WEBVTT

00:00:01.333 --> 00:00:04.786
אני די בטוחה שאני לא היחידה בחדר הזה

00:00:04.810 --> 00:00:09.522
שבשלב מסוים מצאה את עצמה
מסתכלת לעבר הכוכבים

00:00:09.546 --> 00:00:12.180
ותהתה, אתם יודעים, "האם אנחנו כל מה שיש?"

00:00:12.204 --> 00:00:16.005
או האם יש שם בחוץ כוכבי לכת חיים
כמו שלנו?"

00:00:17.014 --> 00:00:20.521
אני מניחה שייתכן שאני היחידה

00:00:20.545 --> 00:00:22.816
שאובססיבית מספיק לגבי השאלה הזו

00:00:22.840 --> 00:00:24.458
כדי להפוך אותה לקריירה שלי.

00:00:24.482 --> 00:00:26.482
אבל בואו נמשיך.

NOTE Paragraph

00:00:26.506 --> 00:00:29.617
איך אפשר להגיע לשאלה הזו?

00:00:29.641 --> 00:00:32.008
ובכן, אני טוענת שהדבר הראשון לעשות

00:00:32.032 --> 00:00:37.450
הוא להפנות עינינו מהשמיים
לכוכב-הלכת שלנו, כדור הארץ.

00:00:38.173 --> 00:00:42.380
ולחשוב על איזה מזל היה לכדור הארץ

00:00:42.404 --> 00:00:44.626
להיות כוכב-לכת חי כמו מה שהוא עכשיו.

00:00:44.650 --> 00:00:46.895
ובכן, לפחות זה היה חייב
להיות בר מזל במקצת.

00:00:46.919 --> 00:00:49.427
אם כדור הארץ היה יושב יותר קרוב לשמש

00:00:49.451 --> 00:00:51.458
או קצת יותר רחוק,

00:00:51.482 --> 00:00:55.998
כל המים שהיו לנו היו מתאדים או קופאים.

00:00:56.022 --> 00:01:00.083
ואני מתכוונת, זה לא נתון
שבכוכב לכת יש מים.

00:01:00.107 --> 00:01:03.725
אז אם הינו בכוכב-לכת יבש,

00:01:03.749 --> 00:01:06.083
לא היו בו הרבה חיים.

00:01:06.107 --> 00:01:09.664
ואפילו אם היו לנו כל המים שיש לנו היום,

00:01:09.688 --> 00:01:11.934
אם המים האלה לא היו בליווי

00:01:11.958 --> 00:01:15.069
הסוג הנכון של הכימיקלים ליצור חיים,

00:01:15.093 --> 00:01:18.012
היו לנו כוכב-לכת רטוב אך מת באותה מידה.

00:01:18.323 --> 00:01:20.577
אז יש הרבה דברים שיכולים להשתבש,

00:01:20.601 --> 00:01:23.522
מה הסיכויים שהם יסתדרו?

00:01:23.546 --> 00:01:25.983
מה הסיכויים שפלנטה נוצרת

00:01:26.007 --> 00:01:28.657
עם לפחות המרכיבים הבסיסיים שנדרשו

00:01:28.681 --> 00:01:31.281
לקיום של מקור החיים.

NOTE Paragraph

00:01:32.515 --> 00:01:35.166
אז בואו נחקור את זה ביחד.

00:01:35.190 --> 00:01:37.237
אם יהיה לכם כוכב-לכת חי,

00:01:37.261 --> 00:01:40.667
הדבר הראשון שתצטרכו

00:01:40.691 --> 00:01:42.483
הוא כוכב-לכת.

NOTE Paragraph

00:01:42.507 --> 00:01:43.508
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:43.532 --> 00:01:45.656
אבל לא כל כוכב-לכת מתאים.

00:01:45.680 --> 00:01:49.458
ייתכן שתצטרכו כוכב-לכת
מאוד ספציפי ודמוי ארץ.

00:01:49.482 --> 00:01:50.974
כוכב-לכת סלעי.

00:01:50.998 --> 00:01:53.106
כך תוכלו לקבל אוקיינוסים ואדמה.

00:01:53.130 --> 00:01:57.362
והוא נמצא לא קרוב מדי
וגם לא רחוק מדי מהכוכב,

00:01:57.386 --> 00:01:59.838
אלא בדיוק בטמפרטורה הנכונה.

