1
00:00:00,342 --> 00:00:03,101
במשך הרבה זמן בחיי,

2
00:00:03,101 --> 00:00:07,692
הרגשתי כאילו אני חי שני חיים שונים.

3
00:00:07,692 --> 00:00:11,097
יש את החיים שכולם רואים,

4
00:00:11,097 --> 00:00:14,804
ויש את החיים שרק אני רואה.

5
00:00:14,804 --> 00:00:17,324
ובחיים שכולם רואים,

6
00:00:17,324 --> 00:00:19,798
בהם אני חבר,

7
00:00:19,798 --> 00:00:22,353
בן, אח,

8
00:00:22,353 --> 00:00:25,979
סטנדאפיסט ונער מתבגר.

9
00:00:25,979 --> 00:00:27,820
אלה הם החיים שכולם רואים.

10
00:00:27,820 --> 00:00:29,346
אם היית מבקש מהחברים והמשפחה שלי לתאר אותי,

11
00:00:29,346 --> 00:00:31,185
זה מה שהם היו מספרים לך.

12
00:00:31,185 --> 00:00:33,183
וזהו חלק עצום ממני. זה מי שאני.

13
00:00:33,183 --> 00:00:35,993
ואם היית מבקש ממני לתאר את עצמי,

14
00:00:35,993 --> 00:00:38,915
בטח הייתי מתאר באופן דומה.

15
00:00:38,915 --> 00:00:42,476
וזה לא יהיה שקר.

16
00:00:42,476 --> 00:00:46,006
אבל, למרות זאת, לא הייתי אומר את האמת כולם,

17
00:00:46,006 --> 00:00:47,533
כי האמת היא,

18
00:00:47,533 --> 00:00:50,705
שאלה הם רק החיים שכולם רואים.

19
00:00:50,705 --> 00:00:54,468
בחיים שרק אני רואה, שהם מי שאני,

20
00:00:54,468 --> 00:00:56,395
מי שאני באמת,

21
00:00:56,395 --> 00:01:00,830
זה מישהו שנאבק באינטנסיביות עם דיכאון.

22
00:01:00,830 --> 00:01:03,507
שיש לי כבר 6 שנים מחיי,

23
00:01:03,507 --> 00:01:08,626
ואני ממשיך להיאבק כל יום.

24
00:01:08,626 --> 00:01:11,123
עכשיו, בשביל מישהו שאף פעם לא חווה דיכאון

25
00:01:11,123 --> 00:01:12,325
או שלא יודע באמת מה זה אומר,

26
00:01:12,325 --> 00:01:13,708
אולי יפתיע אותו לשמוע,

27
00:01:13,708 --> 00:01:15,613
בגלל שיש תפיסה נפוצה ושגויה

28
00:01:15,613 --> 00:01:18,360
שדיכאון זה רק להיות עצוב

29
00:01:18,360 --> 00:01:20,848
כשמשהו בחיים שלך הולך רע,

30
00:01:20,848 --> 00:01:22,490
כשאתה נפרד מחברה שלך,

31
00:01:22,490 --> 00:01:23,881
כשאתה מאבד אהוב,

32
00:01:23,881 --> 00:01:25,632
כשאתה לא מקבל את העבודה שרצית.

33
00:01:25,632 --> 00:01:27,619
אבל זה עצב. זה דבר טבעי.

34
00:01:27,619 --> 00:01:29,531
זה רגש אנושי טבעי.

35
00:01:29,531 --> 00:01:33,729
דיכאון אמיתי זה לא להיות עצוב

36
00:01:33,729 --> 00:01:36,358
כשמשהו בחיים שלך הולך רע.

37
00:01:36,358 --> 00:01:38,144
דיכאון אמיתי זה להיות עצוב

38
00:01:38,144 --> 00:01:41,413
כשהכל בחיים שלך הולך טוב.

39
00:01:41,413 --> 00:01:43,898
זה דיכאון אמיתי, וזה מה שאני סובל ממנו.

