WEBVTT

00:00:01.000 --> 00:00:03.000
הייתי כאן לפני ארבע שנים,

00:00:03.000 --> 00:00:05.000
ואני זוכר, באותו זמן,

00:00:05.000 --> 00:00:08.000
ההרצאות עדיין לא הועלו לרשת;

00:00:08.000 --> 00:00:12.000
אני חושב שהם ניתנו למשתתפי TED בקופסאות,

00:00:12.000 --> 00:00:14.000
קופסה ובתוכה סט של תקליטורים,

00:00:14.000 --> 00:00:17.000
שהם שמו אותן על המדפים שלהם, היכן שהוא עכשיו.

NOTE Paragraph

00:00:17.000 --> 00:00:19.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:00:19.000 --> 00:00:21.000
ובעצם כריס התקשר אליי

00:00:21.000 --> 00:00:23.000
שבוע לאחר ההרצאה שנתתי

00:00:23.000 --> 00:00:25.000
ואמר, "אנו עומדים להתחיל להעלות אותן לרשת.

00:00:25.000 --> 00:00:28.000
האם אפשר להעלות את שלך?" ואני אמרתי, "בטח."

NOTE Paragraph

00:00:28.000 --> 00:00:30.000
וארבע שנים אחר-כך,

00:00:30.000 --> 00:00:32.000
היא נצפתה על-ידי ארבע.....

00:00:32.000 --> 00:00:35.000
טוב, היא הורדה ארבע מיליון פעם.

00:00:35.000 --> 00:00:38.000
כך שאני מניח שניתן להכפיל את זה בערך ב-20

00:00:38.000 --> 00:00:40.000
כדי לדעת כמה אנשים צפו בה.

00:00:40.000 --> 00:00:44.000
וכפי שכריס אומר, קיים רעב

00:00:44.000 --> 00:00:46.000
לסרטונים שלי.

NOTE Paragraph

00:00:46.000 --> 00:00:49.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:00:49.000 --> 00:00:52.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:00:54.000 --> 00:00:55.000
האינכם מרגישים?

NOTE Paragraph

00:00:55.000 --> 00:00:58.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:00.000 --> 00:01:03.000
כך שכל המאורע הזה הוא הכנה מדוקדקת

00:01:03.000 --> 00:01:07.000
שנועדה לאפשר לי לעשות הרצאה נוספת עבורכם, והנה היא.

NOTE Paragraph

00:01:07.000 --> 00:01:08.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:10.000 --> 00:01:12.000
אל גור דיבר,

00:01:12.000 --> 00:01:15.000
בכנס TED שבו גם אני הרציתי לפני ארבע שנים,

00:01:15.000 --> 00:01:17.000
על משבר האקלים.

00:01:17.000 --> 00:01:19.000
והתיחסתי לזה

00:01:19.000 --> 00:01:21.000
בסוף ההרצאה הקודמת שלי.

00:01:21.000 --> 00:01:23.000
אז אני רוצה להתחיל משם

00:01:23.000 --> 00:01:26.000
מכיוון שנתנו לי רק 18 דקות, באמת,

00:01:26.000 --> 00:01:28.000
אז, אמרתי ש...

NOTE Paragraph

00:01:28.000 --> 00:01:33.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:36.000 --> 00:01:38.000
אתם מבינים, הוא צודק.

00:01:38.000 --> 00:01:41.000
אני מתכוון, יש משבר אקלים גדול, ברור.

00:01:41.000 --> 00:01:44.000
ואני חושב שאם אנשים אינם מאמינים לזה, עליהם לצאת יותר.

00:01:44.000 --> 00:01:47.000
(צחוק)

00:01:47.000 --> 00:01:50.000
אבל אני מאמין שיש משבר אקלים אחר,

00:01:51.000 --> 00:01:53.000
שהוא לא פחות חמור,

00:01:53.000 --> 00:01:56.000
ושיש לו את אותם המקורות,

00:01:56.000 --> 00:01:59.000
ושעלינו להתמודד איתו באותה דחיפות.

00:01:59.000 --> 00:02:01.000
ובזה אני מתכוון --

00:02:01.000 --> 00:02:03.000
ואפשר שתאמרו, "תראה, זה מספיק לנו,

00:02:03.000 --> 00:02:05.000
יש לנו משבר אקלים אחד;

00:02:05.000 --> 00:02:08.000
איננו צריכים עוד אחד."

00:02:08.000 --> 00:02:10.000
אבל זהו משבר, לא של משאבים טבעיים,

00:02:10.000 --> 00:02:13.000
אף על-פי שאני מאמין שזה אכן נכון,

00:02:13.000 --> 00:02:15.000
אלא משבר של משאבים אנושיים.

NOTE Paragraph

00:02:15.000 --> 00:02:17.000
אני מאמין שבאופן בסיסי,

00:02:17.000 --> 00:02:19.000
כפי שדוברים רבים אמרו במהלך הימים האחרונים,

00:02:19.000 --> 00:02:22.000
שאנו עושים שימוש עלוב

00:02:22.000 --> 00:02:25.000
ביכולות שלנו. הרבה מאוד אנשים

00:02:25.000 --> 00:02:27.000
עוברים את כל חייהם

00:02:27.000 --> 00:02:30.000
מבלי שיהיה להם מושג על אופי כישרונותיהם,

00:02:30.000 --> 00:02:32.000
או אם יש להם בכלל כאלה.

