1 00:00:01,333 --> 00:00:04,786 אני די בטוחה שאני לא היחידה בחדר הזה 2 00:00:04,810 --> 00:00:09,522 שבשלב מסוים מצאה את עצמה מסתכלת לעבר הכוכבים 3 00:00:09,546 --> 00:00:12,180 ותהתה, אתם יודעים, "האם אנחנו כל מה שיש?" 4 00:00:12,204 --> 00:00:16,005 או האם יש שם בחוץ כוכבי לכת חיים כמו שלנו?" 5 00:00:17,014 --> 00:00:20,521 אני מניחה שייתכן שאני היחידה 6 00:00:20,545 --> 00:00:22,816 שאובססיבית מספיק לגבי השאלה הזו 7 00:00:22,840 --> 00:00:24,458 כדי להפוך אותה לקריירה שלי. 8 00:00:24,482 --> 00:00:26,482 אבל בואו נמשיך. 9 00:00:26,506 --> 00:00:29,617 איך אפשר להגיע לשאלה הזו? 10 00:00:29,641 --> 00:00:32,008 ובכן, אני טוענת שהדבר הראשון לעשות 11 00:00:32,032 --> 00:00:37,450 הוא להפנות עינינו מהשמיים לכוכב-הלכת שלנו, כדור הארץ. 12 00:00:38,173 --> 00:00:42,380 ולחשוב על איזה מזל היה לכדור הארץ 13 00:00:42,404 --> 00:00:44,626 להיות כוכב-לכת חי כמו מה שהוא עכשיו. 14 00:00:44,650 --> 00:00:46,895 ובכן, לפחות זה היה חייב להיות בר מזל במקצת. 15 00:00:46,919 --> 00:00:49,427 אם כדור הארץ היה יושב יותר קרוב לשמש 16 00:00:49,451 --> 00:00:51,458 או קצת יותר רחוק, 17 00:00:51,482 --> 00:00:55,998 כל המים שהיו לנו היו מתאדים או קופאים. 18 00:00:56,022 --> 00:01:00,083 ואני מתכוונת, זה לא נתון שבכוכב לכת יש מים. 19 00:01:00,107 --> 00:01:03,725 אז אם הינו בכוכב-לכת יבש, 20 00:01:03,749 --> 00:01:06,083 לא היו בו הרבה חיים. 21 00:01:06,107 --> 00:01:09,664 ואפילו אם היו לנו כל המים שיש לנו היום, 22 00:01:09,688 --> 00:01:11,934 אם המים האלה לא היו בליווי 23 00:01:11,958 --> 00:01:15,069 הסוג הנכון של הכימיקלים ליצור חיים, 24 00:01:15,093 --> 00:01:18,012 היו לנו כוכב-לכת רטוב אך מת באותה מידה. 25 00:01:18,323 --> 00:01:20,577 אז יש הרבה דברים שיכולים להשתבש, 26 00:01:20,601 --> 00:01:23,522 מה הסיכויים שהם יסתדרו? 27 00:01:23,546 --> 00:01:25,983 מה הסיכויים שפלנטה נוצרת 28 00:01:26,007 --> 00:01:28,657 עם לפחות המרכיבים הבסיסיים שנדרשו 29 00:01:28,681 --> 00:01:31,281 לקיום של מקור החיים. 30 00:01:32,515 --> 00:01:35,166 אז בואו נחקור את זה ביחד. 31 00:01:35,190 --> 00:01:37,237 אם יהיה לכם כוכב-לכת חי, 32 00:01:37,261 --> 00:01:40,667 הדבר הראשון שתצטרכו 33 00:01:40,691 --> 00:01:42,483 הוא כוכב-לכת. 34 00:01:42,507 --> 00:01:43,508 (צחוק) 35 00:01:43,532 --> 00:01:45,656 אבל לא כל כוכב-לכת מתאים. 36 00:01:45,680 --> 00:01:49,458 ייתכן שתצטרכו כוכב-לכת מאוד ספציפי ודמוי ארץ. 37 00:01:49,482 --> 00:01:50,974 כוכב-לכת סלעי. 38 00:01:50,998 --> 00:01:53,106 כך תוכלו לקבל אוקיינוסים ואדמה. 39 00:01:53,130 --> 00:01:57,362 והוא נמצא לא קרוב מדי וגם לא רחוק מדי מהכוכב, 40 00:01:57,386 --> 00:01:59,838 אלא בדיוק בטמפרטורה הנכונה. 