40
00:01:43,898 --> 00:01:46,023
ובכנות מלאה,

41
00:01:46,023 --> 00:01:48,837
זה קשה בשבילי לעמוד כאן ולהגיד את זה.

42
00:01:48,837 --> 00:01:50,558
זה קשה לי לדבר על זה,

43
00:01:50,558 --> 00:01:53,321
ונראה כאילו זה קשה לכולם לדבר על זה,

44
00:01:53,321 --> 00:01:55,689
כל כך קשה שאף אחד לא מדבר על זה.

45
00:01:55,689 --> 00:01:58,083
ואף אחד לא מדבר על דיכאון, אבל אנחנו צריכים,

46
00:01:58,083 --> 00:02:01,825
כי עכשיו זו בעיה גדולה.

47
00:02:01,825 --> 00:02:03,495
זו בעיה גדולה.

48
00:02:03,495 --> 00:02:05,297
אבל אנחנו לא רואים את זה במדיה החברתית, נכון?

49
00:02:05,297 --> 00:02:07,385
אנחנו לא רואים את זה בפייסבוק, אנחנו לא רואים את זה בטוויטר.

50
00:02:07,385 --> 00:02:09,207
אנחנו לא רואים את זה בחדשות, כי זה לא שמח.

51
00:02:09,207 --> 00:02:10,836
זה לא כיף, זה לא קליל.

52
00:02:10,836 --> 00:02:14,431
ולכן בגלל שאנחנו לא רואים את זה, אנחנו לא רואים את החומרה שבזה.

53
00:02:14,431 --> 00:02:18,190
אבל החומרה והרצינות של זה היא זו:

54
00:02:18,190 --> 00:02:19,913
כל 30 שניות,

55
00:02:19,913 --> 00:02:22,117
כל 30 שניות, איפה שהו,

56
00:02:22,117 --> 00:02:24,310
מישהו בעולם לוקח את חייו

57
00:02:24,310 --> 00:02:25,387
בגלל דיכאון,

58
00:02:25,387 --> 00:02:27,627
וזה יכול להיות במרחק שני רחובות מכאן, זה יכול להיות במרחק שתי ארצות מכאן,

59
00:02:27,627 --> 00:02:29,157
זה יכול לקרות במרחק שתי יבשות מכאן, אבל זה קורה.

60
00:02:29,157 --> 00:02:31,727
וזה קורה בכל יום.

61
00:02:31,727 --> 00:02:34,691
ויש לנו נטייה, כחברה,

62
00:02:34,691 --> 00:02:39,937
להסתכל על זה ולהגיד, "אז מה?"

63
00:02:39,937 --> 00:02:44,592
אז מה? אנחנו מסתכלים על זה, ואומרים, "זאת הבעיה שלך.

64
00:02:44,592 --> 00:02:46,995
זאת הבעיה שלהם."

65
00:02:46,995 --> 00:02:48,847
אנחנו אומרים שאנחנו עצובים ואנחנו אומרים שאנחנו מצטערים,

66
00:02:48,847 --> 00:02:50,224
אבל אנחנו גם אומרים, "אז מה?"

67
00:02:50,224 --> 00:02:54,907
ובכן, לפני שנתיים זו הייתה הבעיה שלי,

68
00:02:54,907 --> 00:02:58,964
בגלל שישבתי על קצה המיטה שלי

69
00:02:58,964 --> 00:03:02,324
במקום שבו ישבתי מיליון פעמים לפני כן

70
00:03:02,324 --> 00:03:05,140
והייתי אובדני.

71
00:03:05,140 --> 00:03:09,066
הייתי אובדני, ואם הייתם שם כדי להסתכל על חיי על פני השטח,

72
00:03:09,066 --> 00:03:11,308
לא הייתם רואים ילד אובדני.