00:01:59.862 --> 00:02:03.157
וזה בדיוק מתאים למים נוזליים.

NOTE Paragraph

00:02:03.181 --> 00:02:06.276
כמה מכוכבי-הלכת האלה יש בגלקסיה שלנו?

00:02:06.800 --> 00:02:10.268
ובכן, אחת מהתגליות הגדולות בעשור האחרון

00:02:10.292 --> 00:02:12.772
זה שכוכבי-לכת נפוצים להפליא.

00:02:13.212 --> 00:02:16.212
כמעט לכל כוכב יש כוכב-לכת סביבו.

00:02:16.236 --> 00:02:17.649
לחלק יש הרבה.

00:02:17.673 --> 00:02:20.562
ובקרב כוכבי-הלכת האלה,

00:02:20.586 --> 00:02:24.426
סדר גודל של כמה אחוזים
דומים מספיק לכדור הארץ

00:02:24.450 --> 00:02:28.006
כדי שנחשיב אותם ככוכבי-לכת
דמויי כדור הארץ באופן פוטנציאלי.

00:02:28.030 --> 00:02:31.665
בעצם זה לא כל כך קשה 
שיש לנו הסוג הנכון של כוכב-לכת

00:02:31.689 --> 00:02:35.927
כשאנחנו מתחשבים בעובדה
שיש בערך 100 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו.

00:02:35.951 --> 00:02:40.046
אז זה נותן לכם 
בערך מיליארד כוכבי-לכת פוטנציאליים לחיים.

NOTE Paragraph

00:02:40.427 --> 00:02:43.013
אבל זה לא מספיק רק להיות בטמפרטורה הנכונה

00:02:43.037 --> 00:02:44.847
או שיהיה לכם ההרכב הכולל הנכון.

00:02:44.871 --> 00:02:47.138
אתם גם צריכים את הכימיקלים הנכונים.

00:02:47.553 --> 00:02:51.768
ומה המרכיב השני והחשוב 
ליצור כוכב-לכת חי --

00:02:51.792 --> 00:02:54.720
אני חושב שזה די אינטואיטיבי --

00:02:54.744 --> 00:02:56.331
הוא מים.

00:02:56.355 --> 00:03:01.498
אחרי הכל, אכן הגדרנו את כוכב-הלכת שלנו
כחי בפוטנציה

00:03:01.522 --> 00:03:04.202
אם היתה לו הטמפרטורה הנכונה
לשמור על המים הנוזליים.

00:03:04.838 --> 00:03:08.409
ואני מתכוונת, פה בכדור הארץ,
חיים מבוססים על מים.

00:03:08.711 --> 00:03:10.005
אבל באופן יותר כללי,

00:03:10.029 --> 00:03:14.283
מים פשוט טובים
כמקום המפגש לכמיקלים.

00:03:14.307 --> 00:03:16.307
הם נוזל מאוד מיוחד.

00:03:16.331 --> 00:03:19.911
אז זה המרכיב השני הבסיסי שלנו.

NOTE Paragraph

00:03:20.276 --> 00:03:22.208
עכשיו המרכיב השלישי,
אני חושבת,

00:03:22.232 --> 00:03:24.847
הוא בוודאי קצת יותר מפתיע.

00:03:24.871 --> 00:03:27.656
אני מתכוונת, שאנחנו צריכים
קצת חומרים אוגרניים בפנים,

00:03:27.680 --> 00:03:29.814
מאחר שחושבים על החיים האורגניים.

00:03:30.188 --> 00:03:31.902
אבל המולקולה האורגנית

00:03:31.926 --> 00:03:35.705
שנראה שבמרכז הרשתות הכימיות

00:03:35.729 --> 00:03:40.155
שיכולות ליצור ביו-מולקולות
היא מימן ציאנידי.

00:03:40.481 --> 00:03:43.814
אז לאלה מכם שיודעים איך המולקולה הזו,

00:03:43.838 --> 00:03:47.219
היא משהו שזה רעיון טוב להתרחק ממנה.

00:03:47.776 --> 00:03:48.927
אבל מסתבר

00:03:48.951 --> 00:03:52.117
שמה שממש ממש רע לצורות חיים מתקדמת.

