WEBVTT

00:00:00.890 --> 00:00:03.216
בני אדם לא רואים עצים.

00:00:03.240 --> 00:00:05.476
הם הולכים לידנו כל יום.

00:00:05.500 --> 00:00:09.507
הם יושבים וישנים, מעשנים ועושים פיקניקים

00:00:09.531 --> 00:00:11.910
ומתנשקים בסתר בצל שלנו.

NOTE Paragraph

00:00:11.934 --> 00:00:15.436
הם מורטים את העלים שלנו
וזוללים את הפירות שלנו.

00:00:15.460 --> 00:00:17.166
הם שוברים את הענפים שלנו

00:00:17.190 --> 00:00:21.206
או מגלפים את שם המאהב שלהם
על הגזעים שלנו עם הלהבים שלהם

00:00:21.230 --> 00:00:23.493
ונשבעים לאהבה נצחית.

00:00:24.130 --> 00:00:26.616
הם אורגים שרשראות מהמחטים שלנו

00:00:26.640 --> 00:00:29.386
וצובעים את הפרחים שלנו לאמנות

00:00:29.410 --> 00:00:32.726
הם חילקו אותנו לבולי עץ כדי לחמם את בתיהם,

00:00:32.750 --> 00:00:35.076
ולפעמים הם חותכים אותנו

00:00:35.100 --> 00:00:38.266
רק בגלל שהם חושבים
שאנחנו חוסמים את הנוף שלהם.

NOTE Paragraph

00:00:38.290 --> 00:00:43.452
הם מכינים עריסות ,פקקי יין,
מסטיק, ריהוט כפרי

00:00:43.476 --> 00:00:46.970
ומפיקים מוסיקה יפה מאיתנו.

00:00:47.360 --> 00:00:49.226
והם הופכים אותנו לספרים

00:00:49.250 --> 00:00:53.246
שבו הם קוברים את עצמם בלילות חורף קרים.

00:00:53.270 --> 00:00:58.606
הם משתמשים בעץ שלנו כדי לייצר ארונות קבורה
שבו הם מסיימים את חייהם

00:00:58.630 --> 00:01:02.836
והם אפילו מלחינים
שירים רומנטיים ביותר עבורנו,

00:01:02.860 --> 00:01:07.356
וענים שאנחנו הקישור בין כדור הארץ לשמיים.

00:01:07.380 --> 00:01:09.923
ובכל זאת, הם לא רואים אותנו.

NOTE Paragraph

00:01:12.790 --> 00:01:16.516
אז מהפנים היפים של אמנות הסיפור

00:01:16.540 --> 00:01:20.566
היא לדמיין את עצמכם
בתוך קול של מישהו אחר.

00:01:20.590 --> 00:01:25.306
אבל כסופרים, כמה
שאנחנו אוהבים סיפורים ומילים,

00:01:25.330 --> 00:01:29.606
אני מאמינה שאנחנו חייבים גם
להתעניין בשתיקות:

00:01:29.630 --> 00:01:33.836
הדברים שאנחנו לא יכולים לדבר
עליהם בקלות בחברות שלנו,

00:01:33.860 --> 00:01:36.946
השוליים, המוחלשים.

NOTE Paragraph

00:01:36.970 --> 00:01:41.026
במובן הזה, ספרות יכולה, ובתקווה מצליחה,

00:01:41.050 --> 00:01:43.816
להביא את הפריפריה למרכז,

00:01:43.840 --> 00:01:46.636
להפוך את הבלתי נראה לקצת יותר גלוי,

00:01:46.660 --> 00:01:49.416
לגרום לבלתי נשמע להישמע קצת יותר,

00:01:49.440 --> 00:01:55.275
ואמפתיה והבנה מדברות בקול רם יותר
מאשר דמגוגיה ואדישות.

00:01:55.974 --> 00:01:58.565
סיפורים מאחדים בינינו.

00:01:58.589 --> 00:02:03.560
סיפורים שלא סופרו
ושתיקות מבוצרות מבדילות בינינו.

NOTE Paragraph

00:02:04.130 --> 00:02:08.606
אבל איך לספר את הסיפורים
של האנושות והטבע

00:02:08.630 --> 00:02:11.666
בתקופה שבה הכוכב שלנו נשרף

00:02:11.690 --> 00:02:13.456
ואין תקדים

00:02:13.480 --> 00:02:16.556
למה שאנחנו עומדים לחוות באופן קולקטיבי

00:02:16.580 --> 00:02:20.863
בין אם זה פוליטי, חברתי או אקולוגי?

00:02:21.500 --> 00:02:23.006
אבל אנחנו חייבים לספר

00:02:23.030 --> 00:02:24.496
כי אם יש דבר אחד

00:02:24.520 --> 00:02:27.646
שהורס את עולמנו
יותר מכל דבר אחר,

00:02:27.670 --> 00:02:29.276
זה חוסר תחושה.

00:02:29.300 --> 00:02:35.056
כשאנשים מתנתקים, חסרי רגישות, אדישים,

00:02:35.080 --> 00:02:38.539
כשהם מפסיקים להקשיב,
כשהם מפסיקים ללמוד

00:02:38.563 --> 00:02:40.296
וכשמפסיק להיות להם אכפת

00:02:40.320 --> 00:02:44.653
ממה שקורה כאן, שם ובכל מקום

NOTE Paragraph

00:02:48.430 --> 00:02:52.196
אנחנו מודדים את הזמן בצורה שונה,
עצים ובני אדם.

00:02:52.220 --> 00:02:54.066
הזמן האנושי הוא ליניארי --

00:02:54.090 --> 00:02:55.463
רצף מסודר

00:02:55.487 --> 00:03:00.271
מתוח מהעבר שנחשב לתם ונשלם

00:03:00.295 --> 00:03:04.860
לקראת העתיד שאמור להיות טהור, לא נגוע.

00:03:05.240 --> 00:03:07.269
זמן העץ הוא מעגלי.

00:03:07.293 --> 00:03:12.066
גם העבר וגם העתיד נושמים ברגע

00:03:12.090 --> 00:03:15.536
וההווה לא זז בכיוון אחד.

00:03:15.560 --> 00:03:19.146
במקום הוא מצייר עיגולים בתוך עיגולים,

00:03:19.170 --> 00:03:23.063
כמו הטבעות שתמצאו כשתנסרו אותנו.

NOTE Paragraph

00:03:23.790 --> 00:03:28.526
בפעם הבאה שאתם הולכים ליד עץ,
נסו להאט ולהקשיב

00:03:28.550 --> 00:03:31.546
כי כל אחד מאיתנו לוחש ברוח.

00:03:31.570 --> 00:03:32.744
תראו אותנו.

00:03:32.768 --> 00:03:35.396
אנחנו מבוגרים ממכם ומבני מינכם.

00:03:35.420 --> 00:03:37.769
תקשיבו למה שאנחנו צריכים לספר,

00:03:37.793 --> 00:03:43.700
כי חבוי בתוך הסיפור שלנו
הוא העבר והעתיד של האנושות.