41 00:01:59,862 --> 00:02:03,157 וזה בדיוק מתאים למים נוזליים. 42 00:02:03,181 --> 00:02:06,276 כמה מכוכבי-הלכת האלה יש בגלקסיה שלנו? 43 00:02:06,800 --> 00:02:10,268 ובכן, אחת מהתגליות הגדולות בעשור האחרון 44 00:02:10,292 --> 00:02:12,772 זה שכוכבי-לכת נפוצים להפליא. 45 00:02:13,212 --> 00:02:16,212 כמעט לכל כוכב יש כוכב-לכת סביבו. 46 00:02:16,236 --> 00:02:17,649 לחלק יש הרבה. 47 00:02:17,673 --> 00:02:20,562 ובקרב כוכבי-הלכת האלה, 48 00:02:20,586 --> 00:02:24,426 סדר גודל של כמה אחוזים דומים מספיק לכדור הארץ 49 00:02:24,450 --> 00:02:28,006 כדי שנחשיב אותם ככוכבי-לכת דמויי כדור הארץ באופן פוטנציאלי. 50 00:02:28,030 --> 00:02:31,665 בעצם זה לא כל כך קשה שיש לנו הסוג הנכון של כוכב-לכת 51 00:02:31,689 --> 00:02:35,927 כשאנחנו מתחשבים בעובדה שיש בערך 100 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו. 52 00:02:35,951 --> 00:02:40,046 אז זה נותן לכם בערך מיליארד כוכבי-לכת פוטנציאליים לחיים. 53 00:02:40,427 --> 00:02:43,013 אבל זה לא מספיק רק להיות בטמפרטורה הנכונה 54 00:02:43,037 --> 00:02:44,847 או שיהיה לכם ההרכב הכולל הנכון. 55 00:02:44,871 --> 00:02:47,138 אתם גם צריכים את הכימיקלים הנכונים. 56 00:02:47,553 --> 00:02:51,768 ומה המרכיב השני והחשוב ליצור כוכב-לכת חי -- 57 00:02:51,792 --> 00:02:54,720 אני חושב שזה די אינטואיטיבי -- 58 00:02:54,744 --> 00:02:56,331 הוא מים. 59 00:02:56,355 --> 00:03:01,498 אחרי הכל, אכן הגדרנו את כוכב-הלכת שלנו כחי בפוטנציה 60 00:03:01,522 --> 00:03:04,202 אם היתה לו הטמפרטורה הנכונה לשמור על המים הנוזליים. 61 00:03:04,838 --> 00:03:08,409 ואני מתכוונת, פה בכדור הארץ, חיים מבוססים על מים. 62 00:03:08,711 --> 00:03:10,005 אבל באופן יותר כללי, 63 00:03:10,029 --> 00:03:14,283 מים פשוט טובים כמקום המפגש לכמיקלים. 64 00:03:14,307 --> 00:03:16,307 הם נוזל מאוד מיוחד. 65 00:03:16,331 --> 00:03:19,911 אז זה המרכיב השני הבסיסי שלנו. 66 00:03:20,276 --> 00:03:22,208 עכשיו המרכיב השלישי, אני חושבת, 67 00:03:22,232 --> 00:03:24,847 הוא בוודאי קצת יותר מפתיע. 68 00:03:24,871 --> 00:03:27,656 אני מתכוונת, שאנחנו צריכים קצת חומרים אוגרניים בפנים, 69 00:03:27,680 --> 00:03:29,814 מאחר שחושבים על החיים האורגניים. 70 00:03:30,188 --> 00:03:31,902 אבל המולקולה האורגנית 71 00:03:31,926 --> 00:03:35,705 שנראה שבמרכז הרשתות הכימיות 72 00:03:35,729 --> 00:03:40,155 שיכולות ליצור ביו-מולקולות היא מימן ציאנידי. 73 00:03:40,481 --> 00:03:43,814 אז לאלה מכם שיודעים איך המולקולה הזו, 74 00:03:43,838 --> 00:03:47,219 היא משהו שזה רעיון טוב להתרחק ממנה. 75 00:03:47,776 --> 00:03:48,927 אבל מסתבר 76 00:03:48,951 --> 00:03:52,117 שמה שממש ממש רע לצורות חיים מתקדמת. 