיד על אושר, 00:08:08.005 --> 00:08:11.567 ושהבעת פנים סטואית, קפואה, משמעותה עלולה להיות 00:08:11.591 --> 00:08:15.122 שאתם זוממים בכעס לחסל את האויב שלכם. 00:08:17.873 --> 00:08:21.270 עכשיו, אם עדיין לא שמתי את נפשי בכפי, 00:08:21.294 --> 00:08:24.682 אמשיך ואסתכן עוד מעט, ואומר לכם 00:08:24.706 --> 00:08:28.142 שהדרך שבה אתם חווים את הרגש שלכם 00:08:28.166 --> 00:08:31.047 עוברת בדיוק את אותו תהליך. 00:08:31.071 --> 00:08:35.762 המוח שלכם ביסודו מבצע חיזויים, ניחושים, 00:08:35.786 --> 00:08:38.072 שהוא בונה בו ברגע 00:08:38.096 --> 00:08:42.305 עם מיליארדי נוירונים שעובדים יחד. NOTE Paragraph 00:08:43.106 --> 00:08:47.393 מוחכם אכן מגיע מתוכנת מראש לחוש כמה תחושות, 00:08:47.417 --> 00:08:52.219 תחושות פשוטות שמגיעות מפיזיולוגית הגוף שלכם. 00:08:52.243 --> 00:08:53.927 אז כשאתם נולדים, 00:08:53.951 --> 00:08:58.345 אתם יכולים לחוש תחושות כמו שלווה וריגוש, 00:08:58.369 --> 00:09:00.773 התפעלות, נוחות, אי נוחות. 00:09:01.266 --> 00:09:04.289 אבל התחושות הפשוטות האלו אינן רגשות. 00:09:04.313 --> 00:09:08.146 הן למעשה נמצאות איתכם בכל רגע של ערות בחיים שלכם. 00:09:08.694 --> 00:09:13.275 הן מהוות סיכומים פשוטים של מה שקורה בתוך הגוף שלכם, 00:09:13.299 --> 00:09:14.757 משהו כמו ברומטר. 00:09:15.908 --> 00:09:17.980 אבל הם כוללים מעט מאוד פרטים, 00:09:18.004 --> 00:09:20.907 ואתם צריכים את הפרטים כדי לדעת מה לעשות הלאה. 00:09:20.931 --> 00:09:22.713 מה עושים בקשר לתחושות אלו? 00:09:23.061 --> 00:09:25.315 אז איך המוח שלכם נותן לכם את הפרטים? 00:09:25.339 --> 00:09:27.093 ובכן, זה מה שהחיזויים הינם. 00:09:27.117 --> 00:09:30.546 החיזויים מקשרים את החישות שמתרחשות בגופכם, 00:09:30.570 --> 00:09:32.380 שגורמות לכם את התחושות הפשוטות האלה 00:09:32.404 --> 00:09:34.459 של מה שקורה סביבכם בעולם 00:09:34.483 --> 00:09:35.832 כך שתידעו מה לעשות. 00:09:35.856 --> 00:09:37.333 ולפעמים, 00:09:37.357 --> 00:09:42.395 המבנים האלה הם רגשות. NOTE Paragraph 00:09:42.419 --> 00:09:47.174 אז לדוגמה, כאשר אתם נכנסים למאפייה, 00:09:47.198 --> 00:09:51.007 המוח שלכם עשוי לחזות שתיתקלו 00:09:51.031 --> 00:09:55.110 בניחוח מענג של עוגיות שוקולד צ'יפס שזה עתה נאפו. 00:09:55.531 --> 00:09:57.266 אני יודעת שהמוח שלי היה חוזה 00:09:57.290 --> 00:09:59.897 את הניחוח המענג של עוגיות שוקולד אפויות. 