WEBVTT 00:00:00.902 --> 00:00:06.880 דוק אדגרטון עורר בנו השראה עם יראת כבוד וסקרנות 00:00:06.880 --> 00:00:12.142 עם התמונה הזו של קליע הנורה דרך תפוח, 00:00:12.142 --> 00:00:17.020 בחשיפה של מיליונית השניה. 00:00:17.020 --> 00:00:24.327 אבל עכשיו, 50 שנה מאוחר יותר, אנחנו יכולים להגיע למהירויות גבוהות פי מיליון, 00:00:24.327 --> 00:00:27.923 ולראות את העולם לא במיליון, 00:00:27.923 --> 00:00:29.733 או מיליארד, 00:00:29.733 --> 00:00:33.168 אלא בטריליון פריימים לשניה. NOTE Paragraph 00:00:33.168 --> 00:00:37.553 אני רוצה להציג לפניכם סוג חדש של צילום, 00:00:37.553 --> 00:00:39.612 פמטו-צילום, 00:00:39.612 --> 00:00:44.212 טכניקה צילום חדשה, שהיא כל כך מהירה 00:00:44.212 --> 00:00:49.413 שניתן ליצור סרטים בהילוך איטי של אור בתנועה. 00:00:49.413 --> 00:00:52.151 ועם זה, אנחנו יכולים ליצור מצלמות 00:00:52.151 --> 00:00:54.296 שיכולות לראות מעבר לפינות, 00:00:54.296 --> 00:00:56.293 מעבר לקו הראיה 00:00:56.293 --> 00:01:00.686 או להסתכל אל תוך גופנו ללא שימוש בקרני רנטגן, 00:01:00.686 --> 00:01:06.087 ועל ידי כך לאתגר את היכולות שלנו בעזרת מצלמות. NOTE Paragraph 00:01:06.087 --> 00:01:09.598 אם אני לוקח סמן לייזר ומדליק ומכבה אותו לסירוגין 00:01:09.598 --> 00:01:12.425 בתוך טריליונית השניה -- 00:01:12.425 --> 00:01:15.237 שזה מספר פמטו-שניות -- 00:01:15.237 --> 00:01:17.517 אני אייצר כמות מסויימת של פוטונים 00:01:17.517 --> 00:01:19.867 ברוחב של פחות ממילימטר, 00:01:19.867 --> 00:01:22.793 והחבילה הזאת של פוטונים, הקליע הזה, 00:01:22.793 --> 00:01:24.743 ינוע במהירות האור, 00:01:24.743 --> 00:01:29.251 ושוב, פי מיליון יותר מהר מאשר קליע רגיל. 00:01:29.251 --> 00:01:34.157 אם ניקח את הקליע הזה, וניקח את החבילה הזאת של פוטונים 00:01:34.157 --> 00:01:37.330 ונירה אותה לתוך הבקבוק הזה, 00:01:37.330 --> 00:01:41.864 איך יתפזרו הפוטונים הללו בבקבוק? 00:01:41.864 --> 00:01:46.088 איך נראה אור בהילוך איטי? NOTE Paragraph 00:02:06.041 --> 00:02:09.699 כל האירוע -- (מחיאות כפיים) 00:02:09.699 --> 00:02:13.918 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:02:13.918 --> 00:02:16.521 תזכרו, כל האירוע 00:02:16.521 --> 00:02:19.904 לוקח בפועל פחות מננו-שניה 00:02:19.904 --> 00:02:22.240 -- זה הזמן שלוקח לאור להגיע -- 00:02:22.240 --> 00:02:26.740 אבל אני מאט את מהלך הסרט פי 10 מיליארד 00:02:26.740 --> 00:02:30.413 כך שאפשר לראות את האור בתנועה. NOTE Paragraph 00:02:30.413 --> 00:02:35.034 קוקה קולה לא היו הספונסרים של המחקר. (צחוק) NOTE Paragraph 00:02:35.034 --> 00:02:37.081 הרבה דברים קורים במהלך הסרט הזה, 00:02:37.081 --> 00:02:39.443 אני רוצה לפרק את זה ולהראות לכם מה קורה פה. 00:02:39.443 --> 00:02:42.683 הפולס נכנס לבקבוק, הקליע שלנו, 00:02:42.683 --> 00:02:45.245 עם חבילה של פוטונים שעוברת 00:02:45.245 --> 00:02:47.082 ומתחילה להתפזר בפנים. 