00:03:52.141 --> 00:03:53.799
כמוכם,

00:03:53.823 --> 00:03:57.307
זה ממש ממש טוב להתחיל עם כימיה

00:03:57.331 --> 00:04:00.616
הכימיה הנכונה שיכולה להוביל למקורות חיים.

NOTE Paragraph

00:04:01.180 --> 00:04:03.983
אז עכשיו יש לנו שלושה מרכיבים
שאנחנו צריכים,

00:04:04.007 --> 00:04:06.007
כידוע לכם, כוכב-הלכת הממוזג,

00:04:06.031 --> 00:04:08.579
מים ומימן ציאנידי.

00:04:08.603 --> 00:04:11.372
אז באיזו תדירות שלושת האלה יצטרפו ביחד?

00:04:11.396 --> 00:04:14.045
לכמה כוכבי-לכת ממוזגים שמה בחוץ

00:04:14.069 --> 00:04:16.536
יש מים ומימן ציאנידי?

00:04:17.030 --> 00:04:18.688
ובכן, בעולם אידאלי,

00:04:18.712 --> 00:04:24.688
היינו מפנים אחד מהטלסקופים שלנו
לעבר אחד מכוכבי הלכת האלה

00:04:24.712 --> 00:04:26.275
ובודקים בעצמנו.

00:04:26.299 --> 00:04:29.933
פשוט שואלים, "יש מים ומימן ציאנידי
בכוכבי-הלכת האלה?"

00:04:30.529 --> 00:04:36.663
למרבה הצער, עוד אין לנו
טלסקופים גדולים מספיק לעשות זה.

00:04:36.687 --> 00:04:40.569
אנחנו יכולים לזהות את המולקולות
באטמוספרות של כמה כוכבי-לכת.

00:04:40.593 --> 00:04:42.196
אבל אלה כוכבי-הלכת הגדולים

00:04:42.220 --> 00:04:44.680
שבדרך כלל נמצאים די קרוב לכוכב שלהם,

00:04:44.704 --> 00:04:47.490
אין דבר כזה, כידוע לכם,
כוכבי-לכת בדיוק-מתאימים

00:04:47.514 --> 00:04:48.980
שעליהם אנחנו מדברים פה,

00:04:49.004 --> 00:04:51.196
שהרבה יותר קטנים ורחוקים.

NOTE Paragraph

00:04:51.530 --> 00:04:53.704
אז חייבים לחפש דרך אחרת.

00:04:53.728 --> 00:04:58.662
והדרך הנוספת ששקלנו ואז מימשנו

00:04:58.686 --> 00:05:01.305
היא במקום לחפש את המולקולות האלו

00:05:01.329 --> 00:05:03.519
בכוכבי-הלכת כשהם קיימים,

00:05:03.543 --> 00:05:07.283
לחפש אותם בחומר שיוצר כוכבי-לכת חדשים.

00:05:07.307 --> 00:05:11.752
אז כוכבי-לכת נצורים בדיסקות של אבק וגז
סביב כוכבים צעירים.

00:05:11.776 --> 00:05:15.895
והדיסקות האלו מקבלות את החומר שלהן
מהתווך בין-כוכבי.

00:05:15.919 --> 00:05:18.633
מסתבר שהמרחב הריק שאתם רואים בין כוכבים,

00:05:18.657 --> 00:05:22.391
כשמסתכלים לעברם
ושואלים את השאלות הקיומיות,

00:05:22.415 --> 00:05:24.590
הוא לא ריק כמו שהוא נראה,

00:05:24.614 --> 00:05:26.574
אלא למעשה מלא גז ואבק,

00:05:26.598 --> 00:05:28.844
אשר יכולים, אתם יודעים, להתחבר בעננים,

00:05:28.868 --> 00:05:32.223
ואז להתמוטט כדי ליצור את הדיסקות,
כוכבים וכוכבי-לכת.

NOTE Paragraph

00:05:32.967 --> 00:05:37.538
ואחד מהדברים שאנחנו תמיד רואים
כשאכן מסתכלים בעננים האלה

00:05:37.562 --> 00:05:38.967
הוא מים.

00:05:38.991 --> 00:05:41.665
ובכן, אני חושבת שיש לנו נטייה לחשוב על מים

00:05:41.689 --> 00:05:44.289
כמשהו שמיוחד לנו.