00:09:59.921 --> 00:10:02.912 והמוח שלנו עשוי לגרום לבטן שלנו לקרקר מעט, 00:10:02.936 --> 00:10:05.897 כדי להתכונן לאכול את העוגיות האלה. 00:10:05.921 --> 00:10:07.652 ואם אנחנו צודקים, 00:10:07.676 --> 00:10:10.699 אם אכן כמה עוגיות יצאו זה עתה מהתנור, 00:10:10.723 --> 00:10:13.665 אז המוח שלנו כבר יִיצר רעב, 00:10:13.689 --> 00:10:17.617 ואנחנו מוכנים ללעוס את העוגיות האלה 00:10:17.641 --> 00:10:20.015 ולעכל אותן בצורה יעילה מאוד, 00:10:20.039 --> 00:10:21.864 מה שאומר שאנו יכולים לאכול הרבה מהן, 00:10:21.888 --> 00:10:23.633 שזה יהיה דבר ממש טוב. NOTE Paragraph 00:10:24.160 --> 00:10:26.684 חבר'ה, אתם לא צוחקים מספיק. אני רצינית לגמרי. NOTE Paragraph 00:10:26.708 --> 00:10:30.525 (צחוק) NOTE Paragraph 00:10:30.549 --> 00:10:31.699 אבל פה העניין. 00:10:31.723 --> 00:10:34.127 הבטן המקרקרת הזאת, 00:10:34.151 --> 00:10:36.301 אם זה מתרחש במצב אחר, 00:10:36.325 --> 00:10:38.325 יכולה להיות לזה משמעות לגמרי אחרת. 00:10:38.349 --> 00:10:41.904 אז אם המוח שלכם היה חוזה בטן מקרקרת 00:10:41.928 --> 00:10:46.927 נניח, בחדר בבית חולים בעודכם מחכים לתוצאות בדיקה, 00:10:46.951 --> 00:10:49.650 אז המוח שלכם יבנה תחושת חרדה 00:10:49.674 --> 00:10:52.173 או דאגה, או חשש, 00:10:52.197 --> 00:10:55.895 וזה עלול לגרום לכם, אולי, 00:10:55.919 --> 00:10:58.410 לפכור את אצבעותיכם 00:10:58.434 --> 00:11:00.996 או לקחת נשימה עמוקה או אפילו לבכות. 00:11:01.808 --> 00:11:06.481 נכון? אותה תחושה גופנית, אותה בטן מקרקרת, 00:11:06.505 --> 00:11:07.990 חוויה שונה. NOTE Paragraph 00:11:08.678 --> 00:11:10.377 והשיעור שנלמד כאן הוא 00:11:10.401 --> 00:11:14.536 שרגשות שנראה שקורים לכם 00:11:14.560 --> 00:11:17.036 מבוצעים בפועל על ידכם. 00:11:20.115 --> 00:11:25.139 אינכם נתונים לחסדיהם של מעגלי הרגש האגדיים 00:11:25.163 --> 00:11:28.603 שקבורים במעמקי איזה חלק עתיק של מוחכם. 00:11:30.006 --> 00:11:33.688 יש לכם יותר שליטה על הרגשות שלכם 00:11:33.712 --> 00:11:35.267 ממה שאתם חושבים. 00:11:35.291 --> 00:11:37.570 איני מתכוונת לכך שאתם יכולים בנקישת אצבע 00:11:37.594 --> 00:11:41.778 לשנות את ההרגשה שלכם כפי שתשנו את הלבוש שלכם 00:11:41.802 --> 00:11:44.309 אבל המוח שלכם מחווט 00:11:44.333 --> 00:11:50.365 כך שאם אתם משנים את המרכיבים שבהם המוח שלכם משתמש כדי לייצר רגש, 00:11:50.389 --> 00:11:53.555 אז אתם יכולים לשנות את החיים הרגשיים שלכם. 00:11:54.274 --> 00:11:57.106 אז אם אתם משנים את המרכיבים האלה היום, 00:11:57.130 --> 00:12:02.018 אתם בעצם מלמדים את המוח שלכם איך לחזות בצורה אחרת מחר, 00:12:02.042 --> 00:12:07.113 ולזה אני קוראת: להיות אדריכל של החוויה שלכם. NOTE Paragraph 00:12:08.605 --> 00:12:09.858 אז הנה דוגמה. 00:12:11.771 --> 00:12:15.181 כולנו חווינו תחושת עצבנות לפני מבחן, נכון? 00:12:15.974 --> 00:12:20.443 אבל כמה אנשים חווים חרדה משתקת לפני מבחן. 00:12:20.467 --> 00:12:21.775 יש להם חרדת מבחנים. 