00:02:32.000 --> 00:02:34.000
אני פוגש כל מיני אנשים

00:02:34.000 --> 00:02:37.000
שאינם סבורים שהם טובים במשהו.

NOTE Paragraph

00:02:38.000 --> 00:02:41.000
בעצם, אני מחלק את העולם לשתי קבוצות.

00:02:41.000 --> 00:02:44.000
ג'ירמי בנתהם, הפילוסוף התועלתי הגדול,

00:02:44.000 --> 00:02:46.000
חידד פעם את השקפתו.

00:02:46.000 --> 00:02:48.000
הוא אמר, "ישנם שני סוגי אנשים בעולם,

00:02:48.000 --> 00:02:50.000
כאלה שמחלקים את העולם לשני סוגים

00:02:50.000 --> 00:02:52.000
וכאלה שאינם עושים זאת."

00:02:52.000 --> 00:02:55.000
(צחוק)

00:02:57.000 --> 00:02:59.000
אבל אני עושה זאת.

00:02:59.000 --> 00:03:01.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:03:04.000 --> 00:03:06.000
אני פוגש כל מיני אנשים

00:03:06.000 --> 00:03:09.000
אשר אינם נהנים ממה שהם עושים.

00:03:09.000 --> 00:03:11.000
החיים פשוט עוברים עליהם

00:03:11.000 --> 00:03:13.000
בעוד הם איכשהו מסתדרים עם זה.

00:03:13.000 --> 00:03:15.000
אינם מפיקים הנאה גדולה ממה שהם עושים.

00:03:15.000 --> 00:03:18.000
הם סובלים את זה במקום להנות מזה,

00:03:18.000 --> 00:03:21.000
ומחכים לסופשבוע.

00:03:21.000 --> 00:03:23.000
אבל אני גם פוגש אנשים

00:03:23.000 --> 00:03:25.000
אשר אוהבים את מה שהם עושים

00:03:25.000 --> 00:03:27.000
ואינם מסוגלים לחשוב שיעשו משהו אחר.

00:03:27.000 --> 00:03:30.000
אם תגידו להם, "אל תעשו זאת יותר," אם יתהו על מה אתם מדברים.

00:03:30.000 --> 00:03:33.000
בגלל שזה לא מה שהם עושים, אלא זה מה שהם. הם אומרים,

00:03:33.000 --> 00:03:35.000
"אבל זה מה שאני, אתה מבין.

00:03:35.000 --> 00:03:37.000
זה יהיה טפשי מצידי לוותר על זה, כי

00:03:37.000 --> 00:03:39.000
זה קשור לאני ההכי אמיתי שלי".

00:03:39.000 --> 00:03:42.000
אבל זה לא נכון עבור מספיק אנשים.

00:03:42.000 --> 00:03:44.000
למעשה, להיפך, אני חושב

00:03:44.000 --> 00:03:46.000
שלבטח זה המיעוט שבאנשים.

00:03:46.000 --> 00:03:48.000
ואני חושב שיש הרבה הסברים

NOTE Paragraph

00:03:48.000 --> 00:03:50.000
אפשריים לזה.

00:03:50.000 --> 00:03:52.000
והראשון שבהם

00:03:52.000 --> 00:03:54.000
הוא חינוך,

00:03:54.000 --> 00:03:56.000
מכיוון שחינוך, במובן מסויים,

00:03:56.000 --> 00:03:58.000
עוקר הרבה אנשים מתוך

00:03:58.000 --> 00:04:00.000
הכישרונות הטבעיים שלהם.

00:04:00.000 --> 00:04:03.000
ומשאבים אנושיים הם כמו משאבים טבעיים;

00:04:03.000 --> 00:04:05.000
לעיתים קרובות הם קבורים עמוק.

00:04:05.000 --> 00:04:07.000
יש לחפש אותם.

00:04:07.000 --> 00:04:09.000
הם אינם מונחים סתם כך על פני-השטח.

00:04:09.000 --> 00:04:12.000
יש ליצור את הנסיבות בהן הם יוכלו להתגלות.

00:04:12.000 --> 00:04:14.000
והיה אפשר לחשוב

00:04:14.000 --> 00:04:16.000
שהחינוך יהיה האמצעי דרכו זה יקרה.

00:04:16.000 --> 00:04:18.000
אבל לעיתים קרובות מדיי, הוא לא.

00:04:18.000 --> 00:04:20.000
כל מערכת חינוך בעולם

00:04:20.000 --> 00:04:22.000
עוברת שינויים ממש ברגע זה.

00:04:22.000 --> 00:04:24.000
אבל זה לא מספיק.

00:04:24.000 --> 00:04:26.000
שינויים כבר אינם מועילים,

00:04:26.000 --> 00:04:29.000
מכיוון שזה שיפוץ של תבנית שנשברה.

