1
00:00:01,333 --> 00:00:04,786
אני די בטוחה שאני לא היחידה בחדר הזה

2
00:00:04,810 --> 00:00:09,522
שבשלב מסוים מצאה את עצמה
מסתכלת לעבר הכוכבים

3
00:00:09,546 --> 00:00:12,180
ותהתה, אתם יודעים, "האם אנחנו כל מה שיש?"

4
00:00:12,204 --> 00:00:16,005
או האם יש שם בחוץ כוכבי לכת חיים
כמו שלנו?"

5
00:00:17,014 --> 00:00:20,521
אני מניחה שייתכן שאני היחידה

6
00:00:20,545 --> 00:00:22,816
שאובססיבית מספיק לגבי השאלה הזו

7
00:00:22,840 --> 00:00:24,458
כדי להפוך אותה לקריירה שלי.

8
00:00:24,482 --> 00:00:26,482
אבל בואו נמשיך.

9
00:00:26,506 --> 00:00:29,617
איך אפשר להגיע לשאלה הזו?

10
00:00:29,641 --> 00:00:32,008
ובכן, אני טוענת שהדבר הראשון לעשות

11
00:00:32,032 --> 00:00:37,450
הוא להפנות עינינו מהשמיים
לכוכב-הלכת שלנו, כדור הארץ.

12
00:00:38,173 --> 00:00:42,380
ולחשוב על איזה מזל היה לכדור הארץ

13
00:00:42,404 --> 00:00:44,626
להיות כוכב-לכת חי כמו מה שהוא עכשיו.

14
00:00:44,650 --> 00:00:46,895
ובכן, לפחות זה היה חייב
להיות בר מזל במקצת.

15
00:00:46,919 --> 00:00:49,427
אם כדור הארץ היה יושב יותר קרוב לשמש

16
00:00:49,451 --> 00:00:51,458
או קצת יותר רחוק,

17
00:00:51,482 --> 00:00:55,998
כל המים שהיו לנו היו מתאדים או קופאים.

18
00:00:56,022 --> 00:01:00,083
ואני מתכוונת, זה לא נתון
שבכוכב לכת יש מים.

19
00:01:00,107 --> 00:01:03,725
אז אם הינו בכוכב-לכת יבש,

20
00:01:03,749 --> 00:01:06,083
לא היו בו הרבה חיים.

21
00:01:06,107 --> 00:01:09,664
ואפילו אם היו לנו כל המים שיש לנו היום,

22
00:01:09,688 --> 00:01:11,934
אם המים האלה לא היו בליווי

23
00:01:11,958 --> 00:01:15,069
הסוג הנכון של הכימיקלים ליצור חיים,

24
00:01:15,093 --> 00:01:18,012
היו לנו כוכב-לכת רטוב אך מת באותה מידה.

25
00:01:18,323 --> 00:01:20,577
אז יש הרבה דברים שיכולים להשתבש,

26
00:01:20,601 --> 00:01:23,522
מה הסיכויים שהם יסתדרו?

27
00:01:23,546 --> 00:01:25,983
מה הסיכויים שפלנטה נוצרת

28
00:01:26,007 --> 00:01:28,657
עם לפחות המרכיבים הבסיסיים שנדרשו

29
00:01:28,681 --> 00:01:31,281
לקיום של מקור החיים.

30
00:01:32,515 --> 00:01:35,166
אז בואו נחקור את זה ביחד.

31
00:01:35,190 --> 00:01:37,237
אם יהיה לכם כוכב-לכת חי,

32
00:01:37,261 --> 00:01:40,667
הדבר הראשון שתצטרכו

33
00:01:40,691 --> 00:01:42,483
הוא כוכב-לכת.

34
00:01:42,507 --> 00:01:43,508
(צחוק)

35
00:01:43,532 --> 00:01:45,656
אבל לא כל כוכב-לכת מתאים.

36
00:01:45,680 --> 00:01:49,458
ייתכן שתצטרכו כוכב-לכת
מאוד ספציפי ודמוי ארץ.

37
00:01:49,482 --> 00:01:50,974
כוכב-לכת סלעי.

38
00:01:50,998 --> 00:01:53,106
כך תוכלו לקבל אוקיינוסים ואדמה.

39
00:01:53,130 --> 00:01:57,362
והוא נמצא לא קרוב מדי
וגם לא רחוק מדי מהכוכב,

40
00:01:57,386 --> 00:01:59,838
אלא בדיוק בטמפרטורה הנכונה.