73
00:03:11,308 --> 00:03:13,424
הייתם רואים ילד שהיה הקפטן של קבוצת הכדורסל שלו,

74
00:03:13,424 --> 00:03:15,485
תלמיד השנה בדרמה ובתיאטרון,

75
00:03:15,485 --> 00:03:16,444
תלמיד השנה באנגלית,

76
00:03:16,444 --> 00:03:18,272
מישהו שבאופן קבוע ברשימת המצטיינים

77
00:03:18,272 --> 00:03:21,945
ובאופן קבוע בכל מסיבה.

78
00:03:21,945 --> 00:03:23,586
אז הייתם אומרים שאני לא מדוכא, הייתם אומרים

79
00:03:23,586 --> 00:03:26,297
שאני לא אובדני, אבל הייתם טועים.

80
00:03:26,297 --> 00:03:27,736
הייתם טועים. אז ישבתי שם בלילה ההוא

81
00:03:27,736 --> 00:03:31,774
ליד צנצנת של כדורים עם עט ונייר בידי

82
00:03:31,774 --> 00:03:33,762
וחשבתי לקחת את חיי

83
00:03:33,762 --> 00:03:37,114
והגעתי כזה קרוב לעשות את זה.

84
00:03:37,114 --> 00:03:38,796
הגעתי כזה קרוב לעשות את זה.

85
00:03:38,796 --> 00:03:41,924
ולא עשיתי, אז זה הופך אותי לאחד מברי המזל,

86
00:03:41,924 --> 00:03:44,059
אחד מהאנשים שזוכה לקחת צעד אחורה מאדן החלון

87
00:03:44,059 --> 00:03:46,320
ולהסתכל למטה אבל לא לקפוץ,

88
00:03:46,320 --> 00:03:48,325
אחד מברי המזל ששורדים.

89
00:03:48,325 --> 00:03:50,722
ובכן, אני שרדתי, וזה מותיר אותי עם הסיפור שלי,

90
00:03:50,722 --> 00:03:53,127
והסיפור שלי הוא זה:

91
00:03:53,127 --> 00:03:56,480
בשלוש מילים פשוטות, אני סובל מדיכאון.

92
00:03:56,480 --> 00:03:58,910
אני סובל מדיכאון,

93
00:03:58,910 --> 00:04:06,230
ובמשך הרבה זמן, אני חושב,

94
00:04:06,230 --> 00:04:08,826
נמצאתי בשני חיים נפרדים לחלוטין,

95
00:04:08,826 --> 00:04:10,687
כשאדם אחד תמיד פחד מהשני.

96
00:04:10,687 --> 00:04:12,786
פחדתי שאנשים יראו אותי כפי שבאמת הייתי,

97
00:04:12,786 --> 00:04:16,028
שלא הייתי המושלם, הילד המקובל בתיכון שכולם חשבו שהייתי,

98
00:04:16,028 --> 00:04:18,453
מתחת לחיוך שלי, היה מאבק,

99
00:04:18,453 --> 00:04:20,416
ומתחת לאור שלי, הייתה חשיכה,

100
00:04:20,416 --> 00:04:24,793
ומתחת לאישיות הגדולה שלי התחבא פחד גדול יותר.

101
00:04:24,793 --> 00:04:27,430
אתם מבינים, חלק מהאנשים עלולים לפחד מהילדה שלא אוהבת אותם בחזרה.

102
00:04:27,430 --> 00:04:29,519
חלק מהאנשים עלולים לפחד מכריש. חלק מהאנשים עלולים לפחד מהמוות.

103
00:04:29,519 --> 00:04:34,212
אבל בשבילי, בחלק גדול מחיי, פחדתי מעצמי.

104
00:04:34,212 --> 00:04:36,904
פחדתי מהאמת שלי, פחדתי מהכנות שלי, פחדתי מהפגיעות שלי,

105
00:04:36,904 --> 00:04:39,126
והפחד הזה גרם לי להרגיש

106
00:04:39,126 --> 00:04:41,483
כאילו נדחקתי בכוח לפינה,

107
00:04:41,483 --> 00:04:44,513
כאילו נדחקתי בכוח לפינה ויש רק דרך אחת לצאת,

108
00:04:44,513 --> 00:04:48,306
וחשבתי על הדרך הזאת כל יום.

