0:00:01.333,0:00:04.786
אני די בטוחה שאני לא היחידה בחדר הזה

0:00:04.810,0:00:09.522
שבשלב מסוים מצאה את עצמה[br]מסתכלת לעבר הכוכבים

0:00:09.546,0:00:12.180
ותהתה, אתם יודעים, "האם אנחנו כל מה שיש?"

0:00:12.204,0:00:16.005
או האם יש שם בחוץ כוכבי לכת חיים[br]כמו שלנו?"

0:00:17.014,0:00:20.521
אני מניחה שייתכן שאני היחידה

0:00:20.545,0:00:22.816
שאובססיבית מספיק לגבי השאלה הזו

0:00:22.840,0:00:24.458
כדי להפוך אותה לקריירה שלי.

0:00:24.482,0:00:26.482
אבל בואו נמשיך.

0:00:26.506,0:00:29.617
איך אפשר להגיע לשאלה הזו?

0:00:29.641,0:00:32.008
ובכן, אני טוענת שהדבר הראשון לעשות

0:00:32.032,0:00:37.450
הוא להפנות עינינו מהשמיים[br]לכוכב-הלכת שלנו, כדור הארץ.

0:00:38.173,0:00:42.380
ולחשוב על איזה מזל היה לכדור הארץ

0:00:42.404,0:00:44.626
להיות כוכב-לכת חי כמו מה שהוא עכשיו.

0:00:44.650,0:00:46.895
ובכן, לפחות זה היה חייב[br]להיות בר מזל במקצת.

0:00:46.919,0:00:49.427
אם כדור הארץ היה יושב יותר קרוב לשמש

0:00:49.451,0:00:51.458
או קצת יותר רחוק,

0:00:51.482,0:00:55.998
כל המים שהיו לנו היו מתאדים או קופאים.

0:00:56.022,0:01:00.083
ואני מתכוונת, זה לא נתון[br]שבכוכב לכת יש מים.

0:01:00.107,0:01:03.725
אז אם הינו בכוכב-לכת יבש,

0:01:03.749,0:01:06.083
לא היו בו הרבה חיים.

0:01:06.107,0:01:09.664
ואפילו אם היו לנו כל המים שיש לנו היום,

0:01:09.688,0:01:11.934
אם המים האלה לא היו בליווי

0:01:11.958,0:01:15.069
הסוג הנכון של הכימיקלים ליצור חיים,

0:01:15.093,0:01:18.012
היו לנו כוכב-לכת רטוב אך מת באותה מידה.

0:01:18.323,0:01:20.577
אז יש הרבה דברים שיכולים להשתבש,

0:01:20.601,0:01:23.522
מה הסיכויים שהם יסתדרו?

0:01:23.546,0:01:25.983
מה הסיכויים שפלנטה נוצרת

0:01:26.007,0:01:28.657
עם לפחות המרכיבים הבסיסיים שנדרשו

0:01:28.681,0:01:31.281
לקיום של מקור החיים.

0:01:32.515,0:01:35.166
אז בואו נחקור את זה ביחד.

0:01:35.190,0:01:37.237
אם יהיה לכם כוכב-לכת חי,

0:01:37.261,0:01:40.667
הדבר הראשון שתצטרכו

0:01:40.691,0:01:42.483
הוא כוכב-לכת.

0:01:42.507,0:01:43.508
(צחוק)

0:01:43.532,0:01:45.656
אבל לא כל כוכב-לכת מתאים.

0:01:45.680,0:01:49.458
ייתכן שתצטרכו כוכב-לכת[br]מאוד ספציפי ודמוי ארץ.

0:01:49.482,0:01:50.974
כוכב-לכת סלעי.

0:01:50.998,0:01:53.106
כך תוכלו לקבל אוקיינוסים ואדמה.

0:01:53.130,0:01:57.362
והוא נמצא לא קרוב מדי[br]וגם לא רחוק מדי מהכוכב,

0:01:57.386,0:01:59.838
אלא בדיוק בטמפרטורה הנכונה.

