1 00:00:00,554 --> 00:00:02,785 נפלא להיות כאן 2 00:00:02,785 --> 00:00:04,871 ולדבר על המסע שלי, 3 00:00:04,871 --> 00:00:06,605 לדבר על כיסא הגלגלים 4 00:00:06,605 --> 00:00:09,245 ועל החופש שהוא נתן לי. 5 00:00:09,245 --> 00:00:11,882 התחלתי להשתמש בכיסא-גלגלים לפני 16 שנה 6 00:00:11,882 --> 00:00:14,016 כשמחלה ממושכת 7 00:00:14,016 --> 00:00:17,602 שינתה את אופן הגישה שלי לעולם. 8 00:00:17,602 --> 00:00:19,979 כשהתחלתי להשתמש בכיסא הגלגלים, 9 00:00:19,979 --> 00:00:22,564 זה היה חופש חדש ועצום. 10 00:00:22,564 --> 00:00:25,650 כבר ראיתי שחיי חומקים ממני ונעשים מוגבלים. 11 00:00:25,650 --> 00:00:28,220 זה היה כמו לקבל צעצוע גדול וחדש. 12 00:00:28,220 --> 00:00:32,250 יכולתי להסתחרר בו ולחוש שוב את הרוח על פני. 13 00:00:32,250 --> 00:00:35,758 היה מלהיב להיות סתם בחוץ, ברחוב. 14 00:00:35,758 --> 00:00:40,160 אבל למרות שנהניתי מהשמחה והחופש החדשים האלה, 15 00:00:40,160 --> 00:00:43,712 התגובה של האנשים כלפי השתנתה לגמרי. 16 00:00:43,712 --> 00:00:46,192 זה היה כאילו הם כבר לא רואים אותי, 17 00:00:46,192 --> 00:00:50,191 כאילו ירדה עלי גלימת היעלמות. 18 00:00:50,191 --> 00:00:53,412 הם כאילו ראו אותי לפי הנחות היסוד שלהם 19 00:00:53,412 --> 00:00:57,640 מבחינת ההרגשה להיות בכיסא-גלגלים. 20 00:00:57,640 --> 00:01:02,552 כששאלתי אנשים על האסוציאציות שלהם לגבי כיסא-גלגלים, 21 00:01:02,552 --> 00:01:06,106 הם השתמשו במלים כמו "מוגבלות", "פחד", 22 00:01:06,106 --> 00:01:09,131 "רחמים" ו"נכות". 23 00:01:09,131 --> 00:01:13,900 הבנתי שמאז ומתמיד הפנמתי את התגובות האלה 24 00:01:13,900 --> 00:01:17,437 ושזה שינה אותי ברמה עמוקה ביותר. 25 00:01:17,437 --> 00:01:21,627 חלק ממני הפך לזר לי. 26 00:01:21,627 --> 00:01:25,212 ראיתי את עצמי לא מנקודת מבטי, 27 00:01:25,212 --> 00:01:29,374 אלא בבירור ובהתמדה מנקודת המבט 28 00:01:29,374 --> 00:01:32,271 של תגובתם של אחרים אלי. 29 00:01:32,271 --> 00:01:37,396 ולכן היה לי ברור שעלי לכתוב סיפורים משלי 30 00:01:37,396 --> 00:01:39,635 אודות החוויה הזו, 31 00:01:39,635 --> 00:01:42,411 נרטיבים חדשים שישיבו לי את זהותי. 32 00:01:42,411 --> 00:01:45,515 [למצוא חופש: דרך כתיבת סיפורינו-אנו, אנחנו לומדים לקחת את כתבי-חיינו באותה רצינות כמו נרטיבים 'רשמיים'. - דייוויס 2009, TEDxWomen] 33 00:01:45,515 --> 00:01:47,593 התחלתי ליצור יצירת-אמנות 34 00:01:47,593 --> 00:01:50,409 שמטרתה למסור משהו 35 00:01:50,409 --> 00:01:55,527 אודות החדווה והחופש שחשתי בעת השימוש בכיסא-גלגלים -- 36 00:01:55,527 --> 00:02:00,141 כיסא חשמלי/כיסא-כוח -- כדי לשאת ולתת עם העולם. 