00:12:23.406 --> 00:12:28.096 שמתבססת על חוויות עבר של מבחנים, 00:12:28.120 --> 00:12:31.445 המוח שלהם חוזה פעימות לב חזקות, 00:12:31.469 --> 00:12:32.888 ידיים מזיעות, 00:12:32.912 --> 00:12:38.412 עד כדי כך שהם למעשה אינם מסוגלים לעשות את המבחן. 00:12:38.436 --> 00:12:39.698 הביצועים שלהם אינם טובים, 00:12:39.722 --> 00:12:44.119 ולפעמים הם לא רק נכשלים בקורסים מסויימים אלא למעשה עלולים להיכשל בקבלת תואר. 00:12:45.131 --> 00:12:46.282 אבל פה העניין: 00:12:47.036 --> 00:12:50.848 פעימות לב חזקות אינן בהכרח חרדה. 00:12:50.872 --> 00:12:56.007 זה יכול להיות האופן בו הגוף שלכם מתכונן להיאבק 00:12:56.031 --> 00:12:57.515 ולנצח במבחן... 00:12:58.449 --> 00:13:00.624 או, אתם יודעים, להרצות 00:13:00.648 --> 00:13:04.244 בפני מאות אנשים על במה שבה מצלמים אתכם. NOTE Paragraph 00:13:04.268 --> 00:13:05.863 (צחוק) NOTE Paragraph 00:13:05.887 --> 00:13:07.133 אני רצינית. NOTE Paragraph 00:13:07.158 --> 00:13:08.896 (צחוק) NOTE Paragraph 00:13:09.529 --> 00:13:13.990 ויש מחקרים שמראים שכאשר תלמידים לומדים 00:13:14.014 --> 00:13:16.745 ליצור סוג כזה של נחישות נמרצת 00:13:16.769 --> 00:13:18.210 במקום חרדה, 00:13:18.234 --> 00:13:20.330 הם מצליחים יותר במבחנים. 00:13:21.145 --> 00:13:26.039 ונחישות זו נצרבת במוחם כדי לחזות אחרת בעתיד 00:13:26.063 --> 00:13:29.094 כך שיוכלו לקבל את הפרפרים שמעופפים במבנה. 00:13:29.507 --> 00:13:31.659 ואם הם עושים את זה לעתים קרובות מספיק, 00:13:31.683 --> 00:13:34.231 הם לא רק יכולים לעבור מבחן בודד 00:13:34.255 --> 00:13:37.279 אבל יהיה להם קל יותר לעבור את הקורסים שלהם, 00:13:37.303 --> 00:13:40.264 והם עשויים אפילו לסיים אוניברסיטה, 00:13:40.288 --> 00:13:44.556 דבר שיש לו השפעה עצומה על פוטנציאל השכר העתידי שלהם. 00:13:45.458 --> 00:13:48.688 אז אני קוראת לזה אינטליגנציה רגשית בפעולה. NOTE Paragraph 00:13:49.930 --> 00:13:53.514 עכשיו אתם יכולים לטפח את האינטליגנציה הרגשית הזו בעצמכם 00:13:53.538 --> 00:13:55.804 ולהשתמש בה בחיי היומיום שלכם. 00:13:55.828 --> 00:13:57.713 אז רק, אתם יודעים, 00:13:57.737 --> 00:13:59.317 דמיינו שאתם מתעוררים בבוקר. 00:13:59.341 --> 00:14:01.776 אני בטוחה שחוויתם את זה, אני יודעת שאני חוויתי זאת. 00:14:01.800 --> 00:14:04.435 אתם מתעוררים, וכאשר אתם חוזרים למצב של מודעות, 00:14:04.459 --> 00:14:07.650 אתם מרגישים את החרדה הנוראה הזאת, 00:14:07.674 --> 00:14:09.675 אתם יודעים, האומללות הממשית הזאת, 00:14:09.699 --> 00:14:12.381 ומיד, המוח שלכם מתחיל לדהור. 