0:01:59.862,0:02:03.157
וזה בדיוק מתאים למים נוזליים.

0:02:03.181,0:02:06.276
כמה מכוכבי-הלכת האלה יש בגלקסיה שלנו?

0:02:06.800,0:02:10.268
ובכן, אחת מהתגליות הגדולות בעשור האחרון

0:02:10.292,0:02:12.772
זה שכוכבי-לכת נפוצים להפליא.

0:02:13.212,0:02:16.212
כמעט לכל כוכב יש כוכב-לכת סביבו.

0:02:16.236,0:02:17.649
לחלק יש הרבה.

0:02:17.673,0:02:20.562
ובקרב כוכבי-הלכת האלה,

0:02:20.586,0:02:24.426
סדר גודל של כמה אחוזים[br]דומים מספיק לכדור הארץ

0:02:24.450,0:02:28.006
כדי שנחשיב אותם ככוכבי-לכת[br]דמויי כדור הארץ באופן פוטנציאלי.

0:02:28.030,0:02:31.665
בעצם זה לא כל כך קשה [br]שיש לנו הסוג הנכון של כוכב-לכת

0:02:31.689,0:02:35.927
כשאנחנו מתחשבים בעובדה[br]שיש בערך 100 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו.

0:02:35.951,0:02:40.046
אז זה נותן לכם [br]בערך מיליארד כוכבי-לכת פוטנציאליים לחיים.

0:02:40.427,0:02:43.013
אבל זה לא מספיק רק להיות בטמפרטורה הנכונה

0:02:43.037,0:02:44.847
או שיהיה לכם ההרכב הכולל הנכון.

0:02:44.871,0:02:47.138
אתם גם צריכים את הכימיקלים הנכונים.

0:02:47.553,0:02:51.768
ומה המרכיב השני והחשוב [br]ליצור כוכב-לכת חי --

0:02:51.792,0:02:54.720
אני חושב שזה די אינטואיטיבי --

0:02:54.744,0:02:56.331
הוא מים.

0:02:56.355,0:03:01.498
אחרי הכל, אכן הגדרנו את כוכב-הלכת שלנו[br]כחי בפוטנציה

0:03:01.522,0:03:04.202
אם היתה לו הטמפרטורה הנכונה[br]לשמור על המים הנוזליים.

0:03:04.838,0:03:08.409
ואני מתכוונת, פה בכדור הארץ,[br]חיים מבוססים על מים.

0:03:08.711,0:03:10.005
אבל באופן יותר כללי,

0:03:10.029,0:03:14.283
מים פשוט טובים[br]כמקום המפגש לכמיקלים.

0:03:14.307,0:03:16.307
הם נוזל מאוד מיוחד.

0:03:16.331,0:03:19.911
אז זה המרכיב השני הבסיסי שלנו.

0:03:20.276,0:03:22.208
עכשיו המרכיב השלישי,[br]אני חושבת,

0:03:22.232,0:03:24.847
הוא בוודאי קצת יותר מפתיע.

0:03:24.871,0:03:27.656
אני מתכוונת, שאנחנו צריכים[br]קצת חומרים אוגרניים בפנים,

0:03:27.680,0:03:29.814
מאחר שחושבים על החיים האורגניים.

0:03:30.188,0:03:31.902
אבל המולקולה האורגנית

0:03:31.926,0:03:35.705
שנראה שבמרכז הרשתות הכימיות

0:03:35.729,0:03:40.155
שיכולות ליצור ביו-מולקולות[br]היא מימן ציאנידי.

0:03:40.481,0:03:43.814
אז לאלה מכם שיודעים איך המולקולה הזו,

0:03:43.838,0:03:47.219
היא משהו שזה רעיון טוב להתרחק ממנה.

0:03:47.776,0:03:48.927
אבל מסתבר

0:03:48.951,0:03:52.117
שמה שממש ממש רע לצורות חיים מתקדמת.