00:04:29.000 --> 00:04:31.000
מה שאנו צריכים --

00:04:31.000 --> 00:04:33.000
והמילים הללו נאמרו פעמים רבות במהלך הימים האחרונים --

00:04:33.000 --> 00:04:35.000
זה לא שינוי,

00:04:35.000 --> 00:04:38.000
אלא מהפיכה בחינוך.

00:04:38.000 --> 00:04:40.000
יש להפוך את זה

00:04:40.000 --> 00:04:42.000
למשהו אחר.

NOTE Paragraph

00:04:42.000 --> 00:04:47.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:04:48.000 --> 00:04:50.000
אחד מהשינויים האמיתיים

00:04:50.000 --> 00:04:52.000
יהיה לחדש מהיסוד

00:04:52.000 --> 00:04:54.000
בחינוך.

00:04:54.000 --> 00:04:56.000
חדשנות זה דבר קשה,

00:04:56.000 --> 00:04:58.000
מכיוון שפירושה זה לעשות משהו

00:04:58.000 --> 00:05:00.000
שאנשים אינם עושים בקלות.

00:05:00.000 --> 00:05:03.000
פירושה זה לאתגר את מה שאנו מקבלים כמובן מאליו,

00:05:03.000 --> 00:05:06.000
דברים שנדמה לנו שהם ברורים מאליהם.

00:05:06.000 --> 00:05:08.000
הבעיה הגדולה בשינויים

00:05:08.000 --> 00:05:10.000
או מהפך

00:05:10.000 --> 00:05:12.000
היא הרודנות של השכל הישר,

00:05:12.000 --> 00:05:14.000
דברים שאנשים סבורים,

00:05:14.000 --> 00:05:16.000
"טוב, זה לא יכול להתבצע בשום דרך אחרת מכיוון שכך זה מתבצע."

NOTE Paragraph

00:05:16.000 --> 00:05:19.000
נתקלתי לאחרונה בציטוט נהדר מאת אברהם לינקולן,

00:05:19.000 --> 00:05:22.000
שחשבתי שתשמחו שאצטט אותו בנקודה זו.

00:05:22.000 --> 00:05:24.000
(צחוק)

00:05:24.000 --> 00:05:27.000
הוא אמר בדצמבר 1862

00:05:27.000 --> 00:05:30.000
במפגש השנתי השני של קונגרס.

00:05:31.000 --> 00:05:34.000
אני חייב להבהיר שאין לי מושג מה התרחש באותו זמן.

00:05:36.000 --> 00:05:38.000
אנו לא מלמדים היסטוריה של ארה"ב בבריטניה.

00:05:38.000 --> 00:05:40.000
(צחוק)

00:05:40.000 --> 00:05:43.000
אנו מדחיקים אותה. אתם יודעים, זו המדיניות שלנו.

00:05:43.000 --> 00:05:45.000
(צחוק)

00:05:46.000 --> 00:05:48.000
אבל אין ספק שמשהו מרתק התרחש בדצמבר 1862,

00:05:48.000 --> 00:05:50.000
שהאמריקאים שבינינו

00:05:50.000 --> 00:05:52.000
מודעים לו.

NOTE Paragraph

00:05:53.000 --> 00:05:55.000
אז הוא אמר כך:

00:05:55.000 --> 00:05:57.000
"הדוגמות

00:05:57.000 --> 00:05:59.000
של העבר השקט

00:05:59.000 --> 00:06:02.000
אינן מתאימות להווה הסוער.

00:06:02.000 --> 00:06:04.000
המצב הקשה

00:06:04.000 --> 00:06:06.000
נערם לגובה רב,

00:06:06.000 --> 00:06:09.000
ועלינו מוטלת החובה להתרומם ביחד עם המצב."

00:06:09.000 --> 00:06:11.000
אני אוהב את זה.

00:06:11.000 --> 00:06:14.000
לא להתרומם אליו, אלא להתרומם ביחד איתו.

00:06:15.000 --> 00:06:17.000
"מאחר ומצבנו חדש,

00:06:17.000 --> 00:06:20.000
עלינו גם לחשוב מחדש

00:06:20.000 --> 00:06:23.000
ולפעול מחדש.

00:06:23.000 --> 00:06:26.000
חובה עלינו לגאול את עצמנו

00:06:26.000 --> 00:06:29.000
וכך נוכל להציל את ארצנו."

NOTE Paragraph

00:06:29.000 --> 00:06:31.000
אני אוהב את המילה הזאת, "לגאול".

00:06:31.000 --> 00:06:33.000
אתם יודעים מה פירושה?

00:06:33.000 --> 00:06:36.000
שישנם רעיונות שכולנו משועבדים להם,

00:06:36.000 --> 00:06:38.000
אשר אנו פשוט מקבלים כמובנים מאליהם

00:06:38.000 --> 00:06:40.000
כסדר הטבעי הנכון של דברים, הצורה בה הדברים קיימים.

00:06:40.000 --> 00:06:42.000
ורבים מרעיונותינו

00:06:42.000 --> 00:06:45.000
נוצרו, לא כדי להתמודד עם הנסיבות של מאה זו,

00:06:45.000 --> 00:06:48.000
אלא כדי להתמודד עם הנסיבות של המאות הקודמות.