77 00:03:52,141 --> 00:03:53,799 כמוכם, 78 00:03:53,823 --> 00:03:57,307 זה ממש ממש טוב להתחיל עם כימיה 79 00:03:57,331 --> 00:04:00,616 הכימיה הנכונה שיכולה להוביל למקורות חיים. 80 00:04:01,180 --> 00:04:03,983 אז עכשיו יש לנו שלושה מרכיבים שאנחנו צריכים, 81 00:04:04,007 --> 00:04:06,007 כידוע לכם, כוכב-הלכת הממוזג, 82 00:04:06,031 --> 00:04:08,579 מים ומימן ציאנידי. 83 00:04:08,603 --> 00:04:11,372 אז באיזו תדירות שלושת האלה יצטרפו ביחד? 84 00:04:11,396 --> 00:04:14,045 לכמה כוכבי-לכת ממוזגים שמה בחוץ 85 00:04:14,069 --> 00:04:16,536 יש מים ומימן ציאנידי? 86 00:04:17,030 --> 00:04:18,688 ובכן, בעולם אידאלי, 87 00:04:18,712 --> 00:04:24,688 היינו מפנים אחד מהטלסקופים שלנו לעבר אחד מכוכבי הלכת האלה 88 00:04:24,712 --> 00:04:26,275 ובודקים בעצמנו. 89 00:04:26,299 --> 00:04:29,933 פשוט שואלים, "יש מים ומימן ציאנידי בכוכבי-הלכת האלה?" 90 00:04:30,529 --> 00:04:36,663 למרבה הצער, עוד אין לנו טלסקופים גדולים מספיק לעשות זה. 91 00:04:36,687 --> 00:04:40,569 אנחנו יכולים לזהות את המולקולות באטמוספרות של כמה כוכבי-לכת. 92 00:04:40,593 --> 00:04:42,196 אבל אלה כוכבי-הלכת הגדולים 93 00:04:42,220 --> 00:04:44,680 שבדרך כלל נמצאים די קרוב לכוכב שלהם, 94 00:04:44,704 --> 00:04:47,490 אין דבר כזה, כידוע לכם, כוכבי-לכת בדיוק-מתאימים 95 00:04:47,514 --> 00:04:48,980 שעליהם אנחנו מדברים פה, 96 00:04:49,004 --> 00:04:51,196 שהרבה יותר קטנים ורחוקים. 97 00:04:51,530 --> 00:04:53,704 אז חייבים לחפש דרך אחרת. 98 00:04:53,728 --> 00:04:58,662 והדרך הנוספת ששקלנו ואז מימשנו 99 00:04:58,686 --> 00:05:01,305 היא במקום לחפש את המולקולות האלו 100 00:05:01,329 --> 00:05:03,519 בכוכבי-הלכת כשהם קיימים, 101 00:05:03,543 --> 00:05:07,283 לחפש אותם בחומר שיוצר כוכבי-לכת חדשים. 102 00:05:07,307 --> 00:05:11,752 אז כוכבי-לכת נצורים בדיסקות של אבק וגז סביב כוכבים צעירים. 103 00:05:11,776 --> 00:05:15,895 והדיסקות האלו מקבלות את החומר שלהן מהתווך בין-כוכבי. 104 00:05:15,919 --> 00:05:18,633 מסתבר שהמרחב הריק שאתם רואים בין כוכבים, 105 00:05:18,657 --> 00:05:22,391 כשמסתכלים לעברם ושואלים את השאלות הקיומיות, 106 00:05:22,415 --> 00:05:24,590 הוא לא ריק כמו שהוא נראה, 107 00:05:24,614 --> 00:05:26,574 אלא למעשה מלא גז ואבק, 108 00:05:26,598 --> 00:05:28,844 אשר יכולים, אתם יודעים, להתחבר בעננים, 109 00:05:28,868 --> 00:05:32,223 ואז להתמוטט כדי ליצור את הדיסקות, כוכבים וכוכבי-לכת. 110 00:05:32,967 --> 00:05:37,538 ואחד מהדברים שאנחנו תמיד רואים כשאכן מסתכלים בעננים האלה 111 00:05:37,562 --> 00:05:38,967 הוא מים. 112 00:05:38,991 --> 00:05:41,665 ובכן, אני חושבת שיש לנו נטייה לחשוב על מים 113 00:05:41,689 --> 00:05:44,289 כמשהו שמיוחד לנו. 114 00:05:44,852 --> 00:05:48,661 מים היא אחד המולקולות הכי שופעות ביקום 115 00:05:48,685 --> 00:05:50,410 גם בעננים האלה, 116 00:05:50,434 --> 00:05:52,901 ענני יצירת כוכבים וכוכבי-לכת האלה. 117 00:05:53,661 --> 00:05:54,815 ולא רק זה -- 118 00:05:54,839 --> 00:05:56,815 מים היא גם מולקולה די חסונה: 119 00:05:56,839 --> 00:05:59,236 למעשה לא כל כך קל להשמיד. 