0:03:52.141,0:03:53.799
כמוכם,

0:03:53.823,0:03:57.307
זה ממש ממש טוב להתחיל עם כימיה

0:03:57.331,0:04:00.616
הכימיה הנכונה שיכולה להוביל למקורות חיים.

0:04:01.180,0:04:03.983
אז עכשיו יש לנו שלושה מרכיבים[br]שאנחנו צריכים,

0:04:04.007,0:04:06.007
כידוע לכם, כוכב-הלכת הממוזג,

0:04:06.031,0:04:08.579
מים ומימן ציאנידי.

0:04:08.603,0:04:11.372
אז באיזו תדירות שלושת האלה יצטרפו ביחד?

0:04:11.396,0:04:14.045
לכמה כוכבי-לכת ממוזגים שמה בחוץ

0:04:14.069,0:04:16.536
יש מים ומימן ציאנידי?

0:04:17.030,0:04:18.688
ובכן, בעולם אידאלי,

0:04:18.712,0:04:24.688
היינו מפנים אחד מהטלסקופים שלנו[br]לעבר אחד מכוכבי הלכת האלה

0:04:24.712,0:04:26.275
ובודקים בעצמנו.

0:04:26.299,0:04:29.933
פשוט שואלים, "יש מים ומימן ציאנידי[br]בכוכבי-הלכת האלה?"

0:04:30.529,0:04:36.663
למרבה הצער, עוד אין לנו[br]טלסקופים גדולים מספיק לעשות זה.

0:04:36.687,0:04:40.569
אנחנו יכולים לזהות את המולקולות[br]באטמוספרות של כמה כוכבי-לכת.

0:04:40.593,0:04:42.196
אבל אלה כוכבי-הלכת הגדולים

0:04:42.220,0:04:44.680
שבדרך כלל נמצאים די קרוב לכוכב שלהם,

0:04:44.704,0:04:47.490
אין דבר כזה, כידוע לכם,[br]כוכבי-לכת בדיוק-מתאימים

0:04:47.514,0:04:48.980
שעליהם אנחנו מדברים פה,

0:04:49.004,0:04:51.196
שהרבה יותר קטנים ורחוקים.

0:04:51.530,0:04:53.704
אז חייבים לחפש דרך אחרת.

0:04:53.728,0:04:58.662
והדרך הנוספת ששקלנו ואז מימשנו

0:04:58.686,0:05:01.305
היא במקום לחפש את המולקולות האלו

0:05:01.329,0:05:03.519
בכוכבי-הלכת כשהם קיימים,

0:05:03.543,0:05:07.283
לחפש אותם בחומר שיוצר כוכבי-לכת חדשים.

0:05:07.307,0:05:11.752
אז כוכבי-לכת נצורים בדיסקות של אבק וגז[br]סביב כוכבים צעירים.

0:05:11.776,0:05:15.895
והדיסקות האלו מקבלות את החומר שלהן[br]מהתווך בין-כוכבי.

0:05:15.919,0:05:18.633
מסתבר שהמרחב הריק שאתם רואים בין כוכבים,

0:05:18.657,0:05:22.391
כשמסתכלים לעברם[br]ושואלים את השאלות הקיומיות,

0:05:22.415,0:05:24.590
הוא לא ריק כמו שהוא נראה,

0:05:24.614,0:05:26.574
אלא למעשה מלא גז ואבק,

0:05:26.598,0:05:28.844
אשר יכולים, אתם יודעים, להתחבר בעננים,

0:05:28.868,0:05:32.223
ואז להתמוטט כדי ליצור את הדיסקות,[br]כוכבים וכוכבי-לכת.

0:05:32.967,0:05:37.538
ואחד מהדברים שאנחנו תמיד רואים[br]כשאכן מסתכלים בעננים האלה

0:05:37.562,0:05:38.967
הוא מים.