41
00:01:59,862 --> 00:02:03,157
וזה בדיוק מתאים למים נוזליים.

42
00:02:03,181 --> 00:02:06,276
כמה מכוכבי-הלכת האלה יש בגלקסיה שלנו?

43
00:02:06,800 --> 00:02:10,268
ובכן, אחת מהתגליות הגדולות בעשור האחרון

44
00:02:10,292 --> 00:02:12,772
זה שכוכבי-לכת נפוצים להפליא.

45
00:02:13,212 --> 00:02:16,212
כמעט לכל כוכב יש כוכב-לכת סביבו.

46
00:02:16,236 --> 00:02:17,649
לחלק יש הרבה.

47
00:02:17,673 --> 00:02:20,562
ובקרב כוכבי-הלכת האלה,

48
00:02:20,586 --> 00:02:24,426
סדר גודל של כמה אחוזים
דומים מספיק לכדור הארץ

49
00:02:24,450 --> 00:02:28,006
כדי שנחשיב אותם ככוכבי-לכת
דמויי כדור הארץ באופן פוטנציאלי.

50
00:02:28,030 --> 00:02:31,665
בעצם זה לא כל כך קשה 
שיש לנו הסוג הנכון של כוכב-לכת

51
00:02:31,689 --> 00:02:35,927
כשאנחנו מתחשבים בעובדה
שיש בערך 100 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו.

52
00:02:35,951 --> 00:02:40,046
אז זה נותן לכם 
בערך מיליארד כוכבי-לכת פוטנציאליים לחיים.

53
00:02:40,427 --> 00:02:43,013
אבל זה לא מספיק רק להיות בטמפרטורה הנכונה

54
00:02:43,037 --> 00:02:44,847
או שיהיה לכם ההרכב הכולל הנכון.

55
00:02:44,871 --> 00:02:47,138
אתם גם צריכים את הכימיקלים הנכונים.

56
00:02:47,553 --> 00:02:51,768
ומה המרכיב השני והחשוב 
ליצור כוכב-לכת חי --

57
00:02:51,792 --> 00:02:54,720
אני חושב שזה די אינטואיטיבי --

58
00:02:54,744 --> 00:02:56,331
הוא מים.

59
00:02:56,355 --> 00:03:01,498
אחרי הכל, אכן הגדרנו את כוכב-הלכת שלנו
כחי בפוטנציה

60
00:03:01,522 --> 00:03:04,202
אם היתה לו הטמפרטורה הנכונה
לשמור על המים הנוזליים.

61
00:03:04,838 --> 00:03:08,409
ואני מתכוונת, פה בכדור הארץ,
חיים מבוססים על מים.

62
00:03:08,711 --> 00:03:10,005
אבל באופן יותר כללי,

63
00:03:10,029 --> 00:03:14,283
מים פשוט טובים
כמקום המפגש לכמיקלים.

64
00:03:14,307 --> 00:03:16,307
הם נוזל מאוד מיוחד.

65
00:03:16,331 --> 00:03:19,911
אז זה המרכיב השני הבסיסי שלנו.

66
00:03:20,276 --> 00:03:22,208
עכשיו המרכיב השלישי,
אני חושבת,

67
00:03:22,232 --> 00:03:24,847
הוא בוודאי קצת יותר מפתיע.

68
00:03:24,871 --> 00:03:27,656
אני מתכוונת, שאנחנו צריכים
קצת חומרים אוגרניים בפנים,

69
00:03:27,680 --> 00:03:29,814
מאחר שחושבים על החיים האורגניים.

70
00:03:30,188 --> 00:03:31,902
אבל המולקולה האורגנית

71
00:03:31,926 --> 00:03:35,705
שנראה שבמרכז הרשתות הכימיות

72
00:03:35,729 --> 00:03:40,155
שיכולות ליצור ביו-מולקולות
היא מימן ציאנידי.

73
00:03:40,481 --> 00:03:43,814
אז לאלה מכם שיודעים איך המולקולה הזו,

74
00:03:43,838 --> 00:03:47,219
היא משהו שזה רעיון טוב להתרחק ממנה.

75
00:03:47,776 --> 00:03:48,927
אבל מסתבר

76
00:03:48,951 --> 00:03:52,117
שמה שממש ממש רע לצורות חיים מתקדמת.