00:06:48.000 --> 00:06:50.000
אבל נפשותינו עדיין מהופנטות על-ידיהם.

00:06:50.000 --> 00:06:53.000
ועלינו לגאול את עצמנו מחלקם.

00:06:53.000 --> 00:06:56.000
עכשיו, זה קל יותר לדבר מאשר לעשות.

00:06:56.000 --> 00:06:59.000
זה מאוד קשה לדעת איזה דברים אנו מקבלים כמובנים מאליהם.

00:06:59.000 --> 00:07:02.000
והסיבה לכך היא שאנו מקבלים אותם כמובנים מאליהם.

NOTE Paragraph

00:07:02.000 --> 00:07:05.000
אז תרשו לי לשאול אתכם משהו שאתם עשויים לקבל כמובן מאליו.

00:07:05.000 --> 00:07:08.000
כמה מכם כאן הם מעל גיל 25?

00:07:08.000 --> 00:07:10.000
לא זה מה שאני חושב שאתם מקבלים כמובן מאליו.

00:07:10.000 --> 00:07:12.000
אני בטוח שאת זה אתם מכירים.

00:07:12.000 --> 00:07:15.000
האם יש כאן מישהו מתחת לגיל 25?

00:07:15.000 --> 00:07:18.000
מצויין. עכשיו אלה שמעל גיל 25,

00:07:18.000 --> 00:07:21.000
אם יש לכם שעון-יד עליכם, תוכלו להרים את ידיכם?

00:07:21.000 --> 00:07:24.000
זה הרבה מאיתנו, נכון?

00:07:24.000 --> 00:07:27.000
תשאלו את אותה שאלה בחדר מלא בבני-נוער.

00:07:27.000 --> 00:07:29.000
בני-נוער אינם עונדים שעון-יד.

00:07:29.000 --> 00:07:31.000
אני לא מתכוון שהם אינם יכולים או לא מורשים,

00:07:31.000 --> 00:07:33.000
פשוט לעיתים קרובות הם בוחרים שלא לענוד.

00:07:33.000 --> 00:07:35.000
והסיבה היא שגדלנו

00:07:35.000 --> 00:07:38.000
בתרבות טרום-דיגיטלית, אלה שמעל גיל 25.

00:07:38.000 --> 00:07:40.000
ולכן בשבילנו, אם רוצים לדעת את השעה,

00:07:40.000 --> 00:07:42.000
יש לשים משהו שיאמר לנו זאת.

00:07:42.000 --> 00:07:45.000
ילדים בימינו חיים בעולם דיגיטלי,

00:07:45.000 --> 00:07:47.000
והזמן עבורם נמצא בכל מקום.

00:07:47.000 --> 00:07:49.000
הם לא רואים סיבה לעשות זאת.

00:07:49.000 --> 00:07:51.000
ודרך אגב, גם אתם לא צריכים לעשות זאת;

00:07:51.000 --> 00:07:54.000
רק שאתם תמיד עשיתם זאת, ואתם ממשיכים לעשות זאת.

00:07:54.000 --> 00:07:57.000
בתי אף פעם לא עונדת שעון, בתי קייט שהיא בת 20.

00:07:57.000 --> 00:07:59.000
היא לא מוצאת בכך טעם.

00:07:59.000 --> 00:08:02.000
כפי שהיא אומרת, "זה רק התקן של פונקציה אחד."

00:08:02.000 --> 00:08:07.000
(צחוק)

00:08:07.000 --> 00:08:10.000
"כיאילו, כמה שהוא מוגבל."

00:08:10.000 --> 00:08:12.000
ואני אומר, "לא הוא גם מראה לנו את התאריך."

00:08:12.000 --> 00:08:16.000
(צחוק)

00:08:17.000 --> 00:08:20.000
"יש בו פונקציות רבות."

NOTE Paragraph

00:08:20.000 --> 00:08:23.000
אז אתם רואים, ישנם דברים שאנו משועבדים להם בחינוך.

00:08:23.000 --> 00:08:25.000
אתן לכם מספר דוגמאות.

00:08:25.000 --> 00:08:28.000
אחד מהם הוא הרעיון של ליניאריות,

00:08:28.000 --> 00:08:31.000
שזה מתחיל כאן, עוברים במסלול מסויים,

00:08:31.000 --> 00:08:33.000
ואם עושים הכל נכון, מסיימים

00:08:33.000 --> 00:08:35.000
מסודרים לכל החיים.

00:08:37.000 --> 00:08:39.000
כל מי שדיבר ב-TED אמר באופן עקיף,

00:08:39.000 --> 00:08:42.000
ולפעמים ישיר, דרך סיפורים שונים,

00:08:42.000 --> 00:08:45.000
שהחיים אינם לינאריים, הם אורגניים.

00:08:45.000 --> 00:08:47.000
אנו יוצרים את חיינו בקשר סימביוטי

00:08:47.000 --> 00:08:49.000
ככל שאנו מגלים את כשרונותינו

00:08:49.000 --> 00:08:52.000
ביחס לנסיבות שהם עוזרים ליצור בשבילנו.