120 00:05:59,260 --> 00:06:02,339 הרבה מהמים האלה שבחלל הבין-כוכבי 121 00:06:02,363 --> 00:06:07,950 ישרדו את המסע המתמוטט שדי מסוכן 122 00:06:07,974 --> 00:06:10,156 מעננים לדיסקה, לכוכבי-לכת. 123 00:06:10,967 --> 00:06:13,046 אז מים בסדר. 124 00:06:13,070 --> 00:06:15,927 המרכיב השני הזה לא יהיה בעיה. 125 00:06:15,951 --> 00:06:20,173 רוב כוכבי-הלכת יווצרו עם גישה מסוימת למים. 126 00:06:21,125 --> 00:06:23,458 אז מה לגבי מימן ציאנידי? 127 00:06:23,482 --> 00:06:27,990 ובכן, אנחנו גם רואים ציאנידיים ומולקולות אורגניות דומות אחרות 128 00:06:28,014 --> 00:06:30,601 בתוך העננים הבין-כוכביים האלה 129 00:06:30,625 --> 00:06:35,910 אבל פה, אנחנו פחות בטוחים לגבי מולקולות ששורדות 130 00:06:35,934 --> 00:06:37,942 ובאות מהעננים לדיסקה. 131 00:06:37,966 --> 00:06:40,633 אלו פשוט קצת יותר עדינות, קצת יותר שבריריות. 132 00:06:40,657 --> 00:06:43,992 אז אם נדע שהמימן הציאנידי הזה 133 00:06:44,016 --> 00:06:47,222 נמצא בקרבה ליצירת כוכבי-לכת חדשים, 134 00:06:47,246 --> 00:06:49,540 אנחנו ממש צריכים לראות אותו בדיסקה עצמה, 135 00:06:49,564 --> 00:06:51,794 בדיסקות יצירת כוכבי-הלכת האלו. 136 00:06:51,818 --> 00:06:54,260 לפני בערך עשור, 137 00:06:54,284 --> 00:06:59,522 הקמתי תכנית לחפש את המימן הציאנידי הזה 138 00:06:59,546 --> 00:07:02,722 ומולקולות אחרות בדיסקות יצירת כוכבי-הלכת האלו. 139 00:07:02,746 --> 00:07:05,983 וזה מה שמצאנו. 140 00:07:06,007 --> 00:07:08,928 אז חדשות טובות, בשש התמונות האלו, 141 00:07:08,952 --> 00:07:15,069 הפיקסלים הבהירים האלה מייצגים פליטות שמקורן במימן ציאנידי 142 00:07:15,093 --> 00:07:18,577 בדיסקות יצירת כוכבי-לכת במרחק של מאה שנות אור 143 00:07:18,601 --> 00:07:20,625 שהצליחו להגיע לטלסקופים שלנו, 144 00:07:20,649 --> 00:07:21,926 לגלאי, 145 00:07:21,950 --> 00:07:24,684 מה שמאפשר לנו לראות אותו כך. 146 00:07:25,228 --> 00:07:26,506 אז החדשות הטובות 147 00:07:26,530 --> 00:07:30,601 הן שאכן לדיסקות האלו יש מימן ציאנידי בתוכן. 148 00:07:30,625 --> 00:07:34,024 המרכיב האחרון החמקמק יותר. 149 00:07:35,159 --> 00:07:40,215 עכשיו החדשות הרעות הן שאנחנו לא יודעים איפה בתוך הדיסקה. 