77
00:03:52,141 --> 00:03:53,799
כמוכם,

78
00:03:53,823 --> 00:03:57,307
זה ממש ממש טוב להתחיל עם כימיה

79
00:03:57,331 --> 00:04:00,616
הכימיה הנכונה שיכולה להוביל למקורות חיים.

80
00:04:01,180 --> 00:04:03,983
אז עכשיו יש לנו שלושה מרכיבים
שאנחנו צריכים,

81
00:04:04,007 --> 00:04:06,007
כידוע לכם, כוכב-הלכת הממוזג,

82
00:04:06,031 --> 00:04:08,579
מים ומימן ציאנידי.

83
00:04:08,603 --> 00:04:11,372
אז באיזו תדירות שלושת האלה יצטרפו ביחד?

84
00:04:11,396 --> 00:04:14,045
לכמה כוכבי-לכת ממוזגים שמה בחוץ

85
00:04:14,069 --> 00:04:16,536
יש מים ומימן ציאנידי?

86
00:04:17,030 --> 00:04:18,688
ובכן, בעולם אידאלי,

87
00:04:18,712 --> 00:04:24,688
היינו מפנים אחד מהטלסקופים שלנו
לעבר אחד מכוכבי הלכת האלה

88
00:04:24,712 --> 00:04:26,275
ובודקים בעצמנו.

89
00:04:26,299 --> 00:04:29,933
פשוט שואלים, "יש מים ומימן ציאנידי
בכוכבי-הלכת האלה?"

90
00:04:30,529 --> 00:04:36,663
למרבה הצער, עוד אין לנו
טלסקופים גדולים מספיק לעשות זה.

91
00:04:36,687 --> 00:04:40,569
אנחנו יכולים לזהות את המולקולות
באטמוספרות של כמה כוכבי-לכת.

92
00:04:40,593 --> 00:04:42,196
אבל אלה כוכבי-הלכת הגדולים

93
00:04:42,220 --> 00:04:44,680
שבדרך כלל נמצאים די קרוב לכוכב שלהם,

94
00:04:44,704 --> 00:04:47,490
אין דבר כזה, כידוע לכם,
כוכבי-לכת בדיוק-מתאימים

95
00:04:47,514 --> 00:04:48,980
שעליהם אנחנו מדברים פה,

96
00:04:49,004 --> 00:04:51,196
שהרבה יותר קטנים ורחוקים.

97
00:04:51,530 --> 00:04:53,704
אז חייבים לחפש דרך אחרת.

98
00:04:53,728 --> 00:04:58,662
והדרך הנוספת ששקלנו ואז מימשנו

99
00:04:58,686 --> 00:05:01,305
היא במקום לחפש את המולקולות האלו

100
00:05:01,329 --> 00:05:03,519
בכוכבי-הלכת כשהם קיימים,

101
00:05:03,543 --> 00:05:07,283
לחפש אותם בחומר שיוצר כוכבי-לכת חדשים.

102
00:05:07,307 --> 00:05:11,752
אז כוכבי-לכת נצורים בדיסקות של אבק וגז
סביב כוכבים צעירים.

103
00:05:11,776 --> 00:05:15,895
והדיסקות האלו מקבלות את החומר שלהן
מהתווך בין-כוכבי.

104
00:05:15,919 --> 00:05:18,633
מסתבר שהמרחב הריק שאתם רואים בין כוכבים,

105
00:05:18,657 --> 00:05:22,391
כשמסתכלים לעברם
ושואלים את השאלות הקיומיות,

106
00:05:22,415 --> 00:05:24,590
הוא לא ריק כמו שהוא נראה,

107
00:05:24,614 --> 00:05:26,574
אלא למעשה מלא גז ואבק,

108
00:05:26,598 --> 00:05:28,844
אשר יכולים, אתם יודעים, להתחבר בעננים,

109
00:05:28,868 --> 00:05:32,223
ואז להתמוטט כדי ליצור את הדיסקות,
כוכבים וכוכבי-לכת.

110
00:05:32,967 --> 00:05:37,538
ואחד מהדברים שאנחנו תמיד רואים
כשאכן מסתכלים בעננים האלה

111
00:05:37,562 --> 00:05:38,967
הוא מים.

112
00:05:38,991 --> 00:05:41,665
ובכן, אני חושבת שיש לנו נטייה לחשוב על מים

113
00:05:41,689 --> 00:05:44,289
כמשהו שמיוחד לנו.