00:14:12.405 --> 00:14:15.485 אתם מתחילים לחשוב על כל הזבל שאתם צריכים לעשות בעבודה 00:14:15.509 --> 00:14:17.217 ושיש לכם הר של דוא"ל 00:14:17.241 --> 00:14:20.136 שלעולם לא תחלצו ממנו, 00:14:20.160 --> 00:14:21.986 ועל שיחות הטלפון שצריך להחזיר, 00:14:22.010 --> 00:14:23.882 ועל הפגישה החשובה הזו בצד השני של העיר, 00:14:23.906 --> 00:14:25.945 ושאתם תצטרכו להילחם בתנועה, 00:14:25.969 --> 00:14:27.690 שאתם תאחרו לאסוף את הילדים שלכם, 00:14:27.714 --> 00:14:30.538 שהכלב שלכם חולה, ומה אתם הולכים להכין לארוחת ערב? 00:14:30.562 --> 00:14:31.745 אלוהים אדירים. 00:14:31.769 --> 00:14:33.275 מה לא בסדר עם החיים שלכם? 00:14:33.299 --> 00:14:34.885 מה לא בסדר עם החיים שלי? NOTE Paragraph 00:14:34.909 --> 00:14:40.379 (צחוק) NOTE Paragraph 00:14:40.403 --> 00:14:42.926 מירוץ מוחי זה הוא חיזוי. 00:14:43.510 --> 00:14:48.232 המוח שלכם מחפש למצוא הסבר 00:14:48.256 --> 00:14:53.876 לתחושות האלה בגוף שאתם חווים כאומללות, 00:14:53.900 --> 00:14:57.828 בדיוק כמו שעשיתם עם הדמות חסרת הצורה. 00:14:58.950 --> 00:15:04.465 אז המוח שלכם מנסה להסביר מה גרם לתחושות האלה 00:15:04.489 --> 00:15:06.489 על מנת שתדעו מה לעשות בקשר אליהם. 00:15:07.242 --> 00:15:08.854 אבל התחושות האלה 00:15:08.878 --> 00:15:11.926 עשויות לא להיות סימנים לכך שמשהו לא בסדר עם החיים שלכם. 00:15:12.296 --> 00:15:15.108 ייתכן שיש להם סיבה פיזילוגית גרידא. 00:15:15.132 --> 00:15:16.347 אולי אתם עייפים. 00:15:16.371 --> 00:15:17.801 אולי לא ישנתם מספיק. 00:15:17.825 --> 00:15:19.175 אולי אתם רעבים. 00:15:19.199 --> 00:15:20.775 אולי אתם מיובשים. 00:15:21.691 --> 00:15:27.290 בפעם הבאה שתרגישו מצוקה עזה, 00:15:27.314 --> 00:15:29.025 שאלו את עצמכם: 00:15:29.049 --> 00:15:32.739 האם יכולה להיות לכך סיבה פיזיולוגית גרידא? 00:15:33.208 --> 00:15:36.816 האם זה אפשרי שאתם יכולים לשנות 00:15:36.840 --> 00:15:40.816 סבל נפשי לאי נוחות פיזיולוגית גרידא? NOTE Paragraph 00:15:42.182 --> 00:15:44.626 זה לא שאני טוענת 00:15:44.650 --> 00:15:47.571 שאתם יכולים פשוט לבצע כמה תעלולי מוח של הגֶ'דָי 00:15:47.595 --> 00:15:50.587 ולשכנע את עצמכם לצאת מדכאון 00:15:50.611 --> 00:15:55.126 או חרדה או כל סוג שהוא של מצב חמור. 00:15:55.150 --> 00:15:56.785 אבל אני כן טוענת 00:15:56.809 --> 00:16:00.682 שיש לכם יותר שליטה על הרגשות שלכם ממה שאתם מעלים בדעתכם, 00:16:00.706 --> 00:16:02.602 ושיש לכם את היכולת 00:16:02.626 --> 00:16:05.707 להחליש את העוצמה של סבל נפשי 00:16:05.731 --> 00:16:07.865 של ההשלכות שלו על החיים שלכם 00:16:07.889 --> 00:16:10.741 בעזרת לימוד כיצד לבנות את החוויות שלכם באופן שונה. 00:16:12.112 --> 00:16:13.866 וכולנו יכולים לעשות זאת, 00:16:13.890 --> 00:16:16.781 ועם קצת תרגול, אנחנו יכולים להיעשות ממש טובים בזה, 00:16:16.805 --> 00:16:18.050 כמו בנהיגה. 