150 00:07:40,810 --> 00:07:42,207 אם אנחנו רואים את אלה, 151 00:07:42,231 --> 00:07:44,530 אני מתכוונת, אף אחד לא יכול לומר שהן תמונות יפות, 152 00:07:44,554 --> 00:07:47,316 אפילו בזמן כשקיבלנו אותן. 153 00:07:47,340 --> 00:07:50,760 אתם רואים את הגודל בפיקסלים הוא גדול מדי 154 00:07:50,784 --> 00:07:53,911 ובעצם יותר גדול מהדיסקות האלו עצמן. 155 00:07:53,935 --> 00:07:55,391 אז כל אחד פיקסל כאן 156 00:07:55,415 --> 00:07:58,895 מייצג משהו שהרבה יותר גדול ממערכת השמש שלנו. 157 00:07:59,345 --> 00:08:01,276 וזה אומר 158 00:08:01,300 --> 00:08:05,410 שאנחנו לא יודעים מאיפה המימן הציאנידי בתוך הדיסקה. 159 00:08:05,768 --> 00:08:06,998 וזו הבעיה, 160 00:08:07,022 --> 00:08:08,571 כי כוכבי-הלכת הממוזגים האלה, 161 00:08:08,595 --> 00:08:11,553 הם לא יכולים לגשת למימן ציאנידי בכל מקום, 162 00:08:11,577 --> 00:08:14,954 אלא זה חייב להיות קרוב למדי למקום בו הם נוצרים 163 00:08:14,978 --> 00:08:16,868 כדי לקבל את הגישה אליו. 164 00:08:16,892 --> 00:08:22,034 אז כדי להביא את זה לבית, בואו נחשוב על דוגמה אנלוגית, 165 00:08:22,058 --> 00:08:25,280 שהיא של גידול ברושים בארצות הברית. 166 00:08:25,661 --> 00:08:27,371 אז בואו נגיד באופן היפותטי, 167 00:08:27,395 --> 00:08:29,166 שחזרתם מאירופה 168 00:08:29,190 --> 00:08:31,934 ושם ראיתם ברושים איטלקים יפים, 169 00:08:31,958 --> 00:08:34,371 ורציתם להבין, אתם יודעים, 170 00:08:34,395 --> 00:08:37,014 אם היגיוני לייבא אותם לארצות הברית. 171 00:08:37,038 --> 00:08:38,672 אפשר לגדל פה? 172 00:08:38,696 --> 00:08:40,760 אז אתם מדברים עם מומחי הברוש, 173 00:08:40,784 --> 00:08:42,448 הם אומרים לכם שאכן יש 174 00:08:42,472 --> 00:08:46,410 איזור שלא חם מדי וגם לא קר מדי ברחבי ארצות הברית 175 00:08:46,434 --> 00:08:47,974 ושם יכולים לגדל אותם. 176 00:08:47,998 --> 00:08:51,896 ואם יש לכם מפה טובה, ברזולוציה גבוהה או תמונה כזאת, 177 00:08:51,920 --> 00:08:54,745 זה קל לראות שרצועת הברוש הזאת 178 00:08:54,769 --> 00:08:58,229 חופפת עם הרבה פיקסלים של אדמות פוריות ירוקות. 179 00:08:58,753 --> 00:09:01,720 אפילו אם אני מתחילה להוריד קצת את איכות המפה, 180 00:09:01,744 --> 00:09:04,053 ולהתאים אותה לרזולוציה נמוכה יותר, 181 00:09:04,077 --> 00:09:05,409 עדיין אפשר להגיד 182 00:09:05,433 --> 00:09:09,027 שיהיה שם אדמה פורה שחופפת עם הרצועה הזאת. 183 00:09:09,466 --> 00:09:14,497 אבל מה לגבי אם כל ארצות הברית 184 00:09:14,521 --> 00:09:17,727 תשולב בפיקסל אחד? 185 00:09:17,751 --> 00:09:19,768 אם הרזולוציה נמוכה כל כך. 186 00:09:19,792 --> 00:09:21,085 מה תעשו עכשיו? 187 00:09:21,109 --> 00:09:26,231 איך יכולים לדעת אם נוכל לגדל ברוש בארצות הברית? 188 00:09:26,538 --> 00:09:28,466 אז, התשובה היא שאתם לא יכולים. 