00:08:52.000 --> 00:08:54.000
אבל הפכנו לכפייתיים

00:08:54.000 --> 00:08:56.000
עם הנרטיב הליניארי.

00:08:56.000 --> 00:08:58.000
וככל הנראה פסגת החינוך

00:08:58.000 --> 00:09:00.000
זה להגיע לאוניברסיטה.

00:09:00.000 --> 00:09:03.000
אני חושב שאנחנו כפייתיים בשליחת אנשים לאוניברסיטה,

00:09:03.000 --> 00:09:05.000
סוגים מסויימים של אוניברסיטה.

00:09:05.000 --> 00:09:07.000
איני מתכוון שלא צריך ללכת לאוניברסיטה, אבל לא כל אחד חייב ללכת,

00:09:07.000 --> 00:09:09.000
ולא כל אחד זקוק לזה ממש עכשיו.

00:09:09.000 --> 00:09:11.000
אולי הם ילכו אחר-כך, לא מייד עכשיו.

NOTE Paragraph

00:09:11.000 --> 00:09:13.000
והייתי לפני זמן מה בסן-פרנסיסקו

00:09:13.000 --> 00:09:15.000
בשביל לחתום על עותקי הספר שלי.

00:09:15.000 --> 00:09:17.000
היה שם אחד שקנה ספר, הוא היה בשנות השלושים שלו.

00:09:17.000 --> 00:09:19.000
ושאלתי "במה אתה עובד?"

00:09:19.000 --> 00:09:22.000
והוא ענה, "אני כבאי."

00:09:22.000 --> 00:09:24.000
ושאלתי, "כמה זמן כבר אתה כבאי?"

00:09:24.000 --> 00:09:26.000
הוא ענה, "תמיד, הייתי כבאי תמיד."

00:09:26.000 --> 00:09:28.000
ושאלתי, "מתי החלטת על כך?"

00:09:28.000 --> 00:09:31.000
הוא ענה, "כאשר הייתי ילד. למעשה זו היתה בשבילי בעיה בבית-ספר,

00:09:31.000 --> 00:09:34.000
בגלל שבבית-ספר, כל אחד רצה להיות כבאי."

00:09:34.000 --> 00:09:37.000
הוא אמר, "אבל אני רציתי להיות כבאי."

00:09:37.000 --> 00:09:40.000
והוא המשיך, "כאשר נכנסתי לשנת לימודים האחרונה בבית-ספר,

00:09:40.000 --> 00:09:43.000
מוריי לא התיחסו לזה ברצינות.

00:09:43.000 --> 00:09:45.000
היה מורה אחד שלא התיחס ברצינות.

00:09:45.000 --> 00:09:47.000
הוא אמר שאני מבזבז את חיי

00:09:47.000 --> 00:09:49.000
אם זה כל מה שאני בוחר לעשות בחיי,

00:09:49.000 --> 00:09:52.000
שאני צריך ללכת לאוניברסיטה, שאני צריך להתמחות במשהו,

00:09:52.000 --> 00:09:54.000
שיש לי פוטנציאל גדול,

00:09:54.000 --> 00:09:56.000
ושאני מבזבז את כישרונותיי בלעסוק בזה."

00:09:56.000 --> 00:09:58.000
והוא אמר, "זה היה משפיל כי

00:09:58.000 --> 00:10:00.000
הוא אמר את זה בפני כל הכיתה, ואני הרגשתי ממש נורא.

00:10:00.000 --> 00:10:02.000
אבל זה מה שרציתי, ומייד כאשר סיימתי בית-ספר,

00:10:02.000 --> 00:10:05.000
הגשתי בקשה להתקבל לשרותי כבאות והתקבלתי."

00:10:05.000 --> 00:10:07.000
והוא אמר, "אתה יודע, חשבתי עליו לאחרונה,

00:10:07.000 --> 00:10:10.000
רק לפני כמה דקות כאשר דיברת, על המורה הזה."

00:10:10.000 --> 00:10:12.000
הוא הוסיף, "מכיוון שלפני שישה חודשים,

00:10:12.000 --> 00:10:14.000
הצלתי את חייו."

00:10:14.000 --> 00:10:16.000
(צחוק)

00:10:16.000 --> 00:10:18.000
הוא סיפר, "הוא היה מעורב בתאונת דרכים,

00:10:18.000 --> 00:10:21.000
חילצתי אותו, עשיתי לו החייאה,

00:10:21.000 --> 00:10:24.000
והצלתי גם את אישתו.

00:10:24.000 --> 00:10:26.000
בטח עכשיו הוא חושב עליי יותר בחיוב."

NOTE Paragraph

00:10:26.000 --> 00:10:28.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:10:28.000 --> 00:10:33.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:10:34.000 --> 00:10:36.000
אתם יודעים, בשבילי,

00:10:36.000 --> 00:10:38.000
חברה אנושית תלויה

00:10:38.000 --> 00:10:40.000
במגוון של כישרונות,

00:10:40.000 --> 00:10:43.000
לא בתפיסה יחידנית של יכולת.