109
00:04:48,306 --> 00:04:49,753
חשבתי על הדרך הזאת כל יום,

110
00:04:49,753 --> 00:04:51,424
ואם אהיה כנה לחלוטין, אעמוד כאן ואגיד

111
00:04:51,424 --> 00:04:54,797
שחשבתי על כך שוב ושוב מאז, כי זו המחלה,

112
00:04:54,797 --> 00:04:56,731
זה המאבק, זה דכאון,

113
00:04:56,731 --> 00:04:57,950
ודיכאון זה לא אבעבועות רוח.

114
00:04:57,950 --> 00:04:59,668
אתה לא מנצח את זה פעם אחת וזה נעלם לנצח.

115
00:04:59,668 --> 00:05:02,431
זה משהו שאתה חי איתו. זה משהו שאתה חי בתוכו.

116
00:05:02,431 --> 00:05:06,003
זה השותף לחדר שאתה לא מצליח לסלק. זה הקול שאתה לא יכול לחסום.

117
00:05:06,003 --> 00:05:08,264
זאת ההרגשה שאתה לא יכול לברוח ממנה,

118
00:05:08,264 --> 00:05:13,337
החלק הכי מפחיד הוא שאחרי זמן מה,

119
00:05:13,337 --> 00:05:16,217
אתה נהיה אדיש לזה, זה נעשה נורמלי בשבילכם,

120
00:05:16,217 --> 00:05:18,504
ומה שאתה הכי מפחד ממנו

121
00:05:18,504 --> 00:05:21,360
זה לא הסבל בתוכך.

122
00:05:21,360 --> 00:05:22,876
זו הדעה הקדומה שבתוך אחרים,

123
00:05:22,876 --> 00:05:25,157
זו הבושה, זו המבוכה,

124
00:05:25,157 --> 00:05:27,610
זה המבט הלא מקבל מפנים של חבר,

125
00:05:27,610 --> 00:05:31,074
אלה הלחישות במסדרון שאתה חלש,

126
00:05:31,074 --> 00:05:32,475
אלה התגובות שאתה משוגע.

127
00:05:32,475 --> 00:05:34,575
זה מה שמונע ממך מלהשיג עזרה.

128
00:05:34,575 --> 00:05:37,569
זה מה שגורם לך להדחיק את זה בפנים ולהחביא את זה.

129
00:05:37,569 --> 00:05:39,904
זו הדעה הקדומה. אז אתה מדחיק את זה בפנים ומחביא את זה.

130
00:05:39,904 --> 00:05:41,766
ואתה מדחיק את זה בפנים ומחביא את זה,

131
00:05:41,766 --> 00:05:43,442
ולמרות שזה משאיר אותך במיטה כל יום

132
00:05:43,442 --> 00:05:46,382
וזה גורם לחיים שלך להרגיש ריקים לא משנה כמה תנסה למלא אותם,

133
00:05:46,382 --> 00:05:48,545
אתה מחביא את זה, בגלל שהדעות הקדומות של החברה שלנו

134
00:05:48,545 --> 00:05:51,460
לגבי דיכאון הן מאוד ממשיות.

135
00:05:51,460 --> 00:05:54,662
הן מאוד ממשיות, ואם אתה חושב שלא, תשאל את עצמך את זה:

136
00:05:54,662 --> 00:05:56,471
האם היית מעדיף לכתוב בסטטוס הבא בפייסבוק שלך

137
00:05:56,471 --> 00:05:58,217
שקשה לך לקום מהמידה

138
00:05:58,217 --> 00:06:00,366
כי נפצעתי בגב

139
00:06:00,366 --> 00:06:02,358
או שקשה לך לקום מהמיטה כל בוקר

140
00:06:02,358 --> 00:06:04,458
כי אתה מדוכא?