189 00:09:28,490 --> 00:09:30,878 אני מתכוונת, בהחלט יש שם אדמות פוריות, 190 00:09:30,902 --> 00:09:33,656 אחרת לא היה גוון ירוק בפיקסל, 191 00:09:33,680 --> 00:09:35,649 אבל פשוט אין לדעת 192 00:09:35,673 --> 00:09:38,871 אם כל הירוק הזה במקום נכון. 193 00:09:38,895 --> 00:09:41,663 וזו בדיוק הבעיה שעמדו בפני 194 00:09:41,687 --> 00:09:44,879 עם תמונות של הדיסקות האלו בפיקסל בודד 195 00:09:44,903 --> 00:09:46,498 עם מימן ציאנידי. 196 00:09:46,522 --> 00:09:48,696 אז מה שאנחנו צריכים הוא משהו אנלוגי, 197 00:09:48,720 --> 00:09:51,791 לפחות התמונות האלו ברזולוציה נמוכה שהראיתי לכם, 198 00:09:51,815 --> 00:09:56,664 כדי לדעת עם יש חפיפה בין המקום שהמימן הציאנידי נמצא, 199 00:09:56,688 --> 00:09:59,648 והמקום בו כוכבי-הלכת האלה יכולים לגשת אליו כשהם נוצרים. 200 00:10:00,236 --> 00:10:03,439 אז מה שהגיע להציל, כמה שנים לפני, 201 00:10:03,463 --> 00:10:07,447 הוא הטלסקופ ALMA היפה, המדהים והחדש הזה, 202 00:10:07,471 --> 00:10:10,328 המערך המילימטרי הגדול באטקמה 203 00:10:10,352 --> 00:10:11,552 בצפון צ'ילה. 204 00:10:11,900 --> 00:10:15,663 אז, ALMA הוא מדהים בהרבה דרכים שונות, 205 00:10:15,687 --> 00:10:18,171 אבל הדבר שאני רוצה להתרכז בו, 206 00:10:18,195 --> 00:10:22,116 הוא, כפי שאתם רואים, אני קוראת לזה טלסקופ אחד, 207 00:10:22,140 --> 00:10:25,475 אבל בעצם אתם יכולים לראות שיש הרבה צלחות בתמונה הזאת. 208 00:10:25,499 --> 00:10:30,126 וזה טלסקופ שכולל 66 צלחות בודדות 209 00:10:30,150 --> 00:10:31,750 שעובדות בהרמוניה. 210 00:10:32,483 --> 00:10:35,046 וזה אומר שיש לכם טלסקופ 211 00:10:35,070 --> 00:10:39,937 שבגודל של המרחק הארוך ביותר שיכולים להפריד את הצלחות האלו 212 00:10:39,961 --> 00:10:41,278 אחת מהשניה. 213 00:10:41,302 --> 00:10:44,405 ובALMA יש כמה קילומטרים. 214 00:10:44,429 --> 00:10:47,897 אז יש לכם טלסקופ בגודל של יותר מקילומטר. 215 00:10:48,267 --> 00:10:50,140 וכשיש לכם טלסקופ כל כך גדול 216 00:10:50,164 --> 00:10:52,665 אתם יכולים להתקרב לדברים ממש קטנים, 217 00:10:52,689 --> 00:10:57,561 כולל יצירת מפות של מימן ציאנידי בדיסקות יצירת כוכב-הלכת האלו. 218 00:10:57,585 --> 00:11:00,410 אז כשALMA עלה לרשת כמה שנים לפני, 219 00:11:00,434 --> 00:11:04,507 זה היה הדבר הראשון שהצעתי להשתמש בו. 220 00:11:05,086 --> 00:11:09,022 ואיך מפה של מימן ציאנידי נראית בדיסקה? 221 00:11:09,046 --> 00:11:11,560 האם המימן הציאנידי במקום נכון? 222 00:11:11,584 --> 00:11:13,695 והתשובה היא כן, 223 00:11:13,719 --> 00:11:15,726 אז זאת המפה. 224 00:11:15,750 --> 00:11:19,694 אתם רואים פליטה של המימן הציאנידי מתפשטת ברחבי הדיסקה. 225 00:11:19,718 --> 00:11:21,568 קודם כל, זה כמעט בכל מקום. 226 00:11:21,592 --> 00:11:23,155 שזה חדשות טובות, 227 00:11:23,179 --> 00:11:26,364 אבל יש לכם הרבה פליטת אור נוספת 228 00:11:26,388 --> 00:11:29,591 שבאה ממקום קרוב לכוכב לעבר המרכז של הדיסקה. 