00:10:43.000 --> 00:10:45.000
ובלב האתגרים העומדים לפנינו --

00:10:45.000 --> 00:10:47.000
(מחיאות כפיים)

00:10:47.000 --> 00:10:49.000
בלב האתגרים ניצבת

00:10:49.000 --> 00:10:51.000
הבניה מחדש של התפיסה שלנו

00:10:51.000 --> 00:10:53.000
לגבי יכולות ואינטליגנציה.

00:10:53.000 --> 00:10:55.000
נושא הלינאריות הוא בעיה.

NOTE Paragraph

00:10:55.000 --> 00:10:57.000
כאשר הגעתי לל.א.

00:10:57.000 --> 00:10:59.000
לפני כתשע שנים,

00:10:59.000 --> 00:11:02.000
נתקלתי בהצהרה הקובעת מדיניות,

00:11:02.000 --> 00:11:04.000
בעלת כוונות טובות,

00:11:04.000 --> 00:11:07.000
שאמרה, "אוניברסיטה מתחילה בגן-ילדים."

00:11:09.000 --> 00:11:11.000
לא, היא לא.

00:11:11.000 --> 00:11:14.000
(צחוק)

00:11:14.000 --> 00:11:16.000
היא לא.

00:11:16.000 --> 00:11:19.000
אם היה לנו זמן, הייתי מפרט יותר, אבל אין לנו.

00:11:19.000 --> 00:11:21.000
(צחוק)

00:11:21.000 --> 00:11:23.000
גן-ילדים מתחיל בגן-ילדים.

00:11:23.000 --> 00:11:25.000
(צחוק)

00:11:25.000 --> 00:11:27.000
חבר שלי אמר פעם,

00:11:27.000 --> 00:11:30.000
"בן שלוש אינו מחצית מבן שש."

00:11:30.000 --> 00:11:32.000
(צחוק)

00:11:32.000 --> 00:11:37.000
(מחיאות כפיים)

00:11:37.000 --> 00:11:39.000
הם בני שלוש.

NOTE Paragraph

00:11:39.000 --> 00:11:41.000
אבל כפי ששמענו במושב זה,

00:11:41.000 --> 00:11:44.000
יש כזאת תחרות בשביל להיכנס לגני-ילדים,

00:11:44.000 --> 00:11:46.000
כדי להיכנס לגן-ילדים הנכון,

00:11:46.000 --> 00:11:49.000
שבשביל זה אנשים עוברים ריאיונות בגיל שלוש.

00:11:51.000 --> 00:11:53.000
ילדים יושבים מול צוותים שאינם מתרשמים,

00:11:53.000 --> 00:11:55.000
עם קורות חייהם,

00:11:55.000 --> 00:11:58.000
(צחוק)

00:11:58.000 --> 00:12:00.000
מדפדפים בהם ושואלים, "ובכן, האם זהו זה?"

00:12:00.000 --> 00:12:02.000
(צחוק)

00:12:02.000 --> 00:12:05.000
(מחיאות כפיים)

00:12:05.000 --> 00:12:08.000
"אתה חי כבר 36 חודשים, וזה הכל?"

00:12:08.000 --> 00:12:15.000
(צחוק)

00:12:15.000 --> 00:12:18.000
"לא השגת כלום.

00:12:18.000 --> 00:12:21.000
שישה חודשים ראשונים עברו ביניקה, כפי שאני רואה זאת."

00:12:21.000 --> 00:12:24.000
(צחוק)

00:12:26.000 --> 00:12:29.000
תראו, התפיסה הזו מקוממת, אבל היא מושכת אנשים.

NOTE Paragraph

00:12:29.000 --> 00:12:31.000
הנושא הגדול השני הוא מוסכמות.

00:12:31.000 --> 00:12:33.000
בנינו את מערכות החינוך שלנו

00:12:33.000 --> 00:12:35.000
לפי מודל של מזון מהיר.

00:12:35.000 --> 00:12:38.000
ג'יימי אוליוור דיבר על זה באחד הימים.

00:12:38.000 --> 00:12:40.000
אתם יודעים שקיימים שני מודלים של הבטחת אכות בקייטרינג.

00:12:40.000 --> 00:12:42.000
אחד הוא מזון מהיר,

00:12:42.000 --> 00:12:44.000
היכן שהכל על-פי תקן אחיד.

00:12:44.000 --> 00:12:46.000
השני הוא דברים כמו מסעדות של זגאט את מישלין,

00:12:46.000 --> 00:12:48.000
ששם שום דבר אינו על-פי תקן,

00:12:48.000 --> 00:12:50.000
הם מתאימים את עצמם לנסיבות הקיימות.

00:12:50.000 --> 00:12:53.000
ואנחנו מכרנו את עצמנו למודל חינוכי של מזון מהיר.

00:12:53.000 --> 00:12:56.000
והוא מדלל את רוחנו והאנרגיות שלנו

00:12:56.000 --> 00:12:59.000
באותו אופן כמו שמזון מהיר מכלה את הגוף הפיזי שלנו.

NOTE Paragraph

00:12:59.000 --> 00:13:04.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:13:05.000 --> 00:13:07.000
אני סבור שעלינו להכיר במספר דברים.