141
00:06:04,458 --> 00:06:06,742
זו הדעה הקדומה, כי לצערי הרב,

142
00:06:06,742 --> 00:06:09,210
אנחנו חיים בעולם שבו אם נפצעת בגב או בזרוע,

143
00:06:09,210 --> 00:06:11,884
כולם באים אליך בריצה לחתום על הגבס שלך,

144
00:06:11,899 --> 00:06:14,700
אבל אם אתה אומר לאנשים שאתה מדוכא, כולם רצים לכיוון השני.

145
00:06:14,700 --> 00:06:17,200
זו הדעה הקדומה.

146
00:06:17,200 --> 00:06:22,166
אנחנו כל כך, כל כך, כל כך מקבלים כל חלק בגוף שנשבר

147
00:06:22,166 --> 00:06:25,268
חוץ מהמוחות שלנו, וזו בורות.

148
00:06:25,268 --> 00:06:27,280
זו בורות טהורה, והבורות הזו יצרה

149
00:06:27,280 --> 00:06:28,844
עולם שלא מבין דיכאון,

150
00:06:28,844 --> 00:06:31,350
שלא מבין בריאות נפש.

151
00:06:31,350 --> 00:06:33,303
וזה אירוני בשבילי, בגלל שדיכאון

152
00:06:33,303 --> 00:06:35,813
הוא אחד מהבעיות הכח מתועדות שיש לנו בעולם,

153
00:06:35,813 --> 00:06:37,858
ועדיין זה אחד הנושאים הכי פחות מדוברים.

154
00:06:37,858 --> 00:06:40,294
אנחנו פשוט דוחפים אותו הצידה ושמים אותו בפינה

155
00:06:40,294 --> 00:06:43,881
ומעמידים פנים שהוא לא שם ומקווים שהוא יסתדר מעצמו.

156
00:06:43,881 --> 00:06:47,223
ובכן, הוא לא יסתדר, הוא לא הסתדר, והוא לא הולך להסתדר,

157
00:06:47,223 --> 00:06:49,114
בגלל שזו משאלה,

158
00:06:49,114 --> 00:06:51,887
ומשאלות הם לא תוכנית משחק, הם דחייה לזמן אחר,

159
00:06:51,887 --> 00:06:56,816
ואנחנו לא יכולים לדחות משהו כל כך חשוב.

160
00:06:56,816 --> 00:07:00,207
השלב הראשון בפיתרון כל בעיה

161
00:07:00,207 --> 00:07:01,690
הוא להכיר בכך שיש אחת כזו.

162
00:07:01,690 --> 00:07:04,448
ובכן, לא עשינו את זה, אז אנחנו לא יכולים באמת לצפות

163
00:07:04,448 --> 00:07:07,633
למצוא תשובה כשאנחנו עדיין מפחדים מהשאלה.

164
00:07:07,633 --> 00:07:11,412
ואני לא יודע מהו הפיתרון.

165
00:07:11,412 --> 00:07:13,873
הלוואי שהייתי יודע, אבל אני לא -- אבל אני חושב,

166
00:07:13,873 --> 00:07:15,881
אני חושב שזה חייב להתחיל כאן.

167
00:07:15,881 --> 00:07:18,280
זה חייב להתחיל איתי, זה חייב להתחיל איתכם,

168
00:07:18,280 --> 00:07:21,698
זה חייב להתחיל מהאנשים שסובלים,

169
00:07:21,698 --> 00:07:23,115
אלה שמתחבאים בצללים.

170
00:07:23,115 --> 00:07:25,115
אנחנו צריכים לדבר ולנפץ את השתיקה.

171
00:07:25,115 --> 00:07:27,434
אנחנו צריכים להיות אלה שאמיצים בזכות מה שאנחנו מאמינים בו,

172
00:07:27,434 --> 00:07:30,609
בגלל שאם יש דבר אחד שהבנתי,

173
00:07:30,609 --> 00:07:34,185
אם יש דבר אחד שאני רואה בו כבעיה המרכזית שלנו,

174
00:07:34,185 --> 00:07:37,224
זה לא בלבנות עולם

175
00:07:37,224 --> 00:07:40,973
שבו שוללים את הטיפשות של אחרים.