00:05:44.852 --> 00:05:48.661
מים היא אחד המולקולות הכי שופעות ביקום

00:05:48.685 --> 00:05:50.410
גם בעננים האלה,

00:05:50.434 --> 00:05:52.901
ענני יצירת כוכבים וכוכבי-לכת האלה.

00:05:53.661 --> 00:05:54.815
ולא רק זה --

00:05:54.839 --> 00:05:56.815
מים היא גם מולקולה די חסונה:

00:05:56.839 --> 00:05:59.236
למעשה לא כל כך קל להשמיד.

00:05:59.260 --> 00:06:02.339
הרבה מהמים האלה שבחלל הבין-כוכבי

00:06:02.363 --> 00:06:07.950
ישרדו את המסע המתמוטט שדי מסוכן

00:06:07.974 --> 00:06:10.156
מעננים לדיסקה, לכוכבי-לכת.

00:06:10.967 --> 00:06:13.046
אז מים בסדר.

00:06:13.070 --> 00:06:15.927
המרכיב השני הזה לא יהיה בעיה.

00:06:15.951 --> 00:06:20.173
רוב כוכבי-הלכת יווצרו עם גישה מסוימת למים.

NOTE Paragraph

00:06:21.125 --> 00:06:23.458
אז מה לגבי מימן ציאנידי?

00:06:23.482 --> 00:06:27.990
ובכן, אנחנו גם רואים ציאנידיים
ומולקולות אורגניות דומות אחרות

00:06:28.014 --> 00:06:30.601
בתוך העננים הבין-כוכביים האלה

00:06:30.625 --> 00:06:35.910
אבל פה, אנחנו פחות בטוחים
לגבי מולקולות ששורדות

00:06:35.934 --> 00:06:37.942
ובאות מהעננים לדיסקה.

00:06:37.966 --> 00:06:40.633
אלו פשוט קצת יותר עדינות,
קצת יותר שבריריות.

00:06:40.657 --> 00:06:43.992
אז אם נדע שהמימן הציאנידי הזה

00:06:44.016 --> 00:06:47.222
נמצא בקרבה ליצירת כוכבי-לכת חדשים,

00:06:47.246 --> 00:06:49.540
אנחנו ממש צריכים לראות אותו בדיסקה עצמה,

00:06:49.564 --> 00:06:51.794
בדיסקות יצירת כוכבי-הלכת האלו.

NOTE Paragraph

00:06:51.818 --> 00:06:54.260
לפני בערך עשור,

00:06:54.284 --> 00:06:59.522
הקמתי תכנית לחפש את המימן הציאנידי הזה

00:06:59.546 --> 00:07:02.722
ומולקולות אחרות 
בדיסקות יצירת כוכבי-הלכת האלו.

00:07:02.746 --> 00:07:05.983
וזה מה שמצאנו.

00:07:06.007 --> 00:07:08.928
אז חדשות טובות, בשש התמונות האלו,

00:07:08.952 --> 00:07:15.069
הפיקסלים הבהירים האלה מייצגים פליטות
שמקורן במימן ציאנידי

00:07:15.093 --> 00:07:18.577
בדיסקות יצירת כוכבי-לכת
במרחק של מאה שנות אור

00:07:18.601 --> 00:07:20.625
שהצליחו להגיע לטלסקופים שלנו,

00:07:20.649 --> 00:07:21.926
לגלאי,

00:07:21.950 --> 00:07:24.684
מה שמאפשר לנו לראות אותו כך.

00:07:25.228 --> 00:07:26.506
אז החדשות הטובות

00:07:26.530 --> 00:07:30.601
הן שאכן לדיסקות האלו
יש מימן ציאנידי בתוכן.

00:07:30.625 --> 00:07:34.024
המרכיב האחרון החמקמק יותר.

NOTE Paragraph

00:07:35.159 --> 00:07:40.215
עכשיו החדשות הרעות
הן שאנחנו לא יודעים איפה בתוך הדיסקה.

00:07:40.810 --> 00:07:42.207
אם אנחנו רואים את אלה,

00:07:42.231 --> 00:07:44.530
אני מתכוונת, אף אחד לא יכול לומר
שהן תמונות יפות,

00:07:44.554 --> 00:07:47.316
אפילו בזמן כשקיבלנו אותן.

