[Script Info]
Title: 
[Events]
Format: Layer, Start, End, Style, Name, MarginL, MarginR, MarginV, Effect, Text
Dialogue: 0,0:00:05.87,0:00:10.98,Default,,0000,0000,0000,,סוזן רוטנברג: רגשות
Dialogue: 0,0:00:13.85,0:00:20.06,Default,,0000,0000,0000,,אני חושבת שאכפת לי מיופי, אבל אני לא קונה את זה.
Dialogue: 0,0:00:20.63,0:00:24.09,Default,,0000,0000,0000,,אני מקווה שזה לפעמים יוכל להיות שם.
Dialogue: 0,0:00:24.09,0:00:31.56,Default,,0000,0000,0000,,אני חושבת אולי יותר במונחים של רגע יפה מאשר להבין מהו יופי.
Dialogue: 0,0:00:34.29,0:00:39.10,Default,,0000,0000,0000,,אני מקווה שהציורים שלי יכולים להיות רגעים של רגש בשביל האנשים.
Dialogue: 0,0:00:43.29,0:00:49.73,Default,,0000,0000,0000,,אני פשוט יודעת שזה דורש ממנילהנעל רגשית בשביל להתחייב לציור.
Dialogue: 0,0:00:50.14,0:00:56.20,Default,,0000,0000,0000,,איזה רוך בהתחלה, ואז הציור השני, ולאחר מכן אני עשויה לחזור לציור הראשון,
Dialogue: 0,0:00:56.20,0:00:58.32,Default,,0000,0000,0000,,ולהביא יותר אומץ אליו,
Dialogue: 0,0:00:58.32,0:01:01.85,Default,,0000,0000,0000,,ולומר, "הו, זה בסדר. אני יכולה להתמודד עם זה."
Dialogue: 0,0:01:06.02,0:01:10.10,Default,,0000,0000,0000,,לתת לעצמי את המשטח המלא של הציור.
Dialogue: 0,0:01:11.78,0:01:19.09,Default,,0000,0000,0000,,אני לא מגבילה את עצמי בכל מקרה. אני יודעת שאני לא ציירת נוף. זאת עבודה למישהו אחר.
Dialogue: 0,0:01:19.09,0:01:21.81,Default,,0000,0000,0000,,ואני לא חושבת שאני ציירת של טבע דומם.
Dialogue: 0,0:01:21.81,0:01:28.28,Default,,0000,0000,0000,,אבל אני רוצה לחשוב שאני יכולה לצייר דיוקנאות, שעדין לא עשיתי בהצלחה.
Dialogue: 0,0:01:28.78,0:01:34.15,Default,,0000,0000,0000,,אני רוצה לחשוב שהכל פתוח לרווחה, ואני כבר לא צריכה לנהוג על פי כל הכללים.
Dialogue: 0,0:01:34.15,0:01:41.08,Default,,0000,0000,0000,,אבל שמחתי לעשות זאת כשהייתי צעירה, כי אז נדמה היה שהעולם מאוד קיצוני.
Dialogue: 0,0:01:41.08,0:01:44.56,Default,,0000,0000,0000,,ואני ממש רציתי להיות חלק ממנו.
Dialogue: 0,0:01:47.21,0:01:53.02,Default,,0000,0000,0000,,היינו צריכים להרדים את הכלבה , בגלל שהיה לה אי ספיקת כליות.
Dialogue: 0,0:01:53.47,0:02:01.51,Default,,0000,0000,0000,,ואני החזקתי אותה לפני שהרופא עשה זאת, ורציתי לעשות ציור על זה.
Dialogue: 0,0:02:01.56,0:02:04.30,Default,,0000,0000,0000,,איזו הרגשה זו היתה, ולזכור אותה.
Dialogue: 0,0:02:04.30,0:02:12.60,Default,,0000,0000,0000,,ציירתי את הזרוע... בכל מקום שאתה רואה גוון כהה יותר, היתה הזרוע [מגחכת]
Dialogue: 0,0:02:12.60,0:02:16.88,Default,,0000,0000,0000,,היא היתה ככה, וככה, ואז לא הצלחתי להבין איפה כפות הרגליים צריכות להיות,
Dialogue: 0,0:02:16.88,0:02:21.77,Default,,0000,0000,0000,,לאחר מכן, לא הצלחתי להבין איך הזרוע יוצאת מהגוף.
Dialogue: 0,0:02:21.77,0:02:25.97,Default,,0000,0000,0000,,בסופו של דבר, החלטתי להפסיק לדאוג על זה. כל מה שרציתי היה שהכלבה תוחזק שם,
Dialogue: 0,0:02:25.97,0:02:30.30,Default,,0000,0000,0000,,והנעלים שלי יחזיקו את החלק התחתון של הציור.
Dialogue: 0,0:02:30.95,0:02:42.15,Default,,0000,0000,0000,,זה היה כל כך עצוב, וכך... הרגשתי את האובדן של הכלבה הזאת כל כך. הרבה. אז אני מנסה לשחזר אותה לרגע בציור.
Dialogue: 0,0:02:42.15,0:02:44.80,Default,,0000,0000,0000,,זה לגמרי אישי.
Dialogue: 0,0:02:48.15,0:02:53.03,Default,,0000,0000,0000,,ואני יכולה לראות לראות שהזרוע לא מצוירת מספיק טוב... זאת כן, השניה לא.
Dialogue: 0,0:02:53.03,0:02:54.78,Default,,0000,0000,0000,,[אישה, מחוץ למסך] איזו?
Dialogue: 0,0:02:54.78,0:02:57.97,Default,,0000,0000,0000,,[רוטנברג] היד השמאלית היא בסדר גמור. היא עושה מה שהיא צריכה לעשות.
Dialogue: 0,0:02:57.97,0:03:00.02,Default,,0000,0000,0000,,זאת רכיכה. [צוחק]
Dialogue: 0,0:03:00.02,0:03:06.89,Default,,0000,0000,0000,,היא צריכה עצמות כף היד, כמה ציפורניים, הגדרה כלשהי.
Dialogue: 0,0:03:08.80,0:03:13.37,Default,,0000,0000,0000,,בציורים בהם יש רוך - אני עובדת בשביל זה.
Dialogue: 0,0:03:13.37,0:03:19.80,Default,,0000,0000,0000,,אני לא חוששת מזה. אם אני יכול לשים את הלב המדמם המזוין שלי שם, הייתי שמה. [מגחכת]
Dialogue: 0,0:03:19.98,0:03:25.09,Default,,0000,0000,0000,,אך כמו שזה, זאת היא, הזרועות שלי והנעלים שלי.
Dialogue: 0,0:03:25.12,0:03:30.09,Default,,0000,0000,0000,,אתה יודע, מין חיבוק פרידה הכי גדול שיכולתי לתת לה.