176
00:07:40,973 --> 00:07:44,259
זה לבנות עולם שבו אנחנו מלמדים לקבל את עצמנו,

177
00:07:44,259 --> 00:07:45,460
שבו אנחנו בסדר עם מי שאנחנו,

178
00:07:45,460 --> 00:07:46,960
כי כשאנחנו נעשים כנים,

179
00:07:46,960 --> 00:07:49,756
אנחנו רואים שכולנו נאבקים וכולנו סובלים.

180
00:07:49,756 --> 00:07:51,708
אם זה עם זה, ואם זה עם משהו אחר,

181
00:07:51,708 --> 00:07:54,535
כולנו יודעים מה זה להיפגע.

182
00:07:54,535 --> 00:07:56,373
כולנו יודעים מה זה להרגיש כאב בלב שלנו,

183
00:07:56,373 --> 00:07:59,067
וכולנו יודעים כמה חשוב זה להירפא.

184
00:07:59,067 --> 00:08:02,461
אבל עכשיו, דיכאון הוא חתך עמוק בחברה

185
00:08:02,461 --> 00:08:05,022
שאנחנו מסתפקים בלכסות אותו בפלסטר ולהעמיד פנים שהוא לא קיים.

186
00:08:05,022 --> 00:08:09,526
ובכן, הוא קיים. הוא קיים, ואתם יודעים מה? זה בסדר.

187
00:08:09,526 --> 00:08:13,337
דיכאון זה בסדר. אם אתם עוברים את זה, דעו שזה בסדר.

188
00:08:13,337 --> 00:08:15,999
ודעו שאתם חולים, אתם לא חלשים,

189
00:08:15,999 --> 00:08:17,935
וזו סוגייה, לא זהות,

190
00:08:17,935 --> 00:08:20,688
כי כשאתה עובר את הפחד ואת הלעג

191
00:08:20,688 --> 00:08:22,485
ואת השיפוטיות ואת הדעות הקדומות של אחרים,

192
00:08:22,485 --> 00:08:25,471
אתה יכול לראות דיכאון כפי שהוא באמת,

193
00:08:25,471 --> 00:08:27,710
וזה רק חלק מהחיים,

194
00:08:27,710 --> 00:08:31,438
רק חלק מהחיים, ועם כמה שאני שונא את זה,

195
00:08:31,438 --> 00:08:33,917
עם כמה שאני שונא חלק מהמקומות,

196
00:08:33,917 --> 00:08:37,013
חלק מהחלקים של חיי שהדיכאון הוביל אותי אליהם,

197
00:08:37,013 --> 00:08:39,548
בהרבה מובנים אני מודה על כך.

198
00:08:39,548 --> 00:08:41,360
בגלל שכן, זה שם אותי בעמקים,

199
00:08:41,360 --> 00:08:42,792
אבל רק כ'די להראות לי שיש פסגות,

200
00:08:42,792 --> 00:08:44,391
וכן זה משך אותי לחשכה

201
00:08:44,391 --> 00:08:46,977
אבל רק כדי להזכיר לי שיש אור.

202
00:08:46,977 --> 00:08:50,720
הכאב שלי, יותר מהכל ב-19 השנים שלי בעולם,

203
00:08:50,720 --> 00:08:52,979
נתן לי נקודת מבט, והכאב שלי,

204
00:08:52,979 --> 00:08:55,474
הכאב שלי אילץ אותי להשיג תקווה,

205
00:08:55,474 --> 00:08:58,005
להשיג תקווה ולהשיג אמונה, אמונה בעצמי,

206
00:08:58,005 --> 00:09:00,550
אמונה באחרים, אמונה שאני יכול להבריא,

207
00:09:00,550 --> 00:09:02,628
שאנחנו יכולים לשנות את זה, שאנחנו יכולים לדבר בקול חזק