37 00:02:00,141 --> 00:02:06,726 עבדתי על המרת אותן תגובות שהפנמתי, 38 00:02:06,726 --> 00:02:10,521 אותם מושגי-יסוד שעיצבו במידה כה רבה 39 00:02:10,521 --> 00:02:13,702 את זהותי כשהתחלתי להשתמש בכיסא-גלגלים, 40 00:02:13,702 --> 00:02:17,466 ע"י יצירת דימויים לא-צפויים. 41 00:02:17,466 --> 00:02:23,687 כיסא הגלגלים הפך לנושא לציור ולמשחק. 42 00:02:23,687 --> 00:02:25,728 כשהתחלתי להותיר עקבות, פשוטו כמשמעו, 43 00:02:25,728 --> 00:02:29,294 לחדוותי ולחירותי, 44 00:02:29,294 --> 00:02:31,242 היה מרגש לראות 45 00:02:31,242 --> 00:02:35,744 את תגובותיהם המתעניינות והמופתעות של האנשים. 46 00:02:35,744 --> 00:02:38,633 נראה שזה עורר נקודות-מבט חדשות, 47 00:02:38,633 --> 00:02:41,528 וזה תרם לשינוי של תבניות-חשיבה. 48 00:02:41,528 --> 00:02:43,602 זה הוכיח שעיסוק באמנות 49 00:02:43,602 --> 00:02:45,945 יכול לעצב מחדש זהות 50 00:02:45,945 --> 00:02:50,729 ולהמיר מושגי-יסוד דרך מבט מחודש על המוכר. 51 00:02:50,729 --> 00:02:54,642 אז כשהתחלתי לצלול, ב-2005, 52 00:02:54,642 --> 00:02:58,168 תפשתי שציוד הצלילה מרחיב את תחום הפעילות 53 00:02:58,168 --> 00:03:00,827 ממש כמו כיסא-גלגלים, 54 00:03:00,827 --> 00:03:03,419 אבל האסוציאציות שמעלה ציוד צלילה 55 00:03:03,419 --> 00:03:06,019 הן של ריגוש והרפתקה, 56 00:03:06,019 --> 00:03:09,843 בשונה לגמרי מהתגובות כלפי כיסא-גלגלים. 57 00:03:09,843 --> 00:03:12,987 אז חשבתי לעצמי, "מעניין מה יקרה 58 00:03:12,987 --> 00:03:17,299 אם אחבר בין השניים" [צחוק] [מחיאות כפיים] 59 00:03:17,299 --> 00:03:21,491 וכיסא הגלגלים התת-מימי שנולד מכך 60 00:03:21,491 --> 00:03:24,198 לקח אותי למסע מופלא ביותר 61 00:03:24,198 --> 00:03:26,467 לאורך 7 השנים האחרונות. 62 00:03:26,467 --> 00:03:29,955 וכדי לתת לכם מושג איך זה, 63 00:03:29,955 --> 00:03:32,841 אני רוצה לשתף אתכם באחת התוצאות 64 00:03:32,841 --> 00:03:34,937 של יצירת החזיון הזה, 65 00:03:34,937 --> 00:03:38,738 ולהראות לכם לאיזה מסע מופלא זה לקח אותי. 66 00:03:38,738 --> 00:03:47,578 [מוסיקה] 67 00:07:08,435 --> 00:07:15,236 [מחיאות כפיים] 68 00:07:15,236 --> 00:07:18,215 זו חוויה מדהימה ביותר, 69 00:07:18,215 --> 00:07:21,856 יותר מרוב הדברים שחוויתי בימי חיי. 70 00:07:21,856 --> 00:07:24,953 היה לי חופש תנועה, פשוטו כמשמעו, 71 00:07:24,953 --> 00:07:27,592 במרחב של 360 מעלות 72 00:07:27,592 --> 00:07:31,352 ותחושת אקסטזה של חדווה וחופש. 