114
00:05:44,852 --> 00:05:48,661
מים היא אחד המולקולות הכי שופעות ביקום

115
00:05:48,685 --> 00:05:50,410
גם בעננים האלה,

116
00:05:50,434 --> 00:05:52,901
ענני יצירת כוכבים וכוכבי-לכת האלה.

117
00:05:53,661 --> 00:05:54,815
ולא רק זה --

118
00:05:54,839 --> 00:05:56,815
מים היא גם מולקולה די חסונה:

119
00:05:56,839 --> 00:05:59,236
למעשה לא כל כך קל להשמיד.

120
00:05:59,260 --> 00:06:02,339
הרבה מהמים האלה שבחלל הבין-כוכבי

121
00:06:02,363 --> 00:06:07,950
ישרדו את המסע המתמוטט שדי מסוכן

122
00:06:07,974 --> 00:06:10,156
מעננים לדיסקה, לכוכבי-לכת.

123
00:06:10,967 --> 00:06:13,046
אז מים בסדר.

124
00:06:13,070 --> 00:06:15,927
המרכיב השני הזה לא יהיה בעיה.

125
00:06:15,951 --> 00:06:20,173
רוב כוכבי-הלכת יווצרו עם גישה מסוימת למים.

126
00:06:21,125 --> 00:06:23,458
אז מה לגבי מימן ציאנידי?

127
00:06:23,482 --> 00:06:27,990
ובכן, אנחנו גם רואים ציאנידיים
ומולקולות אורגניות דומות אחרות

128
00:06:28,014 --> 00:06:30,601
בתוך העננים הבין-כוכביים האלה

129
00:06:30,625 --> 00:06:35,910
אבל פה, אנחנו פחות בטוחים
לגבי מולקולות ששורדות

130
00:06:35,934 --> 00:06:37,942
ובאות מהעננים לדיסקה.

131
00:06:37,966 --> 00:06:40,633
אלו פשוט קצת יותר עדינות,
קצת יותר שבריריות.

132
00:06:40,657 --> 00:06:43,992
אז אם נדע שהמימן הציאנידי הזה

133
00:06:44,016 --> 00:06:47,222
נמצא בקרבה ליצירת כוכבי-לכת חדשים,

134
00:06:47,246 --> 00:06:49,540
אנחנו ממש צריכים לראות אותו בדיסקה עצמה,

135
00:06:49,564 --> 00:06:51,794
בדיסקות יצירת כוכבי-הלכת האלו.

136
00:06:51,818 --> 00:06:54,260
לפני בערך עשור,

137
00:06:54,284 --> 00:06:59,522
הקמתי תכנית לחפש את המימן הציאנידי הזה

138
00:06:59,546 --> 00:07:02,722
ומולקולות אחרות 
בדיסקות יצירת כוכבי-הלכת האלו.

139
00:07:02,746 --> 00:07:05,983
וזה מה שמצאנו.

140
00:07:06,007 --> 00:07:08,928
אז חדשות טובות, בשש התמונות האלו,

141
00:07:08,952 --> 00:07:15,069
הפיקסלים הבהירים האלה מייצגים פליטות
שמקורן במימן ציאנידי

142
00:07:15,093 --> 00:07:18,577
בדיסקות יצירת כוכבי-לכת
במרחק של מאה שנות אור

143
00:07:18,601 --> 00:07:20,625
שהצליחו להגיע לטלסקופים שלנו,

144
00:07:20,649 --> 00:07:21,926
לגלאי,

145
00:07:21,950 --> 00:07:24,684
מה שמאפשר לנו לראות אותו כך.

146
00:07:25,228 --> 00:07:26,506
אז החדשות הטובות

147
00:07:26,530 --> 00:07:30,601
הן שאכן לדיסקות האלו
יש מימן ציאנידי בתוכן.

148
00:07:30,625 --> 00:07:34,024
המרכיב האחרון החמקמק יותר.

149
00:07:35,159 --> 00:07:40,215
עכשיו החדשות הרעות
הן שאנחנו לא יודעים איפה בתוך הדיסקה.

150
00:07:40,810 --> 00:07:42,207
אם אנחנו רואים את אלה,

151
00:07:42,231 --> 00:07:44,530
אני מתכוונת, אף אחד לא יכול לומר
שהן תמונות יפות,

152
00:07:44,554 --> 00:07:47,316
אפילו בזמן כשקיבלנו אותן.