208
00:09:02,628 --> 00:09:05,386
ולדבר לכולם ולהשיב מלחמה בבורות,

209
00:09:05,386 --> 00:09:07,975
להשיב מלחמה בחוסר סבלנות,

210
00:09:07,975 --> 00:09:09,990
ויותר מהכל,

211
00:09:09,990 --> 00:09:12,716
ללמוד לאהוב את עצמנו,

212
00:09:12,716 --> 00:09:14,895
ללמוד לקבל את עצמו בזכות מה שאנחנו,

213
00:09:14,895 --> 00:09:18,990
האנשים שאנחנו, לא האנשים שהעולם רוצה שנהיה.

214
00:09:18,990 --> 00:09:20,602
כי העולם שאני מאמין בו הוא כזה

215
00:09:20,602 --> 00:09:24,770
שבו לאמץ את האור שלך לא אומר להתעלם מהחשכה שלך.

216
00:09:24,770 --> 00:09:26,851
העולם שאני מאמין בו הוא כזה שבו אנחנו נמדדים

217
00:09:26,851 --> 00:09:31,367
ע"י היכולות שלנו להתגבר על מצוקה, לא להתחמק ממנה.

218
00:09:31,367 --> 00:09:35,591
העולם שאני מאמין בו הוא כזה שבו אני יכול להסתכל בעיניים של מישהו

219
00:09:35,591 --> 00:09:37,353
ולהגיד, "אני עובר גיהינום,"

220
00:09:37,353 --> 00:09:40,930
והם יכולים להסתכל עלי בחזרה ולהגיד, "גם אני", וזה בסדר,

221
00:09:40,930 --> 00:09:44,632
וזה בסדר להיות מדוכא זה בסדר. אנחנו אנשים.

222
00:09:44,632 --> 00:09:47,062
אנחנו אנשים, ואנחנו נאבקים ואנחנו סובלים

223
00:09:47,062 --> 00:09:49,790
ואנחנו מדממים ואנחנו בוכים, ואם אתה חושב שכוח אמיתי

224
00:09:49,790 --> 00:09:51,909
אומר לעולם לא להראות שום חולשה, אז אני כאן

225
00:09:51,909 --> 00:09:55,155
כדי להגיד לך שאתה טועה.

226
00:09:55,155 --> 00:09:59,052
אתה טועה, כי ההפך הוא הנכון.

227
00:09:59,052 --> 00:10:01,736
אנחנו אנשים, ויש לנו בעיות.

228
00:10:01,736 --> 00:10:03,407
אנחנו לא מושלמים, וזה בסדר.

229
00:10:03,407 --> 00:10:05,621
אז אנחנו חייבים לעצור את הבורות,

230
00:10:05,621 --> 00:10:08,699
לעצור את חוסר הסבלנות, לעצור את הדעה הקדומה,

231
00:10:08,699 --> 00:10:13,273
ולעצור את השתיקה, ואנחנו צריכים להוציא החוצה את הטאבו,

232
00:10:13,273 --> 00:10:17,812
להעיף מבט באמת, ולהתחיל לדבר,

233
00:10:17,812 --> 00:10:22,536
בגלל שהדרך היחידה שבה אנחנו הולכים לנצח בעיה

234
00:10:22,536 --> 00:10:25,870
שאנשים נלחמים בה לבדם

235
00:10:25,870 --> 00:10:29,633
היא בכך שנעמוד יציבים ביחד,

236
00:10:29,633 --> 00:10:33,397
שנעמוד יציבים ביחד.

237
00:10:33,397 --> 00:10:36,376
ואני מאמין שאנחנו יכולים.

238
00:10:36,376 --> 00:10:38,295
אני מאמין שאנחנו יכולים. תודה רבה לכם חברה.

239
00:10:38,295 --> 00:10:40,702
זה חלום שמתגשם. תודה לכם. (מחיאות כפיים)

240
00:10:40,702 --> 00:10:42,960
תודה לכם. (מחיאות כפיים)