00:07:47.340 --> 00:07:50.760
אתם רואים את הגודל בפיקסלים הוא גדול מדי

00:07:50.784 --> 00:07:53.911
ובעצם יותר גדול מהדיסקות האלו עצמן.

00:07:53.935 --> 00:07:55.391
אז כל אחד פיקסל כאן

00:07:55.415 --> 00:07:58.895
מייצג משהו שהרבה יותר גדול 
ממערכת השמש שלנו.

00:07:59.345 --> 00:08:01.276
וזה אומר

00:08:01.300 --> 00:08:05.410
שאנחנו לא יודעים מאיפה המימן הציאנידי
בתוך הדיסקה.

00:08:05.768 --> 00:08:06.998
וזו הבעיה,

00:08:07.022 --> 00:08:08.571
כי כוכבי-הלכת הממוזגים האלה,

00:08:08.595 --> 00:08:11.553
הם לא יכולים לגשת למימן ציאנידי בכל מקום,

00:08:11.577 --> 00:08:14.954
אלא זה חייב להיות קרוב למדי 
למקום בו הם נוצרים

00:08:14.978 --> 00:08:16.868
כדי לקבל את הגישה אליו.

NOTE Paragraph

00:08:16.892 --> 00:08:22.034
אז כדי להביא את זה לבית,
בואו נחשוב על דוגמה אנלוגית,

00:08:22.058 --> 00:08:25.280
שהיא של גידול ברושים בארצות הברית.

00:08:25.661 --> 00:08:27.371
אז בואו נגיד באופן היפותטי,

00:08:27.395 --> 00:08:29.166
שחזרתם מאירופה

00:08:29.190 --> 00:08:31.934
ושם ראיתם ברושים איטלקים יפים,

00:08:31.958 --> 00:08:34.371
ורציתם להבין, אתם יודעים,

00:08:34.395 --> 00:08:37.014
אם היגיוני לייבא אותם
לארצות הברית.

00:08:37.038 --> 00:08:38.672
אפשר לגדל פה?

00:08:38.696 --> 00:08:40.760
אז אתם מדברים עם מומחי הברוש,

00:08:40.784 --> 00:08:42.448
הם אומרים לכם שאכן יש

00:08:42.472 --> 00:08:46.410
איזור שלא חם מדי וגם לא קר מדי
ברחבי ארצות הברית

00:08:46.434 --> 00:08:47.974
ושם יכולים לגדל אותם.

00:08:47.998 --> 00:08:51.896
ואם יש לכם מפה טובה,
ברזולוציה גבוהה או תמונה כזאת,

00:08:51.920 --> 00:08:54.745
זה קל לראות 
שרצועת הברוש הזאת

00:08:54.769 --> 00:08:58.229
חופפת עם הרבה פיקסלים
של אדמות פוריות ירוקות.

00:08:58.753 --> 00:09:01.720
אפילו אם אני מתחילה להוריד קצת 
את איכות המפה,

00:09:01.744 --> 00:09:04.053
ולהתאים אותה לרזולוציה נמוכה יותר,

00:09:04.077 --> 00:09:05.409
עדיין אפשר להגיד

00:09:05.433 --> 00:09:09.027
שיהיה שם אדמה פורה 
שחופפת עם הרצועה הזאת.

00:09:09.466 --> 00:09:14.497
אבל מה לגבי אם כל ארצות הברית

00:09:14.521 --> 00:09:17.727
תשולב בפיקסל אחד?

00:09:17.751 --> 00:09:19.768
אם הרזולוציה נמוכה כל כך.

00:09:19.792 --> 00:09:21.085
מה תעשו עכשיו?

00:09:21.109 --> 00:09:26.231
איך יכולים לדעת אם נוכל לגדל
ברוש בארצות הברית?

00:09:26.538 --> 00:09:28.466
אז, התשובה היא שאתם לא יכולים.

00:09:28.490 --> 00:09:30.878
אני מתכוונת, בהחלט יש שם אדמות פוריות,

00:09:30.902 --> 00:09:33.656
אחרת לא היה גוון ירוק בפיקסל,

00:09:33.680 --> 00:09:35.649
אבל פשוט אין לדעת

00:09:35.673 --> 00:09:38.871
אם כל הירוק הזה במקום נכון.