00:02:47.082 --> 00:02:49.313 חלק מהאור בורח ומתפזר על השולחן, 00:02:49.313 --> 00:02:52.100 ואתם מתחילים לראות את הגלים הללו. 00:02:52.100 --> 00:02:54.981 חלק גדול מהפוטונים מגיעים בסופו של דבר אל המכסה 00:02:54.981 --> 00:02:57.895 ואז הם מתפוצצים בכיוונים שונים. 00:02:57.895 --> 00:02:59.807 כמו שאתם יכולים לראות, יש בועת אוויר, 00:02:59.807 --> 00:03:01.473 שקופצת מצד לצד בפנים. 00:03:01.473 --> 00:03:03.947 באותו זמן הגלים נעים על פני השולחן, 00:03:03.947 --> 00:03:05.816 ובגלל החזרי האור מהחלק העליון, 00:03:05.816 --> 00:03:09.450 אפשר לראות אחרי כמה פריימים שההחזרים 00:03:09.450 --> 00:03:12.352 מתמקדים באחורי הבקבוק. NOTE Paragraph 00:03:12.352 --> 00:03:18.246 אם ניקח קליע רגיל 00:03:18.246 --> 00:03:21.647 ניתן לו לעבור מרחק דומה, ואז נאט את הסרט 00:03:21.647 --> 00:03:24.196 פי 10 מיליארד, אתם יודעים 00:03:24.196 --> 00:03:29.921 כמה זמן תצטרכו לשבת כאן בשביל לראות את הסרט? 00:03:29.921 --> 00:03:34.309 יום? שבוע? למעשה, שנה שלמה. 00:03:34.309 --> 00:03:38.223 זה יהיה סרט משעמם במיוחד -- (צחוק) -- 00:03:38.223 --> 00:03:42.275 על קליע רגיל, שנע מאוד מאוד לאט. NOTE Paragraph 00:03:42.275 --> 00:03:46.878 ומה בנוגע לתמונות של טבע דומם? NOTE Paragraph 00:03:52.770 --> 00:03:58.122 אתם יכולים לצפות שוב בגלים ששוטפים את השולחן, 00:03:58.122 --> 00:04:01.035 העגבניה והקיר מאחוריה. 00:04:01.035 --> 00:04:05.259 זה כמו לזרוק אבן לתוך שלולית מים. NOTE Paragraph 00:04:07.197 --> 00:04:11.087 חשבתי שזה איך שהטבע מצייר תמונה, 00:04:11.087 --> 00:04:13.674 פמטו פריים אחד אחרי השני, 00:04:13.674 --> 00:04:19.066 אבל ברור שהעיניים שלנו רואות תמונה אינטרגרלית ומורכבת. 00:04:19.066 --> 00:04:22.192 אם תסתכלו בעגבניה הזו פעם נוספת, 00:04:22.192 --> 00:04:24.708 תשימו לב, שכאשר האור שוטף את העגבניה, 00:04:24.708 --> 00:04:27.599 היא ממשיכה לזהור, היא איננה מוחשכת. 00:04:27.599 --> 00:04:31.147 למה זה? כיוון שהעגבניה בשלה, 00:04:31.147 --> 00:04:33.248 והאור קופץ ממקום למקום בתוך העגבניה, 00:04:33.248 --> 00:04:37.714 והוא יוצא החוצה אחרי מספר טריליוניות השניה. 