229 00:11:29,965 --> 00:11:33,125 וזה בדיוק איפה שאנחנו רוצים לראות אותה. 230 00:11:33,149 --> 00:11:35,791 זה קרוב למקום שכוכבי-הלכת האלה נוצרים. 231 00:11:35,815 --> 00:11:39,601 וזה לא מה שאנחנו רואים רק בכיוון לדיסקה אחת 232 00:11:39,625 --> 00:11:41,982 הנה עוד שלוש דוגמאות. 233 00:11:42,006 --> 00:11:44,089 אתם יכולים לראות שהם מראים אותו הדבר -- 234 00:11:44,113 --> 00:11:46,577 הרבה פליטות מימן צאנידי בהירות 235 00:11:46,601 --> 00:11:48,926 באות ממקום קרוב למרכז של הכוכב. 236 00:11:49,228 --> 00:11:51,910 בגילוי מלא אנחנו לא תמיד רואים את זה. 237 00:11:51,934 --> 00:11:54,466 יש דיסקות שאנחנו רואים את ההפך, 238 00:11:54,490 --> 00:11:57,712 שיש למעשה חור בפליטה לכיוון המרכז. 239 00:11:57,736 --> 00:12:00,276 אז זה ההפך ממה שאנחנו רוצים לראות, נכון? 240 00:12:00,300 --> 00:12:02,458 זה לא המקום שיכולים לחקור 241 00:12:02,482 --> 00:12:06,490 אם יש מימן ציאנידי סביב המקום שכוכבי הלכת האלה נוצרים. 242 00:12:06,514 --> 00:12:08,093 אבל ברוב המקרים, 243 00:12:08,117 --> 00:12:10,125 אנחנו לא רק מזהים מימן ציאנידי 244 00:12:10,149 --> 00:12:12,549 אלא מזהים אותו במקום הנכון. 245 00:12:13,038 --> 00:12:15,077 אז מה כל זה אומר? 246 00:12:15,101 --> 00:12:17,547 ובכן, סיפרתי לכם בהתחלה 247 00:12:17,571 --> 00:12:20,958 שיש לנו הרבה כוכבי-לכת ממוזגים 248 00:12:20,982 --> 00:12:22,887 אולי מיליארד או יותר מהם, 249 00:12:22,911 --> 00:12:25,433 שאולי התפתחו בהם חיים 250 00:12:25,457 --> 00:12:27,981 אם יש בהם את המרכיבים הנכונים. 251 00:12:28,005 --> 00:12:29,179 וגם הראיתי 252 00:12:29,203 --> 00:12:33,078 שאנחנו חושבים שהרבה פעמים המרכיבים הנכונים כבר שן -- 253 00:12:33,102 --> 00:12:35,281 יש לנו מים, יש לנו מימן ציאנידי, 254 00:12:35,305 --> 00:12:37,506 גם יהיו מולקולות אורגניות אחרות 255 00:12:37,530 --> 00:12:39,197 שבאות עם הציאנידיים. 256 00:12:39,879 --> 00:12:44,101 זה אומר שכוכבי-לכת עם מרכיבים בסיסים ביותר בשביל החיים 257 00:12:44,125 --> 00:12:47,148 עלולים להיות מאוד נפוצים בגלקסיה שלנו. 258 00:12:48,133 --> 00:12:50,688 ואם כל מה שצריך בשביל החיים להתפתח 259 00:12:50,712 --> 00:12:54,014 הוא שיהיו מרכיבים בסיסים זמינים, 260 00:12:54,038 --> 00:12:56,901 אמורים להיות הרבה כוכבי-לכת חיים שם. 261 00:12:57,400 --> 00:12:59,337 אבל כמובן זה "אם" גדול. 262 00:12:59,361 --> 00:13:02,313 ואני מציעה שהאתגר של העשורים הקרובים, 263 00:13:02,337 --> 00:13:04,821 שבשביל אסטרונומיה וכימיה, 264 00:13:04,845 --> 00:13:07,585 הוא פשוט להבין באיזו תדירות 265 00:13:07,609 --> 00:13:10,363 יהיה לנו כוכב-לכת שבאמת חי 266 00:13:10,387 --> 00:13:12,791 מאלה שחיים באופן פוטנציאלי. 267 00:13:12,815 --> 00:13:13,966 תודה. 268 00:13:13,990 --> 00:13:18,825 (מחיאות כפיים)