153
00:07:47,340 --> 00:07:50,760
אתם רואים את הגודל בפיקסלים הוא גדול מדי

154
00:07:50,784 --> 00:07:53,911
ובעצם יותר גדול מהדיסקות האלו עצמן.

155
00:07:53,935 --> 00:07:55,391
אז כל אחד פיקסל כאן

156
00:07:55,415 --> 00:07:58,895
מייצג משהו שהרבה יותר גדול 
ממערכת השמש שלנו.

157
00:07:59,345 --> 00:08:01,276
וזה אומר

158
00:08:01,300 --> 00:08:05,410
שאנחנו לא יודעים מאיפה המימן הציאנידי
בתוך הדיסקה.

159
00:08:05,768 --> 00:08:06,998
וזו הבעיה,

160
00:08:07,022 --> 00:08:08,571
כי כוכבי-הלכת הממוזגים האלה,

161
00:08:08,595 --> 00:08:11,553
הם לא יכולים לגשת למימן ציאנידי בכל מקום,

162
00:08:11,577 --> 00:08:14,954
אלא זה חייב להיות קרוב למדי 
למקום בו הם נוצרים

163
00:08:14,978 --> 00:08:16,868
כדי לקבל את הגישה אליו.

164
00:08:16,892 --> 00:08:22,034
אז כדי להביא את זה לבית,
בואו נחשוב על דוגמה אנלוגית,

165
00:08:22,058 --> 00:08:25,280
שהיא של גידול ברושים בארצות הברית.

166
00:08:25,661 --> 00:08:27,371
אז בואו נגיד באופן היפותטי,

167
00:08:27,395 --> 00:08:29,166
שחזרתם מאירופה

168
00:08:29,190 --> 00:08:31,934
ושם ראיתם ברושים איטלקים יפים,

169
00:08:31,958 --> 00:08:34,371
ורציתם להבין, אתם יודעים,

170
00:08:34,395 --> 00:08:37,014
אם היגיוני לייבא אותם
לארצות הברית.

171
00:08:37,038 --> 00:08:38,672
אפשר לגדל פה?

172
00:08:38,696 --> 00:08:40,760
אז אתם מדברים עם מומחי הברוש,

173
00:08:40,784 --> 00:08:42,448
הם אומרים לכם שאכן יש

174
00:08:42,472 --> 00:08:46,410
איזור שלא חם מדי וגם לא קר מדי
ברחבי ארצות הברית

175
00:08:46,434 --> 00:08:47,974
ושם יכולים לגדל אותם.

176
00:08:47,998 --> 00:08:51,896
ואם יש לכם מפה טובה,
ברזולוציה גבוהה או תמונה כזאת,

177
00:08:51,920 --> 00:08:54,745
זה קל לראות 
שרצועת הברוש הזאת

178
00:08:54,769 --> 00:08:58,229
חופפת עם הרבה פיקסלים
של אדמות פוריות ירוקות.

179
00:08:58,753 --> 00:09:01,720
אפילו אם אני מתחילה להוריד קצת 
את איכות המפה,

180
00:09:01,744 --> 00:09:04,053
ולהתאים אותה לרזולוציה נמוכה יותר,

181
00:09:04,077 --> 00:09:05,409
עדיין אפשר להגיד

182
00:09:05,433 --> 00:09:09,027
שיהיה שם אדמה פורה 
שחופפת עם הרצועה הזאת.

183
00:09:09,466 --> 00:09:14,497
אבל מה לגבי אם כל ארצות הברית

184
00:09:14,521 --> 00:09:17,727
תשולב בפיקסל אחד?

185
00:09:17,751 --> 00:09:19,768
אם הרזולוציה נמוכה כל כך.

186
00:09:19,792 --> 00:09:21,085
מה תעשו עכשיו?

187
00:09:21,109 --> 00:09:26,231
איך יכולים לדעת אם נוכל לגדל
ברוש בארצות הברית?

188
00:09:26,538 --> 00:09:28,466
אז, התשובה היא שאתם לא יכולים.

189
00:09:28,490 --> 00:09:30,878
אני מתכוונת, בהחלט יש שם אדמות פוריות,

190
00:09:30,902 --> 00:09:33,656
אחרת לא היה גוון ירוק בפיקסל,

191
00:09:33,680 --> 00:09:35,649
אבל פשוט אין לדעת

192
00:09:35,673 --> 00:09:38,871
אם כל הירוק הזה במקום נכון.