00:04:37.714 --> 00:04:40.347 בעתיד, כאשר מצלמת-פמטו 00:04:40.347 --> 00:04:42.439 נמצאת בתוך המצלמה של הטלפון הסלולארי, 00:04:42.439 --> 00:04:44.149 נוכל ללכת לסופרמרקט 00:04:44.149 --> 00:04:48.189 ולבדוק האם פרי כלשהו בשל ללא צורך לגעת בו. NOTE Paragraph 00:04:48.189 --> 00:04:53.519 אם כן, כיצד יצר הצוות שלי בMIT את המצלמה הזו? 00:04:53.519 --> 00:04:55.486 כצלמים, אתם יודעים, 00:04:55.486 --> 00:04:59.547 אם תצלמו עם חשיפה קצרה, תקבלו כמות קטנה מאוד של אור, 00:04:59.547 --> 00:05:01.753 ואנחנו רוצים לצלם בקצב המהיר פי מיליארד 00:05:01.753 --> 00:05:03.609 מהחשיפה הקצרה ביותר במצלמות שלכם, 00:05:03.609 --> 00:05:05.409 כך שאנחנו מקבלי מעט מאוד אור. 00:05:05.409 --> 00:05:07.252 אז מה שאנחנו עושים זה לשלוח את הקליע הזה, 00:05:07.252 --> 00:05:09.801 החבילה הזו של פוטונים, מיליוני פעמים, 00:05:09.801 --> 00:05:12.908 ומקליטים שוב ושוב בסנכרון מתוחכם, 00:05:12.908 --> 00:05:14.999 ומתוך ג'יגבייטים של נתונים, 00:05:14.999 --> 00:05:17.115 שהמחשב טווה יחדיו 00:05:17.115 --> 00:05:20.580 מתקבלים סרטוני-פמטו כמו זה שהראיתי לכם. NOTE Paragraph 00:05:20.580 --> 00:05:23.120 אנחנו יכולים לקחת את כל הנתונים הגלמיים הללו 00:05:23.120 --> 00:05:26.015 ולטפל בהם בצורה מאוד מעניינת. 00:05:26.015 --> 00:05:27.856 סופרמן יכול לעוף. 00:05:27.856 --> 00:05:30.318 גיבורי על אחרים יכולים להפוך לבלתי נראים, 00:05:30.318 --> 00:05:35.416 אבל מה בנוגע לכוחות על חדשים של גיבור העל העתידי: 00:05:35.416 --> 00:05:37.914 היכולת לראות מעבר לפינות? 00:05:37.914 --> 00:05:42.587 הרעיון שאנחנו יכולים להקרין מעט אור על הדלת. 00:05:42.587 --> 00:05:45.262 הוא הולך לדלג, להסתובב בתוך החדר, 00:05:45.262 --> 00:05:47.692 חלק מהאור הזה מוקרן חזרה על הדלת, 00:05:47.692 --> 00:05:49.199 וחזרה אל המצלמה, 00:05:49.199 --> 00:05:52.687 כך שנוכל לנצל את קפיצות האור הללו. NOTE Paragraph 00:05:52.687 --> 00:05:55.084 זה לא מדע בדיוני. באמת בנינו דבר כזה. 00:05:55.084 --> 00:05:57.468 בצד שמאל, אפשר לראות את מצלמת הפמטו שלנו. 00:05:57.468 --> 00:05:59.847 יש בובה שמתחבאת מאחורי קיר, 00:05:59.847 --> 00:06:02.829 ואנחנו הולכים להקפיץ אור דרך הדלת. NOTE Paragraph 00:06:02.829 --> 00:06:04.777 אחרי שהמאמר שלנו פורסם 00:06:04.777 --> 00:06:06.711 בכתב העת המדעי Nature Communication, 00:06:06.711 --> 00:06:08.626 הוא הודגש באתר האינטרנט Nature.com, 00:06:08.626 --> 00:06:11.189 והם יצרו את האנימציה הזו. NOTE Paragraph 00:06:11.189 --> 00:06:17.591 (מוזיקה) NOTE Paragraph 00:06:17.591 --> 00:06:21.052 אנחנו הולכים לשגר את קליעי האור האלה, 00:06:21.052 --> 00:06:24.315 והם הולכים לפגוע בקיר הזה, 00:06:24.315 --> 00:06:26.970 ובגלל החבילה הזו של פוטונים, 00:06:26.970 --> 00:06:29.267 הם יתפזרו לכל הכיוונים, 00:06:29.267 --> 00:06:31.515 וכמה מהם יגיעו אל הבובה החבוייה שלנו, 00:06:31.515 --> 00:06:34.394 שבתורה תפזר שוב את האור הפוגע בה, 00:06:34.394 --> 00:06:38.080 ושוב הדלת תגרום בתורה להחזר של 00:06:38.080 --> 00:06:40.152 חלק מהאור המפוזר, 00:06:40.152 --> 00:06:42.896 וחלק מזערי של הפוטונים 00:06:42.896 --> 00:06:45.180 יחזור חזרה אל המצלמה, אך מה שיותר מעניין, 00:06:45.180 --> 00:06:48.926 שהאור המפוזר יגיע במסגרות זמן שונות. 00:06:48.926 --> 00:06:53.503 (מוזיקה) NOTE Paragraph 00:06:53.503 --> 00:06:56.320 וכיוון שיש לנו מצלמה שיכולה לעבוד במהירות גבוהה מאוד, 00:06:56.320 --> 00:06:59.426 מצלמת הפמטו שלנו, יש לה כמה יכולות מיוחדות. 00:06:59.426 --> 00:07:02.332 יש לה רזולוציה מאוד גבוהה לזמן, 00:07:02.332 --> 00:07:05.850 והיא יכולה להסתכל על העולם במהירות האור. 00:07:05.850 --> 00:07:09.395 בשיטה הזו, אנחנו יודעים מהו המרחק, כמובן, ביננו לבין הדלת, 00:07:09.395 --> 00:07:11.289 ובנוסף גם את המרחק לחפצים חבויים, 00:07:11.289 --> 00:07:12.884 אבל אנחנו לא יודעים איזו נקודה מייצגת 00:07:12.884 --> 00:07:15.206 איזה מרחק. 00:07:15.206 --> 00:07:18.446 (מוזיקה) NOTE Paragraph 00:07:18.446 --> 00:07:22.390 על ידי הקרנה בעזרת לייזר יחיד, אנחנו יכולים לקבל תמונה גולמית אחת, 00:07:22.390 --> 00:07:24.840 שבהסתכלות על המסך, היא חסרת הגיון כלשהו, 00:07:24.840 --> 00:07:26.720 אבל אז אנחנו מצלמים עוד הרבה תמונות כאלה, 00:07:26.720 --> 00:07:29.139 כמה עשרות של תמונות כאלה, מניחים אותן יחד, 00:07:29.139 --> 00:07:31.817 ומנסים לנתח את הקפיצות השונות של האור, 00:07:31.817 --> 00:07:35.233 ומזה, נוכל לראות את החפצים החבויים? 00:07:35.233 --> 00:07:38.152 האם נוכל לראות זאת בתלת מימד מלא? NOTE Paragraph 00:07:38.152 --> 00:07:40.788 זה המודל שהצלחנו לבנות. (מוזיקה) 00:07:40.788 --> 00:07:44.246 (מוזיקה) 00:07:44.246 --> 00:07:52.554 (מוזיקה) (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:07:52.554 --> 00:07:55.165 יש לנו עוד מספר דברים לעשות לפני שאנחנו לוקחים את זה 00:07:55.165 --> 00:07:58.362 לניסויים מחוץ למעבדה, אבל בעתיד, 00:07:58.362 --> 00:08:01.196 נוכל ליצור מכוניות שיכולות למנוע התנגשות 00:08:01.196 --> 00:08:03.412 עם מה שנמצא מעבר לעיקול, 00:08:03.412 --> 00:08:07.326 או שנוכל לחפש אנשים ששרדו כל מיני מצבים מסוכנים 00:08:07.326 --> 00:08:11.604 על ידי ניתוח של אור המתפזר דרך חלון פתוח, 00:08:11.604 --> 00:08:14.229 או שנוכל לבנות אנדוסקופ שיכול לראות 00:08:14.229 --> 00:08:17.499 עמוק אל תוך הגוף מעבר לחסמים, 00:08:17.499 --> 00:08:19.375 וגם קרדיוסקופים. 