NOTE Paragraph

00:09:38.895 --> 00:09:41.663
וזו בדיוק הבעיה שעמדו בפני

00:09:41.687 --> 00:09:44.879
עם תמונות של הדיסקות האלו בפיקסל בודד

00:09:44.903 --> 00:09:46.498
עם מימן ציאנידי.

00:09:46.522 --> 00:09:48.696
אז מה שאנחנו צריכים הוא משהו אנלוגי,

00:09:48.720 --> 00:09:51.791
לפחות התמונות האלו ברזולוציה נמוכה
שהראיתי לכם,

00:09:51.815 --> 00:09:56.664
כדי לדעת עם יש חפיפה 
בין המקום שהמימן הציאנידי נמצא,

00:09:56.688 --> 00:09:59.648
והמקום בו כוכבי-הלכת האלה יכולים
לגשת אליו כשהם נוצרים.

NOTE Paragraph

00:10:00.236 --> 00:10:03.439
אז מה שהגיע להציל, כמה שנים לפני,

00:10:03.463 --> 00:10:07.447
הוא הטלסקופ ALMA היפה,
המדהים והחדש הזה,

00:10:07.471 --> 00:10:10.328
המערך המילימטרי הגדול באטקמה

00:10:10.352 --> 00:10:11.552
בצפון צ'ילה.

00:10:11.900 --> 00:10:15.663
אז, ALMA הוא מדהים בהרבה דרכים שונות,

00:10:15.687 --> 00:10:18.171
אבל הדבר שאני רוצה להתרכז בו,

00:10:18.195 --> 00:10:22.116
הוא, כפי שאתם רואים,
אני קוראת לזה טלסקופ אחד,


00:10:22.140 --> 00:10:25.475
אבל בעצם אתם יכולים לראות
שיש הרבה צלחות בתמונה הזאת.

00:10:25.499 --> 00:10:30.126
וזה טלסקופ שכולל
66 צלחות בודדות

00:10:30.150 --> 00:10:31.750
שעובדות בהרמוניה.

00:10:32.483 --> 00:10:35.046
וזה אומר שיש לכם טלסקופ

00:10:35.070 --> 00:10:39.937
שבגודל של המרחק הארוך ביותר
שיכולים להפריד את הצלחות האלו

00:10:39.961 --> 00:10:41.278
אחת מהשניה.

00:10:41.302 --> 00:10:44.405
ובALMA יש כמה קילומטרים.

00:10:44.429 --> 00:10:47.897
אז יש לכם טלסקופ בגודל 
של יותר מקילומטר.

00:10:48.267 --> 00:10:50.140
וכשיש לכם טלסקופ כל כך גדול

00:10:50.164 --> 00:10:52.665
אתם יכולים להתקרב
לדברים ממש קטנים,

00:10:52.689 --> 00:10:57.561
כולל יצירת מפות של מימן ציאנידי
בדיסקות יצירת כוכב-הלכת האלו.

NOTE Paragraph

00:10:57.585 --> 00:11:00.410
אז כשALMA עלה לרשת כמה שנים לפני,

00:11:00.434 --> 00:11:04.507
זה היה הדבר הראשון שהצעתי להשתמש בו.

00:11:05.086 --> 00:11:09.022
ואיך מפה של מימן ציאנידי נראית בדיסקה?

00:11:09.046 --> 00:11:11.560
האם המימן הציאנידי במקום נכון?

00:11:11.584 --> 00:11:13.695
והתשובה היא כן,

00:11:13.719 --> 00:11:15.726
אז זאת המפה.

00:11:15.750 --> 00:11:19.694
אתם רואים פליטה של המימן הציאנידי
מתפשטת ברחבי הדיסקה.

00:11:19.718 --> 00:11:21.568
קודם כל, זה כמעט בכל מקום.

00:11:21.592 --> 00:11:23.155
שזה חדשות טובות,

00:11:23.179 --> 00:11:26.364
אבל יש לכם הרבה פליטת אור נוספת

00:11:26.388 --> 00:11:29.591
שבאה ממקום קרוב לכוכב
לעבר המרכז של הדיסקה.

