ניקול פריס: TEDYouth, תעשו קצת רעש!

(ביטבוקסינג)

TEDYouth, תעשו קצת --

(ביטבוקסינג)

(ביטבוקסינג מסתיים)

האם אתם מוכנים?

(תשואות ומחיאות כפיים)

האם אתם מוכנים?

אד קייג': יה, יה , יה!

(ביטבוקסינג)

(צחוק)

אק: כולכם אוהבים את זה?
תנו לי להראות לכם איך הייתי עושה את זה --

נפ: הבנת את זה אבא, קדימה.

אק: ... כשגדלתי בשנות ה 90.

(ביטבוקסינג)

(ביטבוקסינג מסתיים)

(צחוק)

(ביטבוקסינג)

נפ: אבא, אבא, אבא, אבא, אבא,

חכה רגע, חכה רגע, חכה רגע, חכה רגע!

או אלוהים.

אוקיי, הוא מנסה להלחם בי.

תחזיקו, ממש עכשיו, תחזיקו.

האם אתה זוכר שהיית
מרדים אותי עם ביטבוקסינג?

אק: כן, כן, אני זוכר.

זה כשהיא היתה תינוקת קטנה.

היינו עושים משהו כזה.

(ביטבוקסינג)

מפ: אני זוכרת את זה.

(ביטבוקסינג)

נפ: בסדר, אבא, אבא, אבא, תרגע, תרגע.

רגע, רגע, רגע,.

אק: אתם תזכרו את הסרטון.

זה כמו תשלום חזרה או משהו

עבור 50 מליון אנשים שקראו לי הלוזר.

נפ: רגע, רגע.

אבל הרבה אנשים שם
לא באמת יודעים מה זה ביטבוקסינג,

מאיפה זה התחיל.

אק: נכון, נכון.

נפ: מאיפה זה הגיע.

אז למה לא תיתן להם מעט הסטוריה --

ממש מעט -- מעט הסטוריה
מהמקום ממנו זה הגיע.

אק: ביטבוקס התחיל פה בניו יורק.

(תשואות)

זה נכון, זה נכון. ניו יורק, ניו יורק!

כולם כאילו, "יה!"

ובכן, אנחנו מסנט לואיס.

(צחוק)

נפ: עכשיו כולכם יכולים להוריד את הידיים.

(צחוק)

אק: אבל ביטבוקס התחיל פה בניו יורק.

מה שיהיה לכם זה את זה,
כשהייתם הולכים למסיבות,

היה לכם את ה DJ והיה לכם את הראפר.

אבל בגלל שאין לי חשמל שיוצא ממני,

היינו חייבים לדמות מה שהקצבים היו עושים.

אז כשהייתם רואים ביטבוקסר,

הייתם רואים אותנו בצד.

אז הייתם רואים את הראפר,
וכשהראפר היה מתחיל לעשות ראפ,

היינו עושים מקצב בסיסי,

מפני שבזמנו הקצבים היו פשוטים --

(ביטבוקסינג)

או --

(ביטבוקסינג)

אלה היו קצבים פשוטים.

אבל עכשיו, יש לכם אנשים
שרוצים לעשות כל מדי דברים

עם הקצבים שלהם עכשיו,

והם רוצים להשפיל את אביהם,

שזה לא נכון כשאתם רוצים להשפיל את האדם

שטיפל בכם, שילם על כל
הלימודים שלכם, (ניקול צוחקת)

בעיקר כשיש לכם 50 מליון אנשים

שפשוט מסתובבים וקוראים לכם "לוזר."

ובכן, אני לוקח את זה ללב.

אבל עכשיו אנחנו עושים משהו שונה בבית שלנו,

אז יש לנו סשנים של ג'אם,

וסשניי הג'אם שלנו כוללים אותנו
עושים ג'אם בכנסיה.

אתם יודעים, בכנסיה, אנחנו נביט אחד בשני,

(ביטבוקסינג)

(צחוק)

ונשלח טקסט של המקצב אחד לשני.

או שנהיה במטבח נבשל,

טיולים בדרך, שדות תעופה.

נפ: לעמוד ממש פה בפינה,
"אה, אבא -- תקשיב לזה."

(ביטבוקסינג)

לא, אני צוחקת. אבל אתם יודעים מה?

אנחנו מדברים על סשן הג'אם הזה והכל.

אק: כן.

נפ: למה שלא ניתן להם הצצה קטנה,
רק מעט מסשני הג'אם שלנו?

נפ: כולכם רוצים לשמוע קצת ג'אם?
אק: כולכם מוכנים לסשן ג'אם?

(תרועות)

נפ: מצטערת? אני לא יכולה לשמוע אתכם.

(תשואות)

כן! תבעט בזה, אבא!

(ביטבוקסינג)

(מחיאות כפיים)

(ביטבוקסינג)

(ביטבוקסינג מסתיים)

(מחיאות כפיים)

נפ: אני מתכוננת להתחיל!

אק: כולכם מוכנים?
כולם לעמוד! קדימה, כולם לעמוד!

קדימה לעמוד! קדימה, להתמתח!

(ביטבוקסינג)

(ביטבוקסינג מסתיים)

נפ: זהו זה.

(תשואות ומחיאות כפיים)

תודה לכם! תעשו קצת רעש!

אג: תודה לכם, כולכם!

נפ: תעשו קצת רעש! תעשו קצת רעש!

תודה לכם!