00:08:19.375 --> 00:08:21.876 אבל כמובן, בגלל רקמות ודם, 00:08:21.876 --> 00:08:24.063 זה קצת מאתגר, כך שזו למעשה קריאה 00:08:24.063 --> 00:08:26.916 למדענים להתחיל לחשוב על צילום-פמטו 00:08:26.916 --> 00:08:29.505 כדרך חדשה של הדמיה הפותרת 00:08:29.505 --> 00:08:33.082 את הדור הבא של בעיות בצילום רפואי. NOTE Paragraph 00:08:33.082 --> 00:08:36.963 עכשיו, כמו דוק אדגרטון, מדען בעצמו, 00:08:36.963 --> 00:08:42.139 מדע הפך לאמנות, אמנות של צילום סופר מהיר, 00:08:42.139 --> 00:08:45.603 והבנתי שאת כל הג'יגבייטים של נתונים 00:08:45.603 --> 00:08:47.607 שאנחנו אוספים בכל פעם 00:08:47.607 --> 00:08:51.050 זה לא רק על מנת לבצע הדמיה מדעית, אלא גם יכול לבצע 00:08:51.050 --> 00:08:54.830 סוג חדש של צילום ממוחשב 00:08:54.830 --> 00:08:58.969 עם קפיצות זמן וקידוד צבעים, 00:08:58.969 --> 00:09:01.739 כאשר אנו מסתכלים על הגלים הללו, 00:09:01.739 --> 00:09:04.414 הזמן בין הגלים הללו 00:09:04.414 --> 00:09:08.757 הוא בסך הכל מספר טריליוניות השניה. NOTE Paragraph 00:09:08.757 --> 00:09:10.713 אבל קורה כאן משהו מצחיק. 00:09:10.713 --> 00:09:13.067 כאשר מסתכלים על הגלים מתחת לפקק, 00:09:13.067 --> 00:09:16.687 הגלים מתרחקים מאיתנו. 00:09:16.687 --> 00:09:18.836 הגלים אמורים לנוע לכיווננו. 00:09:18.836 --> 00:09:20.603 מה קורה כאן? NOTE Paragraph 00:09:20.603 --> 00:09:22.561 מתברר, שכיוון שאנו מקליטים 00:09:22.561 --> 00:09:27.108 במהירות הקרובה למהירות האור, 00:09:27.108 --> 00:09:29.178 מתקבלים אפקטים מוזרים, 00:09:29.178 --> 00:09:33.209 איינשטיין היה מת לראות את התמונה הזו. 00:09:33.209 --> 00:09:36.478 הסדר שבו האירועים קורים בעולם 00:09:36.478 --> 00:09:41.046 נראים לפעמים במצלמה בסדר הפוך, 00:09:41.046 --> 00:09:44.405 ועל ידי ביצוע תיקונים בעיוותי הזמן-חלל, 00:09:44.405 --> 00:09:48.450 אנחנו יכולים לתקן את ההפרעה. NOTE Paragraph 00:09:48.450 --> 00:09:52.691 כך שלא משנה אם מדובר בצילום מעבר לפינות, 00:09:52.691 --> 00:09:56.999 או יצירת הדור הבא של הדמיה רפואית, 00:09:56.999 --> 00:09:59.679 או יצירת דימויים חדשים, 00:09:59.679 --> 00:10:03.238 מאז ההמצאה שלנו, פתחנו לציבור באופן חופשי 00:10:03.238 --> 00:10:06.937 את כל הנתונים שאספנו באתר האינטרנט שלנו, ואנו מקווים 00:10:06.937 --> 00:10:13.573 שהקהילה המדעית, היוצרת, 00:10:13.573 --> 00:10:17.376 תראה לנו שאנחנו צריכים להפסיק להיצמד 00:10:17.376 --> 00:10:20.616 לערך המגה-פיקסלים במצלמות שלנו -- (צחוק) -- 00:10:20.616 --> 00:10:25.646 ולהתחיל להתמקד במימד הבא בהדמיה. 00:10:25.646 --> 00:10:30.180 הגיע הזמן. תודה רבה. (מחיאות כפיים) 00:10:30.180 --> 00:10:40.385 (מחיאות כפיים)