0:05:38.991,0:05:41.665
ובכן, אני חושבת שיש לנו נטייה לחשוב על מים

0:05:41.689,0:05:44.289
כמשהו שמיוחד לנו.

0:05:44.852,0:05:48.661
מים היא אחד המולקולות הכי שופעות ביקום

0:05:48.685,0:05:50.410
גם בעננים האלה,

0:05:50.434,0:05:52.901
ענני יצירת כוכבים וכוכבי-לכת האלה.

0:05:53.661,0:05:54.815
ולא רק זה --

0:05:54.839,0:05:56.815
מים היא גם מולקולה די חסונה:

0:05:56.839,0:05:59.236
למעשה לא כל כך קל להשמיד.

0:05:59.260,0:06:02.339
הרבה מהמים האלה שבחלל הבין-כוכבי

0:06:02.363,0:06:07.950
ישרדו את המסע המתמוטט שדי מסוכן

0:06:07.974,0:06:10.156
מעננים לדיסקה, לכוכבי-לכת.

0:06:10.967,0:06:13.046
אז מים בסדר.

0:06:13.070,0:06:15.927
המרכיב השני הזה לא יהיה בעיה.

0:06:15.951,0:06:20.173
רוב כוכבי-הלכת יווצרו עם גישה מסוימת למים.

0:06:21.125,0:06:23.458
אז מה לגבי מימן ציאנידי?

0:06:23.482,0:06:27.990
ובכן, אנחנו גם רואים ציאנידיים[br]ומולקולות אורגניות דומות אחרות

0:06:28.014,0:06:30.601
בתוך העננים הבין-כוכביים האלה

0:06:30.625,0:06:35.910
אבל פה, אנחנו פחות בטוחים[br]לגבי מולקולות ששורדות

0:06:35.934,0:06:37.942
ובאות מהעננים לדיסקה.

0:06:37.966,0:06:40.633
אלו פשוט קצת יותר עדינות,[br]קצת יותר שבריריות.

0:06:40.657,0:06:43.992
אז אם נדע שהמימן הציאנידי הזה

0:06:44.016,0:06:47.222
נמצא בקרבה ליצירת כוכבי-לכת חדשים,

0:06:47.246,0:06:49.540
אנחנו ממש צריכים לראות אותו בדיסקה עצמה,

0:06:49.564,0:06:51.794
בדיסקות יצירת כוכבי-הלכת האלו.

0:06:51.818,0:06:54.260
לפני בערך עשור,

0:06:54.284,0:06:59.522
הקמתי תכנית לחפש את המימן הציאנידי הזה

0:06:59.546,0:07:02.722
ומולקולות אחרות [br]בדיסקות יצירת כוכבי-הלכת האלו.

0:07:02.746,0:07:05.983
וזה מה שמצאנו.

0:07:06.007,0:07:08.928
אז חדשות טובות, בשש התמונות האלו,

0:07:08.952,0:07:15.069
הפיקסלים הבהירים האלה מייצגים פליטות[br]שמקורן במימן ציאנידי

0:07:15.093,0:07:18.577
בדיסקות יצירת כוכבי-לכת[br]במרחק של מאה שנות אור

0:07:18.601,0:07:20.625
שהצליחו להגיע לטלסקופים שלנו,

0:07:20.649,0:07:21.926
לגלאי,

0:07:21.950,0:07:24.684
מה שמאפשר לנו לראות אותו כך.

0:07:25.228,0:07:26.506
אז החדשות הטובות

0:07:26.530,0:07:30.601
הן שאכן לדיסקות האלו[br]יש מימן ציאנידי בתוכן.

0:07:30.625,0:07:34.024
המרכיב האחרון החמקמק יותר.

0:07:35.159,0:07:40.215
עכשיו החדשות הרעות[br]הן שאנחנו לא יודעים איפה בתוך הדיסקה.

0:07:40.810,0:07:42.207
אם אנחנו רואים את אלה,

0:07:42.231,0:07:44.530
אני מתכוונת, אף אחד לא יכול לומר[br]שהן תמונות יפות,

0:07:44.554,0:07:47.316
אפילו בזמן כשקיבלנו אותן.