00:13:07.000 --> 00:13:10.000
אחד זה שהכישרון האנושי הוא מאוד מגוון.

00:13:10.000 --> 00:13:12.000
לאנשים יש כישורים מאוד שונים.

00:13:12.000 --> 00:13:14.000
לאחרונה הגעתי למסקנה

00:13:14.000 --> 00:13:16.000
שבתור ילד קיבלתי גיטרה

00:13:16.000 --> 00:13:19.000
בערך באותו זמן שאריק קלפטון קיבל את הגיטרה הראשונה שלו.

00:13:20.000 --> 00:13:23.000
וכפי שאתם יודעים, זה עלה יפה עם אריק, זה כל מה שיש לי לומר.

00:13:23.000 --> 00:13:25.000
(צחוק)

00:13:25.000 --> 00:13:27.000
מאיזו שהיא סיבה זה לא הצליח איתי.

00:13:27.000 --> 00:13:30.000
לא יכלתי לגרום לדבר הזה לפעול,

00:13:30.000 --> 00:13:32.000
לא משנה כמה פעמים או כמה חזק נשפתי לתוכו.

00:13:32.000 --> 00:13:34.000
זה פשוט לא עבד.

NOTE Paragraph

00:13:37.000 --> 00:13:39.000
אבל זה לא רק זה.

00:13:39.000 --> 00:13:41.000
זה גם קשור לתשוקה.

00:13:41.000 --> 00:13:43.000
לעיתים קרובות, אנשים אינם מצטיינים בדברים

00:13:43.000 --> 00:13:45.000
שלא באמת אכפת להם מהם. זה קשור בתשוקה,

00:13:45.000 --> 00:13:48.000
ובמה שמעורר את רוחנו ואת המרץ שבנו.

00:13:48.000 --> 00:13:51.000
ואם עושים את הדבר שאוהבים לעשות, שאתה טוב בו,

00:13:51.000 --> 00:13:54.000
הזמן מקבל תפנית שונה לגמרי.

00:13:54.000 --> 00:13:57.000
אישתי סיימה זה עתה לכתוב רומן,

00:13:57.000 --> 00:13:59.000
ואני חושב שזה ספר נהדר,

00:13:59.000 --> 00:14:02.000
אבל היא נעלמת למשך שעות.

00:14:02.000 --> 00:14:04.000
אתם יודעים איך זה, אם עושים מה שאוהבים,

00:14:04.000 --> 00:14:07.000
שעה נראית כמו חמש דקות.

00:14:07.000 --> 00:14:09.000
אם עושים משהו שלא מתחברים אליו ברוחנו,

00:14:09.000 --> 00:14:11.000
חמש דקות נראות כמו שעה.

00:14:11.000 --> 00:14:14.000
והסיבה שכל-כך הרבה אנשים נפלטים ממערכת חינוך

00:14:14.000 --> 00:14:16.000
היא בגלל שהמערכת אינה מזינה את רוחם,

00:14:16.000 --> 00:14:19.000
היא אינה מזינה את האנרגיה שלהם או את תשוקתם.

NOTE Paragraph

00:14:19.000 --> 00:14:22.000
לכן אני סבור שעלינו לשנות דימויים.

00:14:22.000 --> 00:14:25.000
עלינו לעבור ממשהו שהוא מיסודו מודל תעשייתי של חינוך,

00:14:25.000 --> 00:14:27.000
מודל יצרני,

00:14:27.000 --> 00:14:29.000
המבוסס על לינאריות,

00:14:29.000 --> 00:14:32.000
על מוסכמות ועל קיטלוג של אנשים.

00:14:32.000 --> 00:14:34.000
עלינו לעבור למודל

00:14:34.000 --> 00:14:37.000
המבוסס על עקרונות של חקלאות.

00:14:37.000 --> 00:14:40.000
עלינו להכיר בכך שפריחה אנושית

00:14:40.000 --> 00:14:42.000
אינה תהליך מכני,

00:14:42.000 --> 00:14:44.000
אלא תהליך אורגני.

00:14:44.000 --> 00:14:47.000
ולא ניתן לחזות את התוצאה של התפתחות אנושית;

00:14:47.000 --> 00:14:49.000
כל מה שניתן לעשות, כמו איכר,

00:14:49.000 --> 00:14:51.000
זה ליצור את התנאים שבהם

00:14:51.000 --> 00:14:53.000
האדם יתחיל לפרוח.

NOTE Paragraph

00:14:53.000 --> 00:14:56.000
לכן כאשר שוקלים לתקן ולשנות החינוך,

00:14:56.000 --> 00:14:59.000
זה לא כמו שיבוט של מערכת.

00:14:59.000 --> 00:15:01.000
יש מערכות מצויינות כמו קיפס.

00:15:01.000 --> 00:15:03.000
ישנם הרבה מודלים טובים.

00:15:03.000 --> 00:15:06.000
זה קשור להתאמה לנסיבות ספציפיות,

00:15:06.000 --> 00:15:08.000
והתאמה אישית של חינוך

00:15:08.000 --> 00:15:10.000
לאנשים שלומדים בזמן נתון.