193
00:09:38,895 --> 00:09:41,663
וזו בדיוק הבעיה שעמדו בפני

194
00:09:41,687 --> 00:09:44,879
עם תמונות של הדיסקות האלו בפיקסל בודד

195
00:09:44,903 --> 00:09:46,498
עם מימן ציאנידי.

196
00:09:46,522 --> 00:09:48,696
אז מה שאנחנו צריכים הוא משהו אנלוגי,

197
00:09:48,720 --> 00:09:51,791
לפחות התמונות האלו ברזולוציה נמוכה
שהראיתי לכם,

198
00:09:51,815 --> 00:09:56,664
כדי לדעת עם יש חפיפה 
בין המקום שהמימן הציאנידי נמצא,

199
00:09:56,688 --> 00:09:59,648
והמקום בו כוכבי-הלכת האלה יכולים
לגשת אליו כשהם נוצרים.

200
00:10:00,236 --> 00:10:03,439
אז מה שהגיע להציל, כמה שנים לפני,

201
00:10:03,463 --> 00:10:07,447
הוא הטלסקופ ALMA היפה,
המדהים והחדש הזה,

202
00:10:07,471 --> 00:10:10,328
המערך המילימטרי הגדול באטקמה

203
00:10:10,352 --> 00:10:11,552
בצפון צ'ילה.

204
00:10:11,900 --> 00:10:15,663
אז, ALMA הוא מדהים בהרבה דרכים שונות,

205
00:10:15,687 --> 00:10:18,171
אבל הדבר שאני רוצה להתרכז בו,

206
00:10:18,195 --> 00:10:22,116
הוא, כפי שאתם רואים,
אני קוראת לזה טלסקופ אחד,


207
00:10:22,140 --> 00:10:25,475
אבל בעצם אתם יכולים לראות
שיש הרבה צלחות בתמונה הזאת.

208
00:10:25,499 --> 00:10:30,126
וזה טלסקופ שכולל
66 צלחות בודדות

209
00:10:30,150 --> 00:10:31,750
שעובדות בהרמוניה.

210
00:10:32,483 --> 00:10:35,046
וזה אומר שיש לכם טלסקופ

211
00:10:35,070 --> 00:10:39,937
שבגודל של המרחק הארוך ביותר
שיכולים להפריד את הצלחות האלו

212
00:10:39,961 --> 00:10:41,278
אחת מהשניה.

213
00:10:41,302 --> 00:10:44,405
ובALMA יש כמה קילומטרים.

214
00:10:44,429 --> 00:10:47,897
אז יש לכם טלסקופ בגודל 
של יותר מקילומטר.

215
00:10:48,267 --> 00:10:50,140
וכשיש לכם טלסקופ כל כך גדול

216
00:10:50,164 --> 00:10:52,665
אתם יכולים להתקרב
לדברים ממש קטנים,

217
00:10:52,689 --> 00:10:57,561
כולל יצירת מפות של מימן ציאנידי
בדיסקות יצירת כוכב-הלכת האלו.

218
00:10:57,585 --> 00:11:00,410
אז כשALMA עלה לרשת כמה שנים לפני,

219
00:11:00,434 --> 00:11:04,507
זה היה הדבר הראשון שהצעתי להשתמש בו.

220
00:11:05,086 --> 00:11:09,022
ואיך מפה של מימן ציאנידי נראית בדיסקה?

221
00:11:09,046 --> 00:11:11,560
האם המימן הציאנידי במקום נכון?

222
00:11:11,584 --> 00:11:13,695
והתשובה היא כן,

223
00:11:13,719 --> 00:11:15,726
אז זאת המפה.

224
00:11:15,750 --> 00:11:19,694
אתם רואים פליטה של המימן הציאנידי
מתפשטת ברחבי הדיסקה.

225
00:11:19,718 --> 00:11:21,568
קודם כל, זה כמעט בכל מקום.

226
00:11:21,592 --> 00:11:23,155
שזה חדשות טובות,

227
00:11:23,179 --> 00:11:26,364
אבל יש לכם הרבה פליטת אור נוספת

228
00:11:26,388 --> 00:11:29,591
שבאה ממקום קרוב לכוכב
לעבר המרכז של הדיסקה.