0:07:47.340,0:07:50.760
אתם רואים את הגודל בפיקסלים הוא גדול מדי

0:07:50.784,0:07:53.911
ובעצם יותר גדול מהדיסקות האלו עצמן.

0:07:53.935,0:07:55.391
אז כל אחד פיקסל כאן

0:07:55.415,0:07:58.895
מייצג משהו שהרבה יותר גדול [br]ממערכת השמש שלנו.

0:07:59.345,0:08:01.276
וזה אומר

0:08:01.300,0:08:05.410
שאנחנו לא יודעים מאיפה המימן הציאנידי[br]בתוך הדיסקה.

0:08:05.768,0:08:06.998
וזו הבעיה,

0:08:07.022,0:08:08.571
כי כוכבי-הלכת הממוזגים האלה,

0:08:08.595,0:08:11.553
הם לא יכולים לגשת למימן ציאנידי בכל מקום,

0:08:11.577,0:08:14.954
אלא זה חייב להיות קרוב למדי [br]למקום בו הם נוצרים

0:08:14.978,0:08:16.868
כדי לקבל את הגישה אליו.

0:08:16.892,0:08:22.034
אז כדי להביא את זה לבית,[br]בואו נחשוב על דוגמה אנלוגית,

0:08:22.058,0:08:25.280
שהיא של גידול ברושים בארצות הברית.

0:08:25.661,0:08:27.371
אז בואו נגיד באופן היפותטי,

0:08:27.395,0:08:29.166
שחזרתם מאירופה

0:08:29.190,0:08:31.934
ושם ראיתם ברושים איטלקים יפים,

0:08:31.958,0:08:34.371
ורציתם להבין, אתם יודעים,

0:08:34.395,0:08:37.014
אם היגיוני לייבא אותם[br]לארצות הברית.

0:08:37.038,0:08:38.672
אפשר לגדל פה?

0:08:38.696,0:08:40.760
אז אתם מדברים עם מומחי הברוש,

0:08:40.784,0:08:42.448
הם אומרים לכם שאכן יש

0:08:42.472,0:08:46.410
איזור שלא חם מדי וגם לא קר מדי[br]ברחבי ארצות הברית

0:08:46.434,0:08:47.974
ושם יכולים לגדל אותם.

0:08:47.998,0:08:51.896
ואם יש לכם מפה טובה,[br]ברזולוציה גבוהה או תמונה כזאת,

0:08:51.920,0:08:54.745
זה קל לראות [br]שרצועת הברוש הזאת

0:08:54.769,0:08:58.229
חופפת עם הרבה פיקסלים[br]של אדמות פוריות ירוקות.

0:08:58.753,0:09:01.720
אפילו אם אני מתחילה להוריד קצת [br]את איכות המפה,

0:09:01.744,0:09:04.053
ולהתאים אותה לרזולוציה נמוכה יותר,

0:09:04.077,0:09:05.409
עדיין אפשר להגיד

0:09:05.433,0:09:09.027
שיהיה שם אדמה פורה [br]שחופפת עם הרצועה הזאת.

0:09:09.466,0:09:14.497
אבל מה לגבי אם כל ארצות הברית

0:09:14.521,0:09:17.727
תשולב בפיקסל אחד?

0:09:17.751,0:09:19.768
אם הרזולוציה נמוכה כל כך.

0:09:19.792,0:09:21.085
מה תעשו עכשיו?

0:09:21.109,0:09:26.231
איך יכולים לדעת אם נוכל לגדל[br]ברוש בארצות הברית?

0:09:26.538,0:09:28.466
אז, התשובה היא שאתם לא יכולים.