00:16:18.074 --> 00:16:19.834 בהתחלה, נדרש הרבה מאמץ, 00:16:19.858 --> 00:16:22.112 אבל בסופו של דבר זה הופך להיות די אוטומטי. NOTE Paragraph 00:16:23.302 --> 00:16:24.610 אני לא יודעת איך אתם, 00:16:24.634 --> 00:16:29.954 אבל אני מוצאת שזה מסר מעצים ומעורר השראה, 00:16:29.978 --> 00:16:32.613 והעובדה שזה מגובה על ידי עשרות שנים של מחקר 00:16:32.637 --> 00:16:35.546 משמחת אותי גם כמדענית. 00:16:35.570 --> 00:16:38.713 אבל עלי גם להזהיר אתכם שזה מגיע עם כמה אותיות קטנות, 00:16:38.737 --> 00:16:43.403 כי יותר שליטה משמעה גם יותר אחריות. 00:16:45.225 --> 00:16:49.474 אם אינכם נתונים לחסדיהם של מעגלי הרגש האגדתיים 00:16:49.498 --> 00:16:51.795 שקבורים עמוק במקום כלשהו במוחכם 00:16:51.819 --> 00:16:53.932 ואשר מופעלים באופן אוטומטי, 00:16:53.956 --> 00:16:56.613 אז מי אחראי, 00:16:56.637 --> 00:16:58.755 מי אחראי כאשר אתם מתנהגים רע? 00:17:00.422 --> 00:17:01.572 אתם. 00:17:02.028 --> 00:17:05.050 לא בגלל שאתם אשמים בגין הרגשות שלכם, 00:17:05.074 --> 00:17:10.062 אלא בגלל שהפעולות והחוויות שאתם חווים היום 00:17:10.086 --> 00:17:12.911 הופכים להיות לחיזויי המוח שלכם עבור המחר. 00:17:13.775 --> 00:17:16.641 לפעמים אנחנו אחראים למשהו 00:17:16.665 --> 00:17:19.302 לא בכדי שנהיה אשמים 00:17:19.326 --> 00:17:22.397 אלא בגלל שאנחנו הננו היחידים שיכולים לשנות אותו. NOTE Paragraph 00:17:23.750 --> 00:17:26.175 ובכן, אחריות היא מילה גדולה. 00:17:26.199 --> 00:17:27.921 היא כל כך גדולה, למעשה, 00:17:27.945 --> 00:17:33.484 עד שלפעמים אנשים מרגישים צורך להתנגד לראיות המדעיות 00:17:33.508 --> 00:17:37.008 לכך שהרגשות נבנים ולא מובנים מראש. 00:17:38.860 --> 00:17:43.132 הרעיון שאנחנו אחראים לרגשות שלנו 00:17:43.156 --> 00:17:45.899 נראה מאוד קשה לבליעה. 00:17:47.027 --> 00:17:50.829 אבל מה שאני מציעה לכם הוא לא להיחנק מרעיון זה. 00:17:50.853 --> 00:17:52.233 קחו פשוט נשימה עמוקה, 00:17:52.257 --> 00:17:55.195 אולי תתכבדו בכוס מים אם אתם זקוקים לה, 00:17:55.219 --> 00:17:56.375 ואמצו אותו. 00:17:56.399 --> 00:17:58.050 אמצו את האחריות הזו, 00:17:58.074 --> 00:18:02.502 כי זהו השביל לגוף בריא יותר, 00:18:02.526 --> 00:18:06.443 למערכת משפטית צודקת ומושכלת יותר, 00:18:06.467 --> 00:18:09.308 ולחיי רגש גמישים יותר ועוצמתיים יותר. NOTE Paragraph 00:18:09.935 --> 00:18:11.086 תודה רבה. NOTE Paragraph 00:18:11.110 --> 00:18:15.571 (מחיאות כפיים)