00:15:10.000 --> 00:15:12.000
ואם עושים זאת, אני חושב,

00:15:12.000 --> 00:15:14.000
יהיה לנו המענה לעתיד

00:15:14.000 --> 00:15:17.000
מפני שהעניין הוא לא בבניית פיתרון חדש;

00:15:17.000 --> 00:15:19.000
אלא על יצירת תנועה חינוכית

00:15:19.000 --> 00:15:22.000
אשר בה אנשים מפתחים פיתרונות בשביל עצמם,

00:15:22.000 --> 00:15:25.000
אבל בעזרת תמיכה חיצונית המבוססת על תוכנית לימודים אישית.

NOTE Paragraph

00:15:25.000 --> 00:15:27.000
באולם זה עכשיו

00:15:27.000 --> 00:15:29.000
ישנם אנשים המפגינים

00:15:29.000 --> 00:15:31.000
תושיות בלתי רגילות בעסקים,

00:15:31.000 --> 00:15:33.000
בתקשורת, באינטרנט.

00:15:33.000 --> 00:15:35.000
טכנולוגיות אלו,

00:15:35.000 --> 00:15:38.000
בשילוב עם הכישרונות יוצאי הדופן של מורים,

00:15:38.000 --> 00:15:41.000
מעניקות הזדמנות לביצוע מהפיכה בחינוך.

00:15:41.000 --> 00:15:43.000
אני מפציר בכם להיות מעורבם בזה

00:15:43.000 --> 00:15:45.000
מכיוון שזה חיוני, לא רק עבורנו,

00:15:45.000 --> 00:15:47.000
אלא לעתידם של ילדינו.

00:15:47.000 --> 00:15:49.000
אבל עלינו להשתנות מהמודל התעשייתי

00:15:49.000 --> 00:15:51.000
למודל החקלאי,

00:15:51.000 --> 00:15:54.000
שבו כל בית-ספר יכול לפרוח מחר.

00:15:54.000 --> 00:15:56.000
זה המקום בו ילדים חווים את החיים.

00:15:56.000 --> 00:15:58.000
או בבית, אם שם הם בוחרים לקבל את חינוכם

00:15:58.000 --> 00:16:00.000
ביחד עם משפחותיהם או חבריהם.

NOTE Paragraph

00:16:00.000 --> 00:16:02.000
היו הרבה דיבורים על חלומות

00:16:02.000 --> 00:16:05.000
במהלך הימים האחרונים.

00:16:05.000 --> 00:16:07.000
ורק רציתי במהירות --

00:16:07.000 --> 00:16:10.000
מאוד התרשמתי מהשירים של נטלי מרצ'נט אמש,

00:16:10.000 --> 00:16:12.000
המעלה מחדש שירים ישנים.

00:16:12.000 --> 00:16:14.000
רציתי לקרוא לכם במהירות שיר קצר

00:16:14.000 --> 00:16:17.000
מאת ו.ב. ייטס, מישהו שעשוי להיות מוכר לכם.

00:16:17.000 --> 00:16:19.000
הוא כתב זאת לאהובתו,

00:16:19.000 --> 00:16:21.000
מאאוד גונה,

00:16:21.000 --> 00:16:24.000
והוא מקונן בשיר על כך

00:16:24.000 --> 00:16:27.000
שהוא אינו מסוגל להעניק לה מה שלדעתו היא רוצה ממנו.

00:16:27.000 --> 00:16:30.000
וכך הוא אומר, "יש לי משהו אחר, אבל יכול להיות שזה לא בשבילך."

NOTE Paragraph

00:16:30.000 --> 00:16:32.000
הוא אומר:

00:16:32.000 --> 00:16:35.000
"אם היו לי אריגי גן-עדן רקומים,

00:16:35.000 --> 00:16:37.000
משובצים בזהב

00:16:37.000 --> 00:16:39.000
ובכסף,

00:16:39.000 --> 00:16:41.000
האריגים הכחולים

00:16:41.000 --> 00:16:43.000
והעמומים והכהים

00:16:43.000 --> 00:16:46.000
בשביל לילה, ויום ושעת בין-ערביים,

00:16:46.000 --> 00:16:49.000
הייתי פורש אותם תחת רגלייך;

00:16:49.000 --> 00:16:52.000
אבל אנוכי, בהיותי עני,

00:16:52.000 --> 00:16:55.000
יש לי רק חלומות;

00:16:55.000 --> 00:16:58.000
פרשתי את חלומותיי לרגלייך;

00:16:58.000 --> 00:17:00.000
דירכי עליהם בעדינות

00:17:00.000 --> 00:17:03.000
מפני שאת דורכת על חלומותיי."

00:17:03.000 --> 00:17:06.000
ובכל יום, בכל מקום,

00:17:06.000 --> 00:17:09.000
ילדנו פורשים את חלומותיהם לרגלינו.

00:17:09.000 --> 00:17:12.000
ועלינו לדרוך עליהם בעדינות.

NOTE Paragraph

00:17:12.000 --> 00:17:14.000
תודה רבה

NOTE Paragraph

00:17:14.000 --> 00:17:31.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:17:31.000 --> 00:17:33.000
תודה רבה לכם.