0:09:28.490,0:09:30.878
אני מתכוונת, בהחלט יש שם אדמות פוריות,

0:09:30.902,0:09:33.656
אחרת לא היה גוון ירוק בפיקסל,

0:09:33.680,0:09:35.649
אבל פשוט אין לדעת

0:09:35.673,0:09:38.871
אם כל הירוק הזה במקום נכון.[br]

0:09:38.895,0:09:41.663
וזו בדיוק הבעיה שעמדו בפני

0:09:41.687,0:09:44.879
עם תמונות של הדיסקות האלו בפיקסל בודד

0:09:44.903,0:09:46.498
עם מימן ציאנידי.

0:09:46.522,0:09:48.696
אז מה שאנחנו צריכים הוא משהו אנלוגי,

0:09:48.720,0:09:51.791
לפחות התמונות האלו ברזולוציה נמוכה[br]שהראיתי לכם,

0:09:51.815,0:09:56.664
כדי לדעת עם יש חפיפה [br]בין המקום שהמימן הציאנידי נמצא,

0:09:56.688,0:09:59.648
והמקום בו כוכבי-הלכת האלה יכולים[br]לגשת אליו כשהם נוצרים.

0:10:00.236,0:10:03.439
אז מה שהגיע להציל, כמה שנים לפני,

0:10:03.463,0:10:07.447
הוא הטלסקופ ALMA היפה,[br]המדהים והחדש הזה,

0:10:07.471,0:10:10.328
המערך המילימטרי הגדול באטקמה

0:10:10.352,0:10:11.552
בצפון צ'ילה.

0:10:11.900,0:10:15.663
אז, ALMA הוא מדהים בהרבה דרכים שונות,

0:10:15.687,0:10:18.171
אבל הדבר שאני רוצה להתרכז בו,

0:10:18.195,0:10:22.116
הוא, כפי שאתם רואים,[br]אני קוראת לזה טלסקופ אחד,[br]

0:10:22.140,0:10:25.475
אבל בעצם אתם יכולים לראות[br]שיש הרבה צלחות בתמונה הזאת.

0:10:25.499,0:10:30.126
וזה טלסקופ שכולל[br]66 צלחות בודדות

0:10:30.150,0:10:31.750
שעובדות בהרמוניה.

0:10:32.483,0:10:35.046
וזה אומר שיש לכם טלסקופ

0:10:35.070,0:10:39.937
שבגודל של המרחק הארוך ביותר[br]שיכולים להפריד את הצלחות האלו

0:10:39.961,0:10:41.278
אחת מהשניה.

0:10:41.302,0:10:44.405
ובALMA יש כמה קילומטרים.

0:10:44.429,0:10:47.897
אז יש לכם טלסקופ בגודל [br]של יותר מקילומטר.

0:10:48.267,0:10:50.140
וכשיש לכם טלסקופ כל כך גדול

0:10:50.164,0:10:52.665
אתם יכולים להתקרב[br]לדברים ממש קטנים,

0:10:52.689,0:10:57.561
כולל יצירת מפות של מימן ציאנידי[br]בדיסקות יצירת כוכב-הלכת האלו.

0:10:57.585,0:11:00.410
אז כשALMA עלה לרשת כמה שנים לפני,

0:11:00.434,0:11:04.507
זה היה הדבר הראשון שהצעתי להשתמש בו.

0:11:05.086,0:11:09.022
ואיך מפה של מימן ציאנידי נראית בדיסקה?

0:11:09.046,0:11:11.560
האם המימן הציאנידי במקום נכון?

0:11:11.584,0:11:13.695
והתשובה היא כן,

0:11:13.719,0:11:15.726
אז זאת המפה.

0:11:15.750,0:11:19.694
אתם רואים פליטה של המימן הציאנידי[br]מתפשטת ברחבי הדיסקה.

0:11:19.718,0:11:21.568
קודם כל, זה כמעט בכל מקום.

0:11:21.592,0:11:23.155
שזה חדשות טובות,

0:11:23.179,0:11:26.364
אבל יש לכם הרבה פליטת אור נוספת

0:11:26.388,0:11:29.591
שבאה ממקום קרוב לכוכב[br]לעבר המרכז של הדיסקה.