00:11:29.965 --> 00:11:33.125
וזה בדיוק איפה שאנחנו רוצים לראות אותה.

00:11:33.149 --> 00:11:35.791
זה קרוב למקום שכוכבי-הלכת האלה נוצרים.

00:11:35.815 --> 00:11:39.601
וזה לא מה שאנחנו רואים
רק בכיוון לדיסקה אחת

00:11:39.625 --> 00:11:41.982
הנה עוד שלוש דוגמאות.

00:11:42.006 --> 00:11:44.089
אתם יכולים לראות שהם מראים אותו הדבר --

00:11:44.113 --> 00:11:46.577
הרבה פליטות מימן צאנידי בהירות

00:11:46.601 --> 00:11:48.926
באות ממקום קרוב למרכז של הכוכב.

NOTE Paragraph

00:11:49.228 --> 00:11:51.910
בגילוי מלא אנחנו לא תמיד רואים את זה.

00:11:51.934 --> 00:11:54.466
יש דיסקות שאנחנו רואים את ההפך,

00:11:54.490 --> 00:11:57.712
שיש למעשה חור בפליטה לכיוון המרכז.

00:11:57.736 --> 00:12:00.276
אז זה ההפך ממה שאנחנו רוצים לראות, נכון?

00:12:00.300 --> 00:12:02.458
זה לא המקום שיכולים לחקור

00:12:02.482 --> 00:12:06.490
אם יש מימן ציאנידי סביב המקום
שכוכבי הלכת האלה נוצרים.

00:12:06.514 --> 00:12:08.093
אבל ברוב המקרים,

00:12:08.117 --> 00:12:10.125
אנחנו לא רק מזהים מימן ציאנידי

00:12:10.149 --> 00:12:12.549
אלא מזהים אותו במקום הנכון.

NOTE Paragraph

00:12:13.038 --> 00:12:15.077
אז מה כל זה אומר?

00:12:15.101 --> 00:12:17.547
ובכן, סיפרתי לכם בהתחלה

00:12:17.571 --> 00:12:20.958
שיש לנו הרבה כוכבי-לכת ממוזגים

00:12:20.982 --> 00:12:22.887
אולי מיליארד או יותר מהם,

00:12:22.911 --> 00:12:25.433
שאולי התפתחו בהם חיים

00:12:25.457 --> 00:12:27.981
אם יש בהם את המרכיבים הנכונים.

00:12:28.005 --> 00:12:29.179
וגם הראיתי

00:12:29.203 --> 00:12:33.078
שאנחנו חושבים שהרבה פעמים
המרכיבים הנכונים כבר שן --

00:12:33.102 --> 00:12:35.281
יש לנו מים, יש לנו מימן ציאנידי,

00:12:35.305 --> 00:12:37.506
גם יהיו מולקולות אורגניות אחרות

00:12:37.530 --> 00:12:39.197
שבאות עם הציאנידיים.

00:12:39.879 --> 00:12:44.101
זה אומר שכוכבי-לכת 
עם מרכיבים בסיסים ביותר בשביל החיים

00:12:44.125 --> 00:12:47.148
עלולים להיות מאוד נפוצים בגלקסיה שלנו.

NOTE Paragraph

00:12:48.133 --> 00:12:50.688
ואם כל מה שצריך בשביל החיים להתפתח

00:12:50.712 --> 00:12:54.014
הוא שיהיו מרכיבים בסיסים זמינים,

00:12:54.038 --> 00:12:56.901
אמורים להיות הרבה כוכבי-לכת חיים שם.

00:12:57.400 --> 00:12:59.337
אבל כמובן זה "אם" גדול.

00:12:59.361 --> 00:13:02.313
ואני מציעה שהאתגר של העשורים הקרובים,

00:13:02.337 --> 00:13:04.821
שבשביל אסטרונומיה וכימיה,

00:13:04.845 --> 00:13:07.585
הוא פשוט להבין באיזו תדירות

00:13:07.609 --> 00:13:10.363
יהיה לנו כוכב-לכת שבאמת חי

00:13:10.387 --> 00:13:12.791
מאלה שחיים באופן פוטנציאלי.

NOTE Paragraph

00:13:12.815 --> 00:13:13.966
תודה.

NOTE Paragraph

00:13:13.990 --> 00:13:18.825
(מחיאות כפיים)