73 00:07:31,352 --> 00:07:33,969 ומשהו לא-צפוי עד להפתיע 74 00:07:33,969 --> 00:07:38,159 הוא שנראה שאנשים אחרים רואים וחשים זאת גם הם. 75 00:07:38,159 --> 00:07:40,537 עיניהן ממש מוארות, 76 00:07:40,537 --> 00:07:43,791 והם אומרים דברים כמו, "גם אני רוצה כזה," 77 00:07:43,791 --> 00:07:47,473 או, "אם את יכולה לעשות את זה, אני יכול לעשות הכל." 78 00:07:47,473 --> 00:07:51,095 ונראה לי שזה בגלל שבאותו רגע 79 00:07:51,095 --> 00:07:53,648 שהם רואים עצם מסוים 80 00:07:53,648 --> 00:07:55,559 מבלי שיש להם מסגרת התייחסות עבורו, 81 00:07:55,559 --> 00:07:58,359 ולכן זה חורג ממסגרות ההתייחסות 82 00:07:58,359 --> 00:08:00,104 שיש להם עבור כיסא הגלגלים, 83 00:08:00,104 --> 00:08:03,136 וזה מאלץ אותם לחשוב בדרך חדשה לגמרי. 84 00:08:03,136 --> 00:08:07,480 לדעתי, אותו רגע של חשיבה חדשה לגמרי 85 00:08:07,480 --> 00:08:09,978 יוצר אולי חופש 86 00:08:09,978 --> 00:08:14,004 שמתפשט ומגיע עד חייהם של אנשים אחרים. 87 00:08:14,004 --> 00:08:17,196 מבחינתי זה אומר שהם רואים 88 00:08:17,196 --> 00:08:19,546 את ערכו של השוני, 89 00:08:19,546 --> 00:08:21,466 את השמחה שזה מביא 90 00:08:21,466 --> 00:08:25,286 במקום להישאר ממוקדים באובדן או במגבלה, 91 00:08:25,286 --> 00:08:29,690 אנו רואים ומגלים את העוצמה והשמחה 92 00:08:29,690 --> 00:08:34,097 שטמונים בראיית העולם מנקודות-מבט חדשות ומלהיבות. 93 00:08:34,097 --> 00:08:35,796 עבורי, כיסא הגלגלים הופך 94 00:08:35,796 --> 00:08:38,141 לאמצעי של שינוי. 95 00:08:38,141 --> 00:08:41,921 למעשה, אני מכנה כעת את כיסא הגלגלים התת-מימי "שער", 96 00:08:41,921 --> 00:08:44,125 כי הוא ממש הדף והעביר אותי 97 00:08:44,125 --> 00:08:46,003 למצב הוויה חדש, 98 00:08:46,003 --> 00:08:49,737 למימדים חדשים ולרמה חדשה של מודעות. 99 00:08:49,737 --> 00:08:51,282 ודבר נוסף: 100 00:08:51,282 --> 00:08:53,754 מכיוון שאיש לא ראה או שמע 101 00:08:53,754 --> 00:08:56,249 על כיסא-גלגלים תת-מימי עד עתה, 102 00:08:56,249 --> 00:08:59,092 ויצירת החזיון הזה היא יצירה 103 00:08:59,092 --> 00:09:01,929 של צורות ראיה, הוויה וידיעה חדשות, 104 00:09:01,929 --> 00:09:04,877 יש לכם כעת המושג הזה בראש. 105 00:09:04,877 --> 00:09:08,676 וכעת גם אתם מהווים חלק מיצירת האמנות הזו. 106 00:09:08,676 --> 00:09:16,198 [מחיאות כפיים]