0:11:29.965,0:11:33.125
וזה בדיוק איפה שאנחנו רוצים לראות אותה.

0:11:33.149,0:11:35.791
זה קרוב למקום שכוכבי-הלכת האלה נוצרים.

0:11:35.815,0:11:39.601
וזה לא מה שאנחנו רואים[br]רק בכיוון לדיסקה אחת

0:11:39.625,0:11:41.982
הנה עוד שלוש דוגמאות.

0:11:42.006,0:11:44.089
אתם יכולים לראות שהם מראים אותו הדבר --

0:11:44.113,0:11:46.577
הרבה פליטות מימן צאנידי בהירות

0:11:46.601,0:11:48.926
באות ממקום קרוב למרכז של הכוכב.

0:11:49.228,0:11:51.910
בגילוי מלא אנחנו לא תמיד רואים את זה.

0:11:51.934,0:11:54.466
יש דיסקות שאנחנו רואים את ההפך,

0:11:54.490,0:11:57.712
שיש למעשה חור בפליטה לכיוון המרכז.

0:11:57.736,0:12:00.276
אז זה ההפך ממה שאנחנו רוצים לראות, נכון?

0:12:00.300,0:12:02.458
זה לא המקום שיכולים לחקור

0:12:02.482,0:12:06.490
אם יש מימן ציאנידי סביב המקום[br]שכוכבי הלכת האלה נוצרים.

0:12:06.514,0:12:08.093
אבל ברוב המקרים,

0:12:08.117,0:12:10.125
אנחנו לא רק מזהים מימן ציאנידי

0:12:10.149,0:12:12.549
אלא מזהים אותו במקום הנכון.

0:12:13.038,0:12:15.077
אז מה כל זה אומר?

0:12:15.101,0:12:17.547
ובכן, סיפרתי לכם בהתחלה

0:12:17.571,0:12:20.958
שיש לנו הרבה כוכבי-לכת ממוזגים

0:12:20.982,0:12:22.887
אולי מיליארד או יותר מהם,

0:12:22.911,0:12:25.433
שאולי התפתחו בהם חיים

0:12:25.457,0:12:27.981
אם יש בהם את המרכיבים הנכונים.

0:12:28.005,0:12:29.179
וגם הראיתי

0:12:29.203,0:12:33.078
שאנחנו חושבים שהרבה פעמים[br]המרכיבים הנכונים כבר שן --

0:12:33.102,0:12:35.281
יש לנו מים, יש לנו מימן ציאנידי,

0:12:35.305,0:12:37.506
גם יהיו מולקולות אורגניות אחרות

0:12:37.530,0:12:39.197
שבאות עם הציאנידיים.

0:12:39.879,0:12:44.101
זה אומר שכוכבי-לכת [br]עם מרכיבים בסיסים ביותר בשביל החיים

0:12:44.125,0:12:47.148
עלולים להיות מאוד נפוצים בגלקסיה שלנו.

0:12:48.133,0:12:50.688
ואם כל מה שצריך בשביל החיים להתפתח

0:12:50.712,0:12:54.014
הוא שיהיו מרכיבים בסיסים זמינים,

0:12:54.038,0:12:56.901
אמורים להיות הרבה כוכבי-לכת חיים שם.

0:12:57.400,0:12:59.337
אבל כמובן זה "אם" גדול.

0:12:59.361,0:13:02.313
ואני מציעה שהאתגר של העשורים הקרובים,

0:13:02.337,0:13:04.821
שבשביל אסטרונומיה וכימיה,

0:13:04.845,0:13:07.585
הוא פשוט להבין באיזו תדירות

0:13:07.609,0:13:10.363
יהיה לנו כוכב-לכת שבאמת חי

0:13:10.387,0:13:12.791
מאלה שחיים באופן פוטנציאלי.

0:13:12.815,0:13:13.966
תודה.

0:13:13.990,0:13:18.825
(מחיאות כפיים)