229
00:11:29,965 --> 00:11:33,125
וזה בדיוק איפה שאנחנו רוצים לראות אותה.

230
00:11:33,149 --> 00:11:35,791
זה קרוב למקום שכוכבי-הלכת האלה נוצרים.

231
00:11:35,815 --> 00:11:39,601
וזה לא מה שאנחנו רואים
רק בכיוון לדיסקה אחת

232
00:11:39,625 --> 00:11:41,982
הנה עוד שלוש דוגמאות.

233
00:11:42,006 --> 00:11:44,089
אתם יכולים לראות שהם מראים אותו הדבר --

234
00:11:44,113 --> 00:11:46,577
הרבה פליטות מימן צאנידי בהירות

235
00:11:46,601 --> 00:11:48,926
באות ממקום קרוב למרכז של הכוכב.

236
00:11:49,228 --> 00:11:51,910
בגילוי מלא אנחנו לא תמיד רואים את זה.

237
00:11:51,934 --> 00:11:54,466
יש דיסקות שאנחנו רואים את ההפך,

238
00:11:54,490 --> 00:11:57,712
שיש למעשה חור בפליטה לכיוון המרכז.

239
00:11:57,736 --> 00:12:00,276
אז זה ההפך ממה שאנחנו רוצים לראות, נכון?

240
00:12:00,300 --> 00:12:02,458
זה לא המקום שיכולים לחקור

241
00:12:02,482 --> 00:12:06,490
אם יש מימן ציאנידי סביב המקום
שכוכבי הלכת האלה נוצרים.

242
00:12:06,514 --> 00:12:08,093
אבל ברוב המקרים,

243
00:12:08,117 --> 00:12:10,125
אנחנו לא רק מזהים מימן ציאנידי

244
00:12:10,149 --> 00:12:12,549
אלא מזהים אותו במקום הנכון.

245
00:12:13,038 --> 00:12:15,077
אז מה כל זה אומר?

246
00:12:15,101 --> 00:12:17,547
ובכן, סיפרתי לכם בהתחלה

247
00:12:17,571 --> 00:12:20,958
שיש לנו הרבה כוכבי-לכת ממוזגים

248
00:12:20,982 --> 00:12:22,887
אולי מיליארד או יותר מהם,

249
00:12:22,911 --> 00:12:25,433
שאולי התפתחו בהם חיים

250
00:12:25,457 --> 00:12:27,981
אם יש בהם את המרכיבים הנכונים.

251
00:12:28,005 --> 00:12:29,179
וגם הראיתי

252
00:12:29,203 --> 00:12:33,078
שאנחנו חושבים שהרבה פעמים
המרכיבים הנכונים כבר שן --

253
00:12:33,102 --> 00:12:35,281
יש לנו מים, יש לנו מימן ציאנידי,

254
00:12:35,305 --> 00:12:37,506
גם יהיו מולקולות אורגניות אחרות

255
00:12:37,530 --> 00:12:39,197
שבאות עם הציאנידיים.

256
00:12:39,879 --> 00:12:44,101
זה אומר שכוכבי-לכת 
עם מרכיבים בסיסים ביותר בשביל החיים

257
00:12:44,125 --> 00:12:47,148
עלולים להיות מאוד נפוצים בגלקסיה שלנו.

258
00:12:48,133 --> 00:12:50,688
ואם כל מה שצריך בשביל החיים להתפתח

259
00:12:50,712 --> 00:12:54,014
הוא שיהיו מרכיבים בסיסים זמינים,

260
00:12:54,038 --> 00:12:56,901
אמורים להיות הרבה כוכבי-לכת חיים שם.

261
00:12:57,400 --> 00:12:59,337
אבל כמובן זה "אם" גדול.

262
00:12:59,361 --> 00:13:02,313
ואני מציעה שהאתגר של העשורים הקרובים,

263
00:13:02,337 --> 00:13:04,821
שבשביל אסטרונומיה וכימיה,

264
00:13:04,845 --> 00:13:07,585
הוא פשוט להבין באיזו תדירות

265
00:13:07,609 --> 00:13:10,363
יהיה לנו כוכב-לכת שבאמת חי

266
00:13:10,387 --> 00:13:12,791
מאלה שחיים באופן פוטנציאלי.

267
00:13:12,815 --> 00:13:13,966
תודה.

268
00:13:13,